היסטאריע פון די קאפ צודעק ביי אידישע פרויען

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
ווארד
שר האלף
תגובות: 1001
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 10, 2013 12:32 pm

תגובהדורך ווארד » זונטאג פאברואר 02, 2014 11:37 am

ידוע ביי איינע פון די גרויסע רבי'שע הויפן וואס מען פלעגט "בקפידא" (אזוי צו זאגן) גיין דוקא א פראנט, ביז איין טאג האט דער רבי - דער ראש המשפחה געמאלדן אז ווער פון זיינע אייניקלעך וועלן אנטון א שפיצל וועט ער מטיב זיין, נישט געזארגט נישט צופיל פון זיי האבן זיך צוגעכאפט דערצו, אבער עס איז א גוטער דוגמא צו וויסן פון וואס מען קען נישט נעמען קיין ראי'...
עס וואלט געדארפט זיין א דאנק קנעפל
צו קענען מיט א דרוק מיט א קנעפל צושטימען און מחזק זיין וואס א צווייטער האט געשריבן.
האלט איר דען נישט אזוי?
זיכער יא!

דאן רופט זיך אן דא:
אנקעטע: דאנק קנעפל

אוועטאר
למעלה משבעים
שר שבעת אלפים
תגובות: 7986
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » זונטאג פאברואר 02, 2014 1:49 pm

ווארד, לא דובים ולא יער.

אוועטאר
ווארד
שר האלף
תגובות: 1001
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 10, 2013 12:32 pm

תגובהדורך ווארד » זונטאג פאברואר 02, 2014 2:33 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:ווארד, לא דובים ולא יער.

פארוואס זאל איך זיך דינגען מיט דיר?

עס איז נישט קיין שום רבותא צו זאגן לא דובים ולא יער, איך האב געשריבן א זאך וואס איך ווייס, קען זיין אז עס איז נישט אזוי ידוע ווי איך האב געמיינט. אז דו מיינסט אז איך מאך א טעות ביטע קאנטאקט מיר פריוואט וועלן מיר זיך אויסשמועסן, אויסשיסן ברבים אבי אוועקצומאכן איז נישט קיין וועג.
לעצט פאראכטן דורך ווארד אום מאנטאג פאברואר 03, 2014 8:10 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
עס וואלט געדארפט זיין א דאנק קנעפל
צו קענען מיט א דרוק מיט א קנעפל צושטימען און מחזק זיין וואס א צווייטער האט געשריבן.
האלט איר דען נישט אזוי?
זיכער יא!

דאן רופט זיך אן דא:
אנקעטע: דאנק קנעפל

אוועטאר
מחותן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9999
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 09, 2010 11:39 am

תגובהדורך מחותן » מאנטאג פאברואר 03, 2014 12:22 am

ווארד האט געשריבן:ידוע ביי איינע פון די גרויסע רבי'שע הויפן וואס מען פלעגט "בקפידא" (אזוי צו זאגן) גיין דוקא א פראנט, ביז איין טאג האט דער רבי - דער ראש המשפחה געמאלדן אז ווער פון זיינע אייניקלעך וועלן אנטון א שפיצל וועט ער מטיב זיין, נישט געזארגט נישט צופיל פון זיי האבן זיך צוגעכאפט דערצו, אבער עס איז א גוטער דוגמא צו וויסן פון וואס מען קען נישט נעמען קיין ראי'...


פון וואס ווילט איר ברענגען א ראיה? אז קיינער האט זיך נישט צוגעכאפט דערצו?

אוועטאר
אויסדריקליך
שר חמישים
תגובות: 99
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 21, 2013 6:09 pm

תגובהדורך אויסדריקליך » מאנטאג פאברואר 03, 2014 12:29 am

למעלה משבעים האט געשריבן:ווארד, לא דובים ולא יער.


ווארד, איר מישט לכאורה עטליכע זאכן, זייט ביטע מברר
קווענקל'סט? ס'איז אויסדריקליך אזוי ווי איך זאג דיר!

אוועטאר
ווארד
שר האלף
תגובות: 1001
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 10, 2013 12:32 pm

תגובהדורך ווארד » מאנטאג פאברואר 03, 2014 1:06 am

מחותן האט געשריבן:פון וואס ווילט איר ברענגען א ראיה? אז קיינער האט זיך נישט צוגעכאפט דערצו?


איך וויל ברענגען א ראי', אז ווען מענטשן טוען עפעס איז נישט קיין ראי' אז מר בר רב אשי חתים עלה, עס קען זיין אז עס איז א גרויסע בדיעבד, און עס קען זיין אז עס איז געווארן איינגעפירט (ליין: איינגעריסן) נישט דורך א דעת תורה
כלפי דיין שאלה איבערן פסק פון דברי חיים זאגט דאס אפשר גארנישט, אבער אינעם עצם ענין ווען מען רעדט איבער די היסטאריע פון די קאפ צודעק ביי אידישע פרויען זאגט דאס אסאך (ענליך צו די נקודה וואס לעניית דעתי ברענגט ארויס).

מענין לענין באותו ענין: איך האב געהערט אמאל פון איינע פון די עלטערע רבנים פונדערהיים ז"ל, אז זיין רעבעצין ע"ה מיט זיינע און אירע עלטערן זענען געגאנגען מיט א זאק (אזא סארט שפיצל), און צו זיין באדויער האט ער אלע זיינע קינדער חתונה געמאכט מיט א פראנט, טייל פון זיינע אייניקלעך גייען שוין היינט מיט שפיצלעך, אבער אזויפיל איז געווען קלאר פון אים אז די פראנט איז ביי אים געווען א בדיעבד כאטשיג אלע זיינע קינדער זענען אזוי געגאנגען.

----------------
אויסדריקליך (יד"נ), איך וועל אי"ה מברר זיין, און אויב וועט זיך ארויסשטעלן אז איך האב געמישט וועל איך דאס בל"נ מפרסם זיין דא ברבים
עס וואלט געדארפט זיין א דאנק קנעפל
צו קענען מיט א דרוק מיט א קנעפל צושטימען און מחזק זיין וואס א צווייטער האט געשריבן.
האלט איר דען נישט אזוי?
זיכער יא!

דאן רופט זיך אן דא:
אנקעטע: דאנק קנעפל

כתר ישועה
שר חמש מאות
תגובות: 648
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג מארטש 17, 2009 7:36 pm

תגובהדורך כתר ישועה » מאנטאג פאברואר 03, 2014 3:03 am

ב"ה
לגבי שיטת הד"ח, לולי דמספינא אמינא שמלשון קדשו משמע דאסור מחמת שמי שהעיז ללובשה במדינת גאליציע וכדו' היה פורץ גדר [ובימי חרופו כבר נפרץ הגדר במדינת מעהרין], אך עתה לדאבונינו אך המלחמה שידוע שגדולי ישראל הפצירו בנשים ללבוש דוקא שייטלעך, והגם שב"ה אכשיר דרא וכולן מכסות ראשן, מ"מ הפירצה של פאה נכרית לא נתקנה מאז בעוה"ר, וע"כ נראה שבזה לא ס"ל הד"ח שאסור באיסור גמור, הגם דמסתבר שלאו מדת חסידות הוא כמובן.

אך למעשה אף המתירים מלכתחלה לא היתירו כלל הסוג שבזמיננו שנראה ממש כשערות אותו אשה [ומהדרים בה ל"ע], והדרה קושיא לדוכתי'... עכ"פ מה שכתב פה א' החברים אז דאס וואס איז איינגעפירט אז די נשים גייען יא מיט שייטלען, ווייז אויף גארנישט און עס איז נישט קיין ראי' לא להלכה ולא למעשה כי קשה לשכנע אותן, ווייל זיי קוקען אויף חברט'ס שכנ'ס וכו' – און עס איז נישט דא מיט וועמען צו רעדן... אוי, אוי, אוי... וכמה נא המליצה שכתב דעת העושר דמתקרי עניית דעתי, שאור שבאש"ה מעכב...
כתרו ישועה - לבושו צדקה
הישועות בו מקיפות

אוועטאר
ווארד
שר האלף
תגובות: 1001
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 10, 2013 12:32 pm

תגובהדורך ווארד » מאנטאג פאברואר 03, 2014 8:03 pm

אויסדריקליך האט געשריבן:
למעלה משבעים האט געשריבן:ווארד, לא דובים ולא יער.


ווארד, איר מישט לכאורה עטליכע זאכן, זייט ביטע מברר


איך האב מברר געווען, און אחרי בקשת מחילה מכבודכם ומכבוד כל החברים כאן האב איך טאקע געמישט עטליכע זאכן, נישט בכוונה נאר פשוט ווייל איך האב נישט גוט געדענקט.

די מעשה אזוי ווי איך האב עס דערציילט איז ווירקליך נישט פארגעקומען. אבער אזויפיל יא אז מען האט פון דעם רבי'ן אסאך מאל געהערט אז זיין משפחה אינדערהיים פלעגט גיין אראפגעבונדן און ער וואלט ווען געוואלט מחזיר זיין עטרה ליושנה, אבער אזוי ווי עס איז נישט געגאנגען האט ער זיך מייאש געווען, ע"כ. ממילא, אפילו די מעשה וואס איך האב דערציילט שטימט נישט, אבער די ראי' וואס איך האב געוואלט ברענגען דערפון איז נאך אלץ במקומה עומדת.

די אנדערע מעשיות (ווען ער האט צוגעזאגט געלט, און ווען געוויסע אייניקלעך האבן אנגעטוהן שפיצלעך), האב איך נישט געוואוסט, איך בין דאס הערשט יעצט געוואר געווארן.

א יישר כח פאר אלע וואס האבן מיר מעורר געווען, ואתכם הסליחה
עס וואלט געדארפט זיין א דאנק קנעפל
צו קענען מיט א דרוק מיט א קנעפל צושטימען און מחזק זיין וואס א צווייטער האט געשריבן.
האלט איר דען נישט אזוי?
זיכער יא!

דאן רופט זיך אן דא:
אנקעטע: דאנק קנעפל

אוועטאר
לעניית דעתי
שר האלף
תגובות: 1486
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 20, 2009 1:08 pm

תגובהדורך לעניית דעתי » דאנארשטאג פאברואר 20, 2014 2:52 pm

"בסיפור מטיב אבישי חן להדגים, את אותם נשים שחובשות פאה, וחושבות שבה יצאו ידי חובת כיסוי ראש. המשל הוא בקבלן בשם ר' זונדל, שרצה לבנות בניין מפואר, אך באמצע העבודה, לאחר שחפר בור ענק, עוברי הדרך נתקלו בבור ונפלו לתוכו.

ר' זונדל לא היסס, הוא לקח שקית ניילון גדולה וכיסה את הבור. "בתורה כתוב שצריך לכסות את הבור, וכיסוי זה כיסוי", אמר ר' זונדל בלמדנות מופלגת.

עובר דרך, שראה את מעשיו של זונדל, העיר לו שמוטב לא לכסות את הבור בכלל, מאשר לכסות בשקית ניילון, ובכך אנשים לא ימעדו שוב."
חלק 1.jpg

חלק 2.jpg

אוועטאר
מאנ-יימער
שר עשרת אלפים
תגובות: 10553
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 14, 2011 10:36 am
לאקאציע: אויפן וועג ארויף

תגובהדורך מאנ-יימער » דאנארשטאג פאברואר 20, 2014 11:28 pm

גוט גוט, א פיינער משל.
ווער זאגט?... ער האט געזאגט איז וואס?... נו! האט ער געזאגט, ווער איז ער צו זאגן?

אוועטאר
לעניית דעתי
שר האלף
תגובות: 1486
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 20, 2009 1:08 pm

קונטרס “שקר החן”

תגובהדורך לעניית דעתי » זונטאג מארטש 30, 2014 12:49 pm

"הקונטרס “שקר החן” חושף את האמת שמאחורי הספר “חן וכבוד” שכתב פלוני אלמוני שמתיימר להציג כביכול עדיפות הלכתית בפאה הנכרית ככיסוי ראש.
בספרו מציג פלוני רשימת פוסקים ארוכה אשר כביכול התירו את ההליכה בפאה הנכרית ברשות הרבים, תוך השמטת חלק מדבריהם שלכאורה אינם רלוונטיים.
הקונטרס “שקר החן” מציג את החלקים המושמטים אשר שופכים אור על התמונה ומציגים תמונה מלאה וברורה לגבי דעתם האמיתית של אותם פוסקים.

הקונטרס “שקר החן” הו”ל ע”י ארגון “נפשנו“. ארגון שבנפשו לחזק את הקדושה והצניעות בעם ישראל ומומלץ על-ידי גדולי הרבנים. "

לקריאת ההמלצות לחצו כאן
http://charedish.net/nafshenu/recommendations.pdf

להורדת הקונטרס לחצו כאן
אראפגענומען לינק אויפן פארלאנג פון די באטרעפנדע

אוועטאר
לעניית דעתי
שר האלף
תגובות: 1486
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 20, 2009 1:08 pm

עולם של הסתר

תגובהדורך לעניית דעתי » זונטאג אפריל 27, 2014 1:01 pm

מעשה אמיתי של מוות-קליני שאירע לאשה ירושלמית שתומלל מתוך הקלטות של מספר כנסים שלה וכן מתוך הסרט “עולם של הסתר” של ארגון “בחגוי הסלע”.

הייתי אתמול בקברי צדיקים בגליל, גם אצל רבי שמעון בר-יוחאי, התפללתי הרבה, בכיתי ובקשתי מהקב”ה: “ריבונו של עולם, קשה לי ללכת לשיעורים ולכנסים ולספר מה שקרה לי, אבל אני עושה את זה עם כל הלב. ואני מבקשת ממך, ריבונו של עולם, תעזור לנו שכולנו נחזור בתשובה שלימה, תעזור לי שהמילים שלי יכנסו ללב, עד לנשמה. שהסיפור יכנס בלב בלי פחדים ובלי עצבות. ושכל אחת תדע, שאם היא חוזרת בתשובה היא עומדת במקום יותר גבוה מצדיקים גמורים!”

את המעשה הזה אני מספרת בקיצור, כי המעשה נמשך בערך משעה תשע בערב בליל שבת עד השעה ארבע בבוקר.

נולדתי וגדלתי בבית חרדי. חשבתי שאני אשה כשרה וצנועה, כמו כל אשה ירושלמית, ובפרט שהקפדתי על לבוש צנוע, והלכתי עם מטפחת לראשי. השתדלתי גם מאוד בחינוך ילדיי, ממש במסירות נפש. אך ככל הנראה לא ידעתי מהי צניעות אמיתית ומהי יראת שמים אמיתית. לא ידעתי עד כמה חשוב שאנשים זרים לא יכשלו בשמיעת קולי (“קול באשה ערוה”), עד כמה חמורות העבירות של לשון הרע ורכילות, ועד כמה צריך לכבד הורים.

בלילה של יום האזכרה של הסבתא שלי ע”ה, היא באה אל אח שלי בחלום ואומרת לו: “לך אצל אסתרק’ה ותגיד לה שיקרה לה אסון חזק ונורא”. האמת היא שאני לא כל כך מתייחסת לחלומות, אבל אני חושבת שאם הסבתא שלי באה בחלום ביום היארצייט שלה, אז ודאי שאני צריכה להתייחס. אהבתי מאד תכשיטים, פשוט אהבתי. הייתי הולכת ברחוב עם מחרוזות, שרשרת, טבעת פה, טבעת שם, פשוט לא ידעתי שזה אסור. והנה ה’ עזר לי, ובאה לי מחשבה כזו, וקבלתי על עצמי ללכת ברחוב בלי תכשיטים, רק בבית אני אלך עם תכשיטים.

ואחרי כמה ימים התחלתי להרגיש לא-טוב. וכל יום שעובר הרגשתי עוד יותר קשה ועוד יותר גרוע. ביום שישי אני כבר מרגישה רע מאד מאד. אני מרגישה שהיום זה היום האחרון שלי, היום אני גומרת את החיים שלי. די, אני כבר צריכה לרופא. בצהרים אני מתקשרת לרופא ואין תשובה. למיון לא רציתי ללכת כי ידעתי שזה היום האחרון שלי, ואני לא רוצה לגמור את החיים שלי שוכבת במיטה בבית החולים. אני רוצה לגמור את החיים שלי בבית שלי.
את יום-השישי הזה אני לא יכולה לשכוח. לא היה לי כוח, הרגשתי רע מאד. אבל ה’ הוא כל-יכול, והוא נתן לי כוח לעשות את עבודות הבית. עשיתי ניקיון יסודי, רציתי שבתוך השבעה שישבו בנחת בשבוע הזה. וגם כביסה עשיתי כדי שלא יצטרכו לחפש את הכביסה, שהכל יהיה מסודר בארון. קיפלתי את כל הכביסה, והרגשתי מלאכים יחד איתי ושה’ עוזר לי.

והנה מגיע ליל שבת, אני מדליקה את הנרות, ואחרי הדלקת הנרות אני מתחילה לראות את מלאך-המוות.
בעלי בא הביתה. הוא רואה על הפנים שלי שאני לא בסדר, ורוצה להזמין מיד אמבולנס. אמרתי לו תשמע, לא רציתי להגיד לו מה שאני רואה, לא רציתי להפחיד אותו, אבל אמרתי לו: “תראה, הילדים כבר מוכנים, הלבשתי להם את הכותנות והפיג’מות, הם כבר מוכנים למיטה, למה להפחיד אותם שיבוא עכשיו אמבולנס. בוא נעשה קידוש, זמירות, סעודה, ואחר כך תברך, ותכניס את הילדים למיטה”.

וכך היה, קידוש, סעודה וזמירות. ואני יושבת ליד השולחן, ואני מרגישה רע. אני רואה את היצר הרע, ואני מרגישה שהוא לא יכול לקחת אותי, כי כל הבית מלא עם קדושה ברוך ה’. אין עיתונים ומה שלא צריך חלילה, ויש פה חדר סלון עם ספרים קדושים, הדלקת נרות, זמירות וקידוש.

כשבעלי הכניס את הילדים לישון, אני כבר הרגשתי לא טוב. די, אני רוצה את המיטה שלי, ואיך שאני יוצאת מהחדר נפלתי והתעלפתי חזק מאד. בעלי רוצה להרים אותי אבל הוא לא יכול. כי כשהייתי בין החיים פה לבין החיים בעולם האמת, הייתי כל כך כבדה והוא לא היה יכול להרים אותי, אז הוא אומר: ‘ריבונו של עולם תעזור לי שאני אוכל לקחת אותה על המיטה ואני מבטיח לתת צדקה’, וככה הוא עשה, ושם אותי במיטה. ואיך שהוא שם אותי במיטה, בתוך כמה שניות - גססתי.
ואני רואה מול העיניים שלי את מלאך-המוות, כזה שחור עם כנפיים גדולות, והוא מחזיק חרב גדולה ומפחידה, והוא בא אלי בכזו שמחה, עם רצח כזה חזק, ואומר לי: “באתי לקחת אותך מהעולם הזה לעולם האמת”. הרגשתי שזה הסוף שלי! נכנסתי לפחד מאוד גדול, פחד אימים ממש, שלא ניתן לתאר. אם יביאו לי את כל החיות המפחידות שיש בעולם, ואפילו אם יבוא אריה לאכול אותי, אני לא אקבל פחד ממנו, כמו הפחד שיש ממלאך-המוות.

ומלאך-המוות הזה, הוא היצר הרע, הוא רשע! הוא עושה לנו כל כך הרבה ניסיונות קשים, מפתה אותנו לעשות ככה ולעשות ככה, להתלבש ככה וכל מיני דברים, לדבר יותר ממה שצריך עם המנהל, עם בעל המכולת, עם השכן או עם הרופא. מותר לדבר רק לצורך, ולא מילה אחת יותר ממה שצריך. היצר הרע מושך ומפתה אותנו לכל דבר ודבר ואחר כך הוא בא לקחת אותנו מעולם-הזה לעולם האמת.

איך?! למה לשמוע בקולו?! יש לנו עוד יצר טוב כזה, למה לא לשמוע בקול היצר הטוב? למה לצער את ה’?

האמת שאנחנו חיים בעולם קשה ומלא ניסיונות, בגשר צר מאד. ואנחנו צריכות לחשוב: “בשביל מה באנו? בשביל מה בכלל האשה באה? להביא דורות קדושים לעם ישראל! בשביל זה באנו! זה התפקיד שלנו!”
התחלתי לקרוא קריאת שמע, אך המלאך השחור, היצר הרע, לא נותן לי לקרוא את קריאת שמע הקדושה, ובכל מילה של הפסוק רצה לחטוף את נשמתי, ועוד נותן לי מכות איומות שלא ניתן לתאר, ואומר לי: “אל תגידי קריאת שמע, אם תגידי קריאת שמע, לא תרדי בחזרה למטה”. הוא יודע שאני רוצה לרדת, והוא בא בשקרים כי הוא שקרן לגמרי. כל התאוות הוא נותן לנו, אבל היצר-טוב רוצה לנצח בשבילי. כמה שהיצר הרע הוא רשע ושקרן! למה לשמוע בקולו? למה?!

מלאך-המוות מנסה אותי בהרבה ניסיונות. באחד מהם הוא נותן לי פרי, פרי כזה שנראה יפה, תאווה כזו חזקה. היה לו מסביב כמו יהלומים, משהו כזה מקושט מאד יפה ונותן ריח טוב, ומאד רציתי לאכול את זה, אפילו בלי ברכה. והיצר הרע משדל אותי שכדאי לאכלו ושבזכות זה אמשיך לחיות. אבל זה לא כשר! והיצר טוב אמר: “אל תאכלי את זה!”, וברוך השם שלא אכלתי.

מה היצר הרע רוצה? לא מספיק לו לפתות אותנו בחיים שלנו, גם ביום האחרון הוא רוצה שנעשה עוד עבירות.
אם אוכלים בלי הכשר בחיים שלנו, אוכלים גם ביום אחרון בלי הכשר, אבל אם חוזרים בתשובה ולא אוכלים בלי הכשר בחיים שלנו, לא אוכלים בלי הכשר ביום האחרון. ואם הנשמה אוכלת את הפרי הזה בלי ההכשר, יוצאים מזה הרבה מלאכים שחורים, והם מוציאים את השיניים שלה בכח חזק ורצח, וזה כואב, זה בלי הרדמה של רופא שיניים, זה בלי רחמנות!

זהו, אני כבר שם למעלה בשמים. אני בעולם האמת. ולמעלה בשמים רואים את האמת! כבר ברגע הראשון יודעים מיד מה זה מצוות ומה זה עבירות. שם אין בלבול אם הדבר הוא עבירה או מצווה. שם יודעים את האמת. ואדם רואה אפילו עבירה קטנה שעשה כעבירה חמורה, רואים שכל מצוה קטנה בעולם הזה בשמים היא עולם גדול. כמו הכוכבים למעלה, פה רואים אותם פיצקאלאך קטנים-קטנים, אבל מה הם למעלה? עולמות גדולים! וככה זה עם העבירות. רואים אותם למעלה, ובוכים על זה חזק! ומדקדקים על כל דבר קטן ועל כל עבירה של חוסר צניעות שבעולם הזה. אבל כבר אין שום ברירה, כשאת למעלה אי אפשר לתקן!
אבל פה, נשים יקרות, בנות יקרות, פה עוד אנחנו עוד יכולות לתקן! תשובה אמיתית שעושים פה בעולם הזה, מוחקת את העבירות למעלה.
ואני כבר גוססת. הגוף שלי שוכב פה בעולם הזה, אבל אני למעלה בשמים, ושם למעלה זה עולם אחר לגמרי. ראיתי את כל החיים שלי מהיום שנולדתי עד אותו היום. ראיתי את כל העבירות שלי, הקטנות והגדולות. וכל עבירה בוראת מלאכים שחורים עם עיניים ענקיות! וראיתי קליפות שרק מלראות אותם קיבלתי פחדים ובושה גדולה. ורציתי לברוח, אך שם אין לאן לברוח! זה עולם האמת! וצריך להתמודד עם התוצאות!

מרחוק ראיתי מלאכים לבנים יפים שנבראו מהמצוות שעשיתי, וראיתי מרחוק אור גדול ורציתי לבכות. הרגשתי פחד גדול כי שם מרגישים למי בוכים באמת!
המלאכים השחורים הכו אותי עם מקלות גדולים, וכל אחד צעק עלי בקולות מפחידים ונוראים, עם מבט חזק של רצח בעיניים! והקליפות צועקות שאני אשמה בכל ואין שום תירוץ. כל אחד מרביץ לי חזק חזק, ואומר לי: “באתי להתנקם בך בנקמה הכי חזקה. מה את חושבת? אני אשתוק לך? אני נולדתי ממך! אני רציתי להיות מלאך לבן ולא מלאך שחור! אני אתנקם בך בנקמה הכי חזקה!”. וככה הם קמים עלי.

ואני לבד, לא יכולה לצאת מפה, אין לאן לברוח. די, “איך קען נישט גורנישט מאכען”. אני כבר לא יכולה לעשות שום דבר, יש חושך חזק, אבל אני רואה את כל המלאכי-חבלה והם מרביצים חזק עם היצר הרע ביחד.
ככה, בתוך הרעשים החזקים, בתוך הסבל הזה, חם לי חזק. ואני לא מרגישה את זה רגע או שעה. אני מרגישה את זה אלפי שנים! ואני לא יודעת מאיפה יש לי כזה כוח סבל, אני רוצה לפתוח חלון, אבל אין חלונות פה. וחם לי מאד. ומלאכי החבלה מרביצים על כל עבירה ועבירה. וזה סבל איום ונורא!
ברוך ה’, הלכתי כל החיים שלי עם שמלות צנועות. ואם אשה הולכת בחיים שלה בצניעות, היא רואה את עצמה ביום אחרון בשיא הצניעות שלה. ואם היא לא הולכת בצניעות חלילה, היא רואה את עצמה בשיא הפריצות שלה. אבל אם היא חוזרת בתשובה היא רואה את עצמה בצניעות שלה”.
ואם היא לא הייתה צנועה, אוי איך שהיא מתביישת מעצמה! הבושות למעלה זה כל כך חזק שהיא לא יכולה לצאת מזה!
ברוך ה’, על התכשיטים שהלכתי וזה היה מושך עין לא קיבלתי שום עונש, בגלל שקבלתי על עצמי בשבוע האחרון שאני מורידה לי את התכשיטים.
היצר הרע הביא כל כך הרבה מלאכי חבלה, ושאלתי: “למה יש לי כל כך הרבה מלאכי חבלה? אני לא זוכרת שעשיתי כל כך הרבה עבירות!”. ענו לי: “זה בגלל ששמעו אותך שרה וצוחקת, אפילו שזה לא היה בכוונה, ואפילו שהשירים היו בבית, אבל שמעו אותך!”. לא נזהרת מלדבר בקול ברחוב, וגם בגלל שלא הקפדת על כל מילה מיותרת, כשדברת עם אנשים זרים. ובעניין של לשון הרע ורכילות חשבתי שאיני חוטאת בזה כל כך, אבל בעולם האמת ראיתי את גודל החטא והעונש שקיבלתי, והחלטתי שאם יחזירו לי את נשמתי אז לא אדבר אפילו טוב על שום אדם בעולם, כדי שלא אגיע לידי עבירה זו.

והם באו, כל מיני סוגים של מלאכים שחורים, והם גדולים כולם כמו מתחילת העולם ועד סוף העולם. ויש קליפות שנדבקות על הנשמה של מי שלא הולכת בצניעות.
וככה בתוך הסבל החזק והנורא אני רואה הרבה מלאכים לבנים. ה’ שלח אותם ברחמיו על מנת שאני אראה גם את המצוות שלי. הם לא נכנסים יחד עם הצד הרע, והם לא יכולים לעזור לי, הם רק באים בבית דין של מעלה. וכל מלאך ומלאך אומר לי: תשמחי שעשית את המצוה הזאת ולא את העבירה הזאת, מפני שאם היית עושה את העבירה הזאת - אוי מה שהיית מקבלת.

על כל עבירה נתנו לי עונש מיוחד, שכל רגע של ייסורים שם, זה יותר מ-70 שנה של ייסורים ומחלות הכי קשות בעולם הזה. חוץ מהצער של הייסורים שלא ניתן לתאר במילים, יש צער מאוד גדול של בושה. וזה הרבה יותר מייסורים, כי זה עולם של אמת. וחוץ מהצער והפחדים מהייסורים, יש את הבושה הגדולה מכל עבירה הכי קטנה שאדם עושה. כי בשמים יודעים הכל. ומחשיבים שם כל דבר קטן לדבר גדול. ועל שום דבר לא מוותרים! ובפרט בעניין של צניעות - העונש כל כך גדול ומפחיד! וברוך השם שנזהרתי והלכתי תמיד בלבוש ארוך ורחב כמו שצריך. אבל בגלל שיש לי קול גבוה ודיברתי ברחוב ואדם אחד עבר, שמע אותי והביט בי בלי שהיה לי רצון, אבל הקליפה מהרהורי הגבר פגעה גם בנשמתי שהיא גרמה לו פגיעת הקליפה. ועל זה קיבלתי מכות נמרצות מהקליפות, והסימנים מהמכות נשארו לי גם כשחזרתי לעולם הזה.

הקליפות אינן עושות חשבון, וכולם מרביצים כפי יכולתם, וצועקים בכל מיני קולות משונים ומבהילים ומתריסים: “למה בראת אותי?!”, ואומרים כל אחד ממה הוא נברא וממי הוא נברא. וככה מלווים את האדם. וההרגשות האלה הן קשות, כי מרגישים כל רגע בעולם הבא שהוא כמו 70 שנה! וכל שעה זה אלפי שנים! וכשהחזירו לי את נשמתי, הרגשתי שחייתי אלפי שנים. עד שהתפללתי להשם על זה ובקשתי את רחמיו, כי אני כל כך צעירה ולמה אני מרגישה כאילו אני זקנה בת אלפי שנים, ובקשתי מחילה מאיתו יתברך, וברוך השם, הצער הזה כבר עבר לי. אך עד היום אני מרגישה את הקשר לעולם האמת, ואיני יכולה לשכוח כל מה שעברתי שם.

ראיתי אור גדול של השכינה הקדושה. השכינה הקדושה - זה הקדוש ברוך הוא, אבל לא רואים את ה’, לא יכולים לראות אותו, יראו אותו רק מתי שמשיח יבוא.
וכשראיתי את האור הגדול והיפה, שמעתי בכיות, בכי חזק ונורא, וראיתי איך שהשכינה בוכה. האמת שהשכינה בוכה חזק ונורא יומם ולילה, היא רוצה להביא את בית המקדש, היא מחכה לנו למצוות ומעשים טובים.
ואני שומעת את הבכי של ה’, שהוא בוכה בגלל שאני סובלת. הבכי של ה’ חזק. כואב הרבה יותר, לשמוע את הבכי של ה’, איך שה’ בוכה. אבא שלנו בוכה! בוכה בגלל העבירות שלנו!
למה לחיות בהפקרות?! למה לתת סבל כזה לה’?! למה מגיע לו?! למה אנחנו רוצים רק את התענוגות שלנו, ולא חושבים על ה’?!

נשים יקרות, בנות יקרות! פה בעולם הזה אנחנו יכולות לתקן ולמנוע הרבה גזרות. זו האמת שלנו, זו המטרה שלנו!
הריבונו של עולם שלנו, המתוק והטוב, האבא שלנו, הוא רוצה לתת לנו כל כך הרבה טוב! כתוב שאם היינו מקיימים את התורה הקדושה היינו מקבלים רק שפע וברכות!

ואיך שאני צועקת ובוכה, שמעתי צעקות של נשמה בוכה וצועקת חזק ונורא. וכמה שאני צעקתי ובכיתי חזק עם צעקות ובכיות חזקות ונוראיות, אבל הצעקות שם למעלה והבכיות שם היו כל כך חזקות, שאין דבר כזה בעולם הזה. ושאלתי למה הנשמה הזו צועקת ובוכה כל כך חזק? ואמרו לי: זו נשמה שעשתה הרבה עבירות, ובעיקר לא הלכה בצניעות. וחוץ מהסבל שהיה לה עם מלאכי החבלה, היו לה גם חיות. למעלה בשמים יש את הצד הרע של החיות. לא כמו פה, הרבה יותר! אין מספר להגיד כמה שיש, והם סוחבים אותה ממקום למקום ואוכלים אותה. והצעקות שלה היו חזקות, משהו איום ונורא. מי שהולכת עם צווארון קצת פתוח, קצת שקוף, קצת רועש, או אדום, או חס וחלילה צמוד, או מה שמושך עין או מה שאסור, מקבלים על זה כזה עונש שאי אפשר לתאר.

שמעתי עוד צעקות ובכיות של נשמה, של נשמה צועקת ובוכה, ואמרו לי: זו נשמה שעשתה הרבה עבירות בצניעות והחטיאה את הרבים. ויש לה מלאכי חבלה וחיות, ועכשיו היא בכף הקלע, בכף הקלע לוקחים את הנשמה, מטלטלים אותה ככה חזק ונורא, וזורקים אותה מתחילת העולם ועד סוף העולם. והיא נופלת, ושוב פעם לוקחים אותה וככה משחקים איתה בביזיונות. ומלאכי חבלה רצים אחריה, ועושים לה אש ושורפים אותה. מכבים את זה, ועוד פעם שורפים אותה באש. והנשמה בוכה וצועקת: “תנו לי כבר את הגיהינום! אני כבר לא יכולה לסבול את הסבל הנוראי הזה!”. לפעמים היא יכולה לסבול משך שנים עד שהיא בכלל מגיעה לבית-דין של מעלה.

אחר כך באו והוציאו לי את העיניים, כדי לראות אם פעם בחיים שלי חמדתי משהו, אם הייתה לי קנאה או שנאת חינם. ההוצאה של העיניים זה דבר מפחיד מאוד, ואני מקבלת פחד חזק מה יהיה איתי. וברוך ה’, בחיים שלי עבדתי על עצמי וגם עכשיו אני עובדת, שלא תהיה לי קנאה. אבל אם ח”ו יש קנאה ומקנאים, מיד באים מלאכי החבלה על העיניים ועושים לנשמה דקירות בעיניים, חזק ונורא כמו מסמרים, כמו זריקות, ובלי הרדמה. זה כואב לה חזק, וזה בלי רחמנות! וזה חוץ מהסבל שהיא סובלת כל הזמן. וברוך ה’, הבדיקה הזו עברה לי בשלום.

בעולם האמת מקבלים עונש גדול על קנאה. מה זה קנאה? “למה לחברה שלי יש כזה בגד? גם אני רוצה לקנות!”. אם אשה רואה בגד, וגם היא רוצה לקנות, אם זה בגד צנוע ויש לה כסף, זה בסדר. אבל אם אשה רואה שמלה, והיא מקנאת ומבקשת מבעלה והוא לא יכול, ובסוף יש ריב, ועוד כל מיני דברים שלא כדאי לנו, זה אסור. ואני אגיד לכם איך לא להגיע לזה, אם באה לכם קנאה, רק דרך תפילה, לבקש מה’: “ריבונו של עולם, קח ממני את הקנאה!”, ובסוף ה’ לוקח את הקנאה. כל יום לבקש בלב: “ריבונו של עולם, עזור לי שאני לא אחמוד, שלא תהיה לי קנאה”, רק ע”י תפילה אפשר להתמודד עם זה. מי שיש לו קנאה סובל אח”כ בשמים חזק מאד.
על כל דבר אנחנו צריכות לבקש מה’. לא תמיד אפשר להגיד תהילים ותפילות, אבל אנו צריכות להתרגל לדבר עם ה’. ואם אומרים בחיים פה “ריבונו של עולם, תעזור לי”, יכולים להגיד זאת גם בעולם האמת, וזה עוזר הרבה בעולם האמת.

גם שמחתי מאוד על שהקפדתי על מאכלים כשרים, ואמרו לי שם בשמים שראוי שאשמח בזה מאוד, כי העונש שמקבלים על פגם מאכלים-אסורים זה קריעת השיניים. וגם ברוך השם עשיתי מסירות-נפש על חינוך הילדים, ולכן גם זכיתי לקבל את נשמתי חזרה, כדי שאמשיך לחנכם בקדושה ובטהרה.
וכך אני בתוך הקשיים של היצר הרע הרשע שמרביץ לי חזק כל הזמן. הייתי בהמתנה של בית-דין של מעלה. היו לי פחדים מבית דין של מעלה, “מה יהיה איתי, וואס וועט זיין מיט מיר?”. וככה בתוך המכות עם הרצח של כולם, של כל המלאכי-חבלה עם הביזיונות והקשיים האלה שהם עושים לי, עם הרעשים החזקים, עם היצר הרע ביחד, אני סובלת בתוך הפחד הזה: “אוי, מה יהיה איתי עכשיו בבית דין של מעלה?! מה יהיה איתי שם?!”

בבית דין של מעלה בוכים. הם לא אוהבים להגיד את גזר הדין הרע. כואב להם! אבל אין להם ברירה! איזה פחד זה! עברתי הרבה פחדים בעולם הזה, אבל זה כלום לעומת הסבל והפחד למעלה, מה שעוברים ביום האחרון.
ברוך ה’ שעוד לא נכנסתי לבית דין של מעלה, ויכולתי עוד לרדת בחזרה למטה. אם הייתי נכנסת לבית דין של מעלה, כבר לא הייתי יורדת חזרה.

ותוך כדי ההמתנה, שמעתי צעקות ובכיות חזקות ונוראיות של נשמה, כאלה צעקות שאי אפשר לסבול אותן! והם באים מתוך ההיכל של הבית דין. היו כאלו קולות מפחידים וצעקות: “אבל אני לא רציתי! לא חשבתי כך!” וענו לנשמה הזו: “לא רצית ולא חשבת, אבל העבירה הייתה ממך, ולכן העונש מגיע לך!” ורק לשמוע את הדברים האלה - זה לבד מפחיד ומבהיל.

בבית דין של מעלה מונים את העבירות שאדם עשה, ויש לו בושה גדולה מאוד מזה. שלושת השופטים, צדיקים טהורים, בבית דין של מעלה, יש להם רחמנות גדולה וצער להעניש. אבל הם חייבים לעשות את תפקידם. וזה מחריד ומזעזע! והפחד הכי גדול שבעולם הוא כאפס וכאין מפני הפחד האמיתי שיש שם! כשעוברים דרך בית דין של מעלה, יש לה’ צער גדול! כי השכינה צריכה להסתכל בכל מה שעושים לאדם, והיא בוכה עליו מרה. אבל לא ניתן לעשות דבר! שהרי האדם עצמו ברא את כל המזיקים ומלאכי החבלה השחורים עם העיניים הגדולות! ואם העבירה היא יותר גדולה, יש גם חיות מפחידות ודברים יותר גרועים, שעושים ייסורים קשים. ואם יש עבירות יותר חמורות, אז כל מכה של מלאך שחור, זה יותר מ-100 שנים של סבל וייסורים הכי קשים בעולם הזה.

בכנסים שאני הולכת אני אומרת בשתי מילים מה שהמלאכים הלבנים אמרו לי: “תשמחי שהלכת עם מטפחת צנועה בחיים שלך ולא הלכת עם פאה, כי אם היית הולכת עם פאה - לא היית יוצאת מהגיהינום!”. ואני ממשיכה הלאה.
ואני לא מוסיפה על זה, בגלל שאני רואה את החטא הזה מולי, את הנשים עם הפאות, וקשה לי לדבר בעניין של פאות, קשה לי נורא לפגוע בהן! אבל פה אני לא רואה נשים עם פאות, ברוך ה’, ואני אגיד כמה מילים על זה.

כשקמתי בבוקר בכיתי כל כך, ואמרתי לבעלי: “כמה נשים לא יודעות והולכות עם פאות!”. האמת שצריכים ללכת עם מטפחת צנועה. איך לא מתביישות ללכת עם פאה, איך לא מפחדות מה’?!

כשאני רואה אשה עם פאה, איך אני מרחמת עליה, מה יהיה איתה בעולם האמת? איך היא לא מתביישת מעצמה? ובפרט היום, איזה פאה לא מכשילה? גילוי עריות! כל פאה היום, אפילו שהם יגידו שזה סינטטי - זה הולך עם שיער. ובפרט שאמרו לי, גם אם זה סינטטי, לא היה דבר כזה לצאת מהגיהינום. זה עבודה זרה! בעולם האמת יגידו לה: “הלכת עם כיסוי ראש?” היא תענה: “בטח, בודאי!”. יגידו לה: “הלכת עם שיער!”, היא תגיד: “מה פתאום?! הלכתי עם פאה!” יגידו לה: “הלכת עם פאה?! שיער על שיער! עונש כשיער!”
ויש הרבה נשים שאומרות :”הרב אמר ככה, הרב אמר ככה”, מה זאת אומרת ‘הרב ככה הרב ככה’? הפאה היא של היצר הרע, הרשע. איך האמהות והסבתות הצדיקות שלנו הלכו? כולן הלכו עם מטפחות!
ואיזה שיער יש בפאות היום? שיער של גויות! ושמים את זה על הראש! עם כל העברות של הנוצרית הגויה, לוקחים את השערות שלה ושמים את זה על הראש?
פאות היום זה עבודה זרה! ואם אחת אומרת שזה לא, אז למה קוראים לזה ‘פאה נכרית’? ‘נוכרית’ זה של גויים! שה’ יעזור לכולנו לחזור בתשובה שלימה.
היא הולכת - ועל הראש שלה יש עבודה זרה! היא מכשילה גברים, בנים, ואיך היא רוצה ילדים צדיקים בסוף? ומה היא גורמת? שבגללה לא בא משיח!

האמת, אני באה לכנסים ושיעורים בזכות הרב רבי בנימין רבינוביץ זצ”ל, הוא היה מבית דין של העדה החרדית. הלכתי אליו ואמרתי לו: “אני לא רוצה ללכת יותר לכנסים, אני לא ראויה ואני מתביישת, אני לא יכולה לדבר בעניין של פאות כאשר מולי יושבות נשים עם פאה, כי קשה לי לפגוע בהן, ואולי לא לדבר על פאות כלל”. והוא אמר לי שאני חייבת ללכת ולדבר על זה בעדינות. והוא הוסיף: “אבל תדעי לך, ותגידי להם משפט אחד: שבגלל הפאות הן מעכבות את הגאולה! כי כשמהראש, אם הן לא הולכות בצניעות, זה יורד עד למטה”.
וכך בתוך כל הסבל, הייסורים והמכות שאני מקבלת, אני חושבת, “מה יהיה עם המשפחה? מה יהיה עם בעלי? לא תהיה לו אשה, מה יהיה עם הילדים? לא יהיה להם אמא! מה יהיה עם אבא שלי, אמא שלי, ההורים? כולם יבכו עלי. ולי יש גיהינום, אין לי גן עדן”.
כל הזמן צעקתי: “ריבונו של עולם, אני רוצה לרדת למטה!”, אבל היצר הרע לא נתן לי לרדת למטה. אז צעקתי: “בזכות הצדיקים הסבות והסבתות”, והיצר הרע אמר “מה פתאום?!”, אז הסבתא אמרה: תגידי בזכות שמסרת נפש בחינוך הילדים ואת רוצה להמשיך לחנך אותם. וצעקתי על זה צעקות חזקות, ובאמת זה היה ככה. בגלל שצעקתי שחינכתי ילדים במסירות נפש ואני רוצה לבוא בחזרה, נהיו בשמים קולות חזקים שבאמת אני צריכה לבוא בחזרה. אבל היצר הרע, מלאך-המוות לא נותן, אז צעקתי עוד פעם “בזכות הצדיקים פה, הסבות והסבתות!”, אז היצר הרע צועק: “למה שתחזור בזכות הצדיקים פה למעלה, איזה צדיק מחזיק ממך למטה?”

הייתי קשורה מאד לרב’ה שלנו מתולדות אהרון, שיהיה לעילוי נשמת רבי אברהם יצחק בן אהרון דוד. אז היה טיש, ואח שלי סיפר שהרב’ה ישב ובכה והוריד הרבה דמעות כל הזמן. בשעה ארבע בבוקר הוא קם ואמר לכולם “גוט שבת”. זאת אומרת שהוא הרגיש אותי וכשהיצר הרע צעק: תגידי איזה צדיק מחזיק ממך למטה, צעקתי: ר-ב’-ה, תבוא אלי לקחת אותי, ואני רואה את הרב’ה שלנו עולה למעלה עליית נשמה, והוא בא זוהר באור חזק כמו שמש.
ואיך שהוא בא, אז ברחו כל המלאכי חבלה עם היצר הרע ביחד, כי קיבלו פחד מהרב’ה שלנו. ולמה הרבי שלנו כל כך קדוש ונורא שיכל לבוא ולקחת אותי? בגלל שהוא היה צדיק גדול, והוא מאד נזהר והקפיד כל השנים שלו על החסידים שלו שהנשים והבנות ילכו בצניעות. אז הוא בא לקחת אותי. הוא התעקש ואמר: ”אני לא ארד למטה עד שהיא תרד למטה!”. ובשמים שמעו בקולו. (צדיק גוזר והקב”ה מקיים).

אוי וויי! בת יהודיה, שלא מתנהגת בצניעות, כל שנייה שהיא חושבת ורוצה להכשיל אדם אחר, יהיה לה רע ומר בעולם הבא! הקליפות שהיא בראה ילוו אותה שם, וכל רגע ורגע נבראים עוד ועוד קליפות! ואם הולכים עם בגד שקוף או פתוח, כפתור פתוח, שרוולים קצרים, בלי גרביים, פאה וכו’ - נבראים מזה הרבה מאוד קליפות ומזיקים ומלאכים שחורים! והם נדבקים לנשמה, הולכים אחריה ורוצים להזיק לה, גם אם היא לא מרגישה בהם! כמה צרות יש לה בבית והיא לא יודעת למה זה בא! פתאום היא כועסת, לא הכל הולך לה חלק, לפעמים היא חולה, וזה הרבה פעמים בגלל העבירות שלה.

ואם אשה תחשוב פעם או תגיד: “בעלי רצה שאלך שלא בצניעות”, אז בעולם הבא יאמרו לה: “האם באמת הלכת בשביל בעלך, בבית, או בשביל שאחרים יביטו בך, ואם זה בשביל בעלך, לא יכולת לקנות שמלה או בגד צנוע ויפה שימצא חן בעיניו?”. ועוד שאלות שלא יהיה לה עליהן מענה, כי שם זה עולם האמת! ושם אומרים רק את האמת! והעונש הוא כל כך גדול, שאי אפשר לתאר אותו במילים.

אם אין צניעות אין קדושה! והשכינה מתרחקת מאיתנו. כמה צרות יש בגלל שלא הולכים בצניעות! כמה אלמנות, כמה יתומים, כמה אלמנים! ואחר-כך בוכים. מחלות, תאונות דרכים, שריפות, אוי ואבוי! העיקר אצל בת ישראל זה הצניעות! אם היא הולכת בלי צניעות היא מכשילה אחרים שמסתכלים עליה, וזו העבירה הכי גדולה!
ה’ שונא אם לא הולכים בצניעות! ומי שהולכת ומחטיאה את הרבים אין לה חלק לעולם הבא!
וברוך ה’ אני קמה! אני לא צריכה לספר את השמחה שאני קמה. אני קמה ואני עוד מרגישה את הכאב של המכות! היו לי עוד סימנים כחולים-שחורים! וכשהראיתי את סימני המכות לאחותי היא ממש כמעט התעלפה!
הרגשתי לא טוב. הייתי חלשה מאד. יותר מחצי שנה הרגשתי ייסורים חזקים וחולשה עד שלא יכולתי אפילו להחזיק נייר טישיו בידיים. הכל נתנו לי בפה לאכול ולשתות וכל דבר. אבל ברוך ה’, בתוך כמה זמן כל הכאבים עברו.
וכל כך שמחתי שהחזירו לי את הנשמה כדי שאוכל לתקן את מה שקלקלתי. ובפרט כל כך חשוב לשמור על הצניעות! ואם אשה מתפללת להשם בבגדים שאינם צנועים אז יש עליה קטרוג גדול למעלה: “איך בת יהודיה אינה מתביישת לעמוד כך לפני מלך העולם?!” והיא פוגמת בכבוד השם יתברך, כי הוא רואה הכל! ובפרט צריך לשמור את צניעות הראש, כי זה מאוד חשוב בדרך היהדות. ובפרט היום עם כל האיפור והעגילים הארוכים, על הכל יתנו דין וחשבון. ולא ניתן להתחמק מזה.

אחת הזכויות שיכולתי לרדת חזרה זה בגלל שהייתי באמת הולכת בצניעות מכף רגל עד ראש. ואם אשה רוצה לרחם על נשמתה וללכת בצניעות, היא צריכה לבדוק אם המטפחת שהיא לובשת מתאימה לרוח הצניעות. ואיזה סוג קשירה של מטפחת היא קושרת, ואם זה מספיק צנוע ולא בולט, ואם הבגד שלה לא צר, קצר, או חלילה שקוף. כי אם משתדלים, ובאמת רוצים להיות צנועים אז יש סיעתא דשמייא, והשם עוזר שאדם לא יכשל, כי משמים מסייעים לכל יהודי ללכת בדרך שחפץ בה.

והשם יעזור שכל הילדים, הגברים והנשים, כולם ילכו בדרך היהודית, בדרך הקדושה והצניעות. כי כל אחד ייתן בסוף דין וחשבון! הן בעולם הבא והן כשמשיח יבוא. כי בבית דין של מעלה יש על כל עבירה גיהינום, ואם יש הרבה סוגי עבירות ישנם הרבה סוגי גיהינום, אך נקווה שנזכה כולנו לעשות תשובה ולתקן נפשותינו, ונזכה לכל טוב סלה אמן ואמן!

ואני פונה לקוראי הסיפור שלי, שידעו זה אפילו לא אחוז אחד ממה שהרגשתי שם, כי אי אפשר לתאר את הדברים האלה בעולם הגשמי הזה.
ריבונו של עולם, בזכות זה שאני מתוודה ומתביישת בחטאי, אני מבקשת שיהיה לי, לבעלי, ולילדי, ולכל עם ישראל כפרת עוונות. ושנזכה לעשות תשובה, ושיהיו נשמותינו נקיות ללא שום קליפות מסביב. ושנוכל לעבוד אותך בלב נקי בלי קנאה, בלי שנאה, בלי מחלוקות, לשון הרע ורכילות. ושנזכה לצניעות אמיתית, ונלך כולנו יחד לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן!

לקבלת העלון חינם בדואר - 052-7120948
לכנסים - 050-4141441
ניתן להשיג את הדיסק "עולם של הסתר" ב'מלכות דוד' וכן בארגון בחגוי הסלע טל' 050-4113653
וכן, ניתן להאזין להקלטה במוקד הטלפוני: 'תפארתנו' שמספרו 073-2338800 ולאחר מכן להקיש 80.

תלמיד קטן
אנשי שלומינו
תגובות: 1
זיך איינגעשריבען אום: מוצ"ש אפריל 12, 2014 3:17 pm

תגובהדורך תלמיד קטן » דאנארשטאג אוגוסט 21, 2014 6:02 am

איך טראַכטן די פארום אַדמיניסטראַטאָר זאָל אויסמעקן דעם באַמערקונג אַרויף דאָרט אין בילבל. איר קענען שרייַבן אויף אַ פּאַרוק אָן נעמען און אָן אַ שלעכט נאָמען צו די רבנים וואס געשריבן ביכער.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דאנארשטאג אוגוסט 21, 2014 7:16 am

:? :? :? :? :? :? :? :?
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
חסידישער יוד
שר חמש מאות
תגובות: 762
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מארטש 26, 2014 7:17 pm

תגובהדורך חסידישער יוד » דאנארשטאג אוגוסט 21, 2014 12:20 pm

נישט געוואוסט גוגל איז א תלמיד קטן.
...כי אם ליראה וגו'

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 17983
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג סעפטעמבער 20, 2015 2:20 pm

בשו"ת נחמת יוסף - (תאומים - ניו יארק - דעטרויט)
צוגעלייגטע
Capture.JPG
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרת אלפים
תגובות: 17983
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג סעפטעמבער 20, 2015 2:22 pm

ובהמשך
צוגעלייגטע
Capture1.JPG
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

פישי
שר העשר
תגובות: 10
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 27, 2015 4:44 pm

תגובהדורך פישי » זונטאג סעפטעמבער 20, 2015 3:12 pm

צוריק צום אנהייב פונעם אשכול ווען איז געווארן די גזירה פון זיך שערן?

אפענע וועלט
שר מאה
תגובות: 155
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 17, 2015 3:26 pm

תגובהדורך אפענע וועלט » מאנטאג סעפטעמבער 21, 2015 1:36 pm

אינטערעסאנטע עד וואס לויפט לעצטענס אין די צייטונגען
צוגעלייגטע
Capture.PNG

גלאזער
שר האלף
תגובות: 1121
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוגוסט 12, 2015 11:25 pm

תגובהדורך גלאזער » מאנטאג סעפטעמבער 21, 2015 3:48 pm

אפענע וועלט האט געשריבן:אינטערעסאנטע עד וואס לויפט לעצטענס אין די צייטונגען

ס'איז צו א שווערע נסיון, נישט נעמען א דערי לולב איז גרינגער

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג סעפטעמבער 21, 2015 5:52 pm

אפענע וועלט האט געשריבן:אינטערעסאנטע עד וואס לויפט לעצטענס אין די צייטונגען

קוויק קוועשאן.

איז דאס "די" פירצת הדור ? אלעס ארום איז שוין מתוקן.?

דער רבי האט אויך געהאלטן וואס ער האט געהאלטן, און דאך געוואוסט וואס מ'קען פארלאנגען פון זיינע חסידים און געשטעלט זיינע פריאריטעטן לפי וויאזוי ער האט פארשטאנען.

איך פארשטיי זייער גוט דעם אינגערמאן וואס פרובירט צו מתקן זיין די וועלט.

אבער

1 ) דאס איז א זאך וואס באלאנגט פאר די מנהיגי הדור,

2 ) אז דו טוהסט עס שוין יא, שרייב כאטש ארויס א נאמען פון א רב אדער א דיין וואס שטייט אונטער דעם, נישט סתם א קאפי מאשין וואס שפייעט צעטלעך, אדער א אנאנימע רעדנער אויף א טעלעפאון ליין. מ'האט נאך קיינמאל אין אידישע היסטאריע נישט אזוי אדרעסירט א פירצה, מיט אנאנימיטעט.

מ'קען עס צולייגן צו די אנשיקעניש פון די לעצטע 10-15 יאר ווי יעדער מאן דהוא מיט א קאפי מאשין און א גרויסע פאנט, רעזערווירט זיך די רעכט צו מוחה זיין. ווען בפועל מאכט דאס נאר דאס גענאר פון די רבנים, און טוהט נישט קיין סאך אויף צו מתקן זיין דעם פראבלעם.
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4051
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » דינסטאג אוקטובער 20, 2015 2:04 pm

געטראפן אן אינטערסאנטער תשובה פון רבי מענדעל קארדער (היימליך) ז"ל ווי ער איז מבאר לדינא דער חומר הענין אז פרויען זאלן זיך אפשערן די האר.
צוגעלייגטע
מנחת יוסף שני חלקים_ היימליך, מנחם יוסף הלוי__דרושים;שאלות ותשובות;תולדות עם ישראל;תולדות עם ישראל;תנ''ך;__ (1) עמוד 239.pdf
(204.44 KiB) דאונלאודעד 168 מאל
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

וויל וועלן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 302
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יוני 01, 2016 1:18 pm

עטרת תפארת

תגובהדורך וויל וועלן » דינסטאג אוגוסט 02, 2016 1:41 pm

ארויסגעקומען א קונטרס עטרת תפארת וואס טריאופירט צו בייטן פון א שייטל צו א שפיצל ''מיטן מאן'ס רשות'', צוריקגיין צום אמאליגן אידישן חן וכו' וכו'.

האלט מען שוין דא❓

אוועטאר
יהיה כן
שר שמונת אלפים
תגובות: 8641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דינסטאג אוגוסט 02, 2016 1:48 pm

אין 'די צייטונג' [אין א הערכה על הרה"ח ר' גדלי' סג"ל וועלכער איז נאר נפטר געווארן] האט ער געהאט לעצטע וואך זייער אן אינטערסאנטע עובדא צווישן הרב גדליה סג"ל זצ"ל און הגרשז"א זצ"ל איבער שייטלען
ר' גדלי' סג"ל האט געהאט געשריבן אין אידישע ליכט א מאמר קעגן שייטלען, און האט עפעס געכאפט קריטיק פון איינעם דערוועגן, סוף פון די מעשה איז געווען אז הגרשז"א האט עם געטראפן און געפרעגט אויב ער מעג מעיר זיין אויף א מאמר, ר"ג האט געציטערט אולי מיינט ער די מאמר געגן שייטלען, בקיצור הגרשז"א האט עם מחזק געווען און עם געזאגט א געדאנק, אז שייטלען איז דומה צו איינער וועלכער האט זיך געדרייט שבת קודש אין די גאס מיט א שפיל-ציגארעטל [א טאוי] אין מויל, אפנארנדיג יעדן איינעם וועלכער האט געמיינט אז דער איד איז מחלל שבת בפרהסיא, הגרשז"א האט עם עס געזאגט ער זאל עס שרייבן אין זיין המשך המאמר, וכך עשה
יהי כן ה׳ עמכם וכו׳ לא כן לכו נא, כשאדם אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ואם רצון הבורא כן 'יהי כן', אזי 'ה' עמכם' - מדת הרחמים, 'לא כן' היינו שקורא תגר ואומר 'לא כן', אזי 'לכו נא הגברים', ממשיך גבורות ודינים (דברי ישראל פ' בא ד"ה יהי כן)

אפענע וועלט
שר מאה
תגובות: 155
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 17, 2015 3:26 pm

תגובהדורך אפענע וועלט » דינסטאג אוגוסט 02, 2016 2:07 pm

וויל וועלן האט געשריבן:ארויסגעקומען א קונטרס עטרת תפארת וואס טריאופירט צו בייטן פון א שייטל צו א שפיצל ''מיטן מאן'ס רשות'', צוריקגיין צום אמאליגן אידישן חן וכו' וכו'.

האלט מען שוין דא❓


א שייטל איז אן איסור דאורייתא לויט 99% פוסקים פון ''אלע'' דורות, אויב וועסטו נאכקוקען אין אלע ספרי שו''ת און ספרי הלכה וועסטו קלאר זעהן אז די פירצה פון שייטל האט זיך ''אריינגעריסן'' ביי כלל ישראל און דעם וואס איינער זאל עס מתיר זיין, (נאר געזאגט פאר ווער עס וויסן דעם אמת)
עס איז א חרפא ובושה פאר ''גאנץ כלל ישראל'' אז אין אינזער דור וואס אזויפיל זאכן פון אמאל איז שוין מתוקן, און אזוי פיל נייע אויפגעקומענע אכשר דרא איסורים ווערן אינפארסירט טעגליך, איז פונקט ביי דעם איסור דאורייתא בכלל נישטא קיין התעוררת מ'זאל עפעס טוהן דערצו.

עס איז בכלל נישט שייך צו פרעגן צו מ'האלט שוין דא. אויב איז עס אסור דארף מען איינרייסן און רעדן דערפון כדי צו ראטעווען אידן פון אן איסור,
די קשיא פארוואס אונזערע גדולים האבן דאס נישט אויסגעריסן איז בכלל נישט רעלעווענט ווען מ'רעדט פון אן איסור לויט רוב פוסקים. (נאר געזאגט פאר ווער עס וויסן דעם אמת)

וואויל איז פאר ווער עס וויל נאך טוהן דערין, אפילו עס איז נישט פאפולער,


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט