הילף, פאליסי, הגהות און פיענוח מילים - "מפעל להוצאת ספרים"

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 10169
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 6:25 pm

כ'מיין עס שטייט כבוד, נישט כדונג
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
מיסטעריעז
שר חמשת אלפים
תגובות: 5989
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 6:49 pm

דנ צווייטע ווארט קוקט אויס ווי "יבלו" ולפי זה אפשר איז די ערשטע ווארט כבגד
וואו איז דָוִי?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 6:52 pm

איך מוז זאגן אז ביים מעתיק זיין זיינע חידושים אויף תהלים, זעהט מען א מורא'דיגע און זעלטענע מבהיל'דיגע בקיאות אין תנ"ך פארווארפענע פסוקים מיט רש"י, מאמרי חז"ל און מדרשים, עס גיסט זיך ווי א מעיין המתגבר, און די פשט אין פסוק איז צומאל ארויסצוגיין פון התפעלות! הערליך הערליך

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 7:43 pm

מיסטעריעז האט געשריבן:דנ צווייטע ווארט קוקט אויס ווי "יבלו" ולפי זה אפשר איז די ערשטע ווארט כבגד

גוטע רעיון, אפשר מיינט ער דעם פסוק
תהלים פרק קב
(כו) לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם:
(כז) הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ:
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 7:46 pm

מיללער האט געשריבן:איך מוז זאגן אז ביים מעתיק זיין זיינע חידושים אויף תהלים, זעהט מען א מורא'דיגע און זעלטענע מבהיל'דיגע בקיאות אין תנ"ך פארווארפענע פסוקים מיט רש"י, מאמרי חז"ל און מדרשים, עס גיסט זיך ווי א מעיין המתגבר, און די פשט אין ספוק איז צומאל ארויסצוגיין פון התפעלות! הערליך הערליך

יא, איך האב דאס אויך באמערקט. בכלל זענען די שטיקלעך אסאך לענגער, (כנראה אז ער האט פארגלערנט א שיעור אין תהלים, איז דא עפעס דערמאנט דערפון אין זיינע תולדות?) און זייער אריגענעלע דרשות אויף פסוקים על דרך המדרש. רוב שטיקלעך גייען אויף א נוסח, אז דער ווארט מיינט מען תורה כמו שאמר הכתוב... אדער עס מיינט כלל ישראל כמו שאמרו חז"ל... זייער זייער אריגינעל.
לעצט פאראכטן דורך יידישע קהילות אום דאנארשטאג ינואר 22, 2015 7:53 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 7:53 pm

יידישע קהילות האט געשריבן:אויף עמוד 168 שרייבט דער מחבר:
גם מה שאמר ויעמידם לעד לעולם, הלא מקרא מלא הוא כי הנה השמים כדונג יצלו ונאמר ג"כ(ישעי' ל"ד, ד') ונמקו כל צבא השמים,
איך ווייס נישט פון אזא פסוק.
קען אפשר איינער מציין זיין צו אזא פסוק, אדער אפילו עפעס ענדליכס?


ס'מאכט "כבגד יבלו"

ער מיינט דעם פסוק אין ישעי' נ"א ו' כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה

דאס איז א דבר מצוי אין די ספרי הדרושים הקודמים אז זיי ברענגען צו פסוקים און מאמרי חז"ל פון זכרון נישט מיטן פונקטליכן לשון,

אוועטאר
מיסטעריעז
שר חמשת אלפים
תגובות: 5989
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » דאנארשטאג ינואר 22, 2015 8:43 pm

איך וואלט געזאגט ווי סטראשעלע ווי איידער די פסוקים אין תהלים
וואו איז דָוִי?

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » מאנטאג ינואר 26, 2015 10:58 am

תוך כדי עבודתי על כרך הכתב יד האב איך באמערקט אז נישט אלעס איז גוף ועצם כתב יד המחבר, ס'איז דא אינדערמיט אסאך פון כתב יד מעתיק, לדוגמא בעמ' 13 צייל 9 שורות פון אונטן, ביי די ווערטער מהני שלשה, דאס ווארט "מהני" איז בכתב ידו, און פונעם ווארט "שלשה" און ווייטער ביזן ענדע פון דעם שטיקל אויפן אנדערן עמוד איז שוין כתב יד מעתיק,

מ'קען עס באמערקן ערשטנס ווייל מ'זעהט דעם חילוק אינעם כתב, והשנית אז דער כתב המעתיק איז מער גרייזיג און צומאל אביסל עם-הארציש,

בין איך מסופק צי ער האט מעתיק געווען מכתב יד המחבר אדער נאר איבערגעשריבן מזכרון אדער מפיו יקרא והוא כותב?

ונפק"מ לגבי תיקונים ושינויים, צום כתב ולשון המחבר איז דא מער שעבוד משא"כ ללשון וכתב מעתיק.

ועוד נפק"מ, אולי לציין בתחילת הקטע במוסגר [מגוכת"י או מכתי"ק]

איך האב נאך אסאך וואס צו מעיר זיין אויף די אלע אויבנדערמאנטע ספיקות און צדדים באופני ההגה וסגנון העריכה, אבער אין עתי בידי כעת להאריך, ועוד חזון
לעצט פאראכטן דורך סטראשעלע אום מאנטאג ינואר 26, 2015 11:14 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » מאנטאג ינואר 26, 2015 11:04 am

קוקנדיג נאך אביסל טיפער אריין אינעם כתב יד באמערק איך יעצט אז גאר א גרויס חלק פונעם כרך איז "נישט" בכתב ידו, וניתן להאמר אז מעגליך רוב פונעם כרך איז כתב יד מעתיק, מ'דארף נאך דורכגיין גרונטליכער און פונקטליכער יעדן בלאט באזונדער און אנצייכענען וואס יא און וואס נישט כדי צו קענען זאגן וויפיל פראצענט איז גוכת"י און וויפיל איז כת"י מעתיק, ביזדערווייל באמערק איך דריי כתבים, 2 מעתיקים און איינס גוף כתב ידו,

גוף כתב ידו איז מיר מאושר ומקויים מכתב היוצא ממקום אחר, אין אישים בתשובות חתם סופר פון הרב קינסטליכער [אות תקיט] איז געדרוקט א בריוו פון אים מיט א חתימה, וואס איז מאושר אז ס'איז זיין כתב, און דאס ענדלט און שטימט טאקע מיט איינע פון די 3 כת"י פון אונזער כרך, לדוגמא הכתב בעמ' 13 ד"ה ביאור הכתוב והנהר הרביעי וכו', דאס ערשטע מאל וואס מ'זעהט גוף כתב ידו אינעם חיבור און אויך נאר 5 שורות, דאס 2'טע מאל געפונט מען עס בעמ' 17 אינמיטן עמוד, ווידער נאר א שטיקל, אאז"וו
צוגעלייגטע
New Picture_854x800.jpg

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 26, 2015 11:44 am

אפשר קען מיר איינער העלפן אויסליינען די פאר שורות:
ולפעמים נפש רחבה שרואה שע"י חבירו יותר מכובד ממנו גם בני אדם מתכבדין בו ??? למאן דבעי ???
צוגעלייגטע
what.png

תג נוצער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 466
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 28, 2010 3:19 pm

תגובהדורך תג נוצער » מאנטאג ינואר 26, 2015 11:54 am

לייג די גאנצע שטיקל געטייפט וועל מיר פרובירן בל"נ

קוקט אויס ווי ונקטי לי' שוקא למאן דבעי למיזבן
(עיין הלשון בבא בתרא כב. ופירש"י נקיט ליה שוקא - הכרז שלא ימכור איש בעיר גרוגרות אלא הוא)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 24250
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 26, 2015 12:56 pm

תג נוצער האט געשריבן:לייג די גאנצע שטיקל געטייפט וועל מיר פרובירן בל"נ

קוקט אויס ווי ונקטי לי' שוקא למאן דבעי למיזבן
(עיין הלשון בבא בתרא כב. ופירש"י נקיט ליה שוקא - הכרז שלא ימכור איש בעיר גרוגרות אלא הוא)

עס שטימט יישר כח!

והנה ידוע שעיקר המחלוקת נתגבר ע"י שלש מדות הרעות, עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה, פעמים מחמת עין רעה שצרה עינו על חבירו שנתכבד יותר ממנו, וגם רוח גבוה שיש לו גאות שהוא ראוי לכבוד זה, ולפעמים נפש רחבה שרואה שע"י חבירו יותר מכובד ממנו גם בני אדם מתכבדין בו ונקטי ליה שוקא למאן דבעי למיזבן מיזבן מיניה או מזבין ליה.
מצד שלש מדות הרעות ראה תחלת המחלוקת ואח"כ נתגבר ר"ל כמו שאחז"ל (סנהדרין ז א)האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא, וכוונתו כמו שמים עברו על גבול שלהם ושוטפים היבשה, ומכלים שדות וכרמים הטובים, כן המחלוקת מכלה כרם ישראל ר"ל אף הטובים שבהם

תג נוצער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 466
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 28, 2010 3:19 pm

תגובהדורך תג נוצער » מאנטאג ינואר 26, 2015 1:10 pm

מיללער האט געשריבן:
תג נוצער האט געשריבן:לייג די גאנצע שטיקל געטייפט וועל מיר פרובירן בל"נ

קוקט אויס ווי ונקטי לי' שוקא למאן דבעי למיזבן
(עיין הלשון בבא בתרא כב. ופירש"י נקיט ליה שוקא - הכרז שלא ימכור איש בעיר גרוגרות אלא הוא)

עס שטימט יישר כח!

והנה ידוע שעיקר המחלוקת נתגבר ע"י שלש מדות הרעות, עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה, פעמים מחמת עין רעה שצרה עינו על חבירו שנתכבד יותר ממנו, וגם רוח גבוה שיש לו גאות שהוא ראוי לכבוד זה, ולפעמים נפש רחבה שרואה שע"י חבירו יותר מכובד ממנו גם בני אדם מתכבדין בו ונקטי ליה שוקא למאן דבעי למיזבן מיזבן מיניה או מזבין ליה.
מצד שלש מדות הרעות ראה תחלת המחלוקת ואח"כ נתגבר ר"ל כמו שאחז"ל (סנהדרין ז א)האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא, וכוונתו כמו שמים עברו על גבול שלהם ושוטפים היבשה, ומכלים שדות וכרמים הטובים, כן המחלוקת מכלה כרם ישראל ר"ל אף הטובים שבהם

זייער פיין, אבער דו קומט א הערה אונטער די נקטא לי' שוקא מיט די גמרא, ווייל רוב מענטשן וועלן נישט פארשטיין די לשון, כנלענ"ד

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג ינואר 26, 2015 1:19 pm

קומט - אולי - א הערה בסוגריים "(ע"פ לשון הגמ' ב"ב כ"ב.)"
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מאנטאג ינואר 26, 2015 1:24 pm

אבער איך וויל דערמאנען דעם עולם, אז די ארבעט פון מעתיקים איז נישט צו זיין פארנומען מיט הגהה און מ"מ. דאס פארלענגערט די ארבעט פאר ענק און פאר די מגיהים.
דאס באלאנגט פאר די מגיהים, זיי האבן עקספערטיז אין דעם, און זענען דן לויטן גאנצן שטיקל, און לויטן גאנצן ספר.
ווי איך האב שוין געשריבן, אויב פילט איר - מעתיק - אז דא באלאנגט א הערה/מ"מ וכדומה, שרייבט עס צו (@@מיט סימנים, פארשטייט זיך@@) און געגאנגען ווייטער, זייט אבער נישט פארנומען מיט דעם. אל תשיג גבול רעך... :smile:

בייגעלייגט א אויסטויש אין אישי מיט איינער פון די מעתיקים:

Re: #000
געשיקט אום : פרייטאג ינואר 23, 2015 3:01 pm
דורך יידישע קהילות

יישר כח.
דו ארבעטס צו שווער. ווי איך האב גשריבן אויף כמה מקומות אין די אשכולות: דער מעתיק דארף נישט זיין פארנומען מיט פאררעכטן אדער מגיה זיין. טייפ אפ, און וואו דו ביסט מסופק שרייב א ??. עס וואלט געגאנגען אסאך שנעלער פאר דיר - און פאר מיר!
בכל אופן תודה רבה מאוד, זכות המחבר יגן עליך.
איך בעט דו זאלסט זיך מזרז זיין צוצענדיגן דעם עמוד (און אפשר אויך פרישע עמודים :wink: ) ווי אמשנעלסטן.
גוט שבת!

Re:#000
געשיקט אום : מאנטאג ינואר 26, 2015 11:52 am
דורך XXXXXX

איך האב זיך טאקע געווינדערט ווען די האסט געזאגט אז א עמוד נעמט א האלבע שעה, ווען ביי מיר האט דער דריטעל אדער האלבע עמוד געדויערט א סאך סאך מער ווי דעם.
וועל נאך פרובירען היינט עפעס צו טוהן ווייטער, פאר איך גיי אהיים פארען שניי שטורעם.


"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » מאנטאג ינואר 26, 2015 3:04 pm

בהמשך צו וואס כ'האב געשריבן פריער, האב איך געטראכט אנצוהייבן מיט א רשימה מי ומי הכותבים, און דער עולם קען צולייגן כרצון איש ואיש.

לפי בדיקתי איז דער כרך בסך הכל געשריבן דורך 2 מעתיקים און דער מחבר,

איך האב נאר מפרט געווען ביי די ערשטע 2 דוגמאות וועלכע שטיקלעך עס זענען פון מעתיק א' וב' און וועלכע עס זענען פון מחבר, כמדומני אז עס פעלט נישט אויס אנצוצייכענען ביי יעדן בלאט עקסטער, שהמבין ידון מזה על השאר ויכיר ויבחין מדעתו. סתם "מעתיק" כיניתי למעתיק א' כי רובא דרובא הוא ממנו. די מספר הדפים וואס כ'האב אויסגעלאזט איז ווייל עס איז ליידיג.

5 - 12 - כת"י מעתיק א', חוץ אייניגע קליינע הגהות בין השיטין בכתב יד המחבר, כמו עמ' 12 סוף פונעם צווייטן שטיקל "ועיין בחידושי הלכות שלי וכו'".
13 - ערשטע 3 שטיקלעך - מעתיק א'. ד"ה ביאור הכתוב והנהר הרביעי - מחבר. ד"ה ויהי נח - כת"י מעתיק ב'.
14 - מעתיק ב'.
15 - 16 - מעתיק א'.
17 - מעתיק ומחבר.
18 - 21 - מעתיק.
22 - 25 - מעתיק ומחבר.
26 - 29 - מחבר.
31 - 32 - מעתיק ומחבר.
33 - מעתיק.
34 - מעתיק ומחבר.
35 - מעתיק.
36 - מחבר.
37 - מעתיק.
38 - מעתיק ומחבר.
39 - מחבר.
41 - מעתיק ומחבר
47 - מעתיק ומחבר.
48 - מחבר.
49 - מעתיק ומחבר.
50 - מחבר.

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דינסטאג ינואר 27, 2015 12:57 am

כדי דער עולם זאל קלארער פארשטיין פון וואס איך רעד שטעל איך דא צו בילדער פון די שינוי הכתבים, וירא הקהל וישפוט בצדק.

כתב יד מעתיק א' וכתב יד המחבר
צוגעלייגטע
מעתיק א ומחבר.jpg

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דינסטאג ינואר 27, 2015 12:57 am

כתב יד מעתיק ב' וכתב יד המחבר
צוגעלייגטע
מעתיק ב ומחבר.jpg

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דינסטאג ינואר 27, 2015 12:58 am

כתב יד מעתיק א' וכתב יד מעתיק ב'
צוגעלייגטע
מעתיק א ב.jpg

אוועטאר
פורים קטן
שר מאה
תגובות: 234
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 10, 2010 11:16 pm

תגובהדורך פורים קטן » דינסטאג ינואר 27, 2015 2:08 am

כבוד הרב סטראשעלע, אין עתי בידי להתווכח על כל פרט ופרט, אבל כלל הדברים הוא, המחבר לא כתב חיבור זה בזמן אחד, כפי הנראה הכין מחברת לרשום עליו כל חידוש שיפול במוחו לפי סדר הפרשיות, כתב תחלה כותרת על כל דף ודף, הכין ב' דפים לכל סדרה, כתב מספר הדפים וכו' וכו', ובמשך הזמן מילא את הגליונות בכתיבת החידושים, כמובן שלא היה לו בכל עת אותו קולמוס, והקולמוס השני היה עבה מהראשון, וגם בגוף הכתב יכול להתהוות שינויים קטנטנים אצל כל אדם במשך השנים, ומה שלפעמים נכתב בקיצור או שלא בלשון יפה אף נעים, יתכן שכתב בחפזון וכדו'.
אני מתמצה בנושא זה, הרבה שנים, כבר עסקתי בהרבה כת"י של ספרים קדמונים, וכבר נוכחתי לראות כי בכל כת"י מצוי דברים כאלו

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דינסטאג ינואר 27, 2015 2:17 am

איר זיינט גערעכט מיט אלעם וואס איר זאגט, אז ס'איז פארהאן א מציאות דער כתב זאל אביסל נשתנה ווערן במשך השנים ולפי הקולמוס והדיו, הכל אמת ויציב,
אבער האט נישט קיין שייכות לניד"ד, די דריי כתבים וואס כ'האב געברענגט דוגמאות דערפון, זענען פון דריי מענטשן בלי שום ספק בעולם,
אני ב"ה ג"כ מתמצה בזה רבות בשנים, און ווי איר זאגט ס'איז זיך שווער צו טענה'ן אויף א זאך וואס מ'דארף האבן דערצו בדרך כלל זייער א דקות'דיגע הרגשה און טביעת עין, אבער באמת לגבי ניד"ד זעהט מען עס קלאר, ס'איז אזוי בולט דער חילוק, ס'איז בכלל נישט בגדר ספק, דעם מספר הדפים איז אויך דער כתב פון די מעתיקים, וכן המפתח. אולי האט דער מחבר עס אפגעשריבן אויף צעטעלעך און עס געגעבן פאר משרתיו עושי רצונו אריינצושרייבן אינעם פנקס, און כמה פעמים האט ער עס אליין געטאן, מ'זעהט טאקע אז זיין כתב איז אמאל דיקער און אמאל דינער לפי הקולמוס, אבער אינעם תבנית וצורת הכתב איז נישטא קיין שינויים, ווידעראום די אנדערע 2 כתבים זענען כרחוק מזרח ממערב פון דעם כתב, וז"פ

אני על משמרתי אעמודה, אדרבה לאמיר פרעגן א דריטן מומחה המקובל על שנינו, איך שלאג פאר מ'זאל דאס ווייזן פאר הרב ר' שמערל ציטראנענבוים שליט"א עורך קובץ כרם שלמה, ער איז דער "גרעסטער" מומחה אויף כתבי יד בדורינו, בפרט מגדולי אשכנז, און לאמיר הערן וואס ער זאגט, איך בין גרייט מקבל צו זיין א קנס אויב זאגט ער אנדערש ווי איך האב דא געשריבן!

וואס זאגן די אנדערע חכמים וידענים בינינו?

אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1374
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 24, 2009 8:12 am

תגובהדורך יאפין » דינסטאג ינואר 27, 2015 3:55 am

איך טו נישט יארען אין כתב"י נאר טעג, אבער איך זעה אז אלע בלעטער וואס דו ברענגסט וואו ביידע האבען געשריבען איז עס קודם דער מעתיק און דערנאך די מחבר.

מען קען ווייטער זאגען ביידע צדדים, אבער דאס איז קלאר אז דער כתב מחבר איז געווען שפעטער.
ס'האט גענומען לאנג אבער, יאפס. איי עם אין.

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 440
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דינסטאג ינואר 27, 2015 4:12 am

יאפין האט געשריבן:איך טו נישט יארען אין כתב"י נאר טעג, אבער איך זעה אז אלע בלעטער וואס דו ברענגסט וואו ביידע האבען געשריבען איז עס קודם דער מעתיק און דערנאך די מחבר.

מען קען ווייטער זאגען ביידע צדדים, אבער דאס איז קלאר אז דער כתב מחבר איז געווען שפעטער.


לאו דוקא ( ווי דו קענסט זעהן אין דעם דוגמא וואס איך שטעל דא), ווי ס'זעהט אויס איז עס געווען א בשותפות'דיגער פראיעקט, אמאל האט דער סופר-מעתיק געשריבן און אמאל דער מחבר זעלבסט,

אבער למאי נפק"מ ווער ס'איז געווען פריער צי שפעטער, סך הכל איין זאך וואס איך זאג אז דער באנד חידושים איז נישט געשריבן געווארן דורכן מחבר אליין, נאר דורך נאך 2 מעתיקים סופרים, די סיבה דערפון קען מען שפעקולירן, און לדעתי איז עס נוגע למעשה צו וויסן לגבי עריכה והגה
צוגעלייגטע
מחבר ומעתיק ב.jpg

אוועטאר
יאפין
שר האלף
תגובות: 1374
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 24, 2009 8:12 am

תגובהדורך יאפין » דינסטאג ינואר 27, 2015 4:31 am

אה יעצט ברענגסטו שוין עפעס, ווייל לויט דיין פריערדיגע משלים וואלט מען געקענט זאגען אז כתב מחבר איז אין די עלטערע יארען וכתב מעתיק איז רבינו אין די יונגע יארען, אבער ועכשיו אז די האסט געברענגט א פארקערטען בלעטעל, דהיינו מקודם כתב רבינו ואח"כ כתב המעתיק, א"כ אי אפשר לומר כן.
ס'האט גענומען לאנג אבער, יאפס. איי עם אין.

אוועטאר
יידישע קהילות
שר האלפיים
תגובות: 2165
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » דינסטאג ינואר 27, 2015 10:37 am

סטראשעלע האט געשריבן:איר זיינט גערעכט מיט אלעם וואס איר זאגט, אז ס'איז פארהאן א מציאות דער כתב זאל אביסל נשתנה ווערן במשך השנים ולפי הקולמוס והדיו, הכל אמת ויציב,
אבער האט נישט קיין שייכות לניד"ד, די דריי כתבים וואס כ'האב געברענגט דוגמאות דערפון, זענען פון דריי מענטשן בלי שום ספק בעולם,
אני ב"ה ג"כ מתמצה בזה רבות בשנים, און ווי איר זאגט ס'איז זיך שווער צו טענה'ן אויף א זאך וואס מ'דארף האבן דערצו בדרך כלל זייער א דקות'דיגע הרגשה און טביעת עין, אבער באמת לגבי ניד"ד זעהט מען עס קלאר, ס'איז אזוי בולט דער חילוק, ס'איז בכלל נישט בגדר ספק, דעם מספר הדפים איז אויך דער כתב פון די מעתיקים, וכן המפתח. אולי האט דער מחבר עס אפגעשריבן אויף צעטעלעך און עס געגעבן פאר משרתיו עושי רצונו אריינצושרייבן אינעם פנקס, און כמה פעמים האט ער עס אליין געטאן, מ'זעהט טאקע אז זיין כתב איז אמאל דיקער און אמאל דינער לפי הקולמוס, אבער אינעם תבנית וצורת הכתב איז נישטא קיין שינויים, ווידעראום די אנדערע 2 כתבים זענען כרחוק מזרח ממערב פון דעם כתב, וז"פ

אני על משמרתי אעמודה, אדרבה לאמיר פרעגן א דריטן מומחה המקובל על שנינו, איך שלאג פאר מ'זאל דאס ווייזן פאר הרב ר' שמערל ציטראנענבוים שליט"א עורך קובץ כרם שלמה, ער איז דער "גרעסטער" מומחה אויף כתבי יד בדורינו, בפרט מגדולי אשכנז, און לאמיר הערן וואס ער זאגט, איך בין גרייט מקבל צו זיין א קנס אויב זאגט ער אנדערש ווי איך האב דא געשריבן!

וואס זאגן די אנדערע חכמים וידענים בינינו?


איך האב שוין אויך געטוהן אסאך אין כתבי יד, דער וועג צו וויסן צו עס איז דער זעלבער כתב צו נישט איז דורך צושטעלן און מדמה זיין די צורת האותיות איין כתב צום אנדערן, ווי אויך דעם אופן פון אויסלייג. דער צווייטער טעסט איז נאר א טעסט צווישן אן אייגן לשון אדער נאכשרייבן יענעם'ס לשון, כמובן.
איך האב צוגעשטעלט אותיות, און זיי זעהן אויס ענדליך להפליא. באטראכט די אותיות ב', ד', ז', ל' מ', ץ' און די אייגנארטיגע ת'. אויך באטראכט די אותיות המחוברות, למשל נ+ו, וכדומה.
אויך זע איך די זעלבע סארט אויסלייג אין ביידע כתב יד, למשל, ביים סוף פסוק "וכו'" אנשטאט "וגו'", און נאך.
די סיבה פון דעם שינוי איז הויפזעכליך צוליב דעם טויש פון דעם פעדער, אויך מסתם זענען געווען שטיקלעך וואס ער האט געשריבן במתינות ומתוך הרחבת הדעת, אנדערע זענען געשריבן געווארן אונטער אנדערע אמשטענדן.
אדרבה פרעג ר' שמערל ציטראנבוים, לאמיר דא הערן זיין מיינונג.
אני צריך לקצר.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com


צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט