נייעס איבער די שומרי שמיטה בארה"ק

[חניוק]

ווי עס קוקט אויס וועט זיין א געלעגענהייט צו זיין זהיר פון די "געפערליכע אנקלעבעדיגע חשש" פון שמיטה, און מקפיד זיין נישט צו נעמן פון די לולבים...

אבער צו אנרופען א פארמער אדער צוויי, אדער צו טוהן עפעס צו האבן שייכות מיט "קיום" מצוות שמיטה דאס איז שוין נישט פון די גאנגבארע פארקויפנדע וועג פון טוהן מצוות...

ישעמו ענוים וישמחו.

[חניוק]

הערליכע געימס פאר די קינדער. אפשר קען מען דאס פראגרעממען אויף אידיש, און לייגן ביי די קאמפיוטער רום אין די חדר.

[חניוק]

א שיעור דרשותאויף די שיטות פון גבול דרומי

[חניוק]

ר' שאול ראזען, זהירות מיט שמיטה פירות, האט געפונען אין די שבת'דיגע מאכלים שמיטה פירות געקויפט ביי shop rite

געדארפט כשר'ן און געדארפט לאזן פארפוילט ווערן, די מייערן פון שבת קודש, און די זופ איז געגאסן געווארן אין די טשולענט, איז די טשולענט אויך געגאנגן א אגאנג...

[בדרך אגב, וואס זוכט א יהוד איינקויפן אין שאפ-רייט????....]

די עיקר וואס מ'וויל זיך נישט אפלערנען:
אויב מוועט נישט נזהר זיין צו מקיים זיין די מצווה בשמחה רבה, און נישט ארויפקלעבן די טיטל "חשש" "אוועקשטיין פון שמט..." וכו', "אכטונג געבן" "מחמיר" די אלע טיטלן איז נישט די לכתחילה און אוודאי נישט קיין וועג פון מחנך זיין זיך און די קינדער!

לויט די רידב"ז און קוממיות'ר רב זצוק"ל איז דוקא יא א מצוה ארויסברענגען די פירות קיין חו"ל און דורך דעים העלפן די גבורי כח וואס פאלן אונטער

"מי לה' אלי"!!!!

[חניוק]

סעפעס אדורך א געזעצ אין ארה"ק לטובת בעלי חובות

[חניוק]

חתם סופר [מסכת סוכה דף לו ע"א ד"ה דומה]: "ואספת דגנך" [דברים יא, יד], "בארץ ישראל העבודה בקרקע גופה מצוה, משום יישוב ארץ ישראל, ולהוציא
פירותיה הקדושים. וכאילו תאמר לא אניח תפילין מפני שאני עוסק בתורה, ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני שאני עוסק בתורה".עכ"ל, ועי"ש עוד.

נו לאמיר זינגען "אשרי מי שעמלו באסיפת דגנו, אשרי מי שעמלו באסיפת דגנו, ועושה נחת רוח ליוצרו"....

[חניוק]

פעם חשבתי כתב:
עוד טיפת נוסטלגיה:
מי זוכר את ה"תחנות חלוקה" של האוצר בית דין של הרב לנדא, לחלוקת פירות הדר, שהיה בתוך אוטובוסים עתיקים של "דן", שהונחו בכמה מגרשים בעיר?
היה אוטובוס תקוע בכניסה לפרדס ברמן, ליד פינת רח' הירש.
וחילקו את התפוזים לפי תלושים מרובעים קטנים [כמו בולים], ובלי כסף.

[חניוק]

חתני התתי”ם של ‘דגל ירושלים’ בדיני שביעית התברכו ע”י הרבנים

[חניוק]

קען מיר איינער מסביר זיין פארוואס איז די אשכול א "וואן מען בענד"?

[פארשטייסט?]

דער עולם דא וואוינט נישט אין ארץ ישראל ממילא זעמיר נישט באקאנט מיט אלעס ארום שמיטה, אויב ווילסטו מאכן דעם עולם דא אינטרעסירט דערין דאן נעמט די מיה און שרייבט אויף אידיש, אויכעט נאר אינטרעסאנטע נייעס.

פארשטייסט?

[חניוק]

גם מי שמסתמך על היתר מכירה מפרנס לא יהודים

על רקע קריאתו של הרב יעקב אריאל לחזק את החקלאות היהודית אומר עמיר דרור פוגלמן "אוצר הארץ הוא היחידי שמספק ירקות ופירות תוצרת חקלאות יהודית בלבד"

אוצר הארץ הוא היחידי שמספק ירקות ופירות תוצרת חקלאות יהודית בלבד. לאחר שכבר חלפה רוב שנת השמיטה, אנו יכולים לומר בבירור עמדנו במשימה. סיפקנו לתושבי ישראל תוצרת חקלאית יהודית מובחרת ומגוונת לאורך כל השנה ובכל הארץ, ותוך הקפדה על כל דקדוקי הלכות השמיטה. בכך הצלנו חקלאים יהודים רבים מפגיעה קשה בפרנסתם.


הרב אריאל: חקלאי 'אוצר הארץ' על סף קריסה

חרדים? גם דתיים לאומיים 'חוטאים' ביבול נוכרי
50% תוצרת לא יהודית בשוק

במהלך שנת המשיטה סופגת החקלאות הישראלית מכה קשה. כשרויות רבות מעדיפות יבול נוכרי שמגיע ברובו משטחי הרשות הפלסטינית ומיעוטו מתוצרת ירדן או גידולי חו"ל אחרים. סך ההיקף של החקלאות הזו מגיע להיקפים שנעים בין 25% ל-30% מהשוק כולו. לצד אלו, גם החקלאות שמשתייכת לקטגוריה של 'היתר המכירה' מגדילה את נפח החקלאות הלא יהודית. ההערכות בשוק הן שכ-25% מהתוצרת החקלאית שמקורה ב'היתר המכירה' מקורה בחקלאות ערבית או חקלאות נכרית תוצרת חו"ל. כלומר, גם מי שאוכל היתר המכירה, 25% מהתצרוכת שלו מקורה בחקלאות לא יהודית. המשמעות של כל הנתונים הללו היא שכ-50% מהתוצרת החקלאית בשמיטה מגיעה ממקורות לא יהודים. מכאן שהתוצאה הישירה של שנת השמיטה שחקלאים יהודים מודרים מהחנויות ופרנסתם נפגעת. זוהי שנה קשה לחקלאי. אין חקלאי שיכול להתקיים ממשק חקלאי שמושבת למשך שנה וחצי, בעקבות שנת השמיטה, ופעיל רק חמש שנים וחצי.

לא רק אוצר בית דין בלבד

כדי לפתור את בעיית החקלאים בישראל, הקמנו את אוצר הארץ. המטרה הייתה לשמר את החקלאות היהודית בישראל שמהווה את הבסיס הציוני האיתן ביותר מבלי לוותר על כל ההידורים האפשריים בקיום מצוות השמיטה.

לכן, בזכות רבני מכון התורה והארץ בנשיאות הרב יעקב אריאל פיתחנו שש מקורות אספקה עיקריים שאפשרו לנו לספק את התוצרת שלנו לאורך כל השנה. המקורות עליהם הסתמכנו: יבול שישית, ערבה דרומית, מצעים מנותקים, גבול עולי מצרים, וכמובן אוצר בית דין. כשחסר ממקורות אלה סחורה אנו מקבלים הנחיות ברבני בית הדין של אוצר הארץ אם לספק סחורה אחרת ואם כן הם מורים לנו מאיזה מקור ואנו מספקים רק לפי הנחייתם.

לא רק מובחרת גם הכי זולה

כיום, לאחר שכבר יותר מעשרה חודשים מתוך שנת השמיטה כבר מאחורינו, אנחנו יכולים להביט אחורה בסיפוק ולומר שעמדנו במשימה. חקלאים רבים מכל הארץ ובראשם חקלאי הדרום הצליחו להתפרנס בכבוד תוך שמירה מלאה של הלכות השמיטה. מי שבודק את המחירים בשוק מגלה שפירות מאוצר בית דין זולים בדרך כלל מרוב נקודות המכירה בארץ. ניתן לומר, שכיום למעט ענבים, אנו זולים מרוב החנויות והירקנים. כאשר גם בענבים נהיה יותר זולים במהלך השבועות הקרובים.

איך אנחנו עושים את זה? פשוט. שיטת התמחור שלנו שונה ומבוססת בעיקרה על שיטת התמחור של אוצר בית דין. שיטה זו פועלת על פי עיקרון של החזר ההוצאות הקבועות וההוצאות השוטפות ותשלומי שכר עבודה שכר ניהול פחת ועוד. אם נוצר עודף כספי מסוים בגלל תנאי השוק הוא לא הולך לכיס של אוצר הארץ אלא כולו הולך למטרות צדקה. למשל, בפסח האחרון סיפקנו 30 טון ירקות לעמותת "אורות", כאשר אוצר הארץ שילמה את הוצאות ההובלה לנקודות החלוקה.

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!
על כן, קריאתו של הרב יעקב אריאל שליט"א לרבני הקהילות היא ממש קריאה קדושה. הרב אריאל קורא לנו לחזק את החקלאות היהודית על ידי רכישת פירות וירקות מאוצר בית הדין, כל זאת מתוך הקפדה מלאה של הלכות שמיטה למהדרין.

==

עמיר דרור פוגלמן הוא מנכ"ל אוצר הארץ

[Gevald Geshrigen]

מאך עס נישט ערגער ווי עס איז. אוודאי איז בעסער אידיש און דאן וואלט עס אינטערסירט אסאך מער אבער אויב אונזער חניוק קען נישט איבערטייטשן יו גאטטע גיוו קרעדיט עז איז. סאררי פאר מיין בויך קרעמפן.

[אזוי וויל איך]

סאטמאר וויליאמסבורגע רב באזיכט ביי די שמוטה פעלדער

[חניוק]

ייש"כ פאר די שיינע בילדער

ווען עס איז דא די שמועסן, ביטע אפדעיטן

[חניוק]

איז מותר צו קויפן פירות שמיטה פון הפקר? ניין. אבער נישט אין געשעפט אפשר יא!

זעה דא, וואס זאגט איר?

[קראצער]

I see. Will try to work on those tonight. Thanks for your input

[אוהב ספרים]

[בדרך אגב, וואס זוכט א יהוד איינקויפן אין שאפ-רייט????....]

וואס פונקטליך איז די פראבלעם פון קויפען אין שאפרייט

[בענקעל]

להסיר מכשול

[חניוק]

א הערליכע צונעמן לויט זיין אייגנארטיגע הערליכע וועג פון צונעמן טעמי מצוות התורה מתוקים מדבש. זעהט פאר זיך

[חניוק]

הרבנים בוחנים את האתרוגים : JDN
משלחת של רבני 'וועד הכשרות' של הבד"ץ בפרדסי האתרוגים: "רואים את ברכת השנה השביעית"

הפרדסים הגדולים שבאיזור כפר חב"ד אירחו בשבוע האחרון משלחת נכבדה של רבנים מטעם 'וועד הכשרות' של בד"ץ העדה החרדית, כשבראשה הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמן שליט"א הרב הפוסק של וועד הכשרות, ביחד עם צוות הרבנים, הגרח"י כהן, הגר"ג נויפלד והגרא"י סטאריק, שליט"א
מערכת שטורעם
הפרדסים הגדולים שבאיזור כפר חב"ד אירחו בשבוע האחרון משלחת נכבדה של רבנים מטעם 'וועד הכשרות' של בד"ץ העדה החרדית, כשבראשה הגאון הגדול רבי אברהם יצחק אולמן שליט"א הרב הפוסק של וועד הכשרות, ביחד עם צוות הרבנים, הגרח"י כהן, הגר"ג נויפלד והגרא"י סטאריק, שליט"א.

אל המשלחת הצטרפו המפקחים מטעם 'וועד הכשרות', אשר מהווים שליחי בית הדין, מאחר והפרדסים נמצאים תחת סמכות 'אוצר בית הדין' של הבד"ץ, שהוא בלעדי באתרוגים בלבד.

המפקחים בשטח, הציגו לעיני הרבנים את המשמעות המרחיקה לכת של כל ההוראות המחמירות מטעם הבד"ץ בענייני שביעית, אשר עמהם מתמודדים יום יום. האיסור לבצע דילול בפירות, כיפוף שגורם לצימוח, תיקוני מסגרות ורשתות, כל אלה בתוך 72 הוראות פרטניות לכל תהלוכות הפרדס, דורשים מאמץ מוגבר וכוח השגחה נרחב, הנופלים על כתפי שלוחי בית דין של הבד"ץ הממלאים את תפקידם בנאמנות ובמסירות.

הרבנים הביעו את התפעלותם מנכונות בעלי הפרדס שקיבלו עליהם לשמור כל ההוראות בנוגע לדיני שביעית, וכן מהמאמץ המוגבר שמשקיעים המשגיחים מאז תחילת שנת השמיטה וחיזקו את ידיהם, תוך שהם אומרים להם ש"שלוחי בית דין, הם שלוחי כלל ישראל, ולתועלת ציבור היראים כדי לקיים נטילת אתרוג למצווה לקראת חג הסוכות הבעל"ט.

בעת הביקור עלו בפני הרבנים שאלות שונות בעניני שביעית הנוגעות לקטיף האתרוגים ע"י שליחי בית דין, הרבנים נתנו את תשובותיהם המחכימות בכל פרט ופרט, על פי מסורת ירושלם ובדרך אבות בית הדין עוד מהמאה הקודמת.

שוב ושוב הוזכרו פסקיו הגאוניים של הראב"ד הגאון רבי פנחס עפשטיין ובית דינו, נבג"מ, אשר קבע את אופיו של 'אוצר בית הדין' על אתרוגים מטעם הבד"ץ, מזה למעלה מחמישים שנה, ואשר על פיהם נוהג הבד"ץ עד ימינו, בלא לזוז זיע כלשהו ממנו.

לקראת סיום, סיפרו בעלי הפרדסים בנוכחותם של שליחי 'אוצר בית הדין' בפני הרבנים, את העובדה המרנינה כי למרות הצמצום בעבודות הפרדסים עד למינימום בגלל איסורי שנות השמיטה, דבר אשר משפיע על איכות האתרוגים, עם זאת, הם ציינו כי הם רואים מתוך השטח את "ברכת השנה השביעית" בס"ד, כאשר יבול האתרוגים בפרדסים אלו עלה על כל הציפיות, הן בכמות והן באיכות, מכל הבחינות.


http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=82049
כ"ה במנחם-אב תשע"ה

[חניוק]

גיבורי כח: חגיגת בציר בכרם שומר השמיטה ביצהר
משפחות מכל רחבי הארץ הגיעו לבציר מיוחד בכרם שומר השמיטה ביצהר • "יש לנו הזדמנות לקיים כפשוטן את מצוות הארץ

משפחות מכל רחבי הארץ נענו אתמול (ד') לקריאתם של בעלי כרם תקומה ביצהר והגיעו להשתתף בחגיגת הבציר בכרם שומר השמיטה. בעלי הכרם, בועז אלברט ואריה ברמסון, הפקירו את הכרם כמצוות התורה ונמנעו מלבצע בו כל מלאכה בשנת השמיטה.

"הכרם בן 13 שנה ולמעשה זו השמיטה השניה בה הכרם מופקר. זה לא פשוט לאבד יבול של עונה אבל אנחנו סומכים על ברכת ה'", מספר אריה ברמסון.

"שמחנו מאוד לראות משפחות מאלעד, פתח תקווה, מהגליל וכמובן מהשומרון, שבאו לבצור ולהנות מטוב הארץ, וכבר פנתה אלינו קבוצה מנתיבות שרוצה להגיע לבציר. יש לנו הזדמנות לקיים כפשוטן את מצוות הארץ וזה הדבר שהכי משמח אותנו בכרם".



הכרם נטוע על פני 13 דונם וגדלים בו ענבים מזני קברנה סובניון, מרלו וסנגובזה.

ממש נתפעל צו ווערן!
המשתתפים בבציר הוזמנו לדרוך את הענבים בגתות העתיקות המקיפות את הכרם. "לאחר השתילה התברר לנו שמדובר בשטח מעולה ליין שמוציא ענבים איכותיים שיקבי הבוטיק מאוד רוצים אותם. הארכיאולוגים שהגיעו לכאן גילו מערכת גתות מהתקופה החשמונאית ממש בסמוך לכרם, וכך התברר לנו שגם החשמונאים לפני כ-2000 שנה הבינו את טיב הקרקע ושתלו כאן הרבה כרמים", הוא מספר.

[חניוק]

א בילד מער פון מיליאן ווערטער

זעה מער

[חניוק]

הערליכע מעמד נאך וואס טאטעס און קינדער האבן מסיים געווען מסכת שביעית

[חניוק]

אזוי ווי מיר האבן געשמועסט, די שומרי שמיטה פארמער גרייטן זיך אויף א 50 פערצענט פארלוסט איבער די פירות וואס וואקסן בברכת ה'

און אנשטאט וועלן די מאראקאנער גויים הנאה האבן פון אונזער שווער געשווייסטער פאר דאללר...

[אבער לכו"ע טאר נישט נאר דאס זיין די מכריע, אז הלכה זאגט אזוי אין לנו רשות להרהר, די שאלה איז נאר וואס זאגט די הלכה אריינגענומען דעם פאקט, נישט ווען מען טוט מתעלם זיין מפוסקי חו"ל המציאות בשטח...]

זעהט דעם ארטיקל:
Despite Rabbinic Support, Israeli ‘Four Species’ Business Anticipates 50% Loss over Shmita Issues

By: JNi.Media
Published: August 17th, 2015
46Share on Facebook (Opens in new window)465Click to share on Twitter (Opens in new window)5Click to share on Google+ (Opens in new window)Click to share on Reddit (Opens in new window)Click to share on LinkedIn (Opens in new window)Click to share on StumbleUpon (Opens in new window)Click to share on Tumblr (Opens in new window)Click to print (Opens in new window)Click to email this to a friend (Opens in new window)
PRINT
Time to Pick an Etrog
Photo Credit: Yonatan Sindel/Flash90
(JNi.media) In advance of the upcoming Sukkot holiday season, Israeli distributors of the four species—Etrog (citrus fruit), Lulav (date palm), Hadas (myrtle) and Arava (willow) are expecting the current shmita (fallow) year will take a significant toll on their sales. This is despite well-known and commonly accepted halachic adjudications that allow for the purchase of Israeli-grown produce on the shmita year.

Despite the religious mandate which requires that farming be curbed during this year, leading religious authorities have approved legalistic measures to allow for the purchase of four species grown in the holy land and in so doing limit the economic damage to local Jewish growers and distributors.

The most popular method, also used for all produce grown during shmitta, the sale of four species is supervised by a rabbinic court which ensures that the sale takes place outside the restrictions of the shmitta year – a process known as Otzar Beit Din (Heb: court’s treasury). The Eretz Chemda Institute in Jerusalem issued a specific ruling detailing the halachot permitting and even encouraging the purchase of Israeli-grown produce in the shmitta year.

According to statistics from Israel’s Ministry of Agriculture, in recent years, some 350,000 sets of the “arba minim” (Heb: four species) sets were shipped internationally. The largest market outside Israel is in the US, with some 290,000 sets sold; an additional 60,000 reach other parts of the world. But this year many consumers choose not to buy Israeli-grown produce, which could result in as a more than fifty-percent drop in the four species market, according to the Ministry’s analysts.

The greatest beneficiary of this decrease in Israeli sales are etrog growers in Morocco, who capitalize substantially on the shmita year with some 2,500 etrog trees planted in recent years in preparation for this year’s sales.

Steve Berger, who lives in Los Angeles and is President of MyIsraelConnection.com, has become a leading distributor of the four species and is encouraging clients not to abandon Israel in this shmita year. “Shmita is a beautiful and ancient ideal which is at the heart of Jewish tradition,” Berger says, adding, “But it is not designed to create a situation where Jewish consumers are hurting the Israeli economy and favoring the coffers of Morrocon farmers. Rather, we need to ensure that people continue to buy from Israeli farmers and distributors.”

Berger’s partner Mickey Katzburg, who supervises the Israeli distribution of the four species, warns that the damage to the Israeli four species market will extend far past this year if too many consumers turn their backs on Israel. “If too much of the sales of etrogs go to Morocco, the farmers there will be able to develop a farming infrastructure at a faster and more competitive rate than their Israeli competitors and slowly take bigger and bigger pieces of the market in the coming years,” Katzburg warns.

It should be noted that the major issue in relation to shmitta comes from the growth of the etrog. The lulav (palm frond) can be harvested from Israeli trees even during shmitta and a sizable portion of the lulav market has already been irreversibly lost to palm growers in northern Egypt who boycotted Israel, and transferred to Israeli farmers. Many halachic authorities also accept harvesting the myrtle branches during shmita, while the willows for foreign customers are almost always produced in their own markets because they are too delicate to survive long distance shipping.

“Our objective is to remind our customers that they have the ability to limit the economic damage that this holiday season could present to the Israeli growers for whom the sale of etrogim is their very livelihood,” Berger says. “This can be fully accomplished within the spirit of the shmita year and there is no disputing that there will be a reduction in the crop this year in recognition of this ancient and blessed law. But when halacha gives us the option to support our Israeli farmers and the nation’s economy, we need to be sure that we do everything in our power to do so.”

[מיסטעריעז]

דער רבש"ע זאגט ועשת את התבואה לשלש השנים און די פארמערס "גרייטן זיך" אויף שאדן?!