א חסיד'יש ווארט

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

א חסיד'יש ווארט

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג אוגוסט 24, 2015 8:46 pm

אין בית המלך חדר ב':
ובזה יש לפרש הפסוקים (בראשית ו' ה') וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם ה' כי עשה את האדם וגו'. ויש לדקדק על מלת רבה. ועוד מתחלה אמר רבה רעת האדם, והדר אמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום דהוא כפל במלות שונות.
אבל לדברינו הנ"ל זהו כוונת וירא ה' כי רבה רעת האדם, ר"ל אחרי שראה שרבה רעת האדם, היינו כי רעת האדם הלאווין הם רוב, ורבה דייקא. וגם וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום היינו כדרשינן בגמ' דקדושין הנ"ל מקרא זה דיצה"ר של אדם מתחדשת עליו בכל יום. ומש"ה וינחם ה' כי עשה את האדם כי נוח לו שלא נברא, שבבריאתו הפסד ולא שכר כנ"ל (ושמעתי כיוצא בזה בשינוי קצת בשם החסיד הגאון מו"ה שמעלקי זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק ניקלשבורג),

אויב איז הג"ר נתן מז זצ"ל געווען דער מתנגד, זענען מיר איצט מתקן דאס מיט א חסיד'יש ווארט פון הג"ר שלמה כהן זצ"ל.
ווייסט איינער צו דער ווארט ווערט געברענגט בשם דעם רבי'ן ר' שמעלקא?
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג אוגוסט 27, 2015 6:29 pm

ג'טראפן נאך א ווארט, בשם דעם מעזריטשער מגיד זי"ע. אין חדר ב' פון בית המלך אויף ימי הסליחות.
ושמעתי כעין זה בקצת שינוי דברים בשם החסיד המפורסם מו"ה בערוש מזריטש ז"ל והיינו הצדיקים ותמימים אין חפצם ורצונם כלל לשום דבר ותאוה שבעולם, כי אין מבקשים כלום בעה"ז, אך הא חזינן שהצדיקים מתפללים ומתאוים איזה דבר לפעמים, הוא מקב"ה בעצמו אשר נותן תאוה בלבם כדי להתפלל כי הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים, וזהו אומרו רצון יריאיו יעשה, ר"ל מה שיריאיו רוצים הוא יעשה אבל לא הם מצד עצמם כי הם אינם רוצים כלל, ולמה עושה קב"ה כן לזה אמר ואת שועתם ישמע דמתאוה לתפלתן כנ"ל ודפח"ח.



תורת המגיד נ"ך תהלים
שמעתי מהרב האלהי החסיד מוהר"ר דוב בער זללה"ה מ"מ דק' מעזריטש לפרשה מה שאמר דהע"ה רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם [קמה, יט]. ופי' הוא ז"ל לפי שמדרך הטבע לא היה כלל רצון הצדיק לאיזה דבר עוה"ז אשר ירצה שיהיה לו דבר הנוגע לעסקי עולם הזה כגון פרנסה בריווח ומלבושי כבוד, אך הש"י ב"ה נותן זאת בדעתו שירצה דבר זה בכדי שיתפלל על זה וימלא השי"ת בקשתו, כי הש"י מתאוה לתפילתן של ישראל (יבמות סד א), וזהו שאמר רצון יראיו יעשה, ר"ל הש"י עושה ליראיו רצון שירצה הדברים שנוגעים לעוה"ז, אף שהוא מעצמו לא היה לו כלל רצון לזה, עכ"ז הש"י ב"ה עושה לו רצון בכדי ששועתם ישמע ויושיעם, ודפח"ח ושידב"ק.

מאור עינים אגדות הש"ס מסכת יומא
ולפעמים עושה השי"ת איזה רצון להצדיק שיהא חפץ בשום דבר שיהא כך אף שהצדיקים אין להם מחסור כמ"ש כי אין מחסור ליריאיו שאצלם הכל שוה מכל מקום עושה להם השי"ת איזה רצון כדי שאת שועתם לשון רבים ישמע ויושיעם וכמו ששמעתי זה ממורי ורבי זללה"ה על פסוק רצון יראיו יעשה גו' (תהלים קמה, יט) וכמבואר אצלינו כבר במקום אחר

קדושת לוי בראשית פרשת ויגש
כי ידוע בשם אדוני מורי ורבי מורינו דוב בער זצ"ל על הפסוק 'רצון יראיו יעשה' (תהלים קמה, יט), שהקב"ה עושה רצון ליראיו שיבקשו ממנו על הטובה,
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

איש חמודות
שר האלף
תגובות: 1563
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am

תגובהדורך איש חמודות » דאנארשטאג אוגוסט 27, 2015 6:39 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:אין בית המלך חדר ב':
ובזה יש לפרש הפסוקים (בראשית ו' ה') וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום וינחם ה' כי עשה את האדם וגו'. ויש לדקדק על מלת רבה. ועוד מתחלה אמר רבה רעת האדם, והדר אמר וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום דהוא כפל במלות שונות.
אבל לדברינו הנ"ל זהו כוונת וירא ה' כי רבה רעת האדם, ר"ל אחרי שראה שרבה רעת האדם, היינו כי רעת האדם הלאווין הם רוב, ורבה דייקא. וגם וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום היינו כדרשינן בגמ' דקדושין הנ"ל מקרא זה דיצה"ר של אדם מתחדשת עליו בכל יום. ומש"ה וינחם ה' כי עשה את האדם כי נוח לו שלא נברא, שבבריאתו הפסד ולא שכר כנ"ל (ושמעתי כיוצא בזה בשינוי קצת בשם החסיד הגאון מו"ה שמעלקי זצ"ל שהי' אב"ד ור"מ בק"ק ניקלשבורג),

אויב איז הג"ר נתן מז זצ"ל געווען דער מתנגד, זענען מיר איצט מתקן דאס מיט א חסיד'יש ווארט פון הג"ר שלמה כהן זצ"ל.
ווייסט איינער צו דער ווארט ווערט געברענגט בשם דעם רבי'ן ר' שמעלקא?

ס'איז א באקאנט ווארט פון רבי'ן ר' שמעלקא

ס'ווערט געברענגט אין נועם מגדים פ' בלק (געדרוקט שנת תקס"ז), ס' יבין שמועה פ' בראשית (געדרוקט שנת תקע"ד).

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג אוגוסט 27, 2015 7:29 pm

אין דברי שמואל ווערט עס נישט ג'ברענגט?
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

איש חמודות
שר האלף
תגובות: 1563
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am

תגובהדורך איש חמודות » דאנארשטאג אוגוסט 27, 2015 7:31 pm

קען זיין אז יא, אבער איך האב געזוכט דארט און נישט געטראפן.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מיטוואך דעצמבער 09, 2015 10:14 pm

טאקע נישט קיין חסידיש ווארט, אבער כמדומה אז דער מקור איז א חסידיש ספר.
תו אקדים מה דאיתא במפורשים {???}, משום הכי לא זכה משה לכהונה, כיון שהרג המצרי, וכהן שהרג הנפש לא ישא את כפיו {ברכות ל"ב:, או"ח קכ"ח סעיף ל"ה} ע"ש...
דער ווארט האב איך דערווייל נאר געטראפן אין חתם סופר החדש פ' תצוה (וואס דער מחבר האט זיכער נישט געזען), און אין צפנת פענח פון בעל התולדות יעקב יוסף פ' שמות.
ווייסט איינער פון אן אנדערע מקור?
אדרבה, זייט מיר מודיע
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4051
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דאנארשטאג דעצמבער 10, 2015 12:51 am

יידישע קהילות האט געשריבן:טאקע נישט קיין חסידיש ווארט, אבער כמדומה אז דער מקור איז א חסידיש ספר.
תו אקדים מה דאיתא במפורשים {???}, משום הכי לא זכה משה לכהונה, כיון שהרג המצרי, וכהן שהרג הנפש לא ישא את כפיו {ברכות ל"ב:, או"ח קכ"ח סעיף ל"ה} ע"ש...
דער ווארט האב איך דערווייל נאר געטראפן אין חתם סופר החדש פ' תצוה (וואס דער מחבר האט זיכער נישט געזען), און אין צפנת פענח פון בעל התולדות יעקב יוסף פ' שמות.
ווייסט איינער פון אן אנדערע מקור?
אדרבה, זייט מיר מודיע


ס'שטייט אין ספר צפנת פענח חדש, ערך כהונה אופן ד', מחברו הוא הדרשן רבי יוסף טרני מפרעמסלא [נדפס בפעם ראשון בפפד"א (בפראנקפורט דאדרא) תנ"ד].
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

איש חמודות
שר האלף
תגובות: 1563
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 17, 2015 9:42 am

תגובהדורך איש חמודות » מאנטאג יולי 11, 2016 12:30 pm

ר' יוסף מטרני איז געווען דער מהרי"ט וואס האט גראדע אויך געהייסן ר' יוסף בן ר' משה, און האט אויך געמאכט א ספר "צפנת פענח".
אבער ר' יוסף בן ר' משה פרעמיסלא דער מחבר פון "צפנת פענח חדש" האט נישט געהייסן געהייסן טרני.


צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט