בחון את עצמך - חזרת מסכת יבמות

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

בחון את עצמך - חזרת מסכת יבמות

תגובהדורך נאטרוליסט » מיטוואך מאי 04, 2016 7:01 pm

בחינות מסכת יבמות לדפים ב. - טו:

באיזה אופן דרשו למיקם בלאו, ובשני לאווין.
כמה פעמים מצינו חומרות של רבי עקיבא.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 04, 2016 8:21 pm

יישר כח על פתיחת האשכול

רבי עקיבא מחמיר בחייבי לאוין שבניהם ממזרין וגם שפטורין מלהתייבם ומלחלוץ

גם מחמיר רבי עקיבא לגבי מכשירי מילה

וכמו"כ החמיר רבי עקיבא באתרוג לגבי מעשר שנהג ב' עישורין

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מיטוואך מאי 04, 2016 10:41 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:באיזה אופן דרשו למיקם בלאו, ובשני לאווין.


בשמורת יבם בשני לאוין (ד.)
והיא נטמאה. בנבעלה למיקם עלה בלאו (יא:)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג מאי 05, 2016 11:30 am

וויפיל פון די י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן וואס מיר זאגן יעדן טאג בברייתא דר' ישמעאל ווערן דערמאנט אין די ערשטע 14 בלאט ממס' יבמות? (און וויפיל מאל ווערט איטליכע דערמאנט?)

(איך היילייט אין באלד וואס איך דערמאן זיך)

1. קל וחומר
2. גזירה שוה
3. בנין אב מכתוב אחד (מה מצינו)
4. בנין אב משני כתובים (צד השוה)

5. כלל ופרט - פרט וכלל
6. כלל ופרט וכלל א"א דן אלא כעין הפרט
7. כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל
8. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא
9. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחד שהוא כעניינו, יצא להקל ולא להחמיר
10. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טוען אחר שלא כעניינו, יצא להקל ולהחמיר
11. כל דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר החדש, אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש
12. דבר הלמד מעניינו ודבר הלמד מסופו
13. שני כתובים המכחישים זה את זה, עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם

-

די אכטע כלל פון יצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו ווערט דערמאנט (לכה"פ) דריי מאל: 1. חיוב סקילה למכשפה - אויב וידעוני בכלל היו וכו' 2. אכילת קדשים בטומאת הגוף 3. חילוק מלכאות בשבת (למא"ד הבערה לחלק יוצאת)

-

ו' מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון/תחתון מעליון האט א שייכות צו דבר הלמד מסופו? דאכציך אז יא, אויב אזוי האבן מיר נאך א מדה מהי"ג מדות, ויש סוברים שדרשת סימוכין כ"ג משתייך להמדה של דבר הלמד מענינו ומסופו, וא"כ יש לנו המדה הזאת כמה פעמים

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 284
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » פרייטאג מאי 06, 2016 11:32 am

בחון עצמך - יבמות ב' ט"ו
צוגעלייגטע
בחון עצמך אייר עו.pdf
(88.45 KiB) דאונלאודעד 114 מאל

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג מאי 06, 2016 11:52 am

די משנה זאגט נאר חמש עשרה עריות פוטרות צרותיהן, בסך הכל וויפיל נאך פעלער איז דא אויף פוטרות צרתיהן און וויפיל דערפון גייט אפי' ביז צרות צרותיהן.

1. אמו אנוסת אביו - לרבנן בכ"א ולרבי יהודה דאי עבר ונסיב - פוטרות צרתה וצרת צרתה
2. חלץ ליבמתו ועבר ונשא אותה - לריש לקיש פוטרות צרתה - אינה בצרת צרה
3. סוטה ודאי - לרב פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
4. ממאנת - לשמואל אוסרות צרתה מלהתייבם אבל חייבת בחליצה - מה הדין בצרת צרתה אם עבר ויבום?
5. איילונית - לרב אסי פוטרות צרתה ואינה בצרת צרה
6. מחזיר גרושתו - איבעיא דלא איפשיטא לר"י בן כיפר
7. חייבי לאוין - לרבי עקיבא פוטרות צרתה וצרת צרתה

-

ס'דא נאך?

מצלמה
שר האלף
תגובות: 1050
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 7:37 pm

תגובהדורך מצלמה » פרייטאג מאי 06, 2016 1:35 pm

איילונית פטורה דווקא בשהכיר.
אם לא הכיר מותרת צרתה להתייבם אליבא דמתניתין. ורב אסי לא יפלוג.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג מאי 06, 2016 1:38 pm

מצלמה האט געשריבן:איילונית פטורה דווקא בשהכיר.
אם לא הכיר מותרת צרתה להתייבם אליבא דמתניתין. ורב אסי לא יפלוג.

ריכטיג

ומה יהי' הדין אם רק הכירו בה לאחר מיתת הבעל? אולי לשמואל יהי' דומה לצרת ממאנת שאסורה להתייבם מפני שבשעת נפילתה נראית כצרת ערוה?

מצלמה
שר האלף
תגובות: 1050
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 25, 2015 7:37 pm

תגובהדורך מצלמה » פרייטאג מאי 06, 2016 1:59 pm

מיללער האט געשריבן:
מצלמה האט געשריבן:איילונית פטורה דווקא בשהכיר.
אם לא הכיר מותרת צרתה להתייבם אליבא דמתניתין. ורב אסי לא יפלוג.

ריכטיג

ומה יהי' הדין אם רק הכירו בה לאחר מיתת הבעל? אולי לשמואל יהי' דומה לצרת ממאנת שאסורה להתייבם מפני שבשעת נפילתה נראית כצרת ערוה?


בפשטות הוי מקח טעות ומותרת להתייבם אפי׳ לרב אסי.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג מאי 06, 2016 2:05 pm

שאלתי היתה אליבא דשמואל לא לרב אסי

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » פרייטאג מאי 06, 2016 3:39 pm

עיין בתוס' ב: ד"ה איילונית שמביא תוספתא מפורשת דאיילונית אפי' נמצא לאחר מיתה היא וצרתה מותרת

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 03, 2016 3:59 pm

חזרה וחוזר חזרה, לבחון את עצמינו לקראת הבחינה הבאה ביום א' הבעל"ט

-

דער אמת איז אז די בלעטער זענען איין שטיק חזרה, יעדע דין ווערט איבערגע'חזר'ט אין די בלעטער, מ'דארף עס אבער קענען צאמנעמען ווי עס געהער צו זיין.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 03, 2016 4:07 pm

מחלוקת בית שמאי וב"ה אין די זעכצן בלאט

א. צרת הבת
ב. מאמר אי הוי קנין גמור
ג. ד' אחין ב' נישואין ב' אחיות ןכו' קדמו וכנסו יקיימו/יוציאו


עבדי שלמה
א. טז:
ב. כד:

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 03, 2016 4:31 pm

ביים חזר'ן באמערק איך אן אינטערעסאנטע זאך, איך וועל עס שרייבן בדרך חידה.

אנהייב פרק כיצד זאגט רב נחמן 'מאן דתנא ראשונה לא משתבש ומאן דתנא שניה לא משתבש, מאי ראשונה לנפילה וכו' מאי שניה לנשואין'.

וואו טרעף מיר שפעטער צוויי משניות, איין משנה זאל געבן דעם ציפער 'לנפילה' און די אנדערע 'לנשואין'? רמז: ביידע משניות האבן נאר איין רש"י, ביידע פון איין ווארט!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 03, 2016 4:47 pm

יבום בנחלה תלה רחמנא
א. יז:
ב. כ:
ג. כד.

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » זונטאג יוני 05, 2016 12:46 pm

מיללער האט געשריבן:ביים חזר'ן באמערק איך אן אינטערעסאנטע זאך, איך וועל עס שרייבן בדרך חידה.

אנהייב פרק כיצד זאגט רב נחמן 'מאן דתנא ראשונה לא משתבש ומאן דתנא שניה לא משתבש, מאי ראשונה לנפילה וכו' מאי שניה לנשואין'.

וואו טרעף מיר שפעטער צוויי משניות, איין משנה זאל געבן דעם ציפער 'לנפילה' און די אנדערע 'לנשואין'? רמז: ביידע משניות האבן נאר איין רש"י, ביידע פון איין ווארט!

דף ל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יוני 05, 2016 4:58 pm

עשה בה מאמר וכו' לאפוקי מדבית שמאי דמאמר קונה קנין גמור

א. יח.
ב. ל.

ביי ביידע פלעצער ווערט אויך איינגעצייכנט דף כט: למעשה איז דארט נישטא די זעלבע זאך נאר דער חלק אז ב"ש האלט מאמר קונה קנין גמור

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 06, 2016 4:33 pm

ווען מ'חזר'ט איבער די בלעטער דא אין יבמות זעהט עפעס אויס אז יבמות איז מיוחד מיט דעם וואס די זאכען חזר'ן זיך איבער על עצמן במשך די דפים, מער ווי אין אנדערע מסכתות, אנדערע האבן אויך אזא געפיל?

למשל די שאלה צו עכו"ם ועבד הבא על בית ישראל צו דאס קינד איז כשר אדער פסול האבן מיר געהאט עטליכע מאל, און אויסגעשפרייט דורכאויס די ערשטע 45-50 בלאט, דאס זעלבע די ענין פון הבחנה דריי חדשים, אדער נבעלה לפסול מה דינה לגבי כהונה ותרומה.

מען שפירט עפעס א ספעציעלע זיסקייט ווען מ'איז היימיש אין א ענין, אמער מ'האמיר דאך עס געהאט אין ערשטן פרק וכו'

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 31, 2016 3:14 pm

דברים שנזכרו ונשנו בט"ז דפים של החזרה דילן, דפים מו-סא ממס' יבמות.

משנת ראב"י קב ונקי:
מט: ס.

שומרת יבם שזינתה לשוק מה הדין בה/בבנה
מט: נח. (עי' שם ברש"י ד"ה שומרת יבם וצ"ע)

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » זונטאג יולי 31, 2016 3:26 pm

איזה חידוש בגרושה מרבינן לאסור בכוהנים שלא נחשבת לגרושה בישראל?

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » זונטאג יולי 31, 2016 3:31 pm

כמה פעמים מצינו ביאה שנחשבת כמאמר?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 31, 2016 4:13 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:איזה חידוש בגרושה מרבינן לאסור בכוהנים שלא נחשבת לגרושה בישראל?

אפי' אינה גרושה אלא מאשה - ריח הגט

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג יולי 31, 2016 4:14 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:כמה פעמים מצינו ביאה שנחשבת כמאמר?

ביאה פסולה כמאמר שויה רבנן

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » זונטאג יולי 31, 2016 7:49 pm

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:כמה פעמים מצינו ביאה שנחשבת כמאמר?

ביאה פסולה כמאמר שויה רבנן


טוב
גם ביאת בן תשע כמאמר שויה רבנן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אוגוסט 01, 2016 8:55 am

כמה פעמים מצינו דיון בענין אי בעילה בבהמה נחשב כבעילה לאדם?


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט