בלאט 59 פון 65

געשריבן: דינסטאג יוני 13, 2017 5:10 pm
דורך קיקיון
Untitled.jpg
Untitled.jpg (411.23 KiB) געזען 7081 מאל
Untitled.jpg
Untitled.jpg (196.96 KiB) געזען 7081 מאל

געשריבן: דאנערשטאג יוני 22, 2017 3:43 pm
דורך קיקיון
ר' אברהם אבהרם MD שליט"א מח"ס נשמת אברהם
כותב הריעב"ץ 3:
נ"ל שאם אין לו פת ויש לו שאר מאכלים מקדש עליהם שהסעודה קרויה לחם בכל מקום וכל דבר שסועד לחמו הוא היכא דלא אפשר בפת וה"ה להבדלה וכו', עכ"ל.

וכן הוא כותב בהקדמתו לספרו מור וקציעה 4.
וכותב עליו האג"מ 5:
הנה ודאי הוא חידוש גדול דאף שסברתו נכונה לענין שכל מאכל נחשב סעודת שבת לענין ליאסר לאכול בלא קידוש כדאיתא בדף קה וכו' מ"מ לא מצינו לענין קידוש על זה, וכמדומני שרק בהגהות הריעב"ץ נמצא זה ולא בשום ספר מספרי רבותינו, וגם הריעב"ץ עצמו לא הזכיר זה למעשה בסדורו בהלכות קידוש. ולכן אין לעשות זה למעשה כשאם ח"ו אירע כזה בחולה שאסור לו לאכול פת והוא נמצא בבית החולים שאין שם מי שיעשה קדוש על היין או פת, ובאחד שהוא בבית האסורין ח"ו ולא הניחו להביא שם יין ופת, אלא יאכל בלא קידוש דלא גזרו שיתענה בשבת כשלית לו על מה לקדש. ויותר משמע שהוא הוספה מאיזה תלמיד טועה כמו שתיבות "וה"ה להבדלה" הוא טעות שהרי אפילו על פת אין מבדילין וכו', וא"כ הרי ודאי לא כתב זה הריעב"ץ כמו כן מסתבר שכולו לא כתב זה וצ"ע, עכ"ל.

3) על פסחים קיד ע"א.
4) הראה לי מו"ר הגרי"י נויבירט סליט"א.
5) או"ח ח"ד סי' מ אות כה. וראה בשש"כ פנ"ג הערה נ.

Untitle.gif
Untitle.gif (60.99 KiB) געזען 7026 מאל

געשריבן: דאנערשטאג דעצעמבער 07, 2017 9:58 pm
דורך scy4851
אינטערעסאנט!
א מלאך קען אויך מאכען א טעות

תשובות בעלי התוספות
דף 286 מן הספר

געשריבן: דאנערשטאג דעצעמבער 07, 2017 10:59 pm
דורך ראפאט קראמפלי
אן אשכול מלא ידיעות וחידושים, וואו אזוי האב איך דאס קיינמאל געזען??

געשריבן: זונטאג דעצעמבער 24, 2017 1:29 pm
דורך shalsheles
אין דברי שאול פרשת ויגש פון הרה״ג רבי יוסף שאול נאטאנזאן זצ״ל, וזל״ק, מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו. הנה נתחדש בימינו כי יכירו את הרוצח ע״י שקוי עיני הרוצח פתוך בהנרצח ובעת שעודנו חם אז יציירו את הנרצח ונרשם עליו דמות הרוצח והנה זה כשעוד חם אבל לאחר מכן לא יוכלו להכיר וזה אמרו וכיסינו את דמו והבן הדברים.
איינער ווייסט עפעס מער?

געשריבן: זונטאג דעצעמבער 24, 2017 2:32 pm
דורך שטאלצער יוד
.

געשריבן: זונטאג דעצעמבער 24, 2017 4:14 pm
דורך shalsheles
אגב, איין עמוד פריער ד״ה וילקט, ברענגט ער ״שמעתי בשם הרב הקדוש החסיד מוהר״ר צבי ז״ל מ״ק זידיטשוב״
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=87
איז דאס א אפטע זאך?

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 18, 2018 6:37 pm
דורך קיקיון
של"ה הקדוש מסכת שבועות
Screenshot 2018-01-18 17.23.09.png
Screenshot 2018-01-18 17.23.09.png (108.39 KiB) געזען 6314 מאל


תפארת ישרא' עירוכין פרק ד
איף פארשטיי גוט? יעדע משנה האט געהאט אן אנדערע ניגון

Screenshot 2018-01-18 17.42.44.png
Screenshot 2018-01-18 17.42.44.png (368.72 KiB) געזען 6314 מאל


מצרף לחמה להיש"ר מקנדיא

ישר.JPG
ישר.JPG (40.89 KiB) געזען 6314 מאל

נסיעת הגר"א מווילנא לארה"ק

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 1:01 am
דורך dovidal
ווי קעם מען לייענן איבער זיין נסיעה - פארוואס טאקע איז ער נישט געפארן - ביז ווי איז ער יא געפארן ??.

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 4:17 am
דורך נא_שכל
קיקיון האט געשריבן:של"ה הקדוש מסכת שבועות
Screenshot 2018-01-18 17.23.09.png


תפארת ישרא' עירוכין פרק ד
איף פארשטיי גוט? יעדע משנה האט געהאט אן אנדערע ניגון

Screenshot 2018-01-18 17.42.44.png


מצרף לחמה להיש"ר מקנדיא

ישר.JPG



ראה כאן מדובר בזה
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=8063

אין אשכנז פלעגט מען לערנען מיט א ניגון מיוחד, אבער כ'ווייס נישט אויב יעדע משנה האט געהאט א ספעציעלע ניגון. ס'געווען מער א ניגון כללי עקסטער פאר תנ"ך און משניות און גמרא.

געשריבן: דאנערשטאג יאנואר 25, 2018 6:33 am
דורך זענדל
צוגרייטנדיג א ספר צום דרוק (דער מחבר איז נפטר געווארן פאר בערך 140 יאר) איז מיר געבליבן א שאלה
דער מחבר שרייבט: קאי על שבירת הלוחות שעשה ושיבר בפרהסיא כי הקב"ה נמי הסכים עמהם, ומצינו במ"ת יעוי' באבני שוהם פ' בראשית טעם על זה כדי שלא יהיה הקב"ה פורע ישראל בחטאם, ומשה יהיה רואה זה ובצרתם לו צר, ומשום הכי חטא כדי שהקב"ה יפרע נמי ממנו וימות.
ווייסט איינער פשט פון די ווערטער, וואו איז דער מ"ת [מדרש תנחומא?]? ווער איז דער אבני שוהם?

איך וויל וויסן

געשריבן: מאנטאג מארטש 26, 2018 9:34 pm
דורך dovidal
אויב רביה"ק מסאטמאר זי"ע האט הבדלה געמאכט אויף ביר מוצאי יום טוב פסח ?.

מתי נדפס לראשונה

געשריבן: דינסטאג מארטש 27, 2018 2:07 pm
דורך dovidal
מכתב הרה"ק שמשון אסטראפאליער זצ"ל שנוהגים ללמוד ערב פסח ?

געשריבן: דינסטאג מארטש 27, 2018 2:39 pm
דורך ידיעות שונות
אלע ברענגען עס פונעם חסד לאברהם ווי ס'איז אריינגעדרוקט געווארן בסוף הספר, אבער לפי הנראה איז עס נאר געדריקט געווארן דארט אינעם חסד לאברהם לבוב שנת תר"כ.

למעשה האב איך געטראפן אין הגדה מטה לוי ווילנא תקצ"ו, האט דער מדפיס שוין אריינגעלייגט דעם מכתב אין די סדר הגדה ביי דצ"ך עד"ש באח"ב, נאר מיט אביסל אנדערע שינוים, און אזוי אויך ברענגט ער עס נישט לגבי די חלק הסגולה שבו, נאר אלס א ביאור אויפ'ן הגדה.

זעה דא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 27&hilite=

געשריבן: דינסטאג מארטש 27, 2018 2:58 pm
דורך dovidal
ידיעות שונות האט געשריבן:אלע ברענגען עס פונעם חסד לאברהם ווי ס'איז אריינגעדרוקט געווארן בסוף הספר, אבער לפי הנראה איז עס נאר געדריקט געווארן דארט אינעם חסד לאברהם לבוב שנת תר"כ.

למעשה האב איך געטראפן אין הגדה מטה לוי ווילנא תרצ"ו, האט דער מדפיס שוין אריינגעלייגט דעם מכתב אין די סדר הגדה ביי דצ"ך עד"ש באח"ב, נאר מיט אביסל אנדערע שינוים, און אזוי אויך ברענגט ער עס נישט לגבי די חלק הסגולה שבו, נאר אלס א ביאור אויפ'ן הגדה.

זעה דא
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 27&hilite=

נדפס גם בשנות ת"ק השאלה שלי מתי נדפס לראשונה בכלל= לפי מיטב ידיעתי נדפסה לראשונה בהגדה הנדירה החסידית "באר מים" להגה"ק מח"ס ברית אברם שנדפסה תקע"ז אבל אפשר שנדפס בספר אחר מקודם
תודה

געשריבן: דינסטאג מארטש 27, 2018 3:32 pm
דורך ידיעות שונות
איך האב געמאכט א טעות, געשריבן תרצ"ו, אנשטאט תקצ"ו. אבער ביסט גערעכט אז ס'טאקע נישט דער ערשטער.

ש'כח.

געשריבן: דינסטאג מארטש 27, 2018 3:36 pm
דורך dovidal
ידיעות שונות האט געשריבן:איך האב געמאכט א טעות, געשריבן תרצ"ו, אנשטאט תקצ"ו. אבער ביסט גערעכט אז ס'טאקע נישט דער ערשטער.

ש'כח.

יישר כח אז איר האט צייט זוכט אביסל

געשריבן: דינסטאג אפריל 24, 2018 6:35 pm
דורך dovidal
dovidal האט געשריבן:
ידיעות שונות האט געשריבן:איך האב געמאכט א טעות, געשריבן תרצ"ו, אנשטאט תקצ"ו. אבער ביסט גערעכט אז ס'טאקע נישט דער ערשטער.

ש'כח.

יישר כח אז איר האט צייט זוכט אביסל

לפענ"ד נדפס לראשונה "בתוך הגדה" תקע"ז בעיר מעזבוזש בהגדת באר מים
האם זה נכון ?

געשריבן: דינסטאג אפריל 24, 2018 7:28 pm
דורך ידיעות שונות
ר' דוד'ל,
ראיתי הרבה הגדות משנות הת"ק לפני תקע"ז, ולא נמצא באחד מהם, ומ"מ א"א לומר בברירות שזהו הראשונה כל עוד שלא הי' לפנינו כל ההגדות שנדפסו באייראפע במשך שנות ת"ק.

אגב, מלשון המדפיסים יש קצת משמעות שהדפיסו את המכתב ממקור הראשון, אך אין הכרח מזה.

תוכן המכתב נדפס לראשונה בשנת תמ"ד, בתוך קונטרס לקוטי שושנים - מאת הרה"ק המקובל אלקי מהר"ש אוסטערפאלי זי"ע. ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6

געשריבן: דינסטאג אפריל 24, 2018 7:58 pm
דורך dovidal
ידיעות שונות האט געשריבן:ר' דוד'ל,
ראיתי הרבה הגדות משנות הת"ק לפני תקע"ז, ולא נמצא באחד מהם, ומ"מ א"א לומר בברירות שזהו הראשונה כל עוד שלא הי' לפנינו כל ההגדות שנדפסו באייראפע במשך שנות ת"ק.

אגב, מלשון המדפיסים יש קצת משמעות שהדפיסו את המכתב ממקור הראשון, אך אין הכרח מזה.

תוכן המכתב נדפס לראשונה בשנת תמ"ד, בתוך קונטרס לקוטי שושנים - מאת הרה"ק המקובל אלקי מהר"ש אוסטערפאלי זי"ע. ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6

החלטה שלי עפ"י ספר אוצר ההגדות של יודלוב עיין שם בסוף

געשריבן: מיטוואך אפריל 25, 2018 12:13 am
דורך קאטשקע אויפן וואסער
ידיעות שונות האט געשריבן:תוכן המכתב נדפס לראשונה בשנת תמ"ד, בתוך קונטרס לקוטי שושנים - מאת הרה"ק המקובל אלקי מהר"ש אוסטערפאלי זי"ע. ראה כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=6

צוקער זיס...
אין היברו-בוקס איז אנגעצייכנט דערויף 'חמ"ד'. כלומר, ח'סר מ'קום ד'פוס. עס מיינט נישט שנת תמ"ד...

געשריבן: מיטוואך אפריל 25, 2018 12:43 am
דורך ידיעות שונות
צודק - טעיתי

געשריבן: מיטוואך אפריל 25, 2018 4:17 pm
דורך דונש
dovidal האט געשריבן:אויב רביה"ק מסאטמאר זי"ע האט הבדלה געמאכט אויף ביר מוצאי יום טוב פסח ?.

ניין!

רוזשין היסטאריע איבער די הדלקה

געשריבן: מיטוואך מאי 02, 2018 3:04 pm
דורך dovidal
ווי קען מען לייענען איבער די היסטאריע פון די הדלקות משך די יארען
מתי התחיל ???

געשריבן: דינסטאג מאי 08, 2018 9:48 am
דורך טינט
איז דא א עשכול איבער שיינע פשעטליך און דרושים?