וואו איז דער מקור?....

[טראק דרייווער]

פארוואס ווען מען רופט אויס כיבודים אונטער'ן חופה לייגט מען צו יעדעם'ס יחוס און קורבא'שאפט צום חתן כלה, צו וועם איז עס נוגע?

קען זיין כדי זיי צו דערמאנען אז זיי זענען קרובים און זיי זאלן נישט מכוון זיין לשם עדות.

ווי כידוע על פי התוס' במכות ו. ועוד קען עס קאליע מאכן די גאנצע עדות קידושין מדין נמצא אחד מהם קרוב או פסול.

שיינע פשט.

[להודות]

קען זיין כדי זיי צו דערמאנען אז זיי זענען קרובים און זיי זאלן נישט מכוון זיין לשם עדות.

די שבע ברכות מיט וואס מ'איז מכבד קרובים איז שוין נאך די קידושין.

[קווערטי]

פארוואס ווען מען רופט אויס כיבודים אונטער'ן חופה לייגט מען צו יעדעם'ס יחוס און קורבא'שאפט צום חתן כלה, צו וועם איז עס נוגע?

דער מנהג האט זיך אנגעהויבן ארום 50 יאר צוריק כשנתרבו היענטעס בישראל און ס'איז געווארן גאר שווער אויף די מחותנים צי ענטפערן פאר יעדן באזינדער ווער ס'איז ווער און וואס די קירבת המכובד איז מיט זיי. נמנו וגמרו כל השמשים יחדו אז מ'גייט צילייגן די יחוס וסדר הקרובות בעת ההתכבדות.

[היימישער הייקער]

האבעך אריין געבאמפט אין דעם פאלגענדיגע תפלה אין א ספר'דישע תהלים'ל אנגעבלעך פון ר' ישמעאל כהן גדול, ווייסט איינער פון דעם? האט עס א מקור?

תפילת רבי ישמעאל כהן גדול, אמר ר’ ישמעאל:
כל האומר בקשה זו בכל יום פניו מזהירות ואימתו מוטלת על הבריות
וכל החלומות שלו מהוגנים, ותורתו תהיה משתמרת בלבו כל ימי חייו.
ועונות נעוריו נמחלים לו. וינצל מיצה”ר, ומלשון הרע, ומפגע רע, ומחיות רעות,
ומליסטים, ומנחשים, ומעקרבים, ומרוח רעה, ומן השדים, ומן המזיקין,
ומכל האויבים ומכל השונאים אותו וירוויח במשא ומתן שלו.

וכן אמר רבי ישמעאל כהן גדול אני ור’ עקיבא ערבים אני שיהיה לו חלק טוב בעולם הבא
כדכתיב: להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא.
וזאת התפילה צריך לאמרה בכוונה נכונה בכל יום אחר תפילתו
והשם יקבל תפילתו אכי”ר [אמן כן יהי’ רצון]:

תפילת רבי ישמעאל כהן גדול
אָנָא ה’ אֱלוֹקי יִשְרָאל מֶלֶךְ גָדוֹל וְנוֹרָא חָכָם הָרָזִים מְגַלֶה נִסְתָרוֹת מַגִיד תַעֲלוּמוֹת
מוֹשֵל בָּעֶלְיוֹנִים וְשַׁלִיט בַּתַחְתוֹנִים קָרוֹב לְכָל קוֹרְאָיו לְכָל אֲשֶׁר ייקְרָאוּהוּ בֶּאֶמֶת
מַצִיל וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגוֹזְלוֹ פְּנֵה אֶל תְפִילַת עַבְדְךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלוקינו וֵאלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִשְׁמְרֵנִי מִכָּל רָע, כִּי אַתָּה שוֹמֵר יִשְֹרָאֵל, וְתֹאמָר לְצַרוֹתַי דַי,
ותִפְדֵנִי מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל שְׁמוּעָה רָעָה וּמִכָּל בּוּשָׁה וּכְלִימָה וּמֵחֶרְפַת אָדָם וּמִבִּיזוּי עָם,
וּמִכָּל נֶגֶף וּמִכָּל מַשְׁחִית וּמַגֵפָה וּמִכְשוֹל, וּמִפֶּגַע רָע, וּמֵעַיִן הָרַע, וּמִלָשוֹן הָרַע, וְתַצִילֵנִי מִיֵצֶר הָרַע,
וּמִכָּל מַשְחִית וּמַזִיק וּמִכָּל רְגָזוֹת וּגְזֵרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּמִכָּל חֵטְא וָפֶשַע וּמִכָּל עָווֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשָׁע
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

תפילת רבי ישמעאל
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלוקינו וֵאלקי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתָרִיב אֶת רִיבֵי נַפְשִׁי בַּיוֹם וְכָל הַמְקַטְרֶגִים אֶת נַפְשִי בּלַיְלָה
וְתִנְקוֹם אֶת נִקְמָתִי מֵהֶם וּתְקַצֵר יְמֵיהֶם וּתְמַלֵא אֶת עֲונוֹתֵיהם בְּרָע.
וְכּוּלָם כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וּבַעֲגָלָה וּבִּזְמַן קָרִיב יִכָרֵתוּ מִן הָעוֹלָם וְתַשְׁלִיךְ אֵימָה וַחֲשֵכָה גְדוֹלָה וְתַרְדֵמָה עֲצוּמָה וּבֶהָלָה וְשִיגָעוֹן וְעִיוָרוֹן וְתִימְהוֹן לֵבָב
עַל כָּל אוֹיְבַי וְשוֹנְאַי וְעַל כָּל צַר וּמַשְטִין וּמְקַטְרֵג עָלַי וְעַל אַנְשֵי בֵיתִי, בֵּין אִיש בֵּין אִישָׁה, בֵּין שֵד בֵּין מַזִיק בֵּין רוּחִין בִּישִין וְלִילִין
כְדִכְתִיב תִּיפּוֹל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַּחַד בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְמוּ כָּאָבֶן יִדְמוּ זְרוֹעֲך בִּגְדוֹל וָפַּחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּיפּוֹל:
וְעַל כָּל הַקָמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם
וּמוֹרָאֲך וּפַּחְדְךָ יִהְיוּ עֲלֵיהֶם שֶיְהֶיוּ מַשְתִקִים מִלְפֶנַי אִם יִרְאוּנִי בְּעַין רָעָה חָלִילָה:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלקי נוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶתֵאָלַמְנָה שִפְתוֹתָם מִדַבֵּר, וְתֶחְשַכְנָה עֵינֵהֶם מֵרְאוֹת,
וְתֶחְרַשְנָה אָזְנֵיהֶם מִשְמוֹע, וּמָתְנֵיהֶם תָמִיד הַמְעֵד, חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָם, וְקַשְתוֹתָם תִּשָבַרְנָה.
הֵמָה יֵבוֹשוּ וַאֲנִי לֹא אֶבוֹש הֵמָה יָנוּסוּ, וְאֲנִי לֹא אָנוּס כְּדִכְתִיב קוּמָה ה’ וְיָפוּצוּ אוֹיְבֶיךָ וְיָנוּסוּ מְשַנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלוקינו וֵאלקי אֲבוֹתֵינוּ שֶתַשְלִיךְ אֵימָה וָפַחַד עַל הַבְּרִיוֹת
וְתִגְזוֹר עֲלֵיהֶם לַעֲשוֹת רְצוֹנִי כְּנַפְשִי הַחֲפֵצָה וּבְלֵבָב שָלֵם וְקַיָם בָּנוּ מִקְרָא שֶכָתוּב
וְרָאוּ כָּל עַמֵי הָאָרֶץ כִּי שֶם יְקוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶךָ
וְנֶאֶמַר לֹא יִתְיַצֵב אִיש בִּפְנֵיכֶם פַּחְדֵכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵן ה’ אלקי כֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶר תִדְרְכוּ בָה כַּאֲשֶר דִבֵּר לָכם
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

תפילת רבי ישמעאל כהן גדול
יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלוקינו וֵאלקי אֲבוֹתֵינוּ אלקי אַבְרָהָם ואלקי יִצְחָק וְאלקי יַעֲקֹב
שֶתִפְתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ וְתִיתֶן לִי דֵעָה וּבִינָה וְחָכְמָה וּתְרַחֵם עָלַי, וְתָאִיר עֵינַי בְּחָכְמָה בְּחֶמְלָתֶך,
וּתְלַמְדֵנִי מִידוֹת חָכְמָתֶךָ וּתְבִינֵנִי דְבָרִים עֲמוּקִים בְּתוֹרָתֶךָ, וּתְגַלֶה רָזִים סְתוּמִים בְּעֶזְרָתֶךָ,
לְמַעַן לֹא אֵבוֹש בִּפְנֵי חַכְמֵי עַמֶךָ וְלֹא אֶכָּלֵם בְּתוֹך חֲסִידֵי עֲדָתֶךָ, וּתְיַחֵד כַּוָנַת לִבִּי וַעֲרִיכַת שְפָתַי
וְעָזְרֵנִי לִלְמוֹד וּלְלַמֵד לִשְמוֹר לַעֲשוֹת וּלְקֲיֵם אֶת כָּל דִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ באהבה
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ ה’ אלוקינו וֵאלקי אֲבוֹתֵינוּ אלקי הַמֶרְכָּבָה, שֶׁתַצִילֵנִי מֵרְעָבוֹן וְצִימָאוֹן וּמֵעֵרוֹם.
וְהַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִי בְּכָל יוֹם וּתְפַרְנֵסֵנִי בְּנַחַת וְלא בְּצַעַר בְּהֶתֵּר וְלא בְּאִיסוּר,
בְּרֶוַח וְלא בְּצִמְצוּם, וּתְמַלֵא מֵעשֶר מַתְנוֹת יָדֶךָ, וְתִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל עֲסָקַי וְעִנְיָנַי וּבְכָל מַעֲשֵׂה יָדַי, שֶׁיִהְיוּ לִי.
וּתְנֵנִי לְאַהֲבָה בְּעֵינֶיך וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכִּרִי.
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

תפילת רבי ישמעאל כהן גדול
יְהִי רָצוֹן מִלִפְנֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָׂרֵת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים שֶׁתַּעֲשוּ עִמִי חֶסֶד גָדוֹל
וְעִם אַנְשֵׁי בֵיתִי וּלְמַעַן קְדוּשַׁת ה’ וּלְמַעַן תוֹרָתוֹ הַקְדוֹשָׁה וְהַטְהוֹרָה וּלְמַעַן קְדֻשַׁתְכֶם
תַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה’ אלקי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵא רַחֲמִים בְּבַקָשָה וּבְתַחֲנוּנִים לְהַשְׁמִיע אֶת תְפִלָתִי וְאֶת תְּחִנָתִי
כְּדֵי לַעֲשוֹת אֶת שְׁאֵלָתִי וּבַקָשָׁתִי בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְיִמְחל לִי אֶת כָּל עֲוֹנוֹתַי וְחַטאתַי וְאַשְמוֹתַי שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנָיו
בֵּין בְּאנֶס בֵּין בְּרָצוֹן בֵּין בְּשוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בַּסֵתֶר בֵּין בַּגָלוּי בֵּין בְּמִתְכַּוֵן בֵּין שֶׁלא בְּמִתְכַּוֵן,
בֵּין בְּדִיבּוּר בֵּין בְּמַחֲשָׁבָה בֵּין בְּמַעֲשֶׂה בֵּין בְּהִרְהוּר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

בְּבָעוֹ מִכֶּם בְּמָטוֹ מִכֶּם מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים וְהַמֻפְרָשִׁים בִּנְקִיוּת,
שֶׁתַּעֲשוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים גְדוֹלִים בִּזְכוּת הַשֵׁם הַגָדוֹל
(אין להוציא בפיו שמות הקודש, אלא רק להתבונן בו – אכתריא”ל !)
יוֹשֵׁב תְהִילוֹת יִשְׂרָאֵל וּבִזְכוּת שִבְעִים וּשְתַיִם שֵׁמוֹת הַקְדוֹשִׁים וְהַטְהוֹרִים תִּיקְחוּ מַפְתְּחוֹת בִּרְשוּת הקב”ה.

וְתִפְתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי שָׁלוֹם וְשַׁעֲרֵי שַׁלְוָה
וְשַׁעֲרֵי חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וְשַׁעֲרֵי עוֹשֶׁר וְכָבוֹד וְשַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה וְשַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה
וְאֶמְצָא חֵן וָחֶסֶד בְּעֵינֵכֶם וּבְעֵינֵי כָל רוֹאַי וְיוֹדְעַי וּמַכִּירַי וְתַצְלִיחוּ אותִי וְתַעַזְרוּ אוֹתִי עַל כָּל עֲסָקַי לְטוֹבָה
וּכְשֶׁאֶשְׁכַּב לא אֶפְחַד כְּדִכְתִיב אִם תִשְׁכַּב לא תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ:

וְיִהְיוּ חַיַי מְתוּקִים מִדְבַשׁ וְנוֹפֶת צוּפִים וְתִהְיוּ עִמִי לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל וּלְהוֹשִׁיעַ וְלִסְמוֹך
כִּתְקוּפַת הַשֶׁמֶש בְּתַמוּז וּכְמְלוּאַת הַלְבָנָה.
[אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן]:

“יְהִי לְרָצוֹן אִמְרֵי פִּי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגאֲלִי”

[farshlufen]

געטראפון אויף עפעס א תורה סייט.

[זאג א גוטס]

ליכא מידי דלא רמיזי באורייתא
לערנענדיג די גמרא בבא בתרא צג: - רשב"ם ד"ה אמרו לו, וכנגד אדם אחד שקנה י' סאין לזריעה, יש מאה בני אדם שקונין מיהת סאה אחת למאכל ולרפואה - האט מען זיך דערמאנט איבער די 20/80 רול וואס איז עטליכע מאל אויסגעשמועסט דא אויפן וועלטל.

[היימישער הייקער]

געטראפון אויף עפעס א תורה סייט.

שקויעך דיר

[קליינע טאטע]

פארוואס די ערשטע דריי טעג סליחות זאגט מען די פזמון מיט א התאוררותדיגע ניגון משא"כ די אנדערע טעג זאגט מען מער מיט א שנעלערע ניגון אזוי ווי ביי א תענות?
איך קלער אפשר האט דאס מיט דעים ווייל די פזמונים פון די ערשטע 3 טעג זאגט מען א חלק יום הקדוש ביי נעילה מוט די יום הקדושדיגע נוסח.‎

[איינס]

לכאורה ווענדט זיך אין די אויסלייג פונעם פיוט.

סאיז דא מער פון צוויי ניגונים (תנועות)
במוצאי
ישמענו
די דריטע דענק איך נישט אויפן מינוט (דאכט זיך ביי זכור ברית סליחות איז דא פיוטים מיט אלע דריי תנועות)

גראדע א חלק וואס מזאגט ביי נעילה איז נישט מיט די במוצאי תנועה

[קליינע טאטע]

נו אפשר האט עס מיט די אינהאלט? לדוגמה דו פזמון פון שלש עשרה מידות זאגט מען אויך מיט די במוצאי תנועה

[farshlufen]

קבלנו אז עס ווענדט זיך אין די מחבר.

[איינס]

במוצאי און שלש עשרה מידות איז נישט די זעלבע מחבר

[אוראייניקל]

די צוויי פזמונים פון די צווייטע מיט די דריטע טאג זאגט מען אויך ביי בה"ב, ממילא האט עס די נוסח, וואס איז לכאורה פאר מער קביעותדיגע פזמונים, וכן שלש עשרה מדות זאגט מען אויך כ' סיון (פאר ווער ס'זאגט עס).
אין בעלזא זאגט מען ער"ה אלץ פזמון נאר די שלמונית "שלש עשרה מדות האמורות בחנינה" אויך מיט דעם נוסח.

[פיש כאפער]

וואו איז די מקור אז מ'זאגט לכו נרננה און מי יתן מציון בעפאר און נאך מזמורי תהלים?

פון ווען און וואו שטאמט דאס?

[סעלפאן]

יישר כח, אבער ערבך ערבא צריך, ער שרייבט נישט קיין מקור און כידוע זענען זייער אסאך מעשיות פון יענע תקופה פשוט אויסגעזויגן פון פינגער.

[סעלפאן]

וואלט מען עס לכאורה געדארפט טרעפן און די ליובאוויטשער מקורות

[אוראייניקל]

וואו איז די מקור אז מ'זאגט לכו נרננה און מי יתן מציון בעפאר און נאך מזמורי תהלים?

פון ווען און וואו שטאמט דאס?

ס'שטייט אין קיצור של"ה

[פיש כאפער]

וואו איז די מקור אז מ'זאגט לכו נרננה און מי יתן מציון בעפאר און נאך מזמורי תהלים?

פון ווען און וואו שטאמט דאס?

ס'שטייט אין קיצור של"ה

יישר כח.

עפעס מער פרטים?

[פראהביטש]

פון ווי קימט דער ענין פון אויפהענגן אין די סוכה וויין,אויל,וואסער
מעהל..?. (כ'האב עפעס אויסגעלאזט?)

[המעריב ערבים]

פון ווי קימט דער ענין פון אויפהענגן אין די סוכה וויין,אויל,וואסער
מעהל..?. (כ'האב עפעס אויסגעלאזט?)

האניג

[נחזור לענינינו]

פון ווי קימט דער ענין פון אויפהענגן אין די סוכה וויין,אויל,וואסער
מעהל..?. (כ'האב עפעס אויסגעלאזט?)

א) המקור לתלות פירות בסוכה הוא בסוכה דף י א רק שם מבואר שתלו גם שאר פירות.
ב) ע"פ דברי השל"ה (הו"ד גם במ"ב סי' תרלח סקי"א): "שהיה מנהגם כן לחבב מצוות סוכה וליפותה בפירות חשובים וכו' ע"כ ראוי לעשות כן, וכל המרבה הרי זה משובח".
(קרעדיט: אוצר החכמה פארומס)

[איינס]

הגאון רבי יואל טייטלבוים זצ"ל האדמו"ר מסאטמר מח"ס "דברי יואל".
חמשה בקבוקים קטנים והם:קמח, יין, שמן, דבש, מים.

http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 45b9344a72

[זעירא]

פון ווי קימט דער ענין פון אויפהענגן אין די סוכה וויין,אויל,וואסער
מעהל..?. (כ'האב עפעס אויסגעלאזט?)

האניג

איך ווייס אז מ'הענגט די זאכן וואס זענען ראוי למזבח (זכר למנחות ונסכים), און דייקא נישט האניט פאר די סיבה 'כי כל שאור וכל דבש וגו''.

[farshlufen]

הרב זעירא, א מקור אויף דעם?

דער זיידע ז"ל האט יא אויפגעהאנגען האניג.

[אוראייניקל]

אין אוצר הלכות ברענגט ער יא דבש, וכן מנהג אבותי.