ואיש יחד פני רעהו - חידוד בתורה
די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד
- ויתן לך
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5189
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יאנואר 03, 2011 4:35 pm
- לאקאציע: ביים סידור'ל פאר הבדלה
יעקב און עשיו'ס קאפ אין מערת המכפלה און די גאנצע גוף פון עשיו אין שדה מערת המכפה (תרגום יונתן)
עס ווערט דערמאנט קבורת אברהם שרה יצחק ורבקה רחל ולאה
יעקב אבינו איז באגראבן געווארן 2 מאל, אין מצרים און אין ארץ ישראל, אזוי שטייט איו חזקוני וכן משמע בנזיר סה.
און די חידוש פון גאון הגאונים איז די ראגטשובער אז מען האט נאך אמאל באגראבן יצחק כדי אברהם זאל זיין אינמיטן יצחק די רעכטע זייט און יעקב די לינקע זייט
עס ווערט דערמאנט קבורת אברהם שרה יצחק ורבקה רחל ולאה
יעקב אבינו איז באגראבן געווארן 2 מאל, אין מצרים און אין ארץ ישראל, אזוי שטייט איו חזקוני וכן משמע בנזיר סה.
און די חידוש פון גאון הגאונים איז די ראגטשובער אז מען האט נאך אמאל באגראבן יצחק כדי אברהם זאל זיין אינמיטן יצחק די רעכטע זייט און יעקב די לינקע זייט
- שטאלצער יוד
- שר האלפיים
- תגובות: 2438
- זיך איינגעשריבן אום: דאנערשטאג מאי 19, 2016 2:00 pm
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
פרשת ויחי - סופו של רשע – ע"י מי?
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'
הגמ' בגיטין (נה' ע"ב) מספרת שהרומאים שנלחמו על ירושלים וא"י, גזרו בתחילה שכל מי שרואה אדם מישראל יהרגהו ואם לא, ייהרג בעצמו על שלא הרג את הישראל. ובתוס' הביאו טעם לגזירה הנוראה הזו בשם הירושלמי, לפי שמסורת בידם מאבותם שיהודה הרג את עשו. וכך איתא בירושלמי כתובות (פ"א ה"ה): בראשונה גזרו שמד ביהודה שכן מסורת להם לאומות מאבותם שיהודה הרג את עשו דכתיב (בראשית מט') ידך בעורף אויבך. וכן הוא בירושלמי גיטין (פ"ה ה"ה). ותניא נמי בספרי עה"פ (דברים לג' ז') 'ידיו רב לו', בשעה שהרג את עשו. ובמדרש שוחר טוב (תהלים יח') איתא עה"פ 'ואויבי נתת לי עורף' הפסוק הזה מדבר ביהודה. אמר ר' יהושע בן לוי מסורת אגדה יהודה הרג את עשו, אימתי בשעה שמת יצחק אבינו, הלכו עשו ויעקב וכל השבטים לקבור אותו, שנאמר ויקברו אותו עשו ויעקב בניו (בראשית לה כט), והיו כולן במערת המכפלה יושבין ובוכין, והשבטים עומדין וחולקין כבוד ליעקב, ויוצאין חוץ למערה, כדי שלא יהא יעקב בוכה ומתבזה לפניהם, השחיל עשו עצמו ונכנס למערה, ואמר עכשיו אני הורגו לאחר שמת אבי, שנאמר יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי (שם בראשית כז' מא), נסתכל יהודה וראה שעשו נכנס אחריו, ואמר מיד הוא הורג לאבא בפנים, מיד השחיל וצף הוא בעצמו, ונכנס ונמצא עשו שהיה מבקש להרוג את יעקב, מיד עמד יהודה והורגו מאחריו, ולמה לא הרגו מנגד פניו, לפי שהיה קלסתר פניו דומה לאביו, לפיכך חלק לו כבוד והרגו מאחריו, והוא שיעקב אביו מברכו, ידך בעורף אויביך (בראשית מט ח), וע"ש.
והקשו תוס' על כך מהא דאמרינן בגמ' סוטה (יג' ע"א), שחושים בן דן הרג את עשו, בזמן שיוסף ואחיו וכל המלוים העלו את יעקב ממצרים לקוברו בחברון, כשהגיעו למערת המכפלה, הגיע עשו ועיכב אותם מלקוברו והיה לו ויכוח ודין ודברים עם בני יעקב על מקום הקבורה של יעקב שהמקום שייך לו, והיה שם חושים בן דן שהשמיעה שלו לא היתה טובה וראה שקבורתו של יעקב אבינו מתעכבת ולא שמע את הויכוח של בני יעקב עם עשו, ושאל מדוע אין קוברים את יעקב, וענו לו שמחכים לנפתלי שיביא את שטר הראיה שעשיו מכר ליעקב את חלקו במערת המכפלה והשטר במצרים. שאל חושים, ועד שנפתלי יחזור יהא אבא מוטל בבזיון? לקח חושים בן דן עץ והכה על ראשו של עשו והרגו, א"כ מוכח מהגמ' שחושים בן דן הרג את עשו ולא יהודה? מתרץ תוס' ששמא עשו לא מת באותה הכאה של חושים בן דן, עד שעמד עליו יהודה והרגו. א"כ תוס' מצרף לנו את שתי הדיעות שבבלי בסוטה ובירושלמי כתובות, מי הרגו לעשו שזה היה בזמן הלוויה של יעקב אבינו. ובספר בעלי התוספות השלם כתב: והרגוהו (לעשו) חושים ויהודה, ע"כ. אלא שבמדרש שוחר טוב על תהלים שהבאינו לעיל מבואר שיהודה הרג את עשו בזמן הלויתו של יצחק אבינו שזהו בזמן אחר לגמרי. ובאמת בילקוט שמעוני בפ' ויחי (קסב') הביא את הגמ' בסוטה על הא דחושים בן דן הרגו לעשו, ולאחמ"כ הביא את דברי המדרש שוחר טוב וכתב: אית דאמרי יהודה הרג את עשו, וע"ש. א"כ יוצא לנו כמה שיטות מי הרגו לעשו. א' חושים בן דן (גמ' סוטה). ב' יהודה (ירושלמי) ג' חושים החל ויהודה סיים (תוס'). והם סוברים שזה היה בזמן הלויתו של יעקב. ד. יהודה בזמן הלויתו של יצחק (מדרש תהלים)
ובספר ברכי יוסף (אורח חיים סימן קלא') כתב: איברא דעל התוס' (בגיטין שהבאינו לעיל) קשה שרצו להשוות הספרי והירושלמי לתלמודא דידן, דהרי אתמר במדרש בשוחר טוב סוף מזמור י"ח דיהודה הרג עשו בקבורת יצחק. והשתא ליכא לשנויי כדמשנו התוס' דלא מת בהכאת חושים עד שעמד יהודה והרגו, דהא דתלמודין ספ"ק דסוטה דחושים היה בקבורת יעקב ופליג ודאי אמדרש שוחר טוב, וכיון דעל כרחין במחלקת היא שנויה מסתברא דירושלמי וספרי ושוחר טוב בחדא שיטתא, דיהודה הרג עשו, והכי אתמר באגדתא דבראשית דיהודה הרג עשו. ותלמודין (בבלי) פליג, דחושים הרגו, וע"ש.
היכן קברו את ראשו של עשו והיכן את גופו? בפרקי דרבי אליעזר (פרק לט') איתא, שחושים שלף את חרבו וחתך ראשו של עשו ונכנס הראש לתוך מערת המכפלה, אך את גויתו של עשו שלחו לארץ אחוזתו הר שעיר. אמנם בספר סדר הדורות (ב"א רנה') מובא, שלאחר קבורת יעקב בני עשו עשו מלחמה עם בני יעקב ויד בני יעקב גברה עליהם וייראו כל אנשי בית עשו ויקחו גוית אביהם עשו ויביאוהו הר שעיר ויקבו אותה, אך את ראשו לא הביאו כי נקבר במקום 'המלחמה בחברון'. (כשנדייק עוד בדברים, בגמ' בסוטה מבוא' שחושים הרגו לעשו עם מקל עץ. ובפרקי דרבי אליעזר מבוא' שהרגו בחרב).
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
קיקיון האט געשריבן:מען איז מציע צוויי שידוכים
אלעס ענליך, ביידע מיחוסות, ביידע זענען מושלמות, ביידע טאטעס זענען ת"ח נגידים וכ'
איינע איז א בת כהן איינע א בת ישרא'
איז דא א סברה אס ער זאל נעמען די בת ישרא' אז ער זאל האבען א שאנס מקיים זיין מצוות פדיון הבן?
הרב שטערנבערג שרייבט אז פון די גמרא אין פםחים דף מ"ט איז נישט משמע
אז דאס זאל קומעין אין חשבון אויך בראנגט ער פון הגר"ח קנייבסקי שליט"א ווא צייכענט צו צו בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז
-------------------------------------------------
וועא איז נתעשר געווארען פון א ציגעל פאבריק אין מצרים?
קיקיון האט געשריבן:מען איז מציע צוויי שידוכים
אלעס ענליך, ביידע מיחוסות, ביידע זענען מושלמות, ביידע טאטעס זענען ת"ח נגידים וכ'
איינע איז א בת כהן איינע א בת ישרא'
איז דא א סברה אס ער זאל נעמען די בת ישרא' אז ער זאל האבען א שאנס מקיים זיין מצוות פדיון הבן?
בדרך צחות, הא דישראל יכול להשתדך עם כהנת הוא באופן שאהרן הכהן אינו ברוגז, והוא בחור כהלכה, אבל אם ממאן בבת אהרן שלא יפסיד פדיון הבן אולי אהרן הכהן יהי' ברוגז..
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
בלעטל האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:מען איז מציע צוויי שידוכים
אלעס ענליך, ביידע מיחוסות, ביידע זענען מושלמות, ביידע טאטעס זענען ת"ח נגידים וכ'
איינע איז א בת כהן איינע א בת ישרא'
איז דא א סברה אס ער זאל נעמען די בת ישרא' אז ער זאל האבען א שאנס מקיים זיין מצוות פדיון הבן?
בדרך צחות, הא דישראל יכול להשתדך עם כהנת הוא באופן שאהרן הכהן אינו ברוגז, והוא בחור כהלכה, אבל אם ממאן בבת אהרן שלא יפסיד פדיון הבן אולי אהרן הכהן יהי' ברוגז..
שטימט בדרך צחות אויך נישט
ער וויל דאך קענען געבען חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים פאר אהרון הכהן'ס אן אייניקעל
קיקיון האט געשריבן:בלעטל האט געשריבן:קיקיון האט געשריבן:מען איז מציע צוויי שידוכים
אלעס ענליך, ביידע מיחוסות, ביידע זענען מושלמות, ביידע טאטעס זענען ת"ח נגידים וכ'
איינע איז א בת כהן איינע א בת ישרא'
איז דא א סברה אס ער זאל נעמען די בת ישרא' אז ער זאל האבען א שאנס מקיים זיין מצוות פדיון הבן?
בדרך צחות, הא דישראל יכול להשתדך עם כהנת הוא באופן שאהרן הכהן אינו ברוגז, והוא בחור כהלכה, אבל אם ממאן בבת אהרן שלא יפסיד פדיון הבן אולי אהרן הכהן יהי' ברוגז..
שטימט בדרך צחות אויך נישט
ער וויל דאך קענען געבען חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים פאר אהרון הכהן'ס אן אייניקעל
כתבתי בדרך צחות רק בעבורך.. אבל זה אמת, עיקר קפידא של אהרן הוא לידבק בזרעו עיין בגמרא פסחים
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
קיקיון האט געשריבן:ווער איז נתעשר געווארען פון א ציגעל פאבריק אין מצרים?
ראה בספר עיני העדה לבעל שבט מוסר בד"ה ולענ"ד נראה
די 16טע שורה פון אנהייב שטיקעל ....................דהנה שמעתי משם החכם השלם הדיין המצויין המוהר"ר שמואל טרמישי זצ"ל דיש במדרש מהיכן העשיר קרח וכ'
ממש א מדרש פליאה וואס איך האב מורא מעתיק זיין
- קיקיון
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 15938
- זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 16, 2012 11:11 am
- לאקאציע: אדערע זייט שאך ברעט פון חמרא טבא
אני הצעיר אין אן אנדערע אשכןל האט געשריבן:ווער איז געווען אליעזר'ס מוהל?
הרהגה"צ ר חיים קנייבסקי שליט"א קלערט אז זיין 3 יעריגער ברודער גרשום איז געווען דער מוהל
יעוי' בספר "טעמא דקרא" דמו"ר הגרח"ק שליט"א בפ' שמות (ד', כה') עה"פ ותקח ציפורה צר ותכרות וגו' שכ' בזה"ל, בע"ז (כז.) פריך מינה למ"ד דאשה פסולה למול ומשני קרי ביה ותַכְרֵת דאמרה לאינש אחרינא ועבד, וקשה איזה איניש אחרינא ישראל היה שם במלון בדרך, דגוי פסול למול דדרשי' המול ימול, והרי כל ישראל היו במצרים וא' מהם לא היה יכול לצאת משם כמש"כ במכילתא פ' יתרו. וע"כ שבנה גרשום שהיה אז בן ג' שנים כדאיתא בילקוט הוא מל. ואולי מכאן למד הרמב"ם ברפ"ב דמילה שקטן כשר למול, שלא נודע מקורו, עכ"ל מרן הגר"ח שליט"א יעו"ש.
לוים דעם שו"ת חת"ס סימן שי"ז קען מען זאגען אז דער דריי יעריגער גרשום איז געווען דער מוהל און עס איז נאך אלס נישט קייו ראי' אז א קטן איז כשר למול עס איז דאך געווען פאר מתן תורה און א בן נח ווערט א גדול לפי חורפו