הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם ווער איז דער מחבר דערפון?

איבער ספרים און מחברים

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם ווער איז דער מחבר דערפון?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

כהאב מיר לעצטנס איינגעהאנדלט דעם הגדה סאיז גאר א הערליכער פירוש כדרכו פונעם מלבי"ם - נאר כהאב מיך אזוי אנגעהערט אז דער אמתע'ר מחבר דערפון איז בכלל נישט דער מלבי"ם סאיז גאר דער זעלבער מחבר פונעם לשון לימודים הנקרא הגדת מהר"ל ווייסט איינער פרטים ארום דעם ענין ביטע?
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
באנקיר
שר חמש מאות
תגובות: 689
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 04, 2008 11:24 am
לאקאציע: מיין קאפ, אין באנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך באנקיר »

יוד איינער

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יוד איינער »

מאקאווער:

די הגדה ע"פ מלבי"ם האט הרב צבי יהודא בראון וואס איז א ריזיגע חובב ספרי המלבי"ם ארויסגעגעבן, איבערדרוקנדיג הערליך דעם אנגעגעבענעם מלבי"ם'ס פירוש.דער מו"ל האט לעצטענס אויך איבערגעדרוקט דעם מלבי"ם'ס ספר-ארצות החיים על שו"ע או"ח, א יופי פון א ארבעט. אויך זיין פירוש אויף מגילת אסתר האט ער הערליך איבערגעדרוקט. דאכציך אז אויף קהלת אויך.

באנקיר: שקויעך פאר די וויכטיגע לינקס וואס דו האסט ארונטערגעברענגט.

הרה"ג ר' יצחק לעבאוויטש אב"ד דקהלת היראים בוואדרידש יצ"ו, האט דאכטזיך פאריאר געהאט א מאמר "הגדת מלבי"ם וזיופו" אינעם קובץ גינת ורדים ניסן תשס"ט. ווי ער דעקט אויך אויף דעם פאלשן שלייער פונעם מו"ל וואס האט עס די ערשטע מאל ארויסגעגעבן.

און דאס איז אלץ די פראגע אין די סארט זאכן: סא הערליכער פירוש די מלבי"ם אויף הגדה, טא וואס עפעס האט דער מחבר באשלאסן זיך תולה צו זיין באילן גדול.
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

יוד איינער אפשר קענט איר ביטע ארונטערברענגען דעם מאמר פון הרב לעבאוויטש'ן?
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
הרוצה בעילום שמו
שר חמישים
תגובות: 59
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 09, 2007 1:29 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך הרוצה בעילום שמו »

איך האב דעם גינת ורדים פון ניסן תשס"ט אינדערהיים, און עס האט נישט קיין שום מאמר איבערן מלבי"ם, ווי אויך נישט קיין שום מאמר פון הרב לעבאוויטש'ן. אפשר איז דאס אין איין אנדערע נומער?
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35238
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

און ווידעראמאל.
פירוש המלבי"ם על קהלת או חיבור משכילי?
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... ead#unread
ווי זאגט מען אין אמעריקא? צו גוט צו זיין אמת, שטעלט זיך ארויס אז ס'איז טאקע נישט פון מלבי"ם.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
קורץ און שארף
שר מאה
תגובות: 243
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אפריל 10, 2011 1:02 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך קורץ און שארף »

גיב נאר א קוק וואס דא גייט פאר

www.bhol.co.il/Article.aspx?id=31425
אוועטאר
גרויזאמער
מ. ראש הקהל
תגובות: 3628
זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יולי 06, 2006 4:03 pm
לאקאציע: מאלי הויז ארעסט

ווי מוראדיג עס שטימט די הגדה של פסח

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויזאמער »

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=17150




וויפיל מאל איך האב נאר נישט אריינגעקלערט אין די פירוש פון די המשך אויף הגדה של פסח האב איך דאס נישט משיג געווען, אויבנאויף לאזט זיך בשום אופן נישט פארשטיין די שייכות פון איין שטיקל צום צווייטן. ואין כאן המקום להאריך וויפיל קשיות די מפרשים פרעגן דערויף.

קוקנדיג אין די נייע הגדת המלבי"ם בין איך אויפגעלאכטן געווארן מיט וואספארא פשוטע אבער טיפזיניגע מהלך ער לייגט אראפ הערליך די שייכות פון די גאנצע הגדה ווי א שלשלת!

עס דערמאנט מיר ווי די וואלקן אין מדבר וואס האט אויסגעגליכן די בערג אנדעם וואס די אידן זאלן וויסן אפילו וועלכע שטרויכלינגען און שווערע בערג עס זענען אראפגגענומען געווארן לכבוד זיי. איך האב עס אראפגעשריבן (אין לשה"ק) און זאגט מיר צו איר פארשטייט נאך עפעס נישט. (געוויסע חלקים קומט אויך פונעם הגדת הריטב"א)




שאלת התינוק: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות; שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ או מצה הלילה הזה כולו מצה. וזה מראה על עבדות שבכל הלילות אין אנו מטבלין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. שזה ג"כ מראה על עבדות, ומאידך גיסא: שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור. וזה מראה על חירותשבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין הלילה הזה כולנו מסובין. וזה ג"כ מראה על חירות, וא"כ למה עושין דברים הפיכים, ומה הוא האמת?.


התירוץ

עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה ולזכר זה אנו עושין דברים
היפכיים, זכר להעבדות ולהחירות, והכל מתורץ.


ואם תשאל מה זה עסק שלנו מה שהיה אז, והלא אכתי עבדי אחשורוש אנן כי עדיין אנו בגלות, התירוץ על זה הוא כי ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים ולא היה לנו תקוה להיגאל לעולם, מחמת המלך הקשה והמדינה הקשה, ולכן:

ואפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים ולכן החוב שלי הוא להראות לך דברים היפכיים כדי שתישאל ואוכל לספר, ולא די במה שאשיב לך רק על השאלות שאתה שואל רק אספר לך בלילה הזה הרבה דברים, כי וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח


ואביא לך מעשה כראי' שמחוייבים להרבות בסיפור יצי"מ בלי גבול: מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית! ומזה רואים עד היכן הדברים מגיעים.


ואגב, רבי אלעזר בן עזריה הנז' גם אמר מימרא בענין יציאת מצרים: אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר דברים ט"ז למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. ימי חייך הימים. כל ימי חייך הלילות. וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה. כל ימי חייך להביא לימות המשיח.


ודע כי זה שאמרתי לך שמצוה לספר ביציאת מצרים לא רק מן הסברא הוא כמו שאמרתי כי אילו לא הוציא וכו', רק הוא חיוב דאורייתא לספר ביציאת מצרים, וגם אם אין הבן שואל כלום!, כי כן כתוב בתורתינו הקודשה כמו שנזכיר להלן. ואגב יש להודות להקב"ה על תורתו הקדושה: ברוך המקום ברוך הוא, ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא!.


יש להקדים דיש ד' פרשיות בהתורה, ונעתיקם אחד אחד





דברים פרק ו (חכם)

(כ) כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ידוד אלהינו אתכם: (כא) ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ידוד ממצרים ביד חזקה: (כב) ויתן ידוד אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו: (כג) ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו: (כד) ויצונו ידוד לעשות את כל החקים האלה ליראה את ידוד אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה: (כה) וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ידוד אלהינו כאשר צונו:



שמות פרק יב (רשע)

(כא) ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח: (כב) ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר: (כג) ועבר ידוד לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח ידוד על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף: (כד) ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם: (כה) והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן ידוד לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת: (כו) והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם: (כז) ואמרתם זבח פסח הוא לידוד אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו:



שמות יג (תם)

(יב) והעברת כל פטר רחם לידוד וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים לידוד: (יג) וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה: (יד) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ידוד ממצרים מבית עבדים: (טו) ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג ידוד כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח לידוד כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה: (טז) והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ידוד ממצרים:



שמות יג (אינו יודע לשאול):

(ה) והיה כי יביאך ידוד אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה: (ו) שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לידוד: (ז) מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך: (ח) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ידוד לי בצאתי ממצרים: (ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ידוד בפיך כי ביד חזקה הוצאך ידוד ממצרים: (י) ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה:)

כנגד ארבעה בנים דברה תורה. אחד חכם. ואחד רשע. ואחד תם. ואחד שאינו יודע לשאל.

האמת הוא דעיקר מצות סיפור יציאת מצרים לומדים מפרשת השאינו יודע לשאול, אבל מתחילה אפרש הג' פרשות של שאר בנים:


בתחלה נפרש החכם בגלל מעלתו חכם מה הוא אומר איזה מהד' פרשיות הוא אומר?. מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם. וזה מיירי בע"כ בחכם מפני א) ששואל ואינו 'אומר' כמו הרשע, ומזה מוכח דהמדובר הוא מחכם וירא אלקים, ב) שיודע לחלק סוגי המצוות לעדות חוקים ומשפטים, ג) שמזכיר שם שמים, ד) שמכליל עצמו עם כלל ישראל 'אלקינו'. ולהחכם צריך להשיב כל התשובה הנז' בהפרשה "ואמרת לבנך עבדים היינו" וכו', ואף אתה אמור לו עוד חוץ מהתשובה הנזכר בהתורה, תבאר לו כל הלכות השייכים לפסח כהלכות הפסח ואפי' ההלכה של אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן.


רשע מה הוא אומר. מה העבודה הזאת לכם שמות י"ב. ומשיבים לו מ"ש בתורה. וזה שאלת הרשע מחמת ד' טעמים, א) לשון אמירה, ב) לא הזכיר שם ה', ג) אינו מכליל עצמו רק אומר 'לכם', ד) מדמשיבים לו 'ואמרתם' ולא כתיב ואמרתם אליו, משמע דלא יכנס הדבר באזניו לכם ולא לו. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו הפסוק אצל שאינו יודע לשאול, אלא דאצל הרשע יש לדורשו כדרכו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים שמות י"ג. לי ולא לו. אילו היה שם לא היה נגאל


תם מה הוא אומר. מה זאת ובע"כ זה תם כי אינו יודע לפרש שאלתו וסיום הפסוק צריך לפרש כי כל פסוקא דלא פסקה משה וכו' ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו י"י ממצרים מבית עבדים שמות י"ג.


והנה מכל הפסוקים הנזכרים לומדים דיש חיוב לספר ביצי"מ כשהבן שואל, ואביא לך פסוק אחד שמבואר משם דחייבים לעשות פעולות וטצדקים כדי שישאל הבן כדי שיוכלו לספר לו, ולכן עשיתי הדברים ההפיכיים.


ושאינו יודע לשאל את פתח לו אתה תעשה דברים כדי שישאל. שנאמר שמות י"ג והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. וה'לאמר' מיותר, ובע"כ הפי' שתגיד ותעשה דברים שעי"ז תוכל 'לאמר' לו סיפור יצי"מ, ואע"ג דהפסוק מדבר רק משאינו יודע לשאול, מ"מ לומדים מזה דמי שאינו שואל צריך לעשות שישאול.



וסיפור יצי"מ הוא היום בלילה, ולומדים זאת מהפסוק 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר' יכול מראש חדש. תלמוד לומר ביום ההוא. אי ביום ההוא יכול מבעוד יום. תלמוד לומר בעבור זה. בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך.



וא"כ שמצוה עלי לספר הרבה כי כל המרבה לספר ביציאת מצרים ה"ז משובח, אספר לך כל הסיפור דברים כהוויתן, אבל לא אספר לך כל הסיפור כי הזמן אינו מספיק לזה, רק אפרש לך כמה פסוקים שנרמזים שם כל הסיפור בקצרה


ומתחילה תמצית כל הסיפור: מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.


וכל הסיפור עד ביאת יעקב למצרים מרומז בפסוק הבא שנאמר (יהושע כ"ד) ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלקי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים. ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארבה את זרעו ואתן לו את יצחק ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים.


אבל בפסוק זה עדיין חסד עיקר גדול הנוגע להסיפור והוא הברית בין הבתרים ששם דיבר הקב"ה לאברהם 'כי גר יהיה זרעך" וגו', והבטחת הקב"ה לאברהם 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' וגו', ויש להודות להקב"ה על זה: ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא חשב את הקץ לעשות מה שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים שנאמר (בראשית ט"ו) ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול


ויש להוסיף כי אותו הברית הוא שעמד לנו בכל הזמנים והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.


ועכשיו נרד לעומק הענין לבאר כל ההשתלשלות, וניקח את פרשת הביכורים בסדר דברים אשר בפרשה קטנה זאת נכללים בקיצור כל הענינים הכתובים בסדר שמות בארוכות, ועוד יותר, ואבאר לך כל ענין שבפרשת ביכורים היכן מרומז זאת בסדר שמות, ונעתיק פרשת הביכורים הנוגע לענינו



דברים פרק כו

ד) ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ידוד אלהיך: (ה) וענית ואמרת לפני ידוד אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב:]ו) וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה: (ז) ונצעק אל ידוד אלקי אבתינו וישמע ידוד את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו: (ח) ויוצאנו ידוד ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים: (ט) ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש:





ובתחילה יש להקדים כי מלשונות הפסוקים משמע כי לבן -שבגללו ירד יעקב למצרים- היה יותר רשע מפרעה צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל, שנאמר דברים כ"ו אצל פרשת ביכורים ארמי 'אובד' אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב ובפרעה לא נזכר תיבת אובד


ונדרוש הפסוקים "וירד מצרימה" אנוס על פי הדיבור.


"ויגר שם" מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם. וראי' שויגר שם היינו לשון גירות ולא לשון דירה שנאמר בראשית מז ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן. לכן לא אמר 'כמה שנאמר' כי משלים הדרש ולא מביא ראי'.


"במתי מעט" והוא שוה למה דכתיב במקום אחר כמו שנאמר (דברים י') בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך ה' אלקיך ככוכבי השמים לרב.


"ויהי שם לגוי גדול" מלמד ממילת 'שם' שהוא מיותר שהיו ישראל מצויינין שם.


"גדול עצום" הוא שוה למה דכתיב במקום אחר כמו שנאמר (שמות א') ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם.


"ורב" הוא שוה למה דכתיב במקום אחר כמו שנאמר (יחזקאל ט"ז) רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה, ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך, ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי.


אח"כ כתיב בפרשת הביכורים: וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.


וירעו אותנו המצרים כמו שנאמר (שמות א') הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.


ויענונו כמו שנאמר (שם) וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתם ואת רעמסס.


ויתנו עלינו עבודה קשה כמו שנאמר (שם) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך.

וכו' וכו'....


דבר אחר. ביד חזקה שתים. ובזרוע נטויה שתים. ובמורא גדול שתים. ובאותות שתים. ובמופתים שתים. הרי כאן עשרה- אלו עשר מכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים. ונחשב המכות ואלו הן. דם. צפרדע. כנים. ערוב. דבר. שחין. ברד. ארבה. חשך. מכת בכורות. ואגב רבי יהודה היה נותן בהם סימנים. דצ"ך עד"ש באח"ב.


ועכשיו כשסיימנו הדרושים של פרשת ביכורים ששם מרומזים בקיצור כל ענין יציאת מצרים, יש להביא לזה גם איזה מאמרי חז"ל רבי יוסי הגלילי אומר

וכו' וכו'.....


ואחר כל הסיפור שנתבאר לך כי הקב"ה גמל לנו כל כך חסד וכנ"ל זה נוגע גם לנו כי אילו לא הוציא הקב"ה וכו' הרי אנו וכו', חיוב מוטל עלינו להודות ולשבחו, כי על כל נס במיוחד שעשה לנו היה די לנו להללו כמה מעלות טובות למקום עלינו. אלו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו. אלו עשה בהם שפטים ולא עשה באלהיהם דיינו. אלו עשה באלהיהם ולא הרג בכוריהם דיינו. אלו הרג בכוריהם ולא נתן לנו את ממונם דיינו. אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים דיינו. אלו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דיינו. אלו העבירנו בתוכו בחרבה ולא שקע צרינו בתוכו דיינו.



ולפיכך אנחנו חייבים לומר לפניו הלל, וכמו דאיתא במשנה במס' פסחים "לפיכך אנחנו חייבים להודות" וכו', ואעתיק לך את לשון המשנה כולה עד לפיכך -הנוגע לענינו, ואח"כ נאמר הלל:
איינגעשריבענע באנוצער וועלכע האבן באדאנקט די תגובה:
קרעמער | צום זאך | צייטליך | גרויזאמער | וויכטיג מאכער | אויפריכטיג | מאשקע | bloomberg4mayor | arender

לחץ כאן למסור תודה על תגובה זו | דווח על תוכן פגעוני
יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 4:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יונה ישראל »

הרב ביק אין קובץ עץ חיים באבוב - ניסן ע"ט - רייסט אראפ די גאנצע הנחה אז די הגדה איז מזיוף
קען איינער אהערברענגן זיין מאמר ?
El Rushbo
שר האלף
תגובות: 1276
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג אקטאבער 31, 2014 10:34 am
לאקאציע: Almost Daily on MSNBC...

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך El Rushbo »

יונה ישראל האט געשריבן:הרב ביק אין קובץ עץ חיים באבוב - ניסן ע"ט - רייסט אראפ די גאנצע הנחה אז די הגדה איז מזיוף
קען איינער אהערברענגן זיין מאמר ?

דער מחבר שרייבט דאך קלאר אויפן שער בלאט אז ס'איז 'על דרך' המלבי"ם. קיינמאל פראבירט צו זייפנ'ן
יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 4:36 pm

האמת נתגלה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יונה ישראל »

למעשה שטעלט זיך ארויס אז ר' נפתלי משכיל לאיתן אליינס שרייבט אין זיין ספר "רוח חכמים" עה"ת אז ער האט מחבר געווען די הגדה.


רוח חכמים פרשת בא עמוד 168.JPG
רוח חכמים פרשת בא עמוד 168.JPG (114.61 KiB) געזען 3876 מאל
לעצט פארראכטן דורך יונה ישראל אום דינסטאג אפריל 30, 2019 4:02 pm, פארראכטן געווארן 2 מאל.
יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 4:36 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יונה ישראל »

שער הספר רוח חכמים - לרבי נפלי משכיל לאיתן
שער ספר רוח חכמים לר' נפתלי משכיל לאיתן.JPG
שער ספר רוח חכמים לר' נפתלי משכיל לאיתן.JPG (48.91 KiB) געזען 3874 מאל
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 35238
זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

יונה ישראל האט געשריבן:הרב ביק אין קובץ עץ חיים באבוב - ניסן ע"ט - רייסט אראפ די גאנצע הנחה אז די הגדה איז מזיוף
קען איינער אהערברענגן זיין מאמר ?

נישט ממש, ער טענה'ט אז די מהדורא ראשונה איז יא אריגינעל, אבער די מהדורא שני' האט פיל הוספות פון דעם מו"ל ר' נפתלי משכיל לאיתן און די ענינים וואס שטימען דארט נישט זענען טאקע פון אים.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
יונה ישראל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 489
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג פעברואר 18, 2019 4:36 pm

האמת נתגלה ביותר

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יונה ישראל »

ס'דא א ספר וואס הייסט "ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום‎" ארויסגעגעבן אין ווארשא תרמ"ט
וואו הרב נפתלי משכיל לאיתן שרייבט אליינס אראפ זיינע ביאגראפיע,
דארט שרייבט ער קלאר אז צווישן די ספרים וואס ער האט מחבר געווען איז די "הגדה של פסח מדרש הגדה"

תולדות נפתלי משכיל לאיתן-01-01.png
תולדות נפתלי משכיל לאיתן-01-01.png (731.81 KiB) געזען 3821 מאל

2-01.png
2-01.png (551.56 KiB) געזען 3821 מאל
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

יונה ישראל האט געשריבן:ס'דא א ספר וואס הייסט "ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום‎" ארויסגעגעבן אין ווארשא תרמ"ט
וואו הרב נפתלי משכיל לאיתן שרייבט אליינס אראפ זיינע ביאגראפיע,
דארט שרייבט ער קלאר אז צווישן די ספרים וואס ער האט מחבר געווען איז די "הגדה של פסח מדרש הגדה"

תולדות נפתלי משכיל לאיתן-01-01.png

2-01.png

דאס אז ער האט געהאלטן אז ער האט עס מחבר געווען ווייסט מען שוין פון לאנג, ער שרייבט עס געהעריג אין די הגדה. די שאלה איז אויב ער האט נאר מוסיף געווען אויף די ארגינעלע מלבי"ם הגדה (כטענת הרב ביק בקובץ עץ חיים), אדער ער האט באמת מחבר געווען די גאנצע הגדה.
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם פיעטרקוב תרצ"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

איז דו מהדורה ערגעץ דערמאנט?
אטעטשמענטס
malbim.jpg
malbim.jpg (143.23 KiB) געזען 2107 מאל
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

Re: הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם פיעטרקוב תרצ"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

לייברערין האט געשריבן: דאנערשטאג יוני 04, 2020 12:04 pm
איז דו מהדורה ערגעץ דערמאנט?

איז דאס די זעלבע פירוש ווי די אנדערע מהדורה ?
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

Re: הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם ווער איז דער מחבר דערפון?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

קען איינער ביטע ברענגען די מאמרים איבער די נושא פון הרב לעבאוויטש און הרב ביק?
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
לייברערין
שר חמש מאות
תגובות: 527
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג יוני 16, 2015 11:47 pm
לאקאציע: און לייברערי

Re: הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם פיעטרקוב תרצ"א

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לייברערין »

מאקאווער האט געשריבן: דאנערשטאג מארטש 30, 2023 11:52 am
לייברערין האט געשריבן: דאנערשטאג יוני 04, 2020 12:04 pm
איז דו מהדורה ערגעץ דערמאנט?

איז דאס די זעלבע פירוש ווי די אנדערע מהדורה ?
דאס איז א ליקוט פון מלבים על התורה ונך עס איז ניט דערמאנט און ערגעֶץ ניט יודלב און וודאי ניט יערי צו ר׳ שמואל ווינער
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

Re: הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם ווער איז דער מחבר דערפון?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

מאקאווער האט געשריבן: דאנערשטאג מארטש 30, 2023 11:54 am
קען איינער ביטע ברענגען די מאמרים איבער די נושא פון הרב לעבאוויטש און הרב ביק?
האמיר געטראפן דעם מאמר פון הרב לעבאוויטש שליט"א אינעם קובץ צפונות קובץ י"ב תמוז תשנ"א - אבער סאיז א קליין שטיקעלע, כ'פארשטיי אז ער האט א לענגערן מאמר איבער דעם אין א שפעטערן קובץ ערגעצוואו

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

אגב אינעם קובץ אור ישראל צוגעברענגט דא אויבן דעם מאמר פון הרב ברוך מאסקאוויטש שליט"א מיאמפאלע מאנסי - האב איך געזען אינעם נעקסטן קובץ אור ישראל די קובץ וואס איז ארויסגעקומען איינס נאך די מאמר פון הרב מאסקאוויטש איז דא נאך א מאמר אין דעם נושא א מאמר תגובה צו הרב מאסקאוויטש שליט"א, מ'האמיר נאכנישט עספיעט עס אדורכצוליינען, קודם ברענג מיר עס דא צו.

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
אוועטאר
מאקאווער
שר האלף
תגובות: 1400
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג מאי 05, 2009 8:25 pm

Re:

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מאקאווער »

באנקיר האט געשריבן: זונטאג מארטש 28, 2010 1:08 pm
שקויעך פאר די וויכטיגע לינקס וואס דו האסט ארונטערגעברענגט.

הרה"ג ר' יצחק לעבאוויטש אב"ד דקהלת היראים בוואדרידש יצ"ו, האט דאכטזיך פאריאר געהאט א מאמר "הגדת מלבי"ם וזיופו" אינעם קובץ גינת ורדים ניסן תשס"ט. ווי ער דעקט אויך אויף דעם פאלשן שלייער פונעם מו"ל וואס האט עס די ערשטע מאל ארויסגעגעבן.

און דאס איז אלץ די פראגע אין די סארט זאכן: סא הערליכער פירוש די מלבי"ם אויף הגדה, טא וואס עפעס האט דער מחבר באשלאסן זיך תולה צו זיין באילן גדול.
בדקתי בקובץ הנ"ל והמאמר אינו בנמצא שם, איז שייך ביטע אראפצוברענגען אדער צוצוצייכענען דעם מאמר גענוי וואו דאס איז געדרוקט?
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
שמעו לי
שר חמישים
תגובות: 82
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך אקטאבער 26, 2016 8:18 pm

Re: הגדש"פ עם פירוש מלבי"ם ווער איז דער מחבר דערפון?

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמעו לי »

מאקאווער האט געשריבן: דאנערשטאג מארטש 30, 2023 9:47 pm
באנקיר האט געשריבן: זונטאג מארטש 28, 2010 1:08 pm
שקויעך פאר די וויכטיגע לינקס וואס דו האסט ארונטערגעברענגט.

הרה"ג ר' יצחק לעבאוויטש אב"ד דקהלת היראים בוואדרידש יצ"ו, האט דאכטזיך פאריאר געהאט א מאמר "הגדת מלבי"ם וזיופו" אינעם קובץ גינת ורדים ניסן תשס"ט. ווי ער דעקט אויך אויף דעם פאלשן שלייער פונעם מו"ל וואס האט עס די ערשטע מאל ארויסגעגעבן.

און דאס איז אלץ די פראגע אין די סארט זאכן: סא הערליכער פירוש די מלבי"ם אויף הגדה, טא וואס עפעס האט דער מחבר באשלאסן זיך תולה צו זיין באילן גדול.
בדקתי בקובץ הנ"ל והמאמר אינו בנמצא שם, איז שייך ביטע אראפצוברענגען אדער צוצוצייכענען דעם מאמר גענוי וואו דאס איז געדרוקט?

הגאון רבי יצחק לעבאוויטש שליט"א מוואודרידזש: בענין הגדת מלבי"ם המזויף

https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Lang=Idish
שרייב תגובה

צוריק צו “ספרים ומחברים”