וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

ראש הקהל
שר חמש מאות
תגובות: 910
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 1:36 pm

תגובהדורך ראש הקהל » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 12:31 am

וואס איז דער מקור להמנהג שלובשים הנשים שירצעלע"ך בעת הדלקת נרות ערב שבת?
ווי לאנג צירוק גייט עס שוין צירוק? ווי קאן מען זעהן אן אריכות בנושא זו?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 25348
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 9:20 am

גראדע זענען אמאליגע נשים צדקניות געגאנגען אלעמאל מיט שירצלעך.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
שמואל בארג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3109
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 10:16 am

farshlufen האט געשריבן:גראדע זענען אמאליגע נשים צדקניות געגאנגען אלעמאל מיט שירצלעך.


איז דאס נישט מתקנות עזרא?

נו וואדע
שר האלף
תגובות: 1385
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 30, 2013 2:31 pm

תגובהדורך נו וואדע » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 10:24 am

שמואל בארג האט געשריבן:
farshlufen האט געשריבן:גראדע זענען אמאליגע נשים צדקניות געגאנגען אלעמאל מיט שירצלעך.


איז דאס נישט מתקנות עזרא?


יעפ שבת צב

אבער אין ב"ק דף פב שטייט נאר אז די טעם איז משום צניעות , משא"כ אין מס' שבת שטייט יא משום שבת
נו וואדע ! וואס דען האט איר געמיינט ?!

אוועטאר
קלאָצקאָפּ
שר ששת אלפים
תגובות: 6444
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 25, 2017 9:24 pm
לאקאציע: ערגעץ אנדערש

תגובהדורך קלאָצקאָפּ » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 12:58 pm

ראש הקהל האט געשריבן:וואס איז דער מקור להמנהג שלובשים הנשים שירצעלע"ך בעת הדלקת נרות ערב שבת?
ווי לאנג צירוק גייט עס שוין צירוק? ווי קאן מען זעהן אן אריכות בנושא זו?

איר מיינט צו פרעגן זינט ווען מ'טוט עס אן בלויז צו הדלקת הנרות? נישט צו לאנג.
שויתי ה' לנגדי תמיד

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 1:16 pm

ב״ק
מתקנת עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא

רש"י שמות פרק כח: "כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים".

פשט פון דעם אי לכאורה ווייל אמאליגע קליידער איז די פראנט געווען אפן אזוי ווי אונזער רעקלעך און א סינר איז א בגד צנוע

פארוואס איז נאר ביי הדלקת נרות לכאורה ווייל דעמאלטס איז מען בצניעות יתירה אזוי ווי די אלע מנהגים ביי הדלקת נרות צו גיין צוגעדעקט די קאפ אדער אנדערע מנהגים בענין הצניעות

איי וועסטו פרעגן היינט איז דאך נישט א סינר מער צנוע?
א. מקען נאכלטס זאגן אז סאיז יא מער צנוע, בפרט בימינו מיט די ראובס,(אן אריינגיין אין דיטעילס)
ב. און לכאורה דאס איז די אמת אזוי ווי אנדערע זאכן במנהגי ישראל וואס זיי זענען מער א סימן ווי א סיבה אבער נאכאלטס מנהג ישאל תורה און מהאלט שטארק אן דעם מנהג.

[עי׳ רשי שם בבב״ק מה שפירש וכבר האריכו למה פירש כך]

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 1:25 pm

און דברי תורה ברענגט מונקאטשער רב אז הטעם הפשוט ללבוש צעיף היא וויבאלד דעמאלטס זענען זיי מקבל שבת
והיא היא פארן סינר

דברי תורה מהדור ו.png
דברי תורה מהדור ו.png (29.5 KiB) געזעהן 1751 מאל

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 871
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 5:19 pm

איינס האט געשריבן:ב״ק
מתקנת עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא

סינר דארט אויפ'ן פלאץ איז טייטש אונטערוועש, כמבואר ברש"י שם, ובבלי וירושלמי שהתקנה היא משום מעשה שהיה דשייך רק לפי פרש"י שם.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 5:42 pm

חלב ישראל האט געשריבן:
איינס האט געשריבן:ב״ק
מתקנת עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר משום צניעותא

סינר דארט אויפ'ן פלאץ איז טייטש אונטערוועש, כמבואר ברש"י שם, ובבלי וירושלמי שהתקנה היא משום מעשה שהיה דשייך רק לפי פרש"י שם.

איך האב געשריבן עין ברשי שם אבער איך האב נישט געוואלט אריינגיין אבער סינר איז זיכער פשוט פשט א שירצל און בענין המעשה קען מען פארשטיין אויך אויב פשט איז א שירצל (קען איך אבער נישט דא ציפיל מסבירן)

די לשון בין מלפניה ובין מלאחריה שטומט דאך זיכער מער מיט א שירצל, ווי איך האב געשריבן פלעגט מען גיין מיט א קלייד אזוי ווי א רעקל וואס האט זיך אויפגעמאכט אין די פראנט, אין אנדערע ווערטער א סינר מלאחריה, אויף דעם האט עזרא מתקן געווען אז זי דארף גיין א סינר מלפניה אויך.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 5:57 pm

רשי אין שבת יג סינר מפסיק בינו לבינה טייטש אויך די זעלבע ווי אין חומש אז סאיז א שירצל
וז״ל
פורציינ"ט שהיא חוגרת בו ומגיע ממתנים למטה

און צו אויסקלארן רשי אין חומש רעדט פונעם אפוד
לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, כך מעשהו מלמטה,
רשי זאגט קלאר אז די פוציינט איז א שירצל וואס די שרות גייען אין פראנט און די זעלבע איז די אפוד פון די בעק

שרייבנדיג איז מיר פארענטפערט געווארן א זאך וואס פלעגט מיר אלטס ארויף קומען ביים לערנען די אפוד: פארוואס זיי פלעגן דאס גיין נאר בשעתן רייטן, ווי איך האב פריער געשריבן אז די קליידער איז געווען אן פון פראנט און בשעתן רייטן טיילט מען דאך אפ די פיס און די רעקל מאכט זיך אויף דארף מען א רעקל צו צודקען. ודי בזה.

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 871
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 5:58 pm

נאמנים עלי דברי רשיה"ק אז ס'מיינט אונטערוועש, לויט דיין פשט וואלטן זיך די בבלי און ירושלמי געדארפט דינגען צו די מ'דארף האבן א שירצל פון הינטן אויך, וזה לא שמענו מעולם, הה"ד אז מ'קען גיין קרום פארוואס זאל מען גיין גראד...

איך ווייס נישט וואס דו רעדסט אז מ'פלעגט גיין א קלייד ווי א רעקל, אבי געשאסן, נישטא קיין איין היסטאריקער וואס האלט אזוי.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 6:04 pm

חלב ישראל האט געשריבן:נאמנים עלי דברי רשיה"ק אז ס'מיינט אונטערוועש, לויט דיין פשט וואלטן זיך די בבלי און ירושלמי געדארפט דינגען צו די מ'דארף האבן א שירצל פון הינטן אויך, וזה לא שמענו מעולם, הה"ד אז מ'קען גיין קרום פארוואס זאל מען גיין גראד...

איך ווייס נישט וואס דו רעדסט אז מ'פלעגט גיין א קלייד ווי א רעקל, אבי געשאסן, נישטא קיין איין היסטאריקער וואס האלט אזוי.

די שירצל און די בעק גייט מען דאך שוין, די קלייד אליין

איך האב נישט געמיינט א רעקל איך מיין צו זאגן אז סאיז נישט געווען קיין ראוב פארמאכט (עכ״פ א חלק מענטשן פלעגן גיין אזוי)

די בילד פון אלע רומישע קיסרים איז אזא קלייד וואס מפלעגט ארום דרייען, און ווען מרייט אויף א פערד קומט אויס אז סמאכט זיך אויף די קלייד



די ווארפסט נאר אריין א צווייטע נקודה אז נאמנים דברי רש״י, איך מיין אז דאס איז שוין אויסגעשמועסט אין אויסגעדראשן אין ספרי ראשונים ואחרונים ואחרוני אחרונים אין זיכער נישט דא דער פלאץ

אויב דריקט דיר אז איך זאג מסברא, דאנט ווארי געב מיר א טאג איך ברענג דיר א ראשון וואס טיישט דא אויך סינר א שירצל
לעצט פאראכטן דורך איינס אום דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 6:08 pm, פאראכטן געווארן 2 מאל סך הכל.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 6:06 pm

דא האב איך געטראפן איינס וואס ברענגט דאס קלארער ארויס

Screen Shot 2019-08-22 at 6.05.32 PM.png
Screen Shot 2019-08-22 at 6.05.32 PM.png (282.68 KiB) געזעהן 3308 מאל


נ.ב. משום והייתם נקיים סאיז נישט קיין געטשקע פון קיין קלויסטער סאיז א רוימישע פיסול (אויב איינער ווייסט ווי אזוי מזאגט דאס אויף ענגליש)

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 871
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 6:30 pm

איינס האט געשריבן:אויב דריקט דיר אז איך זאג מסברא, דאנט ווארי געב מיר א טאג איך ברענג דיר א ראשון וואס טיישט דא אויך סינר א שירצל

דאס וואלט איך טאקע געוואלט זעהן.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » דאנארשטאג אוגוסט 22, 2019 8:38 pm

רמב״ם איז גוט?

ידי אליהו על הרמבם פכ״ד מהלכ׳ אישות הי״ג
עזרא תיקן שתהיה אשה חוגרת בסינר תמיד בתוך ביתה משום צניעות וכו'.
הכי איתא בפרק מרובה בעשרה תקנות שתקן עזרא ושתהא אשה חוגרת בסינר ואמרו בגמרא דטעמא משום צניעותא.
וראיתי לרש"י שכתב סינר דוגמת מכנסים קטנים.
ולא ידעתי למה פירש מכנסים ומה שייך בהו צניעותא דאי לבשה חלוקה ומלבוש העליון הסובב כל גופה עד הרגל אפילו לא לבשה מכנסים איכא צניעותא ואי לא לבשה פשיטא שלא תגלה ערותה ומה צורך לתקנה גם מה טעם כתב קטנים גם שלא נאמר חגורה בשום מקום במכנסים אלא לבישה ומכנסי בד ילבש.
ויראה שסינר הוא החגור שחוגרת למעלה ממתניה כמו חגרה בעז מתניה והיינו צניעותה שאם לא תחגור לפעמים יתגלה לבושה ודקדק רבינו לומר בתוך ביתה דאלו ביוצאת לשוק עוברת על דת היא אפילו במראה זרועותיה כ"ש שאר בשרה ומי איכא מידי דקודם עזרא היו כל הנשים עוברות על דת והוצרך עזרא לתקן אלא תקנת עזרא היא שאפילו בתוך ביתה תתנהג בצניעות.
ושוב ראיתי לרש"י ביבמות דף כ"ד גבי דבר מכוער דתניא התם רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר כתב התם נמי סינר הוא כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות אלא שלא כתב קטנים אלא שכבר כתב כעין
אבל רבינו בפרק זה כתב רוכל יוצא וכו' עומדת מעל המטה והיא לובשת המכנסים או חוגרת אזורה הרי בהדיא שפי' רבינו חוגרת בסינר היינו האזור וכן הוא בירושלמי פרק המדיר לובשת המכנסים או חוגרת בסינר
וכל הני מילי שכתב עוד רבינו בהדיא משמע דלא כרש"י

אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 871
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 14, 2018 10:19 am

תגובהדורך חלב ישראל » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 7:42 am

דער רמב"ם אויפ'ן פלאץ איז נישט מסביר וואס א סינר איז, און לגבי זיין קשיא "ומה שייך בהו צניעותא", אויף דעם זאגט דאך שוין די גמרא אז ס'איז משום מעשה שהיה, אויב דו פארשטייסט טאקע נישט וויאזוי אונטערוועש קען צוריקהאלטן פון אזא מעשה צו פאסירן, קענסטו מיך פרעגן אין אישי.

אויך איז כדאי אנצומערקן, אז אין תימן פלעגן די פרויען גיין מיט הויזן אונטער די קליידער משום צניעות, די מושג פון זאקן/שטרימפ/טייטץ האבן זיי נישט געהאט.

אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 10545
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 10:05 am

דער רמב״ם זאגט קלאר אזוי ווי אלע אנדערע זאכן וואס ער זאגט, דער רמב״ם איז נישט קיין מפרש ער איז א פוסק

איך האב נישט געזאגט אז אינטערוועש קען נישט צוריק האלטן נאר אז א שירצל איז די זעלבע געדאנק (נקודה למחשבה: די גמרא ברענגט א מעשה פון א קוף און נישט פון א מענטש)

לייג צו אז די לשון בין מלפניה ובין מלאחריה שטומט סאך בעסער מיט א שירצל. די לשון חוגרת איז שייך ביי א שירצל און נישט ביי הויזן (ווי דער ידי אליהו שרייבט), וביותר אז רש״י אליין מערקט אן די נקודה אין חומש. און ועל כולם אז רש״י אליין טייטשט אויף אנדערערע פלעצער אז ס'איז א שירצל, (ידוע מהלך רש״י אז ער איז מפרש על גופו של מקום און נישט על גופו של עניין)
לעצט פאראכטן דורך איינס אום פרייטאג אוגוסט 23, 2019 5:47 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

לב בשר
שר חמש מאות
תגובות: 504
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 26, 2019 2:03 pm

תגובהדורך לב בשר » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 10:16 am

צ/ק
זיך אויפצושטעלן ביי לכה דודי ביים שטיקל ימין ושמאל?

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 25348
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 10:21 am

מיינסט צו זאגן, צו זיצן ביז דארט.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
טראכט א מינוט
שר חמישים ומאתים
תגובות: 471
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אפריל 30, 2018 8:58 am

תגובהדורך טראכט א מינוט » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 11:27 am

לב בשר האט געשריבן:צ/ק
זיך אויפצושטעלן ביי לכה דודי ביים שטיקל ימין ושמאל?

ס’ דרכי חיים ושלום אות שע”ד שאכן נהגו במקומם לעמוד בכל זמן אמירת הלכה דודי, אלא שלעת זקנתו הקפיד על כך רק בימין ושמאל מחמת חולשתו
איך האב אמאל געמיינט אז... ווער ס'האט שכל טראכט (קרעדיט: מאטי אילאוויטש)

אוועטאר
האלבע שיך
שר חמישים ומאתים
תגובות: 265
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 25, 2019 6:59 pm

תגובהדורך האלבע שיך » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 11:52 am

צ/ק
טבילה במקוה לע"נ?

לב בשר
שר חמש מאות
תגובות: 504
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 26, 2019 2:03 pm

תגובהדורך לב בשר » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 4:37 pm

טראכט א מינוט האט געשריבן:
לב בשר האט געשריבן:צ/ק
זיך אויפצושטעלן ביי לכה דודי ביים שטיקל ימין ושמאל?

ס’ דרכי חיים ושלום אות שע”ד שאכן נהגו במקומם לעמוד בכל זמן אמירת הלכה דודי, אלא שלעת זקנתו הקפיד על כך רק בימין ושמאל מחמת חולשתו

הא גופא, פון ווי האט ער עס גענומען?

לב בשר
שר חמש מאות
תגובות: 504
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 26, 2019 2:03 pm

תגובהדורך לב בשר » פרייטאג אוגוסט 23, 2019 4:37 pm

האלבע שיך האט געשריבן:צ/ק
טבילה במקוה לע"נ?

בצוואת המנחת אלעזר. כן מונח בזכרוני.
לענ״ד וויל מען וויסן אויף דעם אליינס א מקור, פון ווי האט עס דער מנח״א גענומען...
דאס זעלביגע ווי מיין פריערדיגע תגובה

נחמן נתן
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4052
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג יולי 13, 2008 7:11 pm
לאקאציע: צווישן סקרענטאן און סיראקיוז

תגובהדורך נחמן נתן » מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 5:06 pm

פעם שמעתי אז ס'איז דא א מדרש אדער א ירושלמי אז מיט יעדע קאסטומער וואס קומט עפעס קויפן, קומט מיט א מלאך. אמאל זעהט מען דעם קויפער זיך דרייען אינדרויסן טראכטנדיג צו ער זאל יא אריינגיין קויפן צו נישט, און צום סוף גייט ער יא אריין. פארוואס איז ער יעצט אריין? ווייל דער מלאך האט איהם געשטופט אז ער זאל יעצט קויפן. און די זעלבע איז פארקערט, אמאל קומט איינער אריין און ס'זעהט אויס אז ער גרייט זיך צו קויפן עפעס, אבער צום סוף גייט ער ארויס מיט ליידיגע הענט, איז דאס צוליב דעם וואס דער מלאך האט איהם ארויסגעשטופט.

ווייסט איינער עפעס א מקור דערצו?
לחיים ולברכה!

אוועטאר
יידישע קהילות
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4510
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

תגובהדורך יידישע קהילות » מיטוואך סעפטעמבער 04, 2019 5:19 pm

אין בעלזא איז מען מקפיד צו שטיין א גאנץ לכה דודי.
"כל האומר דבר שמועה מפיהם של צדיקים הם מתפללים עליו וממליצים טובה עליו - ספר חסידים אות רכ"ד
מיין אימעיל: SeforimVelt@gmail.com


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 2 געסט