בחון את עצמך - חזרת מסכת יבמות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

היסטאריקער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 277
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 05, 2009 5:00 pm

תגובהדורך היסטאריקער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 12:06 pm

כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 12:58 pm

מיללער האט געשריבן:כמה פעמים מצינו דיון בענין אי בעילה בבהמה נחשב כבעילה לאדם?



נ"ד. הטיח בבהמה
נ"ד: המערה בבהמה.
נט: נבעלה לבהמה. ולהלן שכשרה לכהונה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:04 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:כמה פעמים מצינו דיון בענין אי בעילה בבהמה נחשב כבעילה לאדם?



נ"ד. הטיח בבהמה
נ"ד: המערה בבהמה.
נט: נבעלה לבהמה. ולהלן שכשרה לכהונה.


אויסכעצייכנט!

ועי' בדברי התוס' מס' סוטה כ"ו ע"ב ד"ה למיעוטי בהמה שמביא שרבא ס"ל בפרק הבא על יבמתו דיש זנות בבהמה ונלאו המפרשים (עי' בשו"ת חיים שאל להחיד"א סי' נ"ג ועוד) למצוא מקור לשיטת רבא הזה בפירקין, והרש"ש ז"ל בהגהותיו הנפלאות שם מציין לדברי רבא בפרקין דף נד. שהטיח בבהמה מיקרי ביאה ולכאורה חולק בזה על אביי בדף נט: שאם אין זנות לבהמה גם אין שם בעילה מבהמה ודו"ק

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:06 pm

היסטאריקער האט געשריבן:כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?


לאביי מאכיל. הואיל שמאכיל בלא ידעה.
לרבא מאכיל, הואיל ומאכילה לעבדיו הכנענים.
לרבי יהודה אינו מאכיל, אי בקדשתיה קימא או שבת גר כבת חלל זכר - וקהל גירים איקרי קהל.
לרבי יוסיי מאכיל, לאו בקדשתיה קימא, גר שנשא גיורת בתו כשרות לכהונה - וקהל גירים לא איקרי קהל.
לראב"י מאכיל, שכשרות איתוספי' בה לינשא לכהונה, ולא איקרי קהל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:08 pm

היסטאריקער האט געשריבן:כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?

יש בזה ד' שיטות, המקיל שבכולן הוא רשב"י שגיורת פחותה מבת ג' שנים וי"א מותרת לכהונה, ומלבד זה נחלקו רבי יהודה, רבי יוסי וראב"י בקידושין הובאבפירקין נז. אי צריך אביו ואמו מישראל, או סגי אם אחד מהם מישראל או סגי אם הורתה ולידתה בקדושה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:08 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?


לאביי מאכיל. הואיל שמאכיל בלא ידעה.
לרבא מאכיל, הואיל ומאכילה לעבדיו הכנענים.
לרבי יהודה אינו מאכיל, אי בקדשתיה קימא או שבת גר כבת חלל זכר - וקהל גירים איקרי קהל.
לרבי יוסיי מאכיל, לאו בקדשתיה קימא, גר שנשא גיורת בתו כשרות לכהונה - וקהל גירים לא איקרי קהל.
לראב"י מאכיל, שכשרות איתוספי' בה לינשא לכהונה, ולא איקרי קהל.

איר מיינט בדין גרים לתרומה, לכאורה היתה השאלה בדין היתר נישואי גיורת לכהונה

מחלקות אביי ורבא הוא בפצוע דכא עם בת ישראל, מה לזה עם גירות?

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:13 pm

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?


לרבי יהודה אינו מאכיל, אי בקדשתיה קימא או שבת גר כבת חלל זכר - וקהל גירים איקרי קהל.
לרבי יוסיי מאכיל, לאו בקדשתיה קימא, גר שנשא גיורת בתו כשרות לכהונה - וקהל גירים לא איקרי קהל.
לראב"י מאכיל, שכשרות איתוספי' בה לינשא לכהונה, ולא איקרי קהל.

איר מיינט בדין גרים לתרומה, לכאורה היתה השאלה בדין היתר נישואי גיורת לכהונה

מחלקות אביי ורבא הוא בפצוע דכא עם בת ישראל, מה לזה עם גירות?



גערעכט. מחלוקת אביי ורבא לא שייכות לכאן.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 1:18 pm

כמ"פ נזכר האמורא "רב עמרם" בחזרה?

אוועטאר
ישמחו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 12:38 pm

תגובהדורך ישמחו » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 2:08 pm

וויפיל מאל טרעפן מיר דאס לשון:
אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין?
ישמחו - דער עיקר ס'זאל זיין פרייליך ביי אידן, בשמחת עולם על ראשם!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 2:35 pm

ישמחו האט געשריבן:וויפיל מאל טרעפן מיר דאס לשון:
אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין?

צוויי מאל, איינס אז אשת ישראל שנאנסה אסורה לכהן לאחר מיתת בעלה און דאס אנדערע אז יש חופה לפסולות

דאס דריטע מאל "רב עמרם" איז ממש צום סוף סא: אז די הלכה איז נישט ווי ר' אלעזר לגבי פנוי הבאה על הפנויה

היסטאריקער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 277
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 05, 2009 5:00 pm

תגובהדורך היסטאריקער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 3:56 pm

מיללער האט געשריבן:
היסטאריקער האט געשריבן:כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?

יש בזה ד' שיטות, המקיל שבכולן הוא רשב"י שגיורת פחותה מבת ג' שנים וי"א מותרת לכהונה, ומלבד זה נחלקו רבי יהודה, רבי יוסי וראב"י בקידושין הובאבפירקין נז. אי צריך אביו ואמו מישראל, או סגי אם אחד מהם מישראל או סגי אם הורתה ולידתה בקדושה


גערעכט

שיטת ר' שמעון איז שווער צו כאפן ווייל עס איז אפאר בלאט שפעטער

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש אוגוסט 27, 2016 11:08 pm

חזרת הדפים סב-עז ממס' יבמות

ענינים הנמצאים יותר מפע"א מפוזרים בין הדפים.

בן נכר/מומר אסור באכילת הפסח:
סב. עא.

ש"ז צריכה להיות יורה כחץ(ברש"י מבואר):
סה. עו.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג אוגוסט 28, 2016 8:45 am

שניהן חבושין בבית האסורים:
סד. סט: עא:

בני בנים הרי הן כבנים:
סב: ע.

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

סיכום דרשות הפסוקים דפים (סד-עז)

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 1:09 pm

סיכום הלימודים בפסוקים הנדרשים בדפים אלו (סד.-עז:)

ויקרא כב ד-יג

אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל עַד אֲשֶׁר יִטְהָר וְהַנֹּגֵעַ בְּכָל טְמֵא נֶפֶשׁ אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תֵּצֵא מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זָרַע:

איש איש - לר"ע: לרבות ערל כטמא שאינו אוכל בתרומה (עא.) [ופסול בפרה, רש"י עב:]
איש איש - לר"א: דברה תורה כלשון בנ"א (עא.)
מזרע אהרן... בקדשים לא יאכל - לאסור כל הטמאים בתרומה (ששוה בכל זרע אהרן) (עד:)
צרוע או זב - לתנא דבי ר' ישמעאל בזב בעל ב' ראיות ומצורע מוסגר שאינו בר כפרה (עד:)
עד אשר יטהר - לר"י עד שיטבול ויעריב שמשו (עד:)
עד אשר יטהר - לתנא דפליג על ר"י (דמיירי בזב ג' ראיות ומצורע מוחלט) - לאסור זב (שלא הותר מכללו) לאכילת קדשים עד הבאת הקרבנות (עה.)

נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם:

נפש - דבר השוה לכל נפש והוא מעשר (דעת רבא, עד:)
כי אם רחץ בשרו במים - טמא מותר במעשר בטבול יום (עד:)

וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא:

ובא השמש וטהר - תרומה מותר אחר הערב שמש (עד:)

וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ:

וכל זר לא יאכל קודש - לאו לבת כהן הנישאת לישראל (סח:)
וכל זר - זרות אמרתי לך ולא אנינות [שאונן מותר בתרומה] (סח: ע:)
תושב ושכיר - גז"ש לרבות הערל שאינו אוכל בתרומה (ע.)
תושב - קנוי קנין עולם (ע.)
שכיר - קנוי קנין שנים (ע.)

וְכֹהֵן כִּי יִקְנֶה נֶפֶשׁ קִנְיַן כַּסְפּוֹ הוּא יֹאכַל בּוֹ וִילִיד בֵּיתוֹ הֵם יֹאכְלוּ בְלַחְמוֹ:

וכהן כי יקנה נפש קנין כספו - נשא אשה וקנה עבדים יאכלו בתרומה (סו.).
כי יקנה נפש קנין כספו - קנינו שקנה קנין אוכל. (סו.)
קנין כספו - פרט לשומרת יבם כהן [דקנין דאחיו הוא]. (סז:)
קנין כספו - פרט לחרש שאינו בר קנין (סז:)
ויליד ביתו - ילוד מאכיל ולא עובר (סז:)

וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל:

"ובת" - לרבות לויה וישראלית שנפסלו בביאת פסול (סח:)
כי תהיה לאיש זר - נבעלה לפסול לה נפסלה (סח.)
כי תהיה לאיש זר - מאירוסין נפסלה
לאיש זר - פרט מחזיר גרושתו דלא זר אצלו מעיקרא (סט.)
כי תהיה - נבעלו לחייבי לאוין נפסלו (סח:)
בתרומת הקדשים - במורם מן הקדשים חזה ושוק שאינה חוזרת (סח:) (להלן פז. נלמד מלחם אביה, ולא כל לחם).

וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל וְכָל זָר לֹא יֹאכַל בּוֹ:

"ובת" כהן כי תהיה אלמנה וגרושה - לרבות לפסול לויה וישראלית של חייבי כריתות, עבד ועכו"ם (סט.)
אלמנה וגרושה - בת כהן שיש בה אלמנות וגירושין שבה לאכול, למעוטי חייבי כריתות, עבד ועכו"ם (סח:)
אלמנה וגרושה - לר"ע כפשטי' דקרא, להחמיר באלמנה (שיש לה זרע אינה אוכלת אע"ג דחזי' לכהונה), ולהקל בגרושה (שבלא זרע אוכלת אע"ג דלא חזי' לכהונה) (סט.)
וזרע אין לה - עיין לה, ממזר פוסל ומאכיל (ע.)
ושבה אל בית אביה - פרט לשומרת יבם ישראל. (סז:)
ושבה אל בית אביה - - אבל מעיקרא לא תיכול / בת כהן שנישאה לישראל (לאו מכלל עשה). (סח.)
כנעוריה - - פרט למעוברת. (סז:)
וכל זר לא יאכל בו - לאו לזר גמור (סח:)

המשך יבוא בעז"ה
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

דרשות הפסוקים (ב')

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 1:15 pm

פרשת קרבן פסח

שמות יב מג-מח

וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ:
בן נכר לא יאכל בו - בו לא יאכל אבל מומר אוכל במעשר (עא.)

וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ:
ומלתה אותו אז יאכל בו - בו מילת זכריו ועבדיו מעכבים אבל לא בתרומה (ע:)
אז יאכל בו - גז"ש דערל בשעת עשיה מעכב (עא.)

תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ:
תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר -
- לר' אליעזר לגז"ש למעוטי ערל. [חד אלמד וחד אמלמד]
- לר' עקיבא להו"א למעוטי גבעוני מהול, ולמסקנא לגר ולא טבל ולקטן שנולד מהול. (עא.)

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ:
המול לו כל זכר - כשהוא בר מהילא מעכב, ושלא בזמנו אינו פוסל (עא.)
ואז יקרב לעשותו - גז"ש דאף ערל בשעת אכילה מעכב (עא.)
וכל ערל לא יאכל בו - אבל אוכל מצה ומרור (עא.)
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

דרשות הפסוקים (ג')

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 1:22 pm

פרשת יולדת

ויקרא יב ב-ח

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא
אשה כי תזריע -לרבות גיורת ושפחה משוחררת (עד:)

וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ
וביום -לת"ק דר"א בר"ש: לרבות גר מהול וקטן אחר זמנו וב' ערלות לימול ביום ולא בלילה (עב:). (ומשוך תיקנו רבנן כדאורייתא).
ור' אלעזר ב"ר שמעון לא דריש וביום.

וּשְׁלשִׁים יוֹם וּשְׁלשֶׁת יָמִים תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא עַד מְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ
בכל קודש לא תגע -לאסור אכילת תרומה לטמא (מדסמיך לואל המקדש שיש בו נטילת נשמה) (עה.)
לא תגע -מדאפקי' בלשון נגיעה לומר נגיעה כאכילה (עה.)
עד מלאת ימי טהרה -כיון שמלאו ימיה טהרה מחוסר כיפורים לתרומה (עד:)

וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה
וכפר עליה הכהן וטהרה -מחוסר כיפורים אסורה בקדשים עד הבאת הקרבנות (עד:)
וכפר עליה הכהן וטהרה -לתנא דפליג על ר"י (דפר' אמור מיירי בזב ג' ראיות ומצורע מוחלט) - לאסור אכילת קדשים ליולדת (שמרובה טומאתה) אחר הבאת הקרבנות (עה.)


פרשת טומאת כלים

ויקרא יא לב
וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכָּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כָּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר
וטמא עד הערב וטהר -לאסור נגיעה דתרומה עד הערב כאכילה (עה.)


פרשת נותר

ויקרא יט ו
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף
והנותר -אף נותר שלא בזמנו אינו נשרף אלא ביום (עב:)
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

דרשות הפסוקים (ד')

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 1:27 pm

פרשת פרה אדומה

במדבר יט-יז

וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה
ואסף איש -ולא קטן
טהור -להכשיר אשה

וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי
ולקחו -לרבנן קטן פסול ואשה כשירה, כאסיפת אפרה (עב:)
ולקחו -לר' יהודה: ולקחו (ולא ולקח) להכשיר קטן בקידוש (אף שפסול באסיפה) (עב:)
ונתן - לר' יהודה: ונתן (ולא ונתנה) לפסול אשה (עב:)

וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא
הטהור -מכלל שהוא טמא דטבול יום כשר בפרה (עג.)


ס"ה במחלוקת רבנן ור' יהודה לענין קידוש אפר פרה במים חיים (אליבא דר"ע):
א. ערל -פסול לכו"ע.
ב. טומטום -פסול לכו"ע (ספק ערל).
ג. אשה -לרבנן כשירה ולר"י פסול.
ד. אדרוגינוס -לרבנן כשר (דאשה כשירה) ולר"י פסול.
ה. קטן -לרבנן פסול ולר"י כשר.
ו. חרש ושוטה -פסולים לכו"ע.

מחלוקת ת"ק ור' יוסף הבבלי (ור' עקיבא) לענין שריפת הפרה (עד.) -
א. אונן -מותר לכו"ע.
ב. ערל -לת"ק מותר ולריה"ב ור"ע אסור.
ג. מחוסר כיפורים -לת"ק מותר ולריה"ב ור"ע אסור.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

דרשות הפסוקים (ה')

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 1:28 pm

פרשת כהן גדול

ויקרא כא יד-טו
כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה
מעמיו - לתני ר' זכאי: גיורת מכנה שנולדה בקדושה, שאבי' ואמה מעם א' (עז:)
מעמיו - לר' יוחנן: להכשיר בת עמוני שנשא לבת ישראל (עז:)

וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו
זרעו בעמיו - זרע חלל פוסל אשתו כאביו הכה"ג שפוסל אלמנה (סט.)
ולא יחלל זרע"ו - דוקא בביאה נפסל אשת הפסול, ולא באירוסין (סט.)

בת עמוני אם מותר לכהונה: -
א. עמוני שנשא עמונית - (גיורת מכנה, שאביה ואמה מעם אחד) כשירה לכו"ע לכהונה.
ב. עמוני שנשא בת ישראל - לר' יוחנן כשירה לכהונה ולריש לקיש ולתני ר' זכאי אסורה.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 2:11 pm

Sikum Mesecta Yevumes 64-77.pdf
סיכום הדרשות למס' יבמות סד-עז
(58.52 KiB) דאונלאודעד 122 מאל
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 3:27 pm

קושר כתרים האט געשריבן:
Sikum Mesecta Yevumes 64-77.pdf

יישר כח גדול! עבודה נפלאה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 3:44 pm

קושר כתרים האט געשריבן:
Sikum Mesecta Yevumes 64-77.pdf

ב' הערות

1. לגבי אי ילפי' לר"ע איש איש גם לערל שפסול לפרה לכאורה זה מחלוקת רב יוסף ורבא, ולר' יוסף פטור גם מראיה מזה הכ' ולרבא פטור רק משום דמאוס
2. כל בן נכר לא יאכל בו/וכל ערל לא יאכל בו - איצטריך ליכתוב שניהם בן נכר משום דאין לבו לשמים וערל משום דמאוס

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 3:48 pm

מיללער האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:
Sikum Mesecta Yevumes 64-77.pdf

ב' הערות

1. לגבי אי ילפי' לר"ע איש איש גם לערל שפסול לפרה לכאורה זה מחלוקת רב יוסף ורבא, ולר' יוסף פטור גם מראיה מזה הכ' ולרבא פטור רק משום דמאוס


לכאורה לפי סגנון הגמרא הסברא נותנת לומר כך, אך שתיקתו של רבינו פרשנדתא רש"י ז"ל מעלים ביאור היוצא ממחלוקתם,
ולדבריו, לרבא ערל פסול רק מפרה משום חומרא דפרה, אבל לרב יוסף נשאר לכאורה כדבריך שפטור גם מראי' כמו טמא.

(אך אין דעתי נוחה לומר כך, כי אם כנים הדברים שיש לנו אמורא [רב יוסף] דס"ל בדעת ר"ע דערל כטמא לגמרי, א"כ למה לא הביא אותו הגמ' להלן לפשוט דערל אסור גם במעשר, כיון שלדעתו ס"ל לר"ע לערל לטמא לגמרי?)
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 4:53 pm

סימנים:
תרומה - מחפ"ז [מ'יתה, ח'ומש, פ'דיון, ז'ר אסור בהם]
קדשים - פנקכע"ס [פ'יגול, נ'ותר, ק'רבן, כ'רת, מע'ילה, אס'ור לאונן]
מעשר - הד"ס ט"ב [ה'באת מקום, ויד'וי, אס'ור לאונן, אסור לבער ממנו בט'ומאה ואוכלו בטומאת עצמו לוקה, חייב בב'יעור]
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 4:56 pm

תרומה וביכורים משא"כ במעשר
מיתה
חומש
אסור לזרים
נכסי כהן
עולין במאה ואחד (מעשר עולה ברוב, חד בתרי)
רחיצת ידים
הערב שמש

ביכורים ומעשר משא"כ בתרומה
הבאת מקום
וידוי
אסור לאונן (לת"ק ולא לר"ש)
חייבין בביעור (לת"ק ולא לר"ש)
אסור לבער בהם בטומאה (תנא ושייר)
אוכלן בטומאת עצמן לוקין (תנא ושייר)

תנא ושייר:
אסור לבער בהם בטומאה (ביכורים ומעשר משא"כ תרומה)
אוכלן בטומאת עצמן לוקין (ביכורים ומעשר משא"כ תרומה)
נוהגין בשאר שני שבוע (תרומה וביכורים משא"כ מעשר)
אין להם פדיון (תרומה וביכורים משא"כ מעשר)
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג אוגוסט 29, 2016 5:14 pm

סיכומים:

דף סב.

קיום מצות פו"ר:
א. משנה:
ב"ש - ב' זכרים - כבני משה.
ב"ה - זכר ונקיבה - כברייתו של עולם.

ב. לר' נתן (ברייתא א'):
ב"ש - ב' זכרים וב' נקיבות (כי שת לי אלקים זרע אחר וגו')
ב"ה - זכר ונקיבה - כברייתו של עולם.

ג. לר' נתן (ברייתא ב'):
ב"ש - זכר ונקיבה - כברייתו של עולם.
ב"ה - זכר או נקיבה - לשבת יצרה

בני בנים הרי הן כבנים:
בן הבן - לכו"ע הרי הן כבנים
בן הבת - לכו"ע הרי הן כבנים
בת הבן - לאביי אינם כבנים ולרבא ה"ה כבנים
בת הבת - לכו"ע הרי הן כבנים
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט