חידות וידיעות על דפי השיעור - מסכת פסחים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יוני 23, 2014 6:00 pm

קושר כתרים האט געשריבן:ספר "ע' פנים לתורה" - א קשיא מיט זיבעציג תירוצים

אויף די סוגיא פון "היתר מצטרף לאיסור" איז פארהאן א ספר פונעם גרויסען גאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל מיטען נאמען קונטרס "ע' פנים לתורה", ווי ער פארענטפערט א קשיא אויף די סוגיא מיט זיבעציג תירוצים, די ספר האט ער געשריבען ווען ער איז אלט געווען פינף און צוואנציג יאר דאס איז געווען זיין ערשטע ספר וואס ער האט געדרוקט, פארוואס ער האט געשריבען זיבעציג תירוצים אויף די סוגיא היתר מצטרף לאיסור שרייבט ער אין זיין הקדמה "מטעמים הכמוסים עמדי, חתומים באוצרות לבבי", און ער שרייבט ווייטער כמו כן לא לקח הסכמות משום שגם פה לא עשיתי מאומה לא להלכה ולא למעשה, כי אם פלפלתי כלשהו, ואין זה כדאי לבוא בהסכמה.

זיין עניוות איז געווען אין לשער פינף און צוואנציג יאר נאך ער האט געדריקט ע' פנים לתורה אין שנת תרע"ב איז געקומען צו עם א תלמיד חכם פון ווארשא ער האט געהייסען רבי יצחק בצלאל מארגנשטערן מיט א בקשה אזוי ווי ער וויל איצטע דרוקען זיין ספר מאה שערים, וואס האט הונדרעט תירוצים אויף די זעלבע קשיא וואס די רבי האט פארענטפערט אויף זיבעציג אופנים וויל ער אז די רבי זאל עם געבען אן הסכמה, האט עם רבי יוסף ענגיל געשריבען אין הסכמה אזוי: "אשר ביקש כ"ת הסכמתי על ספרו מאה שערים... הקשה לשאול, כי אני מונע את עצמי מתת הסכמות ככל האפשרי, אך האמת ניתן לכתוב, כי מכיר אני את כבוד תורתו זה שנים רבות למחודד ומפולפל... ראיתי שם פלפולים נחמדים ומשוננים..." און ער דערמאנט ניט קיין איין ווערט ניט אפי' ברמז אז ער אליין האט עוסק געווען צופארענטפערען די קשיא וכדו', ניט בחינם האבען גדלוי הדור זיך אויסגעדרוקט אויף עם אז ער איז א בקי כרב יוסף ברכות (ס"ד ע"א) וענוותן כרב יוסף סוטה (מ"ט ע"א)


זייער שיין, אפשר קענען מיר כאטש וויסען וואס איז דאס די קשיא פון רבי יוסף ענגיל?

הספר "ע' פנים לתורה":
http://www.hebrewbooks.org/22535

איבער דעם גאון ובנש"ק רבי יצחק בצלאל מארגנשטערן זצ"ל בעמח"ס מאה שערים האבן מיר דא געשריבן:
viewtopic.php?p=852258#p852258

הספר מאה שערים:
http://www.hebrewbooks.org/6785

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יוני 23, 2014 6:07 pm

ישמחו האט געשריבן:

און בכלל, ער האט דאך בכלל נישט געוואלט פארקויפן דעם זעקל חלה-חמץ פארן גוי, לויט די סיפור המעשה האט ער דאס געפלאנט צו פארברענען, איז דאס געבליבן זיינס, לכאורה.


אי משום הא לא איריא, ווייל נאך שריפת חמץ זאגט דאך יעדר דער כל חמירא, וממילא האט מען אינזינען אלעס וואס מ'האט בטעות נישט באמערקט, דאס זעלבע איז מיט מכירת חמץ, מ'פארקויפט "אלעס" וואס מען פארגעסט, דער פראבלעם דא איז אז דאס קען מען נישט מבטל זיין און פארקויפן ווייל דאס איז נישט קיין אייגנטום.

-

די הלכה זאגט אז אויב מ'טרעפט חמץ אום פסח, כופה עליו כלי, ומבערו בתוך המועד, ד.ה. אז יו"ט אליינס פארברענט מען נישט די חמץ נאר חול המועד, איז דא א מחלוקת פארוואס נישט, איז דא וואס זאגן ווייל מדאורייתא בביטול בעלמא סגי און יעדער האט דאך סייווי מבטל געווען די חמץ, דער ביעור איז דאך נאר מדרבנן ממילא איז עס נישט דוחה יו"ט, אנדערע זאגן ווייל שריפת חמץ איז אסור מה"ת משום הבערה שלא לצורך, איי ער איז עובר בבל יראה יעדע רגע, האלט תוס' אז משהה חמץ ע"מ לבערו (בחול המועד) איז נישט דא קיין בל יראה.

למעשה, דער איד האט עס הערשט געטראפן שביעי של פסח, קיין ביטול האט נישט געהאלפן כמו שאמרנו, קיין משהה חמץ ע"מ לבערו איז דאך דאס שוין אויך נישט ווייל זיין ביעור וועט שוין זיין נאך פסח, איז דער אינגערמאן געשטאנען אין א שווערן פראבלעם, זאל ער מבער זיין דעם חמץ כדי נישט עובר צו זיין בבל יראה, אדער איז דער איסור פון הבערה שלא לצורך ביו"ט שטערקער אפי' בכגון דא?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » דינסטאג יוני 24, 2014 3:12 pm

קושר כתרים האט געשריבן:ספר "ע' פנים לתורה" - א קשיא מיט זיבעציג תירוצים

אויף די סוגיא פון "היתר מצטרף לאיסור" איז פארהאן א ספר פונעם גרויסען גאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל מיטען נאמען קונטרס "ע' פנים לתורה", ווי ער פארענטפערט א קשיא אויף די סוגיא מיט זיבעציג תירוצים, די ספר האט ער געשריבען ווען ער איז אלט געווען פינף און צוואנציג יאר דאס איז געווען זיין ערשטע ספר וואס ער האט געדרוקט, פארוואס ער האט געשריבען זיבעציג תירוצים אויף די סוגיא היתר מצטרף לאיסור שרייבט ער אין זיין הקדמה "מטעמים הכמוסים עמדי, חתומים באוצרות לבבי", און ער שרייבט ווייטער כמו כן לא לקח הסכמות משום שגם פה לא עשיתי מאומה לא להלכה ולא למעשה, כי אם פלפלתי כלשהו, ואין זה כדאי לבוא בהסכמה.

זיין עניוות איז געווען אין לשער פינף און צוואנציג יאר נאך ער האט געדריקט ע' פנים לתורה אין שנת תרע"ב איז געקומען צו עם א תלמיד חכם פון ווארשא ער האט געהייסען רבי יצחק בצלאל מארגנשטערן מיט א בקשה אזוי ווי ער וויל איצטע דרוקען זיין ספר מאה שערים, וואס האט הונדרעט תירוצים אויף די זעלבע קשיא וואס די רבי האט פארענטפערט אויף זיבעציג אופנים וויל ער אז די רבי זאל עם געבען אן הסכמה, האט עם רבי יוסף ענגיל געשריבען אין הסכמה אזוי: "אשר ביקש כ"ת הסכמתי על ספרו מאה שערים... הקשה לשאול, כי אני מונע את עצמי מתת הסכמות ככל האפשרי, אך האמת ניתן לכתוב, כי מכיר אני את כבוד תורתו זה שנים רבות למחודד ומפולפל... ראיתי שם פלפולים נחמדים ומשוננים..." און ער דערמאנט ניט קיין איין ווערט ניט אפי' ברמז אז ער אליין האט עוסק געווען צופארענטפערען די קשיא וכדו', ניט בחינם האבען גדלוי הדור זיך אויסגעדרוקט אויף עם אז ער איז א בקי כרב יוסף ברכות (ס"ד ע"א) וענוותן כרב יוסף סוטה (מ"ט ע"א)
[/quote]

זייער שיין, אפשר קענען מיר כאטש וויסען וואס איז דאס די קשיא פון רבי יוסף ענגיל?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 25, 2014 9:24 pm

חידה: וואו איז דא א ראיה אז א צדיק מוז נישט דוקא זיין א תלמיד חכם, מ'קען זיין א צדיק און א גדול הדור כאטש מען איז נישט קיין ת"ח.

(ויש בזה לימוד מוסר גדול לדורנו אלה ששופטים את שופטיהם)

אוועטאר
ענדע צדיק!
שר חמשת אלפים
תגובות: 5399
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 17, 2013 4:44 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך ענדע צדיק! » מיטוואך יוני 25, 2014 9:48 pm

מיללער האט געשריבן:חידה: וואו איז דא א ראיה אז א צדיק מוז נישט דוקא זיין א תלמיד חכם, מ'קען זיין א צדיק און א גדול הדור כאטש מען איז נישט קיין ת"ח.

(ויש בזה לימוד מוסר גדול לדורנו אלה ששופטים את שופטיהם)


תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור

געטראכט דערפון בשעת'ן לערנען, איך האב נאר געוואלט זאגן, אז די ערשטע דרגא פון ת"ח מיינט אויך גדול הדור, אבער ס'לכאורה נישט אמת
צ' כפופה וץ' פשוטה... היינו נאמן כפוף נאמן פשוט. וברש"י: נאמן כפוף - אדם כשר צריך להיות כפוף ועניו וסופו להיות פשוט וזקוף לעולם הבא: (שבת קד.)
בלאג - מיינע ארכיוון

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יוני 25, 2014 10:36 pm

ריכטיג, און רש"י זאגט ביי גדולי הדור "אנשי מעשה וצדיקים".

תורתך
שר העשר
תגובות: 13
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 11:36 pm

תגובהדורך תורתך » מיטוואך יוני 25, 2014 11:56 pm

ס'דא א באקאנטע מעשה אויף ר"ר הערש, מארגן שרייבן אי"ה

לולי תורתך שעשועי
שר העשר
תגובות: 39
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 6:49 pm

תגובהדורך לולי תורתך שעשועי » דאנארשטאג יוני 26, 2014 2:55 pm

להתחדד האט געשריבן:
קושר כתרים האט געשריבן:ספר "ע' פנים לתורה" - א קשיא מיט זיבעציג תירוצים

אויף די סוגיא פון "היתר מצטרף לאיסור" איז פארהאן א ספר פונעם גרויסען גאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל מיטען נאמען קונטרס "ע' פנים לתורה", ווי ער פארענטפערט א קשיא אויף די סוגיא מיט זיבעציג תירוצים, די ספר האט ער געשריבען ווען ער איז אלט געווען פינף און צוואנציג יאר דאס איז געווען זיין ערשטע ספר וואס ער האט געדרוקט, פארוואס ער האט געשריבען זיבעציג תירוצים אויף די סוגיא היתר מצטרף לאיסור שרייבט ער אין זיין הקדמה "מטעמים הכמוסים עמדי, חתומים באוצרות לבבי", און ער שרייבט ווייטער כמו כן לא לקח הסכמות משום שגם פה לא עשיתי מאומה לא להלכה ולא למעשה, כי אם פלפלתי כלשהו, ואין זה כדאי לבוא בהסכמה.

זיין עניוות איז געווען אין לשער פינף און צוואנציג יאר נאך ער האט געדריקט ע' פנים לתורה אין שנת תרע"ב איז געקומען צו עם א תלמיד חכם פון ווארשא ער האט געהייסען רבי יצחק בצלאל מארגנשטערן מיט א בקשה אזוי ווי ער וויל איצטע דרוקען זיין ספר מאה שערים, וואס האט הונדרעט תירוצים אויף די זעלבע קשיא וואס די רבי האט פארענטפערט אויף זיבעציג אופנים וויל ער אז די רבי זאל עם געבען אן הסכמה, האט עם רבי יוסף ענגיל געשריבען אין הסכמה אזוי: "אשר ביקש כ"ת הסכמתי על ספרו מאה שערים... הקשה לשאול, כי אני מונע את עצמי מתת הסכמות ככל האפשרי, אך האמת ניתן לכתוב, כי מכיר אני את כבוד תורתו זה שנים רבות למחודד ומפולפל... ראיתי שם פלפולים נחמדים ומשוננים..." און ער דערמאנט ניט קיין איין ווערט ניט אפי' ברמז אז ער אליין האט עוסק געווען צופארענטפערען די קשיא וכדו', ניט בחינם האבען גדלוי הדור זיך אויסגעדרוקט אויף עם אז ער איז א בקי כרב יוסף ברכות (ס"ד ע"א) וענוותן כרב יוסף סוטה (מ"ט ע"א)


זייער שיין, אפשר קענען מיר כאטש וויסען וואס איז דאס די קשיא פון רבי יוסף ענגיל?


די קשיא גאר אין קורצן:

וויאזוי זאגט דא רב אשי אז נזיר און חטאת זענען שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין.
אין מס' זבחים (דף?) פרעגט די גמרא אויף דעם לימוד פון 'יקדש' להיות כמוהו, שאם פסולה היא תפסל, ואם כשירה היא תאכל כחמור שבה, פרעגט די גמרא דארט, לכאורה פארוואס זאג איך נישט עשה דוחה ל"ת? [די עשה פון אכילת קדשים כשרים זאל דוחה זיין דעם איסור פון אכילת קדשים טמאים שנבלעו בו]?
איין תירוץ ענטפערט דארט די גמרא מיט'ן באקאנטן כלל אז אין עשה דוחה ל"ת שבמקדש.
רב אשי ענטפערט אבער אז יקדש איז א עשה, ואין עשה דוחה ל"ת ועשה.
איצטערט איז די קשיא, אז לויט ווי רב אשי אליינס זאגט אין זבחים אז איך דארף האבן יקדש כדי מ'זאל נישט זאגן עשה דוחה ל"ת, אויב אזוי איז דאך שוין יקדש נישט איבעריג און איך האב שוין נישט קיין שני כתובים הבאים כאחד, יקדש אליינס איז נישט גענוג ווייל חולין מקדשים לא ילפינן, און משרת אליינס איז נישט גענוג, ווייל איך דארף דאך יקדש כדי ס'זאל זיין א עשה ול"ת. אויב אזוי ווערט צוריק שווער די קשיא אז איך זאל ארויסלערנען פון משרת אז היתר מצטרף לאיסור בכל התורה כולו?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » פרייטאג יוני 27, 2014 1:36 pm

ענדע צדיק! האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:חידה: וואו איז דא א ראיה אז א צדיק מוז נישט דוקא זיין א תלמיד חכם, מ'קען זיין א צדיק און א גדול הדור כאטש מען איז נישט קיין ת"ח.

(ויש בזה לימוד מוסר גדול לדורנו אלה ששופטים את שופטיהם)


תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור

געטראכט דערפון בשעת'ן לערנען, איך האב נאר געוואלט זאגן, אז די ערשטע דרגא פון ת"ח מיינט אויך גדול הדור, אבער ס'לכאורה נישט אמת


מען זעט דא א גרעסערע חידוש אז א ת״ח דיינים זענען נישט די מנהיגי הדור
וד״ל

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

נח:

תגובהדורך להתחדד » זונטאג יולי 13, 2014 1:10 pm

מען זעט דא אז עליה השלם כל הקרבנות כולן טייטשט אויף די תמיד של שחר זאל מען משלים זיין קרבנות

ביי הספדים איז דא וואס זאגען עס זאל זיין עליה השלם כל הקרבנות כולן דעס איז א גרויסע עמי ארצות עס מיינט פארקערט גאר

אויך ביי א חנוכת הבית זאגעט מען אין מען זיגענט די פסוק בורא עולם בקנין השלם זה הבנין״ דעס דארף מען זאגען ביי די אבן הפינה...

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 14, 2014 11:35 am

אן אינטערעסאנטע און מערקווידיגע ידיעה טרעפן מיר בדברי רשיה"ק אין די בלעטער, רש"י אויף דף נו. פארטייטשט דאס ווארט "קץ הימין' "שיחזיר ימינו לפניו שהשיב אחור ימינו מפני אויב".
ד.ה אז דער פסוק וואס מיר וועלן היי-יאר האפנטליך נישט זאגן קומענדיגען תשעה באב (אדער לויט אברהם פריד וועלן מיר דאס זינגען מיט א לעבעדיגע ניגון, מקור?) אין איכה ב-ג: גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב. ווי ירמיהו הנביא איז מקונן אז כביכול הקב"ה האט געלייגט די רעכטע האנט אויף הונטערוויילעכטס ובלשון רשיה"ק אויפן פלאץ "השיב עצמו, כמשיב אחור ימינו מלהלחם בעד בניו" ווילאנג וועט דער ימין נאך אזוי פארבלייבן? דאס האט יעקב אבינו געוואלט מגלה זיין (וכן כתב רש"י בפירושו עמ"ס סנהדרין צב. "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו' - רמז לו שימות ויעמוד לאחר מכן לקץ הימין לקץ שעתיד הקב"ה להחזיר ימינו לפניו שהרי השיב אחור ימינו").

דער חידוש מיט די רש"י דא אין פסחים איז, ווייל דער כינוי "קץ הימין" אויף ביאת המשיח ווערט דערמאנט אין דניאל יב-יג: ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין , און דארט זאגט רשיה"ק בלשונו הטהור ""לקץ הימין" - כמו באחרית הימים ואין לפרש הימין לשון יד הימנית שהרי הוא מנוי במסורת הגדולה בשיטת תיבות המיוחדין בנו"ן זקופה בסוף תיבה המשמשת במקום מ"ם ולית דכותיהון כגון ועליה יכרעון אחרין (איוב לא) יקום ולא יאמין בחיין (שם כד) קח לך חטין (יחזקאל ד) יחרדון איין (שם כו) למחות מלכין (משלי לא) לקץ הימין (כאן)"

און אזוי טייטשט דארט דער מצודות אויך אז ימין איז בלשון ארמי אזוי ווי ימים בלשה"ק. וצ"ע.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 14, 2014 11:37 am

להתחדד האט געשריבן:

אויך ביי א חנוכת הבית זאגעט מען אין מען זיגענט די פסוק בורא עולם בקנין השלם זה הבנין״ דעס דארף מען זאגען ביי די אבן הפינה...

דארט שטייט דאך נישט "עליה השלם"

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1129
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » מאנטאג יולי 14, 2014 11:50 am

להתחדד האט געשריבן:
ענדע צדיק! האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:חידה: וואו איז דא א ראיה אז א צדיק מוז נישט דוקא זיין א תלמיד חכם, מ'קען זיין א צדיק און א גדול הדור כאטש מען איז נישט קיין ת"ח.

(ויש בזה לימוד מוסר גדול לדורנו אלה ששופטים את שופטיהם)


תנו רבנן לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם לא מצא בת תלמיד חכם ישא בת גדולי הדור

געטראכט דערפון בשעת'ן לערנען, איך האב נאר געוואלט זאגן, אז די ערשטע דרגא פון ת"ח מיינט אויך גדול הדור, אבער ס'לכאורה נישט אמת


מען זעט דא א גרעסערע חידוש אז א ת״ח דיינים זענען נישט די מנהיגי הדור
וד״ל

פונקט פאקערט, גדולי הדור מיינט זיכער נישט קיין מנהיג הדור, נאר 'אנשי מעשה וצדיקים' אזוי ווי רש"י זאגט

אין ישמח משה פ' פנחס פרעגט ער פארוואס ביי די סדר החשיבות ביי עלי' לתורה ווערט נישט דערמאנט 'גדולי הדור'
זאגט ער באריכות אז א תלמיד חכם זעהט יעדער איינער ווער ס'איז א תלמיד חכם, און קיינער קען עס נישט לייקענען, אבער א צדיק אויף דעם איז זיך שוין שייך צו דינגען
ממילא, די גאנצע טעם פון די סדר וואס מ'האט געמאכט ביי עלי' לתורה, איז דאך נאר 'מפני דרכי שלום', ממילא אויב וועט מען אריין לייגן אין די סדר 'צדיקים ואנשי מעשה', וועט זיך הערשט יעצט אנהייבן די מחלוקת ווער ס'איז די צדיק, ע"ש בדבריו כי נעמו
לעצט פאראכטן דורך דרךהמלך אום מאנטאג יולי 14, 2014 11:56 am, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 14, 2014 11:53 am

מיללער האט געשריבן:אן אינטערעסאנטע און מערקווידיגע ידיעה טרעפן מיר בדברי רשיה"ק אין די בלעטער, רש"י אויף דף נו. פארטייטשט דאס ווארט "קץ הימין' "שיחזיר ימינו לפניו שהשיב אחור ימינו מפני אויב".
ד.ה אז דער פסוק וואס מיר וועלן היי-יאר האפנטליך נישט זאגן קומענדיגען תשעה באב (אדער לויט אברהם פריד וועלן מיר דאס זינגען מיט א לעבעדיגע ניגון, מקור?) אין איכה ב-ג: גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב. ווי ירמיהו הנביא איז מקונן אז כביכול הקב"ה האט געלייגט די רעכטע האנט אויף הונטערוויילעכטס ובלשון רשיה"ק אויפן פלאץ "השיב עצמו, כמשיב אחור ימינו מלהלחם בעד בניו" ווילאנג וועט דער ימין נאך אזוי פארבלייבן? דאס האט יעקב אבינו געוואלט מגלה זיין (וכן כתב רש"י בפירושו עמ"ס סנהדרין צב. "ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד וגו' - רמז לו שימות ויעמוד לאחר מכן לקץ הימין לקץ שעתיד הקב"ה להחזיר ימינו לפניו שהרי השיב אחור ימינו").

דער חידוש מיט די רש"י דא אין פסחים איז, ווייל דער כינוי "קץ הימין" אויף ביאת המשיח ווערט דערמאנט אין דניאל יב-יג: ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין , און דארט זאגט רשיה"ק בלשונו הטהור ""לקץ הימין" - כמו באחרית הימים ואין לפרש הימין לשון יד הימנית שהרי הוא מנוי במסורת הגדולה בשיטת תיבות המיוחדין בנו"ן זקופה בסוף תיבה המשמשת במקום מ"ם ולית דכותיהון כגון ועליה יכרעון אחרין (איוב לא) יקום ולא יאמין בחיין (שם כד) קח לך חטין (יחזקאל ד) יחרדון איין (שם כו) למחות מלכין (משלי לא) לקץ הימין (כאן)"

און אזוי טייטשט דארט דער מצודות אויך אז ימין איז בלשון ארמי אזוי ווי ימים בלשה"ק. וצ"ע.



א חשוב'ער אינגערמאן א בר אוריין און א בר אבהן שרייבט מיר אז אין זוהר הקדוש איז דער ענין זייער שטארק, אז דער קץ הימין און דער קץ הימים זענען צוויי באזונדערע קיצין, ווי דער זוה"ק שרייבט "אבל מה דבעי לגלי לון לא גלי, דבעא לגלאה להו את הקץ. והא אוקמוה דאית קץ לימינא ואית קץ לשמאלא, ובעא לגלאה לון את הקץ, בגין לאסתמרא, ולאתדכאה מערלה, ומאן דגלי לון אתידע ואתגלי, עד דעאלו לארעא קדישא, אבל מלין אחרנין לאו אינון באתגלייא, וסתימין אינון באורייתא בהאי פרשתא דיעקב ובאינון ברכאן" (זוהר ח"א דף רל"ד ע"ב ) און אזוי איז דא נאך פלעצער אין זוהר דערוועגן.

איז מערקווידיג אז דא אין פסחים און אין סנהדרין שרייבט רש"י עפ"י קבלה ותורת הנסתר בפשטות, און דארט אין דניאל איז רש"י מפרש עפ"י נגלה.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 14, 2014 3:03 pm

אויף די נד. ווערן אויסגערעכנט די עשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות אין פארשידענע ווערסיעס מיט נאך הוספות פון ויש אומרים, די עשרה דברים ווערן אויך אויסגערעכנט אין די משנה אין פרקי אבות פרק פרק ה' משנה ו', עס איז אינטערסאנט צו באמערקן די שינוים צווישן די ווערסיעס פון די ברייתות און די משנה אין אבות.

די זאכן וואס ווערן אויסגערעכנט אין די משנה :

פי הארץ,
ופי הבאר,
ופי האתון,
והקשת,
והמן,
והמטה*
והשמיר,
והכתב,
והמכתב,
והלוחות.

ויש אומרים, אף:

המזיקין,
וקבורתו של משה,
ואילו של אברהם אבינו.

ויש אומרים,

אף צבת בצבת עשוי

אין די ברייתות ווערן צוגעלייגט די פאלגענדע זאכן וואס ווערן נישט דערמאנט אין די משנה

מערה שעמד בו משה ואליהו
האור
הפרד
מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה*
בגדו של אדם הראשון


*צו באמערקן אז דער מטה וואס ווערט דערמאנט אין די משנה איז די איינציגע זאך וואס ווערט נישט דערמאנט אין די ברייתות, איז דער ברטנורא לערנט אז דאס מיינט דער מטה פון משה רבינו מיט וואס ער האט באוויזן די אותות, דער רש"ש וויל זאגן אז דאס מיינט דער מקל של אהרן, ווייל דאס ווערט יא דערמאנט אין די ברייתא וממילא איז עס מער מדויק.

אוועטאר
קושר כתרים
שר מאה
תגובות: 136
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מאי 13, 2014 3:59 pm

"א פרייליכן תשעה באב"!!

תגובהדורך קושר כתרים » דינסטאג יולי 15, 2014 2:09 pm

מיללער האט געשריבן:...קומענדיגען תשעה באב (אדער לויט אברהם פריד וועלן מיר דאס זינגען מיט א לעבעדיגע ניגון, מקור?)


באותה ניגון הידוע על השמחה דלעתיד, מנגן ר' אברהם פריד שבהגיע יום ת"ב יברכו זא"ז בברכת "א פרייליכן תשעה באב"!

לקראת האי יומא דקגרים, י"ז בתמוז, יום שאירע בו חמשה מאורעות, אען ואומר.

שבעה עשר בתמוז היא מן הימים המיוחדים שנזכרו בתורתינו הק', במאמר הכתוב (שמות לב, ה) "וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר". שזה היה ביום ט"ז בתמוז, ואהרן הכהן קרא חג ליום המחרת שהיא י"ז בתמוז.

וכתב על זה האר"י הק' זי"ע (ספר הליקוטים ולקוטי תורה פר' תשא) וזל"ק: ויאמר חג לה' מחר. הנה תימה גדול בדיבור הזה, וכבר תירצו מלת ויבן מזבח לה' שכונתו לשמים. אך החג הזה מה יאמרו בו, ואיך כתבה התורה דברי פלסתר, ואיך יצאו דברים כאלו מפי אהרן. אמנם סוד הנרמז בזה, כי הלא העגל נעשה בי"ז בתמוז, ובי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ועתיד הקב"ה להפכו ליו"ט, נמצא כי "חג לה' מחר" בעצם, כי יש מחר שהוא לאחר זמן כמ"ש רז"ל, עכלה"ק.

וכן כתב מדעת עצמו בכתבי הרמ"ע מפאנו (מאמר שבתות ה' מכ"י, ח"ו) וזל"ק:
גם מה שדרשו בו כי מי"ז בתמוז עד ט' באב הם כ"א יום שבהם נגמר בישול השקדים מיום שהעלו ניצה, יש לפרשו לשבח, כי יום י"ז בתמוז הוא שהכריז עליו אהרן "חג לה' מחר", ויהיה ויקרא מלשון מקרא קודש אשר תקראו אותם, גזר עם זה על צום הרביעי שיהיה לבית יהודה לששון ולשמחה, וה"ה לארבעה צומות כולם, שהחמישי אחד מהם, וליכא מידי בנביא דלא רמיז באורייתא, עכלה"ק.

ודברי האריז"ל אלו מובאים גם בשלה"ק לפר' מטות וז"ל: "בפתיחתא דאיכה רבתי (סי"ח): רבי אבין פתח, 'השביעני במרורים' (איכה ג, טו), בלילי פסח של יום טוב הראשון, 'הרוני לענה' בתשעה באב. ממה שהשביעני בלילי יום טוב הראשון של פסח, הרוני בלילי תשעה באב לענה, הוי בלילי יום טוב הראשון של פסח [הוא] ליל תשעה באב, עד כאן. רצונו לומר, על דרך כשם שמברכין על הטובה כו' (ברכות מח ב), כי הרעה היא הטובה. והצום יתהפך לששון ולשמחה. וקדוש ה' האר"י (לקוטי תורה וספר הליקוטים בפסוק זה), נתן רמז, 'חג לה' מחר', כי כן יהיה באמת, צום י"ז יתהפך לששון ולשמחה. והצום גורם להיות ששון ושמחה, עכ"ל.

ומעתה מצינו מקור מוסמך כי לעתיד לבוא כאשר יתהפכו צום הרביעי (י"ז בתמוז) וצום החמישי (ט' באב) לששון ולשמחה, יקויים בהם גם "כשם שמברכין על הטובה" כדברי השלה"ק, ובכן מסתבר שיברכו אז על הטובה מעין על הרעה, דהיינו:

"א פרייליכן תשעה באב"!!


אוי, טאטע ווען דערלעבט מען עס שוין?!
ראוי שיהיו ישראל מוכתרים בשלשה כתרים, חכמים, ונבונים, וידועים (שו"ת חת"ס ח"ז סי' טז)

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג יולי 15, 2014 2:20 pm

שיין הרב הקושר, יישר כח

יה"ר שיקיים בנו במהרה דידן אמן

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מיטוואך יולי 23, 2014 10:17 pm

חידה: וואו אין די דפים וואס מיר לערנען די טעג איז דא א ראיה צו דעם געדאנק פון "תורתך שעשועי"?

להתחדד
שר חמישים ומאתים
תגובות: 283
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מאי 08, 2014 12:08 pm

תגובהדורך להתחדד » דאנארשטאג יולי 24, 2014 7:19 am

מיללער האט געשריבן:חידה: וואו אין די דפים וואס מיר לערנען די טעג איז דא א ראיה צו דעם געדאנק פון "תורתך שעשועי"?


סח: רב ששת כל כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה וכו׳

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דאנארשטאג יולי 24, 2014 8:13 am

להתחדד האט געשריבן:
מיללער האט געשריבן:חידה: וואו אין די דפים וואס מיר לערנען די טעג איז דא א ראיה צו דעם געדאנק פון "תורתך שעשועי"?


סח: רב ששת כל כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה וכו׳

צוגעטראפן!

עפל-בוים
שר העשר
תגובות: 32
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יולי 17, 2014 11:38 pm

תגובהדורך עפל-בוים » זונטאג יולי 27, 2014 11:43 pm

ביים לערנען די סוגיא פון היתר מצטרף לאיסור האב איך געטראכט אזוי, לויט די הו׳א פון אביי אז מזאגט אייביג היתר מצטרף לאי׳ וואס טוט זיך אויב א מענטש עסט צוויי האלבע איסורים צוזאמען, למשל נבילה מיט בשר וחלב , עובר זיין אויף ביידע קען לכאורה נישט זיין ווייל אין איסור חל על איסור , אבער איינס יא? וועלכע?

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » דאנארשטאג יולי 31, 2014 1:12 am

בדפי תמיד נשחט ואלו דברים:
כמה קולות מצינו בביהמ"ק בערב פסח בלבד (ג)?

יש חומרא בעופות, ויש קולא בעופות, מהם?

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג אוגוסט 01, 2014 3:25 pm

נאטרוליסט האט געשריבן:בדפי תמיד נשחט ואלו דברים:
כמה קולות מצינו בביהמ"ק בערב פסח בלבד (ג)?

יש חומרא בעופות, ויש קולא בעופות, מהם?

הקולא בעופות הוא שמותר למולקו לאחר תמיד של בעה"ב מפני שאין למזבח אלא דמה.

נאטרוליסט
שר האלף
תגובות: 1306
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 06, 2007 2:40 pm

תגובהדורך נאטרוליסט » זונטאג אוגוסט 03, 2014 12:53 am

מיללער האט געשריבן:
נאטרוליסט האט געשריבן:בדפי תמיד נשחט ואלו דברים:
כמה קולות מצינו בביהמ"ק בערב פסח בלבד (ג)?

יש חומרא בעופות, ויש קולא בעופות, מהם?

הקולא בעופות הוא שמותר למולקו לאחר תמיד של בעה"ב מפני שאין למזבח אלא דמה.


קולא בעופות: מומין בדוקים שבעין כשר לכתחילה בעופות. (רש"י ע"ג.) - הך דמליקה כתב רש"י דעופות לאו דווקא (ס"ג:)

חומרא בעופות: ושמחת, לרבות כל מיני שמחה. יכול אף בעופות, ת"ל בחייך, מי שחגיגה בא מהן, יצאו עופות.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25555
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » זונטאג אוגוסט 03, 2014 9:36 am

ייש"כ נאטרוליסט אבל במח"כ החלפת בין מליקה למליקה, כוונתי היתה לדברי רב חסדא דף נט. הכא בחטאת העוף עסקינן עיי"ש ותמצא קולא נוספת בעופות


צוריק צו “תורתך שעשועי”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט