אוצר הספרים דקרעטשמע

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1526
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 10, 2009 12:34 pm

תגובהדורך מאיר » מיטוואך פאברואר 11, 2009 12:17 pm

מען קען נישט קאפיען צופיל טעקסט אויף איינמאל פון די בי עס.

ביזנעס
אנשי שלומינו
תגובות: 5
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 04, 2009 5:43 pm

תגובהדורך ביזנעס » מיטוואך פאברואר 11, 2009 1:03 pm

באמת נייס פון אייך קרעמער.

איך דארף א תורה אויף "די מדרש פון מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה".

ישר כח

אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלפים
תגובות: 28275
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

תגובהדורך קרעמער » מיטוואך פאברואר 11, 2009 3:04 pm

מיינסט דאס? דערווייל האב איך נישט געטראפן דעם מדרש אויף נאך א פלאץ אין ישמח משה.

(4) ספר ישמח משה - פרשת בא דף קמד/א
במכילתא איתא שני מדרשים הסותרים זה את זה, במקום אחד אומר וה' הכה כל בכור (שמות יב כט), יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר (שמות יב יב) והכתי כל בכור. ובמקום אחר איתא בהיפך והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, עד כאן. ומלבד הסתירה, כל המדרש בפני עצמו תמוה להמעיין, ועיין בחן טוב מ"ש בשם מהרי"ט, ותורף דבריו דאי מקרא וה' הכה, או מדכתיב והכתי, שומע אני על ידי מלאך שהרי שליחו של אדם כמותו (קידושין מ"א ע"א), וראיה ממ"ש בפרשת (משפטים) [תשא] (שם שמות לג ב) ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי, הרי מה שגירש המלאך נקרא על שמו ית', והא דקאמר תלמוד לומר והכתי, אסיפא דקרא סמיך דכתיב ביה אני ה', ואמרו רז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א) אני ולא מלאך, ונתבאר מדרש הראשון. ובמקום אחר דריש דאי מהכתי יכול על ידי מלאך מטעם הנ"ל, והא דכתיב אני ה' לא בא למעט את השלוח, אלא בא לומר שלא הסכימו הבית דין של מעלה בגזירה זו של מכות בכורות, אלא אני ה' לבדי גזרתי להביא עליהם מכה זו, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, ובכל מקום שנאמר וה' פירושו הוא ובית דינו (ב"ר פנ"א ב'), אם כן על כרחך מה שנאמר והכתי כל בכור וגו' אני ה', היינו למעט שליח, עכ"ל וש"י. ויש לצרף לפירושו המדרש (שמו"ר פי"ד א') שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו (תהלים קה כח), שלא היה בפמליא של מעלה מי שהמרה את דברו שכולם הסכימו, עד כאן. ועל פי זה ימתקו דברי מהרי"ט:
ולענ"ד נראה באופן אחר, כי הנה המדרש הראשון שפירש מהרי"ט, הוא פשוט גמור ואין צריך להקדמתו ששליחו של אדם כמותו, כי אף אם לא הוי אמרינן שליחו של אדם כמותו, הוי אתי שפיר כאן וכמו שאבאר, ועל פי זה תבין דברי חכמים במסכת קדושין (דף מ"א) מנין ששליחו של אדם כמותו, דייקא לומר של אדם דהוא שפת יתר, דהא באדם קיימינן בענין דינים והלכות, והוה ליה למימר מנין ששליח כמשלח. אך נ"ל דודאי מכל תורה נביאים כתובים נשמע בהשי"ת דמה שהשליח עשה הוי כאלו הוא עשה, ואחד מהם כי הפיכת סדום היה על ידי מלאך כדכתיב (בראשית יט כא) לבלתי הפכי, וכמבואר בדברי רז"ל (ב"ר פ"נ ב') כי אחד היה להפוך את סדום, ואף על פי כן כתיב (שם שם בראשית יט כד-כט) וה' המטיר, (בראשית יט כה) ויהפוך את הערים, (בראשית יט כט) ויהי בשחת אלקים את ערי הככר, ואם אמרתי אספרה כמו הראיות שיש לזה בכל תנ"ך, יכלה הנייר והם לא יכלו, וכן מבואר להדיא מהמאמר הזה שאמר יכול על ידי מלאך, ולא אמר יכול מלאך, משום דהא כתיב וה' הכה, רק שאמר יכול על ידי מלאך, דהיינו שה' הכה על ידי מלאך, ואם כן נשמע מכל זה דמה שהשליח עושה הוי כאלו עשה המשלח. אך אין הנידון דומה לראיה, דבשלמא באדם השליח שומע להציוה של המשלח, אבל עושה בכח של עצמו והמשלח לא עביד ולא מידי, ואם כן י"ל דלא נחשב כאלו המשלח עשה, מה שאין כן בהשי"ת וכי כלום נמצא יש לו כח ותנועה גדולה או קטנה מעצמו, זולת השפעת כח וחיות הנשפע מאתו יתברך, ואם כן אף אחר שנצטוה, אין עושה בכח של עצמו רק כמה שמקבל מאתו ית', ואם כן תמיד הוא העושה ודאי דראוי לקרא העשיה על שמו יתברך, מה שאין כן באדם, וזה שדייקו לומר מנין ששליחו של אדם כמותו, וזה ברור ואמת בס"ד. ומזה תבין ענין שיחה של תלמידי חכמים אשר כמוס בתוכו צפוני חכמות, כי זה רק דרך גררא נשמע מדבריהם הנאמרים באמת, והבן. והנה יצא מזה דאף בלא הקדמה דשליחו של אדם כמותו שפיר, ואם כן המדרש מפורש ומבואר, אבל המדרש הב' צריך ביאור. ונ"ל להקדים, דהא אמרו רז"ל (במדרש רבה בראשית ס"ג סי' ו' [ב"ר פ"ג ו'] ) אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה, ואף דנאמר (דניאל ט יד) וישקוד ה' על הרעה, וה' המטיר, (שמות יד כז) וינער ה' את מצרים, (במדבר כא ו) וישלח ה' בעם את הנחשים, וכדומה הרבה פסוקים, רק דהכונה לא מצינו מדבר בעדו אני ה' עושה, והבן. והנה לכאורה דקשה על זה מהפסוק והכתי כל בכור, דמסיים אני ה', ור"ל אני המכה ולא מלאך כמו שדרשו רז"ל והוי מדבר בעדו. וצריך לומר על אחד משני פנים, דהא דלא מצינו דמיחד שמו, היינו בביאור, אבל כאן הוי רק ברמז דהא לא נאמר אני ה' הכתי, והבן. או יאמר דבאמת הוי ייחוד שמו, רק דלא נחשב לרעה, דטובה היא לישראל שהם העיקר. ונקדים עוד מה דאיתא דדרשו (מדרש רבה קדושים סי' ב' [ויק"ר פכ"ד ב']) בפסוק (איוב א כא) ה' נתן וה' לקח, (מובא בפרשת יתרו ד"ה אנכי (היו') [ה' אלקיך]). ועל פי זה יתבאר המדרש והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, ומה שנאמר אני ה', לא בא לומר אני ולא מלאך, רק להורות דהשי"ת ייחד שמו לומר דישראל הם העיקר ולאו לרעה יחשב כלל, לזה אמר תלמוד לומר וה' הכה, אם כן ודאי דאף על פי כן לרעה יחשב, דהא ה' נתן ואמאי כתיב כאן וה'. אלא ודאי דלרעה יחשב, כמו שלא הניח למלאכי השרת לומר שירה ואמר מעשה ידי *טובעים* בים (מגילה י' ע"ב), ואף דהיה בשביל ישראל, אין מעצור לה' להושיע בלא זה, אלולי שהם נענשו על רוע מעשיהם. ולפי זה על כרחך מוכרח דזה לא הוי ייחוד שמו כלל, רק אני ה', ר"ל אני ולא מלאך, והבן כי נכון הוא בס"ד:

אוועטאר
פויער
שר האלף
תגובות: 1036
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג דעצמבער 21, 2007 8:30 am
לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט

תגובהדורך פויער » זונטאג פאברואר 22, 2009 2:37 pm

ביזנעס האט געשריבן:באמת נייס פון אייך קרעמער.

איך דארף א תורה אויף "די מדרש פון מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה".

ישר כח


עס איז נישט א מדרש עס איז א גמרא אין מגילה איך מיין דף י'
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!

yoy
שר חמישים ומאתים
תגובות: 276
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 27, 2017 12:47 pm

ירושלמי ארטסקרול

תגובהדורך yoy » מאנטאג פאברואר 10, 2020 10:03 am

גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?
לעצט פאראכטן דורך yoy אום מאנטאג פאברואר 10, 2020 4:04 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

חוח בין השושנים
שר האלף
תגובות: 1566
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג פאברואר 10, 2020 10:08 am

yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

yoy
שר חמישים ומאתים
תגובות: 276
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 27, 2017 12:47 pm

תגובהדורך yoy » מאנטאג פאברואר 10, 2020 10:49 am

חוח בין השושנים האט געשריבן:
yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=1
גוט גוט גוט... א שיינעם דאנק..!
ס'איז דעס, ניין?
זאג נאר, 'חוח בין השושנים' ארטסקרול האט אויך איינס?
סא, די זאג'סט, אז די "אויטענטישע ארטסקרול" איז א צווייט מין סארט?

yoy
שר חמישים ומאתים
תגובות: 276
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 27, 2017 12:47 pm

תגובהדורך yoy » מאנטאג פאברואר 10, 2020 2:13 pm

yoy האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:
yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=1
גוט גוט גוט... א שיינעם דאנק..!
ס'איז דעס, ניין?
זאג נאר, 'חוח בין השושנים' ארטסקרול האט אויך איינס?
סא, די זאג'סט, אז די "אויטענטישע ארטסקרול" איז א צווייט מין סארט?

ביטע ווייז אינדז א sample פון ביידע?

חוח בין השושנים
שר האלף
תגובות: 1566
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג פאברואר 10, 2020 3:24 pm

ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

נא_שכל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5155
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » מאנטאג פאברואר 10, 2020 3:39 pm

חוח בין השושנים האט געשריבן:ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.

ס'איז לכאורה נאך שטערקער ווי זייער פירוש אויף בבלי, ווייל אין ירושלמי האט זיי מער א פרייע האנט מיטן אריכות הפירוש.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

חוח בין השושנים
שר האלף
תגובות: 1566
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

תגובהדורך חוח בין השושנים » מאנטאג פאברואר 10, 2020 3:57 pm

נא_שכל האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.

ס'איז לכאורה נאך שטערקער ווי זייער פירוש אויף בבלי, ווייל אין ירושלמי האט זיי מער א פרייע האנט מיטן אריכות הפירוש.

100% גערעכט. ס'איז סאמטינג ספעשל. מ'עפנט עס אויף נאר 'נאכצוקוקן' עפעס, און ס'וויל זיך לערנען ווייטער, א בחינה פון 'מאליו יקרא'.
אויב האסטו אויף מיר פאראיבל, טענות, מענות, א ויצעקו צו מאכן, א שטאך צו געבן, א קשיא צו פרעגן, אדער א גוט ווארט צו זאגן טו עס ביטע דא.

yoy
שר חמישים ומאתים
תגובות: 276
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 27, 2017 12:47 pm

תגובהדורך yoy » דאנארשטאג פאברואר 27, 2020 7:28 pm

btw איר קענט בלויז זען ביז זייט 40
btw the book safer yedid nefesh can only be both in a compiled sat
צוגעלייגטע
41.gif
41.gif (27.5 KiB) געזעהן 231 מאל


צוריק צו “ועל פליטת בית סופריהם”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט