קושיות והערות על שיעור היום - מסכת חגיגה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך מארטש 30, 2016 10:03 pm

חגיגה יט. מאן תנא עודהו רגל אחת במים(פרש"י מאן תנא דמשום עודנו במים חשיב ליה כתחילת טבילה ואע"פ שהוחזק מחזיק) א"ר פדת ר' יהודה היא דתנן מקוה וכו' אמר ר"י אם היו רגליו של ראשון נוגעות במים אף השני טהור.

לכאורה וואס האט גוד אחית אז איך זאג כאילו די וואסער אויפן ראשון זענען בתוך הבור, מיט די הלכה פון ר"א אז עודהו רגליו במים הוחזק לדבר קל מחזיק לחמור אין ווי רש"י איז מסביר אז איך קוק אן ווי ער האלט נאך בתחילת הטבילה.
האב איך געזעהן אין טורי אבן אז ער פרעגט די קשיא און פרעגט נאך מער אדרבה אז די זאגסט גוד אחית איז דאך כאילו די וואסער איז צוריק אין בור אויב אזוי איז ער דאך עלה לגמרי, און ער איז מסביר אז ר' פדת לערנט יעצט אז ר' יהודה לערנט אויך גוד אסיק ולפיכך מהני להחזיק בעודו רגלו אחד במים וכו' משום גוד אסיק מים שבמקוה למים שעליו ועושין חיבור דהא דרגלו אחד במים מיירי בעודו לח ומים מטפחין עדיין על כל בשרו כדפי' בתוס' גבי טבל ועלה דר"א דמיירי בעודנו לח, און לויט די מסקנה אז ר"י לערנט נישט גוד אסיק וועט די דין פון ר"א אויסקומען כר"מ.
ודבריו מרפסין איגרא אז מען קוקט ממש אן ווי ער טובל'ט זיך יעצט, איז וואס וועט זיין אז ער וועט יעצט אנרירן א שרץ וועט דאס הייסן א טבילה?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מארטש 30, 2016 10:16 pm

עס איז מער מרפסין איגרא ווי טבילת מחטין וצינורות בשערו אחר שעלה ורגליו עודנו במים? דאס איז דאך די חידוש פון גוד אסיק.

אבער באמת קען מען לערנען אז גוד אחית מיינט נישט אז די וואסער איז נאך אינעם מקוה, נאר אז דער מענטש זעלבסט איז נאך אין מקוה וממילא מהני מה שמחזיק עכשיו. דאס איז אבער שווער פארוואס זאל ער נישט קענען אויף דעם אופן טובל'ן מחטין וצינורות, ויש ליישב.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך מארטש 30, 2016 10:50 pm

עיי"ש בטו"א ווי ער קומט טאקע להוציא אז מקען נישט זאגן אז מען קוקט אן ווי דער מענטש איז און וואסער, און איזעס טאקע מכריח פון מחטין וצינוריות.

בכלל צו זאגען אז גוד אחית מיינט כאילו דער מענטש איז אין וואסער, איז פשט אז דאס איז אן ענליכען דין ווי גוד אחית/אסיק מחיצה, לכאורה צו זאגען אזא זאך דארף האבן א מקור, און די הלל"מ פון גוד אחית/אסיק איז א דין אין מחיצין כמבואר בסוכה שעירין מחיצין חציצין הלל"מ ומבואר שם ו: כי אתיא הלכתא לגוד לבוד ודופן עקומה, איז פון ווי איז באשאפן געווארן אזא דין אין מקוואות, און אויב איזעס די זעלבע דין ווי קען מען מחלק זיין אז גוד אחית זאגט מען יא און אסיק נישט ס'איז דאך איין הללמ"מ נאר וואס דען די דין גוד אחית/אסיק איז א דין אין חיבור מקוואות, ווי די ראשונים זענען טאקע דן אין גיטין טז. צו פארגלייכן מיטן דין הניצוק והקטפרס אינן חיבור לא לטומה ולא לטהרה, אין זיי דערמאנען דארט א סברה כיון שסופו ליפול(וזה דוקא באחית) אין כ'האב טאקע אזוי געזעהן אין חת"ס בגיטין שם שמתמהה על הפנ"י שהיה משווה בין זה לגוד אחית מחיצה אין ער זאגט שאין שום דמיון ביניהם און דארט העלפט עס אפי' ביי אויר משא"כ דא אם נפסק החיבור אפי' כמלא שערה זאגט מען נישט גוד אחית.

אין מחטין וצינורות קען מען מסביר זיין ווי מה"ת קען עס טובל זיין אפי' מקוה כל שהו, דאפי' מ סאה איז נאר ווייל דאס איז די שיעור שכל גופו של אדם עולה בהן, איז מחטין וצינורות איז גענוג לפי גודלן, נאר די מים שבראשו האט דאך נישט קיין דין מקוה בכלל, וכן מדרבנן דארף מען עס יא טובל'ן במ' סאה, איז מדין גוד אסיק בין איך עס מחבר למקוה און עס באקומט א דין מקוה של מ' סאה, אבער ביי א מענטש נאך אלע דינים איז ער נישט איינגעטינקען במי מקוה.

אוועטאר
לאנגעפאות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2016 5:28 pm

תגובהדורך לאנגעפאות » מאנטאג אפריל 04, 2016 1:01 pm

יח: מה סברות החליק בין נהמה ובין פירות

אוועטאר
לאנגעפאות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2016 5:28 pm

תגובהדורך לאנגעפאות » מאנטאג אפריל 04, 2016 1:08 pm

כ: להו"א שמשמר בחזקת דבר זה ונמצאת דבר אחר, מה הפשט בדברי יונותון בן אלאזר דהגמרא אומר "אלא לר' יונותו בן אלאזר קשיא" דעד השתא היתה מובן ועכשיו קשה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג אפריל 04, 2016 2:41 pm

לאנגעפאות האט געשריבן:יח: מה סברות החליק בין נהמה ובין פירות


(ספעל-טשעק אויב מעגליך)

מה סברת החילוק בין נהמא לפירות:
הטעם שתיקנו נטילת ידים לסעודה הוא משום סרך תרומה, וכיון דתרומה אינה נוהגת רק בדגן תירוש ויצהר מן התורה, ותרומת פירות לא הוי רק מדרבנן, לא תיקנו נטילת ידים לפירות חולין (והנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח)

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג אפריל 11, 2016 4:33 pm

ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה.

כה: אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים, לכאורה משמע דווקא אם הפירות עודם טבל ומעורב שם תרומה נאמן אטהרת הקנקנים וכן היא ברש"י ד"ה במטהר דאיכא חולין וקדש ותרומה מיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואקנקנים, לכאורה למה צריכין לזה שיהו שם מעורב תרומה הא מהימן מכח הפירות שבדעתו להקדיש.

יא: יכול ישאל מקודם שנברא העולם ת"ל למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ וכו' יכול ישאל אדם מה למעלה ומה למטה וכו' ת"ל ולמקצה השמים ועד קצה השמים וכו' השתא דנפקת ליה מלמקצה השמים למן היום אשר ברא אלוקים אדם למה לי כדר' אלעזר אדם הראשון מן הארץ עד לרקיע שנאמר וכו' אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון מסוף העולם ועד סופו היה שנאמר למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים קשיא קראי אהדדי אידי ואידי חד שעורא.
לכאורה למאן דלומד שיעור של אדם מן למן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ, לומד מהסיפא שלא ישאל אדם חוץ למחיצות, ולמאן דלומד שיעור אדם מהסיפא לומד מהרישא שלא ישאל מקודם בריאת העולם.

אוועטאר
לאנגעפאות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2016 5:28 pm

תגובהדורך לאנגעפאות » דינסטאג אפריל 12, 2016 10:46 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..



מעוות הוא ת"ח הפורש ואין לזה שום שייכת ל"שלא יכול ליתקן"
למשנתינו "מעוות" ו"שלא יכול ליתקן" הוא ת"ח שהולד ממזר

אוועטאר
לאנגעפאות
שר חמישים ומאתים
תגובות: 266
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 07, 2016 5:28 pm

תגובהדורך לאנגעפאות » דינסטאג אפריל 12, 2016 10:49 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:כה: אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים, לכאורה משמע דווקא אם הפירות עודם טבל ומעורב שם תרומה נאמן אטהרת הקנקנים וכן היא ברש"י ד"ה במטהר דאיכא חולין וקדש ותרומה מיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואקנקנים, לכאורה למה צריכין לזה שיהו שם מעורב תרומה הא מהימן מכח הפירות שבדעתו להקדיש..


דעתו להקדוש אינו מועל כי אים בשעת הגיתות והבדים

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אפריל 12, 2016 11:06 am

לאנגעפאות האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..



מעוות הוא ת"ח הפורש ואין לזה שום שייכת ל"שלא יכול ליתקן"
למשנתינו "מעוות" ו"שלא יכול ליתקן" הוא ת"ח שהולד ממזר

מי פירש את דברי המשנה כזה? (חוששני שיש כאן מגלה פנים שלא כהלכה חלילה).

ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25644
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג אפריל 12, 2016 11:07 am

לאנגעפאות האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:כה: אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים, לכאורה משמע דווקא אם הפירות עודם טבל ומעורב שם תרומה נאמן אטהרת הקנקנים וכן היא ברש"י ד"ה במטהר דאיכא חולין וקדש ותרומה מיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואקנקנים, לכאורה למה צריכין לזה שיהו שם מעורב תרומה הא מהימן מכח הפירות שבדעתו להקדיש..


דעתו להקדוש אינו מועל כי אים בשעת הגיתות והבדים

זעהט נישט אויס אז איר האט פארשטאנען די קשיא

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 441
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

תגובהדורך Surface » דינסטאג אפריל 12, 2016 12:46 pm

מיללער האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..

ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.

ראיתי מובא פירוש בדברי רשב"י, דמעוות לא יוכל לתקון היינו מפני האחרים שילמדו ח"ו מת"ח הפורש מה"ת, וזהו אין בידו של הת"ח לתקן, אבל בודאי הוא עצמו יכול לשוב ולתקן.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 510
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג אפריל 12, 2016 1:03 pm

מיללער האט געשריבן:
ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.


ייש"כ, גם אני חשבתי בזה הכיוון וע"פ פי' הגר"א על המשנה לפני מי עתה עתיד ליתן דין וחשבון, שיש דין על העבירות שעשה וגם חשבון שהיה יכול לנצל אותו זמן לעשות מעשים טובים, וא"כ עם הארץ שבממילא היה הולך בטל עושה תשובה על העבירה ונמחל לו, משא"כ ת"ח אף שנמחל לו מעשיו הרעים מ"מ חלק החשבון הווה מעוות לא יוכל ליתקן.

אגב, מה שמפורסם מספרים שאפי' אחר אם היה מתאמץ היו מקבלין אותו, ראיתי כן בר"ח על האתר


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט