חסידי סאטמאר פארלאנגן אין געריכט א כלליות'דיגע פטור מגיוס מטעם דת ואמונה

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5056
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » דאנארשטאג נובעמבער 22, 2018 6:36 pm

מחשב האט געשריבן:
דריידל האט געשריבן:
monroe10950 האט געשריבן:זיך ווענדן צום בג''ץ איז לויט דעם ספר הק' ויואל משה זייער א הארבע זאך.

לויט די שולחן ערוך איז עס אויך א הארבע זאך אבער למעשה זענען דא פעלער וואס ס'איז מותר, ועל זה אנו דנין


איך גלייב אז די הלכה'דיגע שאלה פון הליכה לערכאות איז נישט שייך דא.

אסאך ערגער די פראבלעם מיט ערכאות איז ועון מען פסק'נט נישט על פי דין תורה, כל שכן אלף פעמים, ווען די איד פסק'נט על פי ערכותיהם.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]

eller
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4947
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 25, 2016 11:41 am

תגובהדורך eller » דאנארשטאג נובעמבער 22, 2018 6:39 pm

איז דאס די קלאגע פון מרכז הצלה ?
אויב יא איז דאס נישט א נייע קלאגע נאר ס'איז שוין אין געריכט כמעט א יאר.
און צו די וואס פארשטייען נישט, מיר טאנען אז פונקט ווי די אראבער מוזן נישט גיין אין מיליטער ווייל זייער אידילאגיע איז פונקט פארקערט פון דעם, די זעלבע אונז....
איך בין נישט קיין שרייבער . נאר א נייגעריגע ליינער. פרעגער. און קאמאנטירער...
מיין בליק אויף איי וועלט

אוועטאר
סאדאם חוסעין
שר חמשת אלפים
תגובות: 5056
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אפריל 30, 2015 5:10 pm

תגובהדורך סאדאם חוסעין » דאנארשטאג נובעמבער 22, 2018 6:57 pm

די רבי שרייבט אין ויואל משה אז לשון הרמב"ם, והטור, ושו"ע, אז גיין צו מדינת עכ"ום איז כאילו חירוף וגידוף והרים יד בתורת משה, והוא שבשביל שמניח תורת ד' תמימה, ובוחר בדיני עכו"ם הרי זה כמודה לדתם,

שרייבט די רבי:
ולפי זה, המחווקקים חוקי עכו"ם אף שיש להם רבנים ודיינים המשרתים אותם, אבל משפטים רוצים רק בחוקי עכו"ם, ובכוונה עוזבים את התוה"ק,
זה גרוע הרבה יותר מהילוך בערכואת .. דאילו כשהולך בערכאות אינו אלא כחירוף וגידוף בכ"ף הדמיון, אבל זהו הוא חירוף וגידוף ממש, אבל ישראל שקבלו התורה ונבחרו בזה מכל העמים, ואם מבעטים בתוה"ק לחוקק להם חוקי עכו"ם הרי זה כפירה גמורה בתורה הק' וברור שיש בזה הענין בלבד, איסורא דיהרג ואל יעבור.
ווילאנג טראמפ האט טוויטער וועט זיין נייעס, און ווילאנג טראמפ איז א ריפאבליקען וועט זיין סקאנדאלן! [קרעדיט וויכי]

אוועטאר
אורח הכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 900
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2016 10:21 am
לאקאציע: פרוזדור (עולם הזה)

תגובהדורך אורח הכבוד » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 10:52 am

בחסידות סאטמר דורשים מהבג"ץ לפטור אותם מחובת גיוס לצבא: תקדים מעניין ונועז: בחסידות סאטמר דורשים מהבג"ץ לפטור אותם מחובת גיוס לצבא מטעמים של דת ואמונה. בעתירה שהוגשה על ידי עמותת ועד בני היישוב הישן וכן על ידי שניים מהחסידות שהוזמנו להתייצבות, נטען בארוכות כי ההשקפה של חסידות סאטמר מהווה עילה של מתן פטור מגיוס ואפי' מהתייצבות ובדיקות – כמו בבנות – מטעמי מצפון ודת. בעתירה נועזת מגוללים העותרים בארוכות את השקפת סאטמר ור' יוליש הנוגדת בכלל את קיום הישות הציונית וכל התחברות אליה.

די קלאגע
כללו של דבר: האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו.
(מסילת ישרים פרק א')



orechhakuved@gmail.com

אוועטאר
אורח הכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 900
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2016 10:21 am
לאקאציע: פרוזדור (עולם הזה)

טעגליכער דער איד

תגובהדורך אורח הכבוד » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 10:54 am

שטורעם אין ארץ ישראל מיט קלאגע אין העכסטן געריכט מיט פאדערונג אז דאס מיליטער מוז גענצליך פטר'ן פון דינסט אלע בחורים פון בני ישוב הישן צוליב דעמאקראטישע און רעליגיע פרייהייט רעכטן.
כללו של דבר: האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו.
(מסילת ישרים פרק א')



orechhakuved@gmail.com

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3670
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 11:24 am

סאדאם חוסעין האט געשריבן:די רבי שרייבט אין ויואל משה אז לשון הרמב"ם, והטור, ושו"ע, אז גיין צו מדינת עכ"ום איז כאילו חירוף וגידוף והרים יד בתורת משה, והוא שבשביל שמניח תורת ד' תמימה, ובוחר בדיני עכו"ם הרי זה כמודה לדתם,

שרייבט די רבי:
ולפי זה, המחווקקים חוקי עכו"ם אף שיש להם רבנים ודיינים המשרתים אותם, אבל משפטים רוצים רק בחוקי עכו"ם, ובכוונה עוזבים את התוה"ק,
זה גרוע הרבה יותר מהילוך בערכואת .. דאילו כשהולך בערכאות אינו אלא כחירוף וגידוף בכ"ף הדמיון, אבל זהו הוא חירוף וגידוף ממש, אבל ישראל שקבלו התורה ונבחרו בזה מכל העמים, ואם מבעטים בתוה"ק לחוקק להם חוקי עכו"ם הרי זה כפירה גמורה בתורה הק' וברור שיש בזה הענין בלבד, איסורא דיהרג ואל יעבור.

אנטשולדיגט אבער כ'פארשטיי נישט וואס די ווילסט דא. די ויואל משה איז מעתיק די לשון שו"ע און רמב"ם בנוגע ערכאות? וואס איז דאס מעלה ומוריד? ווען ער איז נישט מעתיק איז עס דען נישט מחייב?
נאכדעם ברענגסטי א לשון וואס שטייט לגבי מאכן געזעצן אין כנסת שלא עפ"י תורה, ווי קומט דאס אהער?

דריידל
שר שלשת אלפים
תגובות: 3670
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 11:32 am

כתמר יפרח האט געשריבן:איך בין נישט אינגאנצן אויסגעקאכט אין די ענינים.

אבער מדינת ישראל האלט אז דאס איז די חוק אז מ'מיז זיך שטעלן,
שטעל דיר פאר אז דא אין אמעריקא וואס איז דא קבוצה וואס שרייט איני מכיר אין אמעריקא, זיי האלטן אז עס באלאנגט פאר די ענגלענדער,
וועלן זיי קענען רופן אמעריקא אין משפט (אין אמעריקא) אז זיי דארפן נישט צאלן קיין טעקסעס ווייל זיי אנדערקענען נישט אינעם לאנד?
נוצן אונזער אירפארט, געסער, טרעספאטעשן, פאליציי, פיטער לענדער אין וואס נישט, דעמאלץ אנדערקענסטע, אבער ווען די דארפסטך צאלן טעקסעס שרייבט איני מכיר?
מאי שנא?

ח"ו צו זאגן אז מ'מעג זיך שטעלן, איך פרעג נאר וואס איז די פלאן אין בג"ץ

ס'קען זיין אזוי. די מדינה פארשטייט אז ס'האט נישט קיין זין אריינצוצווינגן סאטמארע און אנדערע מתנגדי המדינה אין מיליטער אבער די אנדערע חרדים וואס זענען פאטריאטיש פאר די מדינה ווילן זיי יא. קען זיין ווען ס'קומט אזא קלאגע פאר'ן געריכט וועט די מדינה נישט זיכן עס שטארק צו פייטן.

אידישע מוח
שר חמישים ומאתים
תגובות: 258
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אפריל 26, 2017 11:58 pm

תגובהדורך אידישע מוח » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 11:54 am

כתמר יפרח האט געשריבן:איך בין נישט אינגאנצן אויסגעקאכט אין די ענינים.

אבער מדינת ישראל האלט אז דאס איז די חוק אז מ'מיז זיך שטעלן,
שטעל דיר פאר אז דא אין אמעריקא וואס איז דא קבוצה וואס שרייט איני מכיר אין אמעריקא, זיי האלטן אז עס באלאנגט פאר די ענגלענדער,
וועלן זיי קענען רופן אמעריקא אין משפט (אין אמעריקא) אז זיי דארפן נישט צאלן קיין טעקסעס ווייל זיי אנדערקענען נישט אינעם לאנד?
נוצן אונזער אירפארט, געסער, טרעספאטעשן, פאליציי, פיטער לענדער אין וואס נישט, דעמאלץ אנדערקענסטע, אבער ווען די דארפסטך צאלן טעקסעס שרייבט איני מכיר?
מאי שנא?

ח"ו צו זאגן אז מ'מעג זיך שטעלן, איך פרעג נאר וואס איז די פלאן אין בג"ץ

אין אמירקע איז דא די זעלבער זאך די עמיש חברה האבן נישט געדארפט גיין אין מיליטר ווען סאיז געווען דא א דרעפט אז יעדער מיז ג’יין ווייל עס איז אנטגעגען זייער רעליגיע צי ג’יין אין מיליטער

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 369
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 11:55 am

סאדאם חוסעין האט געשריבן:די רבי שרייבט אין ויואל משה אז לשון הרמב"ם, והטור, ושו"ע, אז גיין צו מדינת עכ"ום איז כאילו חירוף וגידוף והרים יד בתורת משה, והוא שבשביל שמניח תורת ד' תמימה, ובוחר בדיני עכו"ם הרי זה כמודה לדתם,

שרייבט די רבי:
ולפי זה, המחווקקים חוקי עכו"ם אף שיש להם רבנים ודיינים המשרתים אותם, אבל משפטים רוצים רק בחוקי עכו"ם, ובכוונה עוזבים את התוה"ק,
זה גרוע הרבה יותר מהילוך בערכואת .. דאילו כשהולך בערכאות אינו אלא כחירוף וגידוף בכ"ף הדמיון, אבל זהו הוא חירוף וגידוף ממש, אבל ישראל שקבלו התורה ונבחרו בזה מכל העמים, ואם מבעטים בתוה"ק לחוקק להם חוקי עכו"ם הרי זה כפירה גמורה בתורה הק' וברור שיש בזה הענין בלבד, איסורא דיהרג ואל יעבור.


וואס ווילסטו ארויסברענגען?
ווי קומט דא אריין די עבירה פון גיין אין ערכאות?
ווילסט מ'זאל רופען די מדינה צו דין תורה?

אוועטאר
איש האשכולות
שר האלף
תגובות: 1935
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 16, 2016 3:45 pm
לאקאציע: יעצט בין איך דא

תגובהדורך איש האשכולות » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 12:48 pm

כתמר יפרח האט געשריבן:איך בין נישט אינגאנצן אויסגעקאכט אין די ענינים.

אבער מדינת ישראל האלט אז דאס איז די חוק אז מ'מיז זיך שטעלן,
שטעל דיר פאר אז דא אין אמעריקא וואס איז דא קבוצה וואס שרייט איני מכיר אין אמעריקא, זיי האלטן אז עס באלאנגט פאר די ענגלענדער,
וועלן זיי קענען רופן אמעריקא אין משפט (אין אמעריקא) אז זיי דארפן נישט צאלן קיין טעקסעס ווייל זיי אנדערקענען נישט אינעם לאנד?
נוצן אונזער אירפארט, געסער, טרעספאטעשן, פאליציי, פיטער לענדער אין וואס נישט, דעמאלץ אנדערקענסטע, אבער ווען די דארפסטך צאלן טעקסעס שרייבט איני מכיר?
מאי שנא?

ח"ו צו זאגן אז מ'מעג זיך שטעלן, איך פרעג נאר וואס איז די פלאן אין בג"ץ

ווען די טענה וואלט געווען איני מכיר וואלט איך אויך נישט פארשטאנען די פלאן, די טענה דא איז אבער: אז מיין רעליגיע/שיטה ערלויבט דאס נישט, פונקט ווי אין אמעריקא גייען נישט די עימיש גלויביגע אין מיליטער צוליב זייער רעליגיע,
דאס ריפט זיך אין די וועלט פרייהייט פון רעליגיע,
הגם אין ארץ ישראל גיב איך עס א שוואכע טשענס.

-מוח האקט די זעלבע
וויכטיג מאכער: סאו ווען ס'מאכצעך אז א ניק פרעגט באמת א פראגע, קריגט ער אן ענטפער, שטייצעך אויב סיז דא, אבער ווען א ניק נוצט זיין קיבארד צו פארהיילן א ווייטאג, טריי איך געווענליך אים נישט צו שטערן.

אוועטאר
צל עובר
שר תשעת אלפים
תגובות: 9100
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 27, 2017 6:22 pm

תגובהדורך צל עובר » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 2:19 pm

כתמר יפרח האט געשריבן:איך בין נישט אינגאנצן אויסגעקאכט אין די ענינים.

אבער מדינת ישראל האלט אז דאס איז די חוק אז מ'מיז זיך שטעלן,
שטעל דיר פאר אז דא אין אמעריקא וואס איז דא קבוצה וואס שרייט איני מכיר אין אמעריקא, זיי האלטן אז עס באלאנגט פאר די ענגלענדער,
וועלן זיי קענען רופן אמעריקא אין משפט (אין אמעריקא) אז זיי דארפן נישט צאלן קיין טעקסעס ווייל זיי אנדערקענען נישט אינעם לאנד?
נוצן אונזער אירפארט, געסער, טרעספאטעשן, פאליציי, פיטער לענדער אין וואס נישט, דעמאלץ אנדערקענסטע, אבער ווען די דארפסטך צאלן טעקסעס שרייבט איני מכיר?
מאי שנא?

ח"ו צו זאגן אז מ'מעג זיך שטעלן, איך פרעג נאר וואס איז די פלאן אין בג"ץ

איך זעה דער עולם כאפט נישט, די טענה איז נישט איני מכיר, די טענה איז אז מיין רעליגיע לאזט נישט גיין אין ציוני'סטישן מיליטער, און יא, דאס האט געארבעט פאר עפעס א רעליגיעזע גרופע אין אמעריקע ביים קריג.
פארוואס זאג איך דאס אייך? ווייל איך וויל איר זאלט דאס וויסן!

וואו ליגט מיין תגובה בנוגע די די קראך אויף די לבנה?

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1996
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » פרייטאג נובעמבער 23, 2018 2:27 pm

כתמר יפרח האט געשריבן:איך בין נישט אינגאנצן אויסגעקאכט אין די ענינים.

אבער מדינת ישראל האלט אז דאס איז די חוק אז מ'מיז זיך שטעלן,
שטעל דיר פאר אז דא אין אמעריקא וואס איז דא קבוצה וואס שרייט איני מכיר אין אמעריקא, זיי האלטן אז עס באלאנגט פאר די ענגלענדער,
וועלן זיי קענען רופן אמעריקא אין משפט (אין אמעריקא) אז זיי דארפן נישט צאלן קיין טעקסעס ווייל זיי אנדערקענען נישט אינעם לאנד?
נוצן אונזער אירפארט, געסער, טרעספאטעשן, פאליציי, פיטער לענדער אין וואס נישט, דעמאלץ אנדערקענסטע, אבער ווען די דארפסטך צאלן טעקסעס שרייבט איני מכיר?
מאי שנא?

ח"ו צו זאגן אז מ'מעג זיך שטעלן, איך פרעג נאר וואס איז די פלאן אין בג"ץ


יא, בעליוו איט אר נאט, אין אמעריקא איז דא די זעלבע זאך, און דאס זענען די אינדיאנער, זיי צאלן נישט קיין טעקסעס, האבן א כמו אייגענע רעגירונג, אסאך געזעצן זענען זיי נישט מחייב, איר ווייסט פארוואס? ווייל זיי זענען דא געווען פאר די ציוויליזירטע מענטשן האבן זיך אנגעריקט, און מען האט נישט קיין רעכט זיי צו צווינגן אריבערצוגיין צו א נייע רעגירונג.

די זעלבע טענה האבן די בני ישוב הישן אנהענגער פון די 'עדה החרדית', מיר זענען דא אסאך פאר די מדינה האט עס באראבעוועט פון די איינוואוינער, און אין פאקט האבן 2 פון די הויפט רבנים פון ירושלים עיה"ק געארבייט דירעקט אז די יו.ען. זאל נישט באשטעטיגן די מדינה, דאס זענען הגה"ק מהרי"ץ דושינסקי זצ"ל גאב"ד ירושלים און הגה"ק מסאטמאר זצ"ל דער שפעטערדיגער גאב"ד ירושלים, די בני ישוב הישן האבן נישט קיין שום פראבלעם אויב די יו.ען. נעמט איבער די דינא דמלכותא פון ארץ ישראל.

גראדע האב איך אסאך וואס צו זאגן איבער די אנקלאגע בעד ובנגד, מיר פאלגן דאס שוין נאך פון ווען מען האט אנגעהויבן רעדן דערפון, איך וויל נישט רעדן דערפון אין א פובליק פארום וואס די איזראעליס קוקן אויך אדורך.

לעכטיגער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 369
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 08, 2014 11:43 am

תגובהדורך לעכטיגער » מוצ"ש נובעמבער 24, 2018 10:04 pm

די אראבער (אזרחי מדנ"י) אין בעדואינער האבען אויך אן אטאמאטישע פטור.
ס'איז פארהאן א א לעגענדע - ווייס איך נישט אויב ס'איז אמת - אז די מייסדי המדינה האבען דאן אויך געוואלט געבען די זעלבע אטאמאטישע פטור פאר די בני ישוב הישן. זיי האבען זיי באטראכט ווי שונאים.. אין בכלל האבען זיי באמת געגלייבט אז די ישוב הישן וועט עווענטואל אינטערגיין, היל"ת.
נאר געוויסע האבען עס געשטערט פאר געוויסע סיבות, אפשר מיט גוטע כוונות.

אוועטאר
קניידל פארעם
שר חמש מאות
תגובות: 779
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 18, 2018 2:58 pm
לאקאציע: העכער דער ערד(ישקייט)

תגובהדורך קניידל פארעם » זונטאג נובעמבער 25, 2018 12:50 pm

בין איך דער איינציגסטער וואס וואונדערט זיך וואס האט יעצט פאסירט? וואס איז יעצט דער שטורעם? די נייעס איז שוין אלט באלד א יאר, און איז בשעתו ברייט געדעקט געווארן אין דער איד מיט אלע דאקומענטן, איז יעצט דא עפעס מער נייעס ווי דאן?
טראכט, ווי לאנג ס'איז נאך לעגאל!

מחשב
שר האלף
תגובות: 1095
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » זונטאג נובעמבער 25, 2018 1:29 pm

קניידל פארעם האט געשריבן:בין איך דער איינציגסטער וואס וואונדערט זיך וואס האט יעצט פאסירט? וואס איז יעצט דער שטורעם? די נייעס איז שוין אלט באלד א יאר, און איז בשעתו ברייט געדעקט געווארן אין דער איד מיט אלע דאקומענטן, איז יעצט דא עפעס מער נייעס ווי דאן?


איך האב מיך אויך געוואונדערט, אבער די דאקומענט פון די עתירה איז פון איצטיגער דאטום נובעמבער 20, אפשר איז די פריערדיגע געווען צו די יועץ הממשלה?
הוי מחשב...

אוועטאר
אורח הכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 900
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2016 10:21 am
לאקאציע: פרוזדור (עולם הזה)

תגובהדורך אורח הכבוד » מאנטאג נובעמבער 26, 2018 9:48 am

די קלאגע און שוין טאקע באלד א יאר אבער יעצט האבען זיי דאס אנגענומען און פאדערען א תשובה פון די מדינה
כללו של דבר: האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו.
(מסילת ישרים פרק א')



orechhakuved@gmail.com

דערבארומדיג'ער
שר האלף
תגובות: 1920
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 22, 2017 12:04 pm

תגובהדורך דערבארומדיג'ער » מאנטאג נובעמבער 26, 2018 11:48 pm

לויט ווי איך האב פארשטאנען האט מען לעצטע מאל געניצט די רעליגיע טענה אלץ א ענטפער צו א מיליטערישע אנקלאגע קעגן יחידים, דאכט זיך מיר אז די געריכט האט באפרייט יענע יחידים פאריאר חנוכה באזירט אויף די רעליגיע תירוץ.

די איצטיגע קלאגע איז אנטקעגן די געריכט וואס זוכט צו באפרייען אלע סאטמערע אידן בכלליות

איך בין נישט שטארק באהאווענט אין די פרטים, אבער דאס איז וואס איך פארשטיי.
דאס איז נאר מיין צייטוויליגע אינטערשריפט.

דערבארומדיג'ער
שר האלף
תגובות: 1920
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 22, 2017 12:04 pm

תגובהדורך דערבארומדיג'ער » דינסטאג נובעמבער 27, 2018 12:33 pm

איך האב זיך נישט אזוי גוט אויסגעדריקט, די איצטיגע קלאגע איז אנטקעגן די מיליטער און די גיוס געזעץ
דאס איז נאר מיין צייטוויליגע אינטערשריפט.

אוועטאר
אורח הכבוד
שר חמש מאות
תגובות: 900
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 27, 2016 10:21 am
לאקאציע: פרוזדור (עולם הזה)

תגובהדורך אורח הכבוד » מיטוואך ינואר 30, 2019 3:12 pm

עפעס אקטיוועטי האט זיך געטוהן די וואך איבער די קלאגע
אזוי ווי איך פארשטיי ב"ה נישט די טמא'נע שפראך לייג איך ארויף דא די באריכט
אויב איינער קען דאס איבערטייטשען און מאמע לשון וואס דאס מיינט תבוא עליו ברכה

די באריכט

פרסום ראשון: הפרקליטות לא הגיבה לעתירת חסידות סאטמאר שדרשה לפטור את כל בני הקהילה מגיוס ללא צורך בהתייצבות בלשכות הגיוס, וקיבלה ארכה של חצי שנה נוספת
בצלאל פנחסי
כ״א בשבט תשע״ט
23:05
2 תגובות
הפרקליטות פספסה את תאריך היעד שהציב לה בג"ץ להשיב תשובה תמציתית לעתירת חסידות סאטמר בו היא דרשה מבג"ץ לחייב את משרד הביטחון להעניק לבני הקהילה פטור מוחלט מגיוס ללא צורך בהתייצבות לבדיקות מקדמיות, ובדומה לפטור הניתן לנשים ובני מיעוטים שאינם מוזמנים לבדיקות אלא לאחר שנשלל מהם הפטור. יום לאחר התאריך היא נזכרה לבקש מבג"ץ הארכה לזמן התשובה, אך למרות התנגדות העותרים, היא אף קיבלה ארכה של חצי שנה. * בעתירה צויין כי עצם ההתייצבות מהווה חטא חמור. לדברי העותרים, הימנעותו וסירובו של שר הביטחון להוציא תחת ידו צווים הפוטרים את חסידי סאטמאר מגיוס, מהווה פגיעה בזכותם החוקתית לחופש דת ואמונה, ובהתאם לכך גם פגיעה חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. * העתירה מתבססת בין היתר על פסיקת בג"ץ 6427/02 אשר מציינת כי קהילה המופרדת באופן מוחלט מהמדינה ומהחלטותיה זכאית לפטור מחוקי חובה העלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי. * העותרים מתייחסים בעתירתם גם למוקשים שונים שהעלה בג"ץ בעבר בענין חוק טל, כגון כך שצריך שיוסדר בחקיקה (הקהילה בישראל מונה רק אלפי משפחות, כך שאין צורך בחקיקה), ושוויון בנטל (הקהילה נמנעת מקבלת זכויות מהמדינה, ועל כן לא ניתן להשוות אותם לקבוצות אחרות בחברה אשר זוכות לתמיכות ופריבילגיות).

ביום ראשון שעבר (20/01/19), עבר התאריך האחרון שהעניק בג"ץ לפרקליטות המדינה להשיב תשובה תמציתית בנוגע לעתירה של חסידות סאטמר בו היא דורשת לפוטרם באופן מוחלק מגיוס גם ללא צורך בהתייצבות בלשכת הגיוס לצורך בדיקה ראשונית.

למחרת ביום שני (21/01/19) הגישה הפרקליטות בקשה למתן אורכה לתגובה, העותרים התנגדו. אך כצפוי, בג"ץ בחר לקבל את בקשת הארכה (שהוגשה כאמור באיחור) בחצי שנה נוספת עד ל-28/07/19.





העתירה
חסידות סאטמאר היא אחת החסידויות הגדולות בעולם החרדי היהודי. חלק גדול מן הנמנים על חסידות זו מתגוררים בחו"ל, אך לחסידות קהילה גם בישראל. בעתירה מיוחדת שהגישו בחסידות סאטמאר לבג"ץ באמצעות משרד עורכי הדין מ. פירון ושותפיו, טוענים בחסידות כי העובדה שאינם מכירים כלל במדינה, ואף לא לוקחים תקציבים מהמדינה, מהווה עילה לפוטרם באופן מוחלט מגיוס (לא רק דיחוי), וגם זאת ללא התייצבות בלשכת הגיוס לצורך בדיקה ראשונית.

חסידות סאטמאר – אידאולוגיה
כידוע, כ"ק האדמו"ר מסאטמאר זיע"א בספרו "ויואל משה", ביאר בין השאר בהרחבה את יסודות ההתנגדות לעצם רעיון הציונות ולהקמת המדינה כפעולה אנושית בטרם בוא הגאולה מן השמיים. בסיס האמונה הזאת מצוי בתפיסה, שיסודותיה עוד בתלמוד, כי הקב"ה השביע את ישראל שלוש שבועות חמורות, שהפרתן כרוכה בענישה כבדה ביותר ושכל ניסיון למרוד בגלות ולהקים מדינה בידי אדם מפירה שלוש שבועות אלו ומהווה על כן מרידה בקב"ה וחטא כבד ביותר.

מעבר לכך, כ"ק האדמו"ר מסאטמאר הנחיל לתלמידיו כי חל כאמור איסור חמור על יציאה למלחמה בזמן הזה – טרם בוא הגאולה מן השמיים וכינון סנהדרין, אשר הוא בלבד יהיה מוסמך להכריז על מלחמת מצווה. לפיכך, עצם היציאה למלחמה והשירות בצבא, בין אם במסגרת שירות של יהודים או בכל צבא אחר, מהווה שפיכות דמים והפקרת דמו של עם ישראל.

לפיכך, חסידי סאטמאר המתגוררים בארץ ישראל (וכינויים "בני היישוב הישן") אינם רואים עצמם שייכים אל מדינת ישראל, ולא רק שמסרבים הם להכיר בה ולשתף עמה פעולה בדרך כלשהי, אלא שהם אף מאמינים שעצם קיומה מעכב את בוא הגאולה מן השמיים.

על-מנת להימנע משיתוף פעולה עם החטא הנורא בדבר קיום המדינה כאמור, מתבדלים חסידי סאטמאר – בני קהילות הישוב הישן בארץ ישראל ומתנערים מכל שייכות למדינה, מוסדותיה וסממניה. חסידי סאטמאר נמנעים מלהצביע בבחירות, ואינם מיוצגים בכנסת או במוסדות המדינה ורשויות אחרות. בנוסף, מתנגדות קהילות הישוב הישן בישראל לקבל תמיכה כספית כלשהי מהמדינה, ובכלל זה מסרבות לקבל תמיכות למוסדות החינוך שלהם. הממשק שלהם עם מדינת ישראל ומוסדותיה מצומצם למינימום, ומתקיים רק במקרים של כורח ובדלית ברירה.

לפי השקפתו של האדמו"ר מסאטמאר, המאבקים הצבאיים בין מדינת ישראל לשכנותיה אינם בבחינת מלחמת מצווה, כי אם שפיכות דמים כאמור, שמקורה באיסור "לא תרצח", וכפועל יוצא מכך עבירה על אחת משלושת מצוות אל תעשה המסווגות כ"ייהרג ואל יעבור", עליהן כבר נאמר שגם אם קיום מצווה ממצוות אלו מסכן את חייו של היהודי ועלול להביא למותו, עליו למסור עצמו להריגה ולא להפר אותן.

העתירה
בעתירה שהגישו בחסידות סאטמאר מבקשים העותרים להחיל על בני הקהילה את ההסדר הנוהג לגבי פטור משירות צבאי לנשים בשל אמונה דתית, שאינם נקראים לבדיקות אלא לאחר שנדחה בקשתן לפטור. מדיניות זו נועדה בין השאר להפחית את הפגיעה בזכויותיהם של מי שממילא לא יגויסו בסופו של דבר לצבא, שהרי אין זה סביר ומידתי לזמן לבדיקות כשירות ומיון את מי שבין כה וכה לא יגויס; ולכן אין זה סביר ומידתי לזמן את חסידי סאטמאר לבדיקות הראשוניות הללו אם ממילא לא יגויסו לבסוף.

העותרים מציינים כי החובה להחיל מדיניות דומה גם על חסידי סאטמאר מתעצמת שבעתיים, שכן מידת הפגיעה בזכויותיהם של בני המיעוטים כתוצאה מהתייצבותם לבדיקות הכשירות הראשוניות הינה מצומצמת באופן יחסי, בעוד שאצל חסידי סאטמאר מדובר בפגיעה מהותית בחופש הדת. אילוצם של חסידי סאטמאר להתייצב לבדיקות הכשירות הראשוניות, שלא לצורך, כבר הוא כשלעצמו כופה עליהם לבצע חטא חמור המתבטא בשיתוף פעולה עם מוסדות המדינה, ולעבור בכך על-פי אמונתם על הציווי הדתי.

בעתירה מצויין כי מחלקת ייעוץ וחקיקה של הפרקליטות הצבאית, טענה כי מדיניות הצבא אינה מכירה בהתנגדות מצפונית לחובת ההתייצבות להליכי רישום ובדיקה, וזאת תוך התעלמות מוחלטת מההסדרים הפוטרים נשים ובני מיעוטים מהתייצבות להליכי המיון הראשוניים כאשר מוגשות מטעמם בקשות לפטור מגיוס לצבא.

בג"ץ 6427/02: קהילה המופרדת באופן מוחלט מהמדינה ומהחלטותיה זכאית לפטור מחוקי חובה העלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי.
העתירה מתבססת בין היתר על פסיקת בג"ץ 6427/02 של המשנה לנשיא חשין, בו ציין כי קהילה אשר חיה את חייה כיחידה נפרדת ובאורח הרמטי מן החברה סביבה, ולא עוד אלא שחבריה אף דוחים כל עזרת- רווחה (public welfare) של המדינה הניתנת בכל דרך שהיא. אינם בוחרים בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, אין להם נציגים בכנסת, במועצותיהן של רשויות מקומיות ובממשלה, אינם משמשים פקידים בכירים במימשל המרכזי והמקומי, אינם משולבים ברשת הבריאות הממלכתית, נמנעים מלקבל הטבות כספיות והטבות אחרות מן המדינה ומן הרשויות המקומיות. זכאים הם לפטור מחוקי חובה שעלולים לקרוע אותם מעל הקהילה, גם באורח פיסי וגם באורח נפשי.

המוקש: חקיקה
לפי העתירה, למרות שבג"ץ קבע כי פטורים בכמויות גדולות ייעשו בחקיקה, אולם מאחר וחסידי סאטמאר מהווים קבוצה לא מאוד גדולה (החסידות עצמה מונה בארץ כאלף משפחות, וכלל החוגים השותפים להשקפתם הדתית לגבי הציונות והמדינה מונים כמה אלפי משפחות), והם פונים לבקש פטור מטעמי דת ואמונה. על-כן, בעניינם של חסידי סאטמאר אין כל צורך או חובה לעגן פטור זה בהסדר ראשוני, ודי במתן צווים פרטניים על-ידי שר הביטחון כמבוקש ברישא עתירה זו.

המוקש: שוויון בנטל
העותרים טוענם כי הנסיבות הייחודיות של חסידי סאטמאר, בעיקר העובדה שאינם זוכים – ולרצונם אינם זוכים – לתמיכות כספיות או אחרות מן המדינה כלל וכלל, מובילות למסקנה ששיח הזכות לשוויון אינו רלבנטי בענייננו. שהרי התבדלותם של חסידי סאטמאר מהחברה הישראלית, לרבות סירובם לבחור ולהיבחר, ממילא חוסמת להם את הדרך להשפיע על התנהלות המדינה ומהלכיה, לזכות לתמיכות, או ליהנות מתקצוב על-ידי המדינה.

התבדלות זו אשר פוגעת במישרין באינטרסים הכלכליים והפוליטיים של חסידי סאטמאר, בודאי מרעה את מצבם אל מול שאר הקבוצות בחברה הישראלית, ומכאן שלא ניתן להשוות אותם לקבוצות אחרות בחברה אשר זוכות לתמיכות ופריבילגיות.

לאור הנסיבות הייחודיות בהם מתאפיינת הקהילה טוענים העותרים כי סירובו של שר הביטחון להעניק לחסידי סאטמאר פטור משירות בצבא, יוצר פגיעה בזכותם של חסידי סאטמאר לפעול על-פי אמונתם הדתית האוסרת הכרה במדינה ובמוסדותיה, ומכאן שסירוב זה טומן בחובו פגיעה בזכות החוקתית לחופש הדת וכתוצאה מכך גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

על-כן, הימנעותו וסירובו של שר הביטחון להוציא תחת ידו צווים הפוטרים את חסידי סאטמאר מגיוס, מהווה פגיעה בזכותם החוקתית לחופש דת ואמונה, ובהתאם לכך גם פגיעה חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

די קלאגע פאפירן

כזכור וכפי שנחשף ב'אידישע פוסט', משרד עורכי הדין בן-נתן ופומרנץ המתמחה בליטיגציה בתחום זכויות האדם ומייצגת את 'העדה החרדית', הגיש לוועדת זכויות האדם של האו"ם דו"ח הקובע כי מדינת ישראל פוגעת באופן חמור בזכותם של חברי הקהילה לחופש הדת והאמונה, הזכות לחופש ההתכנסות השלווה והאגודה וזכויותיהם המוגנות כמיעוט. העתירה האחרונה מתייחסת רק לחלק מהנקודות שמועלים בדו"ח, האם הצבא והפרקליטות יתייחסו לדו"ח?
כללו של דבר: האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו.
(מסילת ישרים פרק א')



orechhakuved@gmail.com

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מיטוואך ינואר 30, 2019 11:40 pm

אין קורצן, די פרקליטות המדינה האט געדארפט ענטפערן אויף די קלאגע, למעשה האבן זיי נישט, און דער געריכט האט זיי געגעבן נאך א האלבע יאר צייט צו ענטפערן.

***
די שאלה איז אויב ביז דעמאלטס טוט די געריכט פטר'ן אלע סאטמערע פון זי שטעלן.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

מחשב
שר האלף
תגובות: 1095
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 17, 2018 3:57 pm

תגובהדורך מחשב » דאנארשטאג ינואר 31, 2019 10:09 pm

נא_שכל האט געשריבן:אין קורצן, די פרקליטות המדינה האט געדארפט ענטפערן אויף די קלאגע, למעשה האבן זיי נישט, און דער געריכט האט זיי געגעבן נאך א האלבע יאר צייט צו ענטפערן.

***
די שאלה איז אויב ביז דעמאלטס טוט די געריכט פטר'ן אלע סאטמערע פון זי שטעלן.


ניין, עס איז אריינגעגעבן געווארן א פארלאנג פאר 'צו ביניים', דאס מיינט אז ביז מ'פסק'ט זאל זיי זיין פטור, און דאס געריכט האט עס אפגעווארפן.
הוי מחשב...


צוריק צו “אקטועלע נייעס”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט