אסיפת התאחדות הרבנים בנוגע שיטת רבינו תם לעניני זמנים

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

היסטאריע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 328
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 5:03 pm

תגובה דורך היסטאריע »

מאירים האט געשריבן:
היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:הבנת כמעט כל הראשונים שהיו אחרי הר''ת.. וכן כל האחרונים (כמעט) היתה, שהר''ת הולך בשיטתו לפי דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בסוף היו לחלונה לתוך עובי הרקיע שקיעה ראשונה) והלכת כל עובי הרקיע שהיא ד' מלין ויוצאת דרך החלון לאחורי הרקיע (שקיעה שניה) והלכת בלילה אחורי הרקיע וכו'.. וכל השקיעה ההיא אינה שייכת בכלל לשקיעה האוסטרונימי שאנו רואים באופק, רק שהיא איזה תהליך שמתחלת שיעור ד' מילין לפני צאת ג' כוכבים בינונים ונגמר אז! וגם אין שום משמעות להלכה בזמן הזה לענין שקיעת החמה (אפי' שקיעת האוסטרונימי) לדעת ר''ת.... לכן רואים אנחנו שהאחרונים (עי' בחת''ס או''ח סימן פ' ועוד) חושבים לאחור... מזמן ראיית ג' כוכבים (שהוא ודאי לילה) ג' רבעי מיל קודם לזה הוא בין השמשות..... ולפני הז הוא ודאי יום ואין להשקיעה שום משמעות הלכתי (עכ''פ בזמה''ז) דו''ק ותשכח... נמצא לפי''ז שבעצם אין מחלוקת בין הר''ת והגאונים לענין התחלת הלילה... וכשיש ג' כוכבים בינונים אז הוא ודאי לילה לכו''ע... וכן ראיתי להרה''צ מוהרי''ץ דושינסקי זצ''ל שכתב שר''ת הוא לא ''מחמיר'' להיפך... הוא מיקל לעשות מלאכה בעש''ק לאחר השקיעה וכן להתפלל מנחה אחר השקיעה... כל זה היה דעת כל האחרונים כמעט... בשיטת ר''ת... וכן נהגו בכל קהלות מגורינו .. פולין אונגארן ...עד שהרה''ק השר שלום זצ''ל הנהיג לחומרא לא לצאת מן השבת רק אחר כלות 72 מינוט מן השקיעה הנראה כפשטות לשון הר''ת ומי יבא בסוד ד'... ואחריו תלמידו הרה''ק משינאווא זצ''ל... ואח''כ נכדיו הק' לבית צאנז-סיגוט הנהיגו וחיזקו החומרא הזו מאד במקומם ... ... והראי' שהיה מתחלה רק חומרא.. שהרה''ק מבעלזא זצ''ל שינה בארץ ישראל ל50 דקות...!!
נמצא לפי''ז שלאחר שיש מומחים באוסטרונומי' שאומרים שיש זמנים כאן בנוא יארק שיש כבר גכ''ב 23 מינוט אחר השקיעה... ולפעמים מוקדם אפי' יותר מעט... צריכים להזהר מאוד בתפלת המנחה .... אכן מותר להתפלל אחר השקיעה לשיטת ר''ת... אבל אסור להתפלל מנחה אחר צאת גכ''ב... וכש''כ לענין מלאכה בעש''ק ... כל יום משתנה מחבירו... וא''א לפסוק בזה רק מי שמכיר הסוגיא והמציאות כאחד... כ''ז הוא רק להמחזקים שיטת ר''ת.. לא כתבתי בכלל בשיטת הגאונים...
אבקש ג' דברים:
לא לסמוך עלי הלכה למעשה..
לא לקנטר במנהגי אדמור''ם....
ולא לסתור את דברי ברבים ... רק מי שלמד היטב הסוגיא.. לא רק המחבר ריש סי' רס''א... ודי... .. ואם טעיתי נא להעמיד אותי על נכון ואודה ולא אבוש...

ראה בתוס' רי"ד ששיטת ר"ת אינו תלוי כלל אם השמש הולך בלילה למעלה מהרקיע או למטה.
ואם על רוב ראשונים ואחרונים אתה סומך, הרי רוב ראשונים ואחרונים, והמחבר והרמ"א ורוב נו"כ פסקו כהר"ת.
מי אומר שהשקיעה של תורת משה יש לה שייכות לשקיעה איסטרונמי????? ומי אומר שלילה ויום בכלל תלוי בהשמש, אולי באור וחושך.
מה שאתה כותב שלפ"ז אין מחלוקה בין ר"ת וגאונים - הוא גאונות נפלאות, חבל על הזמן של כל הגאונים שפלפלו בזה, ולא הבינו דבר פשוט כ"כ...
מה שאתה כותב שכן נהגו עד..... השר שלום והוא שהתחיל לנהוג חומרא זו, הוא צחוק גדול, ועמי הארצות... או ליצנות. הלוא יש לנו עשרות ספרים מראשונים ואחרונים עד ימי מהר"ש מבעלזא שנקטו בחוזק כשיטת ר"ת.
עוד יש הרבה בקולמסי, אבל די ל'חכם' ברמיזא...


א) יודע אני התוס' רי''ד.. ולכן כתבתי ''רוב'' ראשונים ויש לי ראיות למה שכתבתי ואכמ''ל
ב) אכן אפשר שרוב ראשונים (ואחרונים) פוסקים כר''ת... אבל אין אף אחד מן הראשונים הידועים לי שכותב דאע''פ שכבר יצאו ג' כוכבים בינונים הוא עוד יום דו''ק בדבריהם... כולם מודים למאמר שמואל בגמרא כוכב אחד יום... וכו' (ואם המחבר למדת ... למה למדת רק ריש סי' רס''א ולא רצ''ג ששם כתב ג' כוכבים?)
ג) הוא אשר אמרתי שלשיטת ר''ת אין שום נפקותא להלכה בזמה''ז בשקיעת החמה.. לא תחלה וסוף שקיעה וגם לא שקיעה אוסטרונומי
ד) בודאי יש מחלוקת ר''ת וגאונים... רק בהתחלת זמן בין השמשות.... ולא אני הוא העם הארץ ... רק ראיתי למהרי''ץ דושינסקי שכתב כן.... (ופלא שאין אתה יודע שגם דעת המנחת כהן הוא שאין חולקים בזמן התחלת הלילה... ואתה קורא אותי הדל.... עם הארץ)
תביא לי אחד הפוסקים ''לפני'' זמן השר שלום שכותב דלילה לא הוה עד 72 מינוט מהשקיעה האוסטרונומי.... אדרבה! ... אכן נקטו ר''ת אבל לא לגבי התחלת הלילה... ובטח לא 72 מינוט.
ד) בקשתי שמי שלא למד הסוגיא על בוריה לא יקניט דברים עלי... לכן אולי תלמוד הסוגיא על בורי' מקודם ואח''כ נראה מה ישאר בקולמסך......


רציתי לדון אותך לכף זכות, שאין אתה בקי בהסוגיא, אבל אם כן הוא שלמדת את הסוגיא, אז הקושי' עוד יותר גדול, למה אתה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה?
וכל נוסח כתיבתך הוא רק בדרך של "ווארפן זאמד אין די אויגן". וצריכים הרבה ניירות והרבה סבלנות לברר וללבן את כל דבריך.
אבל אגיב רק על הנקודות שכתבת:
א) לאיזה סיבה כתבת שרוב הראשונים למדו כן בדברי ר"ת - כי רצית להראות שדברי ר"ת מופרך מהמציאות שאנו יודעים היום. וע"ז כתבתי שהתו' רי"ד כותב שאין זה נפק"מ לשיטת ר"ת להלכה. - ומה נפק"מ אם כתבת 'רוב'.
ב) לשיטת ר"ת אין נפק"ג בין ראיית ג' כוכבים לשיעור ד' מילין.
ג) נא לפרש דבריך, כי סתומים הם בעיני.
ד) בפשטות יש חילוק בזמן ביהש"מ בין הגאונים לר"ת, בין בהתחלת בין השמשות, ובין בסוף. וכן הוא בכל הספר מנחת כהן! ומה שאתה תולה באילן גדול של מהר"ץ דושינסקי, אדרבה ניתי ספר ונחזי. (לא כתבתי עליך "עם הארץ", רק שהדברים הם "עמי הארצות" וחילוק גדול בין זה לזה).
האם המחבר לא היה לפני המהר"ש מבעלזא... וכמדומה לי היה 'פוסק' ג"כ...
ד-B) עשיתי כדבריך...
היסטאריע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 328
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 5:03 pm

תגובה דורך היסטאריע »

מאירים האט געשריבן:
היסטאריע האט געשריבן:
יונה כהן האט געשריבן:פאר די וואס שטאמען פון אונגארן אשכנזים איז א פלא ממש וואס זיי זענען זיך מקיל צו דאווענען שפעט מנחה [עד 72] אין אנדערע קולות, למשל ווי דערמאנט דא 45 מינוט! מילא חסידי ותלמידי רביה"ק פון סאטמאר רבי זצ"ל יש להם אילן גדול על מה לסמוך אבער די חותמים האבען נאר געשריבען לגבי שבת דאס הייסט נישט, אז זיי האבען געהאלט אז אזוי פסק'נט מען לקולא, אויך פאר די וואס האבען קיינמאל נישט געהאלטן דעם זמן פון 72 שוה לכל מקומות ואופקים. און טאקע און פאפא לאט מען נישט דאווענען מנחה שפעט נאכען זמן פון צאה"כ לפי האופק.

ר' יונה, דער מנחת כהן אליינס שרייבט זיין שיטה נאר לחומרא, מחמת איסור שבת (ומילה), אבער ער איז נישט מקיל צו טוהן א מלאכה פאר 72.
ממילא ביי תפילת מנחה, דרבנן, קען מען אננעמען די שיטת ר"ת ע"ב מינוט.

נא ללמוד המנחת כהן לפני כתיבת הלכה משמו...
דער מנחת כהן אסר'ט בכל תוקף א מלאכה ער''ש נאך שקיעה להחמיר כשיטת הגאונים... ער זאגט קלאר אז ביי גכ''ק קען מען טוהן א מלאכה מוש''ק אפי' פאר 72 מינוט..... און ער נעמט בכלל נישט אהן להלכה 72 מינוט.... ממילא לויט אים קען מען זיכער נישט דאווענען מנחה נאך גכ''ב ווייל סאיז לשיטתו שוין ודאי לילה..און ביינאכט ''טאר מען נישט'' דאווענען מנחה!! חכמים הזהרו מאוד בדבריכם!!!!!!

בייזערט זיך נישט.
איך רעד נישט פון ערב שבת, איך רעד פון מוצאי שבת.
ער שרייבט אז איינער וואס איז נישט בקי אין די חשבונות, דער קען זיך פארלאזן אויף ג' כוכבים אז מסתמא איז שוין 72. אבער אויב לויט די חשבונות איז נאכנישט 72, טאר מען זיך נישט פארלאזן אויף ג' כוכבים אליינס, ווייל איך נעם אן אז מיר זענען היינט נישט בקי אין ג' כוכבים. און מען דארף היטן שבת ביז 72 מינוט.

דאס וואס איר שרייבט וועגן מנחה לויט'ן מנחת כהן, איז אפען פאר דעבאטעס, אבער נישט דאס שרייבט ער.
דאס וואס ר' יונה האט צוגעשטעלט דאווענען מנחה צום שיטת המנחת כהן, האב איך געזאגט אז עס איז נישט קיין צושטעל שבת דאורייתא, צו מנחה דרבנן.
היסטאריע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 328
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 5:03 pm

תגובה דורך היסטאריע »

היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
היסטאריע האט געשריבן:
יונה כהן האט געשריבן:פאר די וואס שטאמען פון אונגארן אשכנזים איז א פלא ממש וואס זיי זענען זיך מקיל צו דאווענען שפעט מנחה [עד 72] אין אנדערע קולות, למשל ווי דערמאנט דא 45 מינוט! מילא חסידי ותלמידי רביה"ק פון סאטמאר רבי זצ"ל יש להם אילן גדול על מה לסמוך אבער די חותמים האבען נאר געשריבען לגבי שבת דאס הייסט נישט, אז זיי האבען געהאלט אז אזוי פסק'נט מען לקולא, אויך פאר די וואס האבען קיינמאל נישט געהאלטן דעם זמן פון 72 שוה לכל מקומות ואופקים. און טאקע און פאפא לאט מען נישט דאווענען מנחה שפעט נאכען זמן פון צאה"כ לפי האופק.

ר' יונה, דער מנחת כהן אליינס שרייבט זיין שיטה נאר לחומרא, מחמת איסור שבת (ומילה), אבער ער איז נישט מקיל צו טוהן א מלאכה פאר 72.
ממילא ביי תפילת מנחה, דרבנן, קען מען אננעמען די שיטת ר"ת ע"ב מינוט.

נא ללמוד המנחת כהן לפני כתיבת הלכה משמו...
דער מנחת כהן אסר'ט בכל תוקף א מלאכה ער''ש נאך שקיעה להחמיר כשיטת הגאונים... ער זאגט קלאר אז ביי גכ''ק קען מען טוהן א מלאכה מוש''ק אפי' פאר 72 מינוט..... און ער נעמט בכלל נישט אהן להלכה 72 מינוט.... ממילא לויט אים קען מען זיכער נישט דאווענען מנחה נאך גכ''ב ווייל סאיז לשיטתו שוין ודאי לילה..און ביינאכט ''טאר מען נישט'' דאווענען מנחה!! חכמים הזהרו מאוד בדבריכם!!!!!!

בייזערט זיך נישט.
איך רעד נישט פון ערב שבת, איך רעד פון מוצאי שבת.
ער שרייבט אז איינער וואס איז נישט בקי אין די חשבונות, דער קען זיך פארלאזן אויף ג' כוכבים אז מסתמא איז שוין 72. אבער אויב לויט די חשבונות איז נאכנישט 72, טאר מען זיך נישט פארלאזן אויף ג' כוכבים אליינס, ווייל איך נעם אן אז מיר זענען היינט נישט בקי אין ג' כוכבים. און מען דארף היטן שבת ביז 72 מינוט.
(נ.ב. לערנט אין ספר מנחת כהן אליינס, נישט אין די קובצים'לעך וואס ברענגען נאך דעם שיטת המנחת כהן).

דאס וואס איר שרייבט וועגן מנחה לויט'ן מנחת כהן, איז אפען פאר דעבאטעס, אבער נישט דאס שרייבט ער.
דאס וואס ר' יונה האט צוגעשטעלט דאווענען מנחה צום שיטת המנחת כהן, האב איך געזאגט אז עס איז נישט קיין צושטעל שבת דאורייתא, צו מנחה דרבנן.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
היסטאריע האט געשריבן:
יונה כהן האט געשריבן:פאר די וואס שטאמען פון אונגארן אשכנזים איז א פלא ממש וואס זיי זענען זיך מקיל צו דאווענען שפעט מנחה [עד 72] אין אנדערע קולות, למשל ווי דערמאנט דא 45 מינוט! מילא חסידי ותלמידי רביה"ק פון סאטמאר רבי זצ"ל יש להם אילן גדול על מה לסמוך אבער די חותמים האבען נאר געשריבען לגבי שבת דאס הייסט נישט, אז זיי האבען געהאלט אז אזוי פסק'נט מען לקולא, אויך פאר די וואס האבען קיינמאל נישט געהאלטן דעם זמן פון 72 שוה לכל מקומות ואופקים. און טאקע און פאפא לאט מען נישט דאווענען מנחה שפעט נאכען זמן פון צאה"כ לפי האופק.

ר' יונה, דער מנחת כהן אליינס שרייבט זיין שיטה נאר לחומרא, מחמת איסור שבת (ומילה), אבער ער איז נישט מקיל צו טוהן א מלאכה פאר 72.
ממילא ביי תפילת מנחה, דרבנן, קען מען אננעמען די שיטת ר"ת ע"ב מינוט.

נא ללמוד המנחת כהן לפני כתיבת הלכה משמו...
דער מנחת כהן אסר'ט בכל תוקף א מלאכה ער''ש נאך שקיעה להחמיר כשיטת הגאונים... ער זאגט קלאר אז ביי גכ''ק קען מען טוהן א מלאכה מוש''ק אפי' פאר 72 מינוט..... און ער נעמט בכלל נישט אהן להלכה 72 מינוט.... ממילא לויט אים קען מען זיכער נישט דאווענען מנחה נאך גכ''ב ווייל סאיז לשיטתו שוין ודאי לילה..און ביינאכט ''טאר מען נישט'' דאווענען מנחה!! חכמים הזהרו מאוד בדבריכם!!!!!!

בייזערט זיך נישט.
איך רעד נישט פון ערב שבת, איך רעד פון מוצאי שבת.
ער שרייבט אז איינער וואס איז נישט בקי אין די חשבונות, דער קען זיך פארלאזן אויף ג' כוכבים אז מסתמא איז שוין 72. אבער אויב לויט די חשבונות איז נאכנישט 72, טאר מען זיך נישט פארלאזן אויף ג' כוכבים אליינס, ווייל איך נעם אן אז מיר זענען היינט נישט בקי אין ג' כוכבים. און מען דארף היטן שבת ביז 72 מינוט.

דאס וואס איר שרייבט וועגן מנחה לויט'ן מנחת כהן, איז אפען פאר דעבאטעס, אבער נישט דאס שרייבט ער.
דאס וואס ר' יונה האט צוגעשטעלט דאווענען מנחה צום שיטת המנחת כהן, האב איך געזאגט אז עס איז נישט קיין צושטעל שבת דאורייתא, צו מנחה דרבנן.

ביטע לערן נאך אמאל דעם מנחת כהן! ער שרייבט קלאר אז אויב מ'זעט שוין ג' כוכבים זאג איך אז ער האט זיך טועה געווען אונעם שיעור ד' מילין... אבער עס איז שוין זיכער נאכט!!!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:
היסטאריע האט געשריבן:
מאירים האט געשריבן:הבנת כמעט כל הראשונים שהיו אחרי הר''ת.. וכן כל האחרונים (כמעט) היתה, שהר''ת הולך בשיטתו לפי דעת חכמי ישראל שהחמה נכנסת בסוף היו לחלונה לתוך עובי הרקיע שקיעה ראשונה) והלכת כל עובי הרקיע שהיא ד' מלין ויוצאת דרך החלון לאחורי הרקיע (שקיעה שניה) והלכת בלילה אחורי הרקיע וכו'.. וכל השקיעה ההיא אינה שייכת בכלל לשקיעה האוסטרונימי שאנו רואים באופק, רק שהיא איזה תהליך שמתחלת שיעור ד' מילין לפני צאת ג' כוכבים בינונים ונגמר אז! וגם אין שום משמעות להלכה בזמן הזה לענין שקיעת החמה (אפי' שקיעת האוסטרונימי) לדעת ר''ת.... לכן רואים אנחנו שהאחרונים (עי' בחת''ס או''ח סימן פ' ועוד) חושבים לאחור... מזמן ראיית ג' כוכבים (שהוא ודאי לילה) ג' רבעי מיל קודם לזה הוא בין השמשות..... ולפני הז הוא ודאי יום ואין להשקיעה שום משמעות הלכתי (עכ''פ בזמה''ז) דו''ק ותשכח... נמצא לפי''ז שבעצם אין מחלוקת בין הר''ת והגאונים לענין התחלת הלילה... וכשיש ג' כוכבים בינונים אז הוא ודאי לילה לכו''ע... וכן ראיתי להרה''צ מוהרי''ץ דושינסקי זצ''ל שכתב שר''ת הוא לא ''מחמיר'' להיפך... הוא מיקל לעשות מלאכה בעש''ק לאחר השקיעה וכן להתפלל מנחה אחר השקיעה... כל זה היה דעת כל האחרונים כמעט... בשיטת ר''ת... וכן נהגו בכל קהלות מגורינו .. פולין אונגארן ...עד שהרה''ק השר שלום זצ''ל הנהיג לחומרא לא לצאת מן השבת רק אחר כלות 72 מינוט מן השקיעה הנראה כפשטות לשון הר''ת ומי יבא בסוד ד'... ואחריו תלמידו הרה''ק משינאווא זצ''ל... ואח''כ נכדיו הק' לבית צאנז-סיגוט הנהיגו וחיזקו החומרא הזו מאד במקומם ... ... והראי' שהיה מתחלה רק חומרא.. שהרה''ק מבעלזא זצ''ל שינה בארץ ישראל ל50 דקות...!!
נמצא לפי''ז שלאחר שיש מומחים באוסטרונומי' שאומרים שיש זמנים כאן בנוא יארק שיש כבר גכ''ב 23 מינוט אחר השקיעה... ולפעמים מוקדם אפי' יותר מעט... צריכים להזהר מאוד בתפלת המנחה .... אכן מותר להתפלל אחר השקיעה לשיטת ר''ת... אבל אסור להתפלל מנחה אחר צאת גכ''ב... וכש''כ לענין מלאכה בעש''ק ... כל יום משתנה מחבירו... וא''א לפסוק בזה רק מי שמכיר הסוגיא והמציאות כאחד... כ''ז הוא רק להמחזקים שיטת ר''ת.. לא כתבתי בכלל בשיטת הגאונים...
אבקש ג' דברים:
לא לסמוך עלי הלכה למעשה..
לא לקנטר במנהגי אדמור''ם....
ולא לסתור את דברי ברבים ... רק מי שלמד היטב הסוגיא.. לא רק המחבר ריש סי' רס''א... ודי... .. ואם טעיתי נא להעמיד אותי על נכון ואודה ולא אבוש...

ראה בתוס' רי"ד ששיטת ר"ת אינו תלוי כלל אם השמש הולך בלילה למעלה מהרקיע או למטה.
ואם על רוב ראשונים ואחרונים אתה סומך, הרי רוב ראשונים ואחרונים, והמחבר והרמ"א ורוב נו"כ פסקו כהר"ת.
מי אומר שהשקיעה של תורת משה יש לה שייכות לשקיעה איסטרונמי????? ומי אומר שלילה ויום בכלל תלוי בהשמש, אולי באור וחושך.
מה שאתה כותב שלפ"ז אין מחלוקה בין ר"ת וגאונים - הוא גאונות נפלאות, חבל על הזמן של כל הגאונים שפלפלו בזה, ולא הבינו דבר פשוט כ"כ...
מה שאתה כותב שכן נהגו עד..... השר שלום והוא שהתחיל לנהוג חומרא זו, הוא צחוק גדול, ועמי הארצות... או ליצנות. הלוא יש לנו עשרות ספרים מראשונים ואחרונים עד ימי מהר"ש מבעלזא שנקטו בחוזק כשיטת ר"ת.
עוד יש הרבה בקולמסי, אבל די ל'חכם' ברמיזא...


א) יודע אני התוס' רי''ד.. ולכן כתבתי ''רוב'' ראשונים ויש לי ראיות למה שכתבתי ואכמ''ל
ב) אכן אפשר שרוב ראשונים (ואחרונים) פוסקים כר''ת... אבל אין אף אחד מן הראשונים הידועים לי שכותב דאע''פ שכבר יצאו ג' כוכבים בינונים הוא עוד יום דו''ק בדבריהם... כולם מודים למאמר שמואל בגמרא כוכב אחד יום... וכו' (ואם המחבר למדת ... למה למדת רק ריש סי' רס''א ולא רצ''ג ששם כתב ג' כוכבים?)
ג) הוא אשר אמרתי שלשיטת ר''ת אין שום נפקותא להלכה בזמה''ז בשקיעת החמה.. לא תחלה וסוף שקיעה וגם לא שקיעה אוסטרונומי
ד) בודאי יש מחלוקת ר''ת וגאונים... רק בהתחלת זמן בין השמשות.... ולא אני הוא העם הארץ ... רק ראיתי למהרי''ץ דושינסקי שכתב כן.... (ופלא שאין אתה יודע שגם דעת המנחת כהן הוא שאין חולקים בזמן התחלת הלילה... ואתה קורא אותי הדל.... עם הארץ)
תביא לי אחד הפוסקים ''לפני'' זמן השר שלום שכותב דלילה לא הוה עד 72 מינוט מהשקיעה האוסטרונומי.... אדרבה! ... אכן נקטו ר''ת אבל לא לגבי התחלת הלילה... ובטח לא 72 מינוט.
ד) בקשתי שמי שלא למד הסוגיא על בוריה לא יקניט דברים עלי... לכן אולי תלמוד הסוגיא על בורי' מקודם ואח''כ נראה מה ישאר בקולמסך......


רציתי לדון אותך לכף זכות, שאין אתה בקי בהסוגיא, אבל אם כן הוא שלמדת את הסוגיא, אז הקושי' עוד יותר גדול, למה אתה מגלה פנים בתורה שלא כהלכה?
וכל נוסח כתיבתך הוא רק בדרך של "ווארפן זאמד אין די אויגן". וצריכים הרבה ניירות והרבה סבלנות לברר וללבן את כל דבריך.
אבל אגיב רק על הנקודות שכתבת:
א) לאיזה סיבה כתבת שרוב הראשונים למדו כן בדברי ר"ת - כי רצית להראות שדברי ר"ת מופרך מהמציאות שאנו יודעים היום. וע"ז כתבתי שהתו' רי"ד כותב שאין זה נפק"מ לשיטת ר"ת להלכה. - ומה נפק"מ אם כתבת 'רוב'.
ב) לשיטת ר"ת אין נפק"ג בין ראיית ג' כוכבים לשיעור ד' מילין.
ג) נא לפרש דבריך, כי סתומים הם בעיני.
ד) בפשטות יש חילוק בזמן ביהש"מ בין הגאונים לר"ת, בין בהתחלת בין השמשות, ובין בסוף. וכן הוא בכל הספר מנחת כהן! ומה שאתה תולה באילן גדול של מהר"ץ דושינסקי, אדרבה ניתי ספר ונחזי. (לא כתבתי עליך "עם הארץ", רק שהדברים הם "עמי הארצות" וחילוק גדול בין זה לזה).
האם המחבר לא היה לפני המהר"ש מבעלזא... וכמדומה לי היה 'פוסק' ג"כ...
ד-B) עשיתי כדבריך...


א). כתבתי שיש לי ראיות ע''ז... בעיקר למדתי כן אחרי העיון בחת''ס סי' פ' זמן ארוך מאוד יגעתי על התשובה ההוא... עי' ברמב''ן אבילת ישנה (לשון המחבר סי' רס''א מקורו הרמב''ן ההוא)
ותוס' הרא''ש שבת לה. וברכות בשם רשב''ם ...וכן לשון המאירי ... וכן בס' עולת תמיד חלק עו''ש או''ח סי' רס''א אינם מדברים על שקיעה באופק... רק בלשון "אין השמש זורחת בארץ" '' שאינו נראה בכוחו כמאז'' ''מתחלת אורה להיות כהה'' וגם היה קשה לי למה הר''ת נקט שיטת חכמי אומות העולם... אחרי העיון היטב בכל זה הגעתי למסקנא... ובאמת אינך צריך לקבל את המסקנא שלי .. כי ההלכה לא תשתנה עי''ז המ''כ מסביר אתו בדרך אחרת והלכה אחת הוא שבראיית גכ''ב הוי לילה וכמאמר שמואל...ועוה''פ כתבתי ''שכמעט'' כולם הבינו ככה
ב). מאיפה למדת את זה ... אני מביא לך ... מנחת כהן... מג''א... חת''ס... והחת''ס כתב שם שכן דעת כל האחרונים... שבצאת ג' כוכבים הוי לילה וחושבים לאחור... ואתה כותב עלי מגלה פנים ח''ו??????
ג). עי' אות ב' ותלמוד המחת כהן עוה''פ ותשובת חת''ס ומ''א של''א
ותלמוד המחבר רצ''ג... הלכות מוצש''ק..
דb). כנראה שלא חזרת על לימודך....
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום דאנערשטאג יאנואר 12, 2017 6:04 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
איסר האטלקי
שר האלפיים
תגובות: 2952
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 12:37 am
לאקאציע: אין בעסמענט

בקשה

תגובה דורך איסר האטלקי »

[align=center]טייערע נייע ניקים/שרייבער:
ביטע נישט קוואוטן אזעלכע לאנגע תגובות, עס קען מאכן דיזי געוויסע מענטשן (ואני בתוכם).
ישר כח
[/align]
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

הוספה

תגובה דורך מאירים »

החת''ס אינו מתחשב עם השקיעה באופק בכלל.,.... כותב זמן צאת הכוכבים..(אגב פחות משעה אחר השקיעה ולא 72מינוט) וחושב לאחור טו''ב מינוטין לביה''ש ולפני זה הוא ודאי יום שהרי פסק שם כר''ת...!!!!!!!!!..
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום זונטאג יאנואר 22, 2017 4:57 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

איסר האטלקי האט געשריבן:[align=center]טייערע נייע ניקים/שרייבער:
ביטע נישט קוואוטן אזעלכע לאנגע תגובות, עס קען מאכן דיזי געוויסע מענטשן (ואני בתוכם).
ישר כח
[/align]

ווי אזוי קען מען שניידן פון דע קוואוט.... ???
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובה דורך בלעטל »

היסטאריע האט געשריבן:
בלעטל האט געשריבן:
איסר האטלקי האט געשריבן:
יוסף שרייבער האט געשריבן: מען זאגט אז קלויזנבארגער רב איז געווען די איינציגסטע (עכ"פ דא אין אמעריקא) וואס האט געהאלטען זמן ר"ת אפילו לקולא, ווייסט איינער מער איבער דעם?

בבית מרן הקדוש מבאבוב זצ"ל האט מען אויך גאר מקיל געווען ווען עס איז געקומען צום שקיעה ערש"ק.

אבער היינט אפילו אין באבוב טוט מען נישט מלאכות נאך די שקיעה.

זעט אויס אז ביסט נאך נישט געווען אין באבובער מקוה נאכ'ן שקיעה...
עס איז דא א סאך קהילות דא און דארט וועלכע פירן זיך לפי מסורתם, וואס זענען מקיל טוהן מלאכות נאכ'ן שקיעה, נאר געווענליך דאורייתא'ס איז מען יא מחמיר.

וואס טוט מען דארט נאך די שקיעה.
איך האב גערעדט מיט א מורה הוראה אין באבוב, דאס אז ס'איז דא יחידים וואס טוען ליידער מלאכות בצנעא ווייס איך. כנ"ל.
נישט קיין שום חילוק צווישן דאורייתא און דרבנן. חלילה לחלק בזה.
בלעטל
שר האלף
תגובות: 1514
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 17, 2011 3:15 am

תגובה דורך בלעטל »

מאירים מישט אביסל.
ס'איז אמת אז די מנהג איז געווען אזוי, אבער נישט אז די פוסקים שרייבן אזוי. די פוסקים שרייבן ווי דער מחבר עיין בדרך החיים.
דער שר שלום טאקע איז געווען שטארק פאר עב מינוט, אבער ס'איז נישט זיין חידוש. נישט געווען די איינציגסטע און שינאווער רב האט געהאט א טאטע אויך..
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

איך ברענג דריי פוסקים אשר כל בית ישראל נשען עליהם וואס שרייבן אזוי ווי איך זאג... די זאגסט אז נישט!...
לשון המחבר רס''א איז א לשון הרמב''ן וצריך לפרש כמו שפרשתי לעיל שששש! מפני שבדברי הרמב''ן עצמו יש לפרש כן כי בחידושיו בנדה פרק ב' שרייבט דער רמב''ן אז מקען זעהן א עד הבדיקה לאור היום בין השמשות... און לויט פשוט פשט אין רמב''ן איז שוין ביהש''מ גוט טונקל ודי
און נאך מער אין רצ''ג שרייבט דער מחבר אליינס אז ביי ג' כוכבים איז נאכט....
דרך החיים האב איך נישט געזען.. מחר אי''ה

ווער נאך חוץ מהשר שלום? אדרבה??

איך האב נישט געהערט קלאר וועגן דעם הייליגן דברי חיים... כפי ידיעתי איז עס געווען הרה''ק משינאווא
אוועטאר
צו געזונט
שר שבעת אלפים
תגובות: 7049
זיך איינגעשריבן אום: מוצ"ש נאוועמבער 21, 2009 6:24 pm
לאקאציע: חשש גילוי

תגובה דורך צו געזונט »

איבערקוקענדיג יעדע איינציגע תגובה אין דעם אשכול, האמיר אינאכט גענומען אן איין און איינציגע זאך. יעדער טענה'ט מי בראש, דער פסק "מוז" זיין אוואו מיין פוסק/רבי/דיין זאגט!
אבער, איז דען דער סקווירא'ר חסיד געבינדען צום פאפא'ער דיין'ס הלכה, איז דער ריבאטיטש'ער גבאי געבינדען צו די פסק דין פון ראב"ד מעזריטש זידיטשויב? ווי א גרויסער גאון ער זאל נאר זיין, ווען ביי זיי האט מען אנדערש אנגענומען!
מען רעדט דא אלע פון ערנסטע פוסקים, אבער זיי האבען נאר מחייב געווען די וואס נעמען אן זייערע פסקים. קיין איינע פון די אויבענדערמאנטע זיינען געווען אין א שטייגער אוואו די וועד ארבע ארצות וואס האבען מחייב געווען אלע אין די געגענט. אפילו רוב האלטן שוין היינט מיט די ע"ב דקות, איז עס בכלל נישט מחייב לאמיר זאגען דעם יעקע וואס זיינע עלטערן האבען זיך נישט אזוי געפירט און אפילו ער וואוינט אין הארץ/ניר/מילץ פון וויליאמסבורג. אפילו טויזענט רבנים, און ערנסטע פוסקים זיינען אונטערגעשריבען אויף דעם קול קורא, אוואו לאנג זיין פערזענליכע דיין פסק'עט אים נישט אזוי צו טוהן איז אים דאס גארנישט מחייב.
לערנט אייך אויס סקול באס סעיפטי. דאן פראקטיצירט עס מיט אייערע קינדער.
צו קאנען בעיסיק ערשטע הילף איז נישט א אויסוואהל. עס איז א מוז פאר יעדע טאטע, מאמע און ערוואקסענער.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אמת ויציב... און לכאורה פראדעם האט האדמו''ר מבאבוב זצ''ל נישט געוואלט אונטערשרייבן ביז מען נעמט ארויס דעם זאץ ''עפי דעת תורתינו הקדושה''... (אויב דע מעשה איז קראנט)...
איך האב נאר געוואלט ארויסברענגען 2 נקודות חשובות.

א). ווער עס קען נישט די סוגיא גוט ''על בוריה'' זאל טוהן וואס זיין דיין הייסט אים, און נישט שרייבן פאר אנדערע בהלכה זו, ווייל פון יעדע פאלטשע ווארט קען זיין א מכשול לרבים.

ב). אפי' אויב מיין רבי \ דיין האלט בתוקף איין וועג... מוז נאך נישט זיין אז אלע גרויסע פוסקים האלטן אזוי.. און מ'האט זיך ''אייביג'' אזוי געפירט... ד''מ, מ'דארף נישט אויסדרייען דברי הפוסקים... אדער איבערשרייבן היסטאריע.... מיין רבי \ דיין איז גרויס אן דעם אויך.
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום דאנערשטאג יאנואר 12, 2017 3:36 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

גערעכט!...

תגובה דורך מאירים »

קעלנער האט געשריבן:אלס אינטערעסאנטקייט וועלכע צאנז אדער סיגוטע רביס זענען געווען אייניקלעך פון שינאווע רב?

מבעלז לקאמינקא... ומשם באבוב.... לבעלז היה השפעה גדולה מאוד... איך שהוא, כפי ידיעתי היה הכל ספיחי בעלזא שהחזיקו 72 דקות... ! סליחה על האיחור!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

קשה מאוד להאמין

תגובה דורך מאירים »

אלף בית האט געשריבן:אליבא דאמת, האט דער דברי יואל געוואלט אז איינפירן דא אין ניו יארק שיטת רבינו תם לקולא ולחומרא, ד"ה אז ערב שבת זאל מען געהעריג טוהן מלאכות ביז א האלבע שעה נאכן שקיעה (אזוי ווי דער חת"ס שרייבט אין א תשובה או"ח סי' פ).
למעשה האט זיך דער אסיפה "נישט" אויסגעשטעלט ווי דער רבי האט געוואלט נאר מען איז געקומען מיט אן אפמאך דו האלסט וואס דו האלטסט און איך וואס איך. נאר אז יעדער וועט גיין לחומרא לגבי קבלת ויציאת שבת.

(בשעת הדחק נעמט מען טאקע אן לקולא, מיין חבר האט מיר דערציילטף אז פאריאר ווען עס איז געווען די גרויסע שניי בליזארט אין א פרייטאג און ער איז געבליבן שטיין אינמיטן די הייוועי אויפן וועג ארויס קיין קרית יואל, (ער האט געהאט פרויען און קינדער אין די קאר( האט ער אנגעקאלט דעם קרית יואל'ער דיין הגאון בעל אגלי דבש שליט"א, און ער האט אין גע'פסק'ט אז ער מעג פארן מיט די קאר ביז א האלבע שעה נאך די שקיעה (3/4 שעה נאכן זמן), ביז ער קומט אן צו א באוואוינטע געגנט (דער דיין האט געזאגט ביזן פאליס סטעישאן).


חת''ס סי' פ'..?
חס ושלום!! ... איך גלייב נישט אזא זאך ...! דער לשון חת''ס איז אנחנו עושים במלאכה עד שעה או ג' רבעי שעה קודם הלילה!.... און אביסל שפעטער שרייבט ער אז צאת הכוכבים דאמאלס אין יענע צייט פון יאר איז 8:55 וואס איז אביסל ווייניגער פון א שעה נאך די שקיעה ... קומט אויס אז א שעה פאר ''לילה'' איז די שקיעה... יעצט נחזי אנן ... ואנחנו עושים במלאכה עד ''שעה'' (שקיעה)... או ג' רבעי שעה.( 13 מינוט נאך שקיעה) קודם הלילה!... פון ווי האסטו א חשבון חצי שעה??? חכמים הזהרו בדבריכם!...
באמת קען מען נישט קיין ראיה ברענגען פון יענע תשובה ווייל דאמאלס איז נאך נישט געווען דער גרעניטש זייגער... יעדע שטאט האט אנגעשטעלט דעם ''שטאט זייגער'' לויט דעם זון זייגער פון יענע פלאץ.. Local appare.... ואכמ''ל..( ואחת ידעתי אז איך האב א לוח פון פרעשבורג שנת תרצ''ג... און זמן מוצש''ק איז 43 מינוט נאך שקיעה! און זמן הדלקת נרות ערב ש''ק איז ''ביי די שקיעה'' און מנחה בימות החול איז 12 מינוט אחר שקיעה ... און פארגעס נישט אז דארט האט מען געהאלטן ''במוחלט כר''ת'' ... איך גלייב אז מ'האט נישט משנה געווען פון מנהג החת''ס בבית מדרשו!... ממילא קומט אויס אז דברי החת''ס איז נאר עושים במלאכה ביז בערך שקיעה! ... )
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

איטשע האט געשריבן:
קרעמער האט געשריבן:יישר כח אלע מגיבים, ובפרט מאטקע. ביטע זוך אפיר יענעם ספר און לאז מיך וויסן.

אין ספר נשמת שבת חלק ו' שרייבט ער אז דער מנהג דאהי איז אז א קינד וואס ווערט געבוירן שבת פארנאכטס צווישן די שקיעה און צאת הכוכבים מל'ט מען נישט אום שבת.


דאס איז שוין א צווייטע זאך.
דער קול קורא רעדט פון צינדען לעכט ערש"ק, איסור עשית מלאכה ערב שבת, הייבט זיך אן לויט שיטת רבינו תם ביים צווייטן שקיעה (13.5 מינוט פאר 72), און ערב שבת איז מען מחמיר לשיטת רבינו תם, כדעת המנחת כהן, וואס לפי דעם קען מען רוהיגער הייט מאכן א מלאכה ביז עטליסט א גוטע דרייאפערטל שעה נאכ'ן לעכט צינדען


פון ווי נעמסטו דעם זמן לשיטת המנחת כהן?.... די ביסט מתיר אסור סקילה וכרת אויף לופט??
ביטע לערן בעיון די תשובה סי' פ' בחת''ס דער חת''ס שרייבט אז פאר זמן צאת הכוכבים ''בשמים בהירים''... 17 מינוט איז בין השמשות... דא אין נוא יארק בשמים בהירים איז שוין דא גכ''ב בשמים בהירים בערך 25 מינוט אחר שקיעה (בחורף).. קומט אויס אז לשיטת המח''כ קען מען אפשר טוהן א מלאכה ביז 7 מינוט אחר שקיעה!! (לר''ת).... וויזוי ביסטו מסביר ''א גוטע דרייפערטל שעה אחר הדלה''נ ??? ... פארגעס נישט מ'רעדט פון שבת קודש!!!!!
היסטאריע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 328
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 10, 2015 5:03 pm

תגובה דורך היסטאריע »

מאירים האט געשריבן:
אלף בית האט געשריבן:אליבא דאמת, האט דער דברי יואל געוואלט אז איינפירן דא אין ניו יארק שיטת רבינו תם לקולא ולחומרא, ד"ה אז ערב שבת זאל מען געהעריג טוהן מלאכות ביז א האלבע שעה נאכן שקיעה (אזוי ווי דער חת"ס שרייבט אין א תשובה או"ח סי' פ).
למעשה האט זיך דער אסיפה "נישט" אויסגעשטעלט ווי דער רבי האט געוואלט נאר מען איז געקומען מיט אן אפמאך דו האלסט וואס דו האלטסט און איך וואס איך. נאר אז יעדער וועט גיין לחומרא לגבי קבלת ויציאת שבת.

(בשעת הדחק נעמט מען טאקע אן לקולא, מיין חבר האט מיר דערציילטף אז פאריאר ווען עס איז געווען די גרויסע שניי בליזארט אין א פרייטאג און ער איז געבליבן שטיין אינמיטן די הייוועי אויפן וועג ארויס קיין קרית יואל, (ער האט געהאט פרויען און קינדער אין די קאר( האט ער אנגעקאלט דעם קרית יואל'ער דיין הגאון בעל אגלי דבש שליט"א, און ער האט אין גע'פסק'ט אז ער מעג פארן מיט די קאר ביז א האלבע שעה נאך די שקיעה (3/4 שעה נאכן זמן), ביז ער קומט אן צו א באוואוינטע געגנט (דער דיין האט געזאגט ביזן פאליס סטעישאן).


חת''ס סי' פ'..?
חס ושלום!! ... איך גלייב נישט אזא זאך ...! דער לשון חת''ס איז אנחנו עושים במלאכה עד שעה או ג' רבעי שעה קודם הלילה!.... און אביסל שפעטער שרייבט ער אז צאת הכוכבים דאמאלס אין יענע צייט פון יאר איז 8:55 וואס איז אביסל ווייניגער פון א שעה נאך די שקיעה ... קומט אויס אז א שעה פאר ''לילה'' איז די שקיעה... יעצט נחזי אנן ... ואנחנו עושים במלאכה עד ''שעה'' (שקיעה)... או ג' רבעי שעה.( 13 מינוט נאך שקיעה) קודם הלילה!... פון ווי האסטו א חשבון חצי שעה??? חכמים הזהרו בדבריכם!...
באמת קען מען נישט קיין ראיה ברענגען פון יענע תשובה ווייל דאמאלס איז נאך נישט געווען דער גרעניטש זייגער... יעדע שטאט האט אנגעשטעלט דעם ''שטאט זייגער'' לויט דעם זון זייגער פון יענע פלאץ.. Local appare.... ואכמ''ל..( ואחת ידעתי אז איך האב א לוח פון פרעשבורג שנת תרצ''ג... און זמן מוצש''ק איז 43 מינוט נאך שקיעה! און זמן הדלקת נרות ערב ש''ק איז ''ביי די שקיעה'' און מנחה בימות החול איז 12 מינוט אחר שקיעה ... און פארגעס נישט אז דארט האט מען געהאלטן ''במוחלט כר''ת'' ... איך גלייב אז מ'האט נישט משנה געווען פון מנהג החת''ס בבית מדרשו!... ממילא קומט אויס אז דברי החת''ס איז נאר עושים במלאכה ביז בערך שקיעה! ... )

viewtopic.php?p=1419917#p1419917
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

יש''כ,

איך דארף זעהן די גאנצע שמועס... ועוד חזון אי''ה.

איך מיין אז א ענין פון טוישן זמנים בפרעשבורג, וואלט זיכער ערגעץ דערמאנט געווארן ... בספרי הפוסקים, אדער בספרי קורות הימים, ממילא איז זייער שווער צו זאגן אז מ'האט משנה געווען. בפרט אז לפי הלוח של החת''ס שכתב מפי רבו רנ''א איז צאת הכוכבים 35 מינוט אחר שקיעה.
ונא לעיין בנחלת יוסף קונ' בין השמשות בענין זה.

זאת ועוד ...אז חצי שעה אחר השקיעה אין נוא יארק, איז אסאך שפעטער ווי חצי שעה אחר השקיעה אין אונגארן וכ''ש גאליציע.... ממילא אויב איינער ברענגט א ראיה פון יענע מקומות, און נוצט די זעלבע משך-זמן דא אין אמעריקע, איז א סימן אז ער קען נישט די מציאת הדברים וקשה מאוד לסמוך עליו.....
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובה דורך חמרא טבא »

שמעתי ממקור מוסמך אז האדמו"ר מבאבוב זצ"ל האט געבינדן זיין לולב א האלבע שעה נאך די שקיעה
דביה תחדי נפשא
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

מ'מעיג בינדן יו''ט אויך...
אוועטאר
חמרא טבא
שר עשרת אלפים
תגובות: 13001
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אוגוסט 08, 2014 2:13 pm

תגובה דורך חמרא טבא »

אבער שניידן טאר מען נישט...
דביה תחדי נפשא
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

שניידן וואס?... מאן יימר אז ער האט געשניטן?..
איך שהוא, אין להביא ראיה ממעשה רב שאין יודעים בדיוק כל המעשה... וכהיום שיש כל החשבונות של צאת כוכבים לפי האופק, בודאי צריכים להתחשב בזה...

ועוד איני מבין... מה זה הזמן של ''חצי שעה'' למה אין עושין מלאכות דאורייתא עד חמישים דקות אחר שקיעה בפרהסיא? הלא דבר הוא...
לעצט פארראכטן דורך מאירים אום דאנערשטאג מארטש 30, 2017 3:22 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אוועטאר
שמן
שר האלף
תגובות: 1391
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג נאוועמבער 07, 2016 11:49 am

תגובה דורך שמן »

ווי אויך חנוכה לעכט האט ער צומאל געקענט צינדען א שיינע פאר מינוט נאכ'ן שקיעה
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

אפאר מינוט ? דאס קען שוין זיין... לויט ר''ת

חוץ מזה ידוע לכל צורב, אז פון חנוכה ליכט אין להביא ראיה... דארט איז דא א ספעצעלער היתר...

עי' רשב''א פרק במה מדליקין, שם באותה סוגיא... אז ערב שבת חנוכה, סמכינן ארב יוסף כנגד רבה דאין בין השמשות מתחיל מיד בשקיעת החמה!
מאירים
שר חמש מאות
תגובות: 816
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אוגוסט 27, 2014 2:43 pm

תגובה דורך מאירים »

בלעטל האט געשריבן:מאירים מישט אביסל.
ס'איז אמת אז די מנהג איז געווען אזוי, אבער נישט אז די פוסקים שרייבן אזוי. די פוסקים שרייבן ווי דער מחבר עיין בדרך החיים.
דער שר שלום טאקע איז געווען שטארק פאר עב מינוט, אבער ס'איז נישט זיין חידוש. נישט געווען די איינציגסטע און שינאווער רב האט געהאט א טאטע אויך..


עיינתי בדרך החיים...
אדרבה ! זיינע ווערטער זענען זייער קלאר!... ער רעדט בכלל נישט פון קיין שקיעה, בערש''ק... און נישט פון קיין שיעור ד' מילין במוצש''ק! (און אויך נישט ערש''ק)

ער פסק'נט כר''ת, אז ערש''ק איז מותר במלאכה עד רביעית שעה לפני ''צאת הכוכבים'' (נישט שיעור ד' מיל... )
און בהלכות מוצאי שב''ק שרייבט ער צו ווארטן, אויף ג' כוכבים קטנים וכו' ... ער דערמאנט אפי' נישט בטעות, שיעור ד' מיל!!!!

השתא דאתית להכא,
ביטע לערן דעם מחבר בשו''ע רס''א סעיף ב'.... און דערנאך דעם מחבר אין סימן רצ''ג... (על דרך הגאון מליסא זצוק''ל), און נאך דעם וועלן מיר אינאיינעם אדורך טוהן, ביז ווען מעג מען טוהן א מלאכה אחר השקיעה בעש''ק, דא אין נוא יארק... און ווען איז להלכה מוצאי שב''ק, דא אין נוא יארק....(לפי המחבר)...!

מסכים?
פארשפארט

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”