אלס א גוטע ביישפיל ווי אזוי צוזאמשטעלן שטיקלעך פראגמענטן אלס א גאנצע בריוו, קען זיך ארויסשטעלן צו זיין אינטערעסאנטע מאטריאל. וואס צושטיקלטערהייט ווייסט מען נישט איהר ווערד. איז אונזער היינטיגע בריוו, איבער א שידוך פאר די טאכטער פון "יוסף אללבדי" א גרויסע גביר. באקאנט ביי די חוקרי גניזה אלץ 'סוחר הודו'. צוליב וואס עס איז דא פון אים אסאך כתבים, דיני תורות און שטרי שותפות פון זיינע פארצווייגטע געשעפטן אין אינדיע און אין נאך לענדער.
די כתב איז צוזאמענגעשטעלט פון אכט פראגמענטן:
T-S NS 184/ .50.58.62.70.72.74.78.98
׳מעשה בית דין׳
"יוסף אללבדי" האט אריינגענומען זיין שוועסטער מיט איר זוהן "אברהם בן יצחק" צו איהם אין זיין פאלאץ, און אזוי איז אויסגעקומען אז אברהם האט פון צייט צו צייט געקענט זעהן זיין קוזינע, די טאכטער פון יוסף אללבדי "סת אלאהל" ווען ער האט באזוכט זיין מאמע. ווען "יוסף אללבדי" איז נפטר געווארן און אזוי אויך אברהם'ס מאמע, האט אברהם מער נישט געהאט קיין צוטריט צום פאלאץ און צו די רייכטום. עס איז פאר אברהם איינגעפאלן א געדאנק ווי ער וועט קענען ווייטער קענען האבן צוטריט צו די פאלאץ און איהר פארמעגן.
ער איז געקומען אין באגלייטונג פון צוויי חברים און א חשוב'ער מאן צו רעדן מיט די אלמנה פון יוסף אללבדי, צו משדך זיין אברהם מיט איהר טאכטער. פאר די אלמנה איז עס נישט געפאלן און געהייסן מען זאל צו-ווארטן ביז איהר זוהן "אבו אלברכאת" וועט צוריקקומען פון א אויסלענדישע רייזע.
אבער דער חשוב'ער מאן האט זיך פאר'עקשנ'ט און נישט געוואלט פארלאזן דאס הויז מיט גארנישט. ער האט געוואלט מסדר א סידור אירוסין מיט די כוונה, אז די נישואין וועט זיין ווען "אבו אלברכאת" קומט צוריק. די אלמנה האט מציעה געווען מען זאל רופן אלאהל אליין און איהר פרעגן וואס זי האלט.
די נערה האט צוגעשטימט.
אברהם, אין פארנט פון זיינע פריינד און די מאמע פון סת אלאהל - האט ארויסגענומען צוויי מטבעות איינס פון גאלד און איינס פון זילבער און נאך פינף דינרים. אלאהל האט דאס איבערגענומען און האט אויסגערופן ׳הרי
קידשתי את עצמי בכך מעכשיו׳
עס איז אריבער פערצן חודשים פון די מעשה, און די פריינד פון אברהם טוהן מיט די תעודה מעיד זיין ביים בי"ד, אז "סת אלאהל" האט איבערגענומען דאס געלט און איז מיט דעם געווארן מקודש כדת וכדין און זי וועט מוזן האבן א גט פון אברהם.
די קידושין איז פארגעקומען כסליו שנת את׳׳ל לשטרות. און די עדות איז געשריבן געווארן זינטאג י״ט בשבט אתל״א,
- T-S NS 184.58.jpg (536.32 KiB) געזען 6657 מאל
מעשה שהיה לפנינו אנו שני הדיינים הקבועים בפסטאט מצרים ומאן דחתים עימנא
לתחתא כן הוה חצר אלינא אלשיך אבו אסחק מר ור אברהם היקר יש צו בר כגק מר ור יצחק
הזקן הנכבד נע וקאל לנא לי זכות וראיה ואנא אותר מן בית דין אסתמאעהא ואתבאתהא
ליכון לי לזכו ולראיה ואחצר אלינא מר ור משה הזקן בר מר ור נסים הזקן נע ומר ור יוסף בר
מר ור נסים הזקן דידיע בן אלקלאל סט ושהדא בין ידינא שהאדה ואחדה מתפקה וקאלא לנא
למא דנת ואלדה אלשיך אבו אסחק דנן אלופאה חצר אלינא וקאל לנא מא יכפא ענכם אנני
כנת פי חאל חיאה ואלדתי מקימא פי מנזל כאלי אלשיך אבו יעקוב דידיע אללבדי נע וכאן
יחמלני אלי אלדכול ואלכרוג אליהם כון ואלדתי באלחיאה ואליום קד בקית וחיד ומא לי וגה אלי אל
עודה אלי מא כנת עליה מן אלדאלה מן אלד|[...... פ]קד אשתהית אלאתצאל באבנה
כאלי ואן יכון דלך עלי ידיכם ואכון באקי עלי מא כנת עליה מן צחבתהם פמצינא גמיעא
ומענא חצרה אלרייס אלגליל אבו סעד אלא[...]עי יזכר בטוב וכאטבנא גמיע זוגה אלשיך
אבו יעקוב נע עלי דלך פאנעמת בזיגה אבנתהא ללשיך אבו אסחק אברהם דנן וקאלת מא
ענדי אעז מנה בל מא אזוגהא אלי חין וצול אכיהא פאגאבהא אלרייס אלמדכור וקאל מא ימכן
מגינא ונכרג ומא קצינא חאגה אמלכיהא בקידושים ואבקי דכולהא אלי חין וצול ולדך
פאנעמת לה בדלך ואסתשרנא אלצביה סת אלאהל אלמדכורה אבנה אלשיך אבו יעקוב
עלי דלך פאנעמת איצא לאננא נדל עליהא בוקופהא בין ידינא ולמערפתנא להא אלמערפה
אלצחיחה פלמא אגאב כל מנהמא אלי דלך אקנינא מן אלשיך אבו אסחק דנן בקנין גמור
חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו בביטול כל מודעין ותנאין אנה קד והב מולאי אלרייס
דנן ארבע אמות מחלקו בארץ ישראל במתנה ואצאף אלי דלך באן וכלה עלי אן יקדס לה אבנה
כאלה סת אלאהל דא אבנה אלשיך אבו יעקוב כאלה נע על שם קידושים גמורים ודפע לה
כמסה דנאנניר וכאתמין כאתם דהב וכאתם פצה ובעד דלך רגענא אלי אלצביה ואקנינא
מנהא בעד צחה מערפתנא בהא בחצרה ואלדתהא ורצאהא ובחצרה אכיהה ורצאה
איצא בקנין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשו בביטול כל מודעין ותנאין אנהא קד
מלכת נפסהא ללשיך אבו אסחק דנן וקלנא להא קדסי נפסך ללשיך אבו אסחק דנן בן עמ[תך]
בהדה אלכמסה דנאניר ואלכאתמ]ין אלמרסלה על יד מולאי אלרייס יש צו בקידושים גמורים
כתורה וכהלכה ... ובעד דלך] קבצת גמיע דלך מן ידינא וקאלת קד קדסתה נפסי
בדלך מעכשו[ו ...]אנהא באלגה מאלכה נפסהא ואותק אלרייס אלמדכור
אלמלאך בקידושים [גמורים ימ]ה תלמיד חכמים ותיק ולמא צארת בדלך זוגתה
ובעצמתה שכרנא אללה [תעאלי…אן] אנחכם אלאמר עלי ידינא ואנצרפנא והדא אלדי
נשהד בה אלשהאדה אלקאטעה אלדי לא פסך פיהא ולא ארתיאב בהא ונחקה ונקטע אלשהאדה
בה וכאן דלך פי אל חדש כסלו מן אלסנה אלכארגה אלתי הי סנה אתל ומה דאשהידו קדמנא
כתבנא וחתמנא דליהוי לזכו ולראיה ואנהא קד צארת בחזקת אשת איש וכאן דלך
יום אחד אלאחד אלתאסע מן חדש שבט שנת אתלא [לשטרות בפסטאט מצרים]
דעל נילוס נהרא מותב[ה]
מעשה שהיה לפנינו אנו שני הדיינים הקבועים בפסטאט מצרים ומי שחותם עמנו למטה כך היה: בא לפנינו אבו אסחק מר' ור' אברהם היקר יש' צו' בר כג"ק מרו"ר יצחק הזקן הנכבד נ"ע, ואמר: 'יש לי לזכות ולראיה, ואני מבקש מן בית הדין לשמעה ולאשרה, כדי שיהיה לי לזכות ולראיה'. הוא הביא לפנינו את מר' ור' משה הזקן בר מר' ור' נסים הזקן נ"ע ומר' יוסף בר מר' ור' נסים הזקן הידוע בּן אלקלאל ס"ט. שניהם העידו בפנינו עדות אחת מתואמת, ואמר לנו:
כאשר נפטרה אמו של השיך אבו אסחק, הוא בא אלינו ואמר לנו: "לא נסתר מכם, שאני הייתי, בחיי אמי, מתגורר בבית דודי (אחי אמי) השיך אבו יעקובּ הידוע אללבּדי נ"ע. כיון שאמי הייתי בחיים יכולתי להיכנס ולצאת אצלם, עכשיו נותרתי יחיד, ואין לי דרך לשוב ליחסי הקרבה שהיו לי [...] והרי רוצה אני לשאת את בת דודי (אחי אמי), וכי יהיה הדבר על-ידכם, ואתמיד בצוותא שלהם, שהייתה לי".
שנינו הלכנו ועמנו הדרס ה"רייס" הנשגב סעד ה[...]עי יזכר בטוב, ודיברנו אל לב גמיע אשת (אלמנה) השיך אבו יעקובּ נ"ע על כך. היא הסכימה להשיא את בתה לשיך אבו אסחק אברהם זה, ואמרה: "אין בעיניי יקר ממנו, אולם לא אשיאנה עד שיגיע אחיה", אז ענה לה ה"רייס" הנזכר ואמר: "לא יתכן שאחרי שבאתי, אצא ללא מימוש העניין. ארסי אותה בקידושים, והשאירי את נישואיה עד אשר יגיע בנך". אז היא הסכימה לו בכך.
[הסכמת הבת; מתן קידושין; סיום העדות]
ונמכלנו בנערה "סת אַלאַהל" הנזכרת בת השיך אבו יעקובּ על כך. היא הסכימה גם כן שננתה אותה לעמוד (?) לפנינו ולכך שנאשר את זיהויה, זיהוי ודאי. כאשר כל אחד משניהם השיב לעשות כן, קנינו מן השיך אבו אסחק זה בקניין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין, שהוא כבר נתן לאדון ה'רייס הזה, ארבע אמות מחלקו בארץ ישראל, במתנה, ועל גבן הרשה אותו לקדש בשבילו את בת דודו (אחי אמו) "סת אַלאַהל"; זו בת השיך אבו יעקובּ דודו נ"ע, על שם קידושים גמורים. הוא מסר לו חמישה דינרים ושתי טבעות, טבעת זהב, וטבעת כסף.
לאחר מכן חזרנו אל הנערה וקנינו ממנה, לאחר שאישרנו את זיהויה בנוכחות אמה וברצונה ובנוכחות אחיה וברצונו גם כן, בקניין גמור חמור בכלי הכשר לקנות בו מעכשיו בביטול כל מודעין ותנאין, שהיא אירסה את עצמה לשיך אבו אסחק זה, ואמרנו לה: "קדשי את עצמך לשיך אבו אסחק זה בן דוד[תך] (אחות אביך), בחמשת הדינרים ובשתי הטבעות שנשלחו על-יד האדון ה"רייס" יש' צו', בקידושים גמורים כתורה וכהלכה".
[לאחר מכן] היא קיבלה כל זה מידינו, ואמרה: "הרי קידשתי את עצמי בכך מעכשיו". [...] כי היא בוגרת ברשות עצמה. ואישר ה"רייס" הנזכר את אירוסיה בקידושים [גמורים בקביע]ת תלמידי חכמים ותיק. כאשר היא נעשתה בכך ארוסתו וברשות, הודינו לה' [יתעלה ... ש]נגזר הדבר על ידינו, ואז הלכנו.
וזה אשר אנו מעידים בו עדות מוחלטת, אשר אין דבר מבטלה ואין ספק בה, ואנו מאמתים אותו, ומעידים עדות מוחלטת בו.
זה היה בחדש כסלו בשנה הקודמת, היא שנת את"ל
ומה שהעידו בפנינו כתבנו וחתמנו, שיהי לזכות ולראיה. והרי היא נעשתה בזה בחזקת אשת איש.
זה היה יום ראשון, תשעה בחדש שבט, שנת אתל"א [לשטרות, בפסטאט מצרים] שעל נילוס הנהר מושב[ה ...]