דער איסור פון ניבול פה אין הלכה

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25848
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 21, 2008 4:07 pm

איבערלאזן די קרעטשמע די טעג פאר א וויילע איז ממש 'המפסיק ממשנתו'.. אזא ריתחא דאורייתא שוין לאנג נישט געווען, כמותכם ירבו בישראל.

בני היכלא מאורינו,
ווי דערמאנט זענען מיר מחולק מסברת עצמיות איבער ניבול אן הרהור, אבער לכשתמצי לומר איז דאס נישט דער יסוד המחלוקה, ווייל דעתי הקלושה איז נוטה אז דער ווארט קריגט אן אנדער באדייט (ווי שוין געשריבען באריכות פונעם ר"ן) וואס לפי"ז גייט דאס נישט אונטער 'ניבול שלא לשם הרהור' נאר אונטער 'דברי סלענג שמקורם בניבול ונשתרבבו' (מיללער סי' קס"ט ס"ק פ') וואס אם כנים הדברים ברויך מען נישט די ראי' פון הסתכלות בבתולה אדער ר' שמחה'ס ראי' פון בהמות ודו"ק.

זארעך,
במחילת כבודך הרמה, לא הבנתי תגובתך, עס מוז שטיין 'אסור' ברחל בתך אז א זאך זאל זיין אסור? אויב איז דא אן עונש און נישט סתם אן עונש איז דאס נישט גענוג, וואדען? די שאלה איז צו די גמ' רעדט פון דעם צו נישט ובאנו למחלוקת רבי (בני היכלא) ותלמידו הקטן.

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6701
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מאנטאג יולי 21, 2008 4:12 pm

בני היכלא האט געשריבן:יישר כח פארן רא"ש, אין ישיבה ווען מ'האט געלערנט קידושין, האט מען עוסק געווען אין די סוגי' אין א אבני מילואים אנהייב קידושין, ס'איז דא עפעס מער ווי א רא"ש דא, איך געדענק נישט קיין פרטים? דו געדענקסט עפעס, איז דא דא א סמ"ע? .....שבוע שבן דוד בא בשלישי רעב בא לעולם ותורה משתכחת מלומדיה, מ'האלט מיר שוין דארט ליידער ר' שמחה.
בני...איך האב געהאט מער צייט פון דיר צי פארגעסען :-(
the SCY is the limit

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 4:16 pm

מיללער.

נאכאמאל וואס זאגט איר.
זאגסט אז "מיר זענען מחולק אין סברות עצמיות איבער ניבול אן הרהור". אז וואס זענען מיר מחולק?

איך האב נישט אין דעם קיין סברה, איך האב נאר אראפגעברענגט א רמח"ל אז ס'איז אסור, און איר האלט אז וואס?

דערנאך רעדט איר, פון א היכי תמצי פון א ווארט וואס שמקורו ניבול, אבער למעשה נשתרבב הדבר, און ס'מיינט נישט קיין ניבול מער, ס'האט געקריגן אן אנדער באדייט, זענט איר דן, צי עדיין ניבול בלי הרהור היא, אדער מלה שמקורו ניבול ונשתרבב למקום אחר, וואס דאן האלט איר קלאר ברור כשמש אז ס'איז נישט ניבול, יכול להיות אויב עקזיסטירט אזא מציאות, אז ס'וועט זיין א שאלה אויב ס'גייט אריין אין גדר ניבול בלי הרהור אדער נישט, ווייל אויב מיינט עס ממש מער נישט ניבול, און קיינער אויסער די פאר חוקרי הלשון ווייסן נישט צו זאגן דער מקור התיבה, איז עס שוין אפשר נישט קיין ערות דיבור אויך נישט, איך ווייס נישט, יכול להיות

יעצט אויב איר רעדט פון א באשטימטע ווארט, כאפ איך נישט פון וועלכע ווארט איר רעדט, ווייל איך קען נישט אזא ווארט. די עיקר ווארט וואס לויפט מיר די גאנצע צייט אדורך וואס לפי סברתי האסטו אויך דאס געמיינט, איז עס געבליבן די זעלבע ניבול כדמעיקרא, נאר אויסער דעם איז עס אריין אין סלענג שפראך, וואס דאן איז נישט שייך דיין נפקותא.
לעצט פאראכטן דורך בני היכלא אום מאנטאג יולי 21, 2008 4:19 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 4:17 pm

scy4851 האט געשריבן:
בני היכלא האט געשריבן:יישר כח פארן רא"ש, אין ישיבה ווען מ'האט געלערנט קידושין, האט מען עוסק געווען אין די סוגי' אין א אבני מילואים אנהייב קידושין, ס'איז דא עפעס מער ווי א רא"ש דא, איך געדענק נישט קיין פרטים? דו געדענקסט עפעס, איז דא דא א סמ"ע? .....שבוע שבן דוד בא בשלישי רעב בא לעולם ותורה משתכחת מלומדיה, מ'האלט מיר שוין דארט ליידער ר' שמחה.
בני...איך האב געהאט מער צייט פון דיר צי פארגעסען :-(


און איך פלעג אייביג מיינען, אז אין די עלטערע יארן קומט אלעס צוריק, לשוא תוחלתי הא?

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6701
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מאנטאג יולי 21, 2008 4:20 pm

בני היכלא האט געשריבן:און איך פלעג אייביג מיינען, אז אין די עלטערע יארן קומט אלעס צוריק,...
הלוואי עס וואלט אזוי געווען..
the SCY is the limit

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 4:36 pm

הוי באשעפער איינציגער... ללבני משפחת הלבני, ולמה נקרא שמה לבני? ע"ש 'בני' היכלא, שמברר ומלבן תגובתו של צוחר...

רבותי מיינע ווערטער זענען נישט מער ווי אן אויסקלאפ פון א יושב על הקאמפיוטער ר"ל. ס'ניטאמאל קיין תחתון...

איך פארשטיי נישט! פארשטייסט טאקע נישט קיין חילוק צווישן אן איסור דאורייתא ביז אן איסור דרבנן, ביז צו א זאך וואס די חכמים האבן גענוצט די לשונות מחמת גדר והרחקה. ביי ז"ל ווערט געפסקנט אין די פוסקים די הלכה פון יהרג ואל יעבור??? דער רמב"ם איז דאס מעתיק אלס אן איסור פונקט ווי אן איסור פון שניות לעריות???

הרהור בדברי חשק איז אסור, לפי דבריך, אלס אן איסור מן התורה ממש, ווייל עס שטייט אין פסוק אחרי לבבכם צי ווייל עס שטייט אין פסוק ונשמרת.

שחוק וקלות ראש (פי' דברי עגבים, בכל אופן שהוא) המביאין לידי חשק, איז מרגילין את האדם לעבירה, דעריבער אויב קומט דאס בהרהור איז דאס אסור אלס די פסוקים הנ"ל. אויב קומט דער שחוק וקלות ראש שלא בהרהור, זאגט בני היכלא אז דאס איז אסור מדרבנן, אזוי ווי א שטייגער א שבות בשבת וועלכע די חכמים האבן דאס גע'אסרט. ילמדינו רבינו, וואו איז דער איסור וואס די חכמים האבן גע'אסרט באיסור שחוק וקלות ראש שלא בהרהור? סיי די משנה, סיי דער רמב"ם אין סוף הל' איסורי ביאה וואס דו האסט אויבן מעתיק געווען און סיי דער טור ושו"ע, באנוצן זיך קלאר מיטן לשון פון הרחקה, אז מענטש זאל דאס נישט טון בכדי וכו', זיי באטאנען קיינמאל נישט דאס לשון איסור. אתמהה, אויב איז דאס טאקע אן איסור מדרבנן ממש, פארוואס זאגט נישט דער רמב"ם, און אלע פוסקים צוגלייך, קלאר און דייטליך דאס לשון 'איסור'??? פארוואס באנוצט ער זיך אלעמאל ביי מיטן לשון הרחקה וכדומה, במקום ווען ס'איז אן איסור מדבריהם ממש??? (וכזה יש להקשות על האיסור ז"ל).

(אינטערסאנט אז ביי הל' יחוד, דארט וואו ס'איז יא אן איסור מדבריהם ממש, ניצן אלע פוסקים יא קלאר און דייטליך דאס לשון איסור, וואו מ'מעג און וואו מ'טאר נישט, ווען ס'איז מותר און ווען ס'איז אסור).

אוועטאר
מיללער
שר עשרים אלפים
תגובות: 25848
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 14, 2007 9:48 am

תגובהדורך מיללער » מאנטאג יולי 21, 2008 4:51 pm

הרב היכלא,
איך זעה נישט קיין נוצן ממשיך צו זיין דער דעבאטע, יא דעתי נוטה איז דער ווארט האט היינט א נייע באדייט 'אויך' ממילא איז דאס א נייע שאלה אשר לא הזכירו הרמח"ל, ויש מקום לבעל דין לחלוק, כשם שאין פרצופיהן וכו', אויף א סברא קען מען זיך דינגען.
לעצט פאראכטן דורך מיללער אום מאנטאג יולי 21, 2008 4:54 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 4:53 pm

מיש אויף א שו"ע אהע"ז סי' כ"ד, נאכדעם וועסטו פרעגן צי ז"ל איז אסור אדער נישט.

הרהור איז אסור, מונשמרת, וי"א לא תתורו.

ווידער בני היכלא זאגט. ס'איז דא דא שוין זעקס בלאט מיט ציונים צו ראשונים ואחרונים, און האסט נאכנישט באמערקט דאס ווארט אסור? איך גלויב עס נישט. איר זענט דאך נישט בלינד, הרחקה מיט איסור איז עפעס א סתירה?

דאס שרייבט ניטאמאל א יושב על הקאמפיוטער, נאר א יושב תחת הקאמפיוטער ר"ל...

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 4:58 pm

מילער.
איך האלט שוין לאנג אז דער דעבאטע האט שוין נישט קיין זין, איך האב נאר געענטפערט מפני הכבוד.

אויב מיינסטו יא דאס, און ביסט מודה אז ס'איז נאר א אויך, פארשטיי איך אייך אינגאנצן נישט, דער ווארט אחוץ דאס וואס ס'מיינט אין סלענג, איז א שרעקליך ניבול'דיג ווארט, און ס'איז פעסט אין באנוץ ליידער, און ווי איז שייך צו זאגן דערויף אז ס'איז נישט ניבול? ווייל ס'איז אויך נאך א זאך..

אגב, איך ווייס נישט וויאזוי איך האב פארגעסן די גאנצע צייט דערפון, לויטן באקאנטן רמב"ן אין קדושים, ווי ער האלט אז קדושים תהי' איז א ציווי אויף פרישות, און דאס איז א מ"ע דאורייתא, איז ניבול פה לויטן רמב"ן א איסור עשה. אזוי ווי דער רמב"ן שרייבט דארט.

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 5:01 pm

איך האב שוין אויפגעמישט און איך האלט שוין דערנאך. מיינע ראיות וקשיות זענען מובנה טאקע מכח'ן נאכקוקן די הלכה דארט אין אבן העזר. די אלע איסורים וואס דו האסט געברענגט איז נישט קיין הלכה'דיגע איסורים פון פוסקים, ס'איז אלץ מדברי מוסר. אנטשולדיגט פאר אזא גראבן אויסדריק, אבער דאכט זיך אז די כאפסט גאנץ גוט וואס איך מיין.

איין פלאץ איז דער מדרש. ואף אל פי כן לא מובא להלכה אלץ אן איסור אין קיין שום פוסק, ווידער אמאל סארי פאר דעם גראבן אויסדריק. ולולי דמסתפינא, וואלט איך געזאגט אז דער מדרש איז אן אסמכתא נישט קיין לימוד.

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 5:11 pm

זארעך, ס'איז נישט קיין גראבער אויסדרוק, בכלל נישט.

דער מדרש איז זיכער נישט קיין דאורייתא, בכלל נישט קיין ספק דערין.

לאמיר מעתיק זיין דעם רמב"ן וואס מ'האמיר גערעדט.

קדושים תהיו" - הוו פרושים מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה לשון רש"י אבל בתורת כהנים (פרשה א ב) ראיתי סתם פרושים תהיו וכן שנו שם (שמיני פרק יב ג) והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני כשם שאני קדוש כך אתם תהיו קדושים כשם שאני פרוש כך אתם תהיו פרושים ולפי דעתי אין הפרישות הזו לפרוש מן העריות כדברי הרב אבל הפרישות היא המוזכרת בכל מקום בתלמוד שבעליה נקראים פרושים והענין כי התורה הזהירה בעריות ובמאכלים האסורים והתירה הביאה איש באשתו ואכילת הבשר והיין א"כ ימצא בעל התאוה מקום להיות שטוף בזמת אשתו או נשיו הרבות ולהיות בסובאי יין בזוללי בשר למו וידבר כרצונו בכל הנבלות שלא הוזכר איסור זה בתורה והנה יהיה נבל ברשות התורה לפיכך בא הכתוב אחרי שפרט האיסורים שאסר אותם לגמרי וצוה בדבר כללי שנהיה פרושים מן המותרות ימעט במשגל כענין שאמרו (ברכות כב) שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגולין ולא ישמש אלא כפי הצריך בקיום המצוה ממנו ויקדש עצמו מן היין במיעוטו כמו שקרא הכתוב (במדבר ו ה) הנזיר קדוש ויזכור הרעות הנזכרות ממנו בתורה (בראשית ט כא) בנח ובלוט וכן יפריש עצמו מן הטומאה אע"פ שלא הוזהרנו ממנה בתורה כמו שהזכירו (חגיגה יח) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים וכמו שנקרא הנזיר קדוש (במדבר ו ח) בשמרו מטומאת המת גם כן וגם ישמור פיו ולשונו מהתגאל ברבוי האכילה הגסה ומן הדבור הנמאס כענין שהזכיר הכתוב (ישעיהו ט טז) וכל פה דובר נבלה ויקדש עצמו בזה עד שיגיע לפרישות כמה שאמרו על רבי חייא שלא שח שיחה בטלה מימיו באלו ובכיוצא בהן באה המצוה הזאת הכללית אחרי שפרט כל העבירות שהן אסורות לגמרי עד שיכנס בכלל זאת הצוואה הנקיות בידיו וגופו כמו שאמרו (ברכות נג) והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב כי אע"פ שאלו מצות מדבריהם עיקר הכתוב בכיוצא בזה יזהיר שנהיה נקיים וטהורים ופרושים מהמון בני אדם שהם מלכלכים עצמם במותרות ובכיעורים וזה דרך התורה לפרוט ולכלול בכיוצא בזה כי אחרי אזהרת פרטי הדינין בכל משא ומתן שבין בני אדם לא תגנוב ולא תגזול ולא תונו ושאר האזהרות אמר בכלל ועשית הישר והטוב (דברים ו יח) שיכניס בעשה היושר וההשויה וכל לפנים משורת הדין לרצון חבריו כאשר אפרש (שם) בהגיעי למקומו ברצון הקב"ה וכן בענין השבת אסר המלאכות בלאו והטרחים בעשה כללי שנאמר תשבות ועוד אפרש זה (להלן כג כד) בע"ה וטעם הכתוב שאמר כי קדוש אני ה' אלהיכם לומר שאנחנו נזכה לדבקה בו בהיותנו קדושים והנה זה כענין הדבור הראשון בעשרת הדברות (שמות כ ב) (ג) וצוה איש אמו ואביו תיראו (פסוק ג) כי שם צוה על הכבוד וכאן יצוה על המורא ואמר ואת שבתתי תשמרו כי שם צוה על הזכירה וכאן על השמירה וכבר פירשנו (שמות כ ח) ענין שניהם

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 5:17 pm

מיין פראגע איז צי דער מדרש מאכט עס פאר א דרבנן יא, א שטייגער ווי אן איסור דרבנן בכל התורה כולה?

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 5:19 pm

דער מדרש מאכט עס פאר א אסמכתא צו א איסור דרבנן, אזוי ווי הונדערטער דרשת חז"ל אויף איסורים דרבנן'ס פון פסוקים.

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 5:24 pm

דאן, לפי דבריך, פארוואס ווערט דאס נישט געברענגט אין די פוסקים, אין רמב"ם טושו"ע וכדומה, דארט וואו זיי רעדן ארום דעם ענין פון להרחקה מדברי עגבים אלס אן איסור דרבנן, אזוי ווי ביי יעדע זאך; א שטייגער ווי ביי שבות בשבת, צי ווי ביי הל' יחוד?

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 5:29 pm

ס'ווערט יא געברענגט. און אפילו ס'שטייט נישט ארויס די ווערטער ודבר זה אסור מדרבנן, איז עס נאך אלץ אזוי. פארשטייסט אליינס.
דער רמב"ם ברענגט עס אראפ פ"ה מדעות, דער רמב"ם אין די תשובות סי' רכ"ד, שרייבט וועגן שירים, אז אויב איז עס בדברי עגבים איז עס אסור, דער רמב"ם אין מורה נבוכים שרייבט אויך גודל האיסור.
אין שו"ע שטייט עס סיי אין הלכות שבת, אז ס'איז אסור, סיי אין אבן העזר.
דער רבינו יונה שרייבט ס'איז אסור, דער רמח"ל איז דאך מסביר בטוב טעם ודעת די גאנצע זאך אן איבערצולאזן א משהו להסתפק, אויף קליינגעלט צולייגט ער די גאנצע איסור מדרבנן, וואס זיי האבן גע'אסר'ט דא, פון וואו זיי האבן גענומען צו אסר'ן, אלס וואס זיי האבן גע'אסר'ט, ווען זיי האבן גע'אסר'ט.

נאר וואס דען, ס'קומט עמיצער און זאגט, אז די אלע איסורים מיינט גארנישט, ווייל וויבאלד ס'שטייט אויך צריך להתרחק [פון די איסור פארשטייט זיך] במילא איז עס נישט עכטע פוסק'ישע איסורים, נאר מוסר'ישע איסורים, דא בלייב איך שוין שטיל, פארשטעיסטו?

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » מאנטאג יולי 21, 2008 5:30 pm

ווי איך פארשטיי איז די פראגע פון זארעכ'ל אזוי:

איז דער איסור פון ניבול פה, אזא סארט [הרחקה] איסור ווי זיין אין כעס, וואס די גמרא זאגט דערויף כל הכועס כאילו עובד ע"ז
אדער אן איסור ווי איסור יחוד, וואס איז א פסק הלכה, אדער ווי אן איסור פון ריקודין ומחולות אין ימי בין המצרים וכדומה.

איך פארשטיי איז זארעך מאכט נישט אוועק דעם גודל האיסור ווי דער מורה זאגט און ווי ס'איז מבואר אין רמח"ל. ער רעדט פונעם שטאנדפוק אין הלכה.

זארעך, אויב ביסט נישט מסכים מיט מיין הגדה, דרוק דיליט.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

אוועטאר
scy4851
שר ששת אלפים
תגובות: 6701
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 29, 2008 11:57 am
לאקאציע: אפשר קען איינער מיר זאגען וויא!

תגובהדורך scy4851 » מאנטאג יולי 21, 2008 5:34 pm

איך האב אויך אזו פארשטאנען זארעכען.
the SCY is the limit

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 5:36 pm

הרב אלץ ווייסער, אודאי בין איך מסכים! נישט נאר איך בין מסכים, נאר איך כאפ מיך ארויף אויף אייערע דיבורים ווי א דורשטיגער צום גלעזל משקה. אבי איינער פארשטייט מיך שוין...

איך מאך עפעס ח"ו אוועק די איסורים? חס מלהזכיר! איך רעד דאך נאר אלס בירור ההלכה, וכמ"ש יגדיל תורה ויאדיר. אבער אין שורש אז ס'איז אסור ככל האיסורין איז עפעס אפילו א פראגע? איר מיינט איך ציטער נישט פון די אלע עונשים שהזהירו חז"ל? וויי געוואלד, ס'דאך גיהנם פתוח...

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 6:07 pm

איי ויחרד בני היכלא, מה חרדה החריד, ראה גיהנם פתוח מתחתיו..... האסט מיך ערציטערט.

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » מאנטאג יולי 21, 2008 6:10 pm

ס'הייסט, אז בא עשיו להביא מטעמים?...

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מאנטאג יולי 21, 2008 6:14 pm

חס וחלילה, אונז לייד מיר נאך עד היום הזה פון די מטעמים, אויך מיר מטעמים...

זארעכפעפער
שר האלפיים
תגובות: 2167
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוגוסט 24, 2006 2:28 pm

תגובהדורך זארעכפעפער » דינסטאג יולי 22, 2008 9:56 am

איבערגייענדיג דא מיינע תגובות, איבער דעם ענין פון איסורי דאורייתא דרבנן והמסתעף, האב איך געמערקט צווישן מיינע ווערטער אז עס קען זיך אנהערן אז דער חטא פון ז"ל איז נישט אסור מדינא. דעריבער וויל איך דא קלאר שטעלן, אז חס מלהזכיר. איך האב זיך נאר באצויגן צום ענין וויאזוי די פוסקים אין אבן העזר זענען דאס מעתיק לדינא, און וויאזוי זיי באנעמען זיך דערמיט, און פון דעם געוואלט ציען שטריקלעך לסייעתא לגבי האיסורים להלכ' ניבול פה בהלכה.

צו פארשטיין בעסער מיינע דיבורים, האב איך בתוך הדברים אנגעצייכנט בסוגריים א מראה מקום לספרי רבי צדוק הכהן מלובלין זצוק"ל. ווער עס האט נערווען און געדולד, איז מכובד אריינצובליקן אינעם פאלגנדן לינק לספר 'תקנת השבין' מר' צדוק הכהן.

דער חיבור איז א חיבור דיירעקט געשטעלט איבער דעם חומר העון, ווי ר' צדוק, כשאר צדיקים, פרובירט אפיר צו זוכן א לימוד זכות צו פארענטפערן דעם באקאנטן זוהר הק'. בתוך הדברים, בדף ס"ז 133, לאזט ער זיך אריין אינעם הלכה'דיגן חלק פון דעם ענין. אז איר וועט אדורך לערנען פון דארט און ווייטער, וועט איר בעסער פארשטיין על מה דבריי בנויים.

דער לינק אין היברו בוקס

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14187
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג יולי 22, 2008 10:59 pm

מענין לענין, איך פרוביר שוין לאנג קלארשטעלן דעם לאו פון ולא תתורו אחרי עיניכם.

באקאנט דעם מאמר חזל לבבכם זו מינות עיניכם זו זנות. וואס פונקטליך טאר מען נישט, טראכטן? זעהן?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
אלץ-ווייסער
שר חמש מאות
תגובות: 861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אפריל 27, 2007 11:35 am
לאקאציע: נע ונד

תגובהדורך אלץ-ווייסער » דינסטאג יולי 22, 2008 11:58 pm

יישר כח רעב זארעך. איך האב דעם ספר שוין נישט געזען לאנגע יארן. רבי צדוק איז מבהיל הרעיון.
אבער דער בחור הזעצער האט אויסגעלאזט עטליכע דפים פונעם ספר, פון דף ס"ח ביז ע"ד פעלט.
בל' ס"ג - ניקס ווייסער וד"ל

בני היכלא
שר האלפיים
תגובות: 2663
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך מאי 02, 2007 12:01 am

תגובהדורך בני היכלא » מיטוואך יולי 23, 2008 12:16 am

ולא תתורו זאגט די גמרא אין סוף ערשטן פרק ברכות זה הרהור עבירה
אויב ס'מיינט אויך ראי' איז א מחלוקת הראשונים דער רבינו יונה האלט אז יא ס'איז אסור מדאורייתא דער עצם הראי', און דער בית שמואל לייגט צו, אז בי הרהור כו"ע מודי אז ס'איז אסור מדאורייתא.

אגב אין די אנדערע מבהיל'דיגע ספר צדקת הצדיק פארווארפט זיך אויך מערערע מאל, פון די סוגיות.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: Google [Bot], נא_שכל און 4 געסט