זענדל האט געשריבן:ברוך דיין האמת - אוי נא לנו כי חטאנו הבה"ח מאיר דוב גרויז זצ"ל בן להבדלח"ט הרה"ח ר' שמעון יצחק גרויז שליט"א משמש בקודש אצל אדמו"ר מדושינסקיא
געבוירן כ"ו תשרי תשנ"א זיך געמוטשטעט מיט יסורים נוראים ה"י צען יאר מיט די ביטערע מחלה רח"ל
די לויה היינט האלב דריי פון ביהמ"ד דושינסקיא ירושלים צו הר המנוחות
יהי"ר שלא יישמע עוד שבר ושבר בגבולנו ונשמע ונתבשר בשורות טובות
.
graus in hamevaser.JPG (96.9 KiB) געזען 6151 מאל
.
טעקסט בלויז די ווארט INFO צו 718-480-0545 און מען ארלעדיגט דיר א פאלעסי #קהלייף
ברוך דיין האמת: תושבי בית שמש ובפרט תושבי הקריה החרדית נחלה ומנוחה המומים ואבלים על פטירתו הפתאומית של הרב הצדיק רבי יצחק אייזיק כהנא זצ"ל, רב בית כנסת ושטיבלא'ך חסידים בנחלה ומנוחה ברחוב הרב מבריסק והוא בן 55 בפטירתו.
אתמול (רביעי) בשעות הצהריים עבר דום לב ברחובה של עיר. כוחות ההצלה ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות והוא פונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, שם נפטר למגינת לב.
הרב כהנא זצ"ל נולד בירושלים בכ"ד אב תשכ"ג לאביו האדמו"ר הרה"צ רבי אלתר אליעזר כהנא זצ"ל מזידיטשוב ירושלים, ולאמו מרת חיה טויבא ע"ה נכדו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא זצ"ל.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הגאון רבי יוסף משה סופר, מזקני התושבים בבתי אונגרין בירושלים ומוציא לאור ספרי "מרא דארעא דישראל' מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל. המנוח היה ממקימי הישוב הישן בבית שמש והנהיג את בית מדרשו ברחוב הרב מבריסק בבית שמש.
אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מזידיטשוב ספינקא זצ"ל, נפטר בט"ו בשבט תשע"ה בגיל 53.
בר חכים האט געשריבן:ברוך דיין האמת: תושבי בית שמש ובפרט תושבי הקריה החרדית נחלה ומנוחה המומים ואבלים על פטירתו הפתאומית של הרב הצדיק רבי יצחק אייזיק כהנא זצ"ל, רב בית כנסת ושטיבלא'ך חסידים בנחלה ומנוחה ברחוב הרב מבריסק והוא בן 55 בפטירתו.
אתמול (רביעי) בשעות הצהריים עבר דום לב ברחובה של עיר. כוחות ההצלה ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות והוא פונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, שם נפטר למגינת לב.
הרב כהנא זצ"ל נולד בירושלים בכ"ד אב תשכ"ג לאביו האדמו"ר הרה"צ רבי אלתר אליעזר כהנא זצ"ל מזידיטשוב ירושלים, ולאמו מרת חיה טויבא ע"ה נכדו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא זצ"ל.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הגאון רבי יוסף משה סופר, מזקני התושבים בבתי אונגרין בירושלים ומוציא לאור ספרי "מרא דארעא דישראל' מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל. המנוח היה ממקימי הישוב הישן בבית שמש והנהיג את בית מדרשו ברחוב הרב מבריסק בבית שמש.
אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מזידיטשוב ספינקא זצ"ל, נפטר בט"ו בשבט תשע"ה בגיל 53.
הותיר אחריו דור ישרים .
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
בד"ה איך האב אים פינק פארברענגט מיט אים פאר 2 וואכן צירוק, ער איז דא געווען דאהי נאך געלט, א עכטער טיייערע איד, אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, איך וואלט אים געדארפט מער העלפן תנצב"ה
בכל פגע הריני מורגל להחזיק האמונה, כי לא נעשה דבר ביד המקרה רק על פי השגחתו יתברך, והריני מתאמץ בתפילה להעביר את רוע הגזירה, ולפיכך הריני מתייחס בקרירות להשתדלות (חזון איש אגרות ח"ב קלב)
בר חכים האט געשריבן:ברוך דיין האמת: תושבי בית שמש ובפרט תושבי הקריה החרדית נחלה ומנוחה המומים ואבלים על פטירתו הפתאומית של הרב הצדיק רבי יצחק אייזיק כהנא זצ"ל, רב בית כנסת ושטיבלא'ך חסידים בנחלה ומנוחה ברחוב הרב מבריסק והוא בן 55 בפטירתו.
אתמול (רביעי) בשעות הצהריים עבר דום לב ברחובה של עיר. כוחות ההצלה ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות והוא פונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, שם נפטר למגינת לב.
הרב כהנא זצ"ל נולד בירושלים בכ"ד אב תשכ"ג לאביו האדמו"ר הרה"צ רבי אלתר אליעזר כהנא זצ"ל מזידיטשוב ירושלים, ולאמו מרת חיה טויבא ע"ה נכדו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא זצ"ל.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הגאון רבי יוסף משה סופר, מזקני התושבים בבתי אונגרין בירושלים ומוציא לאור ספרי "מרא דארעא דישראל' מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל. המנוח היה ממקימי הישוב הישן בבית שמש והנהיג את בית מדרשו ברחוב הרב מבריסק בבית שמש.
אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מזידיטשוב ספינקא זצ"ל, נפטר בט"ו בשבט תשע"ה בגיל 53.
הותיר אחריו דור ישרים .
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
בד"ה איך האב אים פינק פארברענגט מיט אים פאר 2 וואכן צירוק, ער איז דא געווען דאהי נאך געלט, א עכטער טיייערע איד, אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, איך וואלט אים געדארפט מער העלפן תנצב"ה
מ'קען קיינעם נישט באשולדיגן, און ס'איז זיכער אז אל'ס איז פון אויבן זאל מער נישט פארקומען, אבער פריער האב איך גערעדט מיט א נאנטער קרוב משפחה, האט ער מיר געזאגט אז דער נפטר האט זיך לעצטנ'ס אנגערופן אז ער האלט ממש נישט אויס, און אז נאכן וויילן וואכן אין דער פרעמד קומט ער צוריק מיט ליידיגע הענט, והחי יתן אל לבו צו העלפן מיט וואס מ'קען, והמברכו מתברך בי"א דברים, לפחות געבן א גוט ווארט אויב מ'קען נישט עפעס אנדערש אז די אידן וואס קומען נאך געלט זאלן זיך נישט פילן אזוי צוקלאפט, ויה"ר שלא ישמע שוד ושבר בגבולינו אמן.
פאר בערך 15 יאר צוריק איז געווען אין כולל אין קרית יואל א איד א תלמיד חכם וואס האט געהייסן ר' יצחק אייזיק כהנא און געזאגט שיעורים, דער עולם איז נתפעל געווארן פון זיין גאונות, וואס ליגט מיר אין די ביינער ער האט גערעדט פון א איסור פון בארגן געלט אן א שטר, נישטא אזא זאך איך טראסט יענעם, ס'איז דא א חיוב צו שרייבן א שטר, און נאך אסאך אינטערעסאנטע הלכות וואס ער האט גערעדט.
בר חכים האט געשריבן:ברוך דיין האמת: תושבי בית שמש ובפרט תושבי הקריה החרדית נחלה ומנוחה המומים ואבלים על פטירתו הפתאומית של הרב הצדיק רבי יצחק אייזיק כהנא זצ"ל, רב בית כנסת ושטיבלא'ך חסידים בנחלה ומנוחה ברחוב הרב מבריסק והוא בן 55 בפטירתו.
אתמול (רביעי) בשעות הצהריים עבר דום לב ברחובה של עיר. כוחות ההצלה ביצעו בו פעולות החייאה ממושכות והוא פונה לבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים, שם נפטר למגינת לב.
הרב כהנא זצ"ל נולד בירושלים בכ"ד אב תשכ"ג לאביו האדמו"ר הרה"צ רבי אלתר אליעזר כהנא זצ"ל מזידיטשוב ירושלים, ולאמו מרת חיה טויבא ע"ה נכדו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר מספינקא זצ"ל.
בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו, בתו של הגאון רבי יוסף משה סופר, מזקני התושבים בבתי אונגרין בירושלים ומוציא לאור ספרי "מרא דארעא דישראל' מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל. המנוח היה ממקימי הישוב הישן בבית שמש והנהיג את בית מדרשו ברחוב הרב מבריסק בבית שמש.
אחיו, האדמו"ר רבי צבי הירש כהנא מזידיטשוב ספינקא זצ"ל, נפטר בט"ו בשבט תשע"ה בגיל 53.
הותיר אחריו דור ישרים .
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
בד"ה איך האב אים פינק פארברענגט מיט אים פאר 2 וואכן צירוק, ער איז דא געווען דאהי נאך געלט, א עכטער טיייערע איד, אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, איך וואלט אים געדארפט מער העלפן תנצב"ה
מ'קען קיינעם נישט באשולדיגן, און ס'איז זיכער אז אל'ס איז פון אויבן זאל מער נישט פארקומען, אבער פריער האב איך גערעדט מיט א נאנטער קרוב משפחה, האט ער מיר געזאגט אז דער נפטר האט זיך לעצטנ'ס אנגערופן אז ער האלט ממש נישט אויס, און אז נאכן וויילן וואכן אין דער פרעמד קומט ער צוריק מיט ליידיגע הענט, והחי יתן אל לבו צו העלפן מיט וואס מ'קען, והמברכו מתברך בי"א דברים, לפחות געבן א גוט ווארט אויב מ'קען נישט עפעס אנדערש אז די אידן וואס קומען נאך געלט זאלן זיך נישט פילן אזוי צוקלאפט, ויה"ר שלא ישמע שוד ושבר בגבולינו אמן.
פאר בערך 15 יאר צוריק איז געווען אין כולל אין קרית יואל א איד א תלמיד חכם וואס האט געהייסן ר' יצחק אייזיק כהנא און געזאגט שיעורים, דער עולם איז נתפעל געווארן פון זיין גאונות, וואס ליגט מיר אין די ביינער ער האט גערעדט פון א איסור פון בארגן געלט אן א שטר, נישטא אזא זאך איך טראסט יענעם, ס'איז דא א חיוב צו שרייבן א שטר, און נאך אסאך אינטערעסאנטע הלכות וואס ער האט גערעדט.
פאר בערך 15 יאר צוריק איז געווען אין כולל אין קרית יואל א איד א תלמיד חכם וואס האט געהייסן ר' יצחק אייזיק כהנא און געזאגט שיעורים, דער עולם איז נתפעל געווארן פון זיין גאונות, וואס ליגט מיר אין די ביינער ער האט גערעדט פון א איסור פון בארגן געלט אן א שטר, נישטא אזא זאך איך טראסט יענעם, ס'איז דא א חיוב צו שרייבן א שטר, און נאך אסאך אינטערעסאנטע הלכות וואס ער האט גערעדט.
עס איז אלעס פון אויבען, און נישט יעדער האט די מעגליכקייט צו העלפן פינאנציעל. אבער... א גוט ווארט, א וועטשערע, א מיטאג, אפילו א קאלטע גלאז וואסער קאן צומאל העלפן.
האמיר אמאל אויפגעמאכט די טיר ערב שבת נאכמיטאג, און א משולח מיט א באגלייטער זיינען דארט געשטאנען, ארום צוויי שטונדען פאר די זמן פון כניסת השבת. איך האב זיי געזאגט אז צופיל געלט האב איך נישט, אבער א גוטן טועמיה קאן איך זיי געבן. די צוויי אידען האבען דאס פארברענט אוואו די מלאכים פון אברהם אבינו. זיי האבען זיך אויסגעדריקט, אז דאס איז געווען ממש אלעס, צדקה, גמילת חסדים, אכילה, שתייה און לוויה. און ווי פארשטענדליך אז בשעת די טועמיה האב איך געמוזט זיצען מיט זיי און די בעסטע, אז נאך אזא טועמיה, האב איך שוין געמוזט געבן מער פון וויפיל איך וואלט ווען געגעבן סתם אזוי...
בס"ד א' שנת פקודי תשע"ט, אלה פקודי (חסרון) המשכן משכן (שנתמשכנו עיי' מס' שבת – ל"ט מלאכות - אלה הדברים, כ"כ כאן – ה'משכן משכן רמז על ג' משכונות) הרב ר' שמאול מרדכי ב"ר אברהם דוד ע"ה הרב ר' אלימלך ב"ר עזריאל ע"ה הרב ר' אברהם שמחה ניסן ע"ה ב"ר ליפא הכהן נ"י
ליידער החוט המשולש במהרה ינתק, דריי טייערע אידען, דריי ערליכע אידען, דריי יונגע אידען, אוי מה נאמר ומה נדבר, קען מען דען מיט ווערטער אויסדריקען דעם ווייטאג, ניין און ניין און נאל אמאל ניין, אלע דריי זענען דאך געוועהן עוסקים בצרכי צבור באמונה, און נישט סתם באמונה נאר מיט א געשמאק – א חן, אלע דריי אידען זענען געוועהן צבורישע מענשען, זיי זענען געוועהן מעורב בין הבריות און מעורב עם הבריות, אמת'דיגע נוח לשמים ונוח לבריות, אוי חבל על דאבדין ולא משתכחין.
דער נביא זאגט "בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד וגו'", האב איך מדייק געוועהן, קודם רעדט דער נביא צום פאלק "בת עמי" און נאך דעם זאגט ער "אבל יחיד עשו לך", יתכן אז פשט איז, אז דער גאנצער צבור זאל קלאגען, און אויסער דעם זאל יעדער איינער פאר זיך מאכען אן אבל יחיד, דאס הייסט אזוי, אמאל איז דא מענטש וואס טוט צבורישע זאכען וויא למשל א שמש אין א ריזיגען ביהמ"ד, ער טוט זיין ארבעט באמונה, אבער ער איז נישט פארמישט מיט יחידים, לעומת זה איז דא למשל עסקנים וואס טוען פאר'ן צבור און זיי זענען עוסק מיט יעדען לויט זיין מצב, די דריי אידען זענען געוועהן עוסקין בצרכי צבור, און אויך פאר יעדען עקסטער געטאן יותר מכפי יכולתם, והאמת הוא אז אפילו ווער עס האט נישט געברויכט עפעס ספעציעל האט אויך נהנה געוועהן פון זיי, זייערס א שמייכעל – א גוט ווארט – אפילו א בליק נאר – דעם עין טוב, איי איז דאס געוועהן זיס, אוי באשעפער מה היה לנו.
די מעשה איז אזוי, ר' שמואל מרדכי ע"ה איז מיין'ס אן ערשטע קאזין, די צווייא מאמעס זענען געוועהן שוועסטערס, בין איך דאך אויפגעוואקסען מיט אים, א זעלטענע דמות פון אן איש טוב וחסד "שאין דוגמתו", שוין לאנגע יארען וואס ער און זיין בני בית יבדל לחיים טובים ארוכים ולשלום העלפען אונז צו ביי חסדי טובים מאורות מיט א געוואלדיגע געטריישאפט.
ר' מיליך גליק ע"ה –איך קעם אים שוין יארען – מיר זענען דאך אינאיינעם אויפגעוואקסען, אויך איז אויסגעקומען אז די לעצטע יארען האבען מיר זיך צוזאם געטראפען ביי עסקנות, גאר שווערע קעיסעס, וואס זאל איך זאגען, וויאזוי זאל איך עס ארויסברענגען, וויפיל איך וועל נאר זאגען וועט מען עס נישט פארשטיין, זיין שכל הישר – זיין געטריישאפט – זיין איבערגעבענקייט – זיין ישרות, ועוד.
ר' אברהם שמחה ניסן ע"ה האב איך נישט געהאט אן עקסטערע שייכות, אבער הערענדיג וויאזוי מען רעדט וועגען אים ארט עס מיך טאקע אז איך איך האב נישט געהאט א נאנטען קשר מיט אים, אבער למעשה א איד וואס טוט אזויפיל פאר כבוד שמים איז יעדער נהנה פון אים, און יעדער האט שייכות מיט אים.
באמת קלער איך אריין וואס איס דער ענין פון מספיד זיין, וועם איז מען מספיד – ווער איז דא וועמען מען באוויינט, דעם נפטר אדער די לעבעדיגע, אדער גאר קלאגט מען מיט'ן רבוש"ע, (אין גמרא שפראך הייסט עס יקרא דחיי אדער יקרא דמותא, בערך אזוי), לאמיר עס מסביר זיין, אז א איד גייט אוועק פון די וועלט זקן ושבע ימים, אגעלעבט א לעבען פיל מיט תורה ומצות, איבערגעלאזט דורות ישרים ומבורכים, אנגעזעטיגט מיט זכותים און מיט יסורים, איז דאך לכאורה נישטא וואס צו קלאגען, אדרבה וואויל איז אים אז ער האט זוכה געוועהן דערצו, דאס איז דאך דער תכלית, דער עולם הזה איז דאך נאר א פרוזדור, אלא מאי דער קלאג איז אונז האמיר פארלוירען א צדיק, די ווייטאג איז אז מיר וועלען נישט האבען מער דעם דמות פון אן ערליכער איד פאר אונז,.
אבער למעשה איז דא נאך א שרעקליכער ווייטאג, דער תנא זאגט יפה שעה אחת בעוה"ב מכל חיי עוה"ז ויפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, ד מ אז איין שעה עבודת השם בעוה"ז איז מער וויא "כל חיי עוה"ב", עס איז דאך נורא נוראות, חיי עוה"ב איז דאך נצחיות בלי שיעור וגבול, טריליאנען יארען און נאך מער, איז איין שעה דינען דעם אייבירשטען בעולם הזה מער ווערט – מער חשובער, איז אז א איד אן עובד השם גייט פון דער וועלט איז עס א שרעקלכער פארלוסט פאר'ן רבוש"ע, זאגט דער הייליגער מהרי"ל אז פאר דעם זאגט מען קדיש "יתגדל ויתקדש שמי' רבא", דער חלל זאל נתמלא ווערען.
זאגען אבער די הייליגע חז"ל "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" און דא וועלען די טייערע קינדער בע"ה ממשיך זיין די עבודת הקודש – די מצות ומע"ט, איז עס כאילו ער איז בחיים, אבער פאר אונז איז עס בכל אופן א מעכטיגער קלאפ, די דמות דיוקנו של אביו איז נישטא, ועל דא קא בכינא.
עס איז נאך דא אזויפיל צו שרייבען יכלה הזמן והם לא יכלו, ועוד חזון למועד, העיקר הוא "והחי יתן אל לבו", בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לא כסף וזהב וכו', נאר מצות ומע"ט, נישט קיין בילדונגס, נישט קיין אורח הכבוד, וכו' אפילו נישט די ריזיגע בתי מדרשים און ישיבות וואס זיי האבען אויפגעבויט אויב זיי האבען עס אפגענומען בעוה"ז מיט כבוד און קלאטשערייען, נאר די מצות ומע"ט וואס מען טוט אגאנץ לעבען מיט באשיידנהייט און צניעות, דאס באגלייט ארויף, וויא אויך, עס איז די "אייכות נישט די כמות" והבן כי קצרתי, אדרבה קוקט אייך אום וויא דער צבור באוויינט די דריי אידען, יעדער וואס האט זיי געקענט שפירט פערזענליך דעם ווייטאג, און קלאגט אויף זיי, מען זעהט אז עס איז אן אינערליכע צער היוצא מן הלב, טוב שם טוב משמן טוב.
וועלען מיר מסיים זיין מיט א ווארט מענינא דיומא, עס איז ימי שמחה, וויא קען מען דאס באווייזען אז מען איז צוריסען פון ווייטאג, נאר אז דאס איז דער רצון השם טוט מען עס, מען לייגט אוועק אלע געפילען פאר'ן רבוש"ע, אמת עס איז זייער שווער, אבער דאס איז א איד, דאס האט דער נפטר אונז אויסגעלערנט און דאס וועלען מיר טאן, עס מיינט נישט אז מיר זענען מסיח דעת פון'ם צער, נאר אז מיר לייגען עס אין דער זייט אויף דערווייל, און בקרוב וועלען מיר זוכה זיין צו תחיית המתים, ובלע המות לנצח ומחה ד' דמעה מעל כל פנים אמן,
ישראל לוי הכהן האט געשריבן:און אנטווערפן איז דעם ערב שב''ק ביים הדלקת הנרות נפטר געווארען האשה מרת ווייסבוים אשת הר''ר שלום ווייסבוים ע''ה און עלטער פון 74 יאר אלט. זי האט ליידער אסאך מיט געמאכט , 2 קינדער מיט א מאן אוועק בחייו ד' ישמרינו.
ברוך דיין האמת: באנטורפן שבבלגיה נפטרה בין השמשות של כניסת השבת בגיל 75, האישה הצדקנית מרת שושנה ווייסבוים ע"ה, אלמנת הרה"ח רבי יחזקאל שלום ווייסבוים ז"ל, מנכבדי וחשובי חסידי גור באנטוורפן, שבבלגיה שנפטר בחודש אלול תש"ע.
ביום ראשון האחרון, כאשר מצבה כבר היה קשה מאוד, ביקשה שיכינו לה את נרות השבת, בערב שבת הביאו לה את נרות השבת להדליק והיא איחלה 'גוט שאבעס' והשיבה את נשמתה ליוצרה במעמד מנין שהיה בביתה. רק ביום שישי שעבר נכנס אליה האדמו"ר מויז'ניץ שהגיע לביקור בבלגיה והשאיר לה את הספר 'רזיאל המלאך'. המנוחה ע"ה, נולדה לאביה הרב דב בעריש קיין ז"ל מתל אביב. בחייה נפרד ממנה למנוחת עולמים - בעלה הרה"ח רבי יחזקאל שלום ויסבום ז"ל, מנכבדי וחשובי חסידי גור שבבלגיה ומהדמויות הבולטות בקהילה החרדית באנטוורפן.
לפני כעשרים שנה איבדה את בנה ר' אברהם מרדכי ז"ל ורעייתו ע"ה, שנהרגו באסון המסוק ב'גרנד קניון' באריזונה במהלך טיול. באסון אז נהרגו שני יהודים נוספים.
בחודש ניסן תשע"ז נחתה עליה צרה נוספת, כאשר בתה האישה הצעירה מרת טאבה מרים ריכטר ע"ה, נפטרה לאחר המחלה הקשה בגיל 47.
שכניה בבלגיה מספרים ל'בחדרי חרדים', כי למרות ייסוריה הרבים לא נתנה לעצמה להיחלש באמונה. ובגבורה שאין כדוגמתה המשיכה בחייה בתפילותיה הזכות ובאמירת התהילים שהיו לשם דבר באנטוורפן.
הותירה אחריה את בניה, רבי משה ויסבום מטורונטו שבקנדה, בתה הנשואה לרב צבי פלדמן, ואחיה הרב קיין מלוס אנג'לס ואחות נוספת בארה"ב.
הלוויתה תיערך מחר, יום ראשון, בקהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן והיא תיקבר בבית החיים בפיטא שבהולנד.
.
טעקסט בלויז די ווארט INFO צו 718-480-0545 און מען ארלעדיגט דיר א פאלעסי #קהלייף