טבלאות עזר על שיעורי השבוע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

טבלאות עזר על שיעורי השבוע

תגובהדורך קושר כתרים » מיטוואך מאי 14, 2014 2:50 pm

לתועלת הלומדים החשובים וועלן מיר מרחיב זיין את היריעה און זיין א "קושר כתרים לתורה",
מיט טבלאות ורשימת עזר וואס וועט צוהעלפען פאר די חשובע לומדים צו מסכם זיין דעם שיעור השבוע.

וזה החלי:

סיכום אויף די סוגיא פון חזקי' ורבי אבוהו, אלע פסוקים, אלע שיטות.

קרעדיט: נתיבות הש"ס
www.NetivotHashas.org.il
צוגעלייגטע
טבלת עזר.pdf
סיכום סוגיא דחזקי' ורבי אבוהו - קושר כתרים
(98.1 KiB) דאונלאודעד 119 מאל
לעצט פאראכטן דורך קושר כתרים אום מיטוואך מאי 14, 2014 2:58 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25524
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך מאי 14, 2014 2:53 pm

קושר כתרים האט געשריבן:לתועלת הלומדים החשובים וועלן מיר מרחיב זיין את היריעה און זיין א "קושר כתרים לתורה",
מיט טבלאות ורשימת עזר וואס וועט צוהעלפען פאר די חשובע לומדים צו מסכם זיין דעם שיעור השבוע.

וזה החלי:

סיכום אויף די סוגיא פון חזקי' ורבי אבוהו, אלע פסוקים, אלע שיטות.


הערליך הערליך תודה רבה!

אוועטאר
moshele11211
שר האלף
תגובות: 1253
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג דעצמבער 26, 2010 2:18 pm

תגובהדורך moshele11211 » מיטוואך מאי 14, 2014 5:28 pm

שכח ס'מורא'דיג

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5338
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » מיטוואך מאי 14, 2014 6:35 pm

גענוצט און זייער הנאה געהאט ביים לערנען
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מיטוואך מאי 14, 2014 6:44 pm

א געוואלדיגער ישר כח!
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » פרייטאג מאי 16, 2014 3:57 pm

די טבלא איז געוואלדיג, און ייש"כ פאר דעם לינק.
איך האב געזוכט דארט צי זיי האבן אפשר א ענליכע טבלא אויף דעם 'ההוא מדרבנן' וואס איז געזיצן פאר ר' שמואל בר נחמני, און נאכגעזאגט משמי' דר' יהושע בן לוי וכו'. און די גמרא (סוף דף כג: - כל דף כד. – ותחילת דף כד:) פרובירט צו טרעפן א פרישן לימוד פאר ריב"ל, אויף חמץ בפסח און שור הנסקל פארוואס ס'איז אסור סיי באכילה און סיי בהנאה.

די גמרא רעכנט אויס קודם 6 לימודים פון וואו ריב"ל קען דאס ווען ארויסלערנען, ביז די גמרא קומט צו אז ער לערנט דאס ארויס פון והבשר אשר יגע בכל טמא וגו'.

איך האב נישט קיין צייט צו מאכן דערפון א טבלא, אבער כ'האב מיר אפגעשריבן א קורצן סיכום דערפון, און אפשר קען עס עמיצער מסדר זיין אין א טבלא לתועלת הרבים. (איך וועל נאר שנעל איבערטייפן דאס וואס כ'האב זיך פארצייכנט בקיצור נמרץ בפנקסי הקטן לתועלת החזרה)
-----------

(6) לימודים – והדיחוי שהגמ' דוחה שאין למידים משם.

1) - לא יאכל
הדיחוי: לא יאכל איסור אכילה משמע ליה, איסור הנאה לא משמע ליה

2) - נבילה
הדיחוי: סבר לה כר' יהודה דאמר דברים ככתבן

3) - לכלב תשליכון אותו
הדיחוי: קסבר חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא

4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.

5) - ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר. ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא – שאינו ענין לגופו (דכתיב ושרפת) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא יאכל כי קדש הוא מיבעי ליה לכדר"א ד'כל שבקדש פסול' ליתן ל"ת על אכילתו.

6) - קרא קמא ואיפוך – לכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל, שאינו ענין לגופו דנפק"ל מדר"א (דיש לאו בכל פסולי קדשים) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: לא תאכל מיבעי לי' ליחד לי' לאו לגופי', דאי מר' אלעזר הלא אין לוקין על לאו שבכללות.

מסקנת הגמ' :
והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף – שאינו ענין לגופו דנפק"ל בהיקש ממעשר (ולא מק"ו דאז י"ל אין מזהירין מן הדין) ואם אינו ענין לגופו, תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה תנהו ענין להנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
ואין לדחות: דצריך לאו דלא יאכל לעבור עליו בשני לאוין, כמו באוכל פוטיתא לוקה ד', נמלה לוקה ה', צירעה לוקה ו' - דכל היכא דאיכא למדרש דרשינן ולא מוקמינן בלאוי יתירי.

אוועטאר
PDF
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 12:12 pm

תגובהדורך PDF » זונטאג מאי 18, 2014 3:16 pm

זייער שיין און קלאר

אפאר קשיות וואס ס'האט מיך געדריקט לערנענדיג די סוגיא

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.


פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון והנה שרף

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
5) - ואם יותר מבשר המלואים ומן הלחם עד הבקר. ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא – שאינו ענין לגופו (דכתיב ושרפת) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: [color=#FF0000]לא יאכל כי קדש הוא מיבעי ליה לכדר"א ד'כל שבקדש פסול' ליתן ל"ת על אכילתו


פארוואס פרובירט נישט די גמרא נאכדעם פון ושרפת

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
6) - קרא קמא ואיפוך – לכתוב באש תשרף ולא בעי לא תאכל, שאינו ענין לגופו דנפק"ל מדר"א (דיש לאו בכל פסולי קדשים) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
[ואין ללמוד מזה דשאר איסורין ג"כ בשריפה, דאמר קרא ושרפת את הנותר, דוקא נותר בשריפה ולא שאר איסורין]
הדיחוי: [color=#FF0000]לא תאכל מיבעי לי' ליחד לי' לאו לגופי', דאי מר' אלעזר הלא אין לוקין על לאו שבכללות


פארוואס דארף מען צוקימען צו נפק"ל מדר"א און נישט פון והנה שרף

אוועטאר
PDF
שר מאה
תגובות: 203
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 12:12 pm

תגובהדורך PDF » דינסטאג מאי 20, 2014 9:18 am

נאך איין הערה

לולי תורתך שעשועי האט געשריבן:
4) - וכל חטאת אשר יובא מדמה וגו' לכפר בקדש, לא תאכל באש תשרף – שאינו ענין לגופו (דכתיב והנה שורף) תנהו ענין לכל איסורין שבתורה, ואם אינו ענין לאכילה, תנהו ענין לאיסור הנאה.
הדיחוי: א"כ מה כאן בשריפה, אף שאר איסורין בשריפה. ואין ללמוד מבקדש באש תשרף, דרק קדש הוי בשריפה ולא שאר איסורין, דהאי מיבעי לכדר"ש ללמד על חטאת פסולה ששורפין אותה בקדש.


מרש"י משמע דהדיחוי הוא דאין ללמוד מבקודש באש תשרף איסור הנאה דמיבעי ליה ללמוד מקום השריפה

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

שיעור שבוע פר' במדבר תשע"ד

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג מאי 20, 2014 1:10 pm

געשמאקע טבלאות עזר און סיכומי הדף לתועלת הלומדים החשובים
(פון סייט פורטל הדף)

טבלא בסוגיא דאפשר / לא אפשר, וקמכוין / ולא קמכוין
צוגעלייגטע
טבלא דף כ''ו.pdf
(15.04 KiB) דאונלאודעד 185 מאל
לעצט פאראכטן דורך קושר כתרים אום דינסטאג מאי 20, 2014 1:12 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג מאי 20, 2014 1:11 pm

כ'האב אין באזיץ נאך געשמאקע טבלאות און דפי עזר, דערווייל צו גרויס ארויפצולייגן.

אויב איינער קען העלפן מיר צייגן וויאזוי צו קלענער מאכן דעם פידיעף פייל, וואל איך עס קענען מפרסם זיין, והכרת טובה לבעליו.
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25524
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

טבלא

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יוני 23, 2014 3:40 pm

חישוב שיעור חלה - שייך לדף מ"ח - לזכות את הרבים
צוגעלייגטע
שיעור חלה - פסחים מ''ח ע''ב.pdf
(514.09 KiB) דאונלאודעד 82 מאל

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

תגובהדורך קושר כתרים » מאנטאג סעפטעמבער 15, 2014 1:33 pm

טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם
צוגעלייגטע
הבדלה ליו''ט אחר השבת.pdf
כל שיטות הבדלה ליו"ט שחל במוצאי שבת - פסחים קג
(64.05 KiB) דאונלאודעד 96 מאל
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
שמעלקא טויב
שר חמשת אלפים
תגובות: 5326
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
לאקאציע: אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!

תגובהדורך שמעלקא טויב » מאנטאג סעפטעמבער 15, 2014 2:12 pm

קושר כתרים האט געשריבן:טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם


ישר כח, דאס וועט פיין צוניץ קומען פאר אביסל חזרה.
הק' שמעלקא טויב
נו"נ להחסיד המפורסם רבי שלום טויב ע"ה
shmelketaub@gmail.com

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5338
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » מאנטאג סעפטעמבער 15, 2014 2:19 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם


ישר כח, דאס וועט פיין צוניץ קומען פאר אביסל חזרה.
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » מאנטאג סעפטעמבער 15, 2014 8:36 pm

שמעלקא טויב האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:טבלא עם כל שיטות האמוראים לסדר הבדלה ביו"ט שחל במוצאי שבת, וטעמיהם לפי ביאור הרשב"ם


ישר כח, דאס וועט פיין צוניץ קומען פאר אביסל חזרה.


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט