בית הכנסת בן עזרא - פוסטאט קאירא - קאירא גניזה

[מונאוויטש]

הרב בענקל, אין וועלכע תקופה איז דאס געשריבן געווארן?

[שעמעדיגער]

אין מיין גענצע לעבן האב איך נישט געזעהן אזויפיל אינטערעסאנטע זאכן ווי איך זעה דא אין דעם איינעם אשכול
גיי פארשטיי פארוואס אונזערע מאגאזינעו וצייטונגען זעהן נישט פאר אינטערעסאנט צי באשרייבען אזעלכע זאכן

[בענקעל]

הרב בענקל, אין וועלכע תקופה איז דאס געשריבן געווארן?

עס איז מיר נישט באקאנט.

[align=center]------------------------------------------------------[/align]

ביום ראשון בשבוע ביום ו' לחודש אב [שתפ'] בשנת א'ת"פ לשטרות. "משה בן יפת" - סוחר הודו - נותן גט על 'תנאי אם מת', לאשתו "סת אלפכר בת טובי' " קודם שהוא יוצא לעבר הים עבור מסחרו. על פי עדותם של שמואל הלוי בר סעדיה. ומבורך בר נתן - חבר בי"ד.

T-S 8J5 .23 r.v..jpg (111.24 KiB) געזען 6915 מאל

בחד בשבה דהוא ש[
אב דשנת אלפא וא[
לשטרות באלמ[
לפסטאט מצר[ים
אנא משה בר [
וחניכא דאית [
אניסנא ות [
ליכי אנתי פכ [
וחניכא דאית [
דנה וכד תר [
רשאה ושלט[
להתנסבא לכ[
לא ימחא בידיכי[
והרי את מותרת[
ליכי מני ספר תיר[
ואגרת שיבוקי[
שמואל הלוי בר סע]דיה
מבורך בר נתן

אתמסר גיטא הדי לידה דסת
אלפכר המתגרשת מיד מ[
משה המגרש על מנת שאם
ימות יהיה גט ואם לא ימות
לא יהיה גט וכך אמר לה
בפנינו הרי זה גטיך על
מנת שאם לא מתי לא יהא
גט ואם מתי יהא גט ואם
לא מתי לא יהא גט וכאן
דלך בחד בשבה דהוא
ששה יומי לירח אב שתפ'
שמואל הלוי בר סעדיה נע'
מבורך בר נתןהחבר זל'

[align=center]~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~[/align]

מאיזה מקומות בעולם באים קטעי גניזה.jpg (129.52 KiB) געזען 6915 מאל

[בענקעל]

מורה מתלונן להורים של אבו מנצור.

T-S 8J28 .7.jpg (324.52 KiB) געזען 6893 מאל

צפרך טב ובריך אעלם בה
אלמולי באן קד גלבת פי תרביה הדא
אלצגיר אבו מנצור פלעל אן תקדר
עלי מסאעדתי פיה פאנני אנה
אדא צרבתה אסרף פי צרבה ואנה
אדא צרבתה תקדר אן תגמז אל
מעלמה תכלצה בעד אן תצרבה
ארבעה כמס צרבאת פלולי
מרצה כנת אקתלה באלצרב מע
מא אנה פי שי ביכפאה מן אלערי
וקלה אלמקאם פליס ענדה עקל ולא
הדו אצלא אלא מד ידכל לא
יברח פי צרב ושתימה
הו ואכתה ובאלכץ
אדא כנת גאיב מן אלבית פלעל
אן תהיב עליה ביסיר מן אלצרב
ותוציה אלעקל ואלאדב ואלהדו ומהמא ראית אמך ואבוך
ינגאצו מן שי לא תעמלה דלך בעד
תקביל ידיך ואלסלאם עליך ואלסואל
ענך ושלום

(התרגום לא בדיוק)
בוקר טוב וברוך.
אני חייב להודיע ​​לך, אדוני, שלא הצלחתי לחנך הילד, אבו מנצור. אולי אתה יכול לעזור לי. בכל פעם שאני סטירה בתחתו, אני עושה זאת באופן מופרז; אבל ברגע שאני מתחיל, הגברת ממהרת - ולאחר שחבטתי אותו ארבעה או חמישה פעמים - משחרר אותו. לולא מחלתו, הייתי הורג אותו עם המכות, אמנם כגרוע לבוש ילד חדש, הוא זכאי לחלק הִתחַשְׁבוּת. הוא אטום לוויכוח, ולא שקט כלל. מיד כשהוא נכנס, הוא מתחיל לריב באחותו ומקללת אותה בלי הרף, במיוחד אם אני לא נוכח. אוּלַי אתה יכול לאיים עליו בקצת סטירה בתחת ולהגיד לו להיות ילד טוב, מתנהג ושקט...

[בענקעל]

'מעשה בית דין אלקסנדריה'

[align=center]לייג צו קאפ[/align]

עס איז דינסטאג אויף דערנאכט. כ"ב סיון, אין יאהר ד'תת"כ ליצירה. "סת אלדאר" די טאכטער פון "נחום בן מימון" - מען רופט אים "נוחים" - איז א צעהן יעריג וואויל מיידל פון אלעקסאנדריע. זי האט געהאט א עלטערע שוועסטער "סרורה", וואס איז געווען חתונה געהאט צו "כוליף אבן פוריח זברג".

"סרורה" די ווייב פון "כוליף אבן פוריח זברג" איז נעבעך יונגערהייט אוועק.
אינמיטן די 'שבעה', האט איהר פאטער "נוחים", געוואלט אז "כוליף" - זיין איידעם וואס איז יעצט א אלמן - זאל חתונה האבן מיט זיין צעהן יעריגע טאכטער "סת אלדאר"

האט זיך איינער אנגערופן: "וויאזוי קענען ענק חתונה מאכן "סת אלדאר" צו "כוליף", ווען זי איז א כלה צו "כוליף בן ישועה בן נארוז" די געוועזענע מאן פון ענקער געשטארבענע טאכטער - וואס איז שוין לאנג צוריק געשטארבן???...

[align=center]וואס?
אלאדר האט נאך א שוועסטער?
און זי איז אויך געשטארבן?
און איהר מאן, הייסט אויך כוליף?[/align]

אויך בי"ד איז יענע נאכט געווען צומישט און ערשטוינט וואס דא גייט פאר?!... נאך א גרונדליכע אויספארשונג צווישן 'פינף' עדות, איז מען געוואויר געווארן אז יא...! פאר דריי יאהר צוריק, ווען "סת אלדאר" איז אלט געווען זיבן יאהר, איז נפטר געווארן א אנדערע שוועסטער, וואס איז געווען חתונה געהאט צו א מאן מיטן נאמען "כוליף אבן ישועה"

"כוליף אבן ישועה" האט געהאט א אפמאך מיט זיין שווער "נוחים" - די טאטע פון "סת אלדאר" - נאך א סיכסוך איבער א פארמעגן, אז ווען "סת אלדאר" ווערט צעהן יאהר און זי באצאלט פאר "כוליף" די גאנצע נדן וואס ער האט געגעבן פאר נוחים, ווערט זי צו אים מקודשת, נאר אויף דעם תנאי.

אויף די אנדערע זייט שרייבט אין אראביש'ע אותיות, די מוסלומענישער ריכטער פון אלעקסאנדריע, "מחמד אברהים בן מחמד בן חמדון". אז ער האט אויסגעהערט די עדות איבער די תנאי אירוסין פון "סת אלדאר".

T-S 13J8 .31 r_v.jpg (99.17 KiB) געזען 6860 מאל

חצר פי בית דין נוחים אבן מימון וכוליף אבן פוריח זברג פי אסבוע ופאת
סרורה אבנה נוחים זוגה כוליף אבן פוריח וסאלאנא אלחצור ענדהמא פי
מלאך סת אלדאר אבנה נוחים לכליף זוג אוכתהא סרורה אלמותופאה תעויצא
וכאן חצורנא לילה אלארבעה לתמאן בקיין מן שהר סיון מן סנה ת'ת'כ' ללכליקה
פקאל קאיל כיף תמלכו הדה אלצבייה והיה {!} מומלכה עלי זוג אוכתהא
אלמותופאה קבל הדה והו כוליף בן ישועה נארוז פלמא סמע בית דין
ואלגמאעה אלחאצרין דלך כשף ען הדא אלאמר ואנדר מן חצר
אן כאן ענדהם עלם או חצר או שהד פשהד אלחזן ר' סהל בן
משה נ'נ' ונחמאן בר צדקה וסרי בר חיים אלמעלם ואזהר אבן
שמעון ומבשר בר נחום וגירהם חאצרין אן הדא כוליף אבן
ישועה כאן מותזוג לאבנה נוחים ותפיית {!} וגרי בינהום משאגראת
עלי אלרחל ואסתקר אלאמר בינהום אן אמלכה נוחים עלי הדה
אלטפלה סת אלדאר והיה {!} בסבע סנין ווקע אלאתפאק בינהום
אלי מודה תלאת סנין פמתי גא וטלב הדה אלצבייה וופאהם תמאם
אלמהר והי ארבעה דנ' מע אלסתה עשר דינ' אלדי דפעהא כוליף
לנוחים כאנת מרתה ואן לם יגי אלי מודה הדה אלג' סנין כאן אמרה
[ ] אלאמלאך כאן עלי תנאי פלמא // חצר// בית דין ואלגמאע
[ ] אלחאצרין אנהם שיוך ויקא [ ]


خضر عندي يوسف بن سليمان المعروف بالديان وسهل بن موسى
الحزان واعترفا ان العقد الذي كان بين حليف بن يشوع
بن ناروز وبين ابن ناحيم بن ميمون كان شرطه على [ ] انها
مطلقة لمن يتحذ جهاز بنته كتب الى من لها فيه وكتب
محمد بن ابراهيم بن محمد بن حمدون في شهر ربيع الاول من ستة اربع
وثلاثون واربع ىاية

הופיעו בבית דין נוחים אבן מימון וכ'וליף אבן פוריח זברג בשבוע פטירתו של סרורה בת נוחים אשת כ'וליף אבן פוריח וביקשו מאתנו להתכנס בענינם בדבר אירוסיה של סת אלדאר בת נוחים לכ'ליף בעל אחותה סרורה המנוחה - כפיצוי. והתכנסנו בליל יום ד', כ"ב סיון, שנת ת'ת'כ' ליצירה
ואמר מי שאמר: "כיצד אתם מארסים נערה זו והיא מאורסת לבעל אחותה המנוחה לפניכן והוא כ'וליף בן ישועה נארוז". כששמע זאת בית דין בנוכחות הקהל, התגלה הדבר והתרה {בית הדין} בנוכחים שמא ידוע למישהו או שהיה נוכח {מישהו} או שהיה עד, והעידו החזן ר' סהל בן משה נוחו נפש ונחמאן בר צדקה וסרי בר חיים המורה ואזהר אבן שמעון ומבשר בר נחום וזולתם {בהיותם} נוכחים כי אותו כ'וליף אבן ישועה היה נשוי לבתו של נוחים, ונפטרה. והיו ביניהם סכסוכים על הרכוש. והוחלט ביניהם שנוחים יארסו לאותה ילדה, סת אלדאר והיא בת שבע שנים. והיה ביניהם הסכם לתקופה של שלוש שנים. לכשיבוא וידרוש נערה זו וישלם להם את כל המוהר שהוא ארבעה דינאר נוסף על שש עשרה הדינארים ששילם כ'וליף לנוחים -תהיה לאשתו ואם לא יבוא בתוך תקופה של שלוש שנים, יהיה עניינו [ ] כי האירוסין היו על תנאי. וכשהתכנסו בית דין והקהל [ ] הנוכחים [ ] זקנים [ ]

הופיעו בפני יוסף בן סלימאן הידוע {בשם} הדיין וסהל בן מוסי החזן והודו שההסכם שנערך בין כ'ליף בן ישועה בן נארוז ובין בתו של נחום בן מימון היה בתנאי [ ] והיא מותרת למי שייקח את המוהר של בתו [ ] וכתב מחמד בן אברהים בן מחמד בן חמדון בחודש רביע אלאול שנת ארבע מאות שלושים וארבע

[דונש]

בענקל ! דריי ווערטער WOW WOW WOW!!!

אומגלויבליך וואס מ'זעט דא אלץ!

א גרויסן ייש"כ.

[ענדע צדיק!]

העכסט אינטערסאנט.

[מונאוויטש]

אין מיין גענצע לעבן האב איך נישט געזעהן אזויפיל אינטערעסאנטע זאכן ווי איך זעה דא אין דעם איינעם אשכול
גיי פארשטיי פארוואס אונזערע מאגאזינעו וצייטונגען זעהן נישט פאר אינטערעסאנט צי באשרייבען אזעלכע זאכן.

נישט פשוט. א יעדע תגובה איז ווערד אן ארטיקל פאר זיך!
שכח בענקל פארן זיך נעמען די מיה און אונז מהנה זיין.

[אלי' מקוה יוד]

בענקל ! דריי ווערטער WOW WOW WOW!!!

אומגלויבליך וואס מ'זעט דא אלץ!

א גרויסן ייש"כ.

[בענקעל]

פון די קלענסטע און מאדנע'סטע שריפט אין די גניזה.

T-S AS 203 172.jpg (421.97 KiB) געזען 6775 מאל

שנת השכ[א] יהיו מלחמות גדולות באיטליא
שנת השכב

ברויך מיר קוקן אין די היסטאריע, וואס איז געשעהן ספעציעל אין איטאליע, אין יאהר ה'שכ"א. 1561 CE למספרם.

פון יאהר שכ"ב האט זיך אפגעהאקט די נבואה.

[בענקעל]

נישט פשוט. א יעדע תגובה איז ווערד אן ארטיקל פאר זיך!
שכח בענקל פארן זיך נעמען די מיה און אונז מהנה זיין.

אדרבה. שרייב.
מונאוויטש. מיר ווייסן אז דו קענסט!

[שמעלקא זאפטיגער]

בענקל איך וויל דיר איין זאך זאגן; יעדעס מאל וואס כ'ליין דיינ תגובות דארף איך פון פריש א בענקל זיך אונטערצוכאפן!

נישט קיין ווערטל, ביסט אונז ממש מחיה, איך גיי באנאנעס פאר דיזע אשכול!

קיפ אן, כוואלט שוין עטליכע מאל אריינגעהאקט אבער כ'האלט מיר איין, דאסמל האב איך מער נישט געקענט!

[איפה פייביש]

Wow wow wow א גרויסן ישר כח!!! זייער אינטערעסאנט און געהאט וואס צוטוהן און דעם לאנגן זונטאג

[משהלע]

מוראדיג! יישר כח!! Keep it up!

איך וועל סתם צולייגן א מעשה'לע וואס האט מיט דעם בית הכנסת וואס איז געדרוקט אין אביר הרועים.

ווען די מצרישע קהילה האט זייער שטארק געוואלט אז מרן חכם עובדיה יוסף זצוק"ל זאל ווערן אב"ד פון מצרים אין יאר תש"ז, האט ער זיך שטארק קעגן געשטעלט. ער האט נאר מסכים געווען נאך וואס רבו המובהק חכם עזרא עטייה זצוק"ל (וואס איז יארן פריער געווען רב דארטן) האט אים משכנע געווען אז אין בית הכנסת בן עזרא איז דא זייער אסאך ספרים וואס ער וועט האבען צו קענען לערנען. כידוע איז אידישקייט געווען בשפל המצב דארטן אין יענע יאהרן כנדפס בשו"ת יביע אומר ח"א יו"ד סימן א'.

[בענקעל]

דער הייליגער רמב"ם ז"ל, בעפאר ער איז געווארן דער קעניג'ליכער דאקטער, איז ער געווען די דאקטער פונעם משנה למלך אל-אלפאצ'ל. דערנאך איז ער געווען די דאקטאר פונעם קעניג'ס זוהן אלפאצ'ל. פון דא איז ער געשטיגן אין ראנג אלס דער אויסדערוועלטער דאקטאר פונעם קעניג אליין - דער מעכטיגער גרויסער סולטאן "צלאח אל-דין". באקאנט פאר אונז אין די מעשה בוכער אלס "סולטאן סאלאדין".

פון דעם סולטאן ווערט פארציילט די באקאנטע פארשידענע געשיכטעס, וואס פולט אהן די קינדערישע פאליצעס. יעדע איינע גיבענדיג אים אן אנדער פיקטיווע געשטאלט. צי פון דעם הייליגן רמב"ם, מיט די שרים וואס האבן איהם פיינט געהאט און געוואלט אפרוימען פון וועג דורך אנהעצן דעם סולטאן אז ער וויל הרגענען דעם סולטאן. וואס דאס אליין האט צענדליגע ווערסיעס. און סיי איבער מעכטיגע מלחמות וואס ער האט געפירט צו גלענצענד'ע נצחונות. טייל אמת'ע, און אנדערע...

אלעס געבויט אויף היסטארישע פאקטן. אויף דעם אז דער הייליגער רמב"ם ז"ל איז געווען א בן בית און זייער באליבט ביים סולטאן אינעם קעניג'ס פאלאץ, זייענדיג דער קעניג'ליכער יועץ און דאקטאר. און אויך האט סאלאדין געהאט פאליטישע נצחונות, ארויף דראפענדיג צום קעניג'ליכן טרוין, טראץ זיינע פאליטישע פיינט און דורך געלעבט עטליכע אטענטאט פארזוכן.

סאלאדין איז געווען א ריזן מלחמה פירער נאך פון יוגנט. איינעמענדיג בליץ שנעל גאנצעטע לענדער. צווישן די, איז די באקאנטע בלוטיגער קאמף וואס ער האט אנגעפירט קעגן די רציחה'דיגע קרייצצוגלער. און זיי דערלאנגט זייער ענדגילטיגע קלאפ אין אר"י, - ווען אונטערוועגנס האט ער זיך איינגעהאנדלט גאנץ סיריע אהן א שאס. - וואו די קרייצצוגלער האבן געשטעלט א מעכטיגן ווידערשטאנד אין ירושלים עיה"ק.

די בירגער אין מצרים האבן געקענט שיקן בריוו'ן צו די קעניגרייך, אויסרעדנדיג זיך זייער פריוואטע פראבלעמען. אין אונזער בריוו שרייבט א איד "אל-באקי בן יחיא" א בריוו צום הויך געשעצטן סולטאן. - אין איינע פון די לויב ווערטער, רופט ער אים אן "דער אונטערדרוקער פון די קנעכט פונעם קרייץ". מיינענדיג זיינע זיגן קעגן די קרייצצוגלער. - ער וואוינט אינעם שטאט 'מאליג' וואס איז ביים נילוס. די שטייער באאמטע האבן אים געצוואונגען צו ארבייטן אלס שטייער-איינקוסירער און אלס אינפארמאנט פאר די רעגירונג פון אל-גרביע. זעהט אויס אז דאס איז נישט געווען א בכבוד'דיגע פאסטן און ער האט נישט געקענט זיין אינדערהיים. ער בעהט זיך ביים סולטאן ער זאל אראפנעמען פון איהם די גזירה, ער זאל קענען צוריק אהיים גיין.

אויפ'ן זעלבן פאפיר שרייבט איהם צוריק דער סולטאן, אז ער מוז פאלגן די שטייער באאמטע.

T-S K2.96.jpg (261.58 KiB) געזען 6647 מאל

{ناس إر} ناس إر الدين إيش عاق
العبد
عبد الباقي بن ياح يا يهودي
وهو مقيم في مليج.
بسم الله الرحمن الرحيم والرحمة.
الله سبحانه وتعالى جعل الأبدية حكم المقعد السامي والنبيل، الرب العظيم، الملك الناص؟ إر،
ذي ونيتر من كلمة الإيمان، الفاتح من عبيد الصليب، صلاح الدنيا ولدين،
سلطان الإسلام والمسلمين، ينبع من سلالة قائد المؤمنين، قوة السبب في تحمل
وتمجد كلمته. ويقبل العبد الأرض ويعلن أنه رجل فقير
مع العائلة والطفل، الذي يجعل عيشه بين المسلمين في مليج في محافظة الغربية
يدفع ضريبة الاقتراع التي يكون مسؤولا عنها ولا يوجد أي شخص له علاقات سيئة معه
وقد تعرض مؤخرا للضرر والمعاناة من جانب مسؤولي ضريبة الاقتراع.
وقد جعلوه على وجه السرعة التخلي عن رزقهم وأجبروه على العمل لصالحهم كجانب ضريبي
ومبلغ لم يكن هناك سابقة لذلك لمدة ستين عاما
يجب أن تمنع عدالة سيده من إلحاق الضرر به، وأن يتخلى عن رزقه. سأل
ولإصدار صك أعلی، یزید الله فعاليته، لجمیع المسؤولین المعنيين.
جمع ضريبة الاقتراع في محافظة الغربية لإطلاق سراحه حتى لا يحدث له شيء
ومعاملة قضيته بالعدالة والنزاهة،
أنه قد يكون قادرا على العيش في بلده الأصلي مع عائلته وأطفاله والسماح بإيداع صريح في يده،
لطفا وفائدة له
الحمد لله وحده وبركاته على ربنا موه أمده النبي وإنقاذه


إذا كان هناك سابقة بالنسبة لك للعمل كجامع الضرائب
ليس لديك أي عذر فيما يتعلق بخدمة الأشخاص المذكورين أعلاه
حرفيا لا يوجد تعاملات بينه وبين نفسه بدونه. متمنيا له أفضلأي.
أي الالتماس

נאצור אל-דין אישק. העבד 'עבד אל-באקי בן יחיא', היהודי, אשר מתגורר במליג. בשם אלוקים, הרחום וחנון. אלוקי, הנעלה, יעשה נצח השלטון והמושב הנעלה, האדון האדיר, אל-מאליק אל-נאסר, המאחד דבר האמונה, הכובש של עבדי הצלב, 'צלאח אל-דוניה ואל-אי-דין', סולטאן האסלאם והמוסלמים שושלת המפקד נאמן, יגרום כוחו לסבול ולרומם דבריו. עבדך מנשק האדמה, ודיווח כי הוא עני עם משפחה וילדים, המתפרנס בין המוסלמים במאליג שבמחוז אל-גרביה. הוא משלם את מס הכראג שהוא חייב, ואין עם מי שיש לו הותיחסים רעים. לאחרונה הוא נפגע וסובל על ידי פקידי מס. הם גרם לו לוותר על עבודתו וכופין אותו לעבוד כגובי מס ומלשין. לא היה כך במשך שישים שנה. הצדק של האדון ימנעו מנגרם לו נזק, וההוויה שלו כדי לוותר על פרנסתו. הוא שואל לחזור הגזירה על ידי כתב מלכות, אלוקים יגביר את היעילות שלו, לכל השרים העומדים בדבר של אוספי מס הכראג במחוז של אל-גרביה, לשחרר אותו כדי שלא יאונה לו ולטפל במקרה שלו בצדק וחוסר פניות, כדי שהוא יכול להיות מסוגל לחיות בעיר מולדתו עם משפחתו וילדים. יתנו את הערכים הנעלים יופקדו בידו, כמו חסד ונדיבות כלפיו. השבח אלוקים לבדו, וברכותיו על אדוננו מוחמד, נביאו, ולשמור אותו.

התשובה:
אם היה תקדים לך לעבוד כאספי מס, אין לך תירוץ בכל הנוגע לשירותם של האנשים הנ"ל. פשוטו כמשמעו אין שום קשר בינו לבין אחר בלי שלו. מאחל לו כל הטוב. כלומר העותרת.

[בענקעל]

משנה תורה ספר אהבה הלכות מזוזה פרק ה הל' ד

ד: מנהג פשוט, שכותבין על המזוזה מבחוץ, כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה, שדי; ואין בזה הפסד, לפי שהוא מבחוץ. אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטפשים, לא די להם שביטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו היא קמיע להניית עצמן, כמו שעלה על ליבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם.

מזוזה נאה וכשירה

T-S NS 120.3_r.v.jpg (115.91 KiB) געזען 6559 מאל

מזוזה של טפשים

T-S NS 390.58_r.v.jpg (112.78 KiB) געזען 6559 מאל

רמבם_אהבה_פ'ה_הל'ד.jpg (497.9 KiB) געזען 6559 מאל

[שעמעדיגער]

בענקל אונז ווארטן אויף הסבר..
ווי אלט? וואסא חילוק פון די צוויי?

[בענקעל]

טייל פון א בריוו פון די אידישע קהילות אין דמשק צו די אידן אין פוסטאט, איבער די ביטערע רדיפות וואס זיי גייען אדורך פון די אראבערס. איינשליסענדיג דאס פארשטאפן די וואסער קוועלער; פארבאטן כשר'ע שחיטה, און דארפן צאלן די יערליכע שטייער פון פאראויס.

דער פריעדיגער 'כאדי' (מוסולמענער הויפט ריכטער) וואס ווערט גערופן "די פלימעניק פון אבו אלסיאר" [ושם רשעים ירקב], צו די הנאה פון די אראבערס, איז געווען גאר שלעכטע צו די אידן. און זיך צוגעהערט צו די העצע פון די אראבערס. ביז עס איז געקומען א נייע מושל. פאשא 'חידרה' [דכירה אלדולה] (אוצר הממלכה), [דער טיטל 'פאשא' האט מען געגעבן פאר איינעם מיט קעניגליכע אדער מיליטערישע הינטערגרונד]. האבן די אידן געשיקט קיין מצרים צום סולטאן א שליח צו באקומען א קעניגליכע דעקרעט אויף דריי בקשות: עפענען די וואסער; ערלויבן שחיטה, און פארבעסערן די שטייערן.

לייענענדיג דעם קעניגליכן באפעל, האט דער פאשא 'חידרה' אראפגעווארפן די פאפירן, און פארלאנגט פון די אידן שוחד, כדי נאך צוקומען זייערע פארלאנגען. נאכדעם וואס ער האט באקומען א גרויסע סומע געלט, קוים געקליבן פון אלע אידן, האט דער אלטער מגיד פון שטאט (אלכטיב - בעל דרשן) עדות געזאגט אז זיי האבן אייביג געהאט צוטריט צו די וואסער. האט ער צו די פארדרוס פון אלע אראבערס געעפנט די וואסער.

אבער די צרות פאר די אידן האט זיך נישט געענדיגט. דער מושל 'חידרה' האט געזאגט פארן אראבישן ריכטער, אז נאר ער האט די רעכטן צו אראפנעמען די פארבאט אויף כשר'ע שחיטה. דער ריכטער האט געלאזט די פארבאט אויף שחיטה אזוי ווי עס איז. צומארגנס איז אנגעקומען א שמיעה אז עס איז געקומען צו איהם א מיליטער. דער מושל האט זיך גענייטיגט אין געלט. צו וועם ווענדט מען זיך?! צו די אידן. דער מושל האט באפוילן אז ער מוז האבן הונדערט און פופציג דינר זאפארט, ער וויל פון גארנישט הערן...

T-S 13J26. 13.jpg (640.33 KiB) געזען 6351 מאל

...
[ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ] שהמים בבורותינו
וכשגרמו העונות וגברה יד הערביים לשלוט וישאו ראש עם
פריצי המדינה וחשוביה //וזקניה// והשופט שהיה //בה// הנה הנקרא בן אכת אבו אלסיאר
וש' רש' ירקב ויתיעצו ויסתמו עלינו מבוא המים כי אמרו איך ישתו
העברים מן המים שלנו וכל מושל ושליט אשר נצעק אליו לפתוח
לנו המים יתקבצו ויתיעדו לאמר אין להם עמנו חלק ולא חוק במים
עד אשר בא בזו השנה השליט הנקרא חידרה //דכירה אלדולה// וראינו כי ידו משלה
על אנשי המדינה ועל כל סביביה שלחנו שלוחינו אל מצרים לבקש
כתב ונשתון לשלשה פנים לפתוח המים אלינו כבראשונה ולהניחנו
לשחוט בשוק כחוק כי מנעונו מלשחוט ולהיות גביית המס מראש
ירח //הנקרא// אלמחרם ועד החדש הנקרא די אלחגה ולא לקחת ממנו מס עד
אשר תחל השנה ויבא שלוחינו ויבוא הנשתון באילו השלשה פנים
הנזכרים ונקחה ונלך קהל ממנו אל הפחה חידרה ויקח הנשתון
וכתבים הביאנו מן כטיר אלמלך אליו ומגדולי המלכות ויקראם
וישליכם מידו ויבקש על כל מה שיש בו שחד ונלך בענוינו ועמלינו
ונקבץ מכל צד ופנה עד אשר נתננו לו זהובים הרבה מעניים ויתומים ב
ואלמנות לאחר צעקות וצרות וצוקות וניתן לכל משרתיו והבאים א
והיוצאים אליו עד אשר נצרפנו כמו צריפת הכסף ובחינות הזהב
לאחר כל זה שלח //אחרי זקן אחד יקרא אלכטיב והעיד לפניו כי היה להם
המים כמו[.... // ופתח לנו המים יום אחד ויתקבצו כל הזקנים וכל
הבחורים וכל גדולי המדינה ויעידו לפניו לאמר אין להם חוק עמנו
במים ואין להם חלק בינינו בזו המדינה ויאמר אליהם אדוני המלך
דיבר דבר וחק חוק לא אסיר ממנו דבר עד אשר תביאו אלי ממנו
נשתון אחר כמות זה בהפרתו כשמעם זה קמו כולם בבושה וכלמה
מלפניו ויאמר אל השופט אשר //במדינה// הנה אני פתחתי להם המים עתה השיבותי
אליך אתה חוק שחיטתם ו[ת]חקוק אתה בה חוק וילך השופט מעמו כאש[ר]
היה ולמחר //התחיל בצרתינו// שמע הפחה בבא החילים אליו שלח לבקש מהיהודים מס השנה
החדשה בטרם תבא בחמשה חדשים ואמ[ר] אני אחפוץ מאתים וחמשים
זהובים מן [קהלכם עתה ו]לא אדבר אליכם עד אשר תכלה השנה ותבא
[ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ]

[align=center]° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° ° °[/align]

דא ווערט שטענדיג ארויף געלייגט אלע שריפטן (און נאך אנדערע) וואס ווערן דא דערמאנט אין high resolution.
קאירא גניזה - אייוועלט קאלעקציע https://drive.google.com/folderview?id= ... Fo5YWlhcmc

[בענקעל]

מכתב ראשון

א שרייבער פארציילט אז "מצמון בן דויד" רי"ת (רוח י' תנוחנו) פון די ראשי קהילה אין די פארט שטאט "עדן תימן", איז גערופן געווארן צום פאלאץ, וואו דער הערשער האט איהם פארגעשלאגן צוויי ברירות: אננעמען די איסלאמישע גלויבן, אדער טויט פאר איהם און אלע אידן רח"ל. מצמון האט מורא'דיג געוויינט. און האט בלית ברירה אנגענומען די איסלאמישע גלויבן, ווי אויך אלע אידן. עטליכע ערליכע אידן וואס האבן נישט געוואלט אננעמען די איסלאמישע גלויבן האבן געהאט א ביטערן סוף ל"ע ( זעהט אינעם בריוו).

מכתב שני

א צווייטע בריוו שטעלט זיך ארויס צו זיין פארבינדן מיטן פאריגן בריוו. די בריוו שרייבט "מצמון בן דויד" אליין, אין טאג שבעה עשר בתמוז יאהר ד'תתקס"ב, צו איינעם אין מצרים. ער שרייבט איבער פארשידענע אנגעלעגנהייטן. אינצווישן שרייבט ער אז דער הערשער 'אלמעז' וואס האט געצוואונגען די אידן זיך צו טויפן, איז געהרגעט געווארן אין א אטענטאט, און דער נייער הערשער "אלנצר איוב בן הסולטאן" (ביידע זענען געווען נעפיוס פאר סולטאן סאלאדין) לאזט שוין האלטן אידישקייט. און יו"ט שבועות איז שוין געווארן אפגעראכטן ווי עס ברויך צו זיין, מיט א גרויסע שמחה.

דריי יאר האבן זיי זיך געפירט ווי מוסולומענער. און פון יענע ערב שבועות האבן 'מצמון' מיט די גאנצע קהילה געקענט ווייטער זיך פירן ווי אידן אין די עפנטליכקייט. 'מצמון' קען נישט אויפהערן צו דאנקן דעם אויבערשט'ן מיט אלע מינע לשונות. און ער שטעלט אלעס אין זכות פון די ברכה פונעם הייליגן רמב"ם זצ"ל.

דער הייליגער רמב"ם האט שוין יארן פריער געשיקט א בריוו מיט פול דברי ברכה וחיזוק, באקאנט אלץ "איגרת תימן" פאר יהודי תימן, וואו ער איז זיי זייער מחזק אין די שווערע צרות און רדיפות וואס זיי האבן מיטגעמאכט. און אז משיח קומט שוין אט אט.

מיר ברענגען דא אין לה"ק נאר די חלק מעשה השמד.

MOSSERI IV. 7.jpg (187.4 KiB) געזען 6297 מאל

דינ[...]
דיננא
עדן וסאעה וצולה אגצ[ב ...]
וקאל לה תסלם או תקתל אכת[ר אליהוד]
ובכא בכא שדיד ולם יגד וגה ללת[כלץ]
סוי אנה אסלם וכאן קבל וצולה אלי ע[ד]ן
קד בשע גמיע מן מעה פי אלגבאל אלסדיד
אלטביב וכל מן פי אלגבא[ל] ולם יבק סוי
יהוד עדן וכאן אסלאם אלשיך מצמון
יום אלארבעא מסתהל דו אלקעדה פלמא כאן
יום אלגמעה תאלת יום צרב אלגרס מעאשר אליהוד
כאפה מן יתאכר ען טלוע אלמנצר מן בכרה אלי
אלטהר קתל פלם יבקא אחד מן אליהוד דון אן טלע
אלי אלמנטר פ[א]מר באן כל מן תברא ען אלסלאם
יקתל [[פאב]] פאבשעו אלגמיע ותאבו דינין
ען אלאסלאם צרבת ארקאבהם ואמא נחן פלא
תסאל מא גרי עלי קלובנא מן אלאלם פכאן יום
מא שאהדנא קט אשד מנה ועמל אללה תעאלי
מענא אות וכלצנא לא בחיל ולא בקוה ו[לא...]
בל בפצלה ואחסאנה פאן ענד מא טלענא
מעהם אלמנטר אגתמעו אלגרבא וחדהם
ושאורו עליהם אלכליפה פאנטק אללה עלי לסאנה
באן קאל גריב לא יעארץ ואמר באן יזן כל
שכץ תלת גואל פוזנא דלך ותכלצ[נא]
נחן עלי אחסן קציה ללה אלשכר הדא גמלה
מא גרי ואן כנת ואללה אלעטים מא אקדר אעבר
ען בעץ מא גרי פאן ליס אלעיא כאלכבר
וקאסו אלתגאר מן אלאהאנה פי מא צח ען
אלגראמה ולטף אללה תעאלי לאנה [כ]אן אמר
באן יוכד מן כל מן יצל כמסה עשרה דינאר
אלמאיה ומן אלכרג מתל דלך פלטף אללה
באנה רגע אמר באן יבקא הדא אלכארם

[ל]עדן, ובשעה שהגיע נצ[טווה לבוא לפני הכ'ליף,] והלה אמר לו קבל את האסלאם, או תגרום למות אחיך. ובכה בכייה גדולה, אך לא מצא כיצד מפלט חוץ מקבלת האסלאם. עוד קודם שהגיע לעדן, פשעו כל מי שהיה עמו בהרים. המנוסה הרופא; וכל מי שבהר, ולא נותרו אלא יהודי עדן. והתאלאם השייך מצמון ביום רביעי ראש חודש ד'ו אלקעדה. ביום השישי, היום השלישי לאחר מכן, צלצל הפעמון לאמר: קהל היהודים כולכם, מי שימנע מלעלות אל הארמון מן הבוקר עד הצהריים, יהרג. ולא נשאר יהודי אחד שלא עלה אל הארמון, כי הכ'ליף ציווה, שכל מי שיאחר מלקבל את האסלאם יהרג. על כן פשעו כולם. יראי ה' אחדים סרבו לקבל את האסלאם, ראשיהם נערפו.
ועלינו מה שעבר אל תשאל, ואיך דאב לבנו. מעולם לא ראינו דבר חמור כזה. אך ה' יתעלה עשה עמנו אות והצילנו. לא בחיל ולא בכח, כי אם בחסדו ובטובו. כי כאשר עלינו עמהם אל הארמון, נאספו הזרים לחוד, ונשאל לכ'ליף, מה יעשה בהם. אז נתן ה' בפיו שנאמר זר לא ייפגע. אלא כל אחד מהם ישלם מס גולגולת משולש. שילמנו זאת, ויצאנו בשלום תודה לקל. זה מה שקרה. אך באלקים הגדול , אינני מוכשר להביע אפילו מקצת ממה שראו עיני, שהרי אין ראיה כשמועה. הסוחרים סובלים מאוד מן העושק שבהיטל החדש. שילקח מכל מי שיגיע הנה חמישה עשר דינרים על כל מאה. וכן אותו סכום מן היוצא. אך ה' בחסדו עשה, שהוא חזר בו. הוא צווה שב'כארם זה הכל ישאר כפי שהיה, בלי הוספה. ואולם מי שיבא אחר כך, ילקחו ממנו חמישה עשר דינרים מכל מאה, מן הזהב ומן הכסף ומן הקמח ומן החיטה ומכל דבר. זוהי הפרנסה הטובה של מי שיגיע הנה בשנה הבאה

T-S 28 . 11.jpg (141.01 KiB) געזען 6297 מאל

בשם רחמן
כץ אלחצרה אלעאליה אלסאמיה אלשיכיה אלאגליה אלמאלכה
אלמנעמה אלמתפצלה אלמופקה אלסעידה אלאמינה
אדאם אללה עזהא וגדד סעדהא ובלגהא מן
אלזמן גאיה אמלהא וקצדהא וכבת באלדל אעדאהא
וכצהא בגזיל אלסלאם אלתאם וסני אלתחיה אלזכיה
ואלאלמאם ויסאל אללה סבחאנה אן יסהל סרעה
לקאיהא עלי אסר אלאחואל ואבלג אלאמאל
בחולה וקותה אנשא אללה תעאלי וינהי וצול
כתאבהא אלעזיז והי תדכר מא לחקהא מן
אלתעב מן אלפלפל אלדי כאן מעהא ועלם אללה תעאלי
מא כאן מקצודי פי דלך אלא נפאעתהא
פאללה תעאלי יעינהא וינגח מקאצדהא אמן אמן
וממא ישארכהא אלממלוך אן אלאגנאד
קתלו אלמלך אלמעז אלדי אדעא אנה כליפה
וולי בעדה אלמלך אלנאצר איוב בן אלסלטאן
סיף אלאסלאם ו[[ו]]אתאבכה אלסלטאן סיף אלדין סנקר
פלמא אסתקר רפעו אלממאליך קציתהם אליה
וחמלהם עלי קציה אלעדל ותצאהרו
אלממאליך באלתזאם אלשריעה ולבסנא אלעלמאה
ווזנא אלגזיה וכאן דלך גמיעה פי שהר
סיון קבל //ערב// עצרת ביום ואחד ועידנא
כמא יגב שמחים וטובי לב ותעצבו
עלינא אקואם שונאים ומא סוו שי בחמד אללה
תעלי וכל מא לחקנא הו בברכה
אלמולא אלריס משה זצ"ל ובברכה אלמולא
אלחסיד רבינו יצחק ובברכתהא אללה תעאלי
יגזיהא ען מרותהא כיר ווצל כתאבהא
אלעזיז והי תשיר עלי אלממלוך באשיא
ואלממלוך כאן קד אמלהא אנה יעמלהא
ומא ישך אלממלוך אנהא כלד אללה עזהא
מחבה משפקה אללה תעאלי יעין עלי [[אלואגב]]
אלקיאם בואגב חקהא אןשא אללה תעאלי
ואלממלוך יגדד אלתעויל עליהא במק[אבלה]
אלקטעתין אלדי סירהם אלממלוך צחבתה[א]
ותנעם ותסתכתב להם נסכה תאלתה
ותכון כט מליח וורק מליח ותסתכתב
לי כתב אלטב תאליף אלמולא אלריס

ואן ערץ עליהא שי אלנסך אלמלאח ממא תעלם אנה
יצלח אנעמת כלד אללה עזהא בשראה ואנפאדה ודלך בפצלהא
לא עדמתהא ולא כלות מנהא אבדא

חאצר אלכתאב אלממלוך מצמון
בן יעקב רי"ת יכץ חצרה סיידי
באפצל אלסלאם אלתאם ואלחמד ל[.].. אלאה
כאנת אלעאקבה עלי כיר פיהני ישראל
גמיעהם בדה אלישועה ומא כנא אהל לדלך
ואנמא פעל הקבה מא הו אהל לה למען
שמו הגדול ופרג עלי ישראל אלמקימין פי
דיאר אלימן גמיעה וכאן פרג אהל אלגבאל
קבלנא ביסיר אלי אן וצל אלסלטאן אלינא
ותכאמל אלפרג בעזרת הבורא ובסעאדה
אלמולא יודו ליו' חסדו חצרה אלמולא מכצוצה
באפצל אלסלאם ומן תחוטה ענאיתוה מכצוץ
באפצל אלסלאם וכל הנלוים עליו והסרים
אל משמעתו מכפלים באלף אלפי שלום
כתב י"ז בתמוז א'תקי"ג לשטרות
ישע קרוב
אלממלוך מצמון בן דויד רי"ת
כתב נסכתין וסיירו טריק אלחגאז

בשם רחמן. עבדך מברך את הדרתך הרמה, הזקן המפואר ביותר הריבון העושה חסד, המטיב, המוצלח, המאושר, המהימן, יתמיד ה' את רוממותך ויחדש את מזלך הטוב ויגיעך לתכלית תקותך ומבוקשך מן הזמן, ויכניע בהשפלה את אוביך. מברך אותך בשפע שלום מושלם ומיטב הברכה הזכה והכרת פנים, ומבקש מה' ישתבך שיאפשר במהרה להיפגש עמך במצב המשמח ביותר ובמילו כל המשאלות, בכוחו וגבורתו, אם ירצה ה' יתעלה.

. . . .

אני עבדך, משתתף אותך בידיעה זאת. אנשי הצבא הרגו את אלמעז אשר טען שהוא כ'ליף. והומלך אחריו אלמלך אלנאצר איוב בּן הסלטאן סיף אלאסלאם וה'אתאבך שלו, הסלטאן סיף אלדין סנקר. וכאשר נכונה מלכותו, הגישו עבדיך את משפטים אליו, והוא התיחס אלינו על פי משפט צדק. עבדיך גילו בפרהסיה שהם מקבלים על עצמם את התורה. והטעינו את חכמי האסלאם, ושילמנו את מס הגולגולת. וכל זה היה בחודש סיון לפני ערב עצרת ביום אחד. ועשינו את החג כדבעי, שמחים וטובי לב. ועשו סיעה נגדנו אנשים שונאים, ולא הצליחו לעשות כל רע, תהילה לה' יתעלה. וכל שבא עלינו הוא בזכות ברכת האדון הראש משה זצ"ל ובזכות ברכת האדון החסיד רבינו יצחק ובזכות ברכתך. ה' יתעלה יגמול אותך גמול טוב אומץ לבך.

. . . . .

הנוכח בשעת הכתיבה, עבדך מצמון בן יעקב רי"ת, מברך את הדרת אדוני במיטב ברכת השלום המושלם. ותודה לה' על אשר נגמר הענין בטוב. ויתברכו ישראל כולם בביאת הישועה כהרף עין. ולא היינו ראויים לכך, אלא הקב"ה עשה את הראוי לו למען שמו הגדול והציל את ישראל היושבים בכל ארץ תימן. והייתה הצלת אנשי ההרים זמן מועט לפנינו, עד שהגיע הסלטאן אלינו. ונשלמה ההצלה בעזרת הבורא ובזכות מזלו הטוב של אדוני. יודו לה' חסדו. הדרת אדוני מתברך במיטב ברכת השלום, ומי שנתון לחסותו מתברך במיטב ברכת השלום, וכל הנלוים עליו והסרים אל משמעתו מכפלים באלף אלפי שלום. נכתב י"ז בתמוז א'תקי"ג לשטרות. ישע קרוב. [....] נכתב בשני עותקים, שנשלחו בדרך חגאז.

[שעמעדיגער]

בזכות ברכת אדון משה ובזכות ברכת האדון רבינו יצחק...
ווער איז דער רבינו יצחק?
עניוועיס יישר כח גדול ונורא
עס נעמט אונז אריין אין א אנדערע וועלט

[בענקעל]

בזכות ברכת אדון משה ובזכות ברכת האדון רבינו יצחק...
ווער איז דער רבינו יצחק?

יצחק בר ששון דיין קהיר. מבי"ד הרמב"ם.
א בן אחר בן פון דיינים.

יצחק_בר_ששון_דיין.pdf

(32.41 KiB) געווארן דאונלאודעד 157 מאל

[ראספשע]

מענין לענין באותו אשכול:
אין צייטונג זעה איך די וואך אז די עגיפטישע רעגירונג פלאנט צו רענאווירן די אור אלטע גאר היסטארישע 'אליהו הנביא' שול אין אלעקסאנדריע, מצרים,
מער דעטאלן

[דונש]

בענקל!

איך גיי אויס פון התפעלות! אזעלעכע אוצרות! געוואלדיג!

ייש"כ.

[בענקעל]

שטר עדות קרוע שהיה לפני בי"ד על נערה, שכמה יהודים וכמה מוסלומנים חושדיה בעבור רופא נוצרי. היא היה בת ממשפחת אלמשאטה, שהיתה מן המכובדות שבמשפחות היהודית במצרים באותה תקופה, ושהיה התחתן אם משפחת אברהם בן הרמב"ם.

OR 1080 J93r.v.jpg (77.97 KiB) געזען 6195 מאל

וחצר ר' עמרם בן סעיד בן מוסי ודכר אנה כאן יעמל פי דכאן אבו אלפרג
אבן מעמר אלשראבי ואנה כאן טביבא יצף עלי דכאן אבי אלפרג
אלמדכור יכנא אבא גאלב ודכר ר' עמרם בן סעיד אלמדכור אנה
כאן ירא אמראה תכתר מן אלגלוס בהדא אבי גאלב אלמתטבב
אלמדכור ואנה כאן יטנהא מסלמה מן כתרה מא כאן ישאהדה
מנהא ואן מן בעד דלך עלם אנהא יהודיה ואנה סאל ענהא
פערף אנהא אבנה בן אלמאשטה ואן אנאסא מן אלגוים
גארוא מן דלך וגעלוא באלהם מנהא ואנהם אתהמוהא בל
נצראני אלמתטבב אלמדכור ומצי פי תצאעיף //דלך// מ יומא זאי[דא
ונאקצא פגאת אליה דאת יום פקאלת אריד אן תקום תרכב
מעי אלי עליל ולאזמתה אלי חין פראגה וקאם ורכב מעהא
ומצאא גמיעהמ[א וקד כא]ן רגלין קלאנסיין מסלמין ממן כאן קד
אתהמהמא [יערף א]חדהמא בסיד נאצר ואכר ילקב אבא
אלדיך סאכ[טו. . . . . . . . . א]לי מוצע יערף ב[.] . . . . פס[. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .


כא[. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
ישועה א[. . . . . . . . . .] יקאל לה [. . . . . . . . . .
אסתרבת [. . . . . .]עדת אתא צאחב אלרבע פלמא ראת
ואחדה מן אלנ[סא אל]מדכורתין אלראגל קד גא פזעת
ותקדמת אלי וקאלת לי יא בן עמי לא תהתכנא פנחן יהוד
וכאן סעדאן הדא חאצרא פדכר אן גמיע דלך קד
טולב בה פי בית ולם יתבת עליה בה חק

חצר דלך וכתב עלאלך בן נאחום בכטה פי תאריכה חצר דלך וכתב עלאן בן אברה[ים
בכטה פי תאריכה
חצר דלך וכתב אברהים בן יוסף בן עאנאן בכטה פי תאריכה

ר' עמרם בן סעיד בן מוסי הופיע לפני [בית המשפט] ודיווח כי הוא עובד בבית מרקחת של אבו אלפרג' אבן מעמר אלשראבי, ושם היה הרופא אבי גאלב, שכתב מרשמים עבור הרוקח. ר' עמרם בן סעיד הנזכר אמר שהיה רואה נערה שהיתה יושבת עם אבי גאלב הרופא הנזכר. והוא חשב שהיא מוסלמית, שראה אותה שם תדיר. אחרי שנודע לה שהיא יהודי, ושאל עליה והבין שהיא הבת של בן אלמאשטה. גם מוסלמים חשדו בה בענין הנוצרי הרופא הנזכר. ועקוב אחר הנערה והרופא. זה נמשך בערך ארבעים ימים, פחות או יותר. יום אחד היא באה אליו ואמר 'אני רוצה אותך לבוא ותרכב עמי לחולה. והיא נשארה איתו עד שסיים את עבודתו. אז הוא קם ורכב עצמה. אחריהם עקבו שני גברים עושי כובעים מוסלמים, מן אלה שחשדו בם. אחד ידוע כסיד נאצר, ואחד מכונה אבו אלדיך.

האשה ניגשה אלי ואמרה לי הוי בן דודי אל תמיט אלינו קלון. אנחנו יהודים

[בענקעל]

T-S 18J3 .9.jpg (370.56 KiB) געזען 6195 מאל

יצאו מן הבתים לרחובות כי ראו הבתים הכתלים מטים ועומדים והקורות יוצאות
נפרדות מן הקירות ושבות חוזרות והבינינ[ו]ת המחוזקות נופלות והדירות החדשות
נהרסות ורבים מתו תחת המפלות כי לא היה להם מנוס הנה והנה ויצאו הכל
על פניהם והניחו כל אשר להם [ונמלטו] בנפשותיהם ואל כל אשר היו פונים היו רואים גבורות
אל הכתלים היו מנגחים זה א[ת זה ו]נופלים ואשר נשארו כולם רעועים מבוקעים אין יושב
כי מיראים בעליהם פן יפלו עליהם עד היום ואם לכתוב מקצת הנהיה תלאה היד מלכתוב
גם הדעת נטרפה מאשר העין ראתה והאזן שמעה ונתקיים האמור הנה יי בוקק הארץ ובול[קה]
ועיוה פניה והפיץ יושביה והמשכיל יבין כי הרעו ונשתוו הכל כעם ככהן כעבד כאדוניו
בצאתם מארמנותיהם מבקשים מנוס לנפשותיהם ורבים מצדיק הדין ואומרים יי אים אמת הוא
אם חיים ומלך עולם וג' המרג[יז לאר]ץ ותסער וג' המרגיז ארץ ממקומה וג' הנוגע בארץ ותמוג
ואומלל כל יושב בה וג' לפני זעמו מי יעמוד [וג'] והיה הדבר הזה ביום חמישי בשנים עשר יום
לחודש טבת טרם בוא השמש פתע פתאום ברמלה כן בכל ארץ פלשתים כן מעיר מבצר
עד כופר הפרזי כן בכל מבצרי חוף הים עד מבצר ח[יפ]ה ובכל ערי הנגב וההר עד ירושלים
וכל עריה עד שכם וכל כפריה [ועד ט]בריה וכל בנות[י]ה הר הגליל וכל ארץ הצבי ואשר היו
מתהלכים בדרכים יגידו גבורות אל חיים יאמרו ראינו ההרים רועשים כאילים רוקדים אבניהם
מתפ/ו/צצות והגבעות מתנודדות והאילנות מתכופפות עד מימי הבורות במקומות אלו
עד פיותיהם תקצר הלשון לספר ולולי רחמי אלהינו אשר רחם כרוב חסדיו והיה הדבר הזה
טרם פנות היום והכל רואים זה את זה ומזהירים זה לזה לא היה לילה והיו הכל ישנים על
מטותיהם לא היו נמלטים כי אם שרידים אבל רחמיו רבים וחסדיו עצומים ואם [ג]זר כלה
לא יעשה גם טובו אשר הגדיל כי לפני היות הרעש ה[ע]לה עבים מוחשכים והגשימו טיפים
עבים ונראו שתי קשתות גדולות ונראה כי האחת נחצת ונראתה אש ממערב נגבה בשעה
ההיא היה הרעש אשר לא נראה כמוהו מימים קדומים ובלילה ההוא שוב נדדה והכל
בחוצות אנשים ונשים וטף צועקים אל אלהי הרוחות להשקיט הארץ להרגיעה להושיע אדם ובהמה עוד
בערב שבת נדדה עוד בלילי שבת והכל נבהלים אחוזי רעד נמוגים ארץ וכל יושביה בוכים צועקים
קול גדול רחום רחם ועל הרעה הנחם ואל תבוא במשפט ברוגז רחם תזכור ואל תזכור עונות ראשונים הכל
חרדות לובשים על הארץ יושבים לרגעים חורדים נעים נודדים זה שמונה ימים אין נחת רוח ואין נפש
שוקטת ואשר יכול הכותב לעשות כי דבר אל העם לקדש צום לקראת עצרה ולצאת אל השדה אל
בית הקברות בצום ובכי ומספד ולאמר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יי איכם וג' לכו ונשובה
אל יי וג' ונבקש רחמים מי יודיע ישוב ונחם וג' אולי ישוב מחרון אפו ולא באבד
והנס הגדול כי כל הימים אשר היו העם מושלכים בחוצות גם ברחובות לא ירדו גשמים
גם מושל העיר עם עושי מלאכת המלך תקעו להם אהלים חוץ למדינה ועד עתה ה[ם שם]
אלהי עולם יי ישקיף ברחמיו על עולמו וירחם יצורים ויושיע אדם ובהמה ויחוס על עוללים
ויונקים ועל אשר לא ידעו בין ימינם לשמאלם ולא נאבד ויצילכם מזאת ומכיוצא ב[זה]
ויסתירכם מכל גזירות קשות ויצפין אתכם בסכה ביום רעה ויסתירכם בסת[ר כנפיו]
ירוממכם ויעמיד לכם מעשיכם הטובים וחסדיכם וצדקותיכם ויושיבכם בטח [ושאנן]
מפחד רעה ואתם שלום ובתי[כם שלום ו]כל אשר לכם שלום ותשאו שלום מאדון השלום