ואתה עתיד ליטלה ממני- ולהחזירה בי לע״ל

[נאטרוליסט]

שאלני בני היקר ני״ו - מה שאנו אומרים בכל יום בבוקר בברכת השחר, באלקי נשמה.
ואתה עתיד ליטלה ממני - ולהחזירה בי לעתיד לבוא.

מה הכוונה בזה שהקב״ה יקח נשמתנו מאתנו ויחזירה בי לעתיד לבוא. מה זה להחזירה בי?

מי זה בי?
״בי״ - הוא הגוף העכור, לבוש בשר ודם - כלי גלם לעשות רצון הבורא ית״ש - והקב״ה ברוב חסדו וטובו - חצב הנשמה הקדושה מתחת כסא כבודו, ושמו בתוך הגוף הבהמי להעלותו לקדושה, עד הזמן המעותד שעתיד הנשמה לעזוב את הגוף, ולחזור למקום חצובתו תחת כסא כבודו יתברך - אם תקן מה שעליו לתקן בזה העולם.

וע״כ צריך ביאור למה יחזיר הקב״ה הנשמה הקדושה לתוך הגוף העכור עוה״פ אחר התיקון השלם לעתיד לבוא?

[נאטרוליסט]

וכדי להוסיף ולהעמיק על קושית בני, צריך לידע:

הגוף הוא רק כלי גשמי שנברא אך ורק לעשות רצון קונה על ידי הנשמה הקדושה.
הנשמה נחצבה מתחת כסא הכבוד יורד לתוך עולם השפל בגופות רבות עד אין מספר, ומתקן תיקונים לאלפי שנים, בגלגולים שונים שאין לנו השגה תכלית בריאתם ותיקונם ולאיזה צורך נתגלגלו פעם אחר פעם.

ולעתיד לבוא - כאשר כלתה הנשמה לתקן כל שצריך לתקן - כלתה ותמה מלאכת הגוף / מאות הגופות שונות / שהחזיקה את הנשמה הקדושה מאז שנברא קודם זמן בריאת העולם - עד אחר שנשלמה תיקונה.

והשאלות רבו כמו רבו:

א) לאיזה גוף יחזיר הקב״ה את הנשמה לאחר התיקון,
לגופו של ראובן, או לגופו שמעון?

ב) מיהו זה ראובן, ומיהו זה שמעון. הלא כל האלפים ורבבות גופות - הם רק כלי יוצר גשמי לתקן הנשמה הקדושה לתיקונה - והגוף בעצמו אחר התיקון - נשארת תשמיש של מצוה כתיק של תפילין - תיק של לולב - שהתיק רק מקום הנחת המצוה, או בגד שנתנה עליו ד׳ כנפות, ואין לנשמה צורך לאלפי הגופות והגלגולים בעולם שכולו טוב.

[מוכר ספרים]

רבינו, איר האט א טעות אינעם גאנצן ענין פון תחיית המתים. אזש ס'איז פחד פחדים.

טוט ביטע דורכלערנען מאמר מ' פון ספר פרקי מחשבה לר' עזריאל טויבער, י"ג עיקרים, דער עיקר פון תחיית המתים, און אלסדינג וועט פארענטפערט ווערן. האסט אבאנטש קושיות וואס מיט איין שרויף אינעם יסוד ווערט אלעס פארענטפערט

אלס ילמדו תועים בינה טו איך ביילייגן דעם PDF. לערן, האב הנאה און ענטפער דיין זון.

https://drive.google.com/file/d/1PTa5Y6 ... sp=sharing

[נאטרוליסט]

רבינו, איר האט א טעות אינעם גאנצן ענין פון תחיית המתים. אזש ס'איז פחד פחדים.

טוט ביטע דורכלערנען מאמר מ' פון ספר פרקי מחשבה לר' עזריאל טויבער, י"ג עיקרים, דער עיקר פון תחיית המתים, און אלסדינג וועט פארענטפערט ווערן. האסט אבאנטש קושיות וואס מיט איין שרויף אינעם יסוד ווערט אלעס פארענטפערט

אלס ילמדו תועים בינה טו איך ביילייגן דעם PDF. לערן, האב הנאה און ענטפער דיין זון.

https://drive.google.com/file/d/1PTa5Y6 ... sp=sharing

החילוק בין ימות המשיח לעולם הבא ידוע.
ועי׳ בדבריו הנוראים של הרמב"ם ז״ל בפירושו למשניות וז"ל .

דע כי כשם שלא ישיג הסומא את הצבעים, ולא ישיג החרש את הקולות, ולא הסריס תאות המשגל, כך לא ישיגו הגופות התענוגות הנפשיים. וכשם שאין הדג מכיר יסוד האש מפני שהוא שרוי בהפכו, כך לא יודע בעולם הזה הגשמי תענוגי העולם הרוחני, לפי שאין אצלינו כלל עונג זולת עונג הגופות בלבד והשגת החושים מן המאכל והמשתה והתשמיש, וכל שהוא חוץ מזה הרי הוא אצלינו בלתי מצוי ולא נכירהו ולא נשיגהו בעיון ראשון אלא אחרי חקירה מרובה. והדבר כך לפי שאנו בעולם הגופני ולא נוכל להשיג אלא תענוגיו, אבל התענוגות הנפשיים הם תמידיים בלתי נפסקים, אין בינם ובין אלו התענוגות שום יחס בשום אופן כלל ואין נכון לנו לפי התורה ולא אצל האלהיים מן הפילוסופים לומר שהמלאכים והכוכבים והגלגלים אין להם תענוג, אלא יש להם תענוג גדול מאד במה שהשכילו מן הבורא יתהדר ויתרומם, והם על ידי כך בתענוג תמידי בלתי פוסק, ואין תענוג גופני אצלם ואינם משיגים אותו לפי שאין להם חושים כמונו שישיגו בהן מה שאנחנו משיגים. .

וכן אנחנו אם נזדכך ממנו מי שנזדכך והגיע לאותה המעלה אחר המות, לא ישיג את התענוגות הגופניים ולא ירצם אלא כמו שירצה המלך האדיר במלכות שיעקר ממלכותו ויחזור לשחק בכדור ברחובות, ואף על פי שכבר היה בזמן מסויים בלי ספק מעדיף את המשחק באותו הכדור על המלכות והוא בהיותו בגיל צעיר בזמן סכלותו בשני הדברים יחד, כמו שאנו מעדיפים היום התענוג הגופני על הנפשי.

ואם תתבונן בענין שני התענוגים הללו תמצא שפלות התענוג האחד ועליונות השני ואפילו בעולם הזה, שהרי אנו מוצאים רוב בני אדם ואולי כולם מטילים על נפשם וגופם עמל ויגיעה שאין למעלה מהם כדי להשיג גדולה או שיכבדוהו בני אדם, והרי תענוג זה אינו תענוג מאכל ולא משתה. וכן רבים מבני אדם מעדיף להנקם מאויבי יותר מרבים מתענוגי הגוף. והרבה מבני אדם נמנעים מן הגדול שיכול להיות בתענוגי הגוף מחשש שמא תבואהו בכך בושה או חרפה מבני אדם, או כדי להשיג שם טוב. ואם כך הוא מצבינו בעולם הזה הגשמי כל שכן בעולם הנפשי והוא העולם הבא שבו תשכיל נפשינו מן הבורא בדומה למה שמשכילים הגרמים העליונים או יותר, הרי אותו התענוג לא יתחלק ולא יתואר ואין למצוא משל להמשיל בו אותו התענוג אלא כמו שאמר הנביא מתפלא מעצמתו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך.

וכך אמרו עליהם השלום העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא רחיצה ולא סיכה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. והכונה באמרו עטרותיהם בראשיהם, קיום הנפש בקיום מושכלה והיותה היא והוא דבר אחד כמו שהזכירו בקיאי הפילוסופים בדרכים שיארך ביאורם כאן. ואמרו נהנים מזיו השכינה, כלומר שאותם הנפשות נהנות במה שמשכילות מן הבורא כמו שנהנות חיות הקדש ושאר מעלות המלאכים במה שהשכילו ממציאותו.

והנה האושר והתכלית הסופית היא להגיע אל המעמד הזה המרומם, ולהמצא באותו המצב וקיום הנפש כמו שאמרנו, וזהו הטוב העצום שאין טוב להקישו אליו ולא עונג לדמותו בו, ואיך ידמה הקיים שאין לו תכלית בדבר האבד, והוא אמרו יתעלה למען ייטב לך והארכת ימים ובא בקבלה על ידיהם בפירושו למען ייטב לך לעולם שכולו טוב והארכת ימים לעולם שכולו ארוך. והנקמה הגמורה היא שתכרת הנפש ותאבד ושלא יהיה לה קיום והוא הכרת האמור בתורה. וענין הכרת הכרתת הנפש כמו שביאר ואמר הכרת תכרת הנפש ההיא ואמרו עליהם השלום הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא.

ואמר הכתוב והיתה נפש אדוני צרורה וכו׳. וכל מי ששקע בתענוגות הגופניות והזניח את האמת והעדיף את השוא נכרת מאותו השגב, וישאר חומר מוכרת בלבד, וכבר ביאר הנביא שהעולם הבא אינו נישג בחושים הגופניים והוא אמרו עין לא ראתה אלהים זולתיך יעשה למחכה לו, ואמרו בפירוש דבר זה כל הנביאים כולם לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל העולם הבא עין לא ראתה אלהים זולתיך.(עכ"ל)

הקושיט הוא על לעתיד לבוא - שהוא העולם הבא.

[מחשב]

הדברים מבוארים דיים בדברי המקובלים. אולי כשיהיה לי יותר זמן אנסה לציין כמה מראי מקומות. וכמובן ישנם כמה גישות בענינים אלו.

רק כמה נקודות.

דבר זה מבואר שתכלית בריאת העולם הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, דהיינו שיתגלה מלכותו במקומות הרחוקים ביותר ממקום שכינת עוזו, וזה נעשה ע"י עבודת בנ"י בעוה"ז.

וראוי שנדע, שאין אנו יכולים להשיג כוונת בוראינו על מה ולמה רצה דבר זה, אך מ"מ ישנם כמה ביאורים בתכלית הזה, תעיין בדרך ה' לרמח"ל איך שמבאר הדברים ע"פ דרכו, ובדעת תבונות באו הדברים באריכות יותר, וכן בקל"ח פתחי חכמה (כמדומה), בספרי חב"ד ג"כ מבארים הדברים והדברים ארוכין מידי אף להביא דבריהם בקיצור, וביותר בדברים דקים אלו, שצריכין להיזהר בכל מילה, שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו.

בענין לאיזה גוף יחזור הנשמה, כבר הלכו בו נמושות במקובלים, בזוהר חדש מדרש רות מדבר הרבה בזה, וגם בזה ישנם כמה שיטות. אם יהיה לי זמן אנסה לסדר הדברים קצת ולהציגן פה.

[נא_שכל]

רוב ראשונים זענען מחולק מיטן רמב"ם, און זיי האלטן אז לעתיד לבוא מיינט נאך "גן עדן" און נאך א תקופה פון "ימות המשיח" דעמאלט וועט זיין די תקופה פון "עולם הבא" וואס די נשמה וועט צוריק גיין אונעם גוף אריין.

אין לי פנאי להאריך עכשיו, אבל תלמוד נא ידידי ביד הרמ"ה ובחי' הרמב"ן סנהדרין צ' ע"א, והכל יתיישב בעז"ה, הרמ"ה מאריך שם ולבאר את הקושיות שלך.

[מחשב]

רוב ראשונים זענען מחולק מיטן רמב"ם, און זיי האלטן אז לעתיד לבוא מיינט נאך "גן עדן" און נאך א תקופה פון "ימות המשיח" דעמאלט וועט זיין די תקופה פון "עולם הבא" וואס די נשמה וועט צוריק גיין אונעם גוף אריין.

אין לי פנאי להאריך עכשיו, אבל תלמוד נא ידידי ביד הרמ"ה ובחי' הרמב"ן סנהדרין צ' ע"א, והכל יתיישב בעז"ה, הרמ"ה מאריך שם ולבאר את הקושיות שלך.

נכון. דברי לעיל לא היה ע"פ דברי הרמב"ם, אלא כשאר הראשונים שחלקו עליו בזה.

[נא_שכל]

רוב ראשונים זענען מחולק מיטן רמב"ם, און זיי האלטן אז לעתיד לבוא מיינט נאך "גן עדן" און נאך א תקופה פון "ימות המשיח" דעמאלט וועט זיין די תקופה פון "עולם הבא" וואס די נשמה וועט צוריק גיין אונעם גוף אריין.

אין לי פנאי להאריך עכשיו, אבל תלמוד נא ידידי ביד הרמ"ה ובחי' הרמב"ן סנהדרין צ' ע"א, והכל יתיישב בעז"ה, הרמ"ה מאריך שם ולבאר את הקושיות שלך.

נכון. דברי לעיל לא היה ע"פ דברי הרמב"ם, אלא כשאר הראשונים שחלקו עליו בזה.

נכון, רציתי לצטט דברי 'נטרוליסט', שדברי מוסבים על דבריו...

[קליינע טאטע]

אין ויואל משה איז דא א הערליכע פשט בענין תחיית המתים,
ער איז מבאר אז עס וועט זיין צוויי תחיית איינמאל ווען משיח גייט קימען, דעמאלטס וועט אויפשטיין משה רבינו מיט אלע צדיקים, און דערנאך ביי אלף השישי וועט זיין א צווייטע ווי כל ישראל יש להם חלק

[zugurnish]

רוב ראשונים זענען מחולק מיטן רמב"ם, און זיי האלטן אז לעתיד לבוא מיינט נאך "גן עדן" און נאך א תקופה פון "ימות המשיח" דעמאלט וועט זיין די תקופה פון "עולם הבא" וואס די נשמה וועט צוריק גיין אונעם גוף אריין.

אין לי פנאי להאריך עכשיו, אבל תלמוד נא ידידי ביד הרמ"ה ובחי' הרמב"ן סנהדרין צ' ע"א, והכל יתיישב בעז"ה, הרמ"ה מאריך שם ולבאר את הקושיות שלך.

דער בעל התניא און אדמו"רי חב"ד האבן מדגיש געווען אז נקטינן כהרמב"ן אין דעם און ניט דער רמב"ם.

[zugurnish]

וכדי להוסיף ולהעמיק על קושית בני, צריך לידע:

הגוף הוא רק כלי גשמי שנברא אך ורק לעשות רצון קונה על ידי הנשמה הקדושה.
הנשמה נחצבה מתחת כסא הכבוד יורד לתוך עולם השפל בגופות רבות עד אין מספר, ומתקן תיקונים לאלפי שנים, בגלגולים שונים שאין לנו השגה תכלית בריאתם ותיקונם ולאיזה צורך נתגלגלו פעם אחר פעם.

ולעתיד לבוא - כאשר כלתה הנשמה לתקן כל שצריך לתקן - כלתה ותמה מלאכת הגוף / מאות הגופות שונות / שהחזיקה את הנשמה הקדושה מאז שנברא קודם זמן בריאת העולם - עד אחר שנשלמה תיקונה.
.

זה דא

דער גוף וועט ניט זיין עכור דאן, עס וועט זיין נאך א בירור און דער וועלט וועט האבן א בירור און עליה
ועוד
https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=270

[zugurnish]

וכדי להוסיף ולהעמיק על קושית בני, צריך לידע:


והשאלות רבו כמו רבו:

א) לאיזה גוף יחזיר הקב״ה את הנשמה לאחר התיקון,
לגופו של ראובן, או לגופו שמעון?

ב) מיהו זה ראובן, ומיהו זה שמעון. הלא כל האלפים ורבבות גופות - הם רק כלי יוצר גשמי לתקן הנשמה הקדושה לתיקונה - והגוף בעצמו אחר התיקון - נשארת תשמיש של מצוה כתיק של תפילין - תיק של לולב - שהתיק רק מקום הנחת המצוה, או בגד שנתנה עליו ד׳ כנפות, ואין לנשמה צורך לאלפי הגופות והגלגולים בעולם שכולו טוב.

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=284

[zugurnish]

אין ויואל משה איז דא א הערליכע פשט בענין תחיית המתים,
ער איז מבאר אז עס וועט זיין צוויי תחיית איינמאל ווען משיח גייט קימען, דעמאלטס וועט אויפשטיין משה רבינו מיט אלע צדיקים, און דערנאך ביי אלף השישי וועט זיין א צווייטע ווי כל ישראל יש להם חלק

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=242

[zugurnish]

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=467

דא פאראן א לענגערע שמועס צווישען דער רבי זי"ע ביים מנחם אבל זיין זיין שוואגער דער רש"ג ע"ה וועגען תחיית המתים און אין וועלכער גוף וועט די נשמה אריין גיין און כדומה

[נשמה]

בס"ד

ישנם מובנים שקיבלנו כשהיינו ילדים, שעם הגדלת השכל מתחלף ההשגה מה הם. נראה לי שהמושג של תחיית המתים נשאר עומד בזו הציור ההשגה שלנו כשהיינו ילדים. האדם, בכל יום ויום שעובר עליו, רואה בהשגה ואחר כך בספרים שהדברים שנלמדו עמו בקטנותו, הוא לא ממש מה שהבין אז, למשל הענין של מלאך שיש לו כנפיים גשמיים. יש לי קצת קושיים בהענין של תחייית המתים. הבורא כל עולמים הוא כל יכול, ויכול לעשות מה שרוצה, אבל מפני מה ליקח גוף מת, או באופן יותר גרוע, חלקים שפעם השתמשו גוף לנשמת אדם, ולנפח בו הנשמה. וכי לא יכול לברוא גוף חדש? מה זאת הרבותא ליקח הגוף הגשמי? וכן, מה היא המושג של גוף בנושא של תחיית המתים? גוף מגושם שמושג לחוש המישש שלנו? אולי יכולין לומר שיש נברא שהוא נקרא גוף לנשמה. כמו כוחות הגוף. וגם צריכין לזכור שהגוף שיש לאדם בעת מותו אחר מאה ועשרים שנה, הוא כבר גוף אחר מזו שנולד בו.

ובנועם אלימלך, שרק הגוף שעזר לאדם לעבוד את בוראו יחיה בהתחייה. ואם האדם עבד את בוראו מעת ילדותו, מה יהי' עם גוף של ילדותו? ומה יהי' אם כל הגופים של כל הגלגולים? לכן, אולי יכולין לומר, שמה שעזר מצד הגוף לכל חלקי הנשמה בכל הגלגולים להשיג את בוראו, יחי' בגוף אחד. ובוודאי יחי' גוף מת. אבל מה זאת הגוף המת בנושא של תחיי? ביחזקאל רואים שהיה תחיית המתים לגופי מתים ממש. אולי אין מושג לנו מה זאת בכלל גוף מת. ובוודאי שהגוף יהיה מבורר ומזוכך מאוד מאוד, מכיוון שהוא היה גוף מזוכך קודם המיתה. גוף שממש נשמה הוא.

אבל חלילה לילך בזו השיטה. כי האמונה בתחיית המתים הוא עיקר, ובלי זה האדם אין לו חלק לעולם הבא.

אבל, עד אז, אני משאירו כמו בעת הייתי ילד. שמי שיזכה יחיה בתחיית המתים בזו הגוף הגשמי שנראה לנו שמת.

[קליינע טאטע]

אין ויואל משה איז דא א הערליכע פשט בענין תחיית המתים,
ער איז מבאר אז עס וועט זיין צוויי תחיית איינמאל ווען משיח גייט קימען, דעמאלטס וועט אויפשטיין משה רבינו מיט אלע צדיקים, און דערנאך ביי אלף השישי וועט זיין א צווייטע ווי כל ישראל יש להם חלק

https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.as ... &pgnum=242

עיין אות נ' דף צ"ו
http://www.daat.ac.il/daat/vl/vayoelmos ... oshe05.pdf

[אוראייניקל]

הרה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע האט געפרעגט זיין פאטער הרה"ק מהר"ש זי"ע אויפן ברכה 'אלוקי נשמה שנתת בי', ווער זאגט די ברכה, די גוף? איז דען די גוף ווערט צו זאגן א ברכה פאר'ן באשעפער. די נשמה? מ'זאגט דאך 'נשמה שנתת בי'.
האט איהם דער פאטער געענטפערט, אז מען ארבעט זיך אויס און מען הייליגט דעם גוף, ווערט דער גוף אזוי ווי דער נשמה, און ער זאגט אלוקי, נשמה שנתת בי.