לוח הזמנים ברוקלין נ.י.
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8352
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
לוח הזמנים ברוקלין נ.י.
מיר וועלן בעז"ה פרובירן ארויפצולייגן לתועלת הציבור דעם חודש'ליכן לוח הזמנים אין ברוקלין נ.י.
זייט מזכה דעם רבים און הענגט דאס אויף אין בית המדרש
זייט מזכה דעם רבים און הענגט דאס אויף אין בית המדרש
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8352
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
- טשאדעלע באדעלע
- שר תשעת אלפים
- תגובות: 9090
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יולי 09, 2017 5:29 pm
- לאקאציע: לי עוועניו קארנער מאנסי בלוד.
- א גוטע ניק
- שר חמש מאות
- תגובות: 516
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 21, 2018 11:45 am
- לאקאציע: ביי די אייער וועלט
פאר אנדערע שטעט האט איר אויכט למשל פאר קאנטרי?
פארדינט געלט דורך אפלייען פאר טשעס קרעדיט קארט 200$ ווען קויפט איין פאר 500 די ערשטע דריי חדשים דא
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8352
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
דיסקלעימער: איך בין נישט דער וואס גיבט ארויס דעם לוח, איך באקום עס פשוט פון איהם אויף אימעיל, און איך פרוביר מזכה צו זיין דעם עולם דערמיט.
איך האב נישט פון קיין אנדערע שטעט, אבער אין קרית יואל איז דא איינער שפירא וואס לייגט אריין יעדע וואך א ענליכע לוח אין די וואכנשריפט פאר ק"י, קענסט פרובירן ביים איהם.
איך האב נישט פון קיין אנדערע שטעט, אבער אין קרית יואל איז דא איינער שפירא וואס לייגט אריין יעדע וואך א ענליכע לוח אין די וואכנשריפט פאר ק"י, קענסט פרובירן ביים איהם.
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
- א גוטע ניק
- שר חמש מאות
- תגובות: 516
- זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אוגוסט 21, 2018 11:45 am
- לאקאציע: ביי די אייער וועלט
רוח נכאה האט געשריבן:בייגעלייגט א לוח מיט אלע זמנים
נישט ארויפגעקומען
פארדינט געלט דורך אפלייען פאר טשעס קרעדיט קארט 200$ ווען קויפט איין פאר 500 די ערשטע דריי חדשים דא
https://documentcloud.adobe.com/link/tr ... 1ddacdee65
הגם דער לוח איז געבויט ריין דורך חשבונות פין פארצייטישע לוח, על פי פסקי גדולי ההוראה.
מ"מ דא איז א לינק צי אסטרונמישע חשבונות גרינג צי פארשטיין אין עס קרוב צי דער לוח. למשל היינט ראש חודש סיון כאן ברוקלין על פי חשבונם הייבט אהן צי ווערן נאכט 9:37 אין 10:28 איז שוין נאכט. דער טאג ענדיגט זיך אבער 8:22. נאכט איז פין 10:25 ביז 3:23 טאג איז פין 5:25 ביז 8:22. פין 3:23 ציפרי ביז 4:11 איז שוין נישט נאכט אבער נאך נישט טאג אין דאס זעלבע פין 9:37 ביז 10:25 ביינאכט איז על פי חשבון אסטרונומי נאך נישט נאכט, די צוויי זמנים וואס איז אבער שווער צי דערקענען מיט מענטשיליכע אויגן אבער פין 4:11 ציפרי ביז 4:53 ציפרי איז שוין יא עפעס מער א בחינה פין בין תכלת ללבן אין דאס זעלבע פין 8:55 ביז 9:37 ביינאכט, קרוב לזמן ר"ת. אין פין 4:53 ביז 5:25 ציפרי איז א בחינה בין תכלת לכרתי ס'נאך נישט טאג אבער קרוב ליום מער ווי לילה, אין מענטשן דערקענען קלאר אז עס איז טאג, אזוי אויך איז דער זעלבע פין 8:22 ביז 8:55 ביינאכט, אין אטג ממש איז פין 5:25 ציפרי ביז 8:22 ביינאכט. ועיין שם כל ההסברים עז איז גרינג צי פארשטיין
הגם דער לוח איז געבויט ריין דורך חשבונות פין פארצייטישע לוח, על פי פסקי גדולי ההוראה.
מ"מ דא איז א לינק צי אסטרונמישע חשבונות גרינג צי פארשטיין אין עס קרוב צי דער לוח. למשל היינט ראש חודש סיון כאן ברוקלין על פי חשבונם הייבט אהן צי ווערן נאכט 9:37 אין 10:28 איז שוין נאכט. דער טאג ענדיגט זיך אבער 8:22. נאכט איז פין 10:25 ביז 3:23 טאג איז פין 5:25 ביז 8:22. פין 3:23 ציפרי ביז 4:11 איז שוין נישט נאכט אבער נאך נישט טאג אין דאס זעלבע פין 9:37 ביז 10:25 ביינאכט איז על פי חשבון אסטרונומי נאך נישט נאכט, די צוויי זמנים וואס איז אבער שווער צי דערקענען מיט מענטשיליכע אויגן אבער פין 4:11 ציפרי ביז 4:53 ציפרי איז שוין יא עפעס מער א בחינה פין בין תכלת ללבן אין דאס זעלבע פין 8:55 ביז 9:37 ביינאכט, קרוב לזמן ר"ת. אין פין 4:53 ביז 5:25 ציפרי איז א בחינה בין תכלת לכרתי ס'נאך נישט טאג אבער קרוב ליום מער ווי לילה, אין מענטשן דערקענען קלאר אז עס איז טאג, אזוי אויך איז דער זעלבע פין 8:22 ביז 8:55 ביינאכט, אין אטג ממש איז פין 5:25 ציפרי ביז 8:22 ביינאכט. ועיין שם כל ההסברים עז איז גרינג צי פארשטיין
-
- שר האלף
- תגובות: 1696
- זיך איינגעשריבן אום: זונטאג אקטאבער 15, 2017 2:49 pm
רוח נכאה האט געשריבן:איך האב געהערט פין בני הגה"צ מוהר"ר נתן יוסף מייזעלס זצ"ל, אז ווען כ"ק אדמו"ר הרה"ק מסאטמאר זי"ע, האט אדורך געטון די זמנים מיט די התאחדות הרבנים, האט ער געהייסן פרעגן ביי די מיליטער, ווען די נץ החמה, ווייל זיי ווייסן פינקטליך, אין אויף דעם 72 מיניט פריער די עלות השחר.
סאיז א פלא, ווייל אין סאטמער און אין לאנדאן האט ער גהייסן האלטן שפעטער ווי 72, האט ער דאך נישט געהאלטן שוות, איז וואס איז אמעריקע אין די זומער אנדערע?
מור וקציעא להגאון עמדין סימן נח
ותדע ותשכיל ממוצא דבר שלא מצאנו ידינו ורגלינו בבה"כ שנהגר להשכים ביום הקדוש ביוה"כ ולהתחיל התפלה תכף בעמוד השחר, באופן שלא עברה שעה לכל היותר וכבר הגיע ש"ץ לק"ש, והרי לכל הפחות שעה גמירה יש מעמוד השחר עד התחלת הנץ חמה, ולמג"א לא סגי עד דסמיך גאולה לתפלה בסוף הנה"ח שהיא יותר משתי שעות אחר עמוד השחר, ומדוע נהיה נמהרים ונחפזים ביום הרצון הלז, שלא לדקדק בקריאת ק"ש בעונתה המיוחד, בודאי אין אני קורא בזה זריזין מקדימין למצות אלא בכלל יש זריז ונפסד הוא, וכל שכן שיש להפלא מאלו מתחסדים במדינה זו שעושין השכמה בכל ש"ק וקורין אותה תפלת וותיקין, שחוטפין ק"ש ותפלה באפלה כאורה (בימות החורף) ימששו, חושך ולא אור נגה עליהם, בחשכה יתהלכו דלא כמר ודלא כמר, לא יצאו י"ח כלל, אינה אלא יוהרא ורוח יתירא (ועיין מ"ש מהרי"ל משם הר"ש רבו. ולר"ת לית הלכתא אפילו כוותיקין), והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי תלו בוקי סריקי בוותיקי ואע"ג דחזינן לרבנן קשישי דהוו עבדי הכי אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעתא כהוגן, שכל מעשיהם לשם שמים אבל לא כל הרוצה לטול את השם יטול.
כמה חידושים למדנו מזה א. בין עלות השחר לנץ החמה לפחות שעה. ב, למג"א בין עלות השחר לנץ החמה יותר משתי שעות, לפי זה נמצא שעלות השחר בחג השבועות אם סוף הנץ הוא 5:25 הרי העלות הוא בערך 3:20. עוד חידוש שרבנן קשישיאי התפללו שחרית בעוד שעדיין חשכה וקראו לזה תפלת ותיקין. ואחרון חביב שהמנהג באלטונא שהתפללו מוקדם מאד בשבת וביוה"כ.
ותדע ותשכיל ממוצא דבר שלא מצאנו ידינו ורגלינו בבה"כ שנהגר להשכים ביום הקדוש ביוה"כ ולהתחיל התפלה תכף בעמוד השחר, באופן שלא עברה שעה לכל היותר וכבר הגיע ש"ץ לק"ש, והרי לכל הפחות שעה גמירה יש מעמוד השחר עד התחלת הנץ חמה, ולמג"א לא סגי עד דסמיך גאולה לתפלה בסוף הנה"ח שהיא יותר משתי שעות אחר עמוד השחר, ומדוע נהיה נמהרים ונחפזים ביום הרצון הלז, שלא לדקדק בקריאת ק"ש בעונתה המיוחד, בודאי אין אני קורא בזה זריזין מקדימין למצות אלא בכלל יש זריז ונפסד הוא, וכל שכן שיש להפלא מאלו מתחסדים במדינה זו שעושין השכמה בכל ש"ק וקורין אותה תפלת וותיקין, שחוטפין ק"ש ותפלה באפלה כאורה (בימות החורף) ימששו, חושך ולא אור נגה עליהם, בחשכה יתהלכו דלא כמר ודלא כמר, לא יצאו י"ח כלל, אינה אלא יוהרא ורוח יתירא (ועיין מ"ש מהרי"ל משם הר"ש רבו. ולר"ת לית הלכתא אפילו כוותיקין), והנהו דרדקי או עתיקי דלא דייקי תלו בוקי סריקי בוותיקי ואע"ג דחזינן לרבנן קשישי דהוו עבדי הכי אינהו הוו דייקי טפי וידעי ובקיאי טובא לכווני שעתא כהוגן, שכל מעשיהם לשם שמים אבל לא כל הרוצה לטול את השם יטול.
כמה חידושים למדנו מזה א. בין עלות השחר לנץ החמה לפחות שעה. ב, למג"א בין עלות השחר לנץ החמה יותר משתי שעות, לפי זה נמצא שעלות השחר בחג השבועות אם סוף הנץ הוא 5:25 הרי העלות הוא בערך 3:20. עוד חידוש שרבנן קשישיאי התפללו שחרית בעוד שעדיין חשכה וקראו לזה תפלת ותיקין. ואחרון חביב שהמנהג באלטונא שהתפללו מוקדם מאד בשבת וביוה"כ.
-
- שר חמש מאות
- תגובות: 701
- זיך איינגעשריבן אום: פרייטאג יולי 15, 2016 11:13 am
לוח לשבועות תשע"ט
באקומען פון איינער
הרה"ק ר' נחמן מברסלב האט געהאלטן די ערשטע עלות פין דעם צעטל. יעצט קען מען פארשטיין ווי די גרויסע צדיקים האבן געדאווענט ביי די נץ, ווייל די מגן אברהם פסקנ'ט ווי די רמ"א אז די מנהג איז זמן ק"ש ציצית ותפילין איז פין די עלות השחר, האבן זיי אנגעהויבען בערך 2-3 פארטאגס אין זיי האבן געדאוונעט 2-3 שעה, כמבואר באגרת הקודש של בעל התניא.
-
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8004
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
רוח נכאה האט געשריבן:הרה"ק ר' נחמן מברסלב האט געהאלטן די ערשטע עלות פין דעם צעטל. יעצט קען מען פארשטיין ווי די גרויסע צדיקים האבן געדאווענט ביי די נץ, ווייל די מגן אברהם פסקנ'ט ווי די רמ"א אז די מנהג איז זמן ק"ש ציצית ותפילין איז פין די עלות השחר, האבן זיי אנגעהויבען בערך 2-3 פארטאגס אין זיי האבן געדאוונעט 2-3 שעה, כמבואר באגרת הקודש של בעל התניא.
מקור ביטע?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
ספר ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן קמט
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט). חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים. כי צדק דינא, ומשפט רחמי. וזהו, על משפטי צדקך, הינו שצדק גובר על משפט. התקון לזה, חצות לילה אקום: ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף, ואז מתחיל זמן חצות. ונמשך עד גמר אשמורה שניה, דהינו שתי שעות. ובבקר טוב להסתכל על השמים, ועל ידי זה נמשך הדעת.
חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך (תהלים קי"ט). חצות הוא מסגל כמו פדיון, כי הוא המתקת הדינים. כי צדק דינא, ומשפט רחמי. וזהו, על משפטי צדקך, הינו שצדק גובר על משפט. התקון לזה, חצות לילה אקום: ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה הן בקיץ והן בחרף, ואז מתחיל זמן חצות. ונמשך עד גמר אשמורה שניה, דהינו שתי שעות. ובבקר טוב להסתכל על השמים, ועל ידי זה נמשך הדעת.
-
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8004
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
- לאקאציע: עולם התורה
רוח נכאה האט געשריבן:תחילת אשמורת שלישית הוא זמן קריאת התרנגול ואז מתחיל עלות השחר.
דאס איז דיין אייגענע הוספה. וואו איז דא א פינטעלע משמעות בליקו"מ אז סוף די צווייטע אשמורה פאנגט זיך אן יום? ער שרייבט אז "חצות" איז נמשך פאר צוויי שעה עד סוף אשמורה שניה, און דערנאך שרייבט ער נישט וואס ס'איז.
און בכלל לויט די שיטה פון רבי נחמן אז חצות איז אייביג שש שעות מתחלת הלילה, האט זיך חצות אנגעפאנגען בשעה 3:30 (ואם תאמר אז מ'רעכענט די שש שעות פון די שקיעה האט זיך חצות אנגעהויבן בשעה 2.15 ) וזה נמשך עוד שתי שעות...
יעצט האלסטו נאך אלס אז דער טאג פאנגט זיך אן לויט ר' נחמן 1.30?
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
חצות איז נמשך 2 שעה, אין דערנאך איז עלות, דאס איז זיכער אז מ'רעכנ'ט נישט פין שקיעה ווייל מ'רעכנט מתחלת הלילה, תחלת הלילה איז צאה"כ, קימט אויס חצות הייבט זיך אהן, 3:30 אין עס ענדיגט 5:30, קימט אויס נאך די נץ, ובפרט גיי חשבון בימי הקיץ אין די געגנט פין ברסלב אדער מעזבוז, די מקומות ווי ער האט געלעבט, למשל היינט ווערט נאכט דארט לפי שיטת הגאונים 10:41 קימט אויס חצות 4:41 אין עס שוין גיט לעכטיג דארט, ס'נעמט דארט לאנג פין די עלות ביז די נץ, אין זייער לוח איז די עלות 2:15 אין די נץ איז 5:15 אין אויבט מען לייגט צי די 2 שעה איז חצות נמשך ביז 6:41 א האלבע שעה נאך די נץ. נאר ער רעדט פין די זמן וואס רחמים גובר המתקת הדינים אז דאס איז 4:41, אין דאס איז בעצם א מחלוקת אין נושאי כלים אין שו"ע מג"א ט"ז ועוד ווען איז די שעת רחמים חצות הלילה אדער סוף הלילה אין לויט רוב פין אינזערע רביס די אחרונים די גדולי הפוסקים, אז סוף הלילה איז א זמן פין שירות ותשבחות הרחמים גובר, נאר אין ווינטער וואס דעמאלטס איז די נאכט צאה"כ בערך 6:00 חצות איז 12 ונמשך זמנו שתי שעות, איז די אשמורת שלישית הייבט זיך אהן 2 אזייגער מיז זיין אז ער האלט די שיטה עלות השחר, ווייל דעמאלטז איז געהעריגע עלות 6.30 אין די נץ 8:00. אין אזוי אויך איז משמע בכתבי אריז"ל הגם הגאון ר' מאיר אריק ז"ל שרייבט אז עס מיז זיין טעות, מ"מ סיי אין שער הכוונות אין סיי אין פרי עץ חיים שטייט קלאר אז עס איז טאג לגבי ציצית ק"ש ותפילין, ואין כאן המקום להאריך.
- אונגארישע הייזער
- שר שמונת אלפים
- תגובות: 8352
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג יאנואר 31, 2019 1:12 pm
- לאקאציע: אין מאה שערים
תמוז תשע"ט
זייט מזכה דעם רבים און הענגט דאס אויף אין אייער בית המדרש
לכאורה האט געשריבן:
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?
פארוואס שרייבט מען תגובות אן זיך פארשטענדיגן מיטן מוח?