צעטיל קטן

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

צעטיל קטן

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 4:48 pm

טייערע ברודער! שוין לאנג געהאט חשק צו עפענען א אשכול איבער די הייליגע צעטיל קטן וואס דער הייליגע רבי רבי אלימלך זי"ע האט אונז איבער געלאזט. נאר נישט געוויסט וויאזוי עס צו עפענען, און מיט וואס עס צו עפענען. אבער היות כ'האב היינט געשריבען א געדאנק אין א אנדערע אשכול אויף א ווארט געניצט פון דער רבי רבי אלימלך אין צעטיל קטן; איז נעם איך דער קאראדז און עפען דער אשכול מיט דעם געדאנק.

דער אשכול וועט בעזהשי"ת דינען פאר אלע וואס האבען הערות והארות אויפען צעטיל קטן; און פאר אלע וואס ווילען פארשטיין א ווארט, האבען א דיוק, א מעשה, אדער סתם א איינפאל אין צעטיל קטן, להגדיל תורה ולהאדירה.
לעצט פאראכטן דורך SPUSMN אום מאנטאג יולי 03, 2017 5:31 pm, פאראכטן געווארן 4 מאל סך הכל.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
שמעלקא זאפטיגער
שר שלשת אלפים
תגובות: 3155
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג אוגוסט 15, 2016 3:19 pm
לאקאציע: איינגעטונקען

תגובהדורך שמעלקא זאפטיגער » מאנטאג יולי 03, 2017 4:48 pm

צעטיל קטן

מרבינו הרב רבי אלימלך מליזענסק זצוק"ל זיע"א

אֵלֶה הַדְבָרִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:

א
בְּכָל עֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה, וּבִּפְרַט שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בָּטֵל לְבַדּוֹ בְּחֵדֶר אוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָתוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָׁן, יִהְיֶה מְהַרְהֵר בְּמִצְוַת עַשֵׂה זוּ שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִדְמֶה בְּנַפְשׁוֹ וִיְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִילוּ אֵשׁ גָדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָׁמַיִם, וְהוּא בִּשְׁבִיל קְדוּשַׁת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ שׁוֹבֵר אֶת טִבְעוֹ וּמַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהָאֵשׁ עַל קִידוּשׁ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַחְשָׁבָה טוֹבָה הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ מְצַרְפָה לְמַעֲשֶׂה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵב וְיוֹשֵׁב בָּטֵל, רַק מְקַיֵּים מִצְוַת עַשֵׂה דְאוֹרַיְיתָא.

ב
בְּפָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וּבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה יְהַרְהֵר כְּנִזְכַּר לְעֵיל, וְעוֹד יְכַוֵין אִם יְעַנוּ אוֹתוֹ כָּל אוּמוֹת הָעוֹלָם בְּכָל עִינוּיִם קָשִׁים וְיִפְשְׁטוּ עוֹרוֹ מִבְּשָׂרוֹ לְהַכְּחִישׁ חַס וְשָׁלוֹם בְּיִחוּדוֹ, יִסְבּוֹל כָּל הַיְסוּרִים וְלֹא יוֹדֶה לָהֶם חַס וְשָׁלוֹם, וִיְצַיֵּיר בְּדַעְתּוֹ וּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִלוּ עוֹשִׂין לוֹ כְּנִזְכַּר לְעֵיל, וּבָּזֶה יָצָא יְדֵי חִיוּב קְרִיאַת שְׁמַע וּתְּפִלָה כְּדִין.

ג
גַם בִּשְׁעַת אֲכִילָה וְזִיווּג יְכַוֵין כְּנִזְכַּר לְעֵיל, וּכְּשֶׁיַתְחִיל לְהַרְגִישׁ תַּעֲנוּג גַשְׁמִי יְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּנִזְכַּר לְעֵיל, וְתֵּיכֶּף וּמִיַד יֹאמַר בְּפִּיו וּבִּלְבָבוֹ שֶׁיוֹתֵר הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה בְּעַשִׂיַּית מִצְוַת עַשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי בְּאוֹפָן הַנִזְכַּר לְעֵיל מֵהַרְגָשַׁת תַּעֲנוּג גַשְׁמִי הַזֶה שֶׁהוּא מֵהַצָרַעַת מַשְׁכָא דְחִוְיָא, וְכַּךְ יֹאמַר. וּרְאָיָה לְדָבָר שֶׁיוֹתֵר הָיָה לוֹ תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה בְּעַשִׂיַית מִצְוַת עַשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי בְּאוֹפָן הַנִזְכַּר לְעֵיל שֶׁאֲפִילוּ הָיוּ חוֹטְפִין אוֹתוֹ רוֹצְחִים בְּאֶמְצַע אֲכִילָה וְזִיווּג לַעֲשׂוֹת לוֹ הָעִינוּיִם קָשִׁים הָיִיתִי מְשַׂמֵחַ אֶת עַצְמִי עַל קִידוּשׁ הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ יוֹתֵר מִתַּעֲנוּג גַשְׁמִי הַזֶה, אַךְ יִזָהֵר שֶׁיִהְיֶה דוֹבֵר אֶמֶת בִּלְבָבוֹ וְשֶׁיִהְיֶה אָז בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה תָּקוּעַ עַל לוּחַ לִבּוֹ בְּתּוֹכִיוּת וּבִּפְּנִימִיוּת הַלֵב בֶּאֱמֶת גָמוּר, וְלֹא יִשְׁטֶה אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כְּגוֹנֵב דַעַת עֶלְיוֹנָה חַס וְשָׁלוֹם.

ד
בְּכָל הַדְבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן בַּתּוֹרָה, הֵן בִּתְּפִלָה, הֵן בְּמִצְוֹת מַעֲשִׂיוֹת, יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר בָּזֶה הַלָשׁוֹן: הֲרֵינִי עוֹשֶׂה זֹאת לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ לוֹמַר זֹאת בְּתּוֹכִיוּת הַלֵב, וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְמַן יַרְגִישׁ הֶאָרָה גְדוֹלָה בְּאֲמִירָה זוּ.

ה
כְּשֶׁיַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בּוֹ מִדָה רָעָה חַס וְשָׁלוֹם מִמִדוֹת רָעוֹת שֶׁהוּא רָגִיל בָּהֶם כְּגוֹן עַקְשָׁנוּת וּבוֹשֶׁת שֶׁל גַאֲוָה וְעַצְלוּת וּבְטֵלָה הַמְבִיאָה לִידֵי שִׁיעְמוּם וְכַּיוֹצֵא בָּהֶם יֹאמַר תֵּיכֶּף וּמִיַד בָּזֶה הַלָשׁוֹן וּבְּכָל כֹּחוֹ: הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִיזִי הַחִיוִי וְהַיְבוּסִי וְהַגִרְגָשִׁי, וְיִנָצֵל, וְיַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ לְצַמְצֵם רְאִיָּיתוֹ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּכֵּל חוּץ לְדַ' אַמוֹת אֲפִילוּ בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ וּבִּפְרַט בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְחֵדֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ וּבְּדֶרֶךְ הִילוּכוֹ בַּחוּץ, וּבְהִזְדַמֵן לְפָנָיו אִשָׁה אֲפִילוּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הַקְטַנִים וְכַּיוֹצֵא יְצַיֵּיר לִפְנֵי עֵינָיו הַשֵׁם אדנ"י.

ו
כְּשֶׁיָבֹא לוֹ ח"ו מַחְשָׁבָה רָעָה מֵנִיאוּף יֹאמַר כַּמָה פְּעָמִים: וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָבָר רָע, וִיְהַרְהֵר אָז בִּדְרָשׁוֹת חַזַ"ל שֶׁדָרְשׁוּ עָלָיו שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בְּיוֹם וְיָבֹא לִידֵי קֶרִי בַּלַיְלָה, וְלֹא יָנִיחַ ח"ו לִשְׁהוֹת הַמַחְשָׁבָה רָעָה בְּמוֹחוֹ שֶׁלֹּא לְטַמְאוֹת שֵׂכֶל הָעֶלְיוֹן ח"ו.

ז
כְּשֶׁיָבֹא ח"ו לְיָדוֹ בְּהִזְדַמְנוּת כְּנֶגְדוֹ הְִסְתַּכְּלוּת רָעָה ח"ו כְּגוֹן בְּהֵמָה וְחַיָה אוֹ עוֹף שֶׁנִזְקָקִין זֶה לָזֶה אוֹ טֶפַח מְגוּלָה בְּאִשָׁה בְּמָקוֹם עֶרְוָה וְכַּיוֹצֵא בָּהֶן יֹאמַר תֵּיכֶּף וּמִיַד הַפָּסוּק: וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְלֹא יְטַמֵא אֶת שִׂכְלוֹ ח"ו.

ח
יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַתְחִיל לְדַבֵּר לְשׁוּם אָדָם זוּלַת לְצוֹרֶךְ גָדוֹל הַהֶכְרֵחַ לוֹ וְאַף הַהֶכְרֵחַ יְדַבֵּר בִּדְבָרִים קְצָרִים מְאוֹד מְנוּפָּה בְּי"ג נָפָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּדִיבּוּרוֹ שׁוּם שֶׁקֶר ח"ו וְשׁוּם חֲנִיפָה וְשׁוּם לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְשׁוּם הַלְבָּנַת פָּנִים וְלֹא שׁוּם הַרְאוֹת מַעֲשָׂיו לִבְנֵי אָדָם, וְיַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ בִּכְּלַל שֶׁאָמְרוּ חַזַ"ל לְמוֹד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר אֵינִי יוֹדֵעַ, כְּשֶׁמְדַבְּרִים אֵלָיו בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אֵין נִזְהָרִים מִלְדַבֵּר דְבָרִים בְּטֵלִים יַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל מִינֵי תַּחְבּוּלוֹת, וּכְּשֶׁלֹּא אֶפְשַׁר לוֹ לְהִשָׁמֵט מֵהֶם בְּשׁוּם אוֹפָן עַל כָּל פָּנִים יִקְצֹר מְאוֹד בָּזֶה שֶׁמוּכְרָח לְהָשִׁיב לָהֶם.

ט
יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ תֵּיכֶּף וּמִיַד כְּשֶׁיִתְעוֹרֵר מִשִׁינָתוֹ יֹאמַר: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיַָם שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נְִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ, וְיֹאמַר אֲפִילוּ בְּלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּלֵב שָׂמֵחַ: בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן לִי מִצְוַת צִיצִית אֵלֶה אֲשֶׁר אֲנִי מְסוֹבֵב בָּהֶן וּמִצְוַת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית לְהַעֲבִיר רוּחַ רָעָה וְהַקְלִיפָּה הַקָשֶׁה מֵעַל שְׁתֵּי יָדַיִם שֶׁלִי, וְיִרְאֶה שֶׁיִהְיֶה לִבּוֹ מָלֵא שִׂמְחָה בְּאָמְרוֹ כְּנַ"ל וִיְקַבֵּל עָלָיו הַגֶדֶר שֶׁל מִיעוּט הַדִיבּוּר הַנִזְכַּר לְעֵיל אות ח'.

י
יִזָהֵר מְאוֹד בְּהַתְמָדַת הַלִימוּד שִׁיעוּרִין כְּסִדְרָן תֵּיכֶּף וּמִיַד אַחַר קוּמוֹ מִשִׁינָתוֹ וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד וְאַחַר שֶׁיֹאמַר תְּפִלַת הַשָׁב הַמַתְחֶלֶת אָנָא הַשֵׁם וכו' וּתְּפִלַת הת"ת בש"צ הַמַתְחֶלֶת הִנְנִי רוֹצֶה לִלְמוֹד יִרְאֶה בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שׁוּם הֶפְסֵק אֲפִילוּ בְּמַחְשָׁבָה אַחֶרֶת זוּלַת מַחְשָׁבַת הַלִימוּד וּמַחְשָׁבַת הַצֶעטִיל קָטֹן שֶׁהוּא לִפְנֵי עֵינָיו כִּי הַמָאוֹר שֶׁבָּהּ יַחְזִירֶנוּ לְמוּטָב.

יא
יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵל בְּכָל כֹּחוֹ וּבְּקוֹל הַמְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה לְהַדְבֵּק הַמַחְשָׁבָה לְדִיבּוּר וּפָּנָיו אֶל הַכּוֹתֵל בְּתּוֹךְ סִידוּר הַתְּפִלָה בַּבּוֹקֶר וּבָעָרֶב וְלֹא יִסְתַּכֵּל לִצְדָדִין מִתְּחִלַת הַתְּפִלָה עַד סוֹפָהּ, וּבַּחֲזָרַת הַשַׁ"ץ הַשְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה יְעַיֵּין בְּסִידוּר לַעֲנוֹת אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְּרָכָה וּבִּשְׁעַת קְִרִיאַת הַתּוֹרָה לְהַטּוֹת אָזְנוֹ עַל כָּל דִיבּוּר וְדִיבּוּר מֵהַקוֹרֵא כְּקוֹרֵא אֶת הַמְגִילָה וְלַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כְּאִלֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲפִילוּ קוֹדֶם הַתְּפִלָה וְאַחֲרֶיהָ עַד הֲלִיכָתוֹ לְבֵּיתוֹ.

יב
יְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ תָּמִיד וּבִּפְרַט בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַצֶעטִיל קָטֹן הַזֶה כְּאִלוּ אִישׁ אֶחָד עוֹמֵד סָמוּךְ לוֹ וּמְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּקוֹל רַעַשׁ גָדוֹל לְקַיֵּים כָּל הַנְהָגוֹת אֵלוּ, וְאַל יַפִּיל שׁוּם דָבָר אַרְצָה אֲפִילוּ נְקוּדָה קְטַנָה וּכְּשֶׁיַרְגִיל עַצְמוֹ כַּךְ אֲזַי בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן יָבֹא עָלָיו הִתְעוֹרְרוֹת גָדוֹל מִצַד נִשְׁמָתוֹ רִשְׁפֵי אֵש שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ.

יג
לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ הַשֵׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חָבֵר נֶאֱמָן כָּל הַמַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרָע מַעֲלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְּפִלָה הֵן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיוֹם וְלֹא יַעֲלִים שׁוּם דָבָר מַחְמַת הַבּוּשָׁה, וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְבָרִים שֶׁמוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַבֵּר עָלָיו כָּל כַּךְ בְּפַּעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא דֶרֶךְ הַשֵׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה.

יד
יִזָהֵר מְאוֹד וּמְאוֹד וּמְאוֹד לַחֲזוֹר לִפְעָמִים בְּכָל מֵעֵת לְעֵת זֶה הַצֶעטִיל קָטֹן וִיְפַרֵשׁ כָּל תֵּיבָה וְתֵּיבָה בְּלָשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר מִלִלְמוֹד קוֹדֶם הַזִיווּג פֵּרֶק ט"ז בְּרֵאשִׁית חָכְמָה וְהַנְהָגוֹת הָאֲרִ"י ז"ל, וְאִם יִשָׁאֵר לוֹ פְּנַאי יִלְמוֹד גַם פֵּרֶק י"ז מֵרֵאשִׁית חָכְמָה הַנִזְכָּר לְעֵיל וְזֶה יִהְיֶה לוֹ חוֹק וְלֹא יַעֲבוֹר.

טו
קוֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם לְאֲכִילָה יֹאמַר תְּפִלַת הַשָׁב שֶׁל רַבֵּינוּ יוֹנָה ז"ל וְאַחַר אֲכִילַת הַמוֹצִיא יֹאמַר בָּזֶה הַלָשׁוֹן: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אֵין אֲנִי אוֹכֵל לְהַנָאַת גוּפִי ח"ו רַק שֶׁיִהְיֶה גוּפִי בָּרִיא וְחָזָק לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן וְהִרְהוּר רָע וְתַּעֲנוּג גַשְׁמִי אֶת הַיִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל יְדֵי נִיצוֹצוֹת קְדוֹשׁוֹת שֶׁל הָאֲכִילָה וְהַשְׁתִּיָה הַזֶה, וִיְכַוֵין כְּשֶׁהוּא אוֹכֵל דָבָר מָה שֶׁהַטַעַם שֶׁהוּא מַרְגִישׁ בְּפִיו בִּשְׁעַת לְעִיסָה וּבִּשְׁעַת גְמִיעָה הִיא פְּנִימִיוֹת הַקְדוּשָׁה וְנִיצוֹצוֹת הַקְדוּשָׁה הַשׁוֹרָה בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה הַהוּא וְעַל יְדֵי הָאַכִילָה וְהַטְחִינָה בְּשִׁינַיִּים וְהָאִצְטְמוֹכָא נְבַרֵר הַפְּנִימִיוּת מֵהַמַאֲכָל שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מוֹתָר לְהַשְׁפִּיעַ לְחִיצוֹנִים, וְאָז נַפְשׁוֹ נֶהֱנִית מֵהַפְּנִימִיוּת, וְהַפְּסוֹלֶת נַעֲשֶׂה מוֹתְרוֹת וְנִדְחֶה אֶל הַחִיצוֹנִים, וִיְקַבֵּל אָז בְּמַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁתֵּיכֶּף וּמִיַד כְּשְׁיַרְגִישׁ שֶׁיִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו לֹא יַשְׁהֶה אֶת הַפְּסוֹלֶת בְּקִרְבּוֹ לְטַמֵא ח"ו אֶת מוֹחוֹ וּלְשַׁקֵץ אֶת נַפְשׁוֹ לְהַשְׁהוֹת אֶת הַצוֹאָה וְהַשֶׁתֶּן בְּקִרְבּוֹ אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד, וְגַם יְצַיֵּיר לְפָנָיו בִּשְׁעַת אֲכִילָה הָאוֹתִיוֹת "מַאֲכָל" בִּכְּתַב אֲשׁוּרִית וִיְהַרְהֵר שֶׁעוֹלָה צ"א כְּמִנְיָן הוי"ה בְּשִׁילוּב אדנ"י.

טז
הָאָדָם לֹא נִבְרָא בָּעוֹלָם רַק לְשַׁבֵּר אֶת הַטֶבַע לָכֵן יְזַרֵז אֶת עַצְמוֹ לְתַקֵן מִדוֹתָיו בִּשְׁנַת שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה דַוְקָא כְּמוֹ שֶׁאֲבֵאֵר כְּגוֹן מִי שֶׁנוֹלַד בְּטֶבַע שֶׁל עַקְשָׁנוּת יְשַׁבֵּר אֶת טִבְעוֹ אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים לַעֲשׂוֹת דַוְקָא לְהֵיפֶךְ מִמַה שֶׁיַעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ וְכֵן מִי שֶׁבְּטֶבַע עָצֵל יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים לַעֲשׂוֹת כָּל דָבָר בִּזְרִיזוּת הֵן בְּהוֹלֵךְ לִשְׁכּוֹב עַל מִטָתוֹ הֵן לָקוּם בַּבּוֹקֶר מִמִשְׁכָּבוֹ הֵן בִּזְרִיזוּת לְבִישַׁת בְּגָדִים וּנְטִילַת יָדַיִם וּלְנַקוֹת אֶת גוּפוֹ וְלֵילֵךְ בִּזְרִיזוּת לְבֵּית הַכְּנֶסֶת תֵּיכֶּף אַחַר קוּמוֹ מֵהַסֵפֶר וְכַּיוֹצֵא בָּהֶן, וְכֵן מִי שֶׁטִבְעוֹ בַּיְישָׁן מֵהַחֵלֶק שֶׁל בּוּשָׁה רָעָה יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אַרְבָּעִים יוֹם לְהִתְפַּלֵל דַוְקָא בְּקוֹל רָם וְכֹּחַ תְּנוּעַת אֵבָרָיו וּלְקַיֵּים כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וּלְבָרֵךְ עַל הַתּוֹרָה בְּקוֹל רָם עַד שֶׁיַעֲזְרוּהוּ מִן הַשָׁמַיִם לְהָסִיר הַבּוּשָׁה הָרָע מִמֶנוּ, וְכֵן מִי שֶׁאִמְרַי פִּיו אֵינָם עוֹלִים יָפָה וּמְסוּדָר מַחְמַת הֶרְגֵל טִבְעוֹ וּכְּלֵי הַדִיבּוּר שֶׁלוֹ יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ אַרְבָּעִים יוֹם לְהַטּוֹת אָזְנוֹ לְהַדִיבּוּרִים הַיוֹצְאִים מֵאֵלָיו הֵן בְּמִילֵי דְעַלְמָא וְהֵן בְּמִילֵי דִשְׁמַיָא הֵן בִּשְׁעַת לִימוּד כִּי הֶרְגֵל שֶׁל כָּל דָבָר נַעֲשֶׂה שִׁלְטוֹן, וְכֵן מִי שֶׁטִבְעוֹ אֵינוֹ מַתְמִיד בְּלִימוּדוֹ יַרְגִיל אֶת עַצְמוֹ גַם כֵּן אַרְבָּעִים יוֹם וְיִלְמוֹד יוֹתֵר מֵהֶרְגֵל שֶׁלוֹ וְיִסְתַּכֵּל בְּכָל פַּעַם קוֹדֶם הַלִימוּד בְּצֶעטִיל קָטֹן שֶׁלִי וּמִשָׁם וְאֵילָךְ מִן הַשָׁמַיִם יַעֲזְרוּהוּ לִהְיוֹת מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בִּשְׁבִירַת מִדוֹת הָרָעוֹת עַד תּוּמָם.

יז
בְּכָל עֵת שֶׁהוּא פָּנוּי מֵהַתּוֹרָה וּמֵהַתְּפִלָה יִלְמוֹד אֶת עַצְמוֹ בַּעַל פֶּה דְבָרִים הַצְרִיכִים לוֹ כְּגוֹן תִּיקוּן רָחֵל וְתִּיקוּן לֵאָה וּתְּפִלַת הַשָׁב וּבִּרְכַת לְבָנָה וּבְּרִיךְ שְׁמֵיהּ וְעַל הַכֹּל וּמוֹדִים דְרַבָּנָן וִיְהַרְהֵר בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְנִקְדַשְׁתִּי וכו' כַּכָּתוּב לְעֵיל.
א טייל פון די פרוכט וואס מען ניצט צו מאכן זאפט זענען עפל, מאראנץ, טאמאטע, אנאנאס, גרייפפרוכט, גוואווע, מאנגא, קאווענע, זשורעכלינע, וויינטרויבן, לימענע און גרינע לימענע.

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 4:50 pm

איז דאס לעבען מערסטענס גוט אדער מערסטענס שלעכט?
א ווארט פון הגאון רבי אביגדור מיללער זצ"ל

Is Life Mostly Good or Mostly Bad
?

The suffering of this world has been extremely exaggerated by the foolish popular pessimism. Most of life is happy, and most men are unblemished in their bodies. The suffering in life is minute compared to the great happiness the world enjoys. But today, after the world's mind has been poisoned, it has become necessary for men to learn happiness of life

-- Rejoice, O Youth
--
minute מיינט נישט דא א מיניט אויפען זייגער, נאר מען זאגט עס "מיי-נוט" מיט דער דגוש אויפען נו"ן; און עס מיינט פיצי, זייער קליינטשיג.
--
נאך א דוגמא ווי דער מידיע און פאפיולער קולטשער פאלאוט און פארסם'ט אונזערע מוחות; עד כדי כך אז די אפיקורסים ניצען קרואילטי אין די מענטשהייט אלץ א טענה קעגען דער רבש"ע, אז ווי לאזט ער דאס צו, טענה'ן זיי. טיפשים וואס עטץ זענט; (לשיטתכם) די קראולטי איז א דירעקט פועל יוצא פון ענקער סדום'ער אכזריות התנהגות און פארקרומטע השקפות; און מיט א מוח פון א חמור (עם הדומה לחמור וואס דאס מוח ליגט דארט ווי דער חמור'ס מוח ליגט) קען מען נישט אנהויבען צו פארשטיין דער באשעפער'ס דרכים.

איך האב פינקט (נישטא אזא זאך ווי "פינקט", ווייסען מיר) היינט געזעהן אין צעטיל קטן פון הייליגען רבי רבי אלימלך זי"ע ווי ער זאגט (אין אות ו') אז: ולא יניח ח"ו לשהות המחשבה רעה במוחו שלא לטמאות "שכל העליון" ח"ו; און געוואלט פארשטיין פארוואס זאגט ער "שכל העליון" און נישט בלויז "שלא לטמאות את מוחו".

האביך געטראכט אז מיט "שכל עליון" מיינט ער טראכטען ווי א איד, טראכטען ווי דער באשעפער (ווי עס שטייט ביים עץ הדעת, ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טוב ורע). די תורה איז שכל עליון, און מיר ווייסען דאך אז אויב ווילען מיר טראכטען ווי א איד (דאס הייסט האבען שכל עליון) דארף מען לערענען תורה. און אז די תורה איז דער בלופרינט פון דער וועלט, ווי עס שטייט הסתכל באורייתא וברא עלמא, און התורה קדמה לעולם תתקע"ד דורות; און בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין, אז פינקט ווי תבלין מאכט דאס טעם אין א מאכל, דאס זעלבע ברוחניות מאכט עס דער ריכטיגע כעמישע באלאנס אין מוח און געבט דער כח התגברות פטור צו ווערען פון א רוח שטות; עס דערלייכטערט, והמאור שבה מחזירו למוטב.

יעצט, קומען אזעליכע וואס זענען אין גאנצען אריין געטוהן אין תאוות און פרעגען קשיות (געבען תירוצים) צו בארעכטיגען זייער התנהגות. אויב די ווילסט באמת פארשטיין דער אייבעשטערס דרכים, קומט אויס לויט דער רבי רבי אלימלך; זיי נישט מטמא דיין שכל עליון וועסטו טראכטען ווי איד און נישט האבען אזעליכע קשיות (תירוצים). ווי דער באשעפער האט געזאגט צו איוב: איפה היית ביסדי ארץ; די ווייסט דען וואס איך ווייס דען בכלל צו פרעגען קשיות? און ווי ר' יונתן שווארץ זינגט: איך פיר שוין די וועלט טויזענטער יארן וכו'" יעדער זאך האט א פינקטליכע חשבון, און דו, וואס דו ביזט יעצט אנגעקומען ווילסט שוין אלעס פארשטיין? יא, צו פארשטיין דארף מען ארבעטען אויפען דעת און זיין אריין געטוהן אין תורה, און נאכדעם ערשט ווי משה רבינו וואס איז א דורך און משיג געווען אלע מ"ט שערי קדושה, איז זיין לעצטע בקשה (חוץ זיין בקשה אריין צו גיין קיין ארץ ישראל) געווען הראינו נא את כבודיך.

און א ראי' אז דער רבי רבי אלימלך מיינט טאקע דאס, איז דאס נעקסטע שטיקעל (אות ז') ווי ער זאגט: ולא יטמא את שכלו ח"ו, זעהט מען אז מיט שכלו מיינט ער זיין שכל עליון.

אויב אזוי איז אפשר דערפאר טאקע לערענט דער מלאך אויס מיטען קינד כל התורה כולה (וואס די וועלט פרעגט צו וואס פעלט עס אויס אויב עס בלייבט דאך נישט ביי אים); אז דאס איז דערפאר אז דאס קינד זאל אריין קומען אין דער וועלט שוין טראכטענדיג ווי א איד מיט די שכל עליון. א אידיש קינד קומט אריין אין דער וועלט שוין פארמעטעד (formatted) מיט שכל עליון; פארשטייט זיך, אויב מאכט ער עס נישט קאליע. און מען קען אפשר אויך צו לייגען, אז אויב מאכט ער דאס נישט קאליע בלייבט ער א קדוש מרחם ממש בלי ערבוביא של פסולת און מיטען גאנצען שכל עליון.
לעצט פאראכטן דורך SPUSMN אום מאנטאג יולי 03, 2017 4:51 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 4:52 pm

א גרויסען יישר כח הרב רבי שמעלקא ראש וראשון לכל דבר שבקדושה.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אור ישר
שר העשר
תגובות: 20
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך דעצמבער 09, 2015 2:37 pm

תגובהדורך אור ישר » מאנטאג יולי 03, 2017 5:13 pm

די quote פין ר׳ אביגדור מילר אין ענגליש, ווי איז דאס פון?

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 5:15 pm

פאראכטען און געמאכט א לינק צו איר ריכטיגען אשכול פון ווי גענומען.

בקיצור, עס קומט פון א אימעיל וואס קומט אן יעדער טאג צו ווער עס וויל, און דאס איז א דירעקטע קוואוט און די ווערט פון רבי אביגדור מיללער וואס ער האט געזאגט אין זיינע דאנערשטיג נאכט השקפה שיעורים אין ענגליש, אדער דירעקט פון זיינע ספרים אין ענגליש.
לעצט פאראכטן דורך SPUSMN אום מאנטאג יולי 03, 2017 5:18 pm, מאל פאראכטן געווארן 1 סך הכל.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 5:16 pm

אין אות א':

וְיִדְמֶה בְּנַפְשׁוֹ וִיְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִילוּ אֵשׁ גָדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָׁמַיִם, וְהוּא בִּשְׁבִיל קְדוּשַׁת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ שׁוֹבֵר אֶת טִבְעוֹ וּמַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהָאֵשׁ עַל קִידוּשׁ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ

אויף "אֵשׁ גָדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָׁמַיִם" איז דא א הערליכע פשט פון צעהלימער רב זי"ע וואס האט געפרעגט פארוואס מוז עס זיין דוקא בוער עד לב השמים, אבער נאך דעם געהאט א חלום ווי עס איז אים איינגעפאלען פשט. אמאל געהערט אבער קען עס נישט גוט איבער געבען. ווייסט איינער פינקטליך (אדער אפילו נישט אזוי פינקלטליך) עס איבער צו געבען? ותודה למפרע.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » מאנטאג יולי 03, 2017 5:22 pm

יישר כח הרב שפוזמאן
און אז מרעדט שוין אפשר שמועסט מען אויס עצות וויאזוי מקען אינעם היינטיגען מצב אנשים כערכינו אמתדיג מקיים זיין די צעטל קטן.
עס באדערט מיך שוין לאנג אז אפילו אין די חדרים לערנט מען שוין מיט די קינדער די צעטל קטן, און על פי רוב אויב זוכט מען די אמת און מוויל זיך נישט פאפן קוקט עס אויס אז אפילו מקיים זיין איין סעיף אין די צעטל קטן איז א זאך וואס ס'איז באמת שווער. און עס קען שטארק צוברעכן א מענטש (ובפרט א בחור) וואס זיין ציל איז צו שטייגן. עס קען שטארק צומישן. ניין?
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 5:28 pm

אבער פאר א אינגערמאן איז דאך זיכער אז עס קען נאר שטארקען, און דא דרייען זיך האפענטליך נישט קיין בחורים.

און גערעכט, אויף דעם איז טאקע דער אשכול געצילט, צו אויס שמועסען עצות וויאזוי אנשים כערכינו קענען אין די היינטיגען צייטען מקיים זיין די צעטל קטן. אדער כאטש עפעס פראבירען. אבער א געדאנק אינעם צעטיל קטן דארף זיכער נישט זיין צו שווער.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » מאנטאג יולי 03, 2017 5:34 pm

אויב איז עס א נקודה וויל איך טאקע וויסן צי עס איז נישט דא עפעס א מאמר פון א גדול וועלכע רעדט איבער די נושא צו לערנען די צעטל קטן מיט בחורים? אפשר איז דא א מהלך דערין "וויאזוי" עס צו לערנען מיט זיי אז עס זאל אויפטוען באמת דאס וואס עס דארף.
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » מאנטאג יולי 03, 2017 6:08 pm

קיין מאל נישט געהערט אז בחורים זאלען נישט לערענען צעטיל קטן. אדרבא, הלוואי וואלטען מיר געלערענט מער אפט.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

שמואל בארג
שר האלף
תגובות: 1893
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 18, 2016 6:44 pm

תגובהדורך שמואל בארג » מאנטאג יולי 03, 2017 6:14 pm

ווען דען אויב נישט אלס בחור דארף מען דאס לערנען?!

אגב, עצה טובה ווען א בעל תפילה דאווענט נישט לויט אייער באקוועמליכקייט, אנשטאט צו זיך בייזערן מישט אויף אביסל צעטל קטן וואס געפינט זיך ע"פ רוב אין יעדן סידור און זייט מעיין אביסל, עס וועט נישט שאטן.

זבחי צדק
שר האלף
תגובות: 1345
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 10, 2017 7:41 pm

תגובהדורך זבחי צדק » מאנטאג יולי 03, 2017 6:28 pm

וואלט כדאי געווען אויס צישמועסן ווער ס'האט געקענט אידן וועלכע האבן זיך געפירט לויטן צעטל קטן [עכ"פ וואס מען האט אזוי געזעהן אויף זיי]
חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי, כידוע בשם צדיקים, ס'זאל נאר אנרירן, מלשון נגיעה

אוועטאר
אומאפיציעל
שר חמש מאות
תגובות: 501
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג פאברואר 16, 2012 4:24 pm

תגובהדורך אומאפיציעל » פרייטאג יולי 07, 2017 1:57 pm

עס איז שווער צו איינהאלטן דעם צעטל קטן, אבער מען מוז נישט אלעס אויפאיינמאל, בלי ספק איז דא פונקטן אינעם צעטל קטן וואס א בחור קען נעמען איין זאך אויפאאמאל און ארבעטן דערויף מיט הצלחה, נאך א שטיק צייט קען ער גיין צו א צווייטע נקודה. (אפשר פערציג טעג ביז עס ווערט א טבע שני, אזוי ווי דער צעטל קטן אליינס שרייבט)

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » פרייטאג יולי 07, 2017 3:54 pm

אין אות א' האביך געקלערט, עס שטייט: וְיִדְמֶה בְּנַפְשׁוֹ וִיְצַיֵּיר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִילוּ אֵשׁ גָדוֹל וְנוֹרָא בּוֹעֵר לְפָנָיו עַד לֵב הַשָׁמַיִם, וְהוּא בִּשְׁבִיל קְדוּשַׁת הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ שׁוֹבֵר אֶת טִבְעוֹ וּמַפִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהָאֵשׁ עַל קִידוּשׁ הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, דער לשון "מפיל" את עצמו איז א סאך שטערקער ווי ווען ער "לאזט" זיך נאר אריין ווארפען אין פייער, און דאס פאדערט גאר א גרעסערע מדריגה אין שובר את טבעו.

אין דרכי צדק סימן א' אות ח'
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =2&hilite=

ברענגט ער בשמו (זעה דער לעצטע שורה) דער לשון "זורק" את עצמו, וואס איז אפשר נאך א שטערקערע לשון ווי "מפיל" את עצמו.

יעצט להלכה, טאמער איינער איז זוכה צו שטיין פאר אזא מצב פון שטארבען אויף קידוש השם, מעג ער זיך אריינווארפען אין פייער אדער דארף ער ווארטען ביז מען וועט אים אריין ווארפען? פון דא איז קלאר משמע אז זיך אריין ווארפען איז נישט נאר מותר נאר א סאך א גרעסערע מדריגה. ידידינו, וואס זאגט עטץ?
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

צעטיל קטן אות י"ג

תגובהדורך SPUSMN » דינסטאג אוקטובער 17, 2017 4:46 pm

אין אות י"ג

לְסַפֵּר בְּכָל פַּעַם לִפְנֵי הַמוֹרֶה לוֹ דֶרֶךְ הַשֵׁם וַאֲפִילוּ לִפְנֵי חָבֵר נֶאֱמָן כָּל הַמַחְשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים אֲשֶׁר הֵם נֶגֶד תּוֹרָתֵינוּ הַקְדוֹשָׁה אֲשֶׁר הַיֵצֶר הָרָע מַעֲלָה אוֹתָן עַל מוֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵן בִּשְׁעַת תּוֹרָה וּתְּפִלָה הֵן בְּשָׁכְבוֹ עַל מִטָתוֹ וְהֵן בְּאֶמְצַע הַיוֹם וְלֹא יַעֲלִים שׁוּם דָבָר מַחְמַת הַבּוּשָׁה, וְנִמְצָא עַל יְדֵי סִיפּוּר הַדְבָרִים שֶׁמוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפּוֹעֵל מְשַׁבֵּר אֶת כֹּחַ הַיֵצֶר הָרָע שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְגַבֵּר עָלָיו כָּל כַּךְ בְּפַּעַם אַחֶרֶת חוּץ עֵצָה הַטוֹבָה אֲשֶׁר יוּכַל לְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא דֶרֶךְ הַשֵׁם וְהוּא סְגוּלָה נִפְלָאָה.

אינעם לעצטן קובץ עץ חיים (קובץ כ"ח) איז דא א שיינע ביאור פון הרה"ג ר' ישראל פרידמאן רב דק"ק קלויז טשארטקוב במאנשעסטער, בענין חציף מאן דמפרש חטאיה - ביאור דברי הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע בצעטיל קטן. (בעמודים תל"ד-תל"ט)
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

נודה לך
שר האלפיים
תגובות: 2912
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג יוני 09, 2015 5:47 pm
לאקאציע: אינעם אויבערשטענס הענט

תגובהדורך נודה לך » דאנארשטאג מארטש 28, 2019 9:16 pm

אז א קינד איז פארנומען מצייר זיין די שמות בשעת'ן עסן כמבואר בצעטל קטן דארף מען אים לאזן?
איך דאנק און לויב השי"ת אויף די גרויסע חסדים וואס ער טוט מיט מיר יעדע מינוט

אוועטאר
nmi
שר האלפיים
תגובות: 2716
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג יוני 02, 2016 4:25 pm

תגובהדורך nmi » דאנארשטאג מארטש 28, 2019 10:05 pm

נודה לך האט געשריבן:אז א קינד איז פארנומען מצייר זיין די שמות בשעת'ן עסן כמבואר בצעטל קטן דארף מען אים לאזן?

אז דער הייליגער ר'ר אלימלך האט עס געשריבן קען קיין שלעכטס דערפון לכאורה נישט ארויסקומען. ווארשיינלעך וועט עס עניוועיס נישט צו לאנג אנהאלטן.
https://www.nmi.com/ שטיצט א גוי

נא_שכל
שר ארבעת האלפים
תגובות: 4959
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם הדמיון

תגובהדורך נא_שכל » פרייטאג מארטש 29, 2019 12:03 am

נודה לך האט געשריבן:אז א קינד איז פארנומען מצייר זיין די שמות בשעת'ן עסן כמבואר בצעטל קטן דארף מען אים לאזן?

ס'קען צומאל ח"ו זיין א סימן אויף אנדערע מח שוואכקייטן, מ'דארף עס דורכרעדען מיט ריכטיגע מומחים.

דאס איז זיכער, אז "נישט" לאזן וועט נאר ערגער מאכן, נאר מ'דארף מיט שכל דיסטרעקטן דאס קינד, און אריינווארפן פון דער זייט סיפורים ועובדות אז דאס איז נישט געמאכט פאר קינדער אדער אפילו סתם ערוואקסענע.
"ואומר לאשר יבוא מכתבי לחזות, אכול את המגילה הזאת. כי מהאוכל יצא מאכל, ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי הנקדן, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').

אוועטאר
shimon7323
שר האלף
תגובות: 1786
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג פאברואר 14, 2012 9:21 pm
לאקאציע: שיך

תגובהדורך shimon7323 » פרייטאג מארטש 29, 2019 2:34 am

געדענקען מיר נאך ווען אלץ חתן איז געווען די דאגה זיך צי פארהערן אויסענווייניג צעטיל קטן אויפן לשון ביים רבין... געווען גיטע צייטן.

SPUSMN
שר עשרת אלפים
תגובות: 12854
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יוני 06, 2011 11:01 am
לאקאציע: בתוך עמי אנכי ישבת

תגובהדורך SPUSMN » פרייטאג מארטש 29, 2019 12:15 pm

nmi האט געשריבן:
נודה לך האט געשריבן:אז א קינד איז פארנומען מצייר זיין די שמות בשעת'ן עסן כמבואר בצעטל קטן דארף מען אים לאזן?

אז דער הייליגער ר'ר אלימלך האט עס געשריבן קען קיין שלעכטס דערפון לכאורה נישט ארויסקומען. ווארשיינלעך וועט עס עניוועיס נישט צו לאנג אנהאלטן.

ריכטיג, עס וועט לאנג נישט אנהאלטען. מען כאפט א התעוורות און "הלואי" זאל זיך עס האלטען.

דאס דערמאנט מיר אז אלץ בחור'ל פון 15 יאר, האביך געוואלט כאפען מלאכים און אנגעהויבען לערנען יעדען טאג צעטיל קטן, און זיך געמאכט א צעטיל פון אלעס וואס איך דארף זאגען וכו'.

אז מען טראגט זיך ארום מיט א צעטיל א גאנצען טאג איז פארשטייט זיך עס ארויס געפאלען פון קעשענע און א בחור (א אייניקל פון ר"ר אלימלך) האט עס געטראפען. ער קומט צו צו מיר און מיט א שמייכל פרעגט מיר "דאס איז דיינס". איך געדענק נישט צו ווערען רויט, גרין, און געיל, אבער דאס איז עס שוין געווען, כ'האב שוין מער נישט פארלוירען דער צעטל ווייל עס האט לאנג נישט אנגעהאלטען.

ס'גראדע מיין איך געזונט אז א בחור'ל וויל זיין פרום, אבער מען דארף זייער אכטונג געבען אז ער זאל נישט משוגע ווערען ווי א סאך כאפען דער OCD קרענק. וועגען דעם זענען דאך דא משפיעים אין ישיבה צו שטעלען א בחור גראד ווען ער גייט פארקרומט.
עת לחשות ועת לדבר - קהלת ג ז

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2006
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג מארטש 29, 2019 12:29 pm

י
יִזָהֵר מְאוֹד בְּהַתְמָדַת הַלִימוּד שִׁיעוּרִין כְּסִדְרָן תֵּיכֶּף וּמִיַד אַחַר קוּמוֹ מִשִׁינָתוֹ וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד

שוין לאנג נישט קלאר ווי אזוי מזעצט די ווערטער

א.
1. וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת (זאל ער לערנען זיינע שיעורים) 2. וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת ?) בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד
לויט דעם וואס פשט בכל פעם שישב עצמו ללמוד? זאל ער זאגן תיקון חוצות? זאל ער זאגן צעטיל קטן? זאל ער נישט אוועק נעמען דעם צעטיל קטן

ב.
וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן (זאל ער לערנען זיינע שיעורים) 2. (ו)לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד
דהיינו די ערשטע זאך איז אז ער זאל זאגן תיקון חצות און לערנען צעטיל קטן פאר די שיעורים
און די צווייטע זאך איז אז בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
איינס
שר האלפיים
תגובות: 2006
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am

תגובהדורך איינס » פרייטאג מארטש 29, 2019 12:47 pm

פאר ווער ספרעגט צו מקען היינט גיין מיטן צעטיל קטן
לדעתי העני' איז דא איין שטיקל וואס איז זייער שטארק נוגע פאר יעדן בכל מצב ובכל דור (כאטש וואס ער שרייבט בגיל יח)
הָאָדָם לֹא נִבְרָא בָּעוֹלָם רַק לְשַׁבֵּר אֶת הַטֶבַע לָכֵן יְזַרֵז אֶת עַצְמוֹ לְתַקֵן מִדוֹתָיו בִּשְׁנַת שְׁמוֹנָה עֶשְׂרֵה דַוְקָא כְּמוֹ שֶׁאֲבֵאֵר כְּגוֹן מִי שֶׁנוֹלַד בְּטֶבַע שֶׁל עַקְשָׁנוּת יְשַׁבֵּר אֶת טִבְעוֹ אַרְבָּעִים יוֹם רְצוּפִים לַעֲשׂוֹת דַוְקָא לְהֵיפֶךְ מִמַה שֶׁיַעֲלֶה בְּמַחְשַׁבְתּוֹ
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2538
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג מארטש 29, 2019 1:05 pm

יש גורסים בשנת חורפו.

אוועטאר
אדער יא
שר האלפיים
תגובות: 2538
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג ינואר 11, 2018 11:00 am

תגובהדורך אדער יא » פרייטאג מארטש 29, 2019 1:49 pm

איינס האט געשריבן:י
יִזָהֵר מְאוֹד בְּהַתְמָדַת הַלִימוּד שִׁיעוּרִין כְּסִדְרָן תֵּיכֶּף וּמִיַד אַחַר קוּמוֹ מִשִׁינָתוֹ וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת, בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד

שוין לאנג נישט קלאר ווי אזוי מזעצט די ווערטער

א.
1. וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת (זאל ער לערנען זיינע שיעורים) 2. וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת ?) בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד
לויט דעם וואס פשט בכל פעם שישב עצמו ללמוד? זאל ער זאגן תיקון חוצות? זאל ער זאגן צעטיל קטן? זאל ער נישט אוועק נעמען דעם צעטיל קטן

ב.
וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן (זאל ער לערנען זיינע שיעורים) 2. (ו)לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד
דהיינו די ערשטע זאך איז אז ער זאל זאגן תיקון חצות און לערנען צעטיל קטן פאר די שיעורים
און די צווייטע זאך איז אז בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשֵׁב אֶת עַצְמוֹ לִלְמוֹד לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת

יִזָהֵר מְאוֹד בְּהַתְמָדַת הַלִימוּד שִׁיעוּרִין כְּסִדְרָן תֵּיכֶּף וּמִיַד אַחַר קוּמוֹ מִשִׁינָתוֹ.
נישט מאכן קיין שהיית פונעם אויפשטיין ביזן לערנען

וְאַחַר אָמְרוֹ תִּיקוּן חֲצוֹת וְהַצֶעטִיל קָטֹן לֹא יָזוּז מֵהַסֵפֶר שֶׁלוֹמֵד בּוֹ אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת.

בעפארן לערנען זאגט מען תיקון חצות און צעטיל קטן, און דערנאך זאל ער זיך נישט רורן פונעם ספר אפי' שעה אחת. דהיינו לערנען ברציפות

נמצא:
א - תיכף ומיד זיך זעצן לערנען.
ב - זיך נישט רורן פונעם ספר, אפי' פאר א שעה.


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 7 געסט