נשים במצוות עשה שהזמן גרמא

[איטשע]

כ׳ווייס נישט וועגן וועלכע צאנז מען רעדט דא אויבן.

אבער אין צאנז, דהיינו די וואס פירן ווי דער הייליגער צאנזער רב, איז די קפידא טאקע געווען אז פרויען זאל נישט עסן אין די סוכה און נישט שאקלען קיין לולב.
אבער אויב מען עסט יא אין די סוכה, אדער מען שאקלט יא לולב, אוודאי האט מען געמאכט א ברכה. סיי ביי סוכה און סיי ביי לולב.

[סאדאם חוסעין]

כ׳ווייס נישט וועגן וועלכע צאנז מען רעדט דא אויבן.

אבער אין צאנז, דהיינו די וואס פירן ווי דער הייליגער צאנזער רב, איז די קפידא טאקע געווען אז פרויען זאל נישט עסן אין די סוכה און נישט שאקלען קיין לולב.
אבער אויב מען עסט יא אין די סוכה, אדער מען שאקלט יא לולב, אוודאי האט מען געמאכט א ברכה. סיי ביי סוכה און סיי ביי לולב.

זיי האבן נישט געגעסן און נישט געשאקלט כדי זיך ארויסצולאזן פון די שאלה.
אבער אויב מען האט יא געשאקלט זיכער האט מען חייש געווען אויפן ב"ח אלס ספק ברכות להקל.

[איטשע]

ר׳ יוד, יאך בין א באבובער, קיינער גייט מיר נישט זאגן וואס דער מנהג אין צאנז איז געוועזן.

אלס מצות עשה שהזמן גרמא, האט מען נישט מקיים די מצוות, כולל שבת זכור.
אבער אז מען האט פאר א סיבה יא מקיים די מצוה האט מען קלאר געמאכט א ברכה, וכן נהוג.

[שאינו יודע]

יעצט געזען אן אינטערעסאנטע פרי מגדים וואס זאגט אז המפיל איז א מצוות עשה שהזמן גרמא און פרויען זענען פטור, איינער מיט א הסבר?

לכאורה איז עס דאך א ברכת הנהנין

ער פירט אויס למעשה אז די מנהג איז יא צו זאגן

[למעלה משבעים]

ס'איז א מגן אברהם, ניין?
דאינו נוהג אלא בלילה.

[יידישע קהילות]

יא, עס איז א מגן אברהם. וכבר חלקו עליו כמה אחרונים כמבואר בפוסקים.

[פייערמאן]

בפשטות לערנט מען אזוי פשט אין מג"א, אמנם ראה בשו"ת תשורת ש"י סי' פ"ב שנסתפק בזה דאפשר דכוונת המג"א על המזמורים דסליק מינה.

ובעיקר העניין אינו פשוט כ"כ דברכת המפיל נחשב כברכת הנהנין, ראה בתוס' ברכות דף י"א: שכתבו דלא מברכים לישב בסוכה על השינה שמא לא יישן, ובאחרונים כתבו לחלק מברכת המפיל דלא חיישינן לזה, משום דברכת המפיל נתקן על טבע השינה ומנהגו של עולם, ראה בהגהות מהר"ץ חיות שם, ובפמ"ג הנ"ל ס"ק ג', וראה במגיד תעלומה מהבנ"י שם שכנראה נסתפק בזה, וראה עוד מה שכתב בדף ה' על הרי"ף.

ולכאורה נראה דהמג"א היא לשיטתי' במה שסובר בסי' תכ"ו דקידוש לבנה היא מצ"ע שהזמ"ג, ובחכמת שלמה שם חולק עליו, וכ"כ כאן, אף דברכת המפיל היא רק כשישן בלילה ולא ביום, סיבת הדבר היא משום שאין מברכין רק בזמן שכיבה.

[שאינו יודע]

ס'איז א מגן אברהם, ניין?
דאינו נוהג אלא בלילה.

נישט וואס איך ווייס, וואו איז עס

[שאינו יודע]

בפשטות לערנט מען אזוי פשט אין מג"א, אמנם ראה בשו"ת תשורת ש"י סי' פ"ב שנסתפק בזה דאפשר דכוונת המג"א על המזמורים דסליק מינה.

ובעיקר העניין אינו פשוט כ"כ דברכת המפיל נחשב כברכת הנהנין, ראה בתוס' ברכות דף י"א: שכתבו דלא מברכים לישב בסוכה על השינה שמא לא יישן, ובאחרונים כתבו לחלק מברכת המפיל דלא חיישינן לזה, משום דברכת המפיל נתקן על טבע השינה ומנהגו של עולם, ראה בהגהות מהר"ץ חיות שם, ובפמ"ג הנ"ל ס"ק ג', וראה במגיד תעלומה מהבנ"י שם שכנראה נסתפק בזה, וראה עוד מה שכתב בדף ה' על הרי"ף.

ולכאורה נראה דהמג"א היא לשיטתי' במה שסובר בסי' תכ"ו דקידוש לבנה היא מצ"ע שהזמ"ג, ובחכמת שלמה שם חולק עליו, וכ"כ כאן, אף דברכת המפיל היא רק כשישן בלילה ולא ביום, סיבת הדבר היא משום שאין מברכין רק בזמן שכיבה.

אינו דומה לקידוש לבנה. שקידוש לבנה הוא מצוה

[למעלה משבעים]

ס'איז א מגן אברהם, ניין?
דאינו נוהג אלא בלילה.

נישט וואס איך ווייס, וואו איז עס

סי' רל"ט סק"ב

[שאינו יודע]

ער רעדט דאך פון מזמורים, וכן כתב הפרי מגדים

[שאינו יודע]

זה לשון הפרי מגדים

ומ״ש המג׳׳א שלא נהגו הנשים לאומרה כתב א׳׳ר אטו נשי כו׳, וי״ל דסוברים דמשום תורה ונשי לאו בני לימוד תורה, וברכת המפיל הוה שהזמן גרמא, ונהגו הנשים האידנא לאומרה.

[פייערמאן]

בפשטות לערנט מען אזוי פשט אין מג"א, אמנם ראה בשו"ת תשורת ש"י סי' פ"ב שנסתפק בזה דאפשר דכוונת המג"א על המזמורים דסליק מינה.

ובעיקר העניין אינו פשוט כ"כ דברכת המפיל נחשב כברכת הנהנין, ראה בתוס' ברכות דף י"א: שכתבו דלא מברכים לישב בסוכה על השינה שמא לא יישן, ובאחרונים כתבו לחלק מברכת המפיל דלא חיישינן לזה, משום דברכת המפיל נתקן על טבע השינה ומנהגו של עולם, ראה בהגהות מהר"ץ חיות שם, ובפמ"ג הנ"ל ס"ק ג', וראה במגיד תעלומה מהבנ"י שם שכנראה נסתפק בזה, וראה עוד מה שכתב בדף ה' על הרי"ף.

ולכאורה נראה דהמג"א היא לשיטתי' במה שסובר בסי' תכ"ו דקידוש לבנה היא מצ"ע שהזמ"ג, ובחכמת שלמה שם חולק עליו, וכ"כ כאן, אף דברכת המפיל היא רק כשישן בלילה ולא ביום, סיבת הדבר היא משום שאין מברכין רק בזמן שכיבה.

אינו דומה לקידוש לבנה. שקידוש לבנה הוא מצוה

וואס הייסט קידוש לבנה איז א מצוה? שמחויבין לחזר אחריו? אין זה פשוט, ראה בשו"ת זרע אמת ח"ג סי' מ"ג ועוד, אבער אפילו אז יא, מה זה משנה לעניין מ"ע שהזמ"ג, וראה בחכמת שלמה שם שמביא דמיון מברכת שהחיינו.

[שאינו יודע]

קידוש לבנה הוא מצוה והוא ברכת המצוה. וכן מבואר בריש הלכות ציצית ולכן מברכים מעומד (בנוסף לטעם של ר׳ ישמאל)

[בלעטל]

אז מ'רעדט שוין פון דעם סימן, מענין לענין.
ס'ווערט צוגעצייכנט צו הל' קרי"ש אז מ'זאל נישט ליינען אפי' קרי"ש שעל המטה בשכיבה. נאר אז מ'ליגט שוין מעג מען על הצד, און אויב מ'איז חולה או בעל בשר להטות קצת.
דאס איז ביי קריאת שמע, דהיינו פרשה ראשונה.
וואס איז די הלכה לגבי המפיל, ואת"ל אז א ברכה דארף מען אלס ואם תלכו עמי בקרי.
וואס איז די הלכה ביי יושב בסתר און ה' מה רבו צרי מעג מען דאס זאגן מעיקר הדין בשכיבה ?