רבי חיים יוסף דוד אזולאי החיד"א זצ"ל - י"א אדר תקס"ו
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
רבי חיים יוסף דוד אזולאי החיד"א זצ"ל - י"א אדר תקס"ו
הגה"ק החיד"א נולד בירושלים שנת תפ"ד לאביו רבי יצחק זרחיה,שהיה נכדו של הרב המקובל רבי אברהם אזולאי זי"ע , בעמח"ס " חסד לאברהם", שעלה מהעיר פאס שבמרוקו וגר בחברון. אמו היתה בתו של רבי יוסף ביאלער, שעלה לירושלים בעליית רבי יהודה החסיד. הוא למד אצל רבי יונה נבון בעל " נחפה בכסף", ואצל הרב אוה"ח הק'. הוא היה גדול מאד בנגלה ובנסתר, מקובל קדוש ואיש מופת.הוא היה ספרא רבא, וחיבר כ 100 ספרים בכל מקצועות התורה. היה שד"ר, ונסע רבות לאירופה עבור אנשי ירושלים. בכל מקום שהגיע חיפש ספרים נדירים שאינם בנמצא, למדם, והביא רבות מדבריהם בספריו בזכות זכרונו הכביר.נסתלק תקס"ו בליוורנו, שם גר בזקנותו. גופו הק' הועלה לאר"י ונקבר בהר המנוחות. ספרו החביב "עבודת הקודש" , הלכות ומוסר וסגולות ותפילות, נתקבל מאד בכל תפוצות ישראל, ונדפס פעמים רבות.
מספריו: ברכי יוסף, שם הגדולים,חיים שאל, מעגל טוב, עבודת הקודש, דבש לפי, כיכר לאדן, מחזיק ברכה, חומת אנ"ך, יוסף אומץ, ועוד.
בניו: רבי אברהם, רבי רפאל ישעיה, רבי יצחק. חתנו: רבי אברהם פארדו.
זי"ע ועכ"י.
מספריו: ברכי יוסף, שם הגדולים,חיים שאל, מעגל טוב, עבודת הקודש, דבש לפי, כיכר לאדן, מחזיק ברכה, חומת אנ"ך, יוסף אומץ, ועוד.
בניו: רבי אברהם, רבי רפאל ישעיה, רבי יצחק. חתנו: רבי אברהם פארדו.
זי"ע ועכ"י.
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
לרגל ההילולא קדישא
" יהיו לנגד עיניו דברי הרמב"ם שיש להרבות במתנות לאביונים יותר מרוב משתה ומנות..וכן בדין, דמתנות לאביונים הוא הנאה לנפש, קדשה לשעתה קדשה לעתיד לבוא..כי הקב"ה זורע צדקה ועושה פרי..והיא שמחת הנפש, והמנות הן הנאות הגוף הנגוף, וראוי להרבות בעניני הנפש הקיימת ולא בעניני הגוף הכלה..ויזהר לקיים מצוות הנוהגות בו : מקרא מגילה בדקדוק , וצדיק יבחן מפלאות תמים דעים, כי כפסע בין שונאי ישראל כו' לולי ה' שהיה לנו, מתנות לאביונים הגונים יר"ש מלא חפניים משלח מנות מיני מאכל לרעהו, ויהיה מיסב בסעודה שש ומשיש בחדות ה' ואת כ"ל העודף, ויספר תוקף הנס לבני ביתו". [ מורה באצבע סי' ט' חודש אדר אות ש"ו ].
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
- מומחה יוחס
- סגן ראש הקהל
- תגובות: 24332
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 11, 2010 1:22 pm
- לאקאציע: דא אינעווייניג
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 741
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2010 9:41 pm
י"א אדר: בו יאהרצייט של 3 גאונים
יש לציין, שיום י"א אדר הוא יאהרצייט של 3 גאוני עולם: החיד"א, הראגאטשאווער גאון, ובעל אבני נזר מסאכאטשאוו זי"ע
"כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום... מתהפך לכמה גוונין" [ברכות ו' ע"ב]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
היינו לאותם גוונים והבחינות שהן הן הנותנים לו [רשפי אש נעשכיז]
-
- שר מאה
- תגובות: 112
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 16, 2010 7:33 pm
משה אמת ותורתו האט געשריבן:כ"ק מרנן האדמו"רים מרחמיסטריווקא שליט"א הם מנכדי החיד"א
דבר זה תלוי במחלוקת וכמעט כולם הסכימו שאין בזה ממש והדברים עתיקים וידועים ואכמ"ל
אשכול גדול על הדיון באוצה"ח קחנו משם:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 919#p34919
-
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4040
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג דעצעמבער 29, 2011 10:41 pm
-
- שר חמישים
- תגובות: 52
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 03, 2012 4:18 pm
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 345
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2016 5:40 am
הגה"ק רבי חיים יוסף דוד אזולאי זי"ע - חיד"א - י"א אדר תקס"ו
היינט די 190'סטע יארצייט, נישט געטראפן אן אשכול איבער איהם נאך לאנגע זוכענישן,
להוי ידוע אז די מפתח יארצייטן איז לכאורה ווייניגער ווי פיפציג פראצענט מיט לינק'ס צו די צדיקים וואס היינט איז שוין יא דא א אשכול איבער זיין אבער ווען עס איז געמאכט געווארען איז נאכנישט געוועהן, איינער האט א עצה ?
להוי ידוע אז די מפתח יארצייטן איז לכאורה ווייניגער ווי פיפציג פראצענט מיט לינק'ס צו די צדיקים וואס היינט איז שוין יא דא א אשכול איבער זיין אבער ווען עס איז געמאכט געווארען איז נאכנישט געוועהן, איינער האט א עצה ?
ממעתיקי השמועה האט געשריבן:היינט די 190'סטע יארצייט, נישט געטראפן אן אשכול איבער איהם נאך לאנגע זוכענישן,
אויב איז שוין יא דא ביטע מאכן א לינק אדער עס ארויפברענגן,
להוי ידוע אז די מפתח יארצייטן איז לכאורה ווייניגער ווי פיפציג פראצענט מיט לינק'ס צו די צדיקים וואס היינט איז שוין יא דא א אשכול איבער זיין אבער ווען עס איז געמאכט געווארען איז נאכנישט געוועהן, איינער האט א עצה ?
תקס"ו היתה מעוברת או פשוטה?
לכבוד די יארצייט
הגונב מהעכו"ם גורם שהשר של האומה ההיא יש לו יכולת לגנוב מהקדושה
גזל עכו"ם אסור כמפורש בש"ס ובפוסקים - והנה צורף עון חילול ה' החמור מכל העבירות. ורבינו האר"י זצ"ל גילה שהגונב מהעכו"ם גורם שהשר של האומה ההיא יש לו יכולת לגנוב מהקדושה. ובס' החסידים סי' תרס"א כתוב שאחר שהעכו"ם מת מלאכו בקבר הגיד לו שישראל גזלו והוא לא ידע וצעק הגוי מת על הישראל שגזלו וענשו מן השמים לישראל ע"ש, ועיין שם בס' החסידים סי' תקצ"ח עומק תשובת הגזל.
מדבר קדמות להחיד"א מערכת ג' אות כ"ט
איסור הגזל, בישראל שוה פרוטה ובגוי אפילו פחות משוה פרוטה, וגזל הגוי אסור מן התורה
ואיסור הגזל, בישראל הוא שוה פרוטה ובגוי אפילו פחות משוה פרוטה, וגזל הגוי אסור מן התורה, ונוסף עוד שאם הגוי מכיר יש חילול ה' החמור מאד.
דברים אחדים להחיד"א, ח"ב דרוש ל"א
גזל העכו"ם איסור מוסיף כי יש בו עון חילול ה' החמור, שאינו מתכפר עד יום המיתה, והגם שפרע לעכו"ם ופייסו עדיין חילול ה' במקומו
גזל הוא חמור מאד אפילו מן עובדי ע"ז, וכמש"ל שדור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, ומי שיש בידו גזל אין תפלתו נשמעת כמש"ה לא אוסיף עוד עבור לו, וגזל העכו"ם איסור מוסיף כי יש בו עון חילול ה' החמור, שאפילו בתשובה ויוה"כ ויסורין אינו מתכפר עד יום המיתה, ויש לצדד דהגם שפרע לעכו"ם ופייסו עדיין חילול ה' במקומו, וצריך כל ד' חלוקי כפרה, ובספר חסידים סימן תרס"א כתב דישראל גזל מהעכו"ם והוא לא ידע, ואחר שמת הגוי, מלאכו הגיד לו דישראל גזלו, וצעק הגוי מת על ישראל שגזלו, וענשו מן השמים לישראל.
לב דוד להחיד"א ז"ל פרק ט"ז
לא תגנוב בבית ישראל ראיתי שערוריה, כי איזה מהם של הסוחרים עם הפאטורי"ס, אינם מדקדקים, ומרבין בחשבון דברים אשר לא כן, ולמצוה תחשב להם, והוא גזל, וכבר כתבנו דגם גזל הגוי אסור מן התורה והמרמה והתחבולה עשתו גם גברו, עד כי המרמה כל אדם וגוזל ממנו, נחשב סוחר חריף, והוא משובח, שיודע להרויח והגזל הותר לומר שהוא מרויח, גם לעיל פרק י' בס"ד כתבנו קצת בענין גזל הגוי כאשר עיניך תחזינה מישרים. ובענין הגזל רבו סערפותיו, והטעאות היצר והונאותיו בכמה פתחי היתר, והאיש הירא יפקח עיניו ומעייניו, כי על דבר קט מגזל מתחייב לבוא בלגלול כדי לשלם אשר גזל.
לב דוד להחיד"א ז"ל פרק י"ט
ואם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו אם טרוף יטרף יביאהו עד הטריפה לא ישלם. אפשר להסמיך כאן רמז דאם גנב מגוי, והוא ר"ת "ואם "גנוב "יגנב גו"י, והכא קאמר ואם גנוב שתגנוב מהגוי יגנב דהשר של האומה ההיא גונב מן הקדושה, כמ"ש רבי' האר"י זצ"ל, וצריך הגנב לשלם לבעליו הוא השי"ת על שגרם דשר אומות העולם גנב מהקדושה.
פני דוד משפטים להחיד"א ז"ל, אות י"ב
היותר טוב להזהר מאד לא מצד עונש כי אם לקיים המצוה שלא לגזול אפי' לגוי לעשות נ"ר ליוצרו
ומי שיש לו לב יקח מוסר ויזהר מגזל הגוי, והיותר טוב להזהר מאד לא מצד עונש כי אם לקיים המצוה שלא לגזול אפי' לגוי לעשות נ"ר ליוצרו ואכמ"ל.
מראית העין להחיד"א ז"ל, ב"ק דף קי"ג
וכן מסיק רב כהנא בפרק הגוזל אחרון (קיג, ב) שטעות גוי עובד עבודה זרה מותר והוא שטעה מעצמו, כיצד כגון שעשה הגוי חשבון וטעה וצריך שיאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ואיני יודע אלא מה שאתה אומר אני נותן לך אבל להטעותו אסור שמא נתכוון הגוי לבודקו ונמצא שם שמים מתחלל ובמעשה דרב אשי (ב"ק קיג, ב) שאמר לשמש שלו להביא ענבים בולטים חוץ לגדר אם הם של גוי שמע גוי אחד אמר אם של גוי הם וכי מותר הוא אמר ליה גוי לוקח הדמים ישראל אינו לוקח הדמים פירש רבינו יצחק (תד"ה הכי) שאמר לו האמת ולא לדחותו (ע"פ רמב"ם גזלה ואבדה פי"א הל' א, ב, ג, ד, ה והגהמ"י אות ב):
כבר דרשתי לגלות ירושלים אשר בספרד ולשאר גליות אדום כי עתה שהאריך הגלות יותר מדאי יש לישראל להבדיל מהבלי העולם ולאחוז בחותמו של הקב"ה שהוא אמת ושלא לשקר לא לישראל ולא לגוים ולא להטעותם בשום ענין ולקדש עצמם אף במותר להם שנאמר (צפני' ג, יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית וכשיבא הקב"ה להושיעם יאמרו הגויים בדין עשה כי הם אנשי אמת ותורת אמת בפיהם אבל אם יתנהגו עם הגויים ברמאות יאמרו ראו מה עשה הקב"ה שבחר לחלקו גנבים ורמאים ועוד כתוב (הושע ב, כה) וזרעתיה לי בארץ כלום זורע אדם כור אחד אלא למצא כמה כורים כך זורע הקב"ה ישראל בארצות כדי שיתוספו עליהם גרים וכל זמן שהם מתנהגים בהם ברמאות מי ידבק בהם והרי הקפיד הקב"ה על גזל הרשעים שנאמר (בראשית ו, יא) ותמלא הארץ חמס, עוד אני מביא ראיה מירושלמי דפרק אלו מציאות (ה"ה) שאומר שם רבנין סבייאי זבנין חד כרי דחטין מגוים ואשכחן ביה צררא דזוזי והחזירום להם ואמרו הגוים בריך הוא אלההון דיהודאי וכיוצא בזה מספר שם מעשים הרבה מאבדת הגוים שהחזירום מפני קידוש השם עיקרי מצות השבת אבדה בפרק אלו מציאות:
סמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה עד / מובא בדברים אחדים להחיד"א, ח"א דרוש י'
גזל עכו"ם אסור כמפורש בש"ס ובפוסקים - והנה צורף עון חילול ה' החמור מכל העבירות. ורבינו האר"י זצ"ל גילה שהגונב מהעכו"ם גורם שהשר של האומה ההיא יש לו יכולת לגנוב מהקדושה. ובס' החסידים סי' תרס"א כתוב שאחר שהעכו"ם מת מלאכו בקבר הגיד לו שישראל גזלו והוא לא ידע וצעק הגוי מת על הישראל שגזלו וענשו מן השמים לישראל ע"ש, ועיין שם בס' החסידים סי' תקצ"ח עומק תשובת הגזל.
מדבר קדמות להחיד"א מערכת ג' אות כ"ט
איסור הגזל, בישראל שוה פרוטה ובגוי אפילו פחות משוה פרוטה, וגזל הגוי אסור מן התורה
ואיסור הגזל, בישראל הוא שוה פרוטה ובגוי אפילו פחות משוה פרוטה, וגזל הגוי אסור מן התורה, ונוסף עוד שאם הגוי מכיר יש חילול ה' החמור מאד.
דברים אחדים להחיד"א, ח"ב דרוש ל"א
גזל העכו"ם איסור מוסיף כי יש בו עון חילול ה' החמור, שאינו מתכפר עד יום המיתה, והגם שפרע לעכו"ם ופייסו עדיין חילול ה' במקומו
גזל הוא חמור מאד אפילו מן עובדי ע"ז, וכמש"ל שדור המבול לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, ומי שיש בידו גזל אין תפלתו נשמעת כמש"ה לא אוסיף עוד עבור לו, וגזל העכו"ם איסור מוסיף כי יש בו עון חילול ה' החמור, שאפילו בתשובה ויוה"כ ויסורין אינו מתכפר עד יום המיתה, ויש לצדד דהגם שפרע לעכו"ם ופייסו עדיין חילול ה' במקומו, וצריך כל ד' חלוקי כפרה, ובספר חסידים סימן תרס"א כתב דישראל גזל מהעכו"ם והוא לא ידע, ואחר שמת הגוי, מלאכו הגיד לו דישראל גזלו, וצעק הגוי מת על ישראל שגזלו, וענשו מן השמים לישראל.
לב דוד להחיד"א ז"ל פרק ט"ז
לא תגנוב בבית ישראל ראיתי שערוריה, כי איזה מהם של הסוחרים עם הפאטורי"ס, אינם מדקדקים, ומרבין בחשבון דברים אשר לא כן, ולמצוה תחשב להם, והוא גזל, וכבר כתבנו דגם גזל הגוי אסור מן התורה והמרמה והתחבולה עשתו גם גברו, עד כי המרמה כל אדם וגוזל ממנו, נחשב סוחר חריף, והוא משובח, שיודע להרויח והגזל הותר לומר שהוא מרויח, גם לעיל פרק י' בס"ד כתבנו קצת בענין גזל הגוי כאשר עיניך תחזינה מישרים. ובענין הגזל רבו סערפותיו, והטעאות היצר והונאותיו בכמה פתחי היתר, והאיש הירא יפקח עיניו ומעייניו, כי על דבר קט מגזל מתחייב לבוא בלגלול כדי לשלם אשר גזל.
לב דוד להחיד"א ז"ל פרק י"ט
ואם גנוב יגנב מעמו ישלם לבעליו אם טרוף יטרף יביאהו עד הטריפה לא ישלם. אפשר להסמיך כאן רמז דאם גנב מגוי, והוא ר"ת "ואם "גנוב "יגנב גו"י, והכא קאמר ואם גנוב שתגנוב מהגוי יגנב דהשר של האומה ההיא גונב מן הקדושה, כמ"ש רבי' האר"י זצ"ל, וצריך הגנב לשלם לבעליו הוא השי"ת על שגרם דשר אומות העולם גנב מהקדושה.
פני דוד משפטים להחיד"א ז"ל, אות י"ב
היותר טוב להזהר מאד לא מצד עונש כי אם לקיים המצוה שלא לגזול אפי' לגוי לעשות נ"ר ליוצרו
ומי שיש לו לב יקח מוסר ויזהר מגזל הגוי, והיותר טוב להזהר מאד לא מצד עונש כי אם לקיים המצוה שלא לגזול אפי' לגוי לעשות נ"ר ליוצרו ואכמ"ל.
מראית העין להחיד"א ז"ל, ב"ק דף קי"ג
וכן מסיק רב כהנא בפרק הגוזל אחרון (קיג, ב) שטעות גוי עובד עבודה זרה מותר והוא שטעה מעצמו, כיצד כגון שעשה הגוי חשבון וטעה וצריך שיאמר לו ישראל ראה שעל חשבונך אני סומך ואיני יודע אלא מה שאתה אומר אני נותן לך אבל להטעותו אסור שמא נתכוון הגוי לבודקו ונמצא שם שמים מתחלל ובמעשה דרב אשי (ב"ק קיג, ב) שאמר לשמש שלו להביא ענבים בולטים חוץ לגדר אם הם של גוי שמע גוי אחד אמר אם של גוי הם וכי מותר הוא אמר ליה גוי לוקח הדמים ישראל אינו לוקח הדמים פירש רבינו יצחק (תד"ה הכי) שאמר לו האמת ולא לדחותו (ע"פ רמב"ם גזלה ואבדה פי"א הל' א, ב, ג, ד, ה והגהמ"י אות ב):
כבר דרשתי לגלות ירושלים אשר בספרד ולשאר גליות אדום כי עתה שהאריך הגלות יותר מדאי יש לישראל להבדיל מהבלי העולם ולאחוז בחותמו של הקב"ה שהוא אמת ושלא לשקר לא לישראל ולא לגוים ולא להטעותם בשום ענין ולקדש עצמם אף במותר להם שנאמר (צפני' ג, יג) שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית וכשיבא הקב"ה להושיעם יאמרו הגויים בדין עשה כי הם אנשי אמת ותורת אמת בפיהם אבל אם יתנהגו עם הגויים ברמאות יאמרו ראו מה עשה הקב"ה שבחר לחלקו גנבים ורמאים ועוד כתוב (הושע ב, כה) וזרעתיה לי בארץ כלום זורע אדם כור אחד אלא למצא כמה כורים כך זורע הקב"ה ישראל בארצות כדי שיתוספו עליהם גרים וכל זמן שהם מתנהגים בהם ברמאות מי ידבק בהם והרי הקפיד הקב"ה על גזל הרשעים שנאמר (בראשית ו, יא) ותמלא הארץ חמס, עוד אני מביא ראיה מירושלמי דפרק אלו מציאות (ה"ה) שאומר שם רבנין סבייאי זבנין חד כרי דחטין מגוים ואשכחן ביה צררא דזוזי והחזירום להם ואמרו הגוים בריך הוא אלההון דיהודאי וכיוצא בזה מספר שם מעשים הרבה מאבדת הגוים שהחזירום מפני קידוש השם עיקרי מצות השבת אבדה בפרק אלו מציאות:
סמ"ג - חלק מצות עשה - מצוה עד / מובא בדברים אחדים להחיד"א, ח"א דרוש י'
ואני שמעתי מפי מגיד אמת שבזמן הרב הגדול קדוש יאמר לו מלומד בנסים כמהר"ר יוסף קובו זצ"ל כשבתו על כסא מלכותו בשלוניקי, איש אחד צנוע אמרו שהיה לו מגיד ומגלה רזין, והלכו אצלו מגדולי ישראל רבני העיר המה ראו כן תמהו שהיה אומר סודות ונסתרות, והן קדם לא הוה בר הכי כלל, והגיע השמועה להרב הגדול הנז' מפום רבנן, וכה ענם צאו וראו כיצד איש זה מתנהג באכילה ושתיה, והשיבוהו ידענו שהוא אוכל הרבה יותר משאר בני אדם, והשיב הרב הגדול הנז' אם כן אין צריך בדיקה וחיפוש, פומיה מחכים עלוהי כי הוא מהסט"א, דהקדושה אינו שורה באדם שאוכל הרבה, ואני גוזר ששום אחד לא ילך אצלו, וכך הי' דפירשו ממנו ונתגלה דהי' מהסט"א.
שמחת הרגל להחיד"א זצ"ל, לימוד ג', דף ח':
שמחת הרגל להחיד"א זצ"ל, לימוד ג', דף ח':
לימוד התורה - מוסר
ג' פתחים לגיהנם - פתח השלישי לביטול תורה - והוא הפתח היותר גדול
גיהנם - שלשה פתחים יש לגיהנם, א' פתח המינות, האומרים עזב ה' את הארץ וכל באיה לא ישובון. הפתח השני פתח התאוות, ג"ע ומאכלות אסורות ושאר העבירות, כי אעפ"י שמאמינים בה', יתקפם יצרם לעבור. הפתח הג' הוא למבטל תורה, "והוא הפתח הגדול" - כי עוברי בעמק בבא קמא, הנם מעטים. ובבא מציעא, יתר על הראשונים. אך בבא בתרא, הן רבים בוקעים בתוכו, כי לא יתנו אל לבם שהוא חטא - (והאריך בזה הרב החסיד מהר"י יעבץ ז"ל בס' אור החיים פ' י"ג)
מדבר קדימות להחיד"א ז"ל מערכת ג' אות כ"ו
- ּ -
עיקר הדבר לצרף להלימוד, מוסר הבנוי ע"פ התורה, ואז יועיל התורה לבטל היצה"ר
ואמרו קדמונינו שעיקר הדבר לצרף ללימוד שלומד מוסר הבנוי ע"פ התור’ ונמצא שלומד תורה בהרהור תשובה ואז הוא שיועיל תלמוד תורה לבטל היצה"ר כי ההכנעה מבטל היצ"ה כמ"ש בזוה"ק על דברי רז”ל יזכור לו יום המיתה דהרי זו שמחת היצר דהוא מלאך המות ותרצו כי בזה נכנע האדם והולך היצר כי לא ינוח אלא במקום גסות הרוח ע"ש - והמגיד הזהיר למרן ז"ל שילמוד מוסר בכל יום, וכ”כ הרב המקובל עיר וקדיש מהר"ח הכהן ז"ל תלמיד רבינו הרב מהרח"ו ז"ל.
וקבלנו שהגאון הרב מהרש”ל ז"ל עם היותו עסוק במצולות ים של שלמה המור”ה בעמ"ק עומק הלכה, ציוה למוכיח פשוט שיבא להוכיחו כאלו הוא הדיוט, וגזר עליו לעשות כן אשריו ואשרי חלקו זי"ע.
יוסף לחק להחיד"א
- ּ -
התנאים היו קדושים כי היו לומדים בעל פה והיו מוכרחים תדיר לחזור על לימודם
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, כלומר ברצות האדם לידבק בעבודת ה' ולקיים דברי יצר הטוב הרומז לפסח, "חזרת" יחזור על לימודו לא פסיק גרסא מפומיה שהיא עקר גדול לינצל מיצה"ר, וכמ"ש הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין - וזה אצלינו טעם אחד מהטעמים אשר זאת לפנים התנאים והאמוראים היו קדושים וריח נור היצה"ר לא עדת בהון, כי אז היה תורה שבעל פה שוגרות ומשוגר"ת לפום רבנן, כי לא ניתנה רשות לכתוב תורה שבעל פה, ואף כי נכתבה המשנה, כל הברייתות והתלמוד היה על פה, ואשר נשאו לבו ללמוד היה מוכרח יום ולילה לחזור על לימודו תדיר ולא פסיק שלא ישכח, ועסק התורה ללמוד בפה תדיר היה להם לעזר ולהועיל, והיו קדושים ממש כמפורסם בתלמוד. וכבר כ' מהר"מ די ליזאנו ז"ל בדרך חיים שכל היראה ושמירת המצות תלויים בעסק התורה, ולפי רוב עסקו בתורה כן ירבה יראתו ודבקותו, ע"ש באורך ואי לזאת חזר' נישנית בראשונה לראש פינה קרי"ה נאמנה לחזור לימודו כאשר היתה באמנ'. "עולשין" כמש"ל משם הרב הנז' לדרכו, "עול שינון", שיקבל עליו עול שינון, וכמה שפירשו הראשונים עשה תורתך קבע, כך וכך דפין ליום, כך וכך שעות בלילה, כך וכך לערב, ועול יסבול ולא יבול, וזהו "עול שין" "עול שינון" וכו'.
חיד"א בספר שמחת הרגל לימוד ב'
- ּ -
גיהנם - שלשה פתחים יש לגיהנם, א' פתח המינות, האומרים עזב ה' את הארץ וכל באיה לא ישובון. הפתח השני פתח התאוות, ג"ע ומאכלות אסורות ושאר העבירות, כי אעפ"י שמאמינים בה', יתקפם יצרם לעבור. הפתח הג' הוא למבטל תורה, "והוא הפתח הגדול" - כי עוברי בעמק בבא קמא, הנם מעטים. ובבא מציעא, יתר על הראשונים. אך בבא בתרא, הן רבים בוקעים בתוכו, כי לא יתנו אל לבם שהוא חטא - (והאריך בזה הרב החסיד מהר"י יעבץ ז"ל בס' אור החיים פ' י"ג)
מדבר קדימות להחיד"א ז"ל מערכת ג' אות כ"ו
- ּ -
עיקר הדבר לצרף להלימוד, מוסר הבנוי ע"פ התורה, ואז יועיל התורה לבטל היצה"ר
ואמרו קדמונינו שעיקר הדבר לצרף ללימוד שלומד מוסר הבנוי ע"פ התור’ ונמצא שלומד תורה בהרהור תשובה ואז הוא שיועיל תלמוד תורה לבטל היצה"ר כי ההכנעה מבטל היצ"ה כמ"ש בזוה"ק על דברי רז”ל יזכור לו יום המיתה דהרי זו שמחת היצר דהוא מלאך המות ותרצו כי בזה נכנע האדם והולך היצר כי לא ינוח אלא במקום גסות הרוח ע"ש - והמגיד הזהיר למרן ז"ל שילמוד מוסר בכל יום, וכ”כ הרב המקובל עיר וקדיש מהר"ח הכהן ז"ל תלמיד רבינו הרב מהרח"ו ז"ל.
וקבלנו שהגאון הרב מהרש”ל ז"ל עם היותו עסוק במצולות ים של שלמה המור”ה בעמ"ק עומק הלכה, ציוה למוכיח פשוט שיבא להוכיחו כאלו הוא הדיוט, וגזר עליו לעשות כן אשריו ואשרי חלקו זי"ע.
יוסף לחק להחיד"א
- ּ -
התנאים היו קדושים כי היו לומדים בעל פה והיו מוכרחים תדיר לחזור על לימודם
ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, כלומר ברצות האדם לידבק בעבודת ה' ולקיים דברי יצר הטוב הרומז לפסח, "חזרת" יחזור על לימודו לא פסיק גרסא מפומיה שהיא עקר גדול לינצל מיצה"ר, וכמ"ש הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין - וזה אצלינו טעם אחד מהטעמים אשר זאת לפנים התנאים והאמוראים היו קדושים וריח נור היצה"ר לא עדת בהון, כי אז היה תורה שבעל פה שוגרות ומשוגר"ת לפום רבנן, כי לא ניתנה רשות לכתוב תורה שבעל פה, ואף כי נכתבה המשנה, כל הברייתות והתלמוד היה על פה, ואשר נשאו לבו ללמוד היה מוכרח יום ולילה לחזור על לימודו תדיר ולא פסיק שלא ישכח, ועסק התורה ללמוד בפה תדיר היה להם לעזר ולהועיל, והיו קדושים ממש כמפורסם בתלמוד. וכבר כ' מהר"מ די ליזאנו ז"ל בדרך חיים שכל היראה ושמירת המצות תלויים בעסק התורה, ולפי רוב עסקו בתורה כן ירבה יראתו ודבקותו, ע"ש באורך ואי לזאת חזר' נישנית בראשונה לראש פינה קרי"ה נאמנה לחזור לימודו כאשר היתה באמנ'. "עולשין" כמש"ל משם הרב הנז' לדרכו, "עול שינון", שיקבל עליו עול שינון, וכמה שפירשו הראשונים עשה תורתך קבע, כך וכך דפין ליום, כך וכך שעות בלילה, כך וכך לערב, ועול יסבול ולא יבול, וזהו "עול שין" "עול שינון" וכו'.
חיד"א בספר שמחת הרגל לימוד ב'
- ּ -
חינוך הבנים - תמונות
חינוך הבנים
לחינוך צריך חכמה גדולה, וכבר חובר ע"ז ס' קטן זה שמו "אורך ימים"
ישתדל מאד לגדל בניו על התורה ועל העבודה ושיהיו מלאים יראת ה' ומדות טובות ודרך ארץ, ובזה צריך חכמה גדולה, וכבר חובר ע"ז ס' קטן זה שמו "אורך ימים", ויש להתבונן בענין זה הרבה, ולרדת לעמקי וחדרי בטן בניו, ויתפלל לה' על זה בבכיה שיציל בניו מחטא, ויהיה כל זרעו זרע קודש בלי פגם כו'.
החיד"א בספר עבודת הקודש, מורה באצבע, אות שכח
- ּ -
"גם" כי יזקין לא יסור ממנה
דער ענין פון חינוך, שטייט חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, דער חיד"א ז"ל פרעגט, וואס מיינט ער מיט דעם גם, נאר זאגט דער הייליגער חיד"א ז"ל, אז דער גם בעציהט זיך אויף די עלטערן, נישט נאר אז מען איז נישט מחנך דאס קינד על פי התורה בלייבט ער שוין אויף דער עלטער אויך אזוי, נאר עס שלעפט אראפ אפילו די עלטערן אויך, דאם קינד זאגט שוין דעות פאר די עלטערן, ער זאנט זיי אז היינט איז שוין אנדערע צייטן וכדו'. חנוך לנער, מען דארף מחנך זיין אזוי לאנג ווען עס איז נאך יונג, קען מען עס בויגן ווי אזוי מען וויל.
דאס וואס מען איז מטמא דאס לשון און מען איז נישט מחנך די קינדער על פי התורה דאס איז גורם אריכת הגלות
ליקוטי תורה דברי אמונה עמוד ס"ח
- ּ -
תמונות
הירא דבר ה' יחוש לדעת הערוך ורש"י, דאסרי בכל צורה דעלמא
דיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר אל תפנו אל האלילים, מאי תלמודא, אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם. (מס' שבת קמ"ט.) - "בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם". (ספר הערוך ערך פן) - "שהם דברים המושכים לבו של אדם ומפנים אותו לבטלה ומייאשים אותו מעבודת בוראו". (מאירי שם) - ומ"מ הירא דבר ה' יחוש לדעת הערוך ורש"י והר"ן והרדב"ז, דאסרי בכל צורה דעלמא, ויש לקצר בזה משום מוטב וכו'.
חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' קמ"ב סעיף ט"ו
- ּ -
לחינוך צריך חכמה גדולה, וכבר חובר ע"ז ס' קטן זה שמו "אורך ימים"
ישתדל מאד לגדל בניו על התורה ועל העבודה ושיהיו מלאים יראת ה' ומדות טובות ודרך ארץ, ובזה צריך חכמה גדולה, וכבר חובר ע"ז ס' קטן זה שמו "אורך ימים", ויש להתבונן בענין זה הרבה, ולרדת לעמקי וחדרי בטן בניו, ויתפלל לה' על זה בבכיה שיציל בניו מחטא, ויהיה כל זרעו זרע קודש בלי פגם כו'.
החיד"א בספר עבודת הקודש, מורה באצבע, אות שכח
- ּ -
"גם" כי יזקין לא יסור ממנה
דער ענין פון חינוך, שטייט חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, דער חיד"א ז"ל פרעגט, וואס מיינט ער מיט דעם גם, נאר זאגט דער הייליגער חיד"א ז"ל, אז דער גם בעציהט זיך אויף די עלטערן, נישט נאר אז מען איז נישט מחנך דאס קינד על פי התורה בלייבט ער שוין אויף דער עלטער אויך אזוי, נאר עס שלעפט אראפ אפילו די עלטערן אויך, דאם קינד זאגט שוין דעות פאר די עלטערן, ער זאנט זיי אז היינט איז שוין אנדערע צייטן וכדו'. חנוך לנער, מען דארף מחנך זיין אזוי לאנג ווען עס איז נאך יונג, קען מען עס בויגן ווי אזוי מען וויל.
דאס וואס מען איז מטמא דאס לשון און מען איז נישט מחנך די קינדער על פי התורה דאס איז גורם אריכת הגלות
ליקוטי תורה דברי אמונה עמוד ס"ח
- ּ -
תמונות
הירא דבר ה' יחוש לדעת הערוך ורש"י, דאסרי בכל צורה דעלמא
דיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר אל תפנו אל האלילים, מאי תלמודא, אמר רבי חנין אל תפנו אל מדעתכם. (מס' שבת קמ"ט.) - "בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם". (ספר הערוך ערך פן) - "שהם דברים המושכים לבו של אדם ומפנים אותו לבטלה ומייאשים אותו מעבודת בוראו". (מאירי שם) - ומ"מ הירא דבר ה' יחוש לדעת הערוך ורש"י והר"ן והרדב"ז, דאסרי בכל צורה דעלמא, ויש לקצר בזה משום מוטב וכו'.
חיד"א בברכי יוסף יו"ד סי' קמ"ב סעיף ט"ו
- ּ -
-
- שר חמישים ומאתים
- תגובות: 345
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 01, 2016 5:40 am
גם אני מצטרף לדברי הרב מילער שליט"א,
_ _ _ _ _ _ _
די הייליגע חיד"א ברענגט דורך אויס זיינע - ארום הונדערט ספרים הקדושים ומאירם - ומלאים זיו ומפיקים נוגה, א שיינע צענדליגע מאמרים פון תלמידי הבעשטה"ק זי"ע,
[חוץ פון וואס ער דערמאנט לשבח ותהילה דריי מאל די הייליגע בעשטה"ק ותולדות און זיין ספר שם הגדולים]
הגם אז האט זיך מצטער געוועהן אז ער האט נישט זוכה געוועהן צו קענען רוב תלמידי הבעש"ט וויבאלד ער איז נישט אנגעקומען צו גיין קיין פולין,
ווייסט איינער צו עס איז שוין דא ערגעץ צאמגענומען (אזוי ווי די שטייגער געוונליך פון די קובצים נחלת צבי - שפתי צדיקים וכדומה) די מאמרים ?
_ _ _ _ _ _ _
די הייליגע חיד"א ברענגט דורך אויס זיינע - ארום הונדערט ספרים הקדושים ומאירם - ומלאים זיו ומפיקים נוגה, א שיינע צענדליגע מאמרים פון תלמידי הבעשטה"ק זי"ע,
[חוץ פון וואס ער דערמאנט לשבח ותהילה דריי מאל די הייליגע בעשטה"ק ותולדות און זיין ספר שם הגדולים]
הגם אז האט זיך מצטער געוועהן אז ער האט נישט זוכה געוועהן צו קענען רוב תלמידי הבעש"ט וויבאלד ער איז נישט אנגעקומען צו גיין קיין פולין,
ווייסט איינער צו עס איז שוין דא ערגעץ צאמגענומען (אזוי ווי די שטייגער געוונליך פון די קובצים נחלת צבי - שפתי צדיקים וכדומה) די מאמרים ?
- יוראפ
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 19433
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
- לאקאציע: על אדמת נכר
נטיעות האט געשריבן:ממעתיקי השמועה האט געשריבן:היינט די 190'סטע יארצייט, נישט געטראפן אן אשכול איבער איהם נאך לאנגע זוכענישן,
אויב איז שוין יא דא ביטע מאכן א לינק אדער עס ארויפברענגן,
להוי ידוע אז די מפתח יארצייטן איז לכאורה ווייניגער ווי פיפציג פראצענט מיט לינק'ס צו די צדיקים וואס היינט איז שוין יא דא א אשכול איבער זיין אבער ווען עס איז געמאכט געווארען איז נאכנישט געוועהן, איינער האט א עצה ?
תקס"ו היתה מעוברת או פשוטה?
פשוטה
-
- שר מאה
- תגובות: 156
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אקטאבער 03, 2013 5:17 pm
- להודות ולהלל
- שר האלף
- תגובות: 1911
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 7:35 am
פרעגער האט געשריבן:מומחה יוחס האט געשריבן:היינט געוועהן די יא''צ זי''ע ועכי''א
ציונו הק' המשופץ בהר המנוחות
שווער צו כאפן א בילד פון די אויפשריפט, היות עס איז צוטיילט מיט א מחיצה (גברים/נשים) דערויף.
תמונת קברו בעיר ליוורנו, קודם עליית עצמותיו לארץ ישראל
- אטעטשמענטס
-
- מצבת החידא בליוורנו.jpg (242.84 KiB) געזען 3508 מאל
פארוואס און ווער האט ארויפגעברענגט די עצמות קדושות פונעם חיד"א קיין ארץ ישראל???
EXCLUSIVE COUPONS ON AMAZON FOR YOU NOW!!!!! http://amzn.to/2tHqNZZ