חידות פנינים וידיעות על דפי השיעור - מסכת נדרים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

חידות פנינים וידיעות על דפי השיעור - מסכת נדרים

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יוני 05, 2017 8:08 am

לרגל התחלת מסכתא חדשה, אולי טוב לחדש האשכול על חידות וידיעות חדשות שנמצאים בין דפי השיעור, ומינן ומינכון תסתיים שמעתתא

קריינא דאיגרתא וכו'

דף ד. [חידה] היכי תימצי מי שעושה (אינו עושה) מעשה אחת בנזירות ועובר עליה משום חמשה איסורים שונים של בל תאחר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 08, 2017 5:09 pm

מיללער האט געשריבן:לרגל התחלת מסכתא חדשה, אולי טוב לחדש האשכול על חידות וידיעות חדשות שנמצאים בין דפי השיעור, ומינן ומינכון תסתיים שמעתתא

קריינא דאיגרתא וכו'

דף ד. [חידה] היכי תימצי מי שעושה (אינו עושה) מעשה אחת בנזירות ועובר עליה משום חמשה איסורים שונים של בל תאחר?

אף אחד לא מנסה לפענח?

מי שהיה נזיר ונטמא ומאחר ליטהר - אם נצרף כל האוקימתות בגמ' - יעבור על כמה וכמה איסור בל תאחר:
א. מאחר תגלחת הטומאה
ב. מאחר קרבנות הטומאה (אם על כל קרבן עובר לחודיה - עובר ג' פעמים על הקרבנות)
ג. מאחר נזירות דטהרה
ד. מאחר תגלחת הטהרה
ה. מאחר קרבנות הטהרה (אם על כל קרבן עובר לחודיה - עובר ג' פעמים על הקרבנות)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 11, 2017 4:23 pm

בדף ט-י רעדט מען בחומר הענין של נדרים, טוב אשר לא תדור וכו' שמועסן די ראשונים לענין הלכה צו שנדר'ן און צוזאגן צדקה צו דאס איז א גלייכע זאך

אסאך ראשונים האלטן אז בעת צרה לכו"ע כשר לנדור דלמדין מיעקב אבינו, ברענגט דער שיטה מקובצת אן אינטערעסאנטער לשון מהרנב"י ז"ל: ומה שנהגו לידור צדקות ושמן למאור ביום הכיפורים, יש לומר דע"י שהוא יום הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו יתברך, כשעת צרה דמי!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג יוני 13, 2017 8:56 pm

על מה שאנו לומדים במתני' ופי' הר"ן בדף י: האומר לחולין שאוכל לך, בפת"ח הלמ"ד אסור משום דמשתמע לא חולין אלא קרבן.

מן הנכון לציין לדברי המג"א או"ח תקפ"ב סק"ד לגבי אמירת זכרינו לחיים בעשי"ת להקפיד לומר הלמ"ד של לחיים בשב"א ולא בפת"ח דלא לשתמע לא חיים רח"ל.

והוסיף בשם הב"ח ומט"מ המג"א דבכל השנה באמירת השכיבנו אין להקפיד על כך דעפ"י דקדוק כשהשב"א באה בתחלת התיבה באותיות שאינן אחה"ע קורין בפת"ח.

וביאר המחצש"ק דאע"פ שעל פי דקדוק מתאים פת"ח הלמ"ד אבל בר"ה ויהכ"פ שהם ימי דין יש לברר לשון תפלתו יותר, והוסיף שעפי"ז בר"ה ויוהכ"פ יקפיד גם בהשכיבנו לומר בשב"א, ועיי"ש מה שהביא ע"ז מרש"י פר' בשלח.

ובעיקר הדבר דפת"ח הלמ"ד מורה על לא, עי' בהגהות מהריעב"ץ כאן שתמה ע"ז תמיה גדולה עפ"י כללי הדקדוק בלה"ק והקשה על הראשונים כולם פה אחד למה לא פירשו דהכוונה במתני' בלמ"ד קמוצה והוי כמו לא בארמית, והוא קושיא ופליאה עצומה.

אוועטאר
לאנדאנער
שר חמש מאות
תגובות: 587
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אפריל 18, 2017 6:32 pm

תגובהדורך לאנדאנער » מיטוואך יוני 14, 2017 11:25 am

מיללער האט געשריבן:בדף ט-י רעדט מען בחומר הענין של נדרים, טוב אשר לא תדור וכו' שמועסן די ראשונים לענין הלכה צו שנדר'ן און צוזאגן צדקה צו דאס איז א גלייכע זאך

אסאך ראשונים האלטן אז בעת צרה לכו"ע כשר לנדור דלמדין מיעקב אבינו, ברענגט דער שיטה מקובצת אן אינטערעסאנטער לשון מהרנב"י ז"ל: ומה שנהגו לידור צדקות ושמן למאור ביום הכיפורים, יש לומר דע"י שהוא יום הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו יתברך, כשעת צרה דמי!


אין משנה ברורה ווערט געפסקנט אז עס איז אן עקסטערע מצוה זיך אינטערנעמען

איך האב נאר געזען דער משנה ברורה אויפן צעטלעך פון כ''א כסליו :grin:

קען זיין אז דארט איז נישט דא א חשד אז ער וועט נכשל ווערן און עס נישט באצאלן ווייל דער לאנדאנע חדר וועט אזוי פייניגען צו באצאלן אז מען דארף נישט מורא האבן אז ער וועט נישט באצאלן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 25, 2017 6:38 pm

ז: השומע הזכרת השם וכו' שכ"מ שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה.
ולהלן ח: וזרחה לכם יראי שמי אלו בנ"א שיראין להוציא שם שמים לבטלה

ולפי"ז י"ל יראו את ה' קדושיו, היינו שקדושיו יראים להוציא שם שמים לבטלה, ולפיכך, אין מחסור ליראיו, שאין באין לידי עניות.

Haklal
שר האלף
תגובות: 1033
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » זונטאג יוני 25, 2017 10:38 pm

מיללער האט געשריבן:ז: השומע הזכרת השם וכו' שכ"מ שהזכרת השם מצויה שם עניות מצויה.
ולהלן ח: וזרחה לכם יראי שמי אלו בנ"א שיראין להוציא שם שמים לבטלה

ולפי"ז י"ל יראו את ה' קדושיו, היינו שקדושיו יראים להוציא שם שמים לבטלה, ולפיכך, אין מחסור ליראיו, שאין באין לידי עניות.


הנה עין ה' אל יריאיו... דהיינו להוציא את השם
ועי"ז להציל ממות נפשם ולהחיותם ברעב דהיינו דניצל מעוני וממיתה( דעוני נחשבת כמיתה

אדער קען זיין אזוי ווי די גמרא זאגט כ"מ שנתנו חכמים עיניהם לרעה או מיתה או עוני איז לטובה אויך "עין" ה' אל יריאיו להציל " ממות" נפשם ולהחיותם "ברעב
עס וועט נתבטל ווערן די מיתה או עוני

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 25, 2017 11:03 pm

זייער שיין, וברוכים הבאים!

Haklal
שר האלף
תגובות: 1033
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 11:24 pm

תגובהדורך Haklal » זונטאג יוני 25, 2017 11:33 pm

ייש"כ

בלעטל
שר האלף
תגובות: 1508
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובהדורך בלעטל » מאנטאג יוני 26, 2017 3:04 am

מיללער האט געשריבן:על מה שאנו לומדים במתני' ופי' הר"ן בדף י: האומר לחולין שאוכל לך, בפת"ח הלמ"ד אסור משום דמשתמע לא חולין אלא קרבן.

מן הנכון לציין לדברי המג"א או"ח תקפ"ב סק"ד לגבי אמירת זכרינו לחיים בעשי"ת להקפיד לומר הלמ"ד של לחיים בשב"א ולא בפת"ח דלא לשתמע לא חיים רח"ל.

והוסיף בשם הב"ח ומט"מ המג"א דבכל השנה באמירת השכיבנו אין להקפיד על כך דעפ"י דקדוק כשהשב"א באה בתחלת התיבה באותיות שאינן אחה"ע קורין בפת"ח.

וביאר המחצש"ק דאע"פ שעל פי דקדוק מתאים פת"ח הלמ"ד אבל בר"ה ויהכ"פ שהם ימי דין יש לברר לשון תפלתו יותר, והוסיף שעפי"ז בר"ה ויוהכ"פ יקפיד גם בהשכיבנו לומר בשב"א, ועיי"ש מה שהביא ע"ז מרש"י פר' בשלח.

ובעיקר הדבר דפת"ח הלמ"ד מורה על לא, עי' בהגהות מהריעב"ץ כאן שתמה ע"ז תמיה גדולה עפ"י כללי הדקדוק בלה"ק והקשה על הראשונים כולם פה אחד למה לא פירשו דהכוונה במתני' בלמ"ד קמוצה והוי כמו לא בארמית, והוא קושיא ופליאה עצומה.

זייער שיין, און דא איז נוגע דער שמועס פון למלך קל חי וקים זמירות יאמרו, עיי' בשו"ע הרב בשער הכולל.
וועגן קו' היעבץ אולי מה שאמרו בפתח הכוונה על סגול, כמו שתראה אצל התימנים שאין חילוקי ביניהם, וזו היא הנקודה של הלמ'ד הבא אצל חי'ת. בה'א הידיעה. משא"כ קמץ אין דרך לבוא רק בה'א אל'ף רי'ש. חוץ וכו'

נהניתי מאד מהתורה על יראו את ה'

מי הוא מהרנב"י שהבאת

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יוני 26, 2017 7:18 am

ייש"כ הרב בלעטל, אינטערעסאנטע נקודות

על הרנב"י שבשטמ"ק נדרים עי' כאן:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=253924#p253924

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יוני 29, 2017 7:24 am

אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.

דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 03, 2017 8:20 pm

שטייענדיג בחודש תמוז וואס דורשי רשומות האבן מרמז געווען בר"ת ז'מני ת'שובה מ'ממשמשין ו'באין, איז אינטערעסאנט געווען צו זעהן וויאזוי די ראשונים כמלאכים גייען אריבער דעם מחזור ליוהכ"פ בליל כל נדרי, בדף כג: אנגעהויבן אינעם ר"ן וואס ברענגט דעם תיקון פונעם ר"ת בנוסח כל נדרי און ער איז מחולק אז מ'זאל בכלל נישט זאגן כל נדרי, ובתוס' שהוסיף למה אמרי' אח"כ הפסוק של ונסלח לכל עדת, וברא"ש (בסוף המסכתא) על אמירתינו ג' פעמים ומכאן להתרת נדרים בערב ר"ה והמסתעף.

מ'האט געשפירט אז ז'מני ת'שובה מ'משמשין ו'באין

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 725
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג יולי 07, 2017 6:33 pm

מיללער האט געשריבן:אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.

דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'

וראה עוד ברש"ש במו"ק דף כ. על תוד"ה אייבו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 16, 2017 8:25 am

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.

דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'

וראה עוד ברש"ש במו"ק דף כ. על תוד"ה אייבו.

שיינע מראה מקום, זייער אינטערעסאנט יישר כח

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 16, 2017 8:35 am

א שיינע און מערקווידיגע זאך האב איך געזען אין ספר נדרי זריזין פון רבי שלמה קלוגר זצ"ל אויף די גמרא סוף פרק ארבעה נדרים בדף לב. אר"ה כל המתמים עצמו שעה עומדת לו וכו' שרייבט רבי שלמה קלוגר: ומזה נתפשט המנהג דהסנדק נותן מתנה אל הילד הנמול. עיי"ש שהביא מס' לחם הפנים בשם הפענח רזא מקור אחר לזה וסיים: ולדעתי הוא מן הש"ס כאן כיון דכל המתמים השעה עומדת לו א"כ הרי הילד דנימול מתמים עצמו דנעשה תמים ע"י המילה ולכן השעה עומדת לו ולכן נותנין לו אז מתנות להראות זה דהשעה עומדת לו והכל שלו וכו' עיי"ש דבריו המתוקים מדבש.

אוועטאר
בעאבאכטער
שר האלף
תגובות: 1947
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 21, 2011 5:58 am

תגובהדורך בעאבאכטער » זונטאג יולי 16, 2017 1:02 pm

מיללער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:אינטערעסאנטע ידיעה וואס איך האב באמערקט אין שיטמ"ק בדף כ. אז אימא שלום די רביצין פון רבי אליעזר האט בעצם געהייסן 'שלום' ובלשונו: שלום היה שמה ואימא לשון גברת דרך כבוד.

דאכציך אז מ'האט אמאל גערעדט שוין דא אויפן םארום וועגן נעמען המתחלפות משמות אנשים לנשים וכו'

וראה עוד ברש"ש במו"ק דף כ. על תוד"ה אייבו.

שיינע מראה מקום, זייער אינטערעסאנט יישר כח

מביאו בשם הריטב"א, ולכאורה איז ער מחולק מיט רש"י אין ב"מ (נט:) וואס רש"י באטאנט דירעקט "כך שמה"

הרה"ג [הנודע בבקיאותו וחריפותו העצומה שכל הרואה ישתומם] ר' ראובן מרגליות ז"ל, האט דא אן אפהאנדלונג (בהערה כו) איבער דעם ענין בפרט, און בענין ב' שמות בכלל.
כדאי צו כאפן א בליק אויפן גאנצן ענין "בעלי דו-שם" ותמצאו ענין.
(געוועהן א געוואגטער אבער אן ערליכער)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג יולי 25, 2017 8:22 pm

בדף לח. איז דא אן אינטערעסאנטע רא"ש אויף דעם וואס,די גמ' זאגט אז פלפולה של תורה ניתנה למשה ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל און ס'לערנט זיך פונעם פסוק 'כתב לך' כתבן שלך ווי ליגט דא פלפולה של תורה?

זאגט דער רא"ש בפירושו מורא'דיגע ווערטער: פלפולא בעלמא - הבנה וחריפות והיינו כתבן שלך כי כל החכמה והשכל רמוזים בכתב התורה בצורות האותיות. עכלה"ק דברים נפלאים ונסתרים

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2200
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » דינסטאג יולי 25, 2017 8:27 pm

מען לערנט היינט דעם עולם גראפאלאגיע, ווי יעדנס צורת האותיות זאגט אויס טיפע סודות למבינים
להבדיל אלף אלפי אלפים די צורות קדושות פון די תורה הקדושה אש שחורה על אש לבנה האט די צורת האות זיכער ענטהאלטן טיפע סודות וחידושים.

[יתכן אז ס'שטותים אבער דאס איז מיר דורכגעלאפן בהשקפה ראשונה זעהנדיג די נפלאות'דיגע דברי הרא"ש.]

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך יולי 26, 2017 11:39 am

מיללער האט געשריבן:בדף לח. איז דא אן אינטערעסאנטע רא"ש אויף דעם וואס,די גמ' זאגט אז פלפולה של תורה ניתנה למשה ונהג בה טובת עין ונתנה לישראל און ס'לערנט זיך פונעם פסוק 'כתב לך' כתבן שלך ווי ליגט דא פלפולה של תורה?

זאגט דער רא"ש בפירושו מורא'דיגע ווערטער: פלפולא בעלמא - הבנה וחריפות והיינו כתבן שלך כי כל החכמה והשכל רמוזים בכתב התורה בצורות האותיות. עכלה"ק דברים נפלאים ונסתרים

דער רבינו בחיי בפרשת הבא, ואתחנן, אויפ'ן פסוק ולא תחנם, וואס חז"ל דרש'ענען דערפון 3 לאווין פון די 3 אופני הנקודה, איז מבאר דעם דערמאנטן ענין, וזל"ק:

ולא תחנם, מלה זו דרשוה רז"ל על פנים רבים מלשון חן ומלשון חניה ומלשון חנם, מלבד פשוטו שהוא לשון חנינה כאלו אמר לא תחון אותם והוא שדרשו במסכת ע"ז לא תחנם לא תתן להן חן אסור לו לאדם שיאמר כמה נאה עו"ג זה שנאמר לא תחנם, קרי ביה לא תחנם החי"ת בחיר"ק, ועוד דרשו בו לא תחנם לא תתן להם חניה בקרקע שאסור למכור להם קרקע בארץ ישראל שזה יהיה סבה שתתישבו שם והתורה אמרה (שמות כג) לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי קרי בי לא תחנם התי"ו בפת"ח והחי"ת בשו"א ופת"ח. ועוד דרשו בו לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם קרי ביה לא תחנם החי"ת בפת"ח והנו"ן בדגש.
ולמדנו מכאן כמה גדול כח התורה שהיא נדרשת לכמה טעמים עד שאפי' תיבה אחת היא מתפרשת לכמה ענינים לפי הנקוד ובהתנועע הנקוד תתנועע התיבה כי האותיות הן הגוף והנקוד הוא הנפש, וכן אמרו דמיין נקודתא באתותא דאורייתא כנשמתא דחיי בגופא דאינש, וידוע כי אין לגוף תנועה בלתי הנפש ובהתנועע הנפש יתנועע הגוף לכל פנים ולכל צד, כן הנקודה באותיות התורה בהשתנות הנקוד ישתנה הענין
ולכך היה הענין מוכרח בספר תורה שיהיה בלתי מנוקד כדי שתתפרש התורה לכמה פנים מבלתי כוונת הפסוק וגו'.

רצון טוב
שר האלפיים
תגובות: 2200
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 02, 2016 3:12 pm

תגובהדורך רצון טוב » מיטוואך יולי 26, 2017 4:42 pm

@לא לנו
זייער א אינטערסאנטע רבינו בחיי
אבער עס רעדט פון א צווייטע ענין.

אוועטאר
בעאבאכטער
שר האלף
תגובות: 1947
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 21, 2011 5:58 am

תגובהדורך בעאבאכטער » דאנארשטאג יולי 27, 2017 11:50 am

דער רמב"ן אין די הקדמה על התורה האט געשריבן: וכל הנמסר למשה רבינו בשערי הבינה הכל נכתב בתורה בפירוש או שרמוזה בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות הכתובות כהלכתן או המשתנות בצורה כגון הלפופות והעקומות וזולתן או בקוצי האותיות ובכתריהם כמו שאמרו כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות אמר לו אלו למה אמר לו עתיד אדם אחד לדרוש בהם תלי תלים של הלכות עד זו מנין לך א"ל הל' למשה מסיני כי הרמזים האלו לא יתבוננו אלא מפה אל פה עד משה מסיני ומזה אמרו בשיר השירים רבה בחזקיהו ספר תגין הראה להם והספר הזה הוא ידוע ומצוי אצל כל אדם יפרש בו כמה אלפי"ן יש בתורה בתגין וכמה ביתי"ן ושאר האותיות ומספר התגין של כל אחת ואחת ואין השבח שספרו על הספר הזה וגלוי הסוד שהיה בו לחזקיהו מפני התגין עצמן אלא בידיעתן בפירושיהן סודות רבים עמוקים מאד

דער רמב"ם אין פירוש המשניות בההקדמה לפרק חלק האט געשריבן: אלא כל אות שבה יש בה חכמות ונפלאות למי שהבינו ה', ולא תושג תכלית חכמתה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים

דער חידוש הגדול פון רא"ש איז לכאורה, אז דער ענין גייט אפילו ביז הבנת התורה בפשטות, און לערנט פשט על פי דעם אין "פילפולא בעלמא" וכביאורו "הבנה וחריפות".

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » זונטאג יולי 30, 2017 5:20 pm

כ'האב שבת געזען אין זמירות דברי יואל, צוגעברענגט ביים פירוש אויפ'ן זמר מה ידידות, משם א ספר "מיטב נגן" א שיינער פשט אויף "ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות", ווייל דאס וואס מ'מעג דינגען א מלמד אלס חפצי מצוה מותרים, הגם א מלמד טאר נישט נעמען געלט פאר זיין מלומדת, איז אבער דער המשך "למנצח בנגינות", פסקי טעמים איז מותר כמבואר נדרים לו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 30, 2017 6:42 pm

לא לנו האט געשריבן:כ'האב שבת געזען אין זמירות דברי יואל, צוגעברענגט ביים פירוש אויפ'ן זמר מה ידידות, משם א ספר "מיטב נגן" א שיינער פשט אויף "ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות", ווייל דאס וואס מ'מעג דינגען א מלמד אלס חפצי מצוה מותרים, הגם א מלמד טאר נישט נעמען געלט פאר זיין מלומדת, איז אבער דער המשך "למנצח בנגינות", פסקי טעמים איז מותר כמבואר נדרים לו.

זייער א שיינער טייטש, עס ווערט געברענגט פון מערערע גדולי ישראל, זעה דא
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=33439#p33439

ובהמשך שם מה שדנו בזה

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1438
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » זונטאג יולי 30, 2017 7:00 pm

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:כ'האב שבת געזען אין זמירות דברי יואל, צוגעברענגט ביים פירוש אויפ'ן זמר מה ידידות, משם א ספר "מיטב נגן" א שיינער פשט אויף "ותינוק ללמדו ספר למנצח בנגינות", ווייל דאס וואס מ'מעג דינגען א מלמד אלס חפצי מצוה מותרים, הגם א מלמד טאר נישט נעמען געלט פאר זיין מלומדת, איז אבער דער המשך "למנצח בנגינות", פסקי טעמים איז מותר כמבואר נדרים לו.

זייער א שיינער טייטש, עס ווערט געברענגט פון מערערע גדולי ישראל, זעה דא
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=33439#p33439

ובהמשך שם מה שדנו בזה

ייש"כ, דארף מען נאר וויסן ווער דער "מיטב נגן" איז, אפשר איז עס גאר א ליקוט ספר וואס ברענגט עס משמיה דהגרא"ז מלצר זצ"ל והגרש"ז אויערבאך זצ"ל?


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט