קושיות והערות על שיעור היום - מס' ראש השנה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 02, 2014 9:10 am

בדף ח. לגבי מעשר בהמה איז אויך פארהאן חילוקים פונעם ירושלמי וואס מיר האבן געלערנט אין שקלים, און דאס זעלבע איז דא אינעם ירושלמי דא אין ר"ה.

קודם ברענגט נישט די משנה און די גמרא די שיטה און הכרעה פון בן עזאי אז האלוליים מתעשרין בפני עצמן.

אויך אין ירושלמי טייטשט מען דעם פסוק אף ישירו מלשון יעשירו אז אלו ואלו סיי די בכירות און סיי די אפילות מתעשרין ביחד.

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » דינסטאג דעצמבער 02, 2014 10:16 am

ייש''כ מיללער פארן צוצייכענען די מ''מ.

בנוגע די רש''י קוק נאכאמאל איבער די רש''י, רש''י איז מסביר דעם ''קמ''ל'' נישט די הוא אמינא, איך מיין אז די מהרש''א בארירט דעם נקודה עיי''ש בדבריו.

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5399
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » דינסטאג דעצמבער 02, 2014 10:18 am

איך מיין מען זאל אויפהערן מדמה זיין דא ווייל איך ווער אינגאנצן צומישט... גענונג מען האט דורכגעמאכט שקלים מיטן לעבן
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך דעצמבער 03, 2014 9:02 am

להערה בעלמא: די תוספות בדף ז. ד"ה לתקופות איז א יסוד מוסד ובסיס פאר חשבון התקופות והמולדות, עס לוינט אדורכצולערנען.

צום סוף בלייבט תוס' מיט א מורא'דיגע קשיא איבער די מחלוקת פון ר"א ור"י צו בניסן אדער בתשרי נברא העולם, ווייל די מחלוקת מאכט דאך שטארק אויס לחשבון המולדות, נו דער מולד הלבנה איז דאך א מציאות ומעשים בכל יום, קען מען זיך דאך איבערצייגן ווען דאס קומט פאר, איז וויאזוי איז,שייך צו קריגן אין א מציאות?

איז דא עפעס א גוטע תירוץ אויף תוס' קשיא? איך דענק אז יש אומרים שבמציאות גם ר' יהושע מודה שבתשרי נברא העולם אלא שבמחשבה עלתה כביכול לפניו לברוא מניסן ורבי יהושע מונה גם את הבריאה במחשבה, ווער איז דער מקור ראשון צו דעם תירוץ?

אוועטאר
יגרסהדותא
מ. ראש הקהל
תגובות: 3682
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 03, 2006 10:14 am
לאקאציע: קאר וואש

תגובהדורך יגרסהדותא » מיטוואך דעצמבער 03, 2014 5:48 pm

מיללער האט געשריבן:להערה בעלמא: די תוספות בדף ז. ד"ה לתקופות


דף ח.

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » מיטוואך דעצמבער 03, 2014 6:55 pm

מיללער האט געשריבן:להערה בעלמא: די תוספות בדף ז. ד"ה לתקופות איז א יסוד מוסד ובסיס פאר חשבון התקופות והמולדות, עס לוינט אדורכצולערנען.

צום סוף בלייבט תוס' מיט א מורא'דיגע קשיא איבער די מחלוקת פון ר"א ור"י צו בניסן אדער בתשרי נברא העולם, ווייל די מחלוקת מאכט דאך שטארק אויס לחשבון המולדות, נו דער מולד הלבנה איז דאך א מציאות ומעשים בכל יום, קען מען זיך דאך איבערצייגן ווען דאס קומט פאר, איז וויאזוי איז,שייך צו קריגן אין א מציאות?

איז דא עפעס א גוטע תירוץ אויף תוס' קשיא? איך דענק אז יש אומרים שבמציאות גם ר' יהושע מודה שבתשרי נברא העולם אלא שבמחשבה עלתה כביכול לפניו לברוא מניסן ורבי יהושע מונה גם את הבריאה במחשבה, ווער איז דער מקור ראשון צו דעם תירוץ?


עי' בתוס' להלן דף כז. (ד"ה כמאן) וז"ל בסו"ד: ומה שיסד ר"א הקליר בגשם דשמיני עצרת כר"א דאמר בתשרי נברא העולם ובשל פסח יסד כר' יהושע, אומר ר"ת דאלו ואלו דברי אלקים חיים ואיכא למימר דבתשרי עלה במחשבה לבראות ולא נברא עד ניסן ודכוותה אשכחן בפרק עושין פסין (עירובין דף יח. ושם) גבי אדם שעלה במחשבה לבראות שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד:

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך דעצמבער 03, 2014 7:06 pm

יישר כח הרב לולי!

אז מדערמאנט בנוגע תוספות אראפברענגען פיוטים, אין די ערשטע אכט בלאט האב איך דאס שןין באגעגנט דריי מאל דא אין ר"ה.

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

הערות בשיעורי תורתך שעשועי

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 12:29 pm

טעות לעולם חוזר, דאס האב איך געוואלט שטעלן אינעם פנינים אשכול.

דף ט', מנלן ודמוסיפין מחול על קדש מנלן, אין תוספתא לערנט מען עס ארויס פון זכור 'את' יום השבת לקדשו אז מ'איז מוסיף צום שבת קודש.
לעצט פאראכטן דורך שמעלקא טויב אום דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 1:26 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 12:54 pm

מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב לולי!

אז מדערמאנט בנוגע תוספות אראפברענגען פיוטים, אין די ערשטע אכט בלאט האב איך דאס שןין באגעגנט דריי מאל דא אין ר"ה.

איך זע נאר צוויי מאל אין די ערשטע אכט בלאט:
איינס ביי פז"ר קש"ב און די צווייטע ביי בכסה ליום חגנו, שהחדש מתכסה בו.
וואו איז די דריטע?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 1:02 pm

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב לולי!

אז מדערמאנט בנוגע תוספות אראפברענגען פיוטים, אין די ערשטע אכט בלאט האב איך דאס שןין באגעגנט דריי מאל דא אין ר"ה.

איך זע נאר צוויי מאל אין די ערשטע אכט בלאט:
איינס ביי פז"ר קש"ב און די צווייטע ביי בכסה ליום חגנו, שהחדש מתכסה בו.
וואו איז די דריטע?


דף ג. תוד"ה וישמע הכנעני, כמו שיסד הפייטן בפזמון של פרשת זכור וכו'

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 1:17 pm

מיללער האט געשריבן:
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב לולי!

אז מדערמאנט בנוגע תוספות אראפברענגען פיוטים, אין די ערשטע אכט בלאט האב איך דאס שןין באגעגנט דריי מאל דא אין ר"ה.

איך זע נאר צוויי מאל אין די ערשטע אכט בלאט:
איינס ביי פז"ר קש"ב און די צווייטע ביי בכסה ליום חגנו, שהחדש מתכסה בו.
וואו איז די דריטע?


דף ג. תוד"ה וישמע הכנעני, כמו שיסד הפייטן בפזמון של פרשת זכור וכו'


יישר כח

חיים האמבורג
שר העשר
תגובות: 44
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2014 12:02 am

תגובהדורך חיים האמבורג » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 1:43 pm

מיללער האט געשריבן:להערה בעלמא: די תוספות בדף ז. ד"ה לתקופות איז א יסוד מוסד ובסיס פאר חשבון התקופות והמולדות, עס לוינט אדורכצולערנען.

צום סוף בלייבט תוס' מיט א מורא'דיגע קשיא איבער די מחלוקת פון ר"א ור"י צו בניסן אדער בתשרי נברא העולם, ווייל די מחלוקת מאכט דאך שטארק אויס לחשבון המולדות, נו דער מולד הלבנה איז דאך א מציאות ומעשים בכל יום, קען מען זיך דאך איבערצייגן ווען דאס קומט פאר, איז וויאזוי איז,שייך צו קריגן אין א מציאות?

איז דא עפעס א גוטע תירוץ אויף תוס' קשיא? איך דענק אז יש אומרים שבמציאות גם ר' יהושע מודה שבתשרי נברא העולם אלא שבמחשבה עלתה כביכול לפניו לברוא מניסן ורבי יהושע מונה גם את הבריאה במחשבה, ווער איז דער מקור ראשון צו דעם תירוץ?

ווייל די מחלוקת מאכט דאך שטארק אויס לחשבון המולדות, דער גר"א שרייבט אז דער גאנצער פלפול התוס' איז נישט נוגע להלכה לחשבון המולדות בכלל, ס'איז בלויז לפולפולא.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 1:49 pm

וואו געפינט זיך דער גר"א? איז ער מחולק אויף תוספות? דאס אז עס מאכט אויס לחשבון המולדות זאגט תוס' זעלבסט, וכן מסתבר בסברא חיצונה.

חיים האמבורג
שר העשר
תגובות: 44
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2014 12:02 am

תגובהדורך חיים האמבורג » דאנארשטאג דעצמבער 04, 2014 2:01 pm

מיללער האט געשריבן:וואו געפינט זיך דער גר"א? איז ער מחולק אויף תוספות? דאס אז עס מאכט אויס לחשבון המולדות זאגט תוס' זעלבסט, וכן מסתבר בסברא חיצונה.

או"ח ס' תקפ"א בד"ה יום א'.
וזל"ק בסוף דבריו: ולי נראה משום דתקופת ניסן מתחיל בתחלת הלילה, דבאמת אין נפק"מ בין המנינים, וכן צ"ל לתי' הר"ן, דלא כתוס' ח' א' ד"ה לתקופות כו' ודבר תימא וכו', והניחו בתימא וזש"ש י"ב א' חכמי ישראל כו'. עכל"ק.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 08, 2014 1:28 pm

חיים האמבורג האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:וואו געפינט זיך דער גר"א? איז ער מחולק אויף תוספות? דאס אז עס מאכט אויס לחשבון המולדות זאגט תוס' זעלבסט, וכן מסתבר בסברא חיצונה.

או"ח ס' תקפ"א בד"ה יום א'.
וזל"ק בסוף דבריו: ולי נראה משום דתקופת ניסן מתחיל בתחלת הלילה, דבאמת אין נפק"מ בין המנינים, וכן צ"ל לתי' הר"ן, דלא כתוס' ח' א' ד"ה לתקופות כו' ודבר תימא וכו', והניחו בתימא וזש"ש י"ב א' חכמי ישראל כו'. עכל"ק.

יישר כח, וועט מען עס נאכקוקען בפנים אי"ה

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 08, 2014 1:36 pm

נאכן דורכלערנען די בלעטער דפים ט' און י', איז מיר געבליבן אומקלאר דער ענין פון תוספות שביעית, אמרתי אשיחה וארוח לי.

אנהייב סוגיא איז משמע פון רש"י אז דאס האט מיט דעם אז מ'טאר נישט ארבייטן עבודת השדה אין די פעלדער פאר שמיטה, אויב גייט דאס אפעקטירן דעם פעלד אום שמיטה, וכן משמע הלשון של חריש של קודם שביעית הנכנסת לשביעית. ולפי"ז איז דאס נישט דומה צו תוס' שבת ויו"ט וואס מען איז פשוט מוסיף מחול אל הקודש, נאך עטליכע מינוט פון עשיית מלאכה וכדו'.

למעשה גאנץ צום סוף פון די סוגיא ביי די שלשים ושלשים, זעהט מען אין רש"י אז עס איז פארהאן שלשים יום פאר תוס' שביעית, אויסער דאס וואס דער בוים דארף נקלט ווערן פאר שביעית, און לויט רבי מאיר איז דער תוס' שביעית גענוג איין טאג, אבער דעמאלס האט עס נישט מיט "חריש של שביעית הנכנסת לשביעית".

וואס איז דער אמת?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מאנטאג דעצמבער 08, 2014 6:02 pm

וויפיל די תוספת שביעית דארף זיין איז תלי וויפיל טעג איז חשוב שנה לויט ר׳מ יום אחד לויט ר״א שלושים יום.
קודם האט די גמרא געהאלטן אז דעס וואס די ברייתא מאכט א חילק פין שלשים יום איז ווייל תוספת שביעית, עיין רש״י ט׳: פחות משלשים
נאך דעם י: קימט די גמרא צי אז דעס וואס די ברייתא דארך שלשים יום איז וועגען קליטה, יעצט דארך מען נאך צילייגען פאר תוספת שביעית

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 08, 2014 6:35 pm

להתחדד האט געשריבן:וויפיל די תוספת שביעית דארף זיין איז תלי וויפיל טעג איז חשוב שנה לויט ר׳מ יום אחד לויט ר״א שלושים יום.
קודם האט די גמרא געהאלטן אז דעס וואס די ברייתא מאכט א חילק פין שלשים יום איז ווייל תוספת שביעית, עיין רש״י ט׳: פחות משלשים
נאך דעם י: קימט די גמרא צי אז דעס וואס די ברייתא דארך שלשים יום איז וועגען קליטה, יעצט דארך מען נאך צילייגען פאר תוספת שביעית

אזוי זעהט אויס סוף סוגיא, אבער דאס שטימט מיט די רש"י דף ט. וז"ל: חריש של ערב שביעית. שלא יחרוש שדה אילן ערב שביעית חריש שיועיל לשביעית:?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 09, 2014 6:11 am

מיללער האט געשריבן:
לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב לולי!

אז מדערמאנט בנוגע תוספות אראפברענגען פיוטים, אין די ערשטע אכט בלאט האב איך דאס שןין באגעגנט דריי מאל דא אין ר"ה.

איך זע נאר צוויי מאל אין די ערשטע אכט בלאט:
איינס ביי פז"ר קש"ב און די צווייטע ביי בכסה ליום חגנו, שהחדש מתכסה בו.
וואו איז די דריטע?


דף ג. תוד"ה וישמע הכנעני, כמו שיסד הפייטן בפזמון של פרשת זכור וכו'

דף יא. בתוד"ה אלא דקאי נזכר הפייטן רבי מאיר ש"ץ ופיוטו למערבית ליל פסח.

חיים האמבורג
שר העשר
תגובות: 44
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 19, 2014 12:02 am

תגובהדורך חיים האמבורג » דינסטאג דעצמבער 09, 2014 1:23 pm

פאריגע זומער זענען געווען ועד לשומרי שביעית און געוויזן בראשורן ווי אדמורי"ם האבן גע'חתמ'ט שטרות אפצוקויפן שטחים לשמירת שמיטה, די דאטום פון התחלת חלות המכירה אויף טייל שטרות איז געווען אויף "כ"ו אלול תשע"ד" מעגליך איז דאס צוליב וואס מ'נעמט אן ווי דער שיטה אז קליטה איז ג' ימים? (אויף דאס רוב פון די שטרות איז געווען די דאטום להתחלת חלות המכירה פון א' תשרי תשע"ה).

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 09, 2014 1:41 pm

חיים האמבורג האט געשריבן:פאריגע זומער זענען געווען ועד לשומרי שביעית און געוויזן בראשורן ווי אדמורי"ם האבן גע'חתמ'ט שטרות אפצוקויפן שטחים לשמירת שמיטה, די דאטום פון התחלת חלות המכירה אויף טייל שטרות איז געווען אויף "כ"ו אלול תשע"ד" מעגליך איז דאס צוליב וואס מ'נעמט אן ווי דער שיטה אז קליטה איז ג' ימים? (אויף דאס רוב פון די שטרות איז געווען די דאטום להתחלת חלות המכירה פון א' תשרי תשע"ה).

אפי' לשיטת הפוסקים ששביעית נוהגת בזמן הזה (וכן נקטינן להלכה) זה אינו אלא מדרבנן, ותוס' שביעית אינו נוהגת כהיום.

כן ראיתי בספרי הליקוט

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » מיטוואך דעצמבער 10, 2014 9:47 am

די גמרא אויף דף י'רעדט ארום ווען די אבות זענען געבוירען און די זמני הגאולה
קוק אריין אין מהרש''א ווי ער טייטשט זייער שיין פארוואס דייקא ניסן איז געווען די זמן אויף לידת יצחק און גאולת מצרים
און תשרי לידת אברהם ויעקב און גאולתינו מגלות הזה


און ספרים שטייט אז דאס איז אויך די ביאור אז קודם איז געווען א מחשבה ביים בוכ''ע לבראותו במידת הדין וראה שאין העולם מתקיים האט די באשעפער באשאפען מיט רחמים , איז דא וואס לערנען דאס די ביאור אין די צוויי זמנים פון ניסן ותשרי כדברי המהרש''א אז ניסן איז די זמן אויף גבורה און תשרי רחמים

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך דעצמבער 10, 2014 10:56 am

מיללער האט געשריבן:נאכן דורכלערנען די בלעטער דפים ט' און י', איז מיר געבליבן אומקלאר דער ענין פון תוספות שביעית, אמרתי אשיחה וארוח לי.

אנהייב סוגיא איז משמע פון רש"י אז דאס האט מיט דעם אז מ'טאר נישט ארבייטן עבודת השדה אין די פעלדער פאר שמיטה, אויב גייט דאס אפעקטירן דעם פעלד אום שמיטה, וכן משמע הלשון של חריש של קודם שביעית הנכנסת לשביעית. ולפי"ז איז דאס נישט דומה צו תוס' שבת ויו"ט וואס מען איז פשוט מוסיף מחול אל הקודש, נאך עטליכע מינוט פון עשיית מלאכה וכדו'.

למעשה גאנץ צום סוף פון די סוגיא ביי די שלשים ושלשים, זעהט מען אין רש"י אז עס איז פארהאן שלשים יום פאר תוס' שביעית, אויסער דאס וואס דער בוים דארף נקלט ווערן פאר שביעית, און לויט רבי מאיר איז דער תוס' שביעית גענוג איין טאג, אבער דעמאלס האט עס נישט מיט "חריש של שביעית הנכנסת לשביעית".

וואס איז דער אמת?


די שלושים ושלושים איז ווייל אויב ס'וועט נקלט ווערן אין שמיטה איז עס געטוען ווי אין שמיטה, לאו דוקא תוס' שמיטה, און אויב כ'זאג אויך תוס' שמיטה ווענדט זיך וויפיל טעג ס'נעמט נקלט צו ווערן.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

לבשו כרים צאן ועמקים יעטפו בור

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך דעצמבער 10, 2014 10:57 am

שטימט מיר עפעס נישט דא, אויף דף ח' ע"א בלייבט די גמרא אז לכו"ע איז לבשו כרים צאן אין אדר און "אויך" אין ניסן, און אויף דף י"א ע"א זעהט אויס די גמ' נעמט אן בפשטות אז דאס איז א זמן בהמה ווייל ס'שטייט לבשו כרים צאן וכו' יתרועעו אף ישירו, און דאס איז חודש ניסן.

לכאו' אידאך ניסן נאר "אויך" א זמן בהמה אבער דער עיקר איז אדר?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך דעצמבער 10, 2014 11:19 am

שמעלקא טויב האט געשריבן:שטימט מיר עפעס נישט דא, אויף דף ח' ע"א בלייבט די גמרא אז לכו"ע איז לבשו כרים צאן אין אדר און "אויך" אין ניסן, און אויף דף י"א ע"א זעהט אויס די גמ' נעמט אן בפשטות אז דאס איז א זמן בהמה ווייל ס'שטייט לבשו כרים צאן וכו' יתרועעו אף ישירו, און דאס איז חודש ניסן.

לכאו' אידאך ניסן נאר "אויך" א זמן בהמה אבער דער עיקר איז אדר?


הרי לך דברי התוס' בדף ח' ע"א ד"ה לבשו:
ובקונט' מפרש לקמן (ד יא.) לגבי הא דאמר רבי יושע בניסן נברא העולם דקאמרינן באותו הפרק זמן בהמה וחיב שמזדווגים זה עם זה ובכאן לא פירש כן


לכאו' בארירט תוס' די קשיא.

אין שפ"א אויף דעם תוס' שרייבט דער הייליגער שפת אמת בזה הלשון:
דבריהם צריכים ביאור למה לא תי' כלום על סתירת הגמ' דמסקינן הכא דלכו"ע מתעברות באדר ושם אר"י דמתעברת בניסן מהאי קרא גופי'. וכדפירש"י התם דלבשו כרים כששבלים אומרים שירה עכל"ק

ער בלייבט ביי א צריך עיון, קודם זעהט מען אז ס'איז א קשיא בכלל...

ישר כח מורינו הרב מיללער פארן עצה'ן צו קוקן אין שפ"א.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך איצט דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און איין גאסט