שלמה המלך'ס זון ליגט אין מאראקא?

היסטאריע פון שטעט און ערטער

די אחראים: יאנאש,אחראי,געלעגער

אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

שלמה המלך'ס זון ליגט אין מאראקא?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

סאיז יעצט געווען אין די נייעס איבער א באזוך פון א קבוצה אמעריקאנע יודן צו מקומות הקדושים איבער די וועלט, ובתוכם האב איך געזען אז זיי זענען געווען ביים קבר פון שלמה המלך'ס זון אין מאראקא און די אראבער האבן זיי נישט געוואלט אריינלאזן בשום אופן..

קען דא איינער פארציילן און מער אויסברייטערן די היסטאריע פון שלמה המלך'ס זון אין מאראקא והמסתעף?


דאס האב איך געטראפן אויפן געוועב
http://orhadash.net/index.php/articles/ ... 39-43.html
לעצט פארראכטן דורך מאקאווער אום מיטוואך מאי 18, 2016 8:56 am, פארראכטן געווארן 1 מאל.
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

דא זעי איך גאר אז דריי קינדער פון שלמה המלך ליגן אין מאראקא

http://mymorocco.co.il/%D7%99%D7%94%D7% ... 7%A7%D7%95
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
שאהן הענניטי
שר האלפיים
תגובות: 2907
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יוני 15, 2012 12:07 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שאהן הענניטי »

ווי אזוי קומען שלמה המלך'ס קינדער אהן אהין? ס'איז א שטיקל מהלך פון ארץ ישראל
אוועטאר
יוראפ
שר עשרת אלפים
תגובות: 19433
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm
לאקאציע: על אדמת נכר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוראפ »

שובו בנים
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

אקא וחכמיה
איזור 'סוס' - מארוקו

מאת הרב יוסף חיים דאבדא הי''ו

איזור 'סוס
'
איזור סוס שוכן בדרומה של מארוקו דרומית לעיר אגאדיר במערב הדרום. את איזור גדול זה אפשר לחלק לב' חלקים - איזור העיירה 'תארודאנת' ונספחיו, ואיזור העירה 'תיזנית' היותר דרומית ונספחיו, שלאחד מהם יחשב גם הכפר אקא.
שמות הכפרים באיזור סוס שבהם התיישבו יהודים הם:
אוולוז , אולאד בר חיל , אולאד חסאן , אופראן , איגיל נוגו , אידרגאן , איית איוב , איית בהא , איית בובכר , איית בילה , איית יחייא , איליג , אסאקא , אקא (תאגאדירת, תאורירת) , ארזאן , גזאלא , וואד נון (גולימין) , טאטא , יגלי , לולאייזא , תאביה , תאלמת , תאלעינת (איית זראר) , תאמאליחת , תארודאנת , תהאלה , תיזנית , תיללין .
בספר ''נר המערב'' להגאון רבי יעקב משה טולידנו זצוק''ל (פרק א' עמ' ט') כתב הודות הזמן הראשון לישוב בני ישראל במרוקו ומביא דעות שונות, כשהקדום בניהם הוא שהישוב במארוקו הוא עוד מזמן שלמה המלך ע''ה וכי בעשה בן שלמה המלך קבור שם והוא שקוראים הערבים לציון שלו ''סידי בועישה וסלימאן'' וכן אודות קהילה עתיקה שעל בית הכנסת הישן שלהם אמרו כי נבנה בימי שלמה המלך ע''ה – ועוד כי בכפר אחד בפנים מארוקו נמצאה כתובת עתיקה שבה כתוב ''עד כאן רדף יואב שר הצבא אחרי הפלשתים'' וכו' וכו' ע''ש בהרחבה ותרו''ץ

ובהמשך כותב :
אמנם יותר יש לנו להאמין להמסורות שאומרות שמעשרת השבטים באו רבים ויאחזו בערים האלה במארוקו ובברבריה בכלל, לזה יש גם יסוד שנוכל להשען עליו מאמר אחד הנמצא לקדמונינו בהתוכחם על אודות עשרת השבטים איפוא הלכו ובו אמרו (סנהדרין צ''ד ע''א) ''מר זוטרא אמר לאפריקי אבל ישראל כי ספרו בגנותה של א''י כי מטו שוש אמרי שויא כארעין כי מטו עלמין אמרו כעלמין כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין'' המאמר הזה הסבו את פניו חוקרים שונים מעמנו באופנים שונים כ''כ רחוקים, אבל החקירה הברורה הראתה לנו כי דעת מר זוטרא זאת מתאמת היא אל המסורות ההן שהרבה מגולי עשרת השבטים הלכו לאפריקה הצפונית ויבואו עד מארוקו ששם הוא באמת נוף שוש שאודותיו ידבר מר זוטרא, הנוף הזה שמדת שטחו יחד עם הנפות הנספחות אליו הוא לערך 4960 פ''מ, ידוע מקומו בקרן דרומית מערבית של מארוקו וים האטלנטי יסובבהו, שרידי העתיקות הרבות שבנוף הזה יוכיחו כי בימי הקדם עוד לפני הרומאים היה למקום ישוב כביר נכבד, וכדברי מר זוטרא שאמר כי יש ''שוש'' ויש ''שוש תרי'' כן גם הנוף הזה חלוק הוא אצל תושבי הארץ עד כה לשתי פלגות, הפלגה האחת ''שוש'' והשנית נקראת ''שוש שטוקא'', לאמר שוש אחרת, לאמתת השערתנו זאת כי בנוף הזה ישבו מגולי עשרת השבטים יעידו הכתובות בעיר ''אופראן'' שלאחת הערים הנספחות אל הנוף שוש הזה תחשב גם העיר הזאת, שם נמצא שדה קברות גדולה ועתיקה מאוד והכתובת היותר עתיקה היא על קבר איש - שמו יוסף בן מימון ג''א תשנ''ו (4 לפני הספירה) וכו' ע''ש.

כפר 'אקא'

כפר אקא שוכן בדרום מערב מארוקו באזור סוס והוא מרוחק יחסית מרוב הכפרים היהודיים שבאזור, הכפרים שכן סמוכים יחסית לאקא הם ''טאטא'' שהיו בה שלשה משפחות יהודיות שעברו לשם מאקא. וכן ''תאמאנרת'' שישובו היהודי הדלדל בו בדור שקודם העליה
החוקרים כתבו כי הישוב היהודי באקא הינו מן המאה הט''ז ובתקופה ההיא התישבו היהודים בחלק הנקרא ''תאגאדירת'' שבאקא ובסביבתו.
השם אקא כולל מספר כפרים קטנים סמוכים זה לזה שבשניים מהם התקיים ישוב יהודי בתקופה האחרונה והם ''תאגאדירת'' הנז' ו''תאורירת'', בתאורירת לא היו בתי כנסת ואנשיה היו מתפללים בשני בתי הכנסת שהיו בתאגאדירת (הגדולה והקטנה).
איזכור מענין לכפר אקא נמצא בהקדמת הספר המפורסם ''היכל הקודש'' שחיברו המקובל האלקי רבי משה אלבאז זצוק''ל - המכונה הרמב''ם אלבאז זיע''א שחי לפני כארבע מאות שנה בעיירה תארודאנת שבאיזור סוס וכה דבריו בהקדמתו
''והתחלתי לחברו בשנת ה'של''ה ליצירה במתא תארודאנת יע''ה וחברתי בו באותו הזמן עד תפילת ערב שבת אחר כך דחקני הזמן וטרחותיו וחסרון כיס ויוקר השער עד השנה הזאת שנת 'זה קרבן' [שס''ד] שחרה אף ה' בעולם בשנת משי''ח [שנ''ח] ובאה מגפה בתארודאנת יום ראשון של פסח וברחו כל הקהל להרים ולגבעות ולכפרים וגם שם לא מצאו מנוח משנאת אויבינו אכלונו ויכלונו הלסטים והמהומות ואני וקצת מהקהל יצ''ו ברחנו לכפר אק''א ושם ינוחו יגיעי כח והיינו שם בחוסר כל מצד יוקר השער גם חסרון כיס קשה מן הכל ושבח לאל יתברך נסנו לעזרה נסנו לנפשינו בחרנו חיי צער מן המות והיתה המגפה עד ראש חודש תמוז ותעצר המגפה ושבו מן הקהל הדרים בהרים כי אמרו פקד ה' את הארץ והיו שם בתארודאנת ואנחנו הדרים באקא ואחרים שפחדו שמא תחזור המגפה לא שבנו, ויהי בשנה השנית והיא שנת 'זה קרבן' [שס''ד] בסוף ניסן חזרה המגפה קשה מהראשונה וכל מי שהיה נכנס לעיר מהבורחים היה מת וגם מהבורחים רדפה אחריהם והאחרונה קשה מהראשונה כי הראשונה ברחו כל יושבי הארץ והאחרונה באה על העיר בטח ובראש חודש אב י''ל שב ה' מחרון אפו ובהיותינו גולים באקא יע''ה עמדו שם בעזרת ה' בגיבורים גיבורי כח עושי דברו חברים מקשיבים לקול ה' ובקשו ממני לגמור הספר הנכבד הזה ועזרוני בכוסם ובכיסם עד שגמרתי הספר הזה ואמרתי עת לעשות לה' כי מתוך צרה יצא הספר הזה לרווחה וגמרתי אותו בעזר המעזרני חיל ובעזרת המחזיקים ידי יגמלם האל יתברך שכר טוב בעמלם שכר רוחני והם יעצוני לקרוא שמו היכל הקודש'' וכו' עכ''ל
תיאור דומה כתב תלמידו של הרמב''ם אלבאז , המקובל האלקי רבי יעקב היוצר המכונה פרגאן זיע''א בהקדמת ספרו ''פרח שושן'' וז''ל
''ועוד בזמנינו זה עברו עלינו כמה צרות תכופות מגיפה ורעב וניגלינו ממדינת תארודנת יע''ה בשנת משי''ח [שנ''ח] לפ''ק ממכת המגיפה ונתישבנו בכפר אקא י''א שנה .
עוד באה שנת בצורת שנת ''שחי''ן'' [שס''ח] לפ''ק כמה ששה חודשים ויוקר השער בכפר שאנו בו והגיעו החיטים שש אוקיות גדולות לסאה חיטים ויהי אחרי כן ויעתר ה' לארץ ובסוף השנה הנז' באו האויבים ונלחמו עם יושבי הכפר וישפכו עליו סוללה והיינו בלחץ גדול לחוצים ונלחצים עשרה ימים וירא אלקי''ם את ענינו ואת לחצינו ופדינו את נפשינו מידם בממון רב ויהי לתקופת השנה בשנת אחישנ''ה [שע''ד] לפ''ג חזרו עוד האויבים ונלחצו ג''כ בחצר אחד גדולה מגדולי הכפר הנזכר עשרה ימים ועשרה לילות והיינו שם בצרה גדולה בצום ובכי ונלכדה החצר ושרפוה האויבים ונכנסו לשלול שלל ולבוז בז ונשארנו ערום וערים. והתחלתי לחבר זה החיבור הנכבד מתוך צרה בשנת ''אלוקים עמך בכל אשר ת-עש''ה'' ואותה שנה נגלנו מכפר ''אקא'' לכפר ''תאמאנרת'' (...) ואין איש לעזור ונתיישבנו שם ואני מרוב עוונותי לא מצאתי מנוס ועוד נתפשתי בקולר כמו ג' פעמים ופדיתי נפשי בממון רב, וטרדני הזמן ותלאותיו מהעניות וחיסרון כיס הקשה מכולם וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני ברבראי טפשאי ונתישבתי שם אני וביתי שנה אחת והייתי שם ערום ועריה מחוסר כל ובסוף השנה עוד נסעתי מן המקום ההוא לכפר אופראן יע"ה והייתי שם כמשלש חודשים בתשלום ג' שנים לגלותינו מכפר אקא
עוד פחדתי לנפשי ובאתי מכפר אופראן לכפר אקא אני וביתי שנה אחת ואח"כ באו הקהל הנשארים בתאמנרת וחזרו להתישב בכפר אקא ושם ינוחו יגיעי כוח וכל אלו הצרות והתלאות מצאוני מרוב עוונותי ונמשכו עלי טרדות הזמן עד שנת וירא אלקים את אשר "עשה" והנה טוב לפ"ק וכו' עכ"ל.
מספר יהודי אקא בשנים האחרונות שקודם העליה עמד על כשלושים משפחות, במשך השנים היו שהיגרו למקומות אחרים כמו מוגאדור ואגאדיר ועוד (מראכש קאזאבלנקא תארודאנת ועוד) .
שמות המשפחות בקרב יהודי אקא הם: אביכזר (מאיגיל נוגו) , אביצרור , איבגי , אלקבאץ , אצארף (המשפחה הגדולה ביותר), דאבדא , טואטי (הסבא רבי יעקב (עקו) טואטי זצוק''ל בא מאלג'יריא) לוי , שבת .
רוב יהודי אקא עלו לארץ בשנת תשכ''ג דרך קאזאבלנקא וצרפת והתיישבו בירוחם , תלמונד , רמת השרון , בית שאן וצפת .
כנזכר, שתי בתי כנסת היו באקא (תאגאדירת) האחת כונתה ''צלא לפוקיא'' והיא היתה הבית הכנסת הגדולה שבה למדו גם התשב''ר מבוקר עד ערב ע''י תלמידי חכמים מופלגים מאקא וכפרים אחרים, והשניה והיא הקטנה כונתה ''צלאת תחתיה'' בה היה חזן קבוע הרה''ק רבי דוד אצארף זצוק''ל וזיע''א
החכמים שעסקו בלימוד תשב''ר במהלך התקופות הם: רבי מאיר איבגי , רבי שלום אביצרור (בעל ה''נתיבות שלום'') וכן אחיו רבי מרדכי , רבי מרדכי שבת , רבי יצחק אלקבאץ , זכר צדיקים וקדושים לברכה . הרבנים הנז' שמשו גם כחזנים בבית הכנסת הגדולה ורובם אף כשוחטים .
כמו כן הובאו רבנים ממקומות אחרים כמו הגה''ק רבי אברהם אוחיון זצוק''ל וזיע''א מתאלעינת - איית זראר , רבי דוד אזוביב מתיללין שכיהן כרב באקא שנים רבות , רבי יהודה ויזמאן ורבי יהודה אצראף מאיגיל נוגו ששימשו כרבנים באקא מס' שנים .

חכמי אקא

בספר ''מלכי רבנן'' מוזכרים שלשה רבנים מאקא
הראשון הוא הרה''ק המלוב''ן רבי יששכר בעל המעיין זיע''א עליו כותב הרב מלכ''ר (ע''ט ע''ב) בזה''ל
''הצדיק מו''ה יששכר ישראל זצ''ל קבור בכפר אקק'א בנוף הסוס והוא הנק' הצדיק בעל המעיין שיש מעיין סמוך לקבורתו ומימי המעיין מבורכים למאד משקים ממנו גנות ופרדסים'' ע''כ .
רבי יהודה קיסוס זצ''ל בספר 'מקורך ברוך' מספר על רבי יששכר בעל המעיין זיע''א
''ראה ראיתי מעיין גדול ונורא שמימיו מחלימים החולים ובאים מקצוי תבל בכדי להיתרחץ במי המעיין הזה וכששאלתי מה הנס קרה פה? סיפרו הנס שקרה במי רבי יששכר בעל המעיין זצוק''ל הרב הנ''ל ז''ל היה שליחא דרחמנא בימי רבי עמרם בן דיוואן זצוק''ל באו בשליחות מהארץ הרב יששכר היה עובר אורח עם אורחת ישמעלים בערב שבת בנחל ארנון הסמוך לאקא כולם צמאו למים ואפסה תקוותם הרב הנ''ל כשראה צרתם צרה, אז ריחם עליהם אבל אמר להם אני מוציא לכם מים חיים אבל תישבעו לי שאף אחד לא לוקח מים בידו רק שתו לרויה. ידוע לנו מדברי רז''ל שאין אמונה בגוי. ערבי אחד מתוך החבורה לקח מים בכדו מאותו מעיין שהרב הוציא להם בתוך הנחל, כי הנחל הוא יבש והנס שעשה הרב הקדוש הוא שהוציא נוזלים מסלע ושתו, אבל לדאבונינו הרב עה''ו קיבל התקפה ואז הבין שאחד מן הערבים עשה מה שעשה, הרב ציווה לערבים לקחת אותו לרובע אקא הנקרא בערבית אלמלאח אצל היהודים בכדי שיטפלו בו בצורכי קבורה ויביאהו אל גבול קודשו כפר אקא ואבוי כי נטו צלילי ערב וכמעט שבת אז הרב ציווה חברא קדישא לטפל בו ויקימו לו קבר כי קבור וכו' אז התחילו לחשוב ולהעמיק שאלה איך לעשות ויען הרב ויאמר להם מה לכם אנושים שוכחי יום פקודה? אז ענה לו ראש החברא קדישא היות ועוד מעט שבת, ויאמר להם הרב אל פחד ולקח המשען שלו ורשם על הקיר שמש דום ועמדה השמש ולא זזה בכלל עד שקברו הרב ז''ל. בנוגע לתכריכיהם חושבים מאיפוא להביא אותם, ועמד על ידם אדם אחד בדמות ערבי לבוש הבדים ובידו תכריכין וארון אמר להם קחו את זה בתור הלואה מה שהכנתי בשביל מי שהוא אני יכול לחכות עד יום ראשון, - הרב הנ''ל ז''ל נשאר זכר לדורות הבאים ואני המחבר הסיפור הזה השתטחתי על קברו באקא ושתיתי מהמעיין הנורא הזה מימיו כמי חידקל והמעיין נוזל בשיטפון כמו נחל אשריכם קדושי עליון נ''ן ''.
בספר 'עונג שבת' לרבי מסעוד שבת זצוק''ל וזיע''א מאקא מובא פיוט שחיבר רבי מסעוד על רבי יששכר ובו מסופר המעשה הנורא על רבי יששכר בעל המעיין זיע''א בפרטות.
ציון רבי יששכר זיע''א נמצא כחמש עשרה ק''מ מהישוב היהודי באקא וסמוך לכפר ''ירחלאן'' (שלא היו בו יהודים) והמעיין רחוק מקברו ורחוק עוד יותר מהישוב היהודי של אקא.
יהודי אקא נהגו לערוך הילולא גדולה ומפוארת לכבודו ביום שמיני של חנוכה והמשיכו בזה גם בארץ הקודש. בפיהם ובפי יהודי האיזור היו שגורים פיוטים בערבית על רבינו. במשך הזמן נבנה על קברו חדר גדול ומכובד.
עם רבי יששכר הגיע הרה''ק רבי יהודה בן חובב זיע''א שאחרי המעשה נשאר באקא וכשנתבש''מ נטמן בסמוך לציונו הקדוש של רבי יששכר זיע''א
הרב השני המוזכר במלכ''ר הוא הרב הקדוש כמוהר''ר יוסף אצראף זיע''א וז''ל (דף נ''ט ע''א) ''מו''ה יוסף אצראף ז''ל מכפר קאקאוי מנוף סוס היה מקובל וחי במאה הו' [התק...] והאריך ימים כי שמעתי שחי יותר ממאה שנה''
הרב השלישי המוזכר במלכ''ר הוא הרב הקדוש כמוהר''ר דוד דאנדא [כנראה דאבדא] וז''ל (דף כ''ו ע''ב) ''מו''ה דוד דאנדא זצ''ל מכפר קאקאוי מנוף סוס היה מקובל וחסיד ובעל מעשים הוא חי במאה הו' ובראש הז' ונתבש''מ בן נ''ב שנה זיע''א''

עוד מחכמי אקא
רבי מרדכי אביצרור – בדבר המו''ל הרב מאיר אביטבול הי''ו לספרים 'קדש הילולים' לרבי שאול נחמייאש ו'יוסף חן' לרבי יוסף נחמייאש זצוק''ל מחכמי מראקש (ירושלים תשע''א) כתב כי יצא ספר בצרפתית על רבי מרדכי אביצרור זצוק''ל ושם נכתב כי רבי מרדכי שהיה אחד מבני הכפר אקא השוכן בגבול הדרומי של מארוקו מרחק של כ-500 ק''מ ממראקש, כשהיה בגיל 9 איותה נפשו ללמוד תורה בישיבה במראקש.
היה זה לפני 170 שנה כשעוד לא היתה תחבורה הולמת והיו רוכבים על חמורים וגמלים, אולם משפחתו הענייה לא יכלה לממן בשבילו לשכור חמור או גמל ועל כן התחיל הנער הצעיר את מסעו רגלית וכאשר ניתן לשער שבצרור אותו נשא עימו לא היה מכיל מעבר לכיכר לחם ואיזה פריט לבוש אחד או שניים ותו לא הוא התלווה מן הסתם לשיירה שעשתה את דרכה לעיר הגדולה.
לאחר מסע ארוך מפרך ומייגע שארך שבועות מספר הגיע למראקש לישיבה ושם ישב והגה בתורה במסירות נפש עד לגיל בר מצוה ואז החליט להיתקדם בלימודו ולעלות לא''י ולהתבשם מתורת חכמי ירושלים כדכתיב ''כי מציון תצא תורה'' ושוב ללא כסף או רכוש רק רצון עז שפיעם בליבו נשא את רגליו לכיון צפון מארוקו – למיצר ג'יברלטר ומשם לספרד, צרפת, איטליה, טורקיה, יון וכו' עד שהגיע למשאת נפשו וחלום חייו ירושלים
לפי הכתוב בספר המסע הארוך הנ''ל לקח לנער הצעיר 3 שנים כי חייב היה לעבוד מפעם לפעם ע''מ לשלם לעצמו את המשך הדרך מזון לבוש הפלגות וכו'
בירושלים למד 4 שנים ואז נשלח לעיר חלב שבסוריה להרביץ בה תורה כחצי שנה, ואז החליט לחזור לכפר אקא אל משפחתו, פנה דרומה דרך מצרים לוב תוניס ואלג'ריה וכו', והמסע חזרה השלישי הזה ארך לו עוד 3 שנים שמתוכם שהה באלג'ריה ולימד בה תורה במשך כשנה וחצי
חלפו השנים ולצד לימוד התורה עסק רבי מרדכי אביצרור במסחר אהבתו לתרה הייתה בגדר 'אהבה שאינה תלויה בדבר' ולא קרדום לחפור בה אלא לשם אהבת ה' ותורתו הקדושה,
המעשה הזה לקוח מתוך יומנו של תייר שנעזר בו בדרך, רבי מרדכי כמשיח לפי תומו סיפר לו את סיפור חייו כשהתייר מתעד הכל ביומנו
ולולא תיאור זה מעולם לא היינו שומעים עליו כי לפי חינוכם של רבותינו ובצניעותם הם לא ראו במעשה זה מעשה גבורה מיוחד אלא מעשה מחויב המציאות שאין בו שום חידוש וכל אחד חייב לשאוף ולהגיע לדברים מסוג זה ללא התפעלות כלל. עכ''ל
רבי שמואל עמר – ר''ש אלקבץ מחכמי אקא בספרו 'ליל שימורים' כותב ''כך שמעתי ממורי שמואל עמר זללה''ה''.
רבי יצחק אלקבץ – הוא אביו של רבי שלמה בעל 'ליל שימורים' ומתואר במגילת יוחסין בזה''ל ''אותו צדיק ה''ח ה''ש והותיק חסידא קדישא אשר רוב ימיו כל ימיו לא נהנה מן העולם ירא אלוה-י-ם וסר מרע איש בושת כמוהר''ר רבי יצחק''. בנו רבי שלמה בליל שימורים כותב ''ושמעתי מאדוני עט''ר אבא מארי שנראה לי בחלום שהיו דורשים והיו רומזים מזה'' רבי יצחק הוא כנראה אח אביו של רבי יחייא אלקבץ- מחכמי תאמנארת (אביו של רבי מסעוד אלקבץ- מחכמי מוגאדור ובאה''ק מרבני באר שבע מח''ס 'מעדני אשר').
רבי חיים איבגי – חמיו של רבי יצחק אלקבץ הנז' מתואר במגילת יוחסין הנז' בזה''ל ''ה''ח ה''ש והכולל חסידא קדישא ופריסא מר קשישא סבא דמשפטים המפ''ו בניסים מעלת כבוד הטוב אדונינו ומורינו כמוהר''ר חיים איבגי זיע''א''.
בנו רבי דוד איבגי – אחי אימו ורבו של רבי שלמה אלקבץ זיע''א בעל 'ליל שימורים', רבי שלמה אלקבץ בספרו הנז' מזכיר את רבו מספר פעמים כגון ''וראיתי אותו בכתיבת יד מורי החסיד אלוף אדום הרב הגדול כמוה''ר רבי דוד איבגי נר''ו אחי אימי וזהו לשונו הזהב ...'' ובמקום אחר כותב ''והובא בספר עיר מלוכה כתיבת יד להרב אלופ''י אדו''ם הרב דוד איבגי ז''ל...''
גם בספר 'נתיבות שלום' לרבי שלום אביצרור מביא ב' חידושים משמו ומציין שהרב הוא מעי''ת אקא.
במגילת יוחסין של משפחת אלקבץ מאקא מוזכר רבי דוד בזה''ל ''החכם השלם והכולל הרב הגדול בעל שם טוב מעלת הרב המקובל האלהי כמוהר''ר דוד איבגי זכרו לחיי העולם הבא''
כנראה רבי דוד איבגי הוא ''רבי דוד בלחזאן'' ששמו נישא בהערצה בפיהם של יהודי אקא ומספרים עליו נפלאות.
רבי שלמה אלקבץ – בן אחותו ותלמידו של רבי דוד איבגי הנז', ורבו של רבי שלום אביצרור בעל ה'נתיבות שלום' המזכיר מספר חידושים בשם רבו בספרו ומתארו בתואר ''מורי''. רבי שלמה השאיר אחריו חיבורים רבים בכת''י הנמצאים בידי נכדיו באה''ק. היחיד מהם שנדפס הוא ספר 'ליל שימורים' על הגדה של פסח.
על רבי שלמה מספרים שזכה לגילוי אליהו. רבי שלמה הוא בן אחר בן לרבנים גדולים ועצומים וגם מצד אמו הוא נכדו של הגה''ק רבי חיים איבגי זיע''א סדר יחוסו ויחוס אשתו מסודר במגילת יוחסין הנמצא כיום ביד זרעו שעליו חתמו חכמי אקא וחכמים מכפרי האזור. במגילה זו מתואר הרב בתוארים גדולים כמו ''אשר רבה וקיבץ פעלים לתורה דולה ומשקה לרבים'' ''העולה קודש קדשים עצום ורב'' ועוד
רבי שלמה זכה לארבעה בנים תלמידי חכמים רבי פנחס רבי אבנר רבי יצחק ורבי חיים זכר צדיקים וקדושים לברכה השלושה הראשונים היגרו לעיר מוגאדור ונודעו לשם ולתהילה.
רבי נסים אביצרור – אביו של בעל ה'נתיבות שלום' המתארו בשער ספרו 'הח' הש' והכולל', ובמגילת היוחסין הנ''ל נכתב ''ה''ח ה''ש והותיק כמוהר''ר נסים בן יעיש אביצרור''.
רבי דוד אצארף – חזן ושו''ב באקא תלמיד חכם וחסיד מופלג היה מקובל וכותב קמיעין מומחה נפ' בגיל מופלג בכפר סבא.
רבי מרדכי שבת – רב באקא חזן ושו''ב ומלמד תשב''ר אח''כ היגר לוהראן שבאלג'ריא והיה שם רב ושו''ב, ושם נתבש''מ.
רבי מסעוד שבת – נולד וגדל באקא אח''כ היגר לאיזור תארודאנת שם למד, נשא אישה ושימש כרב בתארודאנת ובכפרים הסמוכים ובעיקר ב''אראזאן'' והיה בידידות גדולה ועמיתו בתורה של הרה''ק רבי דוד בן ברוך הכהן הזוג זיע''א 'באבא דודו'. אח''כ עבר לקאזבלאנקא ושם נתבש''מ בה' ניסן תשי''ט, בש' תשס''ה הועלו עצמותיו הק' ונטמנו בהר המנוחות בעיה''ק ירושלים ת''ו. רבי מסעוד חיבר מס' חיבורים בנושאים שונים וכן הרבה פיוטים שחלק קטן מהם הדפיס בדפים בודדים בקזאבלאנקא, מחיבוריו נדפס ספר 'עונג שבת' על התורה
רבי שלום אביצרור – נולד לאביו רבי נסים באקא בה גדל ולמד לפני רבו רבי שלמה אלקבץ, בגיל עשרים עזב את אקא כי שמע שאביו שהיה אז בדאדש שוכב על ערש דוי, הלך אליו והיה עמו עד פטירתו בדרך חזרה לאקא עבר בכפר אכלוף שבאיזור דרע ושם נשא אשה, משם המשיך לכפר תימסלא שבאיזור ושימש שם כרב (שו''ב מלמד וחזן וכו') וכל ילדיו נולדו שם, אחרי שנים רבות חזר לאקא עיר מולדתו וכיהן בה ד' שנים כרב לכל דבר משם המשיך לאופראן ושימש בה כרב שנתיים ומשם עבר לקזבלאנקא
כשהיה בתימסלא התידד רבות עם הרה''ק רבי ראובן תימסטית זיע''א בעל מחנה ראובן, דודאי ראובן, ומנוחת שלום , וגם שם השפיע מתורתו על הגאון הגדול רבי יצחק חזן זצוק''ל בעל שו''ת יחוה דעת וחבר ביה''ד הגדול בירושלים.
רבי שלום חיבר את הספר 'נתיבות שלום' חידושים ודרושים מפולפלים ומתוקים על התורה והדפיסו במסירות נפש בקזאבלאנקא בש' תש''ח, רבי שלום נתבש''מ י''ב כסלו בקזאבלאנקא ובחודש סיון תשע''א הועלו עצמותיו הק' לארה''ק ומנו''כ בנתיבות.
רבי שלום הלוי – מחכמי אקא שימש כחזן שוחט ומוהל והתפרנס ממלאכת הצורפות. הוא חמיו של רבי מרדכי שבת הנז' וחתנו בזיוג שני של רבי דוד אצארף הנז'. רבי שלום נתבש''מ באקא
רבי חיים אצארף – שימש כמוהל אחרי רבי שלום הלוי הנז', עלה לארה''ק והתיישב בצפת
רבי יעיש שבת – מקובל וחסיד והוא אחיו של רבי מרדכי שבת הנז', היה מתענה תענית הפסקה ממוצאי שבת עד ערב שבת ששה ימים וששה לילות וכשהיה פותח את הצום היו מתאספים בביתו רבים רבים מתושבי דימונה שבה התגורר באה''ק כדי לזכות בבירכתו. כמו כן היה כותב קמיעין מומחה שרבים נושעו מהם. בתחילת עלותו לארץ היתגורר גם בחצור הגלילית ובמעלות. נתבש''מ בדימונה ו' ניסן תשמ''ג בהיותו קרוב לגיל מאה ומנו''כ בהר הזיתים
רבי נסים אביצרור – נכד רבי נסים הנז' ובן רבי מרדכי אחיו של ה'נתיבות שלום'. חכם צדיק וכותב קמיעות מומחה באקא, ובירוחם נתבש''מ כ''ג תשרי תשס''ד ומנו''כ בירוחם.
רבי דוד בן יהודה דאבדא – נזכר במגילת היוחסין של משפחת אלקבץ בזה''ל ''החכם השלם והותיק כמוהר''ר דוד בן יהודה דאבדא זלה''ה''. לאחרונה נמצאו ב' ספרי פיוטים בכת''י מרבי ברוך בכה''ר דוד דאבדא ויתכן שהוא בנו.
עוד רבנים גדולים ועצומים מוזכרים במגילה זו אך לא נתברר אם הם מאקא


פיוט מהגה''ק רבי מסעוד שבת זצוק''ל - נדפס בספרו ''עונג שבת''

פיוט לכבוד הרב הקדוש רבי יששכר בעל המעיין זיע''א
ועדיין מימו אנו שותים בעיר – אקא, ונעשה לו נס גדול ונורא
שנפטר בערש''ק קרוב למנחה ונקדה לו חמה בעבורו עד שקברו אותו.
וכל מעשה שאירע לו מבואר בפיוט הזה.

נועם ''דברי שיר שמח''. סימן אני מסעוד שבת חזק

אשיר בשירים לאל חי דר שמים אל רם גדול כבודו נקדש בצדקה.
פזמון: לכבוד רבי יששכר בעל מעיין מים, קבור וטמון הוא תוך מערת אקא מעשיו וגדולתו שמעו עצה קדושה בא מארץ מולדתו – היא ארץ הקדוש עמו תשעה חברים שווים בקדושה, לומדי תורה נקראת ב- אר מים חיים.
נלוו עמם חמישים, גויים טמאים, באו בשכרם מפחד הדרכים, בחום תמוז במדבר, היו צמאים ולשתות מים כולם, היו צריכים, מדבר שמו ''תאגומא'' שמה עמדו הנוכרים. למה נמות בצמא, אמרו הגויים לעברים, הבו מים, אם אין, תהיו פגרים, נהרוג את כולכם אין אתם חיים.
פזמון: לכבוד
ירדו חכמים וינשקו רגליהם, להמתין מעט כי קרובה העירה, הרשעים לא הבו לשמוע דבריהם, כלי קרב הוציאו – חרב מתערה, בני אל חי בצער, היו באותה שעה, בינם בין מוות מזער, כי כלתה רעה, עינהם נשאו לאל בבכי ודמעה, אמרו נפיל גורלות מי יוציא מים.
פזמון: לכבוד
מיהר רבי יששכר חיש ענה אותם, אני הוציא המים, ישתו ערלים. השביע נוכרים כולם, באמונתם, לבל יגנבו מים לתוך הכלים. קפצו נשבעו כולם, לקיים גזירתו, זכר סוד אחד נעלם, הנה המעיין. לקראתו במטהו חקק ארץ בקדושתו, מיד יצא לפניו עריבת מים.
פזמון: לכבוד
סוררים עת ראו מים, חיל אחז אותם שתו מים לרוות צימאון נפשותם. עבד אחד בחמת איש גנב אותם לא ידעו מזה כולם נעלם מאתם פנה הרב למים והנס עוד מגולים ידע כי גנבו גוי''ם המים תוך הכלים, אמר אוי לכם אומות הישמעלים גדול שבכם גוזר ולא מקיים.
פזמון: לכבוד
עמדו כולם לחפש את כל כליהם אחר חיפוש מחיפוש מצאו המים. בעבד מיד בו הושיטו ידיהם הרגוהו בשבועה אשר לא קיים. אמר הרב לנכרים מהרה לכו חושו נשיג ארץ העברים. בטרם יערב שמשו בחיפזון כל אחד ירא לנפש ומדברי הרב כי הוא גוזר ומקיים.
פזמון: לכבוד
ובמהרה חיש באו לתוך עיר אקא ישבו בכפר ירחלאן שעה דחוקה, שלוחים שלחו לפני העיר בחוזקה, לבוא כולם לפניהם כל אנשי אקא. השביעם רב קדוש לקיים גזירתו לקבור אותו יום שישי לא ישנו מצוותו על מנת ישמרו שבת בשבת רגלי חסידיו ישמור אלוקים חיים.
פזמון: לכבוד
דחק הרב וטבל במקוה טוהר, זיו פניו מבהיקים כשמש וסהר למד עם חבריו רוב סודות בזוהר כמו הרשב''י שלום אליו כנהר, שמע בחברה יחד קראו ועלתה נפשו, לב כל ישראל פחד, מחילול שבת קדשו ראו כי יפנה היום וצלליו נטו אמרו משבועתך אנו נקיים.
פזמון: לכבוד
שמע אותם רב אחד הוא מחבורתו רבי חובב יפרגאן אשרי יולדתו, עץ רימון לקח ותקעו בחוכמתו בכותל מקום שמש שם העמיד אותו. לכו נא הגיבורים אמר הן עוד יום גדול ודעו לכם העברים כי נפל שר וגדול קברו הרב וכבודו לא יחדל חדול יומא אריכתא יום זה שיעור יומיים.
פזמון: לכבוד
בקשו תכריכין בכל העיר לא מצאו בגדי שש מפוארים לפי כבודו. עבר אחד נזדמן להם הביאו תכריך בוץ וארגמן מצאו בידו. אמר להם מה לכם יהודים משתוממים פשתן זה קחו לכם במתן ולא בדמים ידעו כי אליה נתגלה ממרומים על הרב בעל מעיין המים.
פזמון: לכבוד
תכף נתעסקו בו בני עמינו קברוהו בכבוד בני מלכים דרוש דרש רב חובב על אור ענינו בסודות אל חי וענינים ארוכים. בנין הקבר נשלם עם כל צרכי רבינו ועל אומות העולם נפל פחד גאונו תענית חמש האריכו למענו כי בתמוז תעניתם מתחיל ומסיים.
פזמון: לכבוד
חזרו כולם לעיר מן המערה השלימו צורכי שבת הדליקו נרות. רב חובב נתק יתד ונגנז אורה מיד יצאו כוכבים זוהר מזהירות זכו במעיין מים שהוציא רב ידידיה חביריו הנשארים איתו עימו לתחיה.
פזמון: לכבוד
קבורת כולם אצלו במערה היה בגזירת אל חי ברוך גוזר ומקיים בזכותם אל חי יבנה ירושלים.

קוים לתולדות החסיד רבי עמרם דבדה זלה"ה
(נתבש"ם י"ז כסלו תשס'"א)
"למה נקרא שמו עמרם שיצא ממנו עם רם" (זהר ח"ב יט.)
"צדיקים שבכם כגון עמרם" (שהש"ר ב, ח)
בבואנו לשרטט קוים קצרים על החסיד רבי עמרם דבדה[1] זלה"ה אחד מדמויות ההוד שהיוו את עמוד השדרה של הקהילה הקדושה אשר באקא צף ועולה לנגד פנינו דמות של קנאי אמיתי לכבוד שמים קנאי ללא כחל ושרק אשר מטרה אחת היתה עומדת לנגד עיניו כבוד שמים ותו לא, לא חת ולא זע משום אדם בעולם יהיה זה בריון או עשיר ואף שליט עריץ או שריף עז פנים. קנאות זו ירש רבי עמרם מאביו הגדול החסיד העניו שיראת שמים היתה נוטפת ממנו וזקנו הארוך היה יורד על פי מדותיו, הלא זה הוד והדר סידנא רבי יצחק דבדה ע"ה זיע"א. באופן שהיה רבי עמרם קנאי בן קנאי.
להלן שלושה עובדות קטנות על מדת קנאת ה' צבאות שבערה בלבו, כאשר בא לברית אצל בנו ר' אליהו וראה כי המוהל העומד למול את הנכד (ר' יצחק-ג'קי הי"ו) הוא ת"ח אך דא עקא שזקנו מגולח, כעס מאד ולא נח ולא זע עד אשר יבוא מוהל אחר תחתיו בעל הדרת פנים זקן.פעם קרה שראה ערבי אחד ממקורבי המלכות מתהלך בשחצנות ברחוב היהודים ומחפש להתעסק עם בת ישראל רדף רבי עמרם אחריו עם גרזן בידיו וחסד עשה ה' עם רבי עמרם שנמלט זה מידו כי ח"ו יכל אח"כ להסתבך עם השלטון.
בבואו לירוחם ראה יהודים משחקים בכדור בשבת, רבי עמרם הזדעזע עד עמקי נשמתו ולא אמר נואש אלא התערה ביניהם והגיעו להסכמה שלא ינהלו משחק כדור בשבת מעתה ועד עולם. כמו כן היה מוחה בעוז על המשוחחים בשעת התפילה וקריאת התורה והדרשה.
פזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד. נדיבותו לא ידעה גבולות וגם בזמנים שהדוחק היה מנת חלקו לא השיב ידו אל כיסו אלא נתן ונתן יותר מכפי יכולתו ת"ח שביקרו באקא זכו להכנסת אורחים בביתו כיד המלך ולא שלח אותם עד שסידר להם מתנה הגונה.
היו ת"ח שהיו מרחיקים עד אקא ולו כדי לזכות לשהות במחיצתו של רבי עמרם, רבי עמרם היה מראה להם ערכה של תורה אשר הם הוגים בה, וכמה ראוי לכבד ולהוקיר את הצורבא מרבנן שמוסר נפשו על התורה הם היו חוזרים אח"כ לתלמודם ביתר שאת אחרי אשר הוחדר ללבם כי הם החשובים והמוערכים מכל.
אחד מאותם חכמים שאהב את מחיצתו של רבי עמרם הלא הוא הרה"ק הגאון רבי דוד אסבאג זצוק"ל, הרה"ק הזה חיבר כמה וכמה חיבורים והדפיסם בערים הגדולות "קזבלנקה" ו"מקנס" ספרו היותר נודע הוא הפירוש על הגדה של פסח הנקרא "שאר ירקות" (נדפס בקזבלנקה תש"ג) וכן חיבר ספר דרשות הנקרא "לקט עני" (נדפס במקנס תרצ"ג).

בשנת תרצ"ב שנה קודם שהדפיס רבי דוד את ספרו ''לקט עני'' סיבב רבי דוד בעיירות וכפרים אצל מכריו להתרימם להדפסת ספרו, כמובן לא פסח רבי דוד במסעו גם על הכפר המרוחק "אקא" ביודעו כי שם ימצא חברה טובה כלבבו ואכסניא טהורה כנפשו אצל אהובו רבי עמרם דבדה ולא עוד אלא שזה ידאג לו למתת יד הגונה אשר ברבות הפעמים אפילו בערים הגדולות בטורח רב לא משיגים כמותה הוא מזכיר את שמו של רבי עמרם בין "המחזיקים" אשר החזיקו בידו בהדפסת הספר והוא מוסיף לכנותו גם בתוארים הללו: "אהובי לב טוב".

גם הרה"ק הגאון רבי שלום אביצרור זצוק"ל מח''ס 'נתיבות שלום' שהוא יליד אקא ועקר אח"כ לכפר "תימשלא" היה מאהוביו של רבי עמרם. אנו מוצאים את רבי עמרם ושני אחיו רבי מסעוד ורבי נסים בין שמות ה''מחזיקים'' לספר נתיבות שלום שנדפס בקזבלנקה שנת תש''ח, גם אשתו הצדקנית של רבי עמרם מרת סעידה תחי' קובעת ברכה לעצמה בתוך המחזיקים בסה''ק הנזכר.
אכן לא פלא כי מכפר כ"כ מרוחק ונידח ואנשיו מועטים יצאו כמה וכמה ת"ח מופלגים בתורה ובקדושה אשר מספרם היחסי יכול להצדיק תנובת עיר גדולה נזכיר אחדים מהם הראשון רבי שלום אביצרור הנ"ל[2] שספרו נתיבות שלום מכיל פלפולים חשובים ומראה על גדלות תורנית נרחבת. רבי שלמה אלקבץ בעל "ליל שימורים" ועוד כו"כ חבורים חשובים מאד (המצויים אצלנו בכת"י). רבי דוד אצרף ת"ח וחסיד מופלג עמיתו של רבי שלום אביצרור הנ"ל וחתנו של רבי יצחק דבדה ע"ה (אביו של רבי עמרם). רבי מסעוד שבת ורבי דוד אבגי ועוד ועוד (ואין כאן המקום למנותם ולפורטם כבר נמנו ובאו בקונטרס שחיבר אחי לתולדות הכפר "אקא").
תופעה זו כי מכפר כ"כ קטן ונידח יצאו כ"כ הרבה ת"ח מופלגים אומרת דרשני! ברם כשאנחנו מתבוננים בדברים האמורים למעלה על החמימות הגדולה שהקרינו אנשי "אקא" לעמלי תורה התמיהה נמוגה והולכת לה, זה כמובן בצירוף אמונת אומן ועבודת הי"ת כעבד ממש שהיתה מנת חלקם של יושבי הכפר אמונה מוחשית מקורית ושורשית ללא פירצה וסדק כל שהוא. היטיב להגדיר זאת מור דודי נז''י רבי מרדכי בוזגלו הי"ו: ''האנשים האלה לא תמצא בהם גרגר אחד של מלאכותיות בכל האישיות שלהם והנקיון שלהם כלפי הי"ת".
אחרי שנפטרה על רבי עמרם אשתו הראשונה הצדקנית לאה זיע"א (הולידה בנים רבים ומתו כולם ונשאר לפליטה רק אחד הוא סבינו היקר משכים ומעריב ירא ה' מרבים פזר נתן לאביונים ר' אליהו דבדה זצ"ל) נשא רבי עמרם בזיווג שני את מרת סעידה לאוי"ט בתם של הנדיב האגדי רבי מסעוד לוי ומרת חנינה[3] (חנינה היתה בת אחיו של מרן בעל הנתיבות שלום, וביתם היה אכסניא כמה שנים לבעל ה'נתיבות שלום' זכה רבי עמרם וכל צאצאיו הולכים בדרכו דרך התורה והמצוות מהם רבנים, מורי הוראה, ת"ח ודרשנים, זרעו לברכה נתערב בזרע צדיקים וקדושים ביניהם אפשר למנות את הגה"ק רבי יוסף אוחיון זצוק"ל מאיית זראר בעל ס' אבקת רוכל. הגה"ק רבי מכלוף שרביט רבה של לקסאבי במחוז תאפיללת תלמיד הגה''ק רבי חיים הכהן מפאס והגה''ק רבי מסעוד אביחצירא זיע"א. ובנו הגאון רבי יוסף שרביט שליט"א מחבר השו"ת ארחות יושר ועוד, רב העיר אשקלון. הרה"ק רבי מכלוף אלחרר וחתנו הצדיק סידנא רבי יעקב שריקי זצוק"ל. הרה"ק רבי יוסף ביטון מאשקלון מח"ס קול יוסף וחתנו הצדיק רבי יוסף בוזגלו מטבריה. זכר צדיקים וקדושים לברכה לה"ה.והגאון רבי מכלוף פחימה שליט''א ראש ישיבת 'כתר תורה' בב''ב ועוד ועוד.
מתרומות מדותיו: היה קורא הרבה מאד תהילים מתחיל ומסיים את ספר התהילים בזה אחר זה. היה מתפלל מדי יום עם הנץ החמה. היה מפייט לעצמו הרבה פיוטים של גדולי האומה וגם היה ממציא להם מנגינה מלבו מחזה מצוי היה לראותו מפייט להקב"ה ומתופף באצבעותיו על השולחן. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם. ביום י"ז בכסלו שנת תשס"א נצחו אראלים את המצוקים ונשמת רבי עמרם עלתה אל האלקים. גופו נטמן בהר המנוחות בירושלים עדי יקיצו וירננו שוכני עפר במהרה בימינו אמן.
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
אויסגערעכנט
שר ששת אלפים
תגובות: 6858
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג אוגוסט 10, 2015 9:50 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אויסגערעכנט »

נישט געליינט די גאנצע אבער ביי נח איז אויך פארהאן 2 אדער דריי קברים וואס האבן גאנצעטע באווייזן מיט אליין געהערטע איש מפי איש פרוף אז ער ליגט דארט און דער אנדערער האט די זעלבע.... איך מיין אז מען קען די אלע זאכן נישט טראסטן
יושע משה יחזקאל הלוי
שר מאה
תגובות: 152
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יאנואר 13, 2016 4:32 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יושע משה יחזקאל הלוי »

איך בין נייגעריג צו די ישמעלים האבען אנגעגעבן א סיבה פאר וואס זיי ווילען נישט אריינלאזען? און אויב יא פארוואס?
גראדע מיר וואונדערט אויך אויף אונזערע ברודער, פארוואס סברענט אזוי שטארק צו גיין אין מאדנע מקומות, ממש מען איז שוין געווען ביי אלע קברים פון צדיקים גלויים ואינו גלויים, אזש מיז שוין פארען צו סכנה'דיגע פלעצער און זיך פארלאזען אויף זייערע לענגעדעס ?
אוועטאר
קיווי סטראבערי
שר האלף
תגובות: 1056
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אוגוסט 15, 2010 5:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קיווי סטראבערי »

אז מ'רעדט שוין פון די נסיעה, די קבוצה האט אויך באזוכט ביי א געביידע אין מארארקא וואס איז נאכגעמאכט (גענוי?) ווי די בית המקדש השני האט אויסגעקוקט.
ווייסט איינער עפעס מער איבער דעם? ווער האט דאס געבויעט? איז עס טאקע גוט נאכגעמאכט?
אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10560
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאנ-יימער »

קיווי סטראבערי האט געשריבן:אז מ'רעדט שוין פון די נסיעה, די קבוצה האט אויך באזוכט ביי א געביידע אין מארארקא וואס איז נאכגעמאכט (גענוי?) ווי די בית המקדש השני האט אויסגעקוקט.
ווייסט איינער עפעס מער איבער דעם? ווער האט דאס געבויעט? איז עס טאקע גוט נאכגעמאכט?

האליוואוד האט עס געבויעט פאר זייערע מאוויס.

בילדער פון די נסיעה

http://www.kerestir2016.com/

די באזוך ביים נאכגעמאכטן ביהמ"ק און ביי די קבר פון וועלכע מ'רעדט דא אינעם אשכול

http://www.kerestir2016.com/fullscreen/day6/
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?
להודיע
שר שלשת אלפים
תגובות: 3077
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 27, 2014 11:09 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך להודיע »

wo איז דאס בילדער.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

יישר כח פאר די בילדער!

ס'קוקט מיר אויס אז מיילעך קאהן האט זיך אויך משתתף געווען דארט. המממ...
אטעטשמענטס
KER6-33.jpg
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
הרב הצדיק
שר העשר
תגובות: 28
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 19, 2011 8:29 am

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרב הצדיק »

חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו בן למלך שלמה בשם בעשה\בעשא ולא מצאנו שם כזה זולת בעשא בן אחיה מלך ישראל (אין לו שייכת למשפחת שלמה המלך) שאין לו חלק לעוה"ב
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

אין קינדליין די וואך האבן זיי געשריבן אז יודן וואוינען שוין אין ליביע פון תקופת שלמה המלך.. כמיין זיי ברענגען עס בשם ארכעאלאגישע געפינסן פון אור אלטע יסודות פון בתי מדרשים וואס זענען געפינען געווארן דארט..

אגב סדא וואס האלטן אז יענע חלק אפריקע האט קדושת ארץ ישראל. . אפשר נישט ממש יענע חלק.. אבער אלגי'ר איז דא וואס האלטן אז סהאט קדושת אר"י לפי איזה שיטות. .
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
וואס א חילוק
שר האלף
תגובות: 1296
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 16, 2015 3:39 pm
לאקאציע: ניי קרוינהייטס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואס א חילוק »

האט איר אפאר ווידיאוס פון די נסיעה.. זייער אינטערעסאנט..
https://www.dropbox.com/sh/r2b3zmejom3i ... un9ya?dl=0
אסאך מענטשן רעדן פון "אייבירשטן" און מיינען "זיך"..

אסאך מענטשן רעדן פון "זיך" און מיינען דעם "אייבירשטן"..
אור
שר שלשת אלפים
תגובות: 3229
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך סעפטעמבער 14, 2011 12:20 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור »

די כעוורע האבן געהאקט א לעבן דארט קוקט אויס...
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

די חברה זענען מער אין גוטן מיטן באשעפער זעט אויס, זיי האבן נישט קיין פראבלעם מיט מוזיק אין די ימי הספירה...

נעבעך נעבעך....
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
וואס א חילוק
שר האלף
תגובות: 1296
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מארטש 16, 2015 3:39 pm
לאקאציע: ניי קרוינהייטס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך וואס א חילוק »

געטראכט די זעלבע.. נעבעך..

געטראכט אבער אז רוב מאל איז דער מוזיק נאר דראם וואס דאס נישט מען אויך דא ביי היימישע שמחות אין ספירה

און אויך אין ירושלים ביי חתונות..
אסאך מענטשן רעדן פון "אייבירשטן" און מיינען "זיך"..

אסאך מענטשן רעדן פון "זיך" און מיינען דעם "אייבירשטן"..
פאליש'ל
שר מאה
תגובות: 146
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג מאי 26, 2014 7:40 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פאליש'ל »

מאקאווער האט געשריבן:די חברה זענען מער אין גוטן מיטן באשעפער זעט אויס, זיי האבן נישט קיין פראבלעם מיט מוזיק אין די ימי הספירה...

נעבעך נעבעך....


די פראבלעם איז אז מען לאכט מי
איך וויל זיך אנטשולדיגן בעפאר - היות איך בין בטבע א בעל בכי, בוכה איך אפט.
שרייב תגובה

צוריק צו “עיר ועיר”