פורים אליק כ"ו סיון

אידישע און אלגעמיינע היסטאריע

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

פורים אליק כ"ו סיון

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דינסטאג יוני 11, 2019 8:38 pm

הקדמה- דער מג"א אין סימן תרפ"ו סק"ה ברענגט פון דער מהר"ם אלשקר (סימן מ"ט) יכולים בני העיר לתקן בהסכמה ובחרם עליהם ועל הבאים אחריהם לעשות פורים ביום שנעשה בו נס ע"כ ועיין במהר"ם אלשקר וואס שרייבט בסוף דבריו הלכך אע"פ שלא היה נכתב תנאי זה בהסכמה שגם העוקר דירתו חייב לקיים הסכמה זו היא להם לקיימו במכ"ש ואפי' בלא חרם ואפי' מנהג בעלמא בלא הסכמה וכו' אבער דער פרי חדש אין סימן תצ"ו דיני מנהגי איסור אות י"ד שרייבט אויף דער מהר"ם אלשקר אמנם אחר העיון נראה דהני יו"ט והני סעודות כולהו דרשות נינהו וכו' וגדולה מזו אני אומר שאף אם נהג בה כמה שנים יכול לחזור בו בלא התרה ואף הבנים אינם חייבים לנהוג מנהג זה אף אם קבלו עליהם משום דה"ל מנהג בטעות וכו' שאם לא היה עשוי' בחרם כבר כתבתי שאינו מנהג ואפי' התרה לא הוה בעי וכו' עיי"ש ועיין בשו"ת חת"ס סימן קצ"א שהאריך בזה און אויף וואס דער פר"ח פרעגט פון דער סוגיא פון בטלה מגילת תענית אז עס איז מבואר דארט אז מען טאר נישט מוסיף זיין ימים טובים נאכ'ן חורבן הבית ענפערט ער אז דאס איז דוקא לויט'ן הו"א פון דער גמרא אבער למסקנא איז נאר בטל געווארען דער ימים טובים וואס האבען א שייכות צו דער בית המקדש אבער אויב מען וויל קובע זיין א יו"ט לזכר א נס וכדומה קען מען, און אזוי שרייבט ער אויך בסו"ס קס"ג און ער פירט אויס וכן נהגו בכמה מדינות וקהלות לעשות להם פורים ביום שנעשה להם הצלה בימים ההם בגולה ול״ג בעומר יוכיח שנתחדש ע׳י תלמידי ר׳׳ע והי' אחר החורבן אע׳׳כ מפני שנעשה בח"ל דלא כפר"ח במנהגים איסור שלו בהלכות יו"ט אות י"ד שקרא תגר על המנהג ההוא ולע״ד מנהג ותיקין הוא דלמסקנא לא קיי"ל כהך דאחרניתא אינם מוסיפין אלא כיון שאינו אבל להם יוסיפו ויוסיפו וכו' דינים היוצאים מדברים אלו, א. דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד לעצמם ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי ועיין במג"א ודלא כהפר"ח וכו' און אין סימן קצ"א פירט ער אויס והנה מבואר בספר יוסף אומץ מהנס שנעשה בק"ק פ"פ דמיין ביום כ' אדר הראשון וקבעו בו יום שמחה לדורותם וכן ראיתי ממ"ו הגאון מו"ה נתן אדליר זצ״ל מילדי ק"ק ההיא וכן אנו נוהגים אחריו הגם שאנו ברחוק מקום ומיהו ביום שלפניו לא נהג להתענות כשלא היה דעתו לחזור וטעמא בעי מ"ש וגם נפל על אפיו ביומו ונ"ל משום שלא ישנה מפני המחלוקת ומ"מ אני נוהג להחמיר לסיים ספר באותו היום כדי שיהי' הסעודה בהיתר בלי פקפוק ויאכלו ענוים וישבעו עכ"ל

און אזוי איז געוועהן דער מנהג פון כמה קהילות וואס האבען קובע געוועהן א פורים לזכר א נס אבער מיום שבאו הצוררים וביבלו את העולם איז דער מנהג כמעט אינגאנצען בטל געווארען און עס איז כמעט נישט דא א פורים וואס ווערט געהאלטען דורך א קהילה בימינו

איינער פון דער קהילות וואס האבען געהאט א פורים איז ק"ק אליק לזכר הנס וואס איז געשעהן בימי ת"ח ות"ט לפ"ק היינט איז ליידער גארנישט געבליבען פון דער קהילה און פון דער פורים אבער אז עס זאל לפחות בלייבען עפעס א זכר וועל איך דא שרייבען אביסל וואס איך האב מלקט געוועהן איבער פורים אליק

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

פורים אליק

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דינסטאג יוני 11, 2019 8:52 pm

דער ערשטע פלאץ ווי איך האב געטראפען דערמאנט פורים אליק איז און דער ספר שפת אמת (לבוב תקמ"ח) אויף משלי פון דער קרעמניצער מגיד אויפ'ן פסוק בעלוץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחופש אדם (משלי כח יב) שרייבט ער

בעלוץ צדיקים רבה תפארת, וכאשר צדיקים יעלצו לפני האלקים אז רבה תפארת לכל אדם לומר מעשי גרמו לכן מוכרח הש"י להקים רשעים על העיר שיבואו עליה גייסות ואז נודע מי האדם וז"ש ובקום רשעים על העיר יחופש אדם הידוע, נר ה' חופש מעשי האדם הזה ומציל את העיר אז נודע מי האדם הידוע וכן שמעתי שכמה עיירות באו עליה הצוררים בימי חמיל ימ"ש והיו בהם צדיקים וגירשם בתפילתם וכן שמעתי באליק מהגאון ט"ז שהיו הפוחזים מחוץ לעיר ויגן ה' בעד דוד עבדו ביום כ"ו לחודש סיון והן עושין אותו חציו לה' וחציו להם, ופירוש זה הוא צח

לעצטענס איז געדריקט געווארען (קובץ ישורון יח) א כתב יד פון א איידעם פון ר' רפאל האמבורגר שרייבט ער

שמעתי מפי אחמ"ו הגה"ח נ"י (ר' רפאל הכהן מהמבורג זצ"ל) כי הגאון מו"ה דוד זצ"ל בה"מ טורי זהב היה אב"ד באליק במדינת ליטא סמוך לק"ק פינסק ובעת הרעש החיילים המפורסם ע"י ראשיהם חמעל שר"י בשנת ת"ח באו החיילים עד העיר ההיא ומשם חזרו וכפי המקובל שם המעשה היה ששמעו קול שריפת קאנאן והיא היתה עומדת ושונה בקצה העיר ומעצמה יצא הקול ומתוך הפחד חזרו וגם זה מקובל שם שבא בחלום להגאון וגנותי על העיר הזאת למען דוד עבדי וגו' (מ"ב יט לד) ובק"ק פינסק והגליל אינם מתענים תענית כ' סיון כי לא באו לשם

דאס וואס ער שרייבט אליק במדינת ליטא סמוך לק"ק פינסק איז לכאורה א טעות און אויךוואס ער שרייבט אז וועגען דעם פאסט מען נישט כ' סיון אין פינסק והגליל כי לא באו לשם שטימט נישט מיט וואס עס שטייט אין דער ספר יון מצולה "ואנשי ק״ק סלוצק וק"ק פינצק וק״ק בריסק דליטא ברחו קצתם לפולין גדול וקצתם לדנצק על המים על הנהר ווייסל, ודלת עם הנשארים בק״ק בריסק ובק"ק פינצק נהרגו על קידוש השם כמה מאות נפשות, וגם סמוך לק"ק פינצק על השדה ורדפו האויבים אחר כמה מאות עגלות של יהודים שברחו והשיגוה בין המצרים ועשו בהם הרג רב" (אבער זעה ווייטער אז עס איז דא עפעס דברים בגו)

און שנת תרס"ב האט ר' מנחם מענדל ביבער געדריקט און הפלס א קונטרס מיט דער נאמען מגן דוד און ער שרייבט דארט אזוי
בשנת ת"ח בא חמיל הוא חמילעצקע עם חילו לעירנו אוסטרהא ועשה בה הרג רב אלף וחמש מאות בעלי בתים הרג טבח ולא חמל והשרידים אשר שרדו ברחו מעירנו ואז ברח הגאון בעל הט״ז ז"ל שהיה אז אב"ד ור"מ בהקלויז מעירנו לעיר אליק. מעירנו הלך חמיל עם חילו לאחור לעיר מעזביש ואחר אשר סכב כמה חדשים ופלס נתיב לאפו החריב כמה מאות ערים עד היסוד בהם בא בחודש אדר שנת ח"ט עוד הפעם לעירנו והרג את יתר הפליטה ב׳ מאות בעלי בתים אשר התלקטו ובאו לעירנו כאשר שקטה המלחמה מעט ומעירנו הלך אז חמיל ובא לעיר דובנא לויצק קליוואן אליק ועוד לערים רבות ועשה שמות בהן. מסורה נאמנה בידינו שקבלנו מזקני הדור שלפנינו והם קבלו איש מפי איש ואשר נחתמה בטבעת האמת שאין לפקפק בה כי כאשר צר חמיל עם חילו על עיר אליק היה הגאון בעל הט"ז בתוך העיר והעיר אליק היתה אז בצורה וחזקה (כאשר בעיני ראיתי ונפלאתי על המגדל החזק עם הצריחים הגבוהים אשר נשארו לפני העיר עד היום) וחמיל עם חילו הרב עמדו סביב העיר כמה ימים וחבלו תחבולות לרדותה ולא יכלו לה וכל הימים שצר חמיל על העיר עמדו היהודים בבהכנ"ס והט"ז ז"ל בתוכם ויתענו ויבכו וישפכו את נפשם הרבו והפצירו בתפלה לבל יפלו בידי הפריצים העריצים אשר ארבו לדמם. ויהי ביום אחד הגישו חמיל וחילו עוד הפעם אל החומה ובסערת מלחמה בגבורה עזה הסתערו ויעפילו לעלות על החומה ופרצו בה פרצות כמעט שנכבשה העיר לפניהם והט"ז ז"ל עם עדתו עמדו בבהכנ"ס ושפכו צקון לחשם לפני ה׳ ויבכו מאד כי ראו אשר עוד מעט יפלו ביד האויב והגאון הט"ז ז"ל אשר היה חלוש מאד מרוב התענתים הטה את ראשו על ידו ויישן ובחלומו קראו לו את הפסוק (מלכים ב יט לד) "וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי" וייקץ משנתו ויאמר "עם ה׳ חזקו ונתחזקה בתפלה ובתחנונים כי היום יראנו ה׳ נפלאות" ושם בהמבצר עמדו כלי תותח ושנים אשר נתקלקלו מרוב ימים פתאום השמיעו קולות גדולות ופחד וחתת ה׳ נפלה על חמיל וחילו וברחו משם בבהלה. כן שמענו באזנינו אשר אבותינו ספרו לנו (ולא הגידו לנו את היום אשר בו קרה הנס הגדול הזה) וכאשר בא לידי ספר טיט היון וראיתי בדף 21 כותב "ומשם הלכו לק"ק אליק ושם ב' מאות בעלי בתים ונהרגו כולם" האמת אגיד אשר דמיתי כי כל דברי המסורה הגדה וגוזמא הם ובכזיב נולדו, אמנם קשה היה בעיני מאד לדחות ולבטל את המסורה הקדומה אשר שמענו מספרים אותה אנשים תורנים, לא מבעלי דמיון והזיה, כאשר קבלו איש מפי איש והדבר ברור אצלם ונעלה מעל כל ספק ונכרין דברי אמת. והנה לרגלי עבודתי בספרי מזכרת לגדולי אוסטרהא בחפשי אחר כתבי יד ותכריכי כתבים ישנים לדלות מהם חמר לבנין ספרי, בא לידי סליחות כתובות על קלף וכתוב עליהם שחיברם הגאון בעל הט״ז ז"ל ליום כ' סיון וליום כ"ו סיון וכאשר שמתי מעיני בהם מה מאד שמחתי בראותי אשר בהסליחה ליום כ״ו סיון אשר שם הגאון הט"ז ז"ל חתום עליה, כאשר יראה הרואה בהסליחה שם, כל דברי המסורה מבצבצין ועולין מן החרוזים עד לאחת וכל דברי המסורה כנים ונאמנים ולא נפל ממנה כחוט השערה. וכאשר נודעתי כי הכתב יד הזה הוא העתקה מן הכתב יד אשר בעיר אליק שמתי פעמי לעיר אליק שם ראיתי כי שני הכת״י מתאימים יחד ושם אמרו לי זקני העיר אנשים תורנים כי קבלה בידם מאבותיהם לאמר את הסליחות שיסד בעל הט"ז ז"ל ביום כ"ו סיון ואבותיהם היו מתענים ביום כ״ו סיון עד חצי היום ואח״כ התפללו מנחה ועשו משתה ושמחה לזכר הנס אשר הפליא ה׳ לעשות למענו ולמען דוד עבדו (הוא הט"ז) ביום הזה וכן כתוב בסוף הסליחות אשר ליום כ"ו סיון כאשר יראה הקורא שם וכראותי את חין יקרת הסליחות וביותר מי שחברם ואף גם זאת שמאמיתים הם את דברי המסורה היקרה בעינינו מאד אך ראיתי כי המעתיקים אשר נשתבשו מאד בהבנת הדברים החליפו, בלבלו, חסרו והוסיפו ואין סדר להסליחות לקחתי לי מועד לסדרם לתקנם להגיהם מאופל השבושים, (א"ה אפי' נאך זיין סדר תיקון והגהה זעהט עס נאך אלט'ס אויס מוחלף מבולבל וחסר, אויב איינער קען עס מגיה זיין תבא עליו ברכה) לבאר במקום שצריכים ביאור והנני נותן אותם לפני קוראי הפלס אשר אקוה כי יתענגו על גנזי נסתרות האלה אשר היו גנוזים יותר משתי מאות וחמשים שנה, ויברכוני והיה זה שכרי וקראתי שם הקונטרס מגן דוד על שם המחבר שהיה מגן לעדתו ביום זעם. אוסטרהא, יום ג׳ ראש חודש, אשר ישועות בו מקיפות בשנת "סליחות מן הט"ז ז"ל" תרס"ב. מנחם מענדיל ביבער.

נאכדעם איז ער מעתיק דער כתב יד וואס הייבט זיך אן "סליחות לעשרים בסיון שחיברם הרב הגאון על המחבר טורי זהב שהיה אב"ד דפה אליק זי"ע ועל כל ישראל אכי״ר" (מפני הטורח וועל איך נאר מעתיק זיין אביסל)

אמרתי נא אספרה אף יי בי חרה
אוי לי על רוע הגזירה אל תקראנה לי נעמי כי אם מרה
בשנת ת"ח לאלף השישי בקמים עלי מרעים לעקר שרשי
בעשרים לחודש השלישי בכיה הוקבע לדורות על מחלי ומושי
וכו'
שמעתי שמעך יי יראתי שחו גבעות עולם לקול צללו שפתי
שמיעה אינה דומה לראיה שראיתי שבר רוח באבדן מולדתי ונחלתי
תחשב לשונאיך הוותינו ופרענותינו תכלית וקץ וסוף חבלי משיחנו
תשמחנו כימות עניתנו תאמר די וסוף לצרותינו


ואלו הם הסליחות אשר חיבר לששה ועשרים בסיון

אודך על כי נוראות נפלאתי תמיד תהלתך מלאתי
דרכי חסדיך להזכיר תאותי לישועתך יי קויתי
בעון בצעי קצפתי ונחלתי נלאה שנים רבות יצאתי מרעה אל רעה
ואומר אבד נצחי מרוב התלאה על כן לא תשיגנו ישועה
וכו'
ממרום שלח אש וקולות יושב בשמים השמיעם קול המולה גדולות
מהר מאד ברחו בבהלות אלקים מלכי מקדם פועל ישועות גדולות

אח"כ אומרים זכור רחמיך עד הרחמים והסליחות ואח"כ אומרים תחנה ואם חל ביום ה' אומרים והוא רחום ומתפללים מנחה זייגער צווייא וא״א תחנה ועושין סעודה כסעודת פורים

בערך א יאר שפעטער האט ער דאס נאך אמאל געדרוקט כצורתו און זיין קונטרס ילקוט מנחם, ובשנת תשי"ח האט אברהם רעכטמאן געדרוקט א בוך ווי ער שרייבט דער מעשה וואס ער האט אנגעבליך געהערט פון אידען אין אליק ווען ער איז ארום געפארען מיט ש. אנסקי (רפאפורט) בשנת תרע"ג אין דער שטעטליך פון אוקריינא און ער שרייבט עס מער וויינגער מיט דער זעלבע פרטים ווי מ"מ ביבער (עס איז מעגליך אז ער האט עס טאקע מעתיק געוועהן פון ביבער ווייל ער האט עפעס פאלוירען זיין צעטליך, אנדערע זענען איהם חושד אויף ערגערס)

בשנת תשל"ב איז געדריקט געווארען ספר זכרון לעיר אליק און דארט בשרייבט ער דער מעשה לויט דער ספר מחברת מנחם (און פון דארט האט דער שרייבער פון דער קו' עיר אליק וחכמיה (הנדפס בסו"ס טל אורות) מעתיק געוועהן על ראשו כרעיו וקרבו) דער סליחות אליינס איז לעצטענס איבער געדרעקט געווארען אין קובץ ישורון י"ח און נאכדעם און דער ספר ממעונות אריות ארויס געגעבען דורך מכון זכרון אהרן

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

פורים אליק

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דינסטאג יוני 11, 2019 9:11 pm

אויף דאס וואס ביבער פרעגט אז עס שטייט אין ספר טיט היון "ומשם הלכו לק"ק אליק ושם ב' מאות בעלי בתים ונהרגו כולם" (באמת שם כתוב כמעט כולם) שרייבט ער ובעל טיט היו אשר בודאי לא ראה את הכל בעיניו וכתב הרבה מפי השמועה שקר הגידו לו ולעומת ידענו כי הרבה ערים אשר נחרבו לא הזכיר בספרו באשר כתב החכם גורלאנד אבער דער אמת'ע תירוץ איז אביסעל אנדערש ווי איינער פון דער חוקרי הדורות שרייבען

The Ukrainian uprising led by Chmielnicki marked the beginning of a terrible time for Olyka. On 30 August 1648 Radziwill’s serfs joined the rebels, plundering the town and its castle (Radziwill 1974: 47). In June 1651 about 18,000 Cossacks attacked Olyka again. This time, the peasants loyal to Radziwill burned down the suburban villages, and fortified their positions in the midtown area. They not only managed to withstand three assaults, but in a brave defence also slaughtered three companies of Cossacks. Furious Cossacks, who faced the approach of the Polish army, robbed the town, set it ablaze, then,
(on 19 June, retreated (Hrushevsky 1928: 276–9

30 August 1648 קומט אויס י"ב אלול ת"ח און 1651 19 June קומט אויס ל' סיון תי"א, קומט אויס אז דער קאזאקען זענען טאקע אנגעקומען אין אליק אלול ת"ח און כנראה נאך אמאל אדר ת"ט (אין יון מצולה שרייבט ער אז נאך דער צווייטע שחיטה און אוסטרהא י"ט אדר ת"ט כשמוע השרים והיהודים שבק"ק זסלב ובשאר קהילות סביב לק״ק אוסטרא ברחו כולם לנפשם קצתם לק"ק דובנא גדולה ולק״ק אוליק, וקצתם לק׳׳ק קרעמינץ וכנראה אז פון דעם האט ביבער גענומען אז דער ט"ז איז דעמאלסט אנטלאפען פון אוסטרהא קיין אליק וכו' אבער אין טיט היון שטייט והלך פעם אחר לק"ק אסטרה שבפעם ראשונה הרג כמו אלף וחמש מאות ב"ב ובפעם הזאת יתר הפליטה כמו ב' מאות ב"ב כמעט כלם ומשם בא לק"ק רובנה וכו' ומשם הלך לטושים וכו' ומשם הלך לק"ק קליוואן וכו' ומשם הלך לק"ק אליק ושם ב׳ מאות בעלי בתים ונהרגו כמעט כלם ומשם הלך לק"ק לויצק וכו' אבער עס איז נישט קלאר אויב ער מיינט דער זעלבע גזירה ווי דער יון מצולה און בכלל דארף מאן וויסען ווי פארלעסליך דער ספר טיט היון איז ובפרט אין סדר הזמנים) אבער בשנת תי"א ווען דער ט"ז איז דארט געוועהן איז געוועהן דער גרויסע נס - ווי דער חוקרי הדורות שרייבען אויך – וקבעו אותו יום ליום משתה ושמחה (כנראה אז מען האט קובע געוועהן דער יו"ט בתחילת מפלתם כשנשמע קולות גדולות ופחד וחתת ה׳ נפלה על חמיל וחילו און נישט ל' סיון ווען זיי האבען פארלאזט דער שטאט)

עס איז איז אינטערסאנט אנצומערקען אז אפאר טעג שפעטער 28 June איז געוועהן דער באקאנטע Battle of Berestechko (א שטאט נישט ווייט פון אליק) ווי חמילניצקי ימ"ש האט געהאט א גרויסע מפלה ווי עס שטייט אין יון מצולה אחר כך גבר יד עם פולין וחזקו עם האשכנזים את ידם ואזרו חיל ויכו בקדרים והיונים מכה רבה ויכם וירדפם עד חרמה ומלך הקדרים ברח לארצו בחרפה גדולה ובמתי מעט ולקח עמו בשביה את הצורר חמיל ימ״ש וכו' והמלך יר״ה שב לביתו עם שריו ועבדיו בשמחה גדולה ולב טוב ביום טו"ב למנח' (מנחם אב) תי״א לפ"ק . און פון דארט און ווייטער איז ער נאר געגאנגען בארג אראפ כן יאבדו כל אויבך השם (אויך ממש אין יענע תקופה האבען דער קאזאקען אין ליטא געהאט א גרויסע מפלה און זיי האבען אינגאנצען פארלאזט ליטא, אפשר איז דאס פשט און דער ווערטער פון ר' רפאל האמבורג הנ"ל)

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

מסעות הט"ז

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דינסטאג יוני 11, 2019 9:27 pm

(בעיקר ע"פ ספר כלילת יופי והנתבאר לעיל) בערך בשנת ת"ב-ת"ג האט זיך דער ט"ז באזעצט אין אוסטרהא ווי ער שרייבט בשנת אין זיין הקדמה לט"ז יו"ד שנדפס בשנת ת"ו והנה זה שלש שנים קבלוני הקהל הקדוש דק"ק אוסטרא להרביץ תורה בניהם וקבעו לי בית המדרש הגדול מקום ועד לקיבוץ חכמים ורב טוב וחנות לקהל הנ"ל וכו' וכנראה אז ווען עס האט זיך אנגעהויבען דער מהומות איז ער אנטלאפען פון דער געגענט ביז ער איז אנגעקומען קיין מהערין ווי ער איז געוועהן ביז סוף שנת ת"ט אדער תחילת שנת ת"י ווי מען זעהט און תשובות עבודת הגרשוני סימן ל"ו ווי ער שרייבט אז דער ט"ז איז געוועהן אין העלשויא און ער האט געגעבען א היתר פאר איינער ר' יואל פון אוקריינא חתונה צו האבען נאכדעם וואס זיין ווייב איז געפאנגען געווארען בשעת הגזירות און דער עבודת הגרשוני האט געשריבען א תשובה צו מחזק זיין דער היתר אבער ווען ער האט עס געוויזען צו זיין שווער דער צמח צדק האט ער ביום ר"ח כסליו שנת ת"י געשריבען א תשובה לאסור (דער דאטום איז געדריקט און שו"ת צמח צדק סימן ע') עיי"ש באריכות (ועיין באו"ח סימן שס"ג ט"ז סק"כ ווי ער שרייבט שאלה בק"ק שטייניץ במדינות מעהרין וכו'), אבער בחודש כסליו שנת ת"י איז דער ט"ז שוין געוועהן אין לובלין ווי ער שרייבט אין אבהע"ז סימן קנ"ו סק"ח בחודש כסליו ת״י הייתי בלובלין ואני בתוך הגולה בעו״ה מחמת המציק מכת המדינה עד כי ירא ה' מן השמים ויאמר לצרותינו די נשאלה שאלה בעסק עגונה אחת וכו' שנהרג בעלה בק"ק שעברשין ביום הרג רב וכו' והנה היו שם הרבה בעלי תריסין גאונים מלבד מרא דאתרא אביר הרועים הרב המובהק מוהר״ר העשיל שי' וכו' און אביסעל נאכדעם איז ער אויף גענומען געווארען אלט'ס רב און אליק ווי ער איז געוועהן כ"ו סיון תי"א און נאך ב׳ תשרי תי״ב ווען ר׳ יוסף ב״ר אליקום געץ חתן מהר״ם מלובלין אב"ד לבוב חוץ לעיר איז נפטר געווארען איז ער געווארען רב אין לבוב חוץ לעיר ביז יום פטירתו כ"ו שבט תכ"ז

(עס וואלט זיך געוואלט זאגען אז דאס וואס דער ש"ך שרייבט אין דער הקדמה צו נקודות הכסף כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו את והב בסופה והתורה מחזרת על אכסניא שלה שנעשתי אכסניא להבעל טו"ז והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאמן כי יספר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה" באציהט זיך צו דער צייט וואס דער ט"ז איז געוועהן אין העלישויא בשנת ת"י אבער דאס קען נישט זיין ווייל דער ש"ך איז נאך געוועהן אין ווילנא עכ"פ ביז טבת תי"א ווי ער שרייבט אין דער הקדמה צו תקפו כהן)

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דאנארשטאג יוני 13, 2019 10:25 am

דער שלאס אין אליק כהיום, און דער שטאט אין דער הינטערגרינד

המבצר כהיום .jpg
המבצר כהיום .jpg (394.69 KiB) געזעהן 968 מאל


א אלטע מאפע פון דער שטאט אליק (בערך תק"נ)

מפה משנת תקנ בערך.jpg
מפה משנת תקנ בערך.jpg (256.4 KiB) געזעהן 969 מאל

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

פורים אליק

תגובהדורך אליעזר לאנדא » דאנארשטאג נובעמבער 21, 2019 8:44 pm

אליעזר לאנדא האט געשריבן:לעצטענס איז געדריקט געווארען (קובץ ישורון יח) א כתב יד פון א איידעם פון ר' רפאל האמבורגר שרייבט ער

שמעתי מפי אחמ"ו הגה"ח נ"י (ר' רפאל הכהן מהמבורג זצ"ל) כי הגאון מו"ה דוד זצ"ל בה"מ טורי זהב היה אב"ד באליק במדינת ליטא סמוך לק"ק פינסק ובעת הרעש החיילים המפורסם ע"י ראשיהם חמעל שר"י בשנת ת"ח באו החיילים עד העיר ההיא ומשם חזרו וכפי המקובל שם המעשה היה ששמעו קול שריפת קאנאן והיא היתה עומדת ושונה בקצה העיר ומעצמה יצא הקול ומתוך הפחד חזרו וגם זה מקובל שם שבא בחלום להגאון וגנותי על העיר הזאת למען דוד עבדי וגו' (מ"ב יט לד) ובק"ק פינסק והגליל אינם מתענים תענית כ' סיון כי לא באו לשם

דאס וואס ער שרייבט אליק במדינת ליטא סמוך לק"ק פינסק איז לכאורה א טעות און אויך וואס ער שרייבט אז וועגען דעם פאסט מען נישט כ' סיון אין פינסק והגליל כי לא באו לשם שטימט נישט מיט וואס עס שטייט אין דער ספר יון מצולה "ואנשי ק״ק סלוצק וק"ק פינצק וק״ק בריסק דליטא ברחו קצתם לפולין גדול וקצתם לדנצק על המים על הנהר ווייסל, ודלת עם הנשארים בק״ק בריסק ובק"ק פינצק נהרגו על קידוש השם כמה מאות נפשות, וגם סמוך לק"ק פינצק על השדה ורדפו האויבים אחר כמה מאות עגלות של יהודים שברחו והשיגוה בין המצרים ועשו בהם הרג רב" (אבער זעה ווייטער אז עס איז דא עפעס דברים בגו)

איך זעה אז איינער האט מיר שוין מקדים געוועהן מיט אפאר יאהר

המגיד ד' אייר תרכ"ט
New Picture.jpg
New Picture.jpg (182.02 KiB) געזעהן 296 מאל

המליץ ב' אלול תרכ"ט
New Picture 1.jpg
New Picture 1.jpg (145.46 KiB) געזעהן 296 מאל

אוועטאר
דער פאני מענטש
שר מאה
תגובות: 205
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 19, 2016 3:53 pm
לאקאציע: אין משוגעים הויז

תגובהדורך דער פאני מענטש » פרייטאג נובעמבער 22, 2019 1:07 am

זייער אינטערעסאנט און רייך.
יישר כח פארן אראפ ברענגען.

נחוניא
שר האלפיים
תגובות: 2647
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 18, 2012 4:46 pm

תגובהדורך נחוניא » פרייטאג נובעמבער 22, 2019 8:54 am

אליעזר לאנדא האט געשריבן:בשנת תשי"ח האט אברהם רעכטמאן געדרוקט א בוך ווי ער שרייבט דער מעשה וואס ער האט אנגעבליך געהערט פון אידען אין אליק ווען ער איז ארום געפארען מיט ש. אנסקי (רפאפורט) בשנת תרע"ג אין דער שטעטליך פון אוקריינא און ער שרייבט עס מער וויינגער מיט דער זעלבע פרטים ווי מ"מ ביבער (עס איז מעגליך אז ער האט עס טאקע מעתיק געוועהן פון ביבער ווייל ער האט עפעס פאלוירען זיין צעטליך, אנדערע זענען איהם חושד אויף ערגערס)

ביטע זייט מסביר וואס איר מיינט. ווער זענען די "אנדערע" און וואס איז מען אים חושד.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 22095
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג נובעמבער 22, 2019 10:57 am

הערליך, ישר כחכם.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אליעזר לאנדא
שר מאה
תגובות: 160
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג פאברואר 15, 2019 11:42 am

תגובהדורך אליעזר לאנדא » זונטאג נובעמבער 24, 2019 11:03 pm

נחוניא האט געשריבן:
אליעזר לאנדא האט געשריבן:בשנת תשי"ח האט אברהם רעכטמאן געדרוקט א בוך ווי ער שרייבט דער מעשה וואס ער האט אנגעבליך געהערט פון אידען אין אליק ווען ער איז ארום געפארען מיט ש. אנסקי (רפאפורט) בשנת תרע"ג אין דער שטעטליך פון אוקריינא און ער שרייבט עס מער וויינגער מיט דער זעלבע פרטים ווי מ"מ ביבער (עס איז מעגליך אז ער האט עס טאקע מעתיק געוועהן פון ביבער ווייל ער האט עפעס פאלוירען זיין צעטליך, אנדערע זענען איהם חושד אויף ערגערס)

ביטע זייט מסביר וואס איר מיינט. ווער זענען די "אנדערע" און וואס איז מען אים חושד.

ערגער ווי מעתיק זיין פון אנדערע איז מעתיק זיין פון דער אייגענע דמיון, דר. Sergey Kravtsov אין זיין ארטיקעל דא איז איהם חושד אויף דעם (פון איהם קומט אויך וואס איך האב געברענגט בשם 'חוקרי הדורות')

יישר כח פאר דער דאנקערס, איך האב שוין געמיינט אז קיינער איז אינטערסירט


צוריק צו “זכור ימות עולם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 8 געסט