קאווליר האט געשריבן:מקור צו צינדן ליכט ביים עמוד?? (איך רעדט נישט פין לעילוי נשמת יארצייט אדער אבל בתוך יב )
אויב איז די שאלה בעצם איבער ליכט אין ביהמ"ד, דאס ווערט געברענגט אין גמרא ובשו"ע וקצת מזה להלן:
רמב"ם יד החזקה הלכות תפלה ונשיאת כפים פרק יא
(ה) בתי כנסיות ובתי מדרשות נוהגין בהן כבוד ומכבדים אותן ומרביצין אותן ונוהגין כל ישראל בספרד ובמערב בשנער ובארץ הצבי להדליק עששיות בבתי כנסיות ולהציע בקרקען מחצלאות כדי לישב עליהם ובערי אדום יושבין בה על הכסאות:
טור אורח חיים סימן קנא
ונוהגים בהן כבוד לכבדן ולרבצן ונוהגים בכל המקומות להדליק בהן נרות לכבדן.
בית יוסף על או"ח סימן תקיד
דבכל שעה שיש נרות דולקות בבית הכנסת הוא כבוד בית ה'.
שו"ע אורח חיים - סימן תקיד
(ה) נר של בטלה, דהיינו שאינו צריך לו, אסור להדליקו; אבל של בית הכנסת לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו אפי' בי"ט שני אחר מנחה, ואין בזה משום מכין לחול, שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה. ולתקן הפתילות והעששיות בי"ט אחר מנחה, אם רוצה להדליק בו ביום, מותר; ואם לאו, אסור:
כל בו - סימן יז
וכתב הרבי אשר ז"ל נהגו כל העולם להדליק נר בבית הכנסת קודם שיכנס אדם שם להתפלל ונראה בעיני כי טעם המנהג הזה משום הא דאמרינן בברכות עשרה קדמא שכינה ואתיא, על כן צריך להדליק הנר ולהקדים, ועוד מפני שכן היו עושין במקדש, וגם נהגו כל ישראל שלא להדליק נר מנר בית הכנסת משום דהוקצה למצותו הוקצה לאיסורו, ומצאתי בספר ילמדנו בפרשת בהעלתך אע"פ שהקרבנות בטלו הנרות לא בטלו שמעינן מהא שהקדש מנהג נהגו בהם, ושמענו שהקדמונים ז"ל נהגו בהם איסור גדול ואין מניחין להדליק מהן אפילו לכתוב או ללמוד עכ"ל, ואין מחשבין בהם אלא חשבונות של מצוה כגון קופה של צדקה ופדיון שבויים וכיוצא בהן, ואין מספידין בהן אלא הספד של רבים כגון שהיה שם הספד גדולי העיר שכל העם מתקבצים ובאים בגללם:
שערי תשובה - סימן רסג
[א] נר יפה - עיין בה"ט ועיין בשו"ת בית יעקב שכתב שיש נוהגין להדליק ב' נרות קודם קבלת שבת על הבימה ומכבדין אחד שידליק ואחר הדלקה מעמיד אותם השמש לפני העמוד במקום שמתפללים וכתב שיש למחות שלא לעשות כן דאף באותו בית אין להוליכו ממקום זה למקום אחר כמ"ש בסעיף יו"ד בהג"ה ואפילו בנרות בהכ"נ ע"ש ועיין בבר"י סימן תרע"ה באורך בענין זה:
מטה אפרים - סימן תרכה
(לט) נוהגים שבערב יום טוב קדם תפלת המנחה, אין מדליקין רק הנרות העומדים לפני העמוד, שהם נרות המיחדים להיות דולקים בעת התפלה. ושאר הנרות שבמנורות ופמוטות שבבית הכנסת, אין מדליקין אותם עד שמגיע זמן תפלת ערבית מדליקין אותן. ומכל מקום יש להדליק כמו חצי שעה קדם חשכת לילה: