תולדות הכוללים לצדקת רמבעה"נ והמסתעף

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תולדות הכוללים לצדקת רמבעה"נ והמסתעף

תגובהדורך יהיה כן » פרייטאג ינואר 08, 2010 12:29 pm

כ'האב באקומען פון א ארגאניזעישאן אין אימעיל
כולל חיבת ירושלים גאליציאנע כולל, האט ארויף געלייגט זייערע ארכיוון אנליין
ס'וואלט לכאורה געווען אינטרעסאנט פארן עולם חוקרים ויודעים פה באייוועלט
דא האט איר דעם אדרעססע

ארכיוון כולל חיבת ירושלים לצדקת ר' מאיר בעל הנס

כ'האב נאך נישט געהאט קיין צייט צי זיך אומקוקן וואס דארט טיצעך, אבער כ'פארלאזיך אויפן עולם דא, ישמע חכם ויוסף לקח
עס ווערט דארט אויסגערעכנט האלברשטאם'ס פון צאנז ועוד

נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » זונטאג ינואר 10, 2010 6:52 pm

יישר כח יהי' כן פאר אונז אינזינען האבן.
לחיים ולברכה!

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 11, 2010 7:56 am

זייער אינטערעסאנט הרב כן, א גרויסען ייש"כ.

דאס איז אן העתקה פון א בריוו פונעם קאפישניצער רבי זצ"ל וויילענדיג אין וויען, א כתב המלתה פארן גבאי הכולל ר' יוסף באומגארטן, דער בריוו האט אויך א זיגל פונעם רב פון שופשוהל ר' ישעי' פירסט און פון ר' שלמה באומגארטן דער דיין דארט.

וועלכע ר' משה סופר האט משמש געווען בנשיאות הכולל און די לעצטערע יארען פארן קריג? בפשטות אן אייניקל פון חתם סופר, אבער לא ידעתי, אפשר דער ערלויער דיין דער פאטער פונעם ערלויער רב שליט"א?

מכתב בכתי"ק של הרה"ק משינאווא ובאבוב זצ"ל לטובת הכולל.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22091
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג ינואר 11, 2010 8:04 am

מיללער, דאכציך ר' משה ב"ר חיים אברהם דוד סופר שרייבער, מילא מקום אביו שנפטר בתרצ"זעיין בדברי חנה עמוד קל"ז.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 11, 2010 8:54 am

יישר-כח פארשלאפן, דאס איז טאקע מער גאליציאניש געשטומט, ערלוי איז דאך אין אונגארן.

אפשר, ווייסט איר מער פרטים איבער דעם ר' משה, איז ער אוועק ביים קריג?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22091
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג ינואר 11, 2010 9:02 am

ניין.

אין לי כלי תשמישי עמי, זוך ארום אין סוף שנת תרצ"ז עס ברויך צו זיין א שיינע פאר בריעוון איבער דעם התמנות, פון קאלאשיצער רב ז"ל ,מהר"א מבעלז, באבובער רב ז"ל און אויך ר' ישעי'לע טשחויבער ועוד.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22091
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג ינואר 18, 2010 12:58 pm

אין דברי חנה ברענגט דער מו"ל עטליכע מכתבים פונעם אוצר פון כולל חיבת ירושלים און קרעדיטירט הרה"ג ר' משה האלבערשטאם זצ"ל פאר די צוריט צו די דאקומענטן.

כפי הנשמע פארמאגט דער אונגארישער כולל שומרי החומות אויך אן אומשאבארער אוצר פון אידן בתפוצות אריינגערעכנט פון אידן אין אמעריקא נאך פאר הונדערט יאר צוריק ווען זיי האבן געהאט דאהי א פולשטענדיגער געלט זאמלען אפעראט און גענומען קרן קיימת'ן וכדו'.

מיר פרעגן ווען וועלן די אלע קומען צום שכל און געהעריג לייברערירן זייערע אוצרות און דאקומענטן למען יעמדו לזכרון לימים רבים?
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
זאמלער
שר חמישים ומאתים
תגובות: 459
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 12, 2010 4:26 pm

תגובהדורך זאמלער » דינסטאג יוני 01, 2010 4:53 am

אויפען נעט האבען זיי נאר א קליינע צאל פין זייערע ארכיוו אין די ארכיוון פינעם כולל געפינט זיך אזאך מער רשימות

דוד משמש
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 12:29 am

צדקות רבי מאיר בעל הנס

תגובהדורך דוד משמש » מוצ"ש יוני 05, 2010 9:55 pm

צדקות רבי מאיר בעל הנס- איז לפי ידעתי מיוסד געווארען מתלמידי החתם סופר ריכטיג ?

עס זענען דא די עלטערע מוסדות ווי שומרי החומות - חבת ירושלים - זינגברען ועוד

איצט פארוואס איז דאס נאר מיוסד און ארץ ישראל לאמיר זאגען אז כ'וויל עפענען א כולל דא און וויליאמסבורג כולל רבי מאיר בעל הנס - וואס איז דאן ?

און בכלל זאגט מען דארט פארן לערנען לזכוכתו פון רבי מאיר בעל הנס ?
- ווער ס' קען מיר מסביר זיין דעם היילגען ענין וואס עפעס דווקא רבי מאיר בעל הנס - נישט רבי יהודה רבי יוסי - חלילה כ'מיין נישט אפצופרעגען דעם ענין הקדוש- וואס איז מיוסד מגדולי קדמאי- נאר פשוט כ'וויל וויסען די ענינים מקורות וכו'

אוודאי איז דא די מעשה הידוע פון חז"ל מיט די נס גדול - אבער אזעלכע הייליגע מעשיות איז דא אויף א סאך תנאים ואמוראים - וטעמא בעי'

כ'בין געווען ביי קבר רבי מאיר בעל הנס - דאכט זיך אז עס איז דא נאר א 5- 6 יודען מאחינו בני ישראל מעדת הספרדים -וואס לערנען דארט - כ'גלייב שווער אז עפעס פון אונזערע געלט גייט פאר זיי..



הכלל רבותי העלפטס מיר פליז צו

פינטעל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 22, 2009 5:41 pm

תגובהדורך פינטעל » מוצ"ש יוני 05, 2010 9:59 pm

במהלך הדורות הוצמד לשמו הכינוי רבי מאיר בעל הנס. הכינוי "בעל הנס" הוא כינוי כללי בתלמוד למי שנעשה לו נס, אולם בתודעת היהודים לאורך הדורות הפך הכינוי "בעל הנס" להיות חלק בלתי נפרד משמו של רבי מאיר. בתלמוד מסופר על מספר ניסים שנעשו לו. ביניהם - חיילים רומאים שרדפו אחריו הוכו בסנוורים; הוא הבטיח לסוהר ששחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, שיינצל אם יאמר "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה (בבלי, מסכת עבודה זרה דף יח).
בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלקא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש פעמים.

פינטעל
שר חמש מאות
תגובות: 617
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 22, 2009 5:41 pm

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=946

תגובהדורך פינטעל » מוצ"ש יוני 05, 2010 10:01 pm

מאיר בעל הנס

בעל נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה

המנהג לתת צדקה על שם ר' מאיר בעל הנס נתפשט במאה ה-19, ובכספי התרומות השתמשו לצורך החלוקה לתמיכה בעניים בארץ ישראל.

ר' מאיר בעל הנס - עושה נסים בשם ר' מאיר, הקבור בטבריה. מיחסים אותו בטעות לתנא ר' מאיר.
על שם ר' מאיר בעל הנס הנהיגו לקבוע קופות בבתי ישראל בכל המדינות, והכסף הנאסף נשלח לארץ ישראל לצורך החלוקה. המנהג הזה התחיל בתחלת המאה הי"ט, בראשונה היו נודבים נרות או מעות בשביל נרות לנשמת רמבה"ן, כדי להנצל מסכנה, כפי שמובא בשם הבעש"ט בספר כתר תורה (ח"ב דף נ"ב ע"ב):
"אם אדם בסכנה וצריך לנס אזי יתן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן, ויאמר בפה מלא: אני מנדר אותן ח"י גדולים לנרות בשביל נשמת רמבה"ן "אלהא דמאיר ענני" שלוש פעמים, ובכן יהי רצון מלפניך ה' או"א, כשם ששמעת את תפילת עבדך מאיר ועשית לו נסים ונפלאות, כן תעשה עמדי ועם כל ישראל הצריכים לנסים נסתרות וגלוים אמן כי"ר",
המקור הראשון למנהג זה נמצא במדרש תלפיות (ענף אבדה ומציאה) וז"ל:
"קבלתי: מי שמאבד איזה דבר, אם ינדור למאור: "אם אני מוצא אותה אני נודר סך מעות שמן למאור לנשמתו של רבי מאיר" - מיד מוציא האבדה וכו'.
כנראה נשתרבב המנהג הזה באופנים שונים, עד שהתפתחו הקופות לצורך ה"חלוקה" על שם רמבה"ן.

הסגולה למצוא אבדה נוסדה באמת על שם התנא רבי מאיר, מפני שגם הוא מצא את אחות אשתו ע"י אמירת "אלהא דמאיר ענני", ואח"כ נשתלשלה הסגולה לכל סכנה, ונדבו נרות לבית הכנסת לנשמתו, כמו שנהגו לנדב נרות לנשמות המתים ביום היאהרצייט וערב יום הכיפורים.

אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".

רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר
יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.
חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.

הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.
יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.

דוד משמש
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 12:29 am

תגובהדורך דוד משמש » מוצ"ש יוני 05, 2010 10:04 pm

פינטעל האט געשריבן:בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. .


איז דאס נאר טאקע א א וועלטס ווארט - זייער נישט מסתבר - עס איז דא זיכער מקורות פון ראשונים און פון ספרים הקדושים

דוד משמש
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 12:29 am

תגובהדורך דוד משמש » מוצ"ש יוני 05, 2010 10:06 pm

פינטעל האט געשריבן:, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלקא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש פעמים.

די דריי מאל דארף מען אויך וויסען וואס איז פשט - אויף אלע זאכען וואס איז געווארען א חלק פון כלל ישראל איז זיכער דא מקורות קדושים - מען דארך עס נאר טרעפען

דוד משמש
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 12:29 am

תגובהדורך דוד משמש » מוצ"ש יוני 05, 2010 10:11 pm

אנטשולדיגט כ' זעי אז האסט איצטער געשריבען מקורות (ס'איז נאך פריער נישט געווען אפלאדעד ) זעיט אויס מען דארף ווארטען א מינוט אל תהי נבהל.. ישר כח

דוד משמש
שר מאה
תגובות: 113
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג מארטש 27, 2009 12:29 am

תגובהדורך דוד משמש » מוצ"ש יוני 05, 2010 10:18 pm

פינטעל האט געשריבן:אולם במשך הזמן מצאו שר' מאיר אחד המכונה "בעל הנס" נקבר בארץ ישראל, ותלו בו הנדבות המיוחדות לתמיכת עניי ארץ ישראל בשם "קופות רמבה"ן" לצורך ה"חלוקה".

רבי מאיר בעל הנס אינו רבי מאיר
יש ראיות שרמבה"ן אינו ר' מאיר התנא: חז"ל לא השתמשו בשם התואר "בעל נס", אלא "מלומד בנסים", במו שאמרו על נחום איש גמזו. ו"מלומדת בנסים" על דביתהו דר' חנינא בן דוסא, ולא "בעל נס" או "בעלת נס". בתואר הזה התחילו הרבנים להשתמש בזמן מאוחר.
חז"ל לא אמרו על רבי מאיר שהוא בעל נס, ומדרכיו בהלכה ואגדה לא משמע שהיה בעל נס במובן התואר הזה.

הקבר של רמבה"ן קרוב לחוף ים כנרת, ליד חמי טבריה, מחוץ לחומת העיר, והוא ציון כפול: חציו שייך לקהלת ספרדים וחציו לקהלת אשכנזים.
יום ההלולא דר' מאיר ב-י"ד באייר.

זייער זייער נישט מסתבר - זאגטס רבי פינטעל פון ווי האסטו דאס געקאפיט ( ס' איז געווען צו שנעל גענטפערט - עטליכע מינוט ממש נאכען ארוף לייגען די נושא)
עס זענען אייביג דא סענזאציע מאכערס - מען דארף אבאכט געבן וואס מען שרייבט -
ביטע מודיע זיין פון ווי דו האסט דאס גענומען.... פריוואט געשמיעסט שמעקט עס עפעס נישט פון צו א גיטען מקור וד"ל
והייתם נקיים..

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » דינסטאג יוני 15, 2010 9:06 am

דוד משמש האט געשריבן:צדקות רבי מאיר בעל הנס- איז לפי ידעתי מיוסד געווארען מתלמידי החתם סופר ריכטיג


נישט ריכטיג! עס איז נאך פון אסאך בעפאר די תלמידי החת"ס, עס איז אפי' דא וואס זאגן אז די ר"ת פון צדקת רמב"ן איז בטעות פערטייטשט געווארן אלס ר' מאיר בעל הנס, נאר עס גייט ארויף אויף די צדקה וואס דער הייליגער רמב"ן רבינו משה בר נחמן האט מייסד געווען, והדברים עתיקים, דאכציך אז כולל שמוה"ח האט אמאל געדרוקט א גאנצען חיבור אויף די היסטאריע פון די כוללים לצדקת רמבעה"נ

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » פרייטאג יוני 18, 2010 10:38 am


נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4030
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » פרייטאג יוני 18, 2010 12:28 pm

אזוי אויך איז געווען אקעגן יח"ל וועלכע האבן געגרינדעט פושקעס לטובת די ישיבה, און א פסק פון גדולי ישראל לאיסור איז דאן פובליצירט געווארן, צוליב די גרעון אין צדקת רמבעה"נ.
לחיים ולברכה!

imzist
שר חמישים ומאתים
תגובות: 498
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 07, 2010 6:05 pm

תגובהדורך imzist » פרייטאג יוני 18, 2010 2:03 pm

א זאך וואס מוטשעט מיר:

ביי די מסיבות לעצטנס פאר כולל עצי חיים אין בני ברק, האט מהר"א מסביר געווען אז דערפאר טוישט ער ארום פון כולל שומרי החומות, צו כולל עצי חיים, ווייל דער זיידע דער קדושת יו"ט האט געלאזט צוואה אז מען זאל זיך אפטיילן פון וויזשניץ און מאכן אן אייגענעם כולל.

לפי סיפורו שם, איז עס טאקע צושטאנד געקומען נאך א דין תורה און פאר די רעשט פון די צייט ביזן צווייטן וועלט קריג איז טאקע אזוי געווען.

אצינד, דארף מען לפי זה מסביר זיין, אז דער כולל שומרי החומות פון די תלמידי חת"ס איז נאר געווען אין אלט-אונגארן. און די מחלוקה דא איז געווען אין טראנסילוואניען. וואס האט ביז ת"ש באלאנגט פאר רומעניע.

וואס מיר וואונדערט איז אויב אזוי אפאר זאכן.

א) דער כולל זיבענבערגען איז דאך לכאורה דער כולל טראנסילוואניען. לפי מיעוט ידיעתי זענען די 2 היינו הך. נו, וועלכע פון די 2 קרייזן הנ"ל זענען געווען די נשיאים דארטן? קיין איינער! עס איז געווען אונטער דעש אייביג. צי האלטן מיר ביי 3 סעפעראטע כוללים אין טראנסילוואניען אליינס?

ב) והיא העיקר: אוואו זענען נעלם געווארן די וויזשניצע און סיגוטע כוללים נאכן קריג? פארוואזשע איז רביה"ק מ'סאטמאר - אליינס א זון פונעם קדושת יו"ט - אריבער געגאנגען צו כולל שומרי החומות?

ג) לפי הנ"ל, האט דער ברך משה אויך געוואלט צוריק עפענען דעם סיגוטער כולל אין א"י. פארשטיי איך ווייטער נישט פארוואס, לכאורה, אויב איז מען - מאיזה סיבה שיהיה - אריבער געגאנגען צו כושוה"ח, איז דאך לכאורה שוין נישט שייך געווען דער טעם פארוואס זיך אפצוטילן, ווען יא וואלט דאך דער רבי זי"ע נישט געטאן אנדערש ווי דעם פאטערס צוואה.

אגב, וואלט געווען אינטערעסאנט צו איינער ווייסט פון עפעס דאקומענטירטע פעולות מצד דעם ברך משה איבער דעם ענין פון ווידערגרונדן דעם סיגוט'ן כולל.

והוא פלאי
שר האלפיים
תגובות: 2749
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג אוגוסט 23, 2009 3:18 pm

תגובהדורך והוא פלאי » פרייטאג יוני 18, 2010 2:11 pm

כמדומה שכדאי אחת ולתמיד לעשות סדר בענין זה, ולרשום כל מחוז לאיזה כולל שייך ומאיזה תקופה, ואז כל אחד ידע למי חייב לתרום, מי שייך לכולל עסטרייך ואח"כ נקרא כולל גאליציע, מי שייך לזיבענבערגן וסילאדי, מי שייך לכולל אק"ו, שהוא מארמרוש, ובאקווינא, ומי שייך לכולל מונקאטש ועשרה גלילות, ומי שייך לכולל וורשא, מי שייך לכולל ואהלין, מי שייך לכולל רייסן, מי שייך לכולל ליטא של החסידים, ומי להליטאים, מי שייך לכולל אונגערן,
מי זכאי לקבל כשעולה לא"י, ומי חייב ליתן למי, משום עניי עירך ואל תטוש
למה זה תשאל לשמי...

חרמש בקמה
שר מאה
תגובות: 133
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג נובעמבער 09, 2009 12:10 pm
לאקאציע: קרתא דשופריא

תגובהדורך חרמש בקמה » דינסטאג יוני 22, 2010 9:31 am

צדקת ר' מאיר בעל הנס מיינט טאקע נישט ר' מאיר התנא תלמיד ר' עקיבא, נאר א צווייטער - פיל שפעטער.
וז"ל "זכרון יעקב" לר' יעקב ליפשיץ נאמן ביתו של הגאון ר' יצחק אלחנן ספעקטאר:
"קופת הרמב"ן - אופני התיסדות הקופה ותנאי ההתחלקות שלה הוקבעו ע"י תלמידי הגר"א זצ"ל שיסדו את התמיכה הזאת על יסוד של 'כוללות מאוחדים' מכמה מחוזים ביחד, הוחלט להעמיד בכל בית ישראל קופסה שנקראה אז בשם 'שופר', וכל איש ישראל יתרום את נדבתו לקופסא זו בעת שמחתו או בעת צרה ר"ל, ובכל עת שתעלה על לב ישראל רגש של חבת ציון, וקראו להצדקה הזאת על שם חסיד וקדוש שחי באה"ק לפני כמה מאות שנים, והיה מפורסם בדורו ובדורות הברים אחריו בהרבה מעשי נסים, שפעל בתפלתו לטובת הפרט והכלל, שע"כ נקרא שמו בשם "ר' מאיר בעל נס" ר"ת של רמב"ן" וכו'.
זכרון יעקב ח"ב עמ' 30
בְּבוֹא קָצִיר לִקְצוֹר הַקָּצִיר בַּקָּצִיר.

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25701
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג ינואר 31, 2011 2:34 pm

פסק בית דין משנת תרנ"ג אודות חלוקות כולל בוקאווינא מכולל גאליציע, חתום עליה הגאונים; ר' בנימין ארי' ווייס מטשערנאוויץ, ר' יהודה לייבוש לאנדא מסאדיגורא ור' ארי' לייב פערנפעלד מזאלישטשיק

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22091
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מאנטאג ינואר 31, 2011 3:56 pm

הגאון ר' יהודה לייבוש לאנדא בעמ"ח יד יהודה.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 468
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דאנארשטאג פאברואר 03, 2011 9:37 pm

מגיני ארץ ישראל, לעמבערג תרי"ב, מהגאון ר' חיים נתן דעמביצער ראב"ד קראקא [בעל 'כלילת יופי'] - בדבר גודל החיוב לתמוך בעניי ארץ ישראל, און דעם גרויסן איסור פון באשטימען און שטעלן "פושקעס" בבתי בנ"י בחו"ל פאר אנדערע צוועקן אויסער די קופות ר' מאיר בעל הנס, א ליקוט פון צענדליגער מכתבים מגאוני תקיפי קמאי בימי הגר"א, ווי אויך מגדולי החסידים כהרה"ק מבארדיטשוב ועוד, וואס אלע פה אחד שרייבן אונטער א ח"ר חמור קעגן משנה זיין און שטעלן אנדערע קופות.

ספר 'גבול עולם', ירושלים תרמ"ו, געדרוקט דורך כולל ווילנא, כהנ"ל.

ס'איז כדאי צו באמערקן אז דאס איז געווען איינע פון די הויפט טענות קעגן די חובבי ציון און די ציונים אז מיט זייערע 'שופרות' מאכן זיי שאדן פאר די קופות רמב"ן, ווי מ'קען זען אינעם בריוו פון הה"ק משינאווא נגד החו"צ און אין די בריוון פון אסאך אנדערע גדולים בספר אור לישרים (ווארשא תר"ס), דעת הרבנים (ווארשא תרס"ב) [דאס איז אויסער דעם הירוס הדת והכפירה בגלות וגאולה וכו'], ויש להאריך בזה ואכמ"ל.

קונטרס כנוגה צדקה מגדולי הספרדים בענין הנ"ל

סטראשעלע
שר חמישים ומאתים
תגובות: 468
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 16, 2011 9:49 pm

תגובהדורך סטראשעלע » דאנארשטאג פאברואר 03, 2011 10:05 pm

מיללער האט געשריבן:יישר-כח פארשלאפן, דאס איז טאקע מער גאליציאניש געשטומט, ערלוי איז דאך אין אונגארן.

אפשר, ווייסט איר מער פרטים איבער דעם ר' משה, איז ער אוועק ביים קריג?


אין מאורי גאליציא כרך ג' צד 1063 שרייבט ר' מאיר וואונדער: נולד בדראביטש כ' סיון תר"ע לאביו ר' אברהם חיים דוד סופר-שרייבער נשיא א"י, למד בישיבות אונגאריא ובמיוחד בערלוי. נשיא כולל עסטרייך-גאליציען בגאליציע ובא"י, ונציג לכנסיות הגדולות של אגודת ישראל. ביקר בא"י בתרצ"ז, ובשנת ת"ש נתיישב שם. משנת תש"ב מראשי עיריית בני ברק והוועדה הדתית, מעסקני היהדות החרדית בעיר, וממייסדי חוגי חתם סופר.


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 11 געסט