בחון את עצמך - חזרת מסכת יבמות
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
בחון את עצמך - חזרת מסכת יבמות
בחינות מסכת יבמות לדפים ב. - טו:
באיזה אופן דרשו למיקם בלאו, ובשני לאווין.
כמה פעמים מצינו חומרות של רבי עקיבא.
באיזה אופן דרשו למיקם בלאו, ובשני לאווין.
כמה פעמים מצינו חומרות של רבי עקיבא.
וויפיל פון די י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן וואס מיר זאגן יעדן טאג בברייתא דר' ישמעאל ווערן דערמאנט אין די ערשטע 14 בלאט ממס' יבמות? (און וויפיל מאל ווערט איטליכע דערמאנט?)
(איך היילייט אין באלד וואס איך דערמאן זיך)
1. קל וחומר
2. גזירה שוה
3. בנין אב מכתוב אחד (מה מצינו)
4. בנין אב משני כתובים (צד השוה)
5. כלל ופרט - פרט וכלל
6. כלל ופרט וכלל א"א דן אלא כעין הפרט
7. כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל
8. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא
9. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו, יצא להקל ולא להחמיר
10. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו, יצא להקל ולהחמיר
11. כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש
12. דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
13. שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
-
די אכטע כלל פון יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו ווערט דערמאנט (לכה"פ) דריי מאל: 1. חיוב סקילה למכשפה - אויב וידעוני בכלל היו וכו' 2. אכילת קדשים בטומאת הגוף 3. חילוק מלכאות בשבת (למא"ד הבערה לחלק יוצאת)
-
ו' מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון/תחתון מעליון האט א שייכות צו דבר הלמד מסופו? דאכציך אז יא, אויב אזוי האבן מיר נאך א מדה מהי"ג מדות, ויש סוברים שדרשת סימוכין כ"ג משתייך להמדה של דבר הלמד מענינו ומסופו, וא"כ יש לנו המדה הזאת כמה פעמים
(איך היילייט אין באלד וואס איך דערמאן זיך)
1. קל וחומר
2. גזירה שוה
3. בנין אב מכתוב אחד (מה מצינו)
4. בנין אב משני כתובים (צד השוה)
5. כלל ופרט - פרט וכלל
6. כלל ופרט וכלל א"א דן אלא כעין הפרט
7. כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל
8. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא
9. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו, יצא להקל ולא להחמיר
10. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו, יצא להקל ולהחמיר
11. כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש
12. דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
13. שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם
-
די אכטע כלל פון יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו ווערט דערמאנט (לכה"פ) דריי מאל: 1. חיוב סקילה למכשפה - אויב וידעוני בכלל היו וכו' 2. אכילת קדשים בטומאת הגוף 3. חילוק מלכאות בשבת (למא"ד הבערה לחלק יוצאת)
-
ו' מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון/תחתון מעליון האט א שייכות צו דבר הלמד מסופו? דאכציך אז יא, אויב אזוי האבן מיר נאך א מדה מהי"ג מדות, ויש סוברים שדרשת סימוכין כ"ג משתייך להמדה של דבר הלמד מענינו ומסופו, וא"כ יש לנו המדה הזאת כמה פעמים
די משנה זאגט נאר חמש עשרה עריות פוטרות צרותיהן, בסך הכל וויפיל נאך פעלער איז דא אויף פוטרות צרתיהן און וויפיל דערפון גייט אפי' ביז צרות צרותיהן.
1. אמו אנוסת אביו - לרבנן בכ"א ולרבי יהודה דאי עבר ונסיב - פוטרות צרתה וצרת צרתה
2. חלץ ליבמתו ועבר ונשא אותה - לריש לקיש פוטרות צרתה - אינה בצרת צרה
3. סוטה ודאי - לרב פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
4. ממאנת - לשמואל אוסרות צרתה מלהתייבם אבל חייבת בחליצה - מה הדין בצרת צרתה אם עבר ויבום?
5. איילונית - לרב אסי פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
6. מחזיר גרושתו - איבעיא דלא איפשיטא לר"י בן כיפר
7. חייבי לאוין - לרבי עקיבא פוטרות צרתה וצרת צרתה
-
ס'דא נאך?
1. אמו אנוסת אביו - לרבנן בכ"א ולרבי יהודה דאי עבר ונסיב - פוטרות צרתה וצרת צרתה
2. חלץ ליבמתו ועבר ונשא אותה - לריש לקיש פוטרות צרתה - אינה בצרת צרה
3. סוטה ודאי - לרב פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
4. ממאנת - לשמואל אוסרות צרתה מלהתייבם אבל חייבת בחליצה - מה הדין בצרת צרתה אם עבר ויבום?
5. איילונית - לרב אסי פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
6. מחזיר גרושתו - איבעיא דלא איפשיטא לר"י בן כיפר
7. חייבי לאוין - לרבי עקיבא פוטרות צרתה וצרת צרתה
-
ס'דא נאך?
מיללער האט געשריבן:מצלמה האט געשריבן:איילונית פטורה דווקא בשהכיר.
אם לא הכיר מותרת צרתה להתייבם אליבא דמתניתין. ורב אסי לא יפלוג.
ריכטיג
ומה יהי' הדין אם רק הכירו בה לאחר מיתת הבעל? אולי לשמואל יהי' דומה לצרת ממאנת שאסורה להתייבם מפני שבשעת נפילתה נראית כצרת ערוה?
בפשטות הוי מקח טעות ומותרת להתייבם אפי׳ לרב אסי.
-
- שר האלף
- תגובות: 1004
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
ביים חזר'ן באמערק איך אן אינטערעסאנטע זאך, איך וועל עס שרייבן בדרך חידה.
אנהייב פרק כיצד זאגט רב נחמן 'מאן דתנא ראשונה לא משתבש ומאן דתנא שניה לא משתבש, מאי ראשונה לנפילה וכו' מאי שניה לנשואין'.
וואו טרעף מיר שפעטער צוויי משניות, איין משנה זאל געבן דעם ציפער 'לנפילה' און די אנדערע 'לנשואין'? רמז: ביידע משניות האבן נאר איין רש"י, ביידע פון איין ווארט!
אנהייב פרק כיצד זאגט רב נחמן 'מאן דתנא ראשונה לא משתבש ומאן דתנא שניה לא משתבש, מאי ראשונה לנפילה וכו' מאי שניה לנשואין'.
וואו טרעף מיר שפעטער צוויי משניות, איין משנה זאל געבן דעם ציפער 'לנפילה' און די אנדערע 'לנשואין'? רמז: ביידע משניות האבן נאר איין רש"י, ביידע פון איין ווארט!
מיללער האט געשריבן:ביים חזר'ן באמערק איך אן אינטערעסאנטע זאך, איך וועל עס שרייבן בדרך חידה.
אנהייב פרק כיצד זאגט רב נחמן 'מאן דתנא ראשונה לא משתבש ומאן דתנא שניה לא משתבש, מאי ראשונה לנפילה וכו' מאי שניה לנשואין'.
וואו טרעף מיר שפעטער צוויי משניות, איין משנה זאל געבן דעם ציפער 'לנפילה' און די אנדערע 'לנשואין'? רמז: ביידע משניות האבן נאר איין רש"י, ביידע פון איין ווארט!
דף ל.
ווען מ'חזר'ט איבער די בלעטער דא אין יבמות זעהט עפעס אויס אז יבמות איז מיוחד מיט דעם וואס די זאכען חזר'ן זיך איבער על עצמן במשך די דפים, מער ווי אין אנדערע מסכתות, אנדערע האבן אויך אזא געפיל?
למשל די שאלה צו עכו"ם ועבד הבא על בית ישראל צו דאס קינד איז כשר אדער פסול האבן מיר געהאט עטליכע מאל, און אויסגעשפרייט דורכאויס די ערשטע 45-50 בלאט, דאס זעלבע די ענין פון הבחנה דריי חדשים, אדער נבעלה לפסול מה דינה לגבי כהונה ותרומה.
מען שפירט עפעס א ספעציעלע זיסקייט ווען מ'איז היימיש אין א ענין, אמער מ'האמיר דאך עס געהאט אין ערשטן פרק וכו'
למשל די שאלה צו עכו"ם ועבד הבא על בית ישראל צו דאס קינד איז כשר אדער פסול האבן מיר געהאט עטליכע מאל, און אויסגעשפרייט דורכאויס די ערשטע 45-50 בלאט, דאס זעלבע די ענין פון הבחנה דריי חדשים, אדער נבעלה לפסול מה דינה לגבי כהונה ותרומה.
מען שפירט עפעס א ספעציעלע זיסקייט ווען מ'איז היימיש אין א ענין, אמער מ'האמיר דאך עס געהאט אין ערשטן פרק וכו'