קושיות והערות על שיעור היום - מסכת שקלים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 12:54 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:הפריש נקבה לעולה, פסח, אשם, ס'איז מיר נישט קלאר וואס פאסירט מיט די ערשטע בהמה ווען מ'מאכט די תמורה.

...וכך פסק הרמב"ם (הל' תמורה פרק א הל' כא) "המפריש נקבה לפסחו או לעולתו או לאשמו "עושה תמורה", אע"פ שאינן ראויין ליקרב, הואיל וירדו לקדושת דמים והרי הם תמימים ירדו לקדושת הגוף".

ס'הייסט אז דער ערשטער בהמה ווערט למשל א עולה? א נקבה קאן דאך נישט ווערן אן עולה?


ירדו לקדושת הגוף, ליאסור בגיזה ועבודה כמו קרבן הקדוש בקדושת הגוף.
וירעו עד שיסתאבו וימכור.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 12:58 pm

קושר כתרים האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:
שמעלקא טויב האט געשריבן:הפריש נקבה לעולה, פסח, אשם, ס'איז מיר נישט קלאר וואס פאסירט מיט די ערשטע בהמה ווען מ'מאכט די תמורה.

...וכך פסק הרמב"ם (הל' תמורה פרק א הל' כא) "המפריש נקבה לפסחו או לעולתו או לאשמו "עושה תמורה", אע"פ שאינן ראויין ליקרב, הואיל וירדו לקדושת דמים והרי הם תמימים ירדו לקדושת הגוף".

ס'הייסט אז דער ערשטער בהמה ווערט למשל א עולה? א נקבה קאן דאך נישט ווערן אן עולה?


ירדו לקדושת הגוף, ליאסור בגיזה ועבודה כמו קרבן הקדוש בקדושת הגוף.
וירעו עד שיסתאבו וימכור.


ודמיה יפלו לנדבה וימכור בדמיה עולה לקיץ המזבח?
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 3:33 pm

טבלא מיוחדת על להמחיש סוגיות הגמרא בדפים י"ד וט"ו על סוגי בהמות ונסכים - מעשי ידי אומן, סופר מהיר, הרב ר' אשר שאול יחזקאל רייכמאן שליט"א מרבני תורתך שעשועי בוומ"ס
צוגעלייגטע
טבלא מיני הבהמות והנסכים.pdf
(53.8 KiB) דאונלאודעד 156 מאל

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג נובעמבער 13, 2014 4:14 pm

מיללער האט געשריבן:טבלא מיוחדת על להמחיש סוגיות הגמרא בדפים י"ד וט"ו על סוגי בהמות ונסכים - מעשי ידי אומן, סופר מהיר, הרב ר' אשר שאול יחזקאל רייכמאן שליט"א מרבני תורתך שעשועי בוומ"ס


ישר כח

א נייע טיטול, מרבני תורתך שעשועי!
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
ישמחו
שר חמישים ומאתים
תגובות: 347
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 11, 2013 12:38 pm

תגובהדורך ישמחו » פרייטאג נובעמבער 14, 2014 10:52 am

שמעלקא טויב האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:טבלא מיוחדת... מרבני תורתך שעשועי בוומ"ס

א נייע טיטול, מרבני תורתך שעשועי!


טיטלען קאסט קיין געלט.

יעדער וואס נעמט א מאנאטליכע בחינה אויף צוואנציג דפים גמרא, איז בארעכטיגט מיט דעם תואר הכבוד. וגם שמעלקא ואני בתוכם...

אין יעדן פאל, א גרויסן יישר כח פאר די שיינע טבלא, וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם.
ישמחו - דער עיקר ס'זאל זיין פרייליך ביי אידן, בשמחת עולם על ראשם!

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » מיטוואך נובעמבער 19, 2014 5:12 pm

די היינטיגע געשרייבעכטס דא זאל זיין לעילו נשמת אלע אידן וואס זענען דערמאנט געווארן אינעם בד"ה אשכול, און אויך לעילו פון דעם אשכול.

דף יג.

אחת לל' יום משערין את הלשכה כל המקבל עליו לספק וכו' ובתקלין ד"ה המקבל בא"ד היו מקבלין עליהם להספיק סלתות ושמנים כל השנה. יעצט, וויאזוי האט דאס גע'ארבעט? האט מען אפגעמאכט די פרייז איינמאל אין דרייסיג טעג אדער פאר א גאנץ יאר?

דף יד:

אין עושין שררה על הציבור פחות משנים חוץ מבן אחי' ואלעזר, און די גמרא לייגט צו א ווארט אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים, נו אויב איז עס נאר בממון וואס איז די חידוש אז בן אחי' איז נישט געווען בשנים? ער איז דאך נאר געווען געשטעלט אויף די חולי מעיים.

דף טו:

אין קדשי בדה"ב מוציאין את הראוי להן מקדשי מזבח, וואס איז פשט פון דעם אז ס'דא עפעס וואס איז קדשי מזבח און ס'ראוי פאר קדשי בדה"ב?

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך נובעמבער 19, 2014 5:27 pm

yahoo האט געשריבן:די היינטיגע געשרייבעכטס דא זאל זיין לעילו נשמת אלע אידן וואס זענען דערמאנט געווארן אינעם בד"ה אשכול, און אויך לעילו פון דעם אשכול.

דף יג.

אחת לל' יום משערין את הלשכה כל המקבל עליו לספק וכו' ובתקלין ד"ה המקבל בא"ד היו מקבלין עליהם להספיק סלתות ושמנים כל השנה. יעצט, וויאזוי האט דאס גע'ארבעט? האט מען אפגעמאכט די פרייז איינמאל אין דרייסיג טעג אדער פאר א גאנץ יאר?

אולי האט מען געמאכט א קאנטראקט אויפ'ן יאר און יעדע חודש באשטימט די פרייזן.

דף יד:

אין עושין שררה על הציבור פחות משנים חוץ מבן אחי' ואלעזר, און די גמרא לייגט צו א ווארט אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים, נו אויב איז עס נאר בממון וואס איז די חידוש אז בן אחי' איז נישט געווען בשנים? ער איז דאך נאר געווען געשטעלט אויף די חולי מעיים.

דף טו:

אין קדשי בדה"ב מוציאין את הראוי להן מקדשי מזבח, וואס איז פשט פון דעם אז ס'דא עפעס וואס איז קדשי מזבח און ס'ראוי פאר קדשי בדה"ב?

אולי קדשי מזבח שהוממו יפלו דמיהן למזבח ולא לבד"ה
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דאנארשטאג נובעמבער 20, 2014 5:34 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:
אולי האט מען געמאכט א קאנטראקט אויפ'ן יאר און יעדע חודש באשטימט די פרייזן.


פון לשון התקלין "ואם היה אז נמכרין ד' סאין וכו'" קוקט נישט אויס אזוי. אבער טאמער הער איך נישט עפעס בעסער'ס נעם איך דעס אן.

שמעלקא טויב האט געשריבן:
אולי קדשי מזבח שהוממו יפלו דמיהן למזבח ולא לבד"ה


פארוואס עפעס זאל איך דעס אנרופען ראוי לקדשי בדה"ב?

אולי י"ל אז טאמער איינער האט געהאט א חפץ וואס איז אין אמת'ן יא ראוי צו גיין פאר בדה"ב, נאר ער האט געזאגט אז ער איז עס מקדיש למזבח זאג איך אז מ'דארף עס פארקויפען און נוצען די געלט פאר א דבר הראוי למזבח און נישט נוצען די זאך אליינס פאר בדה"ב.

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » דאנארשטאג נובעמבער 20, 2014 5:48 pm

yahoo האט געשריבן:אין עושין שררה על הציבור פחות משנים חוץ מבן אחי' ואלעזר, און די גמרא לייגט צו א ווארט אין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים, נו אויב איז עס נאר בממון וואס איז די חידוש אז בן אחי' איז נישט געווען בשנים? ער איז דאך נאר געווען געשטעלט אויף די חולי מעיים.


קוק אריין אין מתיבתא ער ענטפערט אויף דעם אז ס'האט אויך געהאט מיט געלט צו טוען, ס'איז געווען א קאסע פאר די מרקחת, ווי זאגט מען אין אמעריקא: it all comes down to money...
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

yahoo
שר חמישים ומאתים
תגובות: 253
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 07, 2014 3:35 pm

תגובהדורך yahoo » דינסטאג נובעמבער 25, 2014 5:09 pm

ייש"כ שמעלקא, כ'האב גראדע געקוקט אין מתיבתא ס'מיר נאר נישט בייגעפאלען צו קוקען אויף די משנה.

--
דף כ.

1) אין די משנה שטייט אז ווען מ'האט געזען אז מ'לאזט איבער די בהמות הנמצאין צוליב די נסכים התקינו שיהא נסכיה באין משל ציבור, כ'וויל פארשטיין לויט וויאזוי ר' הושעיא לערנט אפ די משנה אז מ'רעדט דא ווען איינער וויל טרעפן א תקנה פאר די בהמה הנמצאת (לבא בדמיהן שנו) רעדט מען דאך דא פון איינעם וואס איז גרייט אויסצוגעבן אייגן געלט כדי דעס מתקן צו זיין, איז פארוואס פונקט ביי די נסכים ווערט ער קארג?

2) ווייטער דארט לויט ר'' יוחנן, אם רוב זכרין עולות אם רוב נקבות זבחי שלמים, עס גייט מיר נישט אריין אין קאפ פארוואס איך זאל זאגן אזוי, איך וואלט געזאגט אז טאקע פארדעם האט ער דא אפאר זכרים ווייל דאס האט ער געואלט מקריב זיין אלץ אן עולה פארוואס זאג איך אז אלעס איז שלמים?

דף כא.

כלום למדו לקומץ לא מלחם הפנים מה להלן ב' קמצים אף כאן ב' קמצים, אויב לערן איך עס ארויס פון לחם הפנים דאן פארוואס נאר טאמער ס'געווען א כהן שמת זאג איך אז מ'דארף ברענגען צוויי, וואס איז סתם אזוי יעדן טאג? און די זעלבע קשיא איז מיר שווער לגבי די שיעור פון ג' לוג שמן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש נובעמבער 29, 2014 9:28 pm

yahoo האט געשריבן:
דף יג.

אחת לל' יום משערין את הלשכה כל המקבל עליו לספק וכו' ובתקלין ד"ה המקבל בא"ד היו מקבלין עליהם להספיק סלתות ושמנים כל השנה. יעצט, וויאזוי האט דאס גע'ארבעט? האט מען אפגעמאכט די פרייז איינמאל אין דרייסיג טעג אדער פאר א גאנץ יאר?


איינמאל א יאר האט מען געמאכט דעם אפיציעלן געשעפט מיטן מספק (סאפלייע"ר) און באשטימט די פרייז פארן יאר, איינמאל א חודש האט מען געקוקט אויף די פרייזן צו זעהן צו עס האלט ביי מער אדער ביי ווייניגער פונעם פרייז וואס מהאט אפגעשמועסט אנהייב יאר, און מהאט באשלאסן דעם פרייז פארן קומענדיגן חודש.

(תפארת ישראל על המשנה)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מוצ"ש נובעמבער 29, 2014 10:09 pm

yahoo האט געשריבן:דף כ.

1) אין די משנה שטייט אז ווען מ'האט געזען אז מ'לאזט איבער די בהמות הנמצאין צוליב די נסכים התקינו שיהא נסכיה באין משל ציבור, כ'וויל פארשטיין לויט וויאזוי ר' הושעיא לערנט אפ די משנה אז מ'רעדט דא ווען איינער וויל טרעפן א תקנה פאר די בהמה הנמצאת (לבא בדמיהן שנו) רעדט מען דאך דא פון איינעם וואס איז גרייט אויסצוגעבן אייגן געלט כדי דעס מתקן צו זיין, איז פארוואס פונקט ביי די נסכים ווערט ער קארג?


די צוויי זענען נישט פארבינדן, אוודאי זענען דא אזאנע וואס גייען עד הסוף און ווילן מתקן זיין די בעסטע וואס איז שייך, און אויף זיי זאגט די משנה די עצות.

נאכדעם סתם אן עמך איד גיט די מינימום, און אויב קאסט עס שוין פון טאש האט ער שוין א נסיון נישט אנצוהייבן.

אוועטאר
ירמי'
שר חמישים
תגובות: 89
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 09, 2014 1:36 pm

תגובהדורך ירמי' » זונטאג נובעמבער 30, 2014 11:40 am

סוף מס'
ולא אגיביה
די מקור פאר ''תגובה''
!
ענדליך...

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג נובעמבער 30, 2014 2:28 pm

ירמי' האט געשריבן:סוף מס'
ולא אגיביה
די מקור פאר ''תגובה''

געטראכט דאס זעלבע ביים לערנען, אמאל מיינט מען אז א ווארט איז ריין עברית ווילאנג מטרעםט עס נישט אין פריערדיגע ספרים, אבער ביז א לשון הירושלמי איז מיר געווען שיינע נייעס

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג נובעמבער 30, 2014 3:12 pm

טו: דריי דיעות וואו דער ארון הקת איז געגאנגען נאכן חורבן בית ראשון, די משנה זאגט אין דיר העצים וכן היה מקובל בבית ר"ג ורחס"ג הכהנים, די ברייתא זאגט בשם ר"א אז עס איז געגאנען קיין בבל און ריש לקיש זאגט במקומו היה נגנז.

ריש לקיש איז אן אמורא, ער קען מחולק זיין אויף תנאים?

דער רמבם נעמט אן ווי ריש לקיש (פ"ד מהל' ביה"ב ה"א) מיט אן אייגענע דרש פון די פסוק וואס די גמ' ברענגט שפעטער ביי יאשיהו שגנזו במקום שבנה שלמה עיי"ש ויהי לפלא.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג דעצמבער 21, 2014 9:27 pm

לכבוד יומי דחנוכה תשע"ה לאלו שזכו ללמוד ולסיים מסכת שקלים, נשאול שאלה מענינא דיומא.

די משנה אין פערטן פרק רעכנט אויס וואס מ'האט געטאן מיט די געלטער פון די פארשידענע קאסעס, די תרומת הלשכה, די שיירי השלכה און די מותרות.

און אזוי גייט די משנה אריבער אלע צרכי המקדש וכליה פון וועלכע קאסע מהאט דאס באצאלט.

וואס טוט זיך מיט די שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, פון וואנעט און פון וועלכע קאסע האט מען דאס באצאלט? און דאס זעלבע די פתילות, ווערן דאס באטראכט ווי קרבנות ציבור וואס איז געקומען מתרומת הלשכה?

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 2:14 pm

מיללער האט געשריבן:לכבוד יומי דחנוכה תשע"ה לאלו שזכו ללמוד ולסיים מסכת שקלים, נשאול שאלה מענינא דיומא.

די משנה אין פערטן פרק רעכנט אויס וואס מ'האט געטאן מיט די געלטער פון די פארשידענע קאסעס, די תרומת הלשכה, די שיירי השלכה און די מותרות.

און אזוי גייט די משנה אריבער אלע צרכי המקדש וכליה פון וועלכע קאסע מהאט דאס באצאלט.

וואס טוט זיך מיט די שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד, פון וואנעט און פון וועלכע קאסע האט מען דאס באצאלט? און דאס זעלבע די פתילות, ווערן דאס באטראכט ווי קרבנות ציבור וואס איז געקומען מתרומת הלשכה?


חקירה נאה לעיין.

ואמנם שלא נמצא מפורש מענין זה במס' שקלים וברמב"ם הל' שקלים, אבל יש למצוא פתח ואשנב לדיון זה בכמה מספרי האחרונים.

בענין ה"פתילות" יש להביא ראי' לכאורה שאין צריך לבוא מתרומה חדשה, דאיתא במס' שבת דף כ"א ע"א, וכן פסק הרמב"ם פ"ח מהל' כלי המקדש הל' ו', שהיו עושין הפתילות למנורה שבמקדש מבגדי כהונה שבלו. והרי הבגדים שכבר בלו אינם תרומה חדשה, ובפרט שבגדי כהונה עצמם לא מצינו שצריך ללוקחם מתרומה חדשה דוקא, אלא מוכח שפתילות למנורה לא היה מתרומה חדשה.

"השמן" למנורה - בודאי היה בא מתרומת הלשכה, דהיינו משל ציבור, כדכתיב בכתוב ואתה תצוה וגו' ויקחו אליך שמן זית זך וגו', ופירשו הרשב"ם והספורנו דקאי על לדורות. [ואמרו ביומא ג' ע"ב כל מקום שנאמר "ויקחו אליך" היא משל צבור.]

ומפורש כתב כן הגאון הנצי"ב ז"ל בהעמק דבר שם, בטעם למה נאמר בפסוק הנ"ל "חקת עולם לדורותם", דגם אחרי מות משה ויהי הנרות תועלת לגדולי ישראל בשעתן. מ"מ "חובה על כלל ישראל להביא מתרומת הלשכה", [כיון] שבא לכלל קרבנות צבור לפרנסת כל ישראל, יביאו גם שמן למאור להאיר עיני גדולי הדור בתורה.

וכ"כ בכלי חמדה פר' וישב, שהשמן למנורה צריך לבוא מתרומת הלשכה.

ויש לראות כן גם בדברי הרמב"ן בפרשת המנורה סוף פר' אמור שכתב בטעם כפל הפרשה שם אחר שכבר צוה בפר' תצוה על השמן למאור, כי שם (בפר' תצוה) צוה ליקח מאת כל איש אשר נמצא אתו שמן זית זך למאור עם שאר תרומת המשכן, וכן עשו כמו שנאמר (שם לה, כז-כח) והנשיאים הביאו וגו' את הבושם ואת השמן למאור, ועכשיו כלה השמן ההוא שהביאו הנשיאים נדבה, "וצוה שיקחו בני ישראל משל צבור לדורותם שמן זית זך כתית כשמן הראשון, שיבקשו אותה ויביאוה הציבור".
הרי במפורש שהשמן היה בא משל ציבור, ולכאורה כוונתו מתרומת הלשכה החדשה, כמו שאר קרבנות ציבור (וכדברי הנצי"ב והכלי חמדה).
לעצט פאראכטן דורך קושר כתרים אום מאנטאג דעצמבער 22, 2014 2:20 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 2:18 pm

תודה רבה כבוד הרב הקושר על המראי מקומות

א. מבלאי מכנסי כהנים היו מפקיעין מתילות, זה היה לצורך פתילות של כל השנה או דוקא להפתילות של שמחת בית השואבה?
ב. משל ציבור כן, אבל מנא לן שהוא מתרומת הלשכה, אולו משיירי הלשכה?

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 2:27 pm

מיללער האט געשריבן:א. מבלאי מכנסי כהנים היו מפקיעין מתילות, זה היה לצורך פתילות של כל השנה או דוקא להפתילות של שמחת בית השואבה?

זה לשון הרמב"ם הל' כלי המקדש פ"ח ה"ו:
מכנסי כהנים הדיוטים שבלו ואבנטיהם היו עושין מהן פתילות ומדליקין בהן במקדש בשמחת בית השואבה, וכתנות כהנים הדיוטים שבלו היו עושין מהן פתילות למנורת תמיד:

מיללער האט געשריבן:ב. משל ציבור כן, אבל מנא לן שהוא מתרומת הלשכה, אולו משיירי הלשכה?

אכן בדברי הרמב"ן הנ"ל אין הכרח [אף שאינו מסתבר שיבוא משיירי הלשכה ויקרא לזה "שיקחו משל ציבור"], אבל משני גדולי הדור שהתנבאו בסגנון אחד, ה"ה הגאון הנצי"ב ז"ל בהעמק דבר פר' תצוה שהעתקתי שכתב מפורש שהיא "חובה על כלל ישראל להביא מתרומת הלשכה", ומשנהו הגאון הנודע הכלי חמדה שהובא לעיל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 7:01 pm

יישר כח הרב הקושר על הערות המחכימות, תשוח"ח לכם.

לפי"ז ברויך מען פארשטיין אז אין פר' ויקהל שטייט והנשיאים הביאו את הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה, קומט אויס אז עס איז געווען א נדבת יחידים וואס אין בעסטן פאל האבן זיי דאס מוסר געווען לציבור, וואס דאס איז תלוי במחלוקת צו עס העלפט מסירה לציבור ביי א קרבן ציבור.

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 11:21 am

מיללער האט געשריבן:יישר כח הרב הקושר על הערות המחכימות, תשוח"ח לכם.
לפי"ז ברויך מען פארשטיין אז אין פר' ויקהל שטייט והנשיאים הביאו את הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה, קומט אויס אז עס איז געווען א נדבת יחידים וואס אין בעסטן פאל האבן זיי דאס מוסר געווען לציבור, וואס דאס איז תלוי במחלוקת צו עס העלפט מסירה לציבור ביי א קרבן ציבור.

כן ונכון. בעתו שאלת ובזמנו שאלת.

בס' הגרי"ז עה"ת (ר"פ תרומה) מביא קושיא זו, למה נאמר שמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים בפרשת נדבת המשכן, "הא מתרומת הלשכה היו צריכים לבוא". ותירץ הגאון מבריסק ז"ל דהרי שמיני למלואים היה בא' בניסן, ובז' ימי המלואים שהי' מכ"ג אדר עד א' בניסן הדליקו הנרות והקטירו קטורת סמים (כ"כ הרמב"ן סו"פ פקודי). ותרומת הלשכה שמהם מביאין הקרבנות הוא דוקא מאחד לניסן, ולכן על ז' ימי מילואים אלו הצטרכו לנדבה מיוחדת של הנשיאים, ודו"ק ודפח"ח.

אגב, מפשטות קושייתו, "הא מתרומת הלשכה היו צריכים לבוא", משמע ג"כ כדברינו לעיל שהשמן למאור בא מתרומת הלשכה.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25556
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג דעצמבער 23, 2014 12:59 pm

הפלא ופלא! תודה רבה

כידוע, דער תרגום יונתן טייטשט 'והנשיאים הביאו' אז דאס האבן די ענני הכבוד געברענגט און אסאך רעדן איבער דעם ענין פון שמן נס און חטים שירדו בעבים ואכמ"ל, אבער דער חת"ס אין תורת משה דארט אין פר' ויקהל זאגט פשוט אז די עננים האבן דאס געברענגט פאר משה רבינו "והוא מסרם לציבור בעין יפה", וועט מען אויך מוזן נוצן דעם תירוץ פונעם בריסקער רב אז לויט די שיטות אז מסירה לציבור איז ניש מהנה, איז דאס נאר געווען פאר די ימי המילואים, אבער נאך די ערשטע תרומת הלשכה האט מען שוין גענוצט נאר שמן פון די מעות הציבור.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט