קושיות והערות על שיעור היום - מסכת כתובות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » זונטאג אפריל 30, 2017 6:10 pm

צג. מי שהיה נשוי לשתי נשים וכו' בגמ' מבואר שיש כאן מח' בין ר' נתן לרבי, שר"נ סובר שיש לה תביעה רק כשיעור כתובתה, למשל הבעלת מנה יש לה תביעה רק על מנה, וזה חולקין בין שלשתן, ואף שלא קיבלה רק 33 מ"מ אין לה תביעה על המנה שניה ושלישית.
ורבי סובר שיש לה תביעה על כל הנכסים עד שהיא מקבלת כל כתובתה, וא"כ חולקין בשוה הג' מנים ביניהם.

אבל בתירוצא דרבינא אליבא דר"נ אני קצת נבוך, דכשנפל מתחילה 75 וחילקו ביניהם בשוה, א"כ הא כבר תבעה 75 מהמנה שלה, אז למה כשנפל עוד 125 יש לה תביעה על עוד 75 מטעם דלא קיבלה רק 25, הא כבר היה לה תביעה על 75.

ואם הוא סובר דמאחר שלמעשה לא קיבלה רק 25 יש לה תביעה על השאר, א"כ למה אין לה תביעה על כל ה125 עד שהיא מקבל כל כתובתה.

סוף דבר, או שסובר בשיטת ר"נ שמאחר שהיה לה תביעה על סכום מסוים אף שלא קיבלה לגמרי משום דנתחלקה בין שלשתן, מ"מ אינה יכולה לתבעו שוב
או שסובר שכל זמן שלא קיבל כל כתובתה יש לה תביעה על כל הנכסים. אבל כאן אוחז את החבל בשתי ראשים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג אפריל 30, 2017 6:21 pm

עד שלא קיבלה המנה שלה יש לה תביעה, קיבלה 25 נשאר לה חוב של 75 ויש לה תביעה על 75, למה יהי' לה תביעה על 125?

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » דאנארשטאג מאי 04, 2017 3:58 pm

מיללער האט געשריבן:במתני' צ. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה ואמרי' בגמ' שדוקא המנה ומאתיים יש לה אבל התוספות כתובה אין לה.

והקשה הגרעק"א לכאורה למה לא יכול עכו"ם לשעבד את עצמו וישאר חייב בשעבודו אף אחר הגירות והניח בצ"ע - פירש לקושייתו הרי הדין פשוט שאם עכו"ם לוה מעות מישראל ואח"כ נתגייר שחייב לשלם את שעבודו ששיעבוד א"ע קודם הגירות וכן הדין אם עכו"ם הלווה לעכו"ם ושניהם נתגיירו (אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד לגבי דיני ממונות) ולמה יהא כאן הדין שונה?

ואני בעניי לא הבנתי קושייתו, הרי כאן לא מיירי משעבוד צדדי שהשתעבד העכו"ם להאשה, אלא כל השעבוד היה 'כתובה' מכח הנישואין שנשאה בגיותו, וכיון שנתגיירו נפקע כל הנישואין ואין כאן שום שעבוד מצד הנישואין הראשונים - והוא מקדש אותה מחדש לאחר הגירות ומשו"ז חייב לה מנה/מאתיים מתקנ"ח, ומה זה דומה להלוואה או שאר שעבוד מון?

תורת מרדכי סי' קפ"ג, מהגאון ר' מרדכי אליהו רבינוביץ.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג מאי 04, 2017 4:05 pm

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:במתני' צ. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה ואמרי' בגמ' שדוקא המנה ומאתיים יש לה אבל התוספות כתובה אין לה.

והקשה הגרעק"א לכאורה למה לא יכול עכו"ם לשעבד את עצמו וישאר חייב בשעבודו אף אחר הגירות והניח בצ"ע - פירש לקושייתו הרי הדין פשוט שאם עכו"ם לוה מעות מישראל ואח"כ נתגייר שחייב לשלם את שעבודו ששיעבוד א"ע קודם הגירות וכן הדין אם עכו"ם הלווה לעכו"ם ושניהם נתגיירו (אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד לגבי דיני ממונות) ולמה יהא כאן הדין שונה?

ואני בעניי לא הבנתי קושייתו, הרי כאן לא מיירי משעבוד צדדי שהשתעבד העכו"ם להאשה, אלא כל השעבוד היה 'כתובה' מכח הנישואין שנשאה בגיותו, וכיון שנתגיירו נפקע כל הנישואין ואין כאן שום שעבוד מצד הנישואין הראשונים - והוא מקדש אותה מחדש לאחר הגירות ומשו"ז חייב לה מנה/מאתיים מתקנ"ח, ומה זה דומה להלוואה או שאר שעבוד מון?

תורת מרדכי סי' קפ"ג, מהגאון ר' מרדכי אליהו רבינוביץ.

יישר כח גדול - ברוך שכוונתי

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג מאי 07, 2017 7:52 pm

בדף צט: במתני' שום הדיינין וכו' נחלקו החכמים ורשב"ג אי טעות בי"ד חוזר או לא. מהמשך הגמ' בדף ק' נראה שפסקינן בזה כרהנן, וכן ציינו בעין משפט שכן פסקו הטור טהרמב"ם ואחריהם מרן בשו"ע

למה לא אמרינן כאן הכלל של כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו?
המגיד משנה על הרמב"ם הל' מכירה פי"ג ה"י כ' דאע"ג דרשב"ג פליג עלה (ולכאורה כוונתו להקשות לפי הכלל שאמרנו) כבר פסק רב נחמן כחכמים.

היינו שהכלל שכלל רבי יוחנן כל מקום ששנה וכו' אינו במקום פסק של רב נחמן?

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » זונטאג מאי 07, 2017 10:59 pm

ברא"ש במס' ב"ק פ"ה ס"ה כתב שהרי"ף לית ליה הא דר"י דכל מקום ששנה רשב"ג כו', וכמדומני שבריטב"א במס' קידושין דף מב כותב כן על מחלוקת זו.

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1409
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מאנטאג מאי 08, 2017 11:33 am

מיללער האט געשריבן:בדף צט: במתני' שום הדיינין וכו' נחלקו החכמים ורשב"ג אי טעות בי"ד חוזר או לא. מהמשך הגמ' בדף ק' נראה שפסקינן בזה כרהנן, וכן ציינו בעין משפט שכן פסקו הטור טהרמב"ם ואחריהם מרן בשו"ע

למה לא אמרינן כאן הכלל של כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו?
המגיד משנה על הרמב"ם הל' מכירה פי"ג ה"י כ' דאע"ג דרשב"ג פליג עלה (ולכאורה כוונתו להקשות לפי הכלל שאמרנו) כבר פסק רב נחמן כחכמים.

היינו שהכלל שכלל רבי יוחנן כל מקום ששנה וכו' אינו במקום פסק של רב נחמן?

עי' עבו"ז ל"ב: תוס' ד"ה הלכה כרשב"ג

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 08, 2017 11:58 am

פייערמאן האט געשריבן:ברא"ש במס' ב"ק פ"ה ס"ה כתב שהרי"ף לית ליה הא דר"י דכל מקום ששנה רשב"ג כו', וכמדומני שבריטב"א במס' קידושין דף מב כותב כן על מחלוקת זו.



תודה רבה על המ"מ - וזה לשון הראש שם:
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D ... %A7_%D7%94
ורב אלפס ז"ל הביא המשנה כצורתה ולא פי' במאי פליגי משום דסבר דהלכה כרבנן דלית ליה כללא דרבי יוחנן דכל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו:

בריטב"א שם לא מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=245

-

בעצם אפי' אם נאמר שר' יוחנן פוסק כרשב"ג עפ"י הכלל של כ"מ ששנה וכו', אפי' אם בכלליות הרי"ף והראשונים אית להו הכלל של כ"מ ששנה, הכא שאני כיון שרב נחמן פוסק בפירוש כחכמים והלכה כרב נחמן בדיני, נקטינן כוותיה - האם הכלל של הלכה כרב נחמן בדיני הוא רק לגבי רב ששת בר פלוגתיה או אפי' נגד רבי יוחנן? ראיתי ביד מלאכי שהל' כרב נחמן בדיני אמרינן אפי' במקום דפליג על שמואל רביה - וא"כ לכאורה ק"ו כשחולק על רבי יוחנן.

https://books.google.com/books?id=Iy9pA ... 99&f=false

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » מאנטאג מאי 08, 2017 3:30 pm

מיללער האט געשריבן:בריטב"א שם לא מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=245

-

בעצם אפי' אם נאמר שר' יוחנן פוסק כרשב"ג עפ"י הכלל של כ"מ ששנה וכו', אפי' אם בכלליות הרי"ף והראשונים אית להו הכלל של כ"מ ששנה, הכא שאני כיון שרב נחמן פוסק בפירוש כחכמים והלכה כרב נחמן בדיני, נקטינן כוותיה - האם הכלל של הלכה כרב נחמן בדיני הוא רק לגבי רב ששת בר פלוגתיה או אפי' נגד רבי יוחנן? ראיתי ביד מלאכי שהל' כרב נחמן בדיני אמרינן אפי' במקום דפליג על שמואל רביה - וא"כ לכאורה ק"ו כשחולק על רבי יוחנן.

https://books.google.com/books?id=Iy9pA ... 99&f=false

טעות שלי, הוא בריטב"א מהדו"ב שהודפס ע"י מוה"ק. והוא כתב דאין סומכין על אותו כלל אלא כשיש סיוע לדבריו.

וחכ"א ציין לי לדברי החסדי דוד וז"ל 'אע"ג דקי"ל גיטין דף ל"ח ע"א כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו היינו היכא דלא ביארו האמוראים באותו פרט מידי אז הוא דנקטינן לכללא'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53
צוגעלייגטע
ריטבא.PDF
(233.64 KiB) דאונלאודעד 44 מאל

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1543
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » מאנטאג מאי 08, 2017 3:41 pm

אפשר הרי"ף לטעמי' אלס בתרא.

הרא"ש בב"מ פ"ד כתב

ולא יכולתי לעמוד על דעת רב אלפס ז"ל דפסק הלכה כרב נחמן נגד ר' יוחנן משום דבתרא הוא. דדוקא מאביי ורבא ואילך הוא דפסקינן הלכתא כבתראי אבל מקמי אביי ורבא לית הלכתא כתלמיד במקום הרב ור"נ תלמידו של שמואל היה. והלכה כרבי יוחנן נגד שמואל בכל מקום וכ"ש נגד רב נחמן תלמידו. ואע"ג דקיימא לן הלכתא כשמואל בדיני. כל זה לא נאמר אלא כנגד רב דהלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני אבל לא כנגד רבי יוחנן. וכן הא דקי"ל הלכה כרב נחמן בדיני היינו דוקא כנגד רב ששת. שכך כתוב בתשובת הגאונים הלכה כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסורי.

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1543
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » מאנטאג מאי 08, 2017 3:43 pm

פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בריטב"א שם לא מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=245

-

בעצם אפי' אם נאמר שר' יוחנן פוסק כרשב"ג עפ"י הכלל של כ"מ ששנה וכו', אפי' אם בכלליות הרי"ף והראשונים אית להו הכלל של כ"מ ששנה, הכא שאני כיון שרב נחמן פוסק בפירוש כחכמים והלכה כרב נחמן בדיני, נקטינן כוותיה - האם הכלל של הלכה כרב נחמן בדיני הוא רק לגבי רב ששת בר פלוגתיה או אפי' נגד רבי יוחנן? ראיתי ביד מלאכי שהל' כרב נחמן בדיני אמרינן אפי' במקום דפליג על שמואל רביה - וא"כ לכאורה ק"ו כשחולק על רבי יוחנן.

https://books.google.com/books?id=Iy9pA ... 99&f=false

טעות שלי, הוא בריטב"א מהדו"ב שהודפס ע"י מוה"ק. והוא כתב דאין סומכין על אותו כלל אלא כשיש סיוע לדבריו.

וחכ"א ציין לי לדברי החסדי דוד וז"ל 'אע"ג דקי"ל גיטין דף ל"ח ע"א כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו היינו היכא דלא ביארו האמוראים באותו פרט מידי אז הוא דנקטינן לכללא'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53

דער חסדי דוד איז די פשוטסטע תירוץ, געטראכט צו שרייבן מסברא אבער נישט געהאט א מקור..

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג מאי 08, 2017 3:47 pm

יישר כח אייך אלע!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 10, 2017 9:34 pm

בדף קג. דערציילט די גמ' אז רבינו הקדוש פלעגט קומען אהיים צו זיך אין שטוב לאחר פטירתו יעדן ליל שבת קודש.

אויב דאס איז נישט גענוג פארכטיג, ברענגט רעק"א אויפן פלאץ פונעם ספר חסידים, אז נישט ער איז געקומען ברוח ונפש, נאר ממש מלובש בגוף "והיה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ופוטר את רבים בקידוש היום" עכ"ל, נורא נוראות

דערציילט די גמ' אז,דאס האט אנגעהאלטן ביז א שכינה איז געוואור געווארן דערפון, "שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים". פארוואס פון די אייגענע בני בית האט ער נישט חושש געווען שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים?

בראשית ברא
שר האלף
תגובות: 1079
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 06, 2016 3:16 pm

תגובהדורך בראשית ברא » מיטוואך מאי 10, 2017 9:38 pm

זיי האבן זעט אויס נישט פארציילט

אוועטאר
שופר
שר חמישים ומאתים
תגובות: 269
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 21, 2016 11:40 pm

תגובהדורך שופר » פרייטאג מאי 12, 2017 12:57 am

מיללער האט געשריבן:בדף קג. דערציילט די גמ' אז רבינו הקדוש פלעגט קומען אהיים צו זיך אין שטוב לאחר פטירתו יעדן ליל שבת קודש.

אויב דאס איז נישט גענוג פארכטיג, ברענגט רעק"א אויפן פלאץ פונעם ספר חסידים, אז נישט ער איז געקומען ברוח ונפש, נאר ממש מלובש בגוף "והיה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ופוטר את רבים בקידוש היום" עכ"ל, נורא נוראות

דערציילט די גמ' אז,דאס האט אנגעהאלטן ביז א שכינה איז געוואור געווארן דערפון, "שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים". פארוואס פון די אייגענע בני בית האט ער נישט חושש געווען שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים?

בראשית ברא האט געשריבן:זיי האבן זעט אויס נישט פארציילט

פון ספר אמרי בינה
אמרי בינה.JPG
אמרי בינה.JPG (25.24 KiB) געזעהן 2575 מאל

אויף דעם וואס ער פרעגט ווי אזוי מיר קענען וויסען, פון מרגליות הש"ס
מרגליות השס.JPG
מרגליות השס.JPG (52.58 KiB) געזעהן 2575 מאל

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג מאי 12, 2017 1:39 am

זייער שיין. אינטערעסאנט צו אנצייכענען וואס דער חיד"א ברענגט אין שם הגדולים אויף רבינו יחיאל אביו של הרא"ש אז ער האט געזאגט 'דע לך כי יש לי רשות לילך לביתי כבתחלה אלא שאיני רוצה שמא יאמרו כמה מתגאה עצמו צדיק זה יותר מכל הצדיקים מגן עדן' און דער חיד"א שרייבט אויף דעם 'ומ"מ נראין הדברים שפי' שלא יאמרו היינו בעה"ז והא דלא אמר כדאמרינו פ' הנושא גבי רבינו הקדוש דהוה אתי כל בי שמשי וכי ידעה שיבבתיה שוב לא אתי שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים "אפשר דרבינו יחיאל טעמא טעים גם אם לא יודע הדבר כי אם לבני ביתו שמא יאמרו בני ביתו עצמם".

אגב, הרב מיללער האט שוין געברענגט דעם ספר חסידים וואס דער גליון הש"ס צייכענט אן, דער חיד"א דא רעדט אויך דערפון, און ער זאגט אז מיט דעם איז אים פארענטפערט ווי אזוי מען האט געקענט מצרף זיין אברהם אבינו צו מנין ועוד, וראה בגליוני הש"ס כאן, אין דברי יואל פארענטפערט ער עס זייער שיין מיט דעם חתם סופר לגבי אליהו הנביא, ויש לעיין בפני מבין יו"ד סי' שכ"ג אות ב', און אגב אן אינטערעסאנטע קושיא דארט וועגן איסור הנאה ממת.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג מאי 14, 2017 2:55 pm

גלאזער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:בריטב"א שם לא מצאתי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=245

-

בעצם אפי' אם נאמר שר' יוחנן פוסק כרשב"ג עפ"י הכלל של כ"מ ששנה וכו', אפי' אם בכלליות הרי"ף והראשונים אית להו הכלל של כ"מ ששנה, הכא שאני כיון שרב נחמן פוסק בפירוש כחכמים והלכה כרב נחמן בדיני, נקטינן כוותיה - האם הכלל של הלכה כרב נחמן בדיני הוא רק לגבי רב ששת בר פלוגתיה או אפי' נגד רבי יוחנן? ראיתי ביד מלאכי שהל' כרב נחמן בדיני אמרינן אפי' במקום דפליג על שמואל רביה - וא"כ לכאורה ק"ו כשחולק על רבי יוחנן.

https://books.google.com/books?id=Iy9pA ... 99&f=false

טעות שלי, הוא בריטב"א מהדו"ב שהודפס ע"י מוה"ק. והוא כתב דאין סומכין על אותו כלל אלא כשיש סיוע לדבריו.

וחכ"א ציין לי לדברי החסדי דוד וז"ל 'אע"ג דקי"ל גיטין דף ל"ח ע"א כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו היינו היכא דלא ביארו האמוראים באותו פרט מידי אז הוא דנקטינן לכללא'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53

דער חסדי דוד איז די פשוטסטע תירוץ, געטראכט צו שרייבן מסברא אבער נישט געהאט א מקור..

בדף קד במשנה האבן מיר אן ענליכע זאך, די משנה ברענגט א מחלוקת פון ר"מ בשם רשב"ג מיט די חכמים און מפסקנט ווי די חכמים (כדברי ר' נחמן בר יעקב קד: הלכה כדברי חכמים) ועפ"י דברי החס"ד הנ"ל הטעם פשוט כיון דביארו האמוראים שהדין כחכמים אין כאן הכלל של כ"מ ששנה רשב"ג וכו'

אולם בשיטמ"ק כ' שהכלל של כ"מ ששנה וכו' היינו כד איהו גופיה פליג, אבל במשנתינו ר"מ הוא דאמרה משמיה, עיי"ש שהעמיקו כן בדברי רשיז"ל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 17, 2017 11:33 am

בס"ד

אינעם נעכטיגען שיעור במס' כתובות קו. זאגט די גמרא אז די נשים המגדלות בניהם לפרה האבן באקומען באצאלט פון תורמת הלשכה, איז פארהאן אן אינטערעסאנטע רש"י וואס גיט בקיצור אראפ די פראצעדור וואס ווערט דערמאנט באריכות אין מס' סוכה און אין אנדערע פלעצערף, פון די קינדער וועלכע האבן עוסק געווען ביים פרה אדומה וז"ל רש"י הק':
המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה (פ"ג משנה ב') ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה (סוכה דף כא.) ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא (דף ד.) ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:


איז מערקווידיג אז רשיה"ק טיילט צו דריי באזונדערע פונקציעס פאר די קינדער א. לעסוק בשריפתה ב. מילוי מימיה ג. ולהזות כל שבעה על כהן השורפה. דער רש"ש אויפן פלאץ באמערקט שוין אז "לעסוק בשריפתה" איז זייער שווער, ווייל די שריפה זעלבסט האט דאך געמאכט דער "כהן השורף" און עס ווערט אין ערגעץ נישט דערמאנט אז די קינדער האבן געהאט א שייכות צו שריפת הפרה. ובאמת אין די גמ' אין סוכה ווערט בעיקר דערמאנט די צווייטע פונקט די "מילוי המים" אז דאס האבן די קינדער געטאן, אבער דער רמב"ם ברענגט יא אויך די חלק אז די קינדער האבן געשפריצט, און באמת איז דאס א תוספות, כמבואר באריכות אצלינו באשכול ישן נושן על עניני פרה אדומה - בהל נרו של מנהלינו הרב קרעמער בתוכינו ואתו עמו החבריא בעלי תריסין ופלפולא חריפתא ובני היכלא :
viewtopic.php?p=47484#p47484

אבן יקרה
שר האלפיים
תגובות: 2228
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובהדורך אבן יקרה » מיטוואך מאי 17, 2017 1:22 pm

מיללער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:במתני' צ. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה ואמרי' בגמ' שדוקא המנה ומאתיים יש לה אבל התוספות כתובה אין לה.

והקשה הגרעק"א לכאורה למה לא יכול עכו"ם לשעבד את עצמו וישאר חייב בשעבודו אף אחר הגירות והניח בצ"ע - פירש לקושייתו הרי הדין פשוט שאם עכו"ם לוה מעות מישראל ואח"כ נתגייר שחייב לשלם את שעבודו ששיעבוד א"ע קודם הגירות וכן הדין אם עכו"ם הלווה לעכו"ם ושניהם נתגיירו (אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד לגבי דיני ממונות) ולמה יהא כאן הדין שונה?

ואני בעניי לא הבנתי קושייתו, הרי כאן לא מיירי משעבוד צדדי שהשתעבד העכו"ם להאשה, אלא כל השעבוד היה 'כתובה' מכח הנישואין שנשאה בגיותו, וכיון שנתגיירו נפקע כל הנישואין ואין כאן שום שעבוד מצד הנישואין הראשונים - והוא מקדש אותה מחדש לאחר הגירות ומשו"ז חייב לה מנה/מאתיים מתקנ"ח, ומה זה דומה להלוואה או שאר שעבוד מון?

תורת מרדכי סי' קפ"ג, מהגאון ר' מרדכי אליהו רבינוביץ.

יישר כח גדול - ברוך שכוונתי

עיין בבית יעקב לבעל החוו"ד אהע"ז סי' סז סקי"א שכבר עמד בכל זה [הק' כקו' רעק"א ותירץ כנ"ל].

לא לנו
שר האלף
תגובות: 1409
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 10, 2015 12:16 pm

תגובהדורך לא לנו » מיטוואך מאי 17, 2017 1:26 pm

מיללער האט געשריבן:בס"ד

אינעם נעכטיגען שיעור במס' כתובות קו. זאגט די גמרא אז די נשים המגדלות בניהם לפרה האבן באקומען באצאלט פון תורמת הלשכה, איז פארהאן אן אינטערעסאנטע רש"י וואס גיט בקיצור אראפ די פראצעדור וואס ווערט דערמאנט באריכות אין מס' סוכה און אין אנדערע פלעצערף, פון די קינדער וועלכע האבן עוסק געווען ביים פרה אדומה וז"ל רש"י הק':
המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה (פ"ג משנה ב') ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה (סוכה דף כא.) ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא (דף ד.) ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:


איז מערקווידיג אז רשיה"ק טיילט צו דריי באזונדערע פונקציעס פאר די קינדער א. לעסוק בשריפתה ב. מילוי מימיה ג. ולהזות כל שבעה על כהן השורפה. דער רש"ש אויפן פלאץ באמערקט שוין אז "לעסוק בשריפתה" איז זייער שווער, ווייל די שריפה זעלבסט האט דאך געמאכט דער "כהן השורף" און עס ווערט אין ערגעץ נישט דערמאנט אז די קינדער האבן געהאט א שייכות צו שריפת הפרה. ובאמת אין די גמ' אין סוכה ווערט בעיקר דערמאנט די צווייטע פונקט די "מילוי המים" אז דאס האבן די קינדער געטאן, אבער דער רמב"ם ברענגט יא אויך די חלק אז די קינדער האבן געשפריצט, און באמת איז דאס א תוספות, כמבואר באריכות אצלינו באשכול ישן נושן על עניני פרה אדומה - בהל נרו של מנהלינו הרב קרעמער בתוכינו ואתו עמו החבריא בעלי תריסין ופלפולא חריפתא ובני היכלא :
viewtopic.php?p=47484#p47484

מילוי המים איז אויך נישט לכו"ע. ס'איז א מחלוקת אין יומא, הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס.
ואדאתא להכי איז עס בפרשת השבוע א שטיקל שייכות. עי' גמ' מס' שבת (קלו:) אויף דער משנה בשיטת ר' יהודה דמילת אנדרוגינוס דוחה שבת:
אמר רב שיזבי אמר רב חסדא לא לכל אמר רבי יהודה אנדרוגינוס זכר הוא שאם אתה אומר כן בערכין יערך ומנלן דלא מיערך דתניא הזכר ולא טומטום ואנדרוגינוס יכול לא יהא בערך איש אבל יהא בערך אשה תלמוד לומר הזכר ואם נקבה היא זכר ודאי נקבה ודאית ולא טומטום ואנדרוגינוס וסתם ספרא רבי יהודה אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס ש"מ ומאי שנא מילה משום דכתיב (בראשית יז, י) המול לכם כל זכר.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 17, 2017 1:45 pm

לא לנו האט געשריבן:מילוי המים איז אויך נישט לכו"ע. ס'איז א מחלוקת אין יומא, הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס.

מרעדט פון מילוי המים מן המעיין, נישט מילוי המים לקידוש ודו"ק

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג מאי 19, 2017 3:16 am

אבן יקרה האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:במתני' צ. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה ואמרי' בגמ' שדוקא המנה ומאתיים יש לה אבל התוספות כתובה אין לה.

והקשה הגרעק"א לכאורה למה לא יכול עכו"ם לשעבד את עצמו וישאר חייב בשעבודו אף אחר הגירות והניח בצ"ע - פירש לקושייתו הרי הדין פשוט שאם עכו"ם לוה מעות מישראל ואח"כ נתגייר שחייב לשלם את שעבודו ששיעבוד א"ע קודם הגירות וכן הדין אם עכו"ם הלווה לעכו"ם ושניהם נתגיירו (אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד לגבי דיני ממונות) ולמה יהא כאן הדין שונה?

ואני בעניי לא הבנתי קושייתו, הרי כאן לא מיירי משעבוד צדדי שהשתעבד העכו"ם להאשה, אלא כל השעבוד היה 'כתובה' מכח הנישואין שנשאה בגיותו, וכיון שנתגיירו נפקע כל הנישואין ואין כאן שום שעבוד מצד הנישואין הראשונים - והוא מקדש אותה מחדש לאחר הגירות ומשו"ז חייב לה מנה/מאתיים מתקנ"ח, ומה זה דומה להלוואה או שאר שעבוד מון?

תורת מרדכי סי' קפ"ג, מהגאון ר' מרדכי אליהו רבינוביץ.

יישר כח גדול - ברוך שכוונתי

עיין בבית יעקב לבעל החוו"ד אהע"ז סי' סז סקי"א שכבר עמד בכל זה [הק' כקו' רעק"א ותירץ כנ"ל].

כבר ציינתי לזה בדף הקודם.

אבן יקרה
שר האלפיים
תגובות: 2228
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 19, 2017 5:41 pm

תגובהדורך אבן יקרה » פרייטאג מאי 19, 2017 3:19 am

פייערמאן האט געשריבן:
אבן יקרה האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:
פייערמאן האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:במתני' צ. קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה גר שנתגיירה אשתו עמו כתובתה קיימת שעל מנת כן קיימה ואמרי' בגמ' שדוקא המנה ומאתיים יש לה אבל התוספות כתובה אין לה.

והקשה הגרעק"א לכאורה למה לא יכול עכו"ם לשעבד את עצמו וישאר חייב בשעבודו אף אחר הגירות והניח בצ"ע - פירש לקושייתו הרי הדין פשוט שאם עכו"ם לוה מעות מישראל ואח"כ נתגייר שחייב לשלם את שעבודו ששיעבוד א"ע קודם הגירות וכן הדין אם עכו"ם הלווה לעכו"ם ושניהם נתגיירו (אין אומרים גר שנתגייר כקטן שנולד לגבי דיני ממונות) ולמה יהא כאן הדין שונה?

ואני בעניי לא הבנתי קושייתו, הרי כאן לא מיירי משעבוד צדדי שהשתעבד העכו"ם להאשה, אלא כל השעבוד היה 'כתובה' מכח הנישואין שנשאה בגיותו, וכיון שנתגיירו נפקע כל הנישואין ואין כאן שום שעבוד מצד הנישואין הראשונים - והוא מקדש אותה מחדש לאחר הגירות ומשו"ז חייב לה מנה/מאתיים מתקנ"ח, ומה זה דומה להלוואה או שאר שעבוד מון?

תורת מרדכי סי' קפ"ג, מהגאון ר' מרדכי אליהו רבינוביץ.

יישר כח גדול - ברוך שכוונתי

עיין בבית יעקב לבעל החוו"ד אהע"ז סי' סז סקי"א שכבר עמד בכל זה [הק' כקו' רעק"א ותירץ כנ"ל].

כבר ציינתי לזה בדף הקודם.

ייש"כ ולא הבחנתי.
אבל איני מבין מה שכתוב שם שתלוי בנידון אם יש לב"נ גירושין, הרי סו"ס לא היה גירושין ולא מיתה אלא האישות פקעה מאליה כשנתגיירו, שכלפי הגירות לא הועילו כלום הקידושין הראשונים, ועל אופן כזה בוודאי שלא התחייב כתובה, ואין כוונת רעק"א שיצטרך לשלם הכתובה מיד כשמתגיירים. ועל האישות שלאחמ"כ לא היה כלל התחייבות. וצ"ע.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג מאי 19, 2017 3:21 am

מיללער האט געשריבן:בס"ד

אינעם נעכטיגען שיעור במס' כתובות קו. זאגט די גמרא אז די נשים המגדלות בניהם לפרה האבן באקומען באצאלט פון תורמת הלשכה, איז פארהאן אן אינטערעסאנטע רש"י וואס גיט בקיצור אראפ די פראצעדור וואס ווערט דערמאנט באריכות אין מס' סוכה און אין אנדערע פלעצערף, פון די קינדער וועלכע האבן עוסק געווען ביים פרה אדומה וז"ל רש"י הק':
המגדלות בניהן לפרה - בחצרות הבנויות בסלעים בירושלים ותחתיהם חלל מפני קבר התהום כדתנן במס' פרה (פ"ג משנה ב') ומייתינן לה בפרק הישן תחת המטה (סוכה דף כא.) ובאין נשים עוברות ויולדות שם ומגדלות שם בניהם לצורכי פרה אדומה לעסוק בשריפתה ומילוי מימיה ולהזות כל שבעה על כהן השורפה כדאמרינן במסכת יומא (דף ד.) ומעלה זו עשו לה להתעסק בה תינוקות שלא נטמאו מימיהם מפני שזלזלו בה לעשותה בטבול יום כדתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית:


איז מערקווידיג אז רשיה"ק טיילט צו דריי באזונדערע פונקציעס פאר די קינדער א. לעסוק בשריפתה ב. מילוי מימיה ג. ולהזות כל שבעה על כהן השורפה. דער רש"ש אויפן פלאץ באמערקט שוין אז "לעסוק בשריפתה" איז זייער שווער, ווייל די שריפה זעלבסט האט דאך געמאכט דער "כהן השורף" און עס ווערט אין ערגעץ נישט דערמאנט אז די קינדער האבן געהאט א שייכות צו שריפת הפרה. ובאמת אין די גמ' אין סוכה ווערט בעיקר דערמאנט די צווייטע פונקט די "מילוי המים" אז דאס האבן די קינדער געטאן, אבער דער רמב"ם ברענגט יא אויך די חלק אז די קינדער האבן געשפריצט, און באמת איז דאס א תוספות, כמבואר באריכות אצלינו באשכול ישן נושן על עניני פרה אדומה - בהל נרו של מנהלינו הרב קרעמער בתוכינו ואתו עמו החבריא בעלי תריסין ופלפולא חריפתא ובני היכלא :
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?p=47484#p47484

מיללער האט געשריבן:
לא לנו האט געשריבן:מילוי המים איז אויך נישט לכו"ע. ס'איז א מחלוקת אין יומא, הכל כשרים לקדש חוץ מחש"ו רבי יהודה מכשיר בקטן ופוסל באשה ואנדרוגינוס.

מרעדט פון מילוי המים מן המעיין, נישט מילוי המים לקידוש ודו"ק

ראה באמבוהא דספרי באריכות, וראה שם שהבין קודם שרש"י איירי מקידוש ג"כ.

אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 724
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

תגובהדורך פייערמאן » פרייטאג מאי 19, 2017 3:43 am

אבן יקרה האט געשריבן:ייש"כ ולא הבחנתי.
אבל איני מבין מה שכתוב שם שתלוי בנידון אם יש לב"נ גירושין, הרי סו"ס לא היה גירושין ולא מיתה אלא האישות פקעה מאליה כשנתגיירו, שכלפי הגירות לא הועילו כלום הקידושין הראשונים, ועל אופן כזה בוודאי שלא התחייב כתובה, ואין כוונת רעק"א שיצטרך לשלם הכתובה מיד כשמתגיירים. ועל האישות שלאחמ"כ לא היה כלל התחייבות. וצ"ע.

מה שכתבתי שזה תלוי אם יש גירושין לב"נ, זה בעיקר משום לשון הבית יעקב 'דבעולת בעל יש להם ולעולם לא כלה האישות שלהן עד מותם'.
והנה באמת יש מקום לחלק בין גירושין לגירות, אבל מ"מ אין זה מוכרח ורע"א לכאו' לא חילק בזה וסובר דבזה שנתגייר הווי כמו שמפקיע נשואיהם, אמנם לשון רע"א קצת דחוק לפי"ז.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 3 געסט