שמות הפרשיות של החומשים בלשון רש"י ושאר ראשונים

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

שמות הפרשיות של החומשים בלשון רש"י ושאר ראשונים

תגובהדורך gamyuchad » מאנטאג דעצמבער 17, 2012 8:29 pm

יש אתי ליקוט של שמות הפרשיות בלשון רש״י המפוזרים בכל התלמוד, אמרתי לההנות את הרבים.

בתחלה שמות החומשים ואחר כן הפרשיות.
אם לא מצאתי ברש״י חפשתי בתוס׳ ושאר ראשונים.
רש"י ותוס' רגילין לקרוא הסדרה בלשון "פרשה".
ור"ן ריטב"א בלשון "סדר״.
לא מצאתי על כל סדרה, מי שיש בידו להוסיף יבוא ויוסיף.


בספר ואלה שמות = מגלה ז א, יבמות ד א, סוטה לו ב.
בספר תורת כהנים דהיינו ויקרא = חגיגה ו ב.
ספר תורת כהנים = יבמות כ א.
ספר ויקרא קידושין לג א.
ספר וידבר = יומא סח ב, שם עד א, שבת קטז א.
ספר אלה הדברים = יומא עד א.
משנה תורה = מגלה ז א.

[בראשית = בגמרא תענית כו א "קורין בראשית" וברש"י "בפרשת בראשית", מוסב על פרשה ראשונה שבבראשית]
נח = סנהדרין קיא א.
לך לך = (תוס' שבת קלה ב).
וירא = (תוס' הרא"ש קידושין עד א).
וישלח = (תוס חולין צב ב, תוס' הרא"ש סוטה יג א).

בתחלת ואלה שמות = סוטה לו ב.
וארא = פסחים צט ב, סנהדרין קיא א.
בא = פסחים ה ב.
בא אל פרעה = (רבינו יונה על הרי"ף ברכות ב ב).
ויהי בשלח פרעה = סוכה מה א.
ויהי בשלח = סוטה יג ב.
יתרו = זבחים קטז ב.
ואלה המשפטים = יבמות קא א, בבא קמא פד ב, סנהדרין ס א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקחו לי תרומה = ברכות נה א, מנחות כח א.
ואתה תצוה = פסחים נט א, יומא ה א, מגלה ל א, מנחות נ א, ערכין טז א.
כי תשא = ברכות נה א, (רשב"ם בבא בתרא פא א).
ויקהל = חגיגה י ב, זבחים מז א.
פקודי = (תוס' יומא ו א).
אלה פקודי = (תוס' זבחים נט ב, תוס' מנחות כא ב).

ויקרא = הוריות ז ב, שם ח א\ב, זבחים מד ב, חולין קלא א.
צו את אהרן = פסחים ג א, שם טז ב, יומא ה ב, מנחות ד א, שם יד א.
צו = זבחים פב א.
ויהי ביום השמיני = עירובין כח א, זבחים נה א.
אשה כי תזריע = (תוס' זבחים ה א, מנחות ד ב).
מצורע = (תוס' נזיר מד ב).
זאת תהיה = (תוס' מנחות ד א, מאירי חולין קמ א).
אחרי מות = יומא יח א, סנהדרין נה א, זבחים מ א.
קדושים תהיו = יבמות נד ב, סנהדרין נה א, שם סז ב, שם פו א, מכות טז ב, זבחים כח א, מנחות יא ב.
אמור אל הכהנים = יומא סח ב, מגלה כד א, נדה מא ב, (ר"ן נדרים עח א).
אמור = סנהדרין פג א.
בהר סיני = בבא מציעא סא ב.
בחקתי = ערכין יד ב.
אם בחקתי = (תוס' בבא בתרא פח ב).

במדבר סיני = שבת קטז ב, בבא בתרא קכא ב.
במדבר = (תוס' בבא בתרא פח ב).
נשא = עירובין ב ב, סוטה לג ב, בבא קמא סג ב, שבועות מט א, זבחים מד ב, מנחות כז א, חולין קלא א.
בהעלותך = פסחים ו ב.
שלח לך אנשים = שבת סח ב, קלז א, יומא מד א, סוטה לב ב, מכות יג ב, הוריות ה א, שם ז א\ב.
שלח לך = יבמות ט א, קידושין לז א, סנהדרין סא ב, שבועות ז ב, שם יא ב, זבחים מה א, שם צ ב, שם קיא א.
ויקח קרח = מנחות ט א, שם כח א.
קרח = זבחים מד ב.
זאת חקת התורה = פסחים יט ב.
בלק
פנחס = שבת כא ב, פסחים עז א, יומא סב ב, מגלה כט ב, סנהדרין קי א, שבועות ב א, מנחות מה ב, שם נ א.
פנחס (ר"ן נדרים עח א).
ראשי המטות = (ר"ן נדרים עח א).
מטות = (תוס' בבא בתרא פח ב).
אלה מסעי = זבחים נד ב.

דברים
ואתחנן = (ר"ן ותוס' נדרים לח א).
והיה עקב = (תוס' גיטין ב א, בבא בתרא צ ב).
ראה = פסחים ה ב.
שופטים ושוטרים = עבודה זרה ח ב.
כי תצא = (תוס' קידושין לג ב, מנחות מא ב, ריטב"א בבא מציעא נט ב).
והיה כי תבוא = בבא בתרא פט א.
אתם נצבים= (תוס' בבא בתרא פח ב, רבינו יונה על רי"ף ברכות לו א, ר"ן סנהדרין צט א).
וילך = (תוס' בבא בתרא פח ב).
שירת האזינו = ראש השנה לא א
האזינו = (רי"ף מגלה יב א, תוס' מגלה לא ב, ר"ן סנהדרין צט א).
וזאת הברכה = (גמרא מגלה לא א, רשב"א יבמות סא ב).

אוועטאר
בעל דמיון
שר חמש מאות
תגובות: 774
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג ינואר 09, 2012 9:34 pm
לאקאציע: בביתי נאוה קודש, ליד ה״שלחן ערוך״

תגובהדורך בעל דמיון » מאנטאג דעצמבער 17, 2012 8:51 pm

זייער אינטערעסאנט ייש״כ
The bitterness of poor quality remains long after the sweetness of low price is forgotten

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14181
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 12:59 am

יישר כח גם יחד.

וואס זאגט דאס?
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
קיקיון
שר עשרת אלפים
תגובות: 13213
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am

תגובהדורך קיקיון » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 9:52 am


אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 10:31 am

טאקע א טשאלענדזש....

איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 11:23 am

שוועמל האט געשריבן:יישר כח גם יחד.

וואס זאגט דאס?

וואס דאס זאגט? אגוטע שאלה, בעיקר אינטערעסאנטקייט, (קענסטאך אוואדע די באקאנטע תירוץ הריני נודר או המקדש אשה על מנת וכו׳).
איך האב באמערקט ווי רש״י רופט אן עטליכע סדרות אנדערש ווי מיר זענען געוואוינט, איז מיר עס געווארן אינטשרעסטינג האביך צוזאמגעשטעלט די רשימה.

געעפנט דעם אשכול האב איך א דאנק די שאלה וואס איינער האט אנגעפרעגט בנוגע פרשת לך לך, ער שרייבט עס איז אים וויכטיג צו וויסן.... ראיתי מעשה ונזכרתי הלכה.

viewtopic.php?f=17&t=18299

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 11:38 am

msp האט געשריבן:טאקע א טשאלענדזש....

איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע

ר׳ מנחם שלום
א שיינע הערה
איך האב א געדאנק צו זאגן אז וויבאלד רש״י רופט עס אייביג אן ספר ״וידבר״, יתכן אז מען האט געשריבן וידבר ונשתרבב לבמדבר.
או יאמר, אז פון א שוא צו א פתח און פון א פתח צו א קמץ איז נענטער אויפצוטוישן ווי א שוא צו א צירי.
(אגב, איז דא א ספר שמות וואס מען רופט מיט א צירי)
כמו שציינתי למעלה רופט עס רש״י אן ספר ואלה שמות, נישט שמות גרידא, איז שווערער צו זאגן מיט א צירי. (זיי רופן עס טאקע נאמבערס.. (למספרם).
באמת אמאל ווען די ספרים האבן נאכנישט געהאט נקודות ווייסטו נישט צי זיי האבן עס אפשר טאקע גערופן שמות מיט א צירי.

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 11:40 am

קיקיון האט געשריבן:* * Challenge !!

קיקיון׳על
מקום הניחו לך להתגדר בצלך הנאה, ובצל כנפיך נחסה.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דינסטאג דעצמבער 18, 2012 11:52 am

gamyuchad האט געשריבן:
msp האט געשריבן:טאקע א טשאלענדזש....

איך האב א הערה אזוי
מען זאגט במדבר [פתח בית; חיריק מם; שוא דלת; קמץ בית]
אבער למעשה שטייט במדבר [שוא בית; חיריק מם; שוא דלת; פתח בית]
מסתבר איז דאס ווייל אין פסוק איז עס סמוך צום ווארט סיני
און די נאמען פון ספר הרביעי איז א ווארט פאר זיך
ממילא איז דאס נישט סמוך; און דערפאר זאגט מען במדבר [פתח בית; קמץ בית]
אבער לפי זה איז שווער אז מען וואלט געדארפט זאגען אויף ספר השני
שמות [צירי שין] און נישט שמות [שוא שין] וצ"ע

ר׳ מנחם שלום
א שיינע הערה
איך האב א געדאנק צו זאגן אז וויבאלד רש״י רופט עס אייביג אן ספר ״וידבר״, יתכן אז מען האט געשריבן וידבר ונשתרבב לבמדבר.
או יאמר, אז פון א שוא צו א פתח און פון א פתח צו א קמץ איז נענטער אויפצוטוישן ווי א שוא צו א צירי.
(אגב, איז דא א ספר שמות וואס מען רופט מיט א צירי)
כמו שציינתי למעלה רופט עס רש״י אן ספר ואלה שמות, נישט שמות גרידא, איז שווערער צו זאגן מיט א צירי. (זיי רופן עס טאקע נאמבערס.. (למספרם).
באמת אמאל ווען די ספרים האבן נאכנישט געהאט נקודות ווייסטו נישט צי זיי האבן עס אפשר טאקע גערופן שמות מיט א צירי.


שכוח פאר דיינע הארות
טאקע מסתבר אז אויב מען רופט עס ואלה שמות איז מיט א שוא
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג ינואר 29, 2013 2:48 am

וויאזוי האט מען גערופן ספר בראשית בזמן ר' יוחנן? ספר ״אברהם יצחק ויעקב״
עבודה זרה כה. (מיר געווען א חידוש)

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דינסטאג ינואר 29, 2013 5:53 am

שטימט מיט דעם רמב"ן אין דער חילוק צווישען ספר בראשית און ספר שמות
א שכוח פאר די ידיעה
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג ינואר 29, 2013 6:15 am

וועלכע רמב״ן מיינט איר

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דינסטאג ינואר 29, 2013 7:44 am

אין די הקדמה פון ספר שמות
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=129
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דינסטאג ינואר 29, 2013 7:53 am

יישר כח

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 568
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » דינסטאג ינואר 29, 2013 12:43 pm

ייש"כ צום פותח וכל הממשיכים.

רש"י אין חגיגה דף ו' ע"א ברענגט א פסוק פון פרשת אמור אין די קריאה פון יו"ט, און רופט עס בפרשת שור או כשב.
ולהבהיר דבריי, די פסוק איז נישט אין די פרשה פון שור או כשב ממש, נאר אין די המשך הקריאה פון יו"ט ווען מען ליינט שור או כשב.

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3821
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » מיטוואך ינואר 30, 2013 10:58 pm

ר' מנחם שלום,
דער ערשטע חלק פון דיין פשעטל האב איך מיר שוין אליין געקלערט אבער דער קשיא פון שמות איז מיר נישט בייגעפאלען.

בד"א פארוואס רופען עס מאנכע ואתחנָן (נון קמוצה) ווען אין פסוק שטייט ואתחנַן (נון פתוחה)?

אויך פארוואס רופט מען עס אָדְר נישט אֲדָר?

נ.ב. ייש"כ גם יחד אויפען הפלא'דיגען ליקוט.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3821
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 9:28 am

אז מען רעדט שוין וועל איך פארציילען אן אינטרעסאנטע עובדא. מיין געשוויסטער קינד'ס זיידע פלעגט שטענדיג מקפיד זיין (בפרט ביי ר"ח בענטשען) מען זאל זאגען שבָט, און ער פלעגט צייגען אלץ ראיה דעם פסוק אין זכריה (א' ז') בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט.

סוף איז ער נפטר געווארען כ"ד שבט.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

יהיה כן
שר תשעת אלפים
תגובות: 9196
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 03, 2009 2:25 pm

תגובהדורך יהיה כן » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 9:31 am

דאס איז געווען הה"ח ר' עזריאל מארקאוויטש ע"ה
האב איך רעכט, אנעים?
כ'געדענק נאך זיין 'מערכה' וועגן דעם שבָט....
איי איז ער זיס געווען

(און אגב, מ'האמיר א באזונדערע אשכול פאר דעם שבָט שבַט... גיי זוך עס)

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3821
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 9:33 am

יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 21829
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 9:42 am

כ'געדענק אז דער מזרחי רופט אן גאנץ פרשת חוקת פרשת פרה.
סימן דלא ידע כלום, שבוחי.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18004
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 10:24 am

עס ליגט מיר אין קאפ אז די ראשונים פארטיילען פ' משפטים אין צוויי
איין חלק "ואלה המשפטים" און דער צווייטער חלק "אם כסף תלוה"
אזוי איז משמע אין חינוך כמדומה
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
בעל דעת
שר חמש מאות
תגובות: 828
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג אוגוסט 24, 2010 11:48 am

תגובהדורך בעל דעת » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 10:52 am

אנעים זמירות האט געשריבן:יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.


יהיה... זאג מיר נישט ביסט משפחה מיט אנעים
בכל פגע הריני מורגל להחזיק האמונה, כי לא נעשה דבר ביד המקרה רק על פי השגחתו יתברך, והריני מתאמץ בתפילה להעביר את רוע הגזירה, ולפיכך הריני מתייחס בקרירות להשתדלות (חזון איש אגרות ח"ב קלב)

רב טקסט
שר חמש מאות
תגובות: 568
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג נובעמבער 19, 2009 1:34 pm
לאקאציע: כעת פה אייוועלט.קאם

תגובהדורך רב טקסט » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 1:55 pm

msp האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז די ראשונים פארטיילען פ' משפטים אין צוויי
איין חלק "ואלה המשפטים" און דער צווייטער חלק "אם כסף תלוה"
אזוי איז משמע אין חינוך כמדומה

ווייל לפי מנהגם פלעגט מען טיילן די פרשה אויף צוויי שבתות אין די יארן וואס ס'קומט אויס ביי אונז אז שבועות איז נאך נשא.
עס איז פארהאן כתבי יד פון רשימות מקומות הקרואים וואס טיילן איין זיבן קרואים פאר משפטים און זיבן פאר אם כסף.

gamyuchad
שר חמישים ומאתים
תגובות: 303
זיך איינגעשריבען אום: דינסטאג נובעמבער 01, 2011 9:38 pm

תגובהדורך gamyuchad » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 1:59 pm

רב טקסט האט געשריבן:
msp האט געשריבן:עס ליגט מיר אין קאפ אז די ראשונים פארטיילען פ' משפטים אין צוויי
איין חלק "ואלה המשפטים" און דער צווייטער חלק "אם כסף תלוה"
אזוי איז משמע אין חינוך כמדומה

ווייל לפי מנהגם פלעגט מען טיילן די פרשה אויף צוויי שבתות אין די יארן וואס ס'קומט אויס ביי אונז אז שבועות איז נאך נשא.
עס איז פארהאן כתבי יד פון רשימות מקומות הקרואים וואס טיילן איין זיבן קרואים פאר משפטים און זיבן פאר אם כסף.


זייער אינטערעסאנט.
האסט אפשר מקורות אין די ראשונים אויף דעם?
יישר כח

אוועטאר
אנעים זמירות
שר שלשת אלפים
תגובות: 3821
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך סעפטעמבער 05, 2012 10:32 am
לאקאציע: ווען מען זאגט אמר ר' בנימין הכל בחזקת סומין וכו'

תגובהדורך אנעים זמירות » דאנארשטאג ינואר 31, 2013 2:02 pm

בעל דעת האט געשריבן:
אנעים זמירות האט געשריבן:יא. איינער פון די גאלד פאמיליע (איידעם) איז מיין געשוויסטער קינד.


יהיה... זאג מיר נישט ביסט משפחה מיט אנעים


אפילו אויב יא ווייסען מיר דאך אז ער איז מקיים
כשאדם אומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ואם רצון הבורא כן 'יהי כן'
יעדער בשר ודם קען זיך טועה זיין. ואולי אין דברי ההלכות (הרי"ף) בזה נכונים כי אין השלימות בלתי לה' לבדו יתברך ויתעלה ויתנשא שמו יתברך. (ספר הזכות להרמב"ן יבמות כד: מדפי הריף)
די סכנה פון באזוכען כפירה\ליצנות בלאגס


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 6 געסט