פרומע איד באזוכט און פאטאגראפירט צפון קארעא

[לחם לשובע]

א חב"ד'סקער איד א פאטגראפירער האט גענומען דער ריזיקע אין אריין קיין צפן קארעא מיט זיין טלית ותפילין, מער קען מען הערן אויף קול מבשר


מסעו ההרפתקני של הצלם החב"די בצפון קוריאה • תיעוד

הוא הסתכן כשחילק לקוריאנים כרטיסים עם שבע מצוות בני נוח, חטף מכות כשעמד מול פסלי "המנהיגים הדגולים" - וזכה להצצה לחיים האמיתיים של הילדים המורעבים: המסע הזה שנחשף פה לראשונה (גם עבור בני משפחתו), הוא שיא חדש אפילו עבור "החב"דניק הנודד", מאיר אלפסי, בחצר האחורית של קים ג'ונג-און - צפון קוריאה

הוא ביקר בלמעלה מ-80 מדינות, הדפיס את ספר התניא באוורסט ובאנטרקטיקה - והניח תפילין בג'ונגלים של דרום אמריקה. אבל המסע הזה, שנחשף פה לראשונה (גם עבור בני משפחתו), הוא שיא חדש אפילו עבור הצלם החרדי, מאיר אלפסי (33), "החב"דניק הנודד", כפי שמכנים אותו: מסע בחצר האחורית של קים ג'ונג-און - צפון קוריאה

"תפסת אותי בין טיסות", הוא אומר – וזה משפט המפתח. "בדיוק חזרתי מטיול ארוך במזרח עם אשתי, בתאילנד ובפיליפינים", הוא יורה בצרור. "פסח עשינו בקוסובו, חשבו שאנחנו פליטים מסוריה; פתאום מגיעה משפחה עם הרבה ילדים ואוכל. אבל עשינו שם ליל סדר מדהים עם יהודים ומוסלמים שבפעם הראשונה למדו על פסח היהודי. היה ממש מרגש".

כשמדובר באלפסי גם נופש משפחתי לא יכול להיות טריוויאלי. עם ארבעה ילדים ועבודה בלתי פוסקת כצלם של סוכנות ידיעות וצלם חתונות במגזר החרדי, אלפסי טוען שהוא פשוט חייב לברוח מדי פעם, למה שהוא ספק-שליחות ספק-נופים חדשים.


אבל איך מכל המדינות המסוכנות בעולם בחרת להגיע למסוגרת מכולן?

"דווקא בגלל זה", הוא עונה בכנות. "כשהתחלתי לקרוא על צפון קוריאה ועל המנהיג המשוגע שהרג את המשפחה שלו, אמרתי לעצמי: דווקא פה אני צריך להיות. זה לא שלא הייתי במקומות רגישים. כשביקרתי בתוניס, דאע"ש חשבו שאני מוסלמי-אמריקני כי ככה הצגתי את עצמי, וניסו לגייס אותי. היום אפשר להגיע לכל מקום גם עם דרכון ישראלי, אם כי לא בטוח שאפשר לחזור".

מפגש הפסגה של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם הרודן קים ג'ונג-און היה הטריגר לרעיון: "אמרתי שאני אהיה החב"דניק הראשון שם, ונעשה סוג של סיפתח. בהתחלה הצגתי את עצמי במסמכים כמורה, כי עיתונאים לא מורשים להיכנס. הם נחשבים לאויבים הכי גדולים. הגשתי את כל הטפסים והבאתי להם מספרי טלפון של בתי ספר, ואז מודיע לי איש הקשר שלא עברתי את הבדיקה, כי תמונות שלי התפרסמו באתר חדשות באנגלית בישראל. הם עלו על זה.

"בלית ברירה הודעתי שאני גם צלם. בסופו של דבר, הם הסכימו, אבל התעקשו שאחתום להם על מסמך שאם אני מוציא שם רע ל'רפובליקה הדמוקרטית של קוריאה' - כך הם קוראים לעצמם - אני אצטרך לשלם להם כסף. במכתב נאמר גם שאסור לי להכניס ציוד צילום ולא לפרסם שום תמונה במדיה החברתית.


"אני מגיע לסין, מקבל ויזה לצפון - ומשם עולה על מטוס רוסי רעוע לבירה פיונגיאנג. ברקע מושמעים שירי המהפכה. אני ועוד שלושה נוסעים - המערביים היחידים. שאר הנוסעים הם שחקני טניס שחוזרים הביתה עם סיכות 'המנהיג האהוב' על הדש - פריט חובה. אף אחד לא הסכים לדבר איתי; לא הם ולא המערביים".

בין שמים לארץ החלו מנקרים הספקות: "זה היה השלב שבו אתה מתחיל לשאול את עצמך למה נכנסת. כבר עשיתי חישובים שעדיף לי למות על המטוס ולא אי-שם בקוריאה הצפונית, בעינויים. ואז נחתנו בשדה תעופה הכי ריק שהייתי בו אי-פעם".


הניפו פטיש על התפילין

על אף האיסור המפורש הגיע אלפסי עם לא פחות משלוש מצלמות מקצועיות, כולל גו-פרו. תנ"ך וחומרי דת נכללים ברשימת החומרים האסורים, אך אלפסי הגיע כמובן עם סידור ותפילין. ואם המצלמות עברו בשתיקה, הסידור והתפילין כבר היו סיפור אחר, וכאילו לא די בכך – היו בארנק גם מספר כרטיסים של "מצוות בני נוח" שאלפסי, חב"דניק שכמותו, תכנן להפיץ במדינתו של הרודן הכי אכזר, כנראה, במאה ה-21.

"אמרתי לעצמי שאת הארנק הם בטוח לא יבדקו", הוא אומר בפשטות כשאני שואלת אותו על התעוזה. "מה אני יכול לעשות בצפון קוריאה כחב"דניק? כן, אני יודע שזה גזר דין מוות; שזה יותר גרוע מאותו סטודנט אמריקני אומלל שרק הוריד כרזה מהקיר, וחזר אחרי 15 שנה בקומה.


"אבל הם כמובן בדקו הכול; פרקו את כל הציוד שהבאתי. אחד מהם ניסה לפתוח את התפילין עם פטיש. אני מסמן שלא יעשה את זה. האיש מכניס את המדריכה שאמורה להיות מוצמדת אליי ושואל אותה: מה זה? אני מתחיל להסביר להם ששמים את זה על היד וזה קופסאות. לא מזכיר תפילה ולא דת. הם מתרצים ומשחררים את התפילין ומשיבים גם את הסידור לידיי".

ילדים מורעבים ואיפול מוחלט

מדובר ב"טיול מאורגן" לפרטי-פרטים: "שלושה אנשים סביבי בכל רגע. אין דקה לבד. בית המלון ריק. שלושת המערבים האחרים שנתקלתי בהם לא הסכימו לדבר איתי, אנשים פוחדים שם ובצדק. בסוף כולם נכנסים לפרנויה וגם אני".

ביום שלמחרת החליטו "מדריכי הטיול" לקחת את אלפסי לביקור בגבול עם הדרום, נסיעה של שלוש שעות. "הו הייתה ההזדמנות היחידה שיש אולי לראות את קוריאה הצפונית האמיתית, זו שגם אסור לצלם וזו שהם יעשו הכול כדי שלא תראה... היה לנו פנצ'ר בדרך. המלווים שלי נלחצו נורא כי זה חירב להם חלק מהביום של ההצגה הרגילה לתיירים. אתה רואה ילדים שאוספים חול; ילדים רזים ומורעבים עם בגדים קרועים. שדות שחורשים אותם עם שוורים.


"בשלב מסוים לקחו אותי שלושה חיילים הצידה. הייתי בלחץ אטומי שמפה אני כבר לא יוצא, כשנכנס לחדר מפקד ומתחיל לשאול אותי על טראמפ ועל הסיכויים לשלום עם הנשיא שלהם. את רואה שהם מתים לקבל כל שבב מידע. ואז אתה נכנס לסרטים שיהפכו אותך למרגל. לפני הטיסה השארתי טלפונים אצל עורכי דין ושגרירויות שאם אני לא מגיע תוך ארבעה ימים, שיתחילו לחפש אותי".


פרחים על קבר "המנהיגים הדגולים"

היום שלמחרת כלל ביקור במונומנטים הצפון-קוריאניים: "ביקרנו בכיכרות עם פסלי המנהיגים, ואתה אמור להשתחוות אליהם. המדריך אמר לי שאסור לי לשים ידיים בכיסים, או מאחורה, ואסור סלפי. הייתי גם חייב לקנות פרחים לאות כבוד 'למנהיגים הדגולים שלהם אנחנו חבים את חיינו'. מה לי ולהשתחוות לרודנים? אבל אין פה ממש ברירה. או שתחליט שאתה מת על קידוש השם, אם אתה משיבה בשלילה – או שתעשה מה שאומרים לך".

מה עושה חב"דניק? משתחווה ומברך תוך כדי אמירת הפסוק מתפילת עלינו לשבח (שבה משתחווים): "והם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע". "אבל מרוב בהלה אני שוכח שהידיים שלי מאחורי הגב, ותוך שנייה חוטף מכות מהמדריכים. מאותו הרגע אני הופך לאיש מבוהל. האלימות הפכה את הסכנה למוחשית. אני כבר לא יכול לישון ממש בלילה, רק מתפלל לצאת משם.


"בבוקר המדריך שאל אותי למה אני מדבר לעצמי. עד לאותו רגע לא קלטתי בכלל שהם מאזינים כל הזמן, והפרנויה עלתה שלב בהתאם. אי אפשר לצאת בחוץ לבד. אי אפשר ליצור קשר עם אף אחד אחר".


"ההצגה הכי גדולה בעולם"

לדברי אלפסי, "אחרי שאתה נמצא איתם מבוקר ועד לילה אתה לומד הרבה על החיים שלהם. הם די דומים לחרדים בהרבה מובנים. גם הם מתחתנים, למשל, בשידוך. הבנות מתחתנות מגיל 24-28, ואילו הבנים מגיל 28-32. אין אפשרות להיות ביחד לפני החתונה, ומי שעושה את השידוך זה שדכניות או קרובי משפחה, כמו אצל החרדים. הראיתי להם תמונות של חתונות חרדיות. הם היו בהלם לראות איך נראות חתונות כאלו, והתפעלו מהשטריימל שעל ראש החתן מהבגדים של הכלה".

אלפסי לא הסתיר את העובדה שהוא מישראל, וזכה, לדבריו, לתגובות חיוביות מאוד: "בכל מקום שאמרתי את המילה 'ישראל' התקבלתי בזרועות פתוחות. הם מזדהים איתנו - מדינה קטנה עם גרעין, מוקפת אויבים. מבחינתם אנחנו והם זה אותו דבר. הזמנתי אותם לישראל, אמרתי להם אני אממן הכול. הם הרי לא יכולים, אז עונים לי שהם יותר מדי עסוקים.


"כל תמונה שלא הייתה לטעמם הם דרשו למחוק על-המקום. צפון קוריאה זו ההצגה הכי גדולה בעולם: המוזיאונים הכי יפים, האנשים שלבושים הכי יפה, בניינים מרשימים ברחובות הראשיים - אבל הכול תפאורה. כשעזבתי אתה רואה בעיניהם את דמעות על זה שאני הולך והם נשארים".

שנייה לפני שהמריא חזרה אל החופש, אלפסי לא יכול היה להתאפק. "רגע לפני העלייה למטוס הוצאתי את אחד הכרטיסים של 'שבע מצוות בני נוח', ואמרתי למדריך - הנה הכרטיס העסקי שלי. הנשיא שלהם עובר כל יום על 'לא תרצח' ו'לא תגנוב'. איתו אין על מה לדבר על שבע המצוות. הוא גם האלוהים שלהם הם משתחווים אליו ומתפללים אליו. אבל מי יודע, אולי זה יעזור להם".


והוא מסכם בחיוך: "אני יכול להגיד לך ש'קוקה קולה' אין עדיין בצפון קוריאה. יש להם איזה תחליף מייצור מקומי. אבל חב"ד כבר היה".

[לחם לשובע]

.

[אזוי גאר!]

[align=center]אייזן שטארק!![/align]

[אסדר לסעודתא]

צוויי יאר צוריק האט דער בקהילה/עמי שרייבער יצחק אייזיק הורוויץ באזוכט אין צפון קארעא, דערנאך האט ער שיין באשריבן זיין רייזע אין עמי און אין בקהילה.

[חושב מחשבות...]

אזא אמביציעזער קיריאויזער מענטש קען אפילו ברענגן משיח...


וואסע פשט אז ער קען זיך ארומדרייען דארט מיטן פולן חבדסקע טראגע? זיי ווייסן דען נישט וויאזוי א איד קוקט אויס?

[אור]

דער האט גאטס !

[Goodmorning]

פארוואס שטעלט ער זיך איין זיין לעבן?

[שמו]

א שאלה פון מאבד עצמו לדעת (אדער בלא דעת?)

עכ"פ די משוגעת איז געלונגען, יעצט זאל ער ארויס געבן די בילדער.

[עבודת_הבורא]

האט ער געמעגט ע"פ הלכה זיך ביקן

[אשדוד]

האט ער געמעגט ע"פ הלכה זיך ביקן

איך ווייס נישט וואס די הלכה איז
אבער הורוויץ פון די עמי מאגאזין וואס איז אויך דארט געווען האט געשריבן אז ווען מהאט אים געהייסן זיך בוקן האט ער זיי געגעבן א תירוץ אז זיין רוקן טוט אים וויי און ער קען זיך נישט בייגן

[חדשות]

א

מה עושה חב"דניק? משתחווה ומברך תוך כדי אמירת הפסוק מתפילת עלינו לשבח (שבה משתחווים): "והם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע". .

דאס איז גאר נישט קיין וויץ. שפילט זיך מיט עבודה זרה וואס מען איז זיך מחויב זיך מוסר נפש צו זיין. און גייט עס נאך פארציילן אין פאר יעדעם.

איבעלט.

[דריידל]

א

מה עושה חב"דניק? משתחווה ומברך תוך כדי אמירת הפסוק מתפילת עלינו לשבח (שבה משתחווים): "והם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע". .

דאס איז גאר נישט קיין וויץ. שפילט זיך מיט עבודה זרה וואס מען איז זיך מחויב זיך מוסר נפש צו זיין. און גייט עס נאך פארציילן אין פאר יעדעם.

איבעלט.

פארוואס נישט דן זיין לכף זכות. ווארשיינדליך האט ער עס איבערגעשמועסט מיט זיין רב און פון פאראויס געוויסט וויאזוי צו האנדלן

[Think and Thank]

אויב איז עס מותר דארף מען עס נישט כשר'ן מיטן זאגן עלינו.

איי געס יפוצו איז וויכטיגער ווי די תורה.

[מונאוויטש]

פאר די וועלכע קענען/ליינען נישט העברעאיש.
קרעדיט: גוגל

The adventurous journey of the Chabad photographer in North Korea

He risked handing out cards to the Koreans with the Seven Noahide Laws, was beaten up in front of the statues of the "great leaders" - and received a glimpse into the real life of the starved children. This journey, which was revealed here for the first time, The Wanderer, "Meir Alfasi, in the backyard of Kim Jong-un, North Korea.

He visited over 80 countries, printed Tanya in Everest and Antarctica - and put on tefillin in the jungles of South America. But this journey, which was revealed here for the first time (even for his family), is a new record even for the ultra-Orthodox photographer, Meir Alfasi (33), the "wandering Chabadnik," as they call it: North Korea

"You caught me between flights," he says - and that's the key sentence. "I just came back from a long trip in the East with my wife, in Thailand and in the Philippines," he shoots in a bundle. "We spent Passover in Kosovo, thought we were refugees from Syria, and suddenly a family with many children and food arrives, but we did an amazing seder night with Jews and Muslims who for the first time learned about Jewish Passover.

When it comes to Alfasi, even a family vacation can not be trivial. With four children and an unremitting work as a photographer for a news agency and a wedding photographer in the ultra-Orthodox sector, Alfasi claims that he simply has to run away from time to time, because he is a new-minded, doubtful-looking provider.


But how, from all the dangerous countries in the world, did you choose to be closed off from all of them?

"It's precisely because of that," he replies candidly. "When I started to read about North Korea and the crazy leader who killed his family, I said to myself: This is where I have to be, it's not that I was not in sensitive places ... When I visited Tunis, Da'ush thought I was a Muslim-American because I introduced myself and tried to recruit me. . Today you can go anywhere with an Israeli passport, although it is not certain that you can return. "

The summit of US President Donald Trump, with tyrant Kim Jong-un, was the trigger for the idea: "I said I would be the first Chabadnik there, and we would become a sort of annexation. At first I introduced myself as a teacher, because journalists were not allowed to enter. They are considered the greatest enemies. I submitted all the forms and brought them phone numbers of schools, and then the contact informs me that I did not pass the examination because my pictures were published on the English news site in Israel. They got on it.

In the end, they agreed, but insisted that I sign a document stating that if I give a bad name to the Democratic Republic of Korea - that's what they call themselves - I will have to pay them money. To put in photographic equipment and not to publish any picture on social media.

"I come to China, I get a visa to the North, and from there I board a rickety Russian plane to Pyongyang, and in the background I hear the revolution songs, and I and three other passengers - the only Westerners - the rest of the passengers are tennis players returning home with the 'beloved leader' pins on the lapel. No one agreed to talk to me, neither they nor the Westerners. "

Between heaven and earth, the doubts began: "That was the stage when you start asking yourself why you got in. I've already made calculations that I'd rather die on the plane and not somewhere in North Korea, with torture, and then we landed at the emptyest airport I've ever been in."


They raised a hammer on the tefillin

Despite the explicit ban Alfasi arrived with no fewer than three professional cameras, including Go-Pro. And if the cameras passed by in silence, the siddur and tefillin were another story, and as if that were not enough, there were also a few cards of the Noahide Commandment that Alfasi, Dannick, like him, planned to distribute in the country of the most cruel tyrant, probably, in the 21st century.

"I told myself that they would not check their wallet," he says simply when I ask him about the audacity. "What can I do in North Korea as a Chabadnik? Yes, I know it's a death sentence; Which is worse than that miserable American student who just took a banner off the wall and returned after 15 years on the floor.

"But of course they checked everything, unloaded all the equipment I brought in. One of them tried to open the tefillin with a hammer, and I signaled that he would not do it." The man puts the guide who is supposed to be pinned to me and asks her: "What's this? They do not mention a prayer or a religion, but they explain and release the tefillin and return the prayer book to my hands. "


Starving children and total discrimination

"Three people around me at any moment, there is not a minute alone, the hotel is empty, the other three others I encountered did not want to talk to me, people are afraid there and rightly so.

The following day, the "tour guides" decided to take Alfasi to visit the southern border, a three-hour drive. "Oh, there was the only chance we had to see the real North Korea, the one who is not allowed to photograph and the one who will do everything to make sure you do not see ... We had a flat tire on the way ... My companions were terribly stressed because it was a part of the day of the usual show for tourists. He sees children collecting sand, thin and starving children with torn clothes, fields that are plowed with oxen.


"At one point, three soldiers took me aside, and I was under an atomic pressure that I was no longer leaving when a commander came into the room and started asking me about Trump and the chances of peace with their president. Before the flight I left phones with lawyers and embassies that if I did not arrive within four days, they would start looking for me. "


Flowers on the grave of the "great leaders"

The next day included a visit to the North Korean monuments: "We visited the squares with the statues of the leaders, and you are supposed to bow down to them ... The guide told me that I should not put my hands in my pockets or behind me and I should not buy Salafis ... I also had to buy flowers in honor of the great leaders we owe We do not have a choice, or you decide that you are dying for Kiddush Hashem, if you say no, or do what you are told. "

"And they bow down to Abel and Rick and pray to God, but he will not save." "But in my panic, I forget that my hands are behind my back, and in a second I get blows from the guides. From that moment I become a frightened man. Violence made the danger tangible. I can not sleep right at night, just pray to get out of there.

"In the morning, the guide asked me why I was talking to myself, and I had not realized at all that they were listening all the time, and that paranoia was going up in stages, so you can not go out alone.


"The Biggest Show in the World"

"After you have been with them from morning to night, you learn a lot about their lives, they are quite similar to the ultra-Orthodox in many ways," says Alfasi, "and they marry, for example, in a match. Together with the ultra-Orthodox, I showed them pictures of ultra-Orthodox weddings, and they were shocked to see what such weddings look like, and were amazed at the shtreimel on the groom's head from the bride's clothes. "

Alfasi did not hide the fact that he was from Israel and received very positive reactions: "Everywhere I said the word 'Israel' I was welcomed with open arms, and they identify with us - a small country with a core surrounded by enemies. To Israel, I told them I'm going to take it all in. They can not, so they answer that they're too busy.

North Korea is the biggest show in the world: the most beautiful museums, the most beautiful people, the most impressive buildings on the main streets - but it's all scenery, and when I leave, you see tears in their eyes about the fact that I'm going and they Remain. "

A second before he took off for freedom, Alfasi could not help himself. "Just before boarding the plane, I took out one of the seven Noahide laws, and I told the guide - here is my business card, and their president goes through every day about 'you will not murder' and 'you will not steal.' He is also their God, they bow to him and pray to Him, but who knows, maybe it will help them. "

"I can tell you that Coca-Cola is not yet in North Korea, they have a substitute for local production, but Chabad has already been there."

[חדשות]

א

מה עושה חב"דניק? משתחווה ומברך תוך כדי אמירת הפסוק מתפילת עלינו לשבח (שבה משתחווים): "והם משתחווים להבל ולריק ומתפללים אל אל לא יושיע". .

דאס איז גאר נישט קיין וויץ. שפילט זיך מיט עבודה זרה וואס מען איז זיך מחויב זיך מוסר נפש צו זיין. און גייט עס נאך פארציילן אין פאר יעדעם.

איבעלט.

פארוואס נישט דן זיין לכף זכות. ווארשיינדליך האט ער עס איבערגעשמועסט מיט זיין רב און פון פאראויס געוויסט וויאזוי צו האנדלן

היינטיגע וועלט, א איד בוקט זיך צו עבודה זרה, פילייכט האט ער געפרעגט זיין רב.

מסתמא דער וואס רייכערט דעם ציגארעטעל שבת האט אויך געפרעגט זיין רב.

[ראספשע]

נישטא צו באקומען קיין רב אין גאנץ נארט קאריע...

[לחם לשובע]

די צ"ק'נים זענען אטאיסטן טאקע, פארשאלטענע כופרים, אבער נישט קיין עבודה זרה, די בוקן איז מער כבוד פארן דיקטאטור, אבער נישט קיין עבודה צי איהם.

[שטאלצער יוד]

viewtopic.php?f=6&t=33640&hilit

[דריידל]

אויב איז עס מותר דארף מען עס נישט כשר'ן מיטן זאגן עלינו.

איי געס יפוצו איז וויכטיגער ווי די תורה.

און אפשר האט די רב עס מתיר געווען נאר אויף אזא אופן?

זייטס נישט קיין הדיוט קופץ בראש צו פארדאמען איינעם בעפאר מברר זיין די מציאות

[חדשות]

די צ"ק'נים זענען אטאיסטן טאקע, פארשאלטענע כופרים, אבער נישט קיין עבודה זרה, די בוקן איז מער כבוד פארן דיקטאטור, אבער נישט קיין עבודה צי איהם.

יתכן. איך קען זיך נישט אויס מיט זייערע גלויבענס.

[Think and Thank]

אויב איז עס מותר דארף מען עס נישט כשר'ן מיטן זאגן עלינו.

איי געס יפוצו איז וויכטיגער ווי די תורה.

און אפשר האט די רב עס מתיר געווען נאר אויף אזא אופן?

זייטס נישט קיין הדיוט קופץ בראש צו פארדאמען איינעם בעפאר מברר זיין די מציאות

גערעכט, שטייט טאקע אין שו''ע אז אין געוויסע פעלער איז נאר מותר אויב מען זאגט עלינו.

[דריידל]

אויב איז עס מותר דארף מען עס נישט כשר'ן מיטן זאגן עלינו.

איי געס יפוצו איז וויכטיגער ווי די תורה.

און אפשר האט די רב עס מתיר געווען נאר אויף אזא אופן?

זייטס נישט קיין הדיוט קופץ בראש צו פארדאמען איינעם בעפאר מברר זיין די מציאות

גערעכט, שטייט טאקע אין שו''ע אז אין געוויסע פעלער איז נאר מותר אויב מען זאגט עלינו.

כיכיכי ציקער זיס

[דעפרעסט]

מען האט אין אלע דורות זיך געביקט פאר קעניגן. די שאלה איז צי די קארעער פירער ווערן באטראכט ווי אפגעטער.

[דניאל בוימענגארטן]

אזא אמביציעזער קיריאויזער מענטש קען אפילו ברענגן משיח...


וואסע פשט אז ער קען זיך ארומדרייען דארט מיטן פולן חבדסקע טראגע? זיי ווייסן דען נישט וויאזוי א איד קוקט אויס?

זיי האבן עפעס א פראבלעם מיט אידן?

[דניאל בוימענגארטן]

אויב איז עס מותר דארף מען עס נישט כשר'ן מיטן זאגן עלינו.

איי געס יפוצו איז וויכטיגער ווי די תורה.

ס'איז לכאורה מער אזא כבוד ביק, בערך ווי אבאמא'ס ביק פארן יאפאנעזישען פירער