חידות וידיעות על דפי השיעור - מס' סוכה
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
חידות וידיעות על דפי השיעור - מס' סוכה
אויף דעם שווערן מאמר פון רבי יוחנן סוכה העשויה ככבשן, ז: איז דא אן אינטרעסאנטער זוה"ק:
רע"מ פנחס רנ"ה ע"ב, וואס צייגט אז די גאנצע זאך עפ"י סוד און עס דארף זיין סתום - און דערפאר זאגט רבי יוחנן ככבשן, און נישט ווי עס וואלט געדארפט שטיין סוכה עגולה (ווי רש"י זאגט אויף סוכת העשויה כשובך).
"בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו'", דאיהי תשרי "מקרא קדש יהיה לכם וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וגו'". "בחמשה עשר" מסטרא די"ה, "וחגותם אותו" דא אות ו' עמודא דאמצעיתא, "שבעת ימים", מסטרא דבת שבע דאיהי מלכות, אבהן ורעיא מהימנא ואהרן דוד ושלמה הא אינון שבע לקבל שבע ספיראן. אנא בעינא לתקנא לכון סכה דאיהי אימא עלאה לסככא עלייהו כאמא על בנין ובגין ז' ספיראן אמר קרא "כי בסכות הושבתי את בני ישראל" במפקנותהון מארעא דמצרים בז' ענני כבוד, אית באות ו' בסכות חסר ו' דאתמר בה (שם) "בסכת תשבו שבעת ימים", איהי אימא, אבל סוכה באת ו' איהו ברזא דתרין בנין ידוד אדני והכי סליק סוכ"ה בחושבן, יאהדונהי, תרין כרובים דהם (שמות כ"ה) "סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו", ואית עשרה טפחים בכרובים מתתא לעילא מרגליהון עד רישיהון ומרישיהון ועד רגליהון ושריין על טפח דאיהו י' ועשרה עשרה מעילא לתתא ומתתא לעילא היינו יו"ד, ובגין כך שיעורא דסכה אמרו רבנן לא פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים. סכה העשויה ככבשן מסטרא דאימא, עלה אתמר (שמות י"ט) "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן", ואוקמוה מאי (יחזקאל א) והחיות רצוא ושוב כאור היוצא מפי הכבשן, וכלא חד, (ישעיה ד') "וסכה תהיה לצל יומם", דסכך בעינן, וסכך אתעביד לצל דאתמר ביה (תהלים צ"א) "בצל שדי יתלונן", ולא בצל סכת הדיוט דאגין על גופא משמשא, אלא צל לאגנא על נשמתא, (שיר השירים ב') "בצלו חמדתי וישבתי", (איכה ד') "אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים". צל עם ם' איהי צלם דאתמר ביה (תהלים ל"ט) "אך בצלם יתהלך איש". ם' סתומה אית לה ארבעה דפנות, ומה דאוקמוה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ולמאן דאמר שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח, ואינון בגין דא תרין תלת ארבע הא תשע, טפח איהי עשיראה לאשלמא כל חסרון, ובגין דא שיעור סכה לא פחות מעשר דאיהי מלכות, עשיראה דכל דרגין, ולא למעלה מעשרין דאיהי כ' כתר עליון דלא שלטא ביה עינא. כבוד עלאה עליה אמר משה (שמות ל"ג) "הראני נא את כבודך", ואתיב ליה קודשא בריך הוא "לא תוכל לראות את פני", ולית כבוד בלא כ', ובגין דא שערו מארי מתניתין לקבלייהו סכה העשויה כמבוי מסטרא דאת ב', כמין גא"ם מסטרא דאת ג', כמין צריף מסטרא דאת ד', ושבע אתוון אינון בג"ד כפר"ת כ' כבשן ב' בורגנין ושאר סכות, וכלהו רמיזי לגבי מארי מתניתין ולית לארכא בהון, ואינון לקבלייהו שבעה ככבי לכת ואינון דכר ונוקבא, ובגין דא אתקריאו ז' כפולות כגון שבעה שרגין דמנרתא דאתמר בה (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך", הכי (זכריה ד') "שבעה ושבעה מוצקות", הכי שבעה ספיראן כפולות ושבעה יומי בראשית לתתא שבעה לעילא "אין כל חדש תחת השמש".
איבער די גיאמטעריקס און חשבונות פון סוכה עשויה ככבשן קען מען זייער אסאך מאריך זיין, ובפרט מיט די דייני דקסרי וואס דארף א שטארקן ביאור, ודברי התוספות והרשב"א ידועים.
רע"מ פנחס רנ"ה ע"ב, וואס צייגט אז די גאנצע זאך עפ"י סוד און עס דארף זיין סתום - און דערפאר זאגט רבי יוחנן ככבשן, און נישט ווי עס וואלט געדארפט שטיין סוכה עגולה (ווי רש"י זאגט אויף סוכת העשויה כשובך).
"בחמשה עשר יום לחדש השביעי וגו'", דאיהי תשרי "מקרא קדש יהיה לכם וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו וחגותם אותו חג לה' שבעת ימים וגו'". "בחמשה עשר" מסטרא די"ה, "וחגותם אותו" דא אות ו' עמודא דאמצעיתא, "שבעת ימים", מסטרא דבת שבע דאיהי מלכות, אבהן ורעיא מהימנא ואהרן דוד ושלמה הא אינון שבע לקבל שבע ספיראן. אנא בעינא לתקנא לכון סכה דאיהי אימא עלאה לסככא עלייהו כאמא על בנין ובגין ז' ספיראן אמר קרא "כי בסכות הושבתי את בני ישראל" במפקנותהון מארעא דמצרים בז' ענני כבוד, אית באות ו' בסכות חסר ו' דאתמר בה (שם) "בסכת תשבו שבעת ימים", איהי אימא, אבל סוכה באת ו' איהו ברזא דתרין בנין ידוד אדני והכי סליק סוכ"ה בחושבן, יאהדונהי, תרין כרובים דהם (שמות כ"ה) "סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו", ואית עשרה טפחים בכרובים מתתא לעילא מרגליהון עד רישיהון ומרישיהון ועד רגליהון ושריין על טפח דאיהו י' ועשרה עשרה מעילא לתתא ומתתא לעילא היינו יו"ד, ובגין כך שיעורא דסכה אמרו רבנן לא פחות מעשרה ולא למעלה מעשרים. סכה העשויה ככבשן מסטרא דאימא, עלה אתמר (שמות י"ט) "והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן", ואוקמוה מאי (יחזקאל א) והחיות רצוא ושוב כאור היוצא מפי הכבשן, וכלא חד, (ישעיה ד') "וסכה תהיה לצל יומם", דסכך בעינן, וסכך אתעביד לצל דאתמר ביה (תהלים צ"א) "בצל שדי יתלונן", ולא בצל סכת הדיוט דאגין על גופא משמשא, אלא צל לאגנא על נשמתא, (שיר השירים ב') "בצלו חמדתי וישבתי", (איכה ד') "אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים". צל עם ם' איהי צלם דאתמר ביה (תהלים ל"ט) "אך בצלם יתהלך איש". ם' סתומה אית לה ארבעה דפנות, ומה דאוקמוה שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ולמאן דאמר שלשה כהלכתן ורביעית אפילו טפח, ואינון בגין דא תרין תלת ארבע הא תשע, טפח איהי עשיראה לאשלמא כל חסרון, ובגין דא שיעור סכה לא פחות מעשר דאיהי מלכות, עשיראה דכל דרגין, ולא למעלה מעשרין דאיהי כ' כתר עליון דלא שלטא ביה עינא. כבוד עלאה עליה אמר משה (שמות ל"ג) "הראני נא את כבודך", ואתיב ליה קודשא בריך הוא "לא תוכל לראות את פני", ולית כבוד בלא כ', ובגין דא שערו מארי מתניתין לקבלייהו סכה העשויה כמבוי מסטרא דאת ב', כמין גא"ם מסטרא דאת ג', כמין צריף מסטרא דאת ד', ושבע אתוון אינון בג"ד כפר"ת כ' כבשן ב' בורגנין ושאר סכות, וכלהו רמיזי לגבי מארי מתניתין ולית לארכא בהון, ואינון לקבלייהו שבעה ככבי לכת ואינון דכר ונוקבא, ובגין דא אתקריאו ז' כפולות כגון שבעה שרגין דמנרתא דאתמר בה (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך", הכי (זכריה ד') "שבעה ושבעה מוצקות", הכי שבעה ספיראן כפולות ושבעה יומי בראשית לתתא שבעה לעילא "אין כל חדש תחת השמש".
איבער די גיאמטעריקס און חשבונות פון סוכה עשויה ככבשן קען מען זייער אסאך מאריך זיין, ובפרט מיט די דייני דקסרי וואס דארף א שטארקן ביאור, ודברי התוספות והרשב"א ידועים.
יישר כח הרב נאטרוליסט, פארן אשכול און פארן זוהר הקדוש, וואס כאטש מיר פארשטייען נישט, זעהט מען אבער אז יעדעס ווארט אין נגלה האט אן אחוזה בסתרי תורה, וכולן מרועה אחד ניתנו.
-
חידה: היכי תימצי אז א איד זיצט אין א סוכה, רוב פון די דאך איז "נישט" סכך כשר, און ער איז מקיים מצות סוכה לכל הדיעות?
(דער פתרון געפונט זיך אין די ערשטע אכט בלאט פון די מסכת)
-
חידה: היכי תימצי אז א איד זיצט אין א סוכה, רוב פון די דאך איז "נישט" סכך כשר, און ער איז מקיים מצות סוכה לכל הדיעות?
(דער פתרון געפונט זיך אין די ערשטע אכט בלאט פון די מסכת)
- derech eretz
- שר ארבעת האלפים
- תגובות: 4486
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג אוגוסט 04, 2011 3:13 pm
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב נאטרוליסט, פארן אשכול און פארן זוהר הקדוש, וואס כאטש מיר פארשטייען נישט, זעהט מען אבער אז יעדעס ווארט אין נגלה האט אן אחוזה בסתרי תורה, וכולן מרועה אחד ניתנו.
-
חידה: היכי תימצי אז א איד זיצט אין א סוכה, רוב פון די דאך איז "נישט" סכך כשר, און ער איז מקיים מצות סוכה לכל הדיעות?
(דער פתרון געפונט זיך אין די ערשטע אכט בלאט פון די מסכת)
רש"י דף ד' עמוד א' ד"ה כשרה מיינסטו?
גם העובד ד' ועוסק בתורה מן ההכרח שיעסוק גם במעט דר"ך אר"ץ - מאור ושמש פ' בחוקותי
derech eretz האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב נאטרוליסט, פארן אשכול און פארן זוהר הקדוש, וואס כאטש מיר פארשטייען נישט, זעהט מען אבער אז יעדעס ווארט אין נגלה האט אן אחוזה בסתרי תורה, וכולן מרועה אחד ניתנו.
-
חידה: היכי תימצי אז א איד זיצט אין א סוכה, רוב פון די דאך איז "נישט" סכך כשר, און ער איז מקיים מצות סוכה לכל הדיעות?
(דער פתרון געפונט זיך אין די ערשטע אכט בלאט פון די מסכת)
רש"י דף ד' עמוד א' ד"ה כשרה מיינסטו?
פסל היוצא מן הסוכה איז סכך כשר. - דאס קען עס נישט מיינען.
מיללער האט געשריבן:מצלמה האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:איר מיינט 'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', נישט קיין שלעכטער צושטעל, אבער נישט דאס האב איך גמיינט, נאר אפי'ביי א סוכה אין די ז' על ז'
ביטע זייט מסביר, וואו איז די סכך פסול?
גערעכט, נישט דאס האב איך געמיינט, ער האט געמיינט אפי' די סוכה איז פסול.
אויב אזא איז דאך נאך אופנים, פרוץ מרובה על העומד און די לחי זקוף איז אויף כשר אפי' ס'איז נישט קיין טפח. - ביי שבת סוכות.
וואס איז געווען אייער תירוץ? עס איז נישט אריינגעקומען קלאר.
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
-
- שר האלף
- תגובות: 1005
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm
מיללער האט געשריבן:מצלמה האט געשריבן:מיללער האט געשריבן:איך האב נאכנישט געשריבן די תירוץ.
היכי תמצא א סוכה וואס רוב פונעם דאך איז נישט באדעקט מיט סכך כשר, און די גאנצע סוכה איז כשר?
בשחבטן?
יאפ, די סוכה האט אביסל סכך כשר, אינאיינעם מיט די צווייגן פונעם בוים איז עס צלתה מרובה מחמתה וחבטן איז די סוכה כשר.
סארי, עס שטימט אבער נישט. רש"י זאגט קלאר אז רוב מוז זיין סכך כשר. אייער חידה האט נישט קיין תירוץ.
איך האב געשריבן א "?" - ווייל איך קלער נישט אז דאס איז דער תירוץ.
בדף יח. האי צחנתא דבב נהרא שריא. זאגט רש"י אז דאס איז א 'מין דגים קטנים'.
זאגט דער רש"ש אן אינטערעסאנטע זאך: לבי אומר לי דזהו הנקרא בלע"ז שטינקע"ס כי צחן הוא לשון סרחון, עיי"ש באורך.
שטינקע"ס איז א סארט טונא פיש, כידוע איז דא א גרויסע מבוכה אין די פוסקים לגבי טונא פיש צו עס דארף א משגיח תמידי ביים קענע"ן ווייל מקען אריינמישן מיני דגים טמאים, איז,דער גמרא און רש"ש פון די מראי מקומות בהנידון.
זאגט דער רש"ש אן אינטערעסאנטע זאך: לבי אומר לי דזהו הנקרא בלע"ז שטינקע"ס כי צחן הוא לשון סרחון, עיי"ש באורך.
שטינקע"ס איז א סארט טונא פיש, כידוע איז דא א גרויסע מבוכה אין די פוסקים לגבי טונא פיש צו עס דארף א משגיח תמידי ביים קענע"ן ווייל מקען אריינמישן מיני דגים טמאים, איז,דער גמרא און רש"ש פון די מראי מקומות בהנידון.
אן אינטערעסאנטע ידיעה טרעפן מיר אין תוספות דא אין סוכה דף כד: ד"ה על מנת, אז תמר אשת יהודה איז געווען די טאכטער פון שם בן נח, דער מהר"ץ חיות דא אויפן פלאץ זאגט אז דער מקור אז א מדרש רבה בראשית פ' פ"ה בשם רבי מאיר אז דערפאר איז איר געקומען שריפה מכח דער פסוק פון ובת איש כהן כי תחל לזנות באש תשרף, און תמר בתו של שם היתה, עיי"ש.
לאטצי האט געשריבן:אינטערסאנט איז ווייל די גמרא אין נדרים דף ל"ב ע"ב, זאגט אז די אייבישטער האט אוועקגענומען די כהונה פון שם'ס קינדער און עס געגעבן גלייך צו אברהם, חוץ אויב די שטראף פום די בת כהן קומט זיך שריפה נאר אלט'ס די טאטע'ס כבוד און נישט די אייגענע כהונה..
זיכער, את אביה היא מחללת, דאס איז דאך די טעם
בדף כח. ברענגט די גמ' די אלע זאכן וואס רבן יוחנן בן זכאי האט געקענט ובתוכם ווערט אויסגערעכנט "שיחת דקלים", צייכנט רבי ישעי' פיק זצ"ל איין אויף די זייט אז מ'זאל נאכקוקען אין ספר הערוך ערך סח וואס שרייבט דערוועגן אן "ענין נפלא".
נאכקוקענדיג אינעם ערוך,זאגט ער אז מ'קען אינאכט נעמען אין א רואיגע טאג ווען עס איז נישטא קיין ווינט, דורכדעם וואס מ'הענגט אפיר א סדין צווישן די דקלים און מ'זעהט אז עס רירט זיך נישט, ועכ"ז וועט מען באמערקן אז די צווייגן םון די דקלים שאקלען זיך, דאס איז די "שיחות הדקלים" וואס די ביימער שמועסן צווישן זיך.
און דער ערוך איז מוסיף אז עס איז געווען באקאנט אז רבי אברהם גאון וואס האט געלעבט בשנת אלף ק"מ לשטרות, אז ער איז געווען בקי ומכיר בשיחות דקלים, ע"כ.
הפלא ופלא!
נאכקוקענדיג אינעם ערוך,זאגט ער אז מ'קען אינאכט נעמען אין א רואיגע טאג ווען עס איז נישטא קיין ווינט, דורכדעם וואס מ'הענגט אפיר א סדין צווישן די דקלים און מ'זעהט אז עס רירט זיך נישט, ועכ"ז וועט מען באמערקן אז די צווייגן םון די דקלים שאקלען זיך, דאס איז די "שיחות הדקלים" וואס די ביימער שמועסן צווישן זיך.
און דער ערוך איז מוסיף אז עס איז געווען באקאנט אז רבי אברהם גאון וואס האט געלעבט בשנת אלף ק"מ לשטרות, אז ער איז געווען בקי ומכיר בשיחות דקלים, ע"כ.
הפלא ופלא!
- ענדע צדיק!
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8114
- זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
- פארבינד זיך:
טאקע אינטערסאנט
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון
בלאג - מיינע ארכיוון
-
- שר האלף
- תגובות: 1594
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 5:00 pm