וואס זאגט ער דא?

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

וואס זאגט ער דא?

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 11:20 am

אז שוין דא ביטע צוזאמשטעלן.

איך מיטשע זיך צו פארשטיין די שטיקל פון ספר ברכת שמואל להגה"ק רבי אהרן שמואל מקוידנוב זי"ע אפשר די תלמידי חכמים דא וועלן קענען העלפן.

אט איז די שטיקל, ער וויל צוזאמשטעלן מקושש מיט קורח'ס עבירה, זאגט ער אז קורח האט חולק געווען אויף די זיבעטע מידה שבת עליונה, און אזוי אויך די מקוש"ש וואס איז מרמז אויף מק''ו ש''ש, איך קען נישט טרעפן צו דאס איז א ראשי תיבות אדער עפעס א רמז אז די נאר די ערשטע זעקס מידות האט ער אנגענומען, אדער גאר עפעס אנדערש, די רמז האב איך נישט געטראפן איך קיין שום אנדערע ספר.

סיי וועלכע אינפארמאציע וועט העלפן. יישר כח
צוגעלייגטע
New Picture.png

אוועטאר
מיסטעריעז
שר שבעת אלפים
תגובות: 7359
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 2:52 pm

ס'ליגט מיר אין קאפ, אז די מדות זענען תלוי אין א קו (א ליין), געוויסע אויף די קו זעלבסט, געוויסע צו רעכטס און געוויסע צו לינקס (קען זיין איך מאך א טעות, איך טו נישט אין די זאכן ליידער).

אויב ס'איז טאקע אזוי דאן זאגט ער אז ער האט נאר מודה געווען אין זעקס פון די ליין.
מקו - פון די ליין
שש - זעקס

איך חזר איבער: איך זאג נאר כפי מה שמונח בזכרוני, בלי בדיקה אחריו.

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 2:59 pm

עי' רבינו בחיי פרשת שלח:

בביאור המקושש
יש בזה ענין, ידוע כי העולם ששה קצוות, ונבראו בכח השם הנעלם בששה חותמות, כל קצה וקצה בחותם אחד, ונבראו בששה ימים, והנה השבת נקראת אות, והמקושש הזה כפר באותו האות ובחידוש העולם ועשה הקודש חול והשבת כשאר הששה, ועל כן נקרא מקושש כלומר מקו ששה, כי יצא מהקו האמצעי של ששה קצוות וכפר בשביעי שהוא היכל הקודש, והבן זה

דמתה לתמר
שר מאה
תגובות: 148
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 4:20 pm

תגובהדורך דמתה לתמר » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 3:01 pm

זה לשון המגלה עמוקות פר שלח לך

סמיכות פרשת ציצית למקושש יש בו סוד גדול כי כמו שציצית היא בסוד וראיתם אותם על אות ברית קודש איתמר לכן מקושש יצא מק"ו ש"ש

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 3:03 pm

יישר כח יהיה, וויאזוי האב איך פארזעהן דעם רבינו בחיי? יא די ברכת שמואל ברענגט טאקע אסאך דעם רבינו בחיי, לכאורה מיינט ער דאס.
תודה רבה עד מאד

יישר כח מיסטריעז דיין פשט איז זייער ענדליך צו וואס ער ברענגט פון רבינו בחיי, יפה כוונת

ביבער היט
שר חמש מאות
תגובות: 616
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 01, 2014 12:15 pm

תגובהדורך ביבער היט » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 3:04 pm

עס איז לעצטענס דא א מכון להוצאת הספר ברכת שמואל ווענד זיך צום מכון

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 3:04 pm

דמתה לתמר האט געשריבן:זה לשון המגלה עמוקות פר שלח לך

סמיכות פרשת ציצית למקושש יש בו סוד גדול כי כמו שציצית היא בסוד וראיתם אותם על אות ברית קודש איתמר לכן מקושש יצא מק"ו ש"ש


יא ער זאגט אויך דעס, גראדע די ברכת שמואל ברענגט אסאך דעם מגלה עמוקות אויך, אבער די כוונת המחבר דא זעהט אויס ענדערש ווי ער רעדט פון שבת אלס די זיבעטע, איז מער משמע אז ער מיינט די רבינו בחיי.

תודה רבה

אוועטאר
מיסטעריעז
שר שבעת אלפים
תגובות: 7359
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג אוגוסט 13, 2010 2:54 pm

תגובהדורך מיסטעריעז » דאנארשטאג נובעמבער 06, 2014 3:08 pm

ברוך, שכיוונתי

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 12:31 pm

קען איינער געבן א הסבר פארוואס שם הוי"ה ווערט אנגערופן קדוש און שם אדנ"י ווערט אנגערופן גדול ? אדער א מ"מ ?

ראה חסם סופר ד"ה הפר"ח

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=170
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
ירמי'
שר חמישים
תגובות: 89
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 09, 2014 1:36 pm

תגובהדורך ירמי' » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 12:35 pm

The page cannot be found
!
ענדליך...

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 12:37 pm

נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 1:13 pm

וויפיל איך האב געזיכט האבעך נאר געטראפן אז די חתם סופר זאגט אזוי אויף עטליכע פלעצער, ער ברענגט אז ס'איז "ידוע".
די סברא ע''פ פשטות קען זיין אז ס'איז על פי די פסוק "ועתה יגדל נא כח 'אדנ-י' כאשר דברת" און די פסוק "קדוש קדוש קדוש 'יהו-ה' צבקות"

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 1:37 pm

משה הקטן האט געשריבן:וויפיל איך האב געזיכט האבעך נאר געטראפן אז די חתם סופר זאגט אזוי אויף עטליכע פלעצער, ער ברענגט אז ס'איז "ידוע".
די סברא ע''פ פשטות קען זיין אז ס'איז על פי די פסוק "ועתה יגדל נא כח 'אדנ-י' כאשר דברת" און די פסוק "קדוש קדוש קדוש 'יהו-ה' צבקות"

שכח,

אויך געדענק איך אז שמות שד-י (שאמר לעולמו די) און אלקים (בגי' הטבע) ווייזן אויף טבע,

ביטע זיי מסביר (אויב די קענסט) וויאזוי ער שטעלט צו דעם שם אדנ-י צו די טבע ?
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
משה הקטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 365
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 28, 2013 11:28 am

תגובהדורך משה הקטן » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 1:43 pm

פארוואס ס'הייסט אזוי ווייסט איך נישט אבער מקורות זענען דא

קדושת לוי בשלח
כתוב זאת זכרון בספר. והנה חכמינו ז"ל אמרו (מגילה יג.) למה נקרא שמה אסתר על שם אסתהר לבנה. כי הנה יש שהקדוש ברוך הוא עושה ניסים אשר הם למעלה מהטבע כמו יציאת מצרים ובקיעת ים סוף, ויש שהקדוש ברוך הוא עושה הנס בהטבע כמו בנס מרדכי ואסתר שהנס היה בטבע שבתחילה אהב את המן ובסוף אהב את אסתר ומרדכי ונמצא הנס היה בטבע. והנה הנס אשר למעלה מהטבע נקרא הוי"ה והנס אשר בהטבע נקרא אדנ"י וכן איתא ברמב"ן הקדוש בפירושו על התורה.

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג דעצמבער 22, 2014 2:10 pm

משה הקטן האט געשריבן:פארוואס ס'הייסט אזוי ווייסט איך נישט אבער מקורות זענען דא

קדושת לוי בשלח
כתוב זאת זכרון בספר. והנה חכמינו ז"ל אמרו (מגילה יג.) למה נקרא שמה אסתר על שם אסתהר לבנה. כי הנה יש שהקדוש ברוך הוא עושה ניסים אשר הם למעלה מהטבע כמו יציאת מצרים ובקיעת ים סוף, ויש שהקדוש ברוך הוא עושה הנס בהטבע כמו בנס מרדכי ואסתר שהנס היה בטבע שבתחילה אהב את המן ובסוף אהב את אסתר ומרדכי ונמצא הנס היה בטבע. והנה הנס אשר למעלה מהטבע נקרא הוי"ה והנס אשר בהטבע נקרא אדנ"י וכן איתא ברמב"ן הקדוש בפירושו על התורה.

thanks
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג דעצמבער 29, 2014 10:05 am

באקומען אויף בליץ פאסט פון HAKHEL
עס איז דא א חברה מזכי הרבים וואס גייען און שולען אויסלערנען דעם עולם לייגען תפילין
איך מיין אז זיי האבען אויסגעצישט די בילדער
איך זעה נישט קיין פראבלעמען

WHY YOUR SHUL NEEDS THE TEFILLIN AWARENESS PROGRAM! We have made mention many times of Hakhel’s free Tefillin Awareness Program--in which the placement and exterior examination of Tefillin is conducted--and has saved so many from not being Yotzei the Mitzvah of Tefillin.
By the following links, we provide two issues from a recent program–a ribuah issue בילד, and an inverted kesher בילד , both of which were unbeknownst to their wearers.

אוועטאר
סמארט גאי
שר האלפיים
תגובות: 2641
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג נובעמבער 02, 2014 1:24 am

ערוגת הבושם פ' ויגש

תגובהדורך סמארט גאי » מאנטאג דעצמבער 29, 2014 11:56 am

אינעם ערשטען שטיקל שרייבט ער דארט אז יוסף האט זיך נישט געוואלט מגלה זיין און אויסזאגן פאר יעקב אז ער לעבט, ווילאנג ער ווייסט נישט אויף זיכער אז די ברידער האבן תשובה געטוהן,

פארשטייט איינער פארוואס ??

עי' בדבריו

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=236
נישט די מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן, נאר דיין "פירוש" אויפן מציאות קאנטראלירט דיינע געפילן
ס'איז בידך צו טוישן דיין מהלך המחשבה, און אזוי ארום זיך באשיצן פון ווערן אפעקטירט פון די -טיילמאל- אומאנגעמע געשעענישן וואס דאס לעבן ברענגט מיט זיך

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מיטוואך דעצמבער 31, 2014 12:59 am

496
בהמשך מיין פרערדיגע תגובה ווי איך האב זיך געווינדערט WHATS WRONG ?
טייל איך מיט די ידיות וואס איך האבען באקומען אויף בליץ פאסט פון דעם ראש חברה מזכי הרבים וואס גייען און שולען אויסלערנען דעם עולם לייגען תפילין
אויף דעם בילד בילד
איז דער תפירה נישט מרובע

אויף דעם בילד קומט ארויס די רצועה וואס איז דער גג הדלית פון דעם ימין המניח
בילד
סימן כ"ח מ"ב לז)
שנראה כעין דל"ת - כי שתי רצועות יוצאות מתוך הקשר למטה אותה היוצאת מצד שמאל המניח נמשכת לרחבו כמו גג הדלי"ת ואותה היוצאת לצד ימין נמשכת באורך למטה כמו רגל הדלי"ת [א"ר] ויראה שלא יתהפך הקשר בעשייתו ובלבישתו ועיין לקמן בסימן ל"ב בסעיף נ"ב מה שכתבנו שם

קשר כשר.JPG

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג אוגוסט 31, 2015 11:16 am

670

באקמען אויף בליץ פאסט פון
בילד

קאוד: וועל אויס אלע

RETZEI IN THE BEIS HAMIKDASH: This week, we are working on the seventeenth bracha, (referred to by Chazal as the bracha of Avoda), in which we plead and appeal to Hashem to return the Avoda to the Beis HaMikdash. How was this bracha recited in the Beis HaMikdash itself--and how will it be recited B’EH in the near future? Following is the Nusach provided by the Rosh and the Tiferes Yisrael: “Retzei Hashem Elokeinu Avodas Amecha Yisrael V’ishei Yisrael U’sefilasam Sikabel B’Ratzon U’sehi L’Ratzon Tomid Avodas Yisrael Amecha. Baruch Atta Hashem Shochein B’Tzion.”

האב איך געבלעטערט און געטראפען נור די חתימה און נור ביי די ברכות פון כה"ג נאכען ליינען ביוה"כ
Untitled.gif

שטעלט זיך די שאלה
וואס איז טאקע געווען דער נוסח פון רצה וואס אלע אידען האבען געזאגט במשך קיום בית שני?
און ולירושלים עירך ?
השיבה שופטינו ? עס איז דאך געווען סנהדרין?
את צמח דוד האט מען נישט מורא געהאט זאגען ?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » מאנטאג אוגוסט 31, 2015 4:22 pm

697
דא איז דער לשון פון ירושלמי אין יומא דף לז,א פרק ז הלכה א גמרא

ומברך עליה שמנה ברכות על התורה הבוחר בתורה על העבודה שאותך נירא ונעבוד על ההודייה הטוב לך להודות על מחילת העון מוחל עונות עמו ישראל ברחמים על המקדש הבוחר במקדש וא"ר אידי השוכן בציון על ישראל הבוחר בישראל על הכהנים הבוחר בכהנים על שאר תפלה ותחינה ובקשה שעמך ישראל צריכין להוושע לפניך בא"י שומע תפלה:

געווען 2 ברכות איינס אויף מקדש און איינס אויף עבודה און איינס אויף מקדש
רמב"ם איז נור דא שוכן בציון די ברכה אויף עבודה ענדיגט זי הבוחר בכהנים
Untitled3.gif

Untitled4.gif

ווער עס וויל נאכקוקען דעם מאירי ראש און ריטב"א איז מכובד
-------------------------------------------------------
צוריק צום נוסח פון כל ישרא'
ושבור עול הגוים וכ' ביי ברכת ק"'ש
האט מען געזאגט?
מען האט נישט מורא געהאט פון די פרסיים יוונים רומיים ?

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג סעפטעמבער 01, 2015 4:05 pm

742
יושב בסתר האט געשריבן:
:i" עס איז א רש"י אין ברכות י"א:
ועבודה. בשביל העבודה שעשו היו מברכין אחריה רצה ה' אלהינו עבודת עמך ישראל ואשי ישראל ותפלתם תקבל ברצון ברוך המקבל עבודת עמו ישראל ברצון. אי נמי שאותך לבדך ביראה נעבוד:

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג נובעמבער 05, 2015 6:51 pm

באקומען פון א מחדד

קאוד: וועל אויס אלע

The Shulchan Aruch
 (או"ח 296:2) clearly states that bread is
invalid for Havdalah, distinguishing it from Kpiddush, where an
element of Kiddush is that it be related to a meal. However, the
 (24) תשובות הגאונים holds that if one has nothing else, bread
should be used, rather than not making Havdalah at all.

עס ווייסט נאך איינער אויזער ער פון אזא תשובות הגאונים?
דא איז דער סדר רב עמרם גאון וואס דער בית יוסף אין רצ"ו צייכענט צו
בילד

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דאנארשטאג דעצמבער 17, 2015 7:09 pm

קאוד: וועל אויס אלע

Rabbi Leibie Sternberg of Kehilas Prozdor
(When might someone light 8 candles each night of Chanukah ?)
The Sifsei Tzadik says',,,,,


הרב יצחק זילבערשטיין
איך יתכן שיצטרך אדם להדליק לכתחילה בכל יום מימות החנוכה 8 נרות?

במסכת שבת (כ"א:): "בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמונה, מכאן ואילך פוחת והולך. ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך". ומספרת הגמרא: "אמר רבי יוחנן, שני זקנים היו בצידן, אחד עשה כדברי בית שמאי, ואחד עשה כדברי בית הלל, זה נותן טעם לדבריו - כנגד פַּרֵי החג (שמתמעטים והולכים), וזה נותן טעם לדבריו - שמעלין בקודש ואין מורידין", (ויעו"ש דרך נוספת לביאור מחלוקתם). ויש להבין, מדוע הגמרא מאריכה בביאור שיטת בית שמאי שאין הלכה כמותם?

ובכן, בספר 'שפתי צדיק' עמד על כך, וביאר, שאמנם להלכה נפסק כבית הלל, אך מכל מקום שיטת בית שמאי אינה דחויה מכל וכל, ופעמים שיש לנהוג כשיטתם ולא כשיטת בית הלל, וזאת באופן שאין אפשרות לקיים את ה'מעלין בקודש', ולמשל: יהודי גוסס, שנראה כי נותרו לו שעות ספורות לחיות, ואין כל סיכוי שיחיה יום נוסף. ועתה, בליל ראשון של חנוכה, אם ידליק נר אחד בלבד, כפי הנהוג, הרי שלא יקיים את ה'מעלין בקודש', משום שככל הנראה לא יזכה להדליק למחרת, ולכן, מחדש ה'שפתי צדיק', יש לומר לאיש להדליק 8 נרות, כדי שעל כל פנים ירוויח את קיום טעמם של בית שמאי (כנגד פרי החג).

ומוסיף ה'שפתי צדיק' {מי זה?} : ואני מסופק, מה יהיה אם יזכה בחסדי השי"ת להישאר בחיים - כמה נרות ידליק בלילה השני - האם ידליק 7, כדי להמשיך את קיום המצוה אליבא דבית שמאי, או שמא נאמר לו לחזור לשיטת בית הלל, וידליק 2, ככל אדם. ונראה, מחדש ה'שפתי צדיק', שידליק כל יום 8 נרות(!), ויקויים בזה על כל פנים 'ואין מורידין'.

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13381
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » פרייטאג ינואר 22, 2016 11:53 am

עירמאנט'ער איך האב אייך נאר געוואלט זאגן אז:
האט געשריבן:
וואס האט די מן געטעיסט פון ?
פון וואס מען האט נאר געטראכט.
וואס איז אויב איינער האט גארנישט געטראכט?

זאגט דער חפץ חיים "אז מען טראכט נישט האט עס גארנישט קיין טעם"


אימיצער ווייסט פון דעם ווארט פון חפץ חיים?
וטעמו כצפיחית בדבש האט נישט קיין פשוט טייטש?
אדער מיינט ער טיפער אז א בעל מדריגה וואס לא איכפת לי' האט נישט געפילט
דאס איז ביי יעדע מאכל אפילו מעשי ידי אדם

קוק אין ספרי
והיה טעמו כטעם לשד השמן, זהו לשון טורקוס. דבר אחר משמש לשלשה לשונות, הלייש והשמן והדבש, כלייש זה שערוך בשמן ומקוטף בדבש, כך היה ברייתו של מן, וכך היו ישראל כשירים אוכלים אותו

אוועטאר
המחפש
שר מאה
תגובות: 174
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג ינואר 19, 2016 5:40 pm
פארבינד זיך:

תגובהדורך המחפש » זונטאג ינואר 24, 2016 1:47 pm

קיקיון האט געשריבן:[quote="עירמאנט'ער איך האב אייך נאר געוואלט זאגן אז:
"]וואס האט די מן געטעיסט פון ?
פון וואס מען האט נאר געטראכט.
וואס איז אויב איינער האט גארנישט געטראכט?

זאגט דער חפץ חיים "אז מען טראכט נישט האט עס גארנישט קיין טעם"


אימיצער ווייסט פון דעם ווארט פון חפץ חיים?
וטעמו כצפיחית בדבש האט נישט קיין פשוט טייטש?
אדער מיינט ער טיפער אז א בעל מדריגה וואס לא איכפת לי' האט נישט געפילט
דאס איז ביי יעדע מאכל אפילו מעשי ידי אדם

קוק אין ספרי
והיה טעמו כטעם לשד השמן, זהו לשון טורקוס. דבר אחר משמש לשלשה לשונות, הלייש והשמן והדבש, כלייש זה שערוך בשמן ומקוטף בדבש, כך היה ברייתו של מן, וכך היו ישראל כשירים אוכלים אותו


מובא בספר בית השואבה לרבי שמעון שוואב זצ"ל עמוד קנ"ב (הספר י"ל בשנת תש"ב לפ"ק) ויש מביאין זאת בשמו, ששמע זאת בעצמו כשנתארח אצל החפץ חיים זצ"ל על שב"ק:
ט"ו - מפתגמי בעל החפץ חיים זצ"ל

המן שאכלו ישראל במדבר היו בו כל מיני טעמים שבעולם, ותלוים בדעתו של כל אחד ואחד בשעת אכילתו (כדאיתא ביומא), אבל מה היה טעמו של המן בפיו של אדם שלא התבונן בשעת אכילה כלל? וצריך לומר ע"כ שלא היה איש כזה טועם מאומה באכילתו את לחם השמים, ורק המתבוננים המה טעמו מל הטעמים שחשבו בדעתם באותה שעה.
כן הוא כל ענין רוחני שלא יהיה ניכר ערכו ולא יהיה מורגש טעמו ונימוקו רק למתבונן בה, ולמשל ידיעת התורה שהיא מתוקה מדבש ונופת צופים ללומדים ומתעסקים בה דוקא, ולפי מה שהאדם מעמיק בידיעתה מוציא הוא בה טעם יותר ערב ויותר נפלא במתיקותו, וממש כמו זה תהיה ביאת המשיח שהיא התגלות השכינה בכל העולם וימלא כל הארץ דעה את ה', ותלויה הרגשת הענין הנפלא הזה במדת התבוננות שכל כל אחד ואחד, ומי שאינו מתבונן בביאת המשיח כלל לא ירגיש בה מאומה.


עס קען זיין אז די חפץ חיים האט עס געזאגט בדרך צחות - אויסער דעם איז דא פארשידענע מדרשים און גמרות, א חילוק צווישן רשעים און צדיקים, א חילוק צווישן נערים מיט זקנים, במילא איז עס נישט א געפערליכע קשיא.
מכון לכל עניני ליקוטים ומראי מקומות hamchapes@gmail.com


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט