חסיד'ישע יסודות אין פריערדיגע מקורות

[יידישע קהילות]

עס וואלט כדאי געווען צו מאכן א ליקוט פון די יסודות וועלכע זענען אנגענומען אז עס איז א "חידוש" פון בעש"ט הקדוש זי"ע אדער תלמידיו, אבער עס ווערט שוין געפונען אין פריערדיגע ספרים.
דער הסבר איז פשוט, דער בעש"ט איז נישט געקומען מאכן א נייע תורה, ער האט נאר איבערגעחזר'ט און איבערגעפרישט די הייליגע תורה וואס מיר האבן אלע באקומען ביים הר סיני מפי הקב"ה ביד משה רבינו ע"ה.
פארשטייט זיך אז געוויסע יסודות האט ער מער מדגיש געווען און מעורר געווען אויף זיי לפי דעתו הגדולה.
דאס איז דער תירוץ אויף די באקאנטע קושיא וויאזוי קען זיין אז דער בעש"ט האט מחדש געווען די תורה אויף "ה' צלך", בו בזמן וואס עס איז א בפירוש'ע חז"ל אין מדרש? דער תירוץ איז אז דער בעש"ט האט עס טאקע נישט מחדש געווען אבער עס איז געווען מרגלא בפיו און כסדר דאס איבערג'חזר'ט און משריש געווען בתלמידיו.
דער יסוד קענען מיר לערנען מדבריו הקדושים פון דעם קדושת לוי זי"ע.
אין קדושת לוי שטייט אין די פאלגענדע פלעצער:
- קדושת לוי בראשית לחנוכה ד"ה הנה הבחינה
וכמו ששמעתי מהבעל שם טוב על פסוק 'ה' צלך' (תהלים קכא, ה), כמו שהבעל חי עומד אצל הצל, הנה כפי תנועותיו כן מתנועע הצל, כן כביכול ברוך הוא וברוך שמו, כפי מעשים של
אדם התחתון כמו כן עושה עמו מלעילא כביכול, דהיינו אם יתנהג אדם עם חבירו במדת החסד כן מתנהג עמו השם יתברך כביכול. לכן מה מאוד היה ראוי להתנהג במדת החסד תמיד,
כדי שימשיך עליו גם כן מדת החסד, ואז ייטיב לו.
- קדושת לוי שמות פרשת בשלח ד"ה או יבואר
דהנה הבעל שם טוב אמר פירוש הפסוק (תהלים קכא, ה) ה' צלך, שהשם יתברך הוא מתנהג עם האדם גם כן כמו הצל, כמו שכל מה שהאדם עושה גם הצל עושה, כן הבורא ברוך הוא
מתנהג עם האדם גם כן כמו שהוא עושה.
- קדושת לוי שמות פרשת בשלח ד"ה והנה ידוע
כמאמר הכתוב (תהלים קכא, ה) ה' צלך, וכמו שהבאתי לעיל (ד"ה או יבואר אז ישיר) בשם הבעל שם טוב, ה' צלך, כמו שהצל עושה מה שהאדם עושה, כן כביכול כמו שהאדם מתנהג
למטה כן מנהיגין אותו מלמעלה. לכן אם מתנהג במדת רחמים גם מלמעלה מרחמין עליו כו',
- קדושת לוי שמות פרשת בשלח ד"ה ולכך אם
ולכך אם אדם בטוח בה' שהשם יתברך יעשה לו כל צרכיו, גם למעלה ממלאין לו כל משאלותיו, אבל אם אדם דואג תמיד על פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, אזי גם למעלה יחסר פרנסתו.
ולכן 'אשרי איש שלא ישכחך' ושם בטחונו בה', כי אז ה' צלך ומכין פרנסתו, כמו שהוא בוטח בה' שהאל עושה כל צרכיו כן האל נותן לנו כל צרכינו.

לעומת זה טרעפן מיר אז ער ברענגט דאס ווארט טאקע בשם דעם מדרש
- קדושת לוי שמות פרשת פקודי ד"ה או יבואר
ויבואר על פי דמבואר במדרש על פסוק (תהלים קכא, ה) ה' צלך, מה הצל מה שאדם עושה הצל עושה, כך כביכול מה שאדם עושה ה' עושה. ולכך צריך שיעשה חישוב דרכיו, כיון
שהשם עושה מה שהוא עושה, לכך צריך לדקדק היטב כל מעשיו ודבוריו כרצון השם, ולא יאמר מה מעשי ודבורי, כיון שהשם עושה מעשיו, רק צריך לעשות חישוב מעשיו ודבוריו.
- קדושת לוי ויקרא פרשת מצורע ד"ה והנה נבין
הנה איתא במדרש על פסוק (תהלים קכא, ה) 'ה' צלך', כי מה שאדם עושה, הצל עושה תנועות האדם, כאשר האדם עושה כן הצל עושה אחריו כעשייתו וכהוייתו.

שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם. ער פארענטפערט דאס אליינס:
- קדושת לוי שמות לפורים ד"ה או יבואר
דהנה ידוע מדברי הבעל שם טוב ומן המדרש על פסוק ה' צלך כו' (תהלים קכא, ה), דהצל עושה כל דבר שהאדם עושה, וכן כביכול אצל השם יתברך, דכל מה שאדם עושה למטה מעורר עובדא דלעילא, ועושה הקדוש ברוך הוא דוגמתו. כשאדם עושה צדקה למטה, גורם שהשם יתברך משפיע גם כן חסד וצדקה.
- קדושת לוי במדבר פרשת נשא ד"ה וידבר ה'
והכלל הוא כך, דהנה הבעל שם טוב היה מוכיח תמיד את העולם בזה הפסוק (תהלים קכא, ה) 'ה' צלך', דהיינו כמו שהצל עושה מה שאדם עושה, כך הבורא ברוך הוא כביכול עושה מה שאדם עושה. ולכך צריך האדם לעשות מצות וליתן צדקה ולרחם על העניים, כדי שיעשה הבורא ברוך הוא גם כן עמו טובות
- קדושת לוי קדושות לפורים קדושה שניה ד"ה לכן יש
וכמו שאמר בוצינא קדישא מוהר"ר ישראל בעל שם טוב ממעזבוז, וכן הוא במדרש, 'ה' צילך' (תהלים קכא, ה), מה הצל כמו שאדם עושה כך הצל עושה, כן כביכול כמו שאדם מנהיג את עצמו כן כביכול מנהיג את כל העולמות ואת האדם העושה באלו המדות. אם בחסד וברחמים ובששון ושמחה לתורה ולמצות, כן השם יתברך מנהיג את כל העולמות ואת האדם העושה ששון ושמחה חסד ורחמים.

אוודאי איז עס א מדרש, אבער דער בעש"ט פלעגט תמיד מוכיח זיין דעם עולם מיט דעם מדרש.
עס איז נישט אזוי וויכטיג פאר צדיקים ווער עס האט מחדש געווען דאס ווארט, וויכטיגער איז ווער האט געלעבט דערמיט...

על כן, וויל איך מאכן א שטיקל ליקוט פון אזעלכע ווערטער וואס ווערן שוין צוגעברענגט פון אנדערע מקורות צו זען די שלימות פון תורתינו תורת אמת.

[יידישע קהילות]

תניא שער היחוד והאמונה פרק א
הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית

ספר חמדת ימים יום הכפורים פ"ה
"כמ"ש ואתה מחיה את כולם. ואילו ח"ו יצוייר העדר שפעו מכל העולמות אפילו רגע א', יתבטלו כולם והיו כלא היו".

[יידישע קהילות]

צוואת הריב"ש ד"ה דע מה
דע מה למעלה ממך פירוש דע שכל מה שלמעלה הכל הוא ממך.

מגלה עמוקות עה"ת פרשת נצבים
אתם נצבים היום כולכם לפני י"י אלקיכם שכשם שאתם נצבים לכן (תהלים קיט) לעולם י"י דברך נצב בשמים והנה י"י נצב עליו ודא אמונתך אשר כוננת ארץ ותעמוד אז גם הם בעמידה למשפטיך עמדו היום (משלי) כי כמים הפנים אדם למטה כאדם על דמות הכסא (יחזקאל א) דמו"ת כמרא"ה אדם (תהלי' צ) תשב אנוש עד ד"כא
דע מה למעלה ממך אתה יכול לידע איך הוא למעלה כי כל מה שאדם עושה כן משפטו למעלה מה למטה כן למעלה וכה"א י"י (שם קכא) שומריך י"י צלך כשם שאדם עושה עם צל שלו כך למעלה

[מחשב]

אינטערעסאנט. יישר כח.

[איינס]

תניא שער היחוד והאמונה פרק א
ספר חמדת ימים יום הכפורים פ"ה

פון וועמען איז ספר חמדת ימים
איז עס חמדת הימים?

[מחשב]

תניא שער היחוד והאמונה פרק א
הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית

ספר חמדת ימים יום הכפורים פ"ה
"כמ"ש ואתה מחיה את כולם. ואילו ח"ו יצוייר העדר שפעו מכל העולמות אפילו רגע א', יתבטלו כולם והיו כלא היו".

עס שטייט גראדע אין ראשית חכמה שער היראה פ"א אין חמדת הימים זעה איך עס נישט, מסתמא א טעות. (ק: אוצר החכמה)

[farshlufen]

תניא שער היחוד והאמונה פרק א
הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית

ספר חמדת ימים יום הכפורים פ"ה
"כמ"ש ואתה מחיה את כולם. ואילו ח"ו יצוייר העדר שפעו מכל העולמות אפילו רגע א', יתבטלו כולם והיו כלא היו".

נאר דאס האסטו געפונען?

דאס שטייט דאך און די גאר פריע מקובלים באריכות, ואכמ"ל.

[מחשב]

בכלל מיין איך אז עס איז אביסל א אנדערע געדאנק, "תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם", איז עפעס אנדערש ווי "העדר שפעו מכל העולמות". ודו"ק.

[יידישע קהילות]

בכלל מיין איך אז עס איז אביסל א אנדערע געדאנק, "תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם", איז עפעס אנדערש ווי "העדר שפעו מכל העולמות". ודו"ק.

פארשטייטזעך אז יעדער מחבר אדער מגיד גייט ארויסברענגען דעם רעיון מיט זיין שפראך און מיט זיין בליק אויף תורה און אויף די בריאה, אבער דער עיקר רעיון איז דאס זעלבע.

איך בעט ווער עס קען צולייגן נאך שטיקלעך.

[מחשב]

בכלל מיין איך אז עס איז אביסל א אנדערע געדאנק, "תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם", איז עפעס אנדערש ווי "העדר שפעו מכל העולמות". ודו"ק.

פארשטייטזעך אז יעדער מחבר אדער מגיד גייט ארויסברענגען דעם רעיון מיט זיין שפראך און מיט זיין בליק אויף תורה און אויף די בריאה, אבער דער עיקר רעיון איז דאס זעלבע.

ניין. ווייל עס גייט אריין אין די סוגיא פון צמצום שלא כפשוטו וכו' וואס איז פון די יסודות החסידות. אזוי פארשטיי איך. עס איז זיכער אז דער באשעפער איז מחי' דער בריאה, די שאלה איז נאר וכו'. מי אני ומה חיי, איך פארשטיי נישט וואס איך שרייב, אבער עפעס אזעלכע ידיעות האב איך.

[יידישע קהילות]

צוואת הריב"ש
שויתי ה' לנגדי תמיד. שויתי לשון השתוות בכל דבר המאורע הכל שוה אצלו בין בענין שמשבחי' ב"א אותו או מבזין אותו וכן בכל שאר דברים

ספר חובות הלבבות שער ה - שער יחוד המעשה פרק ה
וכבר אמרו על אחד מן החסידים שאמר לחבירו:
הנשתוית?
אמר לו: באיזה ענין?
אמר לו: נשתוה בעיניך השבח והגנות,
א"ל: לא.
א"ל: א"כ עדיין לא הגעת.
השתדל, אולי תגיע אל המדרגה הזאת, כי היא העליונה שבמדרגות החסידים ותכלית החמודות.

[סידיראם]

די חסידישע יסודות קען מען אמאל טרעפן בקיצור אין ספרים הקדמונים, אבער דאך ווערט דאס אנדערש און טויזענט מאל מער פארברייטערט אין די חסידישע ספרים, ווי עס ווערט ארויסגעברענגט מיט א טיפע לעכטיגקייט שאין כדוגמתם מקודם.

א דוגמא די ווארט פון לעולם ה' דברך נצב בשמים ווערט שוין בעצם דערמאנט אין מדרש, אבער דארט ווערט דערמאנט נאר די יסוד הדבר, אן די גאנצע ברייטקייט ארום און ארום, ווי עס ווערט אויסגעשמועסט די ווארט פונעם בעל שם טוב בספרי החסידות מיט א פייערדיגע טיפקייט און מיט א זעלטענע געשמאק וואס דרינגט אריין טיף אינעם נפש.

עס איז בדוגמא אזוי ווי איינער זאל זאגן אז מען טרעפט אלע יסודות פון דברי יואל אין רמב"ן על התורה, אדער אין דרשות חתם סופר, אוודאי נאכ'ן לערנען דברי יואל קענסטו פארשטיין אז דער רמב"ן האט אויך מכוון געווען צו די זעלבע יסוד, אבער אנעם דברי יואל וואלסטו קיינמאל נישט אפגעלערנט די ווערטער דעם רמב"ן אויף דעים אופן.

[יידישע קהילות]

די חסידישע יסודות קען מען אמאל טרעפן בקיצור אין ספרים הקדמונים, אבער דאך ווערט דאס אנדערש און טויזענט מאל מער פארברייטערט אין די חסידישע ספרים, ווי עס ווערט ארויסגעברענגט מיט א טיפע לעכטיגקייט שאין כדוגמתם מקודם.

א דוגמא די ווארט פון לעולם ה' דברך נצב בשמים ווערט שוין בעצם דערמאנט אין מדרש, אבער דארט ווערט דערמאנט נאר די יסוד הדבר, אן די גאנצע ברייטקייט ארום און ארום, ווי עס ווערט אויסגעשמועסט די ווארט פונעם בעל שם טוב בספרי החסידות מיט א פייערדיגע טיפקייט און מיט א זעלטענע געשמאק וואס דרינגט אריין טיף אינעם נפש.

עס איז בדוגמא אזוי ווי איינער זאל זאגן אז מען טרעפט אלע יסודות פון דברי יואל אין רמב"ן על התורה, אדער אין דרשות חתם סופר, אוודאי נאכ'ן לערנען דברי יואל קענסטו פארשטיין אז דער רמב"ן האט אויך מכוון געווען צו די זעלבע יסוד, אבער אנעם דברי יואל וואלסטו קיינמאל נישט אפגעלערנט די ווערטער דעם רמב"ן אויף דעים אופן.

איר האט מסתמא נישט געלייענט מיין ערשטע הודעה. קיין פראבלעם.

[בראשית ברא]

תניא שער היחוד והאמונה פרק א
הנה כתיב לעולם ה' דברך נצב בשמים ופי' הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים ומלובשות בתוך כל הרקיעים לעולם להחיותם כדכתיב ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים וקיימים לעד כו' כי אילו היו האותיות מסתלקות כרגע ח"ו וחוזרות למקורן היו כל השמים אין ואפס ממש והיו כלא היו כלל וכמו קודם מאמר יהי רקיע כו' ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים ואפי' ארץ הלזו הגשמית ובחי' דומם ממש אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו האותיות מעשרה מאמרות שבהן נבראת הארץ בששת ימי בראשית היתה חוזרת לאין ואפס ממש כמו לפני ששת ימי בראשית

ספר חמדת ימים יום הכפורים פ"ה
"כמ"ש ואתה מחיה את כולם. ואילו ח"ו יצוייר העדר שפעו מכל העולמות אפילו רגע א', יתבטלו כולם והיו כלא היו".

די צוויי זאכן האט נישט די מינדעסטע שייכות.
און דאס אז בהעדר שפעו יתבטלו כולם איז אזא דבר פשוט מאוד וואס דארף נישט קיין מראה מקום צו עפעס א ספר.

[ידיעות שונות]

עס וואלט כדאי געווען צו מאכן א ליקוט פון די יסודות וועלכע זענען אנגענומען אז עס איז א "חידוש" פון בעש"ט הקדוש זי"ע אדער תלמידיו, אבער עס ווערט שוין געפונען אין פריערדיגע ספרים.
דער הסבר איז פשוט, דער בעש"ט איז נישט געקומען מאכן א נייע תורה, ער האט נאר איבערגעחזר'ט און איבערגעפרישט די הייליגע תורה וואס מיר האבן אלע באקומען ביים הר סיני מפי הקב"ה ביד משה רבינו ע"ה.
פארשטייט זיך אז געוויסע יסודות האט ער מער מדגיש געווען און מעורר געווען אויף זיי לפי דעתו הגדולה.

ש'כח פארן געוואלדיגן געדאנק, ולענין דבריך וועל איך מיטטיילן מה שקבלתי בנידון.

תורת הבעש"ט והחסידות איז א בנין שלם, צאמגעשטעלט פון עטליכע יסודות.

א - יסודות עתיקים. זאכן ווערן שוין דערמאנט בדברי הראשונים וחז"ל, אבער ס'איז נישט אנגענומען געווארן ווי א חלק פון הנהגת החיים יום יום, עד שהאיר נר ישראל און האט מדריך געווען די תלמידים זיך צו פירן מיט די יסודות אויף למעשה.

ב - ביאורים. ד. ה. געוויסע ענינים ויסודות וואס ווערן מרומז אין די פריערדיגע ספרי קודש, אבער ס'איז געווען זייער ווייט פון אונז, עד שבא הבעש"ט וגילה את הסתום ופענח את דבריהם הקדושים.

ג - חידושים וגילוים. יסודות וסודות נוראים ונפלאים שגילה הבעש"ט, וואס ער האט מקבל געווען מפי רבו אחי' השילוני, און וואס מ'האט איהם מגלה געווען פון הימל.

ומכל אלה נוסד דרך החסידות ותורתה.

[סידיראם]

והעיקר שכחת הרב ידיעות, אז דער בעל שם טוב האט דער עיקר אריינגעבלאזן אן אור, דהיינו אז חוץ די אלע חידושים וגילוים וביאורים, איז דער עיקר זאך וואס דער בעל שם טוב האט אויפגעטוהן איז דאס אז ער האט בגודל קדושתו הנוראה פארפלייצט אן אור פון קדושה צווישן שווערע טויזענטער אידן אין גאנצעטע מדינות, וואס די אור איז אוודאי געבויעט אויף די אלע גילוים והמשכת אורות העליונים למטה מעשרה טפחים להיות כל אלו דרך לעבודה, אבער ווען נישט די אור וואס איז מיטגעקומען - חוץ די כלים - וואלט דאס נישט געווארן אזוי צופייערט אין אידישע הערצער בכל רחבי תבל.

אין אנדערע ווערטער אפילו לאמיר זאגן אז עס איז געווען א צדיק פאר זיך וואס ער האט משיג געווען ענינים מדרך הבעל שם טוב, אפילו נאך פאר'ן בעל שם טוב, איז אבער דאן נאכנישט געגעבן געווארן די רשות אז דאס זאל אזוי שטארק נתפרסם ווערן און ווערן א נחלת הכלל, דאס איז געווען א זאך וואס מען האט ספעציעל אראפגעשיקט דעים בעל שם טוב אז ער זאל אריינשיינען די אלע אורות אין אידישע הערצער, אן אור וואס איז נאך העכער פון אלע סארט ווערטער, והמ"י.

אקוה שתבין הנקודה, ושמעתי נקודה זו משיעור של הגה"צ מתולדות יהודה סטיטשין שליט"א על קול הלשון.