ר' אברהם משער-אריה [=פורט-ליאון], שלטי הגבורים, מנטובה שע"ב, דף קפג ע"ד - דף קפד ע"א, האלט אז איוב האט געוואוסט פון המצאת הדפוס איבער 3,000 יאר צוריק:
ואני לא אוכל להתאפק מלדבר תועה על כל החכמים שבדורנו אין נקי שהאמינו היות מלאכת הדפוס דבר חדש כבר לא היה לעולמים אלא קרוב למאה שנה שעברו, כאשר דברו הם, ולא ידעו ולא הבינו שמלאכת הדפוס היתה גלויה לנו למאות ולאלפים של שנים, וכמעט סמוך לבריאת העולם, ולמעלה הרבה מזמננו זה, כי איוב היה מיועצי פרעה ככתוב בשמות רבה... ומי לא ראה איוב בקי בכל משפטי הכתיבה אשר זכרנו עד עתה [=המצאת הדפוס]? דרשו בספרו סימן י"ט ותמצאו כתוב שם שכשהיה מתרעם על הסגופים והצרות שבאו עליו בקטרוג השטן אמר בפירוש 'מי יתן אפו ויכתבון מלי' שהיא הכתיבה הנעשת ברשימת הדיו, 'מי יתן בספר ויחקו' והיא הכתיבה החקוקה והמלאה גם יחד הנעשת במלאכת הדפוס בנייר... הרי שהחכמים האלה לא דברו נכונה כשהאמינו שהדפוס הוא דבר חדש, כי איוב כתב הדפיסה בהדיא כאשר שמענו וראינו.
השווה: רבי מאיר עראמה, מאיר איוב, ויניציאה שכ"ז, איוב יט כג, דף נז ע"ב: "ויוחקו, מן חקקי און, והוא הכתב הנדפס".
דבריו של רבי מאיר עראמה, לא נאמרו כלפי ה'דפוס' שהומצא קרוב לזמנו, רק כעין מה שכתב – כמאתים שנה טרם המצאת הדפוס – רבי אלעזר מגרמיזא בספר הרוקח, פאנו רס"ה, סי' רפ: "מה שנדחקות בדפוס אינה כתיבה, דוקא לגבי גט, אבל ביום טוב אסור לסמן בו". כן כתוב גם בספר הקנה, מהדורת קראקא תרנ"ד, דף קח ע"ב: "כתבו בדפוס פסול עד שיכתוב בקולמס". ברור שהתכוונו לענין שאמרו חז"ל, בגיטין כ ע"א: "תנו רבנן, וכתב – ולא חקק, למימרא דחקיקה לאו כתיבה היא...".
