קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת מועד קטן

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

קושיות והערות על שיעורי היום - מסכת מועד קטן

תגובהדורך מיללער » זונטאג ינואר 24, 2016 7:19 pm

בעזר צורינו וגואלינו מתכוננים אנחנו חברי חבורת תורתך שעשועי להתחיל האי יומא יום א' לפרשת קבלת התורה (יתרו) תשע"ו לפ"ק, את מסכת מועד קטן מתלמוד בבלי, למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת.

מה נכבד היום, יום חמשה עשר בשבט, ר"ה לפירות האילן, כי האדם עץ השדה, אילן אילן במה אברכך, יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין, בלמדינו המסכת המתחלת בדברי התנא משקין את בית השלחין במועד, שמרמז על המועד של אילני השדה שצריכין להשקותה, לעובדה ולשומרה, לחזור ולשנן כדי שיהיו דברי תורה מחודדין בפינו.


אינטערעסאנט, אויף די מודעות פון די חבורה האבן זיי געברענגט א מערקווידיגען טייטש פון הגאון רבי חיים משה ריינהאלד זצ"ל, דער איידעם פונעם לעגענדארן נגיד ומצווה ר' יוסף נאטאנזאהן ז"ל, אין די פתיחה צו זיין ספר טל חיים אויף מסכת מועד קטן, זאגט דער טל חיים א טייטש, דרכי ציון אבילות מבלי באי מועד, אז אין זכות פון 'באי מועד' די לומדי מסכת מועד קטן וועלן מיר זוכה זיין לראות בנחמת ציון וירושלים.

ובוודאי עלינו לחזק, מהר אהוב כי ב"א מוע"ד, ובזכות לימוד ועסק התורה נלך מחיל אל חיל ויראה אלקים בציון במהרה דידן.


דא קען מען זעהן דעם ספר הנפלא הנ"ל טל חיים עמ"ס מועד קטן, כידוע איז נישט פארהאן קיין סאך מפרשים אויף די מסכת.
http://www.hebrewbooks.org/6892

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 173
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

אודות לימוד מסכת מועד קטן

תגובהדורך המחפש » דינסטאג ינואר 26, 2016 11:12 am

ספר חסידים - סימן רסא
אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה, שאין לה עוסקים, כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים, כגון שתראה שבני עירך לומדים *מועד* וסדר נשים, תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד *מועד* קטן ופרק מי שמתו, אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם, כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם. שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם, והשיאם להם, ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה, אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם, לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים, אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים, אלו היתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך. כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות, והקב"ה השיב לה טוב, הרי כבר נאמר (קהלת ז ב) טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו:
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 173
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

אופן הלימוד מסכת מועד קטן

תגובהדורך המחפש » דינסטאג ינואר 26, 2016 11:13 am

מ'דארף זעהן וואס עס שטייט ווייטער אין ספר חסידים וויאזוי צו לערנען די מסכתא וז"ל:
ועתה למה אומרים שהיא סכנה, לפי שכתוב (משלי ג יא) ואל תקוץ בתוכחתו, הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, שם ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה, אפי' אינו מקום מסוכן מזיק, לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת. אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה, יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע, וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם, ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת. וכתיב (שה"ש ז ב) חמוקי ירכיך כמו חלאים, תחלואי מיתות כמו מי שמתו ומוע"ק יהא בסתר, ולא ינזק, שנא' חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעי' כו כ). וגם שמעתי בב' דברים מלאך המות קרוב לשמוע, מי שדורש מעשה מרכבה, ובמועד קטן, לכן נענה מלאך המות ואמר הן הן מעשה מרכבה, כמעשה דריב"ז ור"א בן ערך (לא יכוין להפרע ממנו) וכן מוע"ק וכיוצא בו שהוא ממונה על המות, לכן יעסוק בכל לבו לישר, בלא קלות ראש בה, וכן כל מצוה וכו' כדאיתא בראש הספר:
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 173
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

עוד בענין מסכת מועד קטן

תגובהדורך המחפש » דינסטאג ינואר 26, 2016 11:33 am

מהגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל
צוגעלייגטע
תשובות מהרי_א _יהודה יעלה__ אסאד, יהודה בן ישראל__שאלות ותשובות;__ (17){0} עמוד 640.pdf
(212.23 KiB) דאונלאודעד 270 מאל
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com

שלך לחמך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 394
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 25, 2014 6:19 pm

תגובהדורך שלך לחמך » דינסטאג ינואר 26, 2016 6:14 pm

דף ד.
וואס איז פשט און די רש"י אתא גזירה שוה עקרה אהילכתא
די קשיא איז ווי אזוי זיי האבן געקענט לערנען אליין א גזירה שוה, אדער איז די קשיא אז אזוי ווי מען קען דאך נישט לערנען א גזירה שוה אליינס, מיז דאך זיין אז ער האט עס מקובל מרבו והוא מרבו עד משה רבינו, און ווי אזוי וועט עס שטימען מיט די פסוק אדער מיט די הלכה למשה מסיני.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג ינואר 26, 2016 7:55 pm

אין די סוגיות הגמרא איבער איסורי שביעית דארף איך א רבי, וזה החלי.

די משנה איז מתיר להשקות בית השלחין בשביעית, פרעגט די גמרא פארוואס, עס איז דאך אסור מן התורה אי משום זורע אי משום חורש, רש"י זאגט אין אנהייב (ב:) אז חרישה איז אסור מה"ת פונעם פסוק בחריש ובקציר תשבות.

ענטפערט די גמ' צוויי תירוצים: אביי זאגט אז די משנה גייט ווי רבי אז שביעית בזה"ז איז נאר מדרבנן וחכמים התירו משום פסידא (הם אמרו והם אמרו), און רבא זאגט אז אפי' לרבנן און שביעית איז אסור מה"ת, וויבאלד השקאה איז נאר א תולדה, און תולדות זענען נישט אסור מה"ת אום שמיטה, איי די ברייתא ברענגט א פסוק, דאס איז נאר אסמכתא בעלמא.

היצט קומט די גמ' מיט א מחלוקת צווישן ר"א ור' יוחנן צו עס איז דא 'מלקות' ביי חרישה בשביעית אדער נישט, און די גמ' איז מסביר די צדדי המחלוקת באזירט אויף לימודים אין די פסוקים. עכת"ד הגמרא

יעצט, איז די מחלוקת צווישן ר"א ור"י דוקא לגבי מלקות, און ביידע האלטן עס אז תולדות זענען אסור מה"ת ודלא כרבא? אדער זו גופא מחלוקתם

להמ"ד אז אויף חרישה בשביעית איז דא מלקות, האלט בע"כ אז 'אלע' תולדות זענען אסור מה"ת ולוקין עליהן? אויב יא, וויאזוי וועט ער ענטפערן די משנה, ווי אביי?

פארוואס זאגט רש"י אז חרישה איז אסור בשביעית פון בחריש ובקציר, בשעת וואס די גמ' ברענגט בכלל נישט דעם פסוק? אדרבא, לפי"ז איז דאך דאס ודאי אסור מה"ת, האט דאס מיט מחלוקת ר"י ור"ע אויף דף ג:?

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דינסטאג ינואר 26, 2016 11:32 pm

מיללער האט געשריבן:אין די סוגיות הגמרא איבער איסורי שביעית דארף איך א רבי, וזה החלי.

די משנה איז מתיר להשקות בית השלחין בשביעית, פרעגט די גמרא פארוואס, עס איז דאך אסור מן התורה אי משום זורע אי משום חורש, רש"י זאגט אין אנהייב (ב:) אז חרישה איז אסור מה"ת פונעם פסוק בחריש ובקציר תשבות.

ענטפערט די גמ' צוויי תירוצים: אביי זאגט אז די משנה גייט ווי רבי אז שביעית בזה"ז איז נאר מדרבנן וחכמים התירו משום פסידא (הם אמרו והם אמרו), און רבא זאגט אז אפי' לרבנן און שביעית איז אסור מה"ת, וויבאלד השקאה איז נאר א תולדה, און תולדות זענען נישט אסור מה"ת אום שמיטה, איי די ברייתא ברענגט א פסוק, דאס איז נאר אסמכתא בעלמא.

היצט קומט די גמ' מיט א מחלוקת צווישן ר"א ור' יוחנן צו עס איז דא 'מלקות' ביי חרישה בשביעית אדער נישט, און די גמ' איז מסביר די צדדי המחלוקת באזירט אויף לימודים אין די פסוקים. עכת"ד הגמרא

יעצט, איז די מחלוקת צווישן ר"א ור"י דוקא לגבי מלקות, און ביידע האלטן עס אז תולדות זענען אסור מה"ת ודלא כרבא? אדער זו גופא מחלוקתם

להמ"ד אז אויף חרישה בשביעית איז דא מלקות, האלט בע"כ אז 'אלע' תולדות זענען אסור מה"ת ולוקין עליהן? אויב יא, וויאזוי וועט ער ענטפערן די משנה, ווי אביי?

פארוואס זאגט רש"י אז חרישה איז אסור בשביעית פון בחריש ובקציר, בשעת וואס די גמ' ברענגט בכלל נישט דעם פסוק? אדרבא, לפי"ז איז דאך דאס ודאי אסור מה"ת, האט דאס מיט מחלוקת ר"י ור"ע אויף דף ג:?


די מח' צווישן ר"א ור"י איז צו ס'איז בכלל אסור מה"ת, ווי די גמ' ענטפערט סוף עמוד, "מדרבנן" וקרא אסמכתא בעלמא.

לכאורה דארף טאקע דער מ"ד וואס איז מחייב אתולדות גיין ווי אביי.

רש"י וואס ברענגט די פסוק בחריש ובקציר תשבות, איז א פלא, קודם כל גייט דאך עס נאר ווי ר"ע, ווייל לויט ר' יישמעאל וואס ווי עם פסק'ן מיר, רעדט דאך די פסוק פון שבת מתיר צו זיין קצירת העומר, ובנוסף איז דאס נאר א עשה וואס מלקות וועט ער אויף דעם נישט באקומען, כאטש וואס פאר די קשיא פון די גמ' איז א איסור עשה אויך מספיק, וואס האט עם אויסגעפעלט צו ברענגן דעם פסוק ויל"ע.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך ינואר 27, 2016 11:14 am

הרב מילער איך האב געשריבן נאך א תגובה, לדאבונינו האט עס גענעראל ערארר פארכאפט, גיב איך דיר די מ"מ.

עיין במהר"י קורקוס שביעית פ"א ה"א, מאירי ג. ד"ה אע"פ.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 27, 2016 12:47 pm

שלך לחמך האט געשריבן:דף ד.
וואס איז פשט און די רש"י אתא גזירה שוה עקרה אהילכתא
די קשיא איז ווי אזוי זיי האבן געקענט לערנען אליין א גזירה שוה, אדער איז די קשיא אז אזוי ווי מען קען דאך נישט לערנען א גזירה שוה אליינס, מיז דאך זיין אז ער האט עס מקובל מרבו והוא מרבו עד משה רבינו, און ווי אזוי וועט עס שטימען מיט די פסוק אדער מיט די הלכה למשה מסיני.

בפשטות זאגט רש"י אזוי: א גזירה שוה מסיני האט ער דאך זיכער נישט מקבל געווען דערוועגן ווייל אז יא שטימט דאך דאס נישט מיט די קראי והלכתא, אלא מאי ער האט אליינס געמאכט די גז"ש און אזוי ארום מבטל געווען די קראי והלכתא? הא אין אדם דן גז"ש מעצמו

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 27, 2016 12:59 pm

יישר כח הרב הבוחר.
למעשה האב איך געטראפן אז דער חזו"א אין הל' שביעית זאגט טאקע קלאר אז רבא גייט בשיטת רבי אלעזר אז אין לוקין על החרישה וה"ה לשאר תולדות (ער שמועסט נישט אויס די צווייטע חלק אז לפי"ז וועט רבי יוחנן מוזן גיין ווי אביי אין פשט פון די משנה - ואולי מכלל הן אתה שומע לאו).

הבוחר בטוב האט געשריבן:עיין במהר"י קורקוס שביעית פ"א ה"א, מאירי ג. ד"ה אע"פ.



דער מאירי:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=22
זאגט טאקע אז להל' פסקנען מיר אז חרישה איז אסור מה"ת אבער אין לוקין עליה און דער איסור איז פון בחריש ובקציר תשבות אזוי ווי רש"י זאגט דא אנהייב סוגיא, ועי' גם בתוס' ג' ע"ב אז לשיטת ר' עקיבא אז דער פסוק רעדט פון תוס' שביעית איז בעיקר דער "בקציר" ווייל "בחריש" דארף איך פשוט לאסור חרישה בשביעית ווייל איך האב דאך נישט קיין כלל ופרט וכלל.

מכל היוצא נמצא, אז עס איז דא פיר שיטות בדבר (נישט זיכער שכולם חולקין):
1. שיטת רבא ורבי אלעזר שאין על תולדות איסור דאורייתא בכלל רק מדרבנן ואסמכתא בעלמא (לא נתבאר בפירוש מה שיטתם לגבי חרישה ומדברי ר"א שמיירי רק לענין מלקות נראה שמודה שיש כאן איסור מה"ת מהכ' בחריש וכו')
2. שיטת רבי יוחנן שיש איסור מה"ת וגם מלקות אחרישה מכלל ופרט וכלל (לכאורה ה"ה לכל שאר תולדות)
3. שיטת רבי ישמעאל שגם חרישה אינה אסורה מה"ת אחרי שהכ' בחריש ובקציר תשבות מיירי לענין קצירת העומר מ(או שסובר כר' יוחנן שנלמד מכופו"כ)
4. שיטת רבי עקיבא שחרישה אסורה בשביעית מה"ת מה"כ בחריש ובקציר תשבות - אבל אין לוקין על החרישה שזה עשה

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך ינואר 27, 2016 3:55 pm

מיללער האט געשריבן:3. שיטת רבי ישמעאל שגם חרישה אינה אסורה מה"ת אחרי שהכ' בחריש ובקציר תשבות מיירי לענין קצירת העומר מ(או שסובר כר' יוחנן שנלמד מכופו"כ


די פראבלעם איז נאר אז אונז פסק'ן מיר ווי ר' ישמעאל, נאר אפילו לדידיה איז חרישה אסור מה"ת מהללמ"מ וואס איז מתיר חרישה בילדות עד ר"ה מוכח שבזקינות חרישה אסור מה"ת אפי' בתוספת שביעית כש"כ בשביעית עצמה.

נשאר לבאר למה הראשונים מביאים הפסוק בחריש וגו' לדידן שקיימינן כר"י שלדידיה הקרא מיירי משבת בראשית, מבאר המהר"י קורקוס ע"פ דברי התוס' הנ"ל שרק המילה ובקציר בא לרבות תוספת שביעית לר"ע והמילה בחריש בא לאסור חרישה בשביעית עצמה, ומחדש המהר"י קורקוס שע"ז לא חולק ר' ישמעאל ורק על ובקציר חולק שמיירי מהעומר, ולפי"ז ניחה רש"י שמביא הקרא של בחריש וגו' לדידן שפסקינן כר"י, וגם המאירי שכותב וז"ל אע"פ שביארנו שהחרישה אינו לוקה עליה בשביעית מ"מ איסור עשה מה"ת יש בה כדכתי' בחריש וכו' ואע"פ שהוא נאמר בשבת, בסוגיא זו פירשנוהו על שביעית עכ"ל שלכאורה מה זה אומר שבסוגיא זו פירשנוהו על שביעית? האם הוא פוסק כר"ע או כר"י, ולפי הנ"ל אפשר שכונתו כהמהר"י קורקוס שעבדינן סכינא חריפא בחריש מיירי בשביעית לכ"ע ובקציר חולקין ר"ע ור"י.

והנה כל הראשונים ואחרונים הנ"ל סוברים שאף אם חרישה אסור מה"ת זה רק מכח עשה ואין לוקין עליו, אבל עיין בריטב"אbeta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=145 ג: וז"ל וי"ל מלקות ממש וקרא הכי קאמר בחריש תשבות כשאר מלאכות שכתבתי לך שהם בלאו עכ"ל והוא כעין תוס' ג: ד"ה יכול.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך ינואר 27, 2016 4:00 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:3. שיטת רבי ישמעאל שגם חרישה אינה אסורה מה"ת אחרי שהכ' בחריש ובקציר תשבות מיירי לענין קצירת העומר מ(או שסובר כר' יוחנן שנלמד מכופו"כ


די פראבלעם איז נאר אז אונז פסק'ן מיר ווי ר' ישמעאל.

איך ווייס נישט פון וואנעט איר נעמט עס - דער כלל איז רבי ישמעאל ורבי עקיבא הלכה כרבי עקיבא - הלכה כרבי עקיבא מחברו

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך ינואר 27, 2016 4:49 pm

מיללער האט געשריבן:
הבוחר בטוב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:3. שיטת רבי ישמעאל שגם חרישה אינה אסורה מה"ת אחרי שהכ' בחריש ובקציר תשבות מיירי לענין קצירת העומר מ(או שסובר כר' יוחנן שנלמד מכופו"כ


די פראבלעם איז נאר אז אונז פסק'ן מיר ווי ר' ישמעאל.

איך ווייס נישט פון וואנעט איר נעמט עס - דער כלל איז רבי ישמעאל ורבי עקיבא הלכה כרבי עקיבא - הלכה כרבי עקיבא מחברו


דף ג:רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שתי פרקים הללו ובטלום, דף ד. אלא אמר ר"א רבן גמליאל ובית דינו סברי לה כר' ישמעאל דאמר הלכתא גמירי לה וכי גמירי הלכתא בזמן שביהמ"ק וכו', רמב"ם שביעית פ"ג ה"א עבודת הארץ בשנה שישית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה הללמ"מ וכו' ודבר זה בזמן שבית המקדש קיים הוא שנאסר מפי השמועה וכו'.

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » דאנארשטאג ינואר 28, 2016 2:42 pm

הבוחר בטוב האט געשריבן: וגם המאירי שכותב וז"ל אע"פ שביארנו שהחרישה אינו לוקה עליה בשביעית מ"מ איסור עשה מה"ת יש בה כדכתי' בחריש וכו' ואע"פ שהוא נאמר בשבת, בסוגיא זו פירשנוהו על שביעית עכ"ל שלכאורה מה זה אומר שבסוגיא זו פירשנוהו על שביעית? האם הוא פוסק כר"ע או כר"י, ולפי הנ"ל אפשר שכונתו כהמהר"י קורקוס שעבדינן סכינא חריפא בחריש מיירי בשביעית לכ"ע ובקציר חולקין ר"ע ור"י.


איך האב נישט גיט מדייק געווען דעם מאירי ער מיינט פשוט אז אפי' די פסוק שטייט אין די תורה ביי שבת פירשניהו בשביעית

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 284
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מוצ"ש ינואר 30, 2016 11:01 pm

איך האב אזוי ציזאם גענימען די גמרא

קודם כל אלעס וואס שטייט אין די תורה ביי שמיטה איז נישט קיין תולדות עס איז אבות - אין די זייט פין די גמרא נעמט ער ארויס די ווארט תולדות - און עס האט נישט קיין שייכת מיט אבות און תולדות פין שבת, (עיין במהרשא על רש"י תולדות)

יעצט ווי זעט מעט בכלל די איסור פין חרישה ביי שימטה אז די גמרא פרעגט חרישה מי שרי ? עס ווערט נישט אויסגערכענט אין די גאנצע גמרא
וועגן דעם זאגט רש"י אז די איסור איז פין מבחריש ובקציר תשבות אין אזוי זאגעט תוס' ג: ד"ה "שהרי" (מילער האט שוין ציגעברעגט)
אי נמי זאגט תוס אז מען לערנט עס ארויס פין די כלל ופרט וכלל, אין דעס קען לערנען לערנען ר,' ישמעאל אויך

זעט אויס אז יעדער לערנט אז חרישה איז א אבות אסור מדאורייתא יעצט פרעגט די גמרא פאר וואס מעג מען משקין זיין עס איז א תולדה פין חרישה , ענפערט אביי עס קימוט אויס ווי רבי בזמן הזה אין רבא ענפערט אז תולדה איז א רבנן

יעצט איז דא א מחלקות צי חרישה וואס איז אסור מהתורה צי מען איז לוקה - א דרבנן איז איז מען נישט לוקה -
זאגעט די גמרא דער וואס לערנט לוקה לערנט עס פין די כלל אין פרט
ווייל ובחריש ובקציר איז א עשה איז אין לוקה

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מאנטאג פאברואר 01, 2016 3:51 pm

ז: אמר מר א"ר נראין דברי ר"מ במוחלט ודברי ר"י במוסגר וכו' מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה ומר סבר צוותא דאשתו עדיףא ליה.

בשלמא במוסגר איז ער מחיוב צו גיין צום כהן איז שייך דן צו זיין וואס איז עם עדיף, אבער כשבא להיטהר וואס איז שייך דן צו זיין וואס איז עם עדיף, איז עם עדיף צוותא דעלמא זאל ער רופען דעם כהן, און אויב איז עם עדיף אשתו זאל ער נישט רופען דעם כהן, אז ער רופט דעם כהן מוכח שצוותא דעלמא עדיפא ליה.

איך טראכט אפשר אלטס חייב אדם ליטהר א"ע ברגל כאטש ער וועט סיי ווי נישט ווערן טהור לגמרי ביז נאך יום טוב אבער דאס אז ער קען צוריק אריין במחנה איז אויכט א טהרה וואס ער איז מחיוב ברגל ויל"ע

Surface
שר חמישים ומאתים
תגובות: 436
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוקטובער 14, 2013 10:29 pm

תגובהדורך Surface » מאנטאג פאברואר 01, 2016 5:24 pm

ש'כח להתחדד פאר'ן אזוי שיין צוזאמנעמען, מ'האמיר אויך אזוי געלערנט.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג פאברואר 02, 2016 6:06 am

הבוחר בטוב האט געשריבן:ז: אמר מר א"ר נראין דברי ר"מ במוחלט ודברי ר"י במוסגר וכו' מר סבר צוותא דעלמא עדיף ליה ומר סבר צוותא דאשתו עדיףא ליה.

בשלמא במוסגר איז ער מחיוב צו גיין צום כהן איז שייך דן צו זיין וואס איז עם עדיף, אבער כשבא להיטהר וואס איז שייך דן צו זיין וואס איז עם עדיף, איז עם עדיף צוותא דעלמא זאל ער רופען דעם כהן, און אויב איז עם עדיף אשתו זאל ער נישט רופען דעם כהן, אז ער רופט דעם כהן מוכח שצוותא דעלמא עדיפא ליה.



ווער זאגט דען אז ער רופט דעם כהן? בפשטות זאגט די משנה אן פארן כהן אז ער זאל נישט ארויסגיין צום מצורע מוחלט (אומגערופן - כפשטות הקרא ויצא הכהן אל מחוץ למחנה) ווייל ער קען אים נאר ערגער מאכן, ופשוט הוא


-

(רבינו הקדוש האט אונז מזכה געווען מיט א 'טעיסט' פון נגעים שוין דאס צווייטע מאל אין די לעצטע פאר חדשים)

הבוחר בטוב
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 12, 2015 3:31 pm

תגובהדורך הבוחר בטוב » מיטוואך פאברואר 03, 2016 10:06 am

פון וואנעט האט דער כהן געוויסט אז ער איז שוין אויסגעהיילט ציקומען, עס האט געקענט נעמען וואכן, חדשים, יארן, איך האב פארשטאנען פאר א פשטות אז דער צרוע האט געשיקט רופען דעם כהן.

למעשה האב איך געזען אין רמב"ן אויפן פסוק והובא אל הכהן, ברענגט ער א תו"כ וואס דרשנט שלא ישהה, כאטש וואס אין תו"כ קומט עס צו לערנען אז ער דארף נישט ווארטן שבעה נקיים כזב(עיין במגילה ח. רש"י ד"ה לכשיפסוק מזובו), האט דער רמב"ן פארשטאנען אז ס'איז אויך א צווי שלא ישהה נאר גלייך רופן דעם כהן, וכן היא באוח"ק שם.

ולפי"ז ניחא אז במועד משום שמחת יו"ט דארף ער נישט רופן דעם כהן.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 10:27 am

אן אינטערעסאנטע באמערקונג, בדף יא. ברענגט די גמרא א מעשה איבער א טייך בשם 'בדיתא' וואו מען האט געכאפט פיש אום חוה"מ.

זאגט דארט דער ב"ח אז דער ריף איז גורס 'פומבדותא' וואס איז די באקאנטע שטאט, און דער נאמען איז,טאקע געווען ווייל עס זיצט אויפן בארטן פונעם טייך בדותא - פום-בדותא

שלך לחמך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 394
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 25, 2014 6:19 pm

תיקו

תגובהדורך שלך לחמך » דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 1:35 pm

דף טו
ווען זאגט די גמרא תיקו און ווען בלייבט מען סתם ביי נישט וויסן?

למשל ביי רחיצת הגוף און נעילת הסנדל, מנודה בלייבט מען ביים נישט וויסן אויף למעשה און ביי מצורע זאגט די גמרא תיקו.

איך טראכט אפשר ווי מען פראבירט צי טרעפן פון ערגעץ א סברא אויף סיי וויאזוי זאגט שוין נישט די גמרא תיקו, און מען ניצט נאר תיקו דארט ווי איך האב נישט קיין שום ספק אז מען קען עס פון ערגץ וויסן.

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלף
תגובות: 1657
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » דאנארשטאג פאברואר 11, 2016 1:39 pm

דער של"ה הק' תורה שבע"פ כלל הלכה ברענגט א שמועס צו נאר בי תיקו טאר מען היינט עס נישט פושט זיין, אבער וואו מען בלייבט מיט א ספק מעג מען עס פושט זיין. עיי"ש.
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:40 pm

עס איז באקאנט אז די אלע סגולות ורפואות וואס ווערן דערמאנט אין חז"ל איז אנגנומען אז היינט איז דאס מער נישט אקטועל, זעה איך אז דער מקור דערצו איז א תוס' דא אין מו"ק דף יא. ד"ה כוורא

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:45 pm

פון די גמרא אין מו״ק י״א זעט מען אנדערש ווי די קפידא נישט צו טרינקען וואסער נאך די פיש.

פון די גמרא זעט מען דווקא יא צו טרינקען וואסער, און נישט קיין וויין.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש פאברואר 13, 2016 9:46 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:פון די גמרא אין מו״ק י״א זעט מען אנדערש ווי די קפידא נישט צו טרינקען וואסער נאך די פיש.

פון די גמרא זעט מען דווקא יא צו טרינקען וואסער, און נישט קיין וויין.

דאס הייבט תוס' אן דארט, לגבי טרינקען וואסער נאך פיש


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט