מיללער האט געשריבן:שמעלקא טויב האט געשריבן:פרעגט מיר מיין חבר יעצט ביי חזרה, די גמ' זאגט אז בן בוכרי האט געלערנט כל העובר על הפקודים און כהנים און לוים האט מען נישט געציילט מילא זענען זיי פטור ממחצית השקל, לכאו' זאגט דאך די משנה נאר אויף כהנים אז זיי זענען פטור, לוים וישראלים ווערן דאך געשטעלט אין איין קאטאגאריע?
די משנה אין אנהייב רעדט לגבי ממשכנין, דארט איז זיכער נאר כהנים ארויס פונעם כלל, און דאס איז לכו"ע.
דאס אז לויט בן בוכרי זענען לוים אויך פטור ברענגען די מפרשים דא אויפן פלאץ, נאר ער כאפט אן כהנים ווייל אויף דעם מאכט זיך דער שמועס צו טאמער ער ברענגט יא צו עס גייט אריין אינעם מנחת כהן וואס איז כליל, משא"כ דער לוי לויט בן בוכרי איז פונקט ווי נשים ועבדים וואס קען זיכער ברענגען אויב ער וויל.
ברוך שכיוונת ויפה כתבת.
כי כן מצינו שני כתובים הבאים כאחד, מדברי התוס' במס' מנחות (דף כ"א ע"ב) ד"ה כל כהן ששוקל אינו חוטא, "
לבן בוכרי אפילו לוים פטורים כמו כהנים, כדפריש טעמא במסכת שקלים כל העובר על הפקודים, ושבט לוי לא נפקד".
וכן חזר ושנה על דבריו בתוס' מס' ערכין (דף ד' ע"א) על מחלוקת בן בוכרי וריב"ז דכל כהן שאינו שוקל חוטא, "
והכי נמי מצי למימר כל לוי שאינו שוקל, אלא משום דלא מצי למימר משום שדורשין מקרא זה לעצמן". (כלומר שהטעות ממקרא דכל מנחת כהן לא שייך בלוי, לכן נקט כהן לבד, אבל בודאי ה"ה בלוי שלא נמנה בין פקודי בני ישראל.)
(ועיין בתוס' יו"ט שהקשה על דברי התוס', "קצת דוחק לומר כן, דבן בוכרי לא נקט לוי משום בר פלוגתיה".)
ובאמת כדברי התוס' משמע מפשטות סוגיית הגמ' בריש מס' ערכין, שהקשו על דברי המשנה בראש המסכת "הכל מעריכין ונערכין כהנים לוים ישראלים", פשיטא, אמר רבא לא נצרכא אלא לבן בוכרי (שפוטר כהנים משקלים)... סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב וכל ערכך יהי' בשקל הקדש, כל דאיתיה בשקלים איתי' בערכין, והני כהנים הואיל וליתנהו בשקלים ליתנהו בערכין, קא משמע לן". ואם רק כהנים פטורים לבן בוכרי, ולא לוים, א"כ לא משני הגמ' מידי על יתור דלוים הנאמר במשנה, אלא ודאי גם לוים פטורים כמו כהנים.
וכן כתב במלבי"ם פר' במדבר עה"כ ואתה הפקד את הלוים, "ביאר הטעם שלא ימנו בתוך בני ישראל, כי הם מובדלים מישראל, אם במנין לגלגולת כי הם הם נתונים לעבודת הקודש, ולבן בוכרי דפליג במתניתין דשקלים וס"ל דכהנים פטורים ממחצית השקל, ה"ה לוים".
אמנם בשער המלך על הרמב"ם הל' שקלים פ"א ה"א הביא גם הוא שלדעת בן בוכרי דכהנים פטורים ה"ה נמי לויים פטורים, שהרי טעמא דידהו דדרשו כל העובר על הפקודים כמשמעו, ולויים לא היו נמנים מבן עשרים, והביא ראי' מסוגיין דטעמא דריב"ז משום דכתיב זה י"ב שבטים יתנו, ואי איתא דלבן בוכרי שבט לוי חייבין, שפיר קרינא ביה י"ב שבטים יתנו.
והמשיך וכתב:
"ואולם ראיתי להרמב"ן בפירושו על התורה סדר תשא [ל', י"ב] שכתב וז"ל, ונ"ל כי הג' תרומות שהזכיר כאן, האחת שהיא לקרבנות צבור איננה על ידי המנין האמור בחומש הפקודים כדברי הרב, כי שם נאמר אך את מטה לוי לא תפקוד, והשקלים של קרבנות צבור הלויים חייבים לדברי הכל, ולדברי רז"ל אף כהנים, וכן הלכה, כמו שמפורש בשקלים וכו', ע"ש, והוא מן התימה, שהרי מבואר הוא דלבן בוכרי לויים נמי פטירי, ואיך כתב דחייבין לדברי הכל, וצ"ע".
ומצוה גדולה ליישב קושייתו.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)