וואו איז דער מקור?....

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

הסרפד
שר האלפיים
תגובות: 2748
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 07, 2011 9:36 am

תגובהדורך הסרפד » מאנטאג ינואר 01, 2018 2:44 pm

אין המצניע אין מס' שבת למשל (כוחל עין אחת) און בכלל יעדען ארט וואו עס ווערט דערמאנט כוחלא.

אוועטאר
ויתן לך
שר שלשת אלפים
תגובות: 3210
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

תגובהדורך ויתן לך » מאנטאג ינואר 01, 2018 2:56 pm

אויך אין כתובות לא כחל ולא שרק וכו'', אין בסוגיא דריש כתובות ביי א כלה וואס איז א אבלה
ואני מלא טעויות תמיד, פעם בסברא, פעם בגמרא, ואיני נכלם בזה.
(קוב"א)

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24885
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דינסטאג ינואר 02, 2018 5:21 pm

וואס עפעס? האט געשריבן:וואו איז די מקור נישט צו פארבן די אויגן בחזל ובהלכה?

כתובות דף ע"ב ע"ב ד"ה בטווה, שו"ע אהע"ז קט"ו סעיף ד'.
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

זידיטשויבער
אנשי שלומינו
תגובות: 5
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך פאברואר 01, 2017 8:44 am

וואס איז די מקור אז דריי טעג פאר און נאך די יארצייט האט א חשיבות

תגובהדורך זידיטשויבער » מאנטאג ינואר 15, 2018 9:33 am

וואס איז די מקור אז דריי טעג פאר און נאך די יארצייט האט א חשיבות

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5752
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » מאנטאג ינואר 15, 2018 10:58 am


אויפריכטיג
שר שלשת אלפים
תגובות: 3355
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג דעצמבער 16, 2008 8:10 pm
לאקאציע: ביים געפילטערטן קאמפיוטער

תגובהדורך אויפריכטיג » מאנטאג ינואר 15, 2018 11:42 am

זידיטשויבער האט געשריבן:וואס איז די מקור אז דריי טעג פאר און נאך די יארצייט האט א חשיבות

דער מנחת אלעזר מאכט עס שטארק אוועק

יערסלוב
שר האלף
תגובות: 1399
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 10, 2015 1:16 pm

תגובהדורך יערסלוב » מאנטאג ינואר 15, 2018 12:52 pm

זידיטשויבער האט געשריבן:וואס איז די מקור אז דריי טעג פאר און נאך די יארצייט האט א חשיבות


עיין בספר עבודת עבודה על מסכת עבודה זרה, מהגאון ר' שלמה קליגר זצ"ל
עיין בספר אוצר י"ד החיים תקפ"ז
עיין בספר טעמי מנהגים דף רס"ח
עיין שו"ת נחלה לישראל אות נ"א
עיין ליקוטי תורה להמגיד מטשרנוביל פרשת זכור

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5752
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » דינסטאג ינואר 16, 2018 5:22 pm

פארוואס האבן געוויסע שיינע אידן א האריגע טלית בייטל? איז עס עפעס א פרומקייט אדער סתם פאר שיינקייט?

נחום וואהלינער
שר האלפיים
תגובות: 2636
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך אוקטובער 21, 2015 4:49 pm

תגובהדורך נחום וואהלינער » דינסטאג ינואר 16, 2018 6:41 pm

דריידל האט געשריבן:פארוואס האבן געוויסע שיינע אידן א האריגע טלית בייטל? איז עס עפעס א פרומקייט אדער סתם פאר שיינקייט?

היינט איז שוין א סטייל ביי סתם עמך אויך, עס איז אויך פארהאן לעדערנע וואס זעהן אויס ווי דעם.

אוועטאר
מקווה איד
שר האלפיים
תגובות: 2673
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 16, 2017 4:53 pm
לאקאציע: Next door

תגובהדורך מקווה איד » דינסטאג ינואר 16, 2018 6:45 pm

דריידל האט געשריבן:פארוואס האבן געוויסע שיינע אידן א האריגע טלית בייטל? איז עס עפעס א פרומקייט אדער סתם פאר שיינקייט?

סטייליש
אז איר ווילט קען איך אייך עפענען און צאלט שפעטער, אבער זיך מיט כאפן קען מען נישט!

עזריאל
שר חמישים
תגובות: 99
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 09, 2017 12:22 pm

תגובהדורך עזריאל » מיטוואך ינואר 17, 2018 12:23 pm

דריידל האט געשריבן:פארוואס האבן געוויסע שיינע אידן א האריגע טלית בייטל? איז עס עפעס א פרומקייט אדער סתם פאר שיינקייט?

מן המותר בפיך...

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מיטוואך ינואר 17, 2018 12:50 pm

ווייל עס באלאנגט אין תיק. אין עס קען זיין אז די סחורה איז נישט קיין תיק, משא"כ תיק של עור איז זיכער א תיק.

אוועטאר
ויתן לך
שר שלשת אלפים
תגובות: 3210
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 03, 2011 4:35 pm
לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה

תגובהדורך ויתן לך » מיטוואך ינואר 17, 2018 12:51 pm

עס איז דא א ענין צו לייגן די תפילין אין א תיק פון עור של עגל
ואני מלא טעויות תמיד, פעם בסברא, פעם בגמרא, ואיני נכלם בזה.
(קוב"א)

רוח נכאה
שר מאה
תגובות: 193
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג דעצמבער 21, 2017 8:35 pm

תגובהדורך רוח נכאה » מיטוואך ינואר 17, 2018 12:55 pm

אל מע"כ וואס עפעס. אין גמרא צייטן איז א פרוי נישט ארויס אין גאס. אויב א פרוי האט זיך געפארבט טיז געווען נאר אין אינדערהיים.

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10816
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » מיטוואך ינואר 17, 2018 12:55 pm

שיינקייט פונעם בייטל איז א פרומקייט אלץ הידור/חיבוב מצוה.

בנוגע עור די א"ר ברענגט אזא זאך אז אלע תיקוני התפילין זאל זיין של עור כדי לכפר על מעשה העגל, ער רעדט נישט פון די בייטל נאר פון די רצועות, אבער ס'איז דא וואס גייען דערמיט צוליב דעם סיבה.

dovidal
שר חמשת אלפים
תגובות: 5660
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

ווען משיח וועט קומען וועט מען פסקענען ווי די בית שמאי

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 19, 2018 12:27 pm

מקור ?

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10816
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג ינואר 19, 2018 12:44 pm

זע אן אריכות דערוועגן דא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=207

dovidal
שר חמשת אלפים
תגובות: 5660
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » פרייטאג ינואר 19, 2018 1:01 pm

למעלה משבעים האט געשריבן:זע אן אריכות דערוועגן דא http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=207

יישר כחכם ולפי מש"כ שם אינו מובא כן בספרי הקדמונים

דריידל
שר חמשת אלפים
תגובות: 5752
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יולי 07, 2015 2:13 pm

תגובהדורך דריידל » פרייטאג ינואר 19, 2018 1:14 pm

אינטערעסאנט, ווייל כ'האב געהערט אז מנהלים פון עטליכע ישיבות לאזן נישט בחורים האבן לעדערנע תפילין בייטלעך און יעצט זעה איך אז ס'איז גאר אן ענין ס'זאל זיין דייקא פון לעדער.

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10816
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » פרייטאג ינואר 19, 2018 1:29 pm

דריידל האט געשריבן:אינטערעסאנט, ווייל כ'האב געהערט אז מנהלים פון עטליכע ישיבות לאזן נישט בחורים האבן לעדערנע תפילין בייטלעך און יעצט זעה איך אז ס'איז גאר אן ענין ס'זאל זיין דייקא פון לעדער.

מן הסתם ווייל ער ווייסט אז די וואס ווילן גיין דערמיט איז נישט לכפר על מעשה, נאר פארקערט צוליב א פרישע מעשה עגל :?

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2952
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

קדושת לוי ליקוטים ד"ה שירו

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג ינואר 19, 2018 1:37 pm

dovidal האט געשריבן:מקור ?

וז"ל והנה ידוע (זוה"ק ח"ג רמה.) שמחלוקת בית שמאי ובית הלל הוא, כי בית שמאי היו מדת הדין, ובית הלל היו מדת הרחמים ומחמת זה תמיד הלכה כבית הלל, כי ראו חכמינו ז"ל שהעולם צריך למדת החסד לזאת קבעו הלכה כבית הלל כדי להתנהג העולם במדת החסד. ונמצא לפי זה בביאת הגואל במהרה בימינו יתגלה מדת בית שמאי, כי אז אין צריך העולם למדת החסד והדין יתהפך לרחמים ויהיה פסק הלכה כבית שמאי. וזהו תורה חדשה מאתי תצא, ולכאורה קשה האיך שייך לומר על התורה מלת חדשה, כי אין השתנות בתורה.
ולפי דברינו יתכן, כי זה אין דבר חדש ממש, כי דברי בית שמאי כתובים בתורה שבעל פה עתה אך הפסק הלכה יהיה כבית שמאי, כי העיקר כמו שהאדם צריך להתנהג באיזה מדה כן הפסק הלכה גם כן בזה המדה ונמצא שהעיקר תלוי בבני ישראל כמו שאנו פסקינן הכא כן הקדוש ברוך הוא כביכול מתנהג בזה המדה עם בריותיו.
וז"ל הבני יששכר (סיון מאמר ו) ועיין בספר קול ברמה בפירושו על האדרא (קב:) דלעתיד לבא גם כן נפסוק הלכה כבית שמאי.
ודבריו של הקול ברמה נסובו על מה שכתוב בליקוטי תורה יחזקאל.

ובספרי חסידות מובא בסתם בשם האר"י הק' (אמרי יוסף פ' תולדות; אש קודש לפסח; ערבי נחל פ' אמור, ושם ציון לכעי"ז בסדר הדורות בשם ויקהל משה מה. נד.; צמח צדיק ליקוטים; אמרי אמת משפטים ועוד; קומץ המנחה ח"א אות י'; דובר צדק אות ח'; פרי צדיק ויקהל אות יא; עטרת יהושע לחנוכה; יערות דבש ח"ב דרוש ח')

dovidal
שר חמשת אלפים
תגובות: 5660
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

תגובהדורך dovidal » זונטאג ינואר 21, 2018 12:15 am

אדער יא האט געשריבן:
dovidal האט געשריבן:מקור ?

וז"ל והנה ידוע (זוה"ק ח"ג רמה.) שמחלוקת בית שמאי ובית הלל הוא, כי בית שמאי היו מדת הדין, ובית הלל היו מדת הרחמים ומחמת זה תמיד הלכה כבית הלל, כי ראו חכמינו ז"ל שהעולם צריך למדת החסד לזאת קבעו הלכה כבית הלל כדי להתנהג העולם במדת החסד. ונמצא לפי זה בביאת הגואל במהרה בימינו יתגלה מדת בית שמאי, כי אז אין צריך העולם למדת החסד והדין יתהפך לרחמים ויהיה פסק הלכה כבית שמאי. וזהו תורה חדשה מאתי תצא, ולכאורה קשה האיך שייך לומר על התורה מלת חדשה, כי אין השתנות בתורה.
ולפי דברינו יתכן, כי זה אין דבר חדש ממש, כי דברי בית שמאי כתובים בתורה שבעל פה עתה אך הפסק הלכה יהיה כבית שמאי, כי העיקר כמו שהאדם צריך להתנהג באיזה מדה כן הפסק הלכה גם כן בזה המדה ונמצא שהעיקר תלוי בבני ישראל כמו שאנו פסקינן הכא כן הקדוש ברוך הוא כביכול מתנהג בזה המדה עם בריותיו.
וז"ל הבני יששכר (סיון מאמר ו) ועיין בספר קול ברמה בפירושו על האדרא (קב:) דלעתיד לבא גם כן נפסוק הלכה כבית שמאי.
ודבריו של הקול ברמה נסובו על מה שכתוב בליקוטי תורה יחזקאל.

ובספרי חסידות מובא בסתם בשם האר"י הק' (אמרי יוסף פ' תולדות; אש קודש לפסח; ערבי נחל פ' אמור, ושם ציון לכעי"ז בסדר הדורות בשם ויקהל משה מה. נד.; צמח צדיק ליקוטים; אמרי אמת משפטים ועוד; קומץ המנחה ח"א אות י'; דובר צדק אות ח'; פרי צדיק ויקהל אות יא; עטרת יהושע לחנוכה; יערות דבש ח"ב דרוש ח')

יישר לפי דבריך המקור הראשון הוא מספרי חסידות

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2952
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » זונטאג ינואר 21, 2018 11:21 am

[
dovidal האט געשריבן:לפי דבריך המקור הראשון הוא מספרי חסידות


ז"ל הבני יששכר (סיון מאמר ו) ועיין בספר קול ברמה בפירושו על האדרא (קב:) דלעתיד לבא גם כן נפסוק הלכה כבית שמאי.

קומט אויס דער קול ברמה

אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 10816
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע: ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

תגובהדורך למעלה משבעים » זונטאג ינואר 21, 2018 11:23 am

לפי דבריו איז די מקור האריז"ל.

וואס זאל איך טון, איך גלייב די ספה"ק בלינדערהייט.

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24885
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » זונטאג ינואר 21, 2018 11:40 am

דריידל האט געשריבן:אינטערעסאנט, ווייל כ'האב געהערט אז מנהלים פון עטליכע ישיבות לאזן נישט בחורים האבן לעדערנע תפילין בייטלעך.

ווער געוואויר וויפיל דאס קאסט פארן אנדערן בייטל און וואסערע בארגעין יענער האט געזוכט ביי די תפילין אליין.
1+1=
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 4 געסט