אוצר הספרים דקרעטשמע

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
מאיר
שר האלף
תגובות: 1527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג פעברואר 10, 2009 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאיר »

מען קען נישט קאפיען צופיל טעקסט אויף איינמאל פון די בי עס.
ביזנעס

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ביזנעס »

באמת נייס פון אייך קרעמער.

איך דארף א תורה אויף "די מדרש פון מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה".

ישר כח
אוועטאר
קרעמער
שר עשרים אלף
תגובות: 28338
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 25, 2006 12:34 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קרעמער »

מיינסט דאס? דערווייל האב איך נישט געטראפן דעם מדרש אויף נאך א פלאץ אין ישמח משה.

(4) ספר ישמח משה - פרשת בא דף קמד/א
במכילתא איתא שני מדרשים הסותרים זה את זה, במקום אחד אומר וה' הכה כל בכור (שמות יב כט), יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר (שמות יב יב) והכתי כל בכור. ובמקום אחר איתא בהיפך והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, עד כאן. ומלבד הסתירה, כל המדרש בפני עצמו תמוה להמעיין, ועיין בחן טוב מ"ש בשם מהרי"ט, ותורף דבריו דאי מקרא וה' הכה, או מדכתיב והכתי, שומע אני על ידי מלאך שהרי שליחו של אדם כמותו (קידושין מ"א ע"א), וראיה ממ"ש בפרשת (משפטים) [תשא] (שם שמות לג ב) ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי, הרי מה שגירש המלאך נקרא על שמו ית', והא דקאמר תלמוד לומר והכתי, אסיפא דקרא סמיך דכתיב ביה אני ה', ואמרו רז"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"א) אני ולא מלאך, ונתבאר מדרש הראשון. ובמקום אחר דריש דאי מהכתי יכול על ידי מלאך מטעם הנ"ל, והא דכתיב אני ה' לא בא למעט את השלוח, אלא בא לומר שלא הסכימו הבית דין של מעלה בגזירה זו של מכות בכורות, אלא אני ה' לבדי גזרתי להביא עליהם מכה זו, תלמוד לומר וה' הכה כל בכור, ובכל מקום שנאמר וה' פירושו הוא ובית דינו (ב"ר פנ"א ב'), אם כן על כרחך מה שנאמר והכתי כל בכור וגו' אני ה', היינו למעט שליח, עכ"ל וש"י. ויש לצרף לפירושו המדרש (שמו"ר פי"ד א') שלח חשך ויחשיך ולא מרו את דברו (תהלים קה כח), שלא היה בפמליא של מעלה מי שהמרה את דברו שכולם הסכימו, עד כאן. ועל פי זה ימתקו דברי מהרי"ט:
ולענ"ד נראה באופן אחר, כי הנה המדרש הראשון שפירש מהרי"ט, הוא פשוט גמור ואין צריך להקדמתו ששליחו של אדם כמותו, כי אף אם לא הוי אמרינן שליחו של אדם כמותו, הוי אתי שפיר כאן וכמו שאבאר, ועל פי זה תבין דברי חכמים במסכת קדושין (דף מ"א) מנין ששליחו של אדם כמותו, דייקא לומר של אדם דהוא שפת יתר, דהא באדם קיימינן בענין דינים והלכות, והוה ליה למימר מנין ששליח כמשלח. אך נ"ל דודאי מכל תורה נביאים כתובים נשמע בהשי"ת דמה שהשליח עשה הוי כאלו הוא עשה, ואחד מהם כי הפיכת סדום היה על ידי מלאך כדכתיב (בראשית יט כא) לבלתי הפכי, וכמבואר בדברי רז"ל (ב"ר פ"נ ב') כי אחד היה להפוך את סדום, ואף על פי כן כתיב (שם שם בראשית יט כד-כט) וה' המטיר, (בראשית יט כה) ויהפוך את הערים, (בראשית יט כט) ויהי בשחת אלקים את ערי הככר, ואם אמרתי אספרה כמו הראיות שיש לזה בכל תנ"ך, יכלה הנייר והם לא יכלו, וכן מבואר להדיא מהמאמר הזה שאמר יכול על ידי מלאך, ולא אמר יכול מלאך, משום דהא כתיב וה' הכה, רק שאמר יכול על ידי מלאך, דהיינו שה' הכה על ידי מלאך, ואם כן נשמע מכל זה דמה שהשליח עושה הוי כאלו עשה המשלח. אך אין הנידון דומה לראיה, דבשלמא באדם השליח שומע להציוה של המשלח, אבל עושה בכח של עצמו והמשלח לא עביד ולא מידי, ואם כן י"ל דלא נחשב כאלו המשלח עשה, מה שאין כן בהשי"ת וכי כלום נמצא יש לו כח ותנועה גדולה או קטנה מעצמו, זולת השפעת כח וחיות הנשפע מאתו יתברך, ואם כן אף אחר שנצטוה, אין עושה בכח של עצמו רק כמה שמקבל מאתו ית', ואם כן תמיד הוא העושה ודאי דראוי לקרא העשיה על שמו יתברך, מה שאין כן באדם, וזה שדייקו לומר מנין ששליחו של אדם כמותו, וזה ברור ואמת בס"ד. ומזה תבין ענין שיחה של תלמידי חכמים אשר כמוס בתוכו צפוני חכמות, כי זה רק דרך גררא נשמע מדבריהם הנאמרים באמת, והבן. והנה יצא מזה דאף בלא הקדמה דשליחו של אדם כמותו שפיר, ואם כן המדרש מפורש ומבואר, אבל המדרש הב' צריך ביאור. ונ"ל להקדים, דהא אמרו רז"ל (במדרש רבה בראשית ס"ג סי' ו' [ב"ר פ"ג ו'] ) אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה, ואף דנאמר (דניאל ט יד) וישקוד ה' על הרעה, וה' המטיר, (שמות יד כז) וינער ה' את מצרים, (במדבר כא ו) וישלח ה' בעם את הנחשים, וכדומה הרבה פסוקים, רק דהכונה לא מצינו מדבר בעדו אני ה' עושה, והבן. והנה לכאורה דקשה על זה מהפסוק והכתי כל בכור, דמסיים אני ה', ור"ל אני המכה ולא מלאך כמו שדרשו רז"ל והוי מדבר בעדו. וצריך לומר על אחד משני פנים, דהא דלא מצינו דמיחד שמו, היינו בביאור, אבל כאן הוי רק ברמז דהא לא נאמר אני ה' הכתי, והבן. או יאמר דבאמת הוי ייחוד שמו, רק דלא נחשב לרעה, דטובה היא לישראל שהם העיקר. ונקדים עוד מה דאיתא דדרשו (מדרש רבה קדושים סי' ב' [ויק"ר פכ"ד ב']) בפסוק (איוב א כא) ה' נתן וה' לקח, (מובא בפרשת יתרו ד"ה אנכי (היו') [ה' אלקיך]). ועל פי זה יתבאר המדרש והכתי כל בכור, יכול על ידי מלאך, ומה שנאמר אני ה', לא בא לומר אני ולא מלאך, רק להורות דהשי"ת ייחד שמו לומר דישראל הם העיקר ולאו לרעה יחשב כלל, לזה אמר תלמוד לומר וה' הכה, אם כן ודאי דאף על פי כן לרעה יחשב, דהא ה' נתן ואמאי כתיב כאן וה'. אלא ודאי דלרעה יחשב, כמו שלא הניח למלאכי השרת לומר שירה ואמר מעשה ידי *טובעים* בים (מגילה י' ע"ב), ואף דהיה בשביל ישראל, אין מעצור לה' להושיע בלא זה, אלולי שהם נענשו על רוע מעשיהם. ולפי זה על כרחך מוכרח דזה לא הוי ייחוד שמו כלל, רק אני ה', ר"ל אני ולא מלאך, והבן כי נכון הוא בס"ד:
אוועטאר
פויער
שר האלף
תגובות: 1037
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג דעצעמבער 21, 2007 8:30 am
לאקאציע: אינמיטן די אידישע וועלט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פויער »

ביזנעס האט געשריבן:באמת נייס פון אייך קרעמער.

איך דארף א תורה אויף "די מדרש פון מעשי ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה".

ישר כח


עס איז נישט א מדרש עס איז א גמרא אין מגילה איך מיין דף י'
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה?
מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
אוועטאר
yoy
שר חמש מאות
תגובות: 991
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 27, 2017 12:47 pm

ירושלמי ארטסקרול

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך yoy »

גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?
לעצט פארראכטן דורך yoy אום מאנטאג פעברואר 10, 2020 4:04 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
$2200 הם שכר שידוך לגיל 18 ולכל עוד ששה חדשים, ראוי להוסיף $500, כדי לשלם עבור השעות החדשות, שהשדכנים משקיעים כסדר בשוק
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.
אוועטאר
yoy
שר חמש מאות
תגובות: 991
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 27, 2017 12:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך yoy »

חוח בין השושנים האט געשריבן:
yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=1
גוט גוט גוט... א שיינעם דאנק..!
ס'איז דעס, ניין?
זאג נאר, 'חוח בין השושנים' ארטסקרול האט אויך איינס?
סא, די זאג'סט, אז די "אויטענטישע ארטסקרול" איז א צווייט מין סארט?
$2200 הם שכר שידוך לגיל 18 ולכל עוד ששה חדשים, ראוי להוסיף $500, כדי לשלם עבור השעות החדשות, שהשדכנים משקיעים כסדר בשוק
אוועטאר
yoy
שר חמש מאות
תגובות: 991
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 27, 2017 12:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך yoy »

yoy האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:
yoy האט געשריבן:
גרויזאמער האט געשריבן:טויזענטער ספרים יקרי המציאות

תלמוד ירושלמי ארטסקרול - לשה"ק
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi2.htm

מיללער האט געשריבן:ש"ס בבלי וירושלמי והמפרשים
פי' ארטסקרול על תלמוד ירושלמי:
http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/yerushalmi.htm

דע לינק ארבעט נישט, פארוואס?

מסתמא ווייסטו אז ס'איז נישט די אויטענטישע ארטסקרול... ס'איז פי' ידיד נפש (בר-לב) אויפן ירושלמי.
אבער דאך דארף מען האבן דעם לינק. הלואי קען עס איינער איבערלייגן.

https://tablet.otzar.org/he/book/book.p ... &pagenum=1
גוט גוט גוט... א שיינעם דאנק..!
ס'איז דעס, ניין?
זאג נאר, 'חוח בין השושנים' ארטסקרול האט אויך איינס?
סא, די זאג'סט, אז די "אויטענטישע ארטסקרול" איז א צווייט מין סארט?

ביטע ווייז אינדז א sample פון ביידע?
$2200 הם שכר שידוך לגיל 18 ולכל עוד ששה חדשים, ראוי להוסיף $500, כדי לשלם עבור השעות החדשות, שהשדכנים משקיעים כסדר בשוק
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

חוח בין השושנים האט געשריבן:ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.

ס'איז לכאורה נאך שטערקער ווי זייער פירוש אויף בבלי, ווייל אין ירושלמי האט זיי מער א פרייע האנט מיטן אריכות הפירוש.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
חוח בין השושנים
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4132
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג מאי 19, 2019 12:30 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חוח בין השושנים »

נא_שכל האט געשריבן:
חוח בין השושנים האט געשריבן:ארטסקרול האט א אייגענע פירוש אויפן ירושלמי, מיט עוז והדר'ס דרוק ירושלמי. ס'איז א נישט-נארמאל גוטע ארבעט.
לסימן בעלמא: ס'האט א גרינע דעקל.

ווידער דער אויבנדערמאנטער לינק איז צום ירושלמי עם פירוש ידיד נפש פון בר-לב. אויך פיין.

ס'איז לכאורה נאך שטערקער ווי זייער פירוש אויף בבלי, ווייל אין ירושלמי האט זיי מער א פרייע האנט מיטן אריכות הפירוש.

100% גערעכט. ס'איז סאמטינג ספעשל. מ'עפנט עס אויף נאר 'נאכצוקוקן' עפעס, און ס'וויל זיך לערנען ווייטער, א בחינה פון 'מאליו יקרא'.
אוועטאר
yoy
שר חמש מאות
תגובות: 991
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך דעצעמבער 27, 2017 12:47 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך yoy »

btw איר קענט בלויז זען ביז זייט 40
btw the book safer yedid nefesh can only be both in a compiled sat
אטעטשמענטס
41.gif
41.gif (27.5 KiB) געזען 1497 מאל
$2200 הם שכר שידוך לגיל 18 ולכל עוד ששה חדשים, ראוי להוסיף $500, כדי לשלם עבור השעות החדשות, שהשדכנים משקיעים כסדר בשוק
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”