msp האט געשריבן:אוואו איז דאס עס זענען אינטערעסאנטע נעמען איז אפשר צו טרעפען דעם משפחה'נאמען?
דאס זענען כמעט אלע חוץ איינס מיינעך פון סיגוט אלס משפחה נעמען האב איך נישט קיין מושג, אויף די אלע מצבות קוקט אייס מער ווייניגער אז זיי האבן נישט געוואוינט דארט
אגב איז דא אסאך דרשות וואס רבנים ואדמורים האבן געזאגט אין יענע טעג וואס וואלט אפשר געווען אינטערסאנט צו ברענגען כאטש א לינק
געפינען אין וילקט יוסף שנה י"ט קונטרס ט-י אין א דרשה פון הרב הגאון וכו' מו"ה אפרים פישל סופר ני"ו ראבד"ק בודאפעסט
שתי שנים ומחצה נפלגה הארץ, התרועעה לתרועה ושברים, מלחמת שוד ושבר ואש מתלקחת להטה .. ואחינו בני ישראל, אבות ובנים ילכו יחדיו באש ומאכלת ואשר חרב גאותם, עם נושע בה', ואשריך ישראל מי כמוך אשר יצאו ביום קרב ללחום במסירת נפש, באהבה עזה וחיבה יתירה שופכים דמם כמים עבור מצב מדינתנו ובמלכת אדוננו המלך החסיד יר"ה, והולכים לשדי מערכה בתוף וכנור ומכה בחליל, כל פה מלא שבח ותהלה והודי' יתנו כי כולם ברורים וכולם גבורים, ועוד בשנים אחרניות יגידו ויספרו וישבחו ויהללו מגבורי ישראל, כמלומדי מלחמה, מי האמין כזאת נערי ואשי בני ישראל, בני ציון היקרים מצויינים ומוצנעים בכותלי בית המדרש, שוקדים על תורתם ועבודתם עבודת הקודש, ועתה בכתף ישאו קשת וחרב ומגן, סוגרים דלתי ביהמ"ד, הקול קול יעקב יחלוף .. ליקח חרב בידם לעבור חלוצים בתוך אנשי המלחמה ולבוא בעזרת ה' בגבורים, מי מנה עפר יעקב אשר נפלו ונפצעו בקרב המלחמה ושבו לעפרם, ומי יספור מות ישרים ותמימים, בעלי בתים יראים ושלמים בחורי חמד מסולאים מפז, נתערבו דמם בדמים, כעולת מתים קרבים, מי סופר ומונה גדודי בני צבא אנשי חיל נדכאים נפצעים ונאנחים שבר על שבר יחדיו וכו'.
א הערליכע באלערנדע דרשה אויף אידיש איבער די היסטאריע פון "די ערשטע וועלט מלחמה" איז געזאגט געווארן נעכטן אין שיכון סקווירא, אפצייכענענדיג הונדערט יאר פון די אנהייב פון די מלחמה תשעה באב תרע"ד-תשע"ד.
די דרשה איז געזאגט געווארן דורך הרה"ח ר' שמואל גרובער הי"ו יו"ר מכון משכנות יעקב, עס אנטהאלט מורא'דיגע היסטארישע פונקטען, אראפגעזאגט מיט א זעלטענע קלארקייט, און קען געהערט ווערן אויף "קול התורה - דחסידי סקווירא":
אינעם נייעם ספר וואס איז יעצט ערשינען "דרשות ילקוט סופר" זענען א גרויס חלק פון די דרשות געזאגט געווארן אין די צייט פון די ערשטע וועלט קריג. די האר פון קאפ שטעלט זיך אויף ווען מען זעהט דעם ביטערן מצב וואס איז דעמאלט געווען ביי אחב"י, עס קומט טרערן בלעטערנדיג ווי ער לייגט אראפ די יללות פון ווייבער שוהל וועלכע זייערע מענער און קינדער זענען אויפן פראנט, און עס קומט פון דארט שרעקליך בשורות וכו' וכו'. אינטערסאנט ווי ער דריקט זיך אויס אז אולי זייטן חורבן הבית איז נישט געווען אזא שנה רעה לישראל ווי שנת תרע"ו
עיין בספר מצודת דוד לר"ד שפארבער אב"ד בראשוב (בעל שו"ת אפרקסתא דעניא) וז"ל: ולענ"ד יש לפרש דעקבות מוסב שפיר על משיח והיינו כשיגיע הזמן קרוב שכמעט כבר נראו רגליו של משיח באמת וכמו שמצינו האי לישנא בתיקונים לרגליו של משיח וענין התראות רגלי משיח י"ל דמרוב תהפוכות הטבעיים הנעשים בעולם יודו האנשים ויאמרו אין זה כ"א ימות המשיח וכבר נראו דברים כאלו לעינינו בשנה הזאת שנת רעו"ת שבעה נפשי מלטני מכל רעו"ת בזאת השנה.