רמזי הדפים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
טשעירמאן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 24, 2013 12:24 pm
לאקאציע: אויפן באלעמער

רמזי הדפים

תגובהדורך טשעירמאן » מאנטאג יוני 18, 2018 8:42 pm

א געוואלדיגע סימן צו געדענקען די לערנען איז דורך זיך מאכען סמנים אינעם מספר הדף, איבער אן ענין וואס עס ווערט דערמאנט אינעם דף ,
פאר דף י"ז אין מס' גיטין איז דא א גיטע סימן = יכתוב זמן ; און א טעם דארף ער ווייל יחפה על בת אחותו = יחפה זנות
י"ח = י' חותמין
די עולם וועלט געבעטן צו צילייגען נאך

קרעדיט: הרה"ג ר׳ אברהם שלמה יאווא שליט"א
לעצט פאראכטן דורך טשעירמאן אום דינסטאג יוני 19, 2018 8:05 am, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5032
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » מאנטאג יוני 18, 2018 9:55 pm

לאמר טראכטן אייגענע מס' ברכות דף [זמן של ] בשכבך, דף ג' הדף המשולשת בג' דברים הג' משמרות והג' טעמים שאין נכנסין לחורבה והג' תירוצים אמתי דוד הוה קאי
דף ד' הדף של דוד המלך,
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]

אוועטאר
טשעירמאן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 327
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 24, 2013 12:24 pm
לאקאציע: אויפן באלעמער

תגובהדורך טשעירמאן » דינסטאג יוני 19, 2018 8:10 am

דף ט"ז
טבלו זה אחר זה

דף ט"ו
תקנות חכמים לומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל השליח לא אמר
ער טוט ווייניגער

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 818
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » דינסטאג יוני 19, 2018 9:35 am

מס' שבת פ"א.
ב- ב' שהן ד'
ג- ג' דברים פטור ומותר
ד-דבק פת בתנור
ה-הא מני
ו-?
ז- זרק על גבי איצטבא
ח-חסדא
ט-טיר (מן האסקופה ולפנים)
י-יין (אי לך ארץ)
יא- אם יהיהו (כל הימים דיו)
יב- בכי יתן
יג- גזירות (הוא בבגדו)
יד-ידים
טו-טומאה
טז-טומאת זכוכית
יז-זיתים- (בוצר גת)
יח-חיור (בגדים לבנים ג' ימים)
יט-יטעון (ובלבד שלא יטעון)
כ-כהנים זריזין
כא- כל אלו שאמרו חכמים אין מדליקין
כב-כ' בור (באקאנטע 2 רבי תנחום'ס)
כג- מ"כ"בה מ"ג"ביה
א.א. וו.

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 818
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » דינסטאג יוני 19, 2018 9:37 am

רבי פייויל קליין בשיעורו הידוע גיט אויך סימנים. זייער פראקיטשע זאך. אין מדרש שטייט אין התורה נקנית אלא בסימנים, און מען טרעפט כסדר אין די גמרא סימן.

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2023
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג יוני 19, 2018 9:58 am

נזיר דף ל"ג: האט נאר תוספות
לא גמרא
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

חדשות
שר חמש מאות
תגובות: 818
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג דעצמבער 05, 2016 5:11 pm

תגובהדורך חדשות » דינסטאג יוני 19, 2018 10:01 am

ב"ק דף ע"ז איז דאך עמוד זעירא, די קלענסטע עמוד אין ש"ס

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2023
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג יוני 19, 2018 11:09 am

אפשר דארף מען פאר דעם אויפמאכן א עקסטערע אשכול
רמזים אויף סימנים אין שו"ע
הלכות שבת
שלא = שלא למול אנדרוגינוס
שלב = שלא לילד בהמה
שלג שלא להשות גומות
שלד = שלא לכבות דליקה

איך געדענק נישט די אנדערע אבער איך אמאל געהערט א סימן אויף ווייטער אויך
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

מצלמה
שר האלף
תגובות: 1051
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 7:37 pm

תגובהדורך מצלמה » דינסטאג יוני 19, 2018 11:11 am

איינס האט געשריבן:נזיר דף ל"ג: האט נישט קיין תוספות (האט נישט קיין גמרא)
לא גמרא


לא גמרא... זייער גוט. אבער דאס איז נאר אויף ע"ב. לג. האט יא גמרא.

נזיר לג.

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2023
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דינסטאג יוני 19, 2018 11:19 am

מצלמה האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:נזיר דף ל"ג: האט נישט קיין תוספות (האט נישט קיין גמרא)
לא גמרא


לא גמרא... זייער גוט. אבער דאס איז נאר אויף ע"ב. לג. האט יא גמרא.

נזיר לג.

איך האב דאך געשריבן לג:
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג יוני 19, 2018 11:20 am

חדשות האט געשריבן:מס' שבת פ"א.
ב- ב' שהן ד'
ג- ג' דברים פטור ומותר
ד-דבק פת בתנור
ה-הא מני
ו-?
ז- זרק על גבי איצטבא
ח-חסדא
ט-טיר (מן האסקופה ולפנים)
י-יין (אי לך ארץ)
יא- אם יהיהו (כל הימים דיו)
יב- בכי יתן
יג- גזירות (הוא בבגדו)
יד-ידים
טו-טומאה
טז-טומאת זכוכית
יז-זיתים- (בוצר גת)
יח-חיור (בגדים לבנים ג' ימים)
יט-יטעון (ובלבד שלא יטעון)
כ-כהנים זריזין
כא- כל אלו שאמרו חכמים אין מדליקין
כב-כ' בור (באקאנטע 2 רבי תנחום'ס)
כג- מ"כ"בה מ"ג"ביה
א.א. וו.

דף ל"ג איז באוויסט דער סימן "לג בעומר"; דארט איז דער גמרא פון רבי שמעון בר יוחאי אין דער מערה

זייער א שיינע (און וויכטיגע) אשכול; כה לחי!
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג יוני 19, 2018 11:35 am

דער וועג פון געדענקען עפעס; און וואס איז דען וויכטיגער ווי געדענקען די הייליגע תורה וואס איז איינער פון די תרי"ג מצות אז מען טאר נישט פארגעסען דאס לערענען;

לפיכך נקראו הראשונים סופרים שהיו סופרים אותיות שבתורה (קדושין ל.)

וכן היו סופרים ומונים בחסרות ויתרות, כמו כמה תולדות בתורה חסרים (מדרש ב"ר פי"ב).

איז דער חכמה פון זיך מאכען סימנים הייסט אין ענגליש mnemonic
דאס מיינט זיך מאכען סימנים צו העלפען די זכרון דורך עסאסיעטען איין זאך מיט א צווייטע זאך וואס איז א ביסעל גרינגער צו געדענקען.
-----------------
https://en.wikipedia.org/wiki/Mnemonic
mne·mon·ic
/nəˈmänik/
noun: mnemonic; plural noun: mnemonics
1. a device such as a pattern of letters, ideas, or associations that assists in remembering something.

adjective: mnemonic
1. aiding or designed to aid the memory.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט