עניני תפלה - א דורך צו שמועסען

הפוך בה דכולה בה

די אחראים: אחראי, גבאי ביהמד

דמתה לתמר
שר מאה
תגובות: 149
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 4:20 pm

תגובהדורך דמתה לתמר » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 12:15 pm

צושויער האט געשריבן:
ותן שכר טוב, ברוך משלם שכר טוב ליראיו, סתם שכר קען זיין שכר לא טוב אז ער איז מדגיש שכר טוב?

הרבטייטעלבוים האט געשריבן:ובספרים איתא דמבקשים על שכר טוב, א' שכר שלא יהיה וישמן ישורין ויבעט אלא טוב בבחינת כי רק זהו הטוב וכל זולת זה שיחשבוהו בנ"T לטוב אינו אלא וכו'.

ב) שלא יתן לו שכר בעוה"ז אלא בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5643
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 12:27 pm

אור חדש הכונה ל"אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים"
ועי' בישמח משה על יוצר המאורות שהכונה על תחילת הבריאה
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג אוקטובער 31, 2014 12:32 pm

שאינו יודע האט געשריבן:אור חדש הכונה ל"אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים"
ועי' בישמח משה על יוצר המאורות שהכונה על תחילת הבריאה

זה אכן בקשה על לעתיד לבא. ע"ש והלכו גוים לאורך.
ועי' בטור סי' נט דיון בראשונים אי לאמרו או לאו דהרי לא מברכים על מה דעתיד לבא (דעת רש"י).
ובשבלי הלקט מובא הכרעה לומר ולסיים 'ונזכה כלנו מהרה לאורו' ואז שפיר יוכל לאומרו.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » זונטאג נובעמבער 02, 2014 6:00 pm

יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 8:55 am

צושויער האט געשריבן:יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.


היינט לערנענדיג חק איז מיר איינגעפאלען קרוב לפשוטו
רב נסים גאון ברענגט דארט אז א צדיק וואס האט עטליכע עבירות
ווערט ער באשטראפט אויף דער וועלט
אזוי ווארט עס נישט אויף לעולם הבא
אבער א רשע וואס האט עטליכע מצוות באקומט ער זיין שכר אויף דער וועלט כדי עס זאל אים גארנישט גוט זיין לעולם הבא
כמ״ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו
ועפ״ז יתכן אז אזא מין שכר ווי פון דעם רשע בעוה״ז הייסט נישט קיין שכר טוב
און דערפאר בעהטען מיר אויף שכר טוב דייקא
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 9:02 am

ר' מנחם שלום זייער פיין, האסט שיין מסביר געווען "בדרך פשט" די חסידישע טייטשן אויך, ונמצאו שניהם עולים בקנה אחד. תשוח"ח

אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרת אלפים
תגובות: 19989
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע: למטה מעשרה

תגובהדורך לכתחילה אריבער » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 1:21 pm

msp האט געשריבן:
צושויער האט געשריבן:יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.


היינט לערנענדיג חק איז מיר איינגעפאלען קרוב לפשוטו
רב נסים גאון ברענגט דארט אז א צדיק וואס האט עטליכע עבירות
ווערט ער באשטראפט אויף דער וועלט
אזוי ווארט עס נישט אויף לעולם הבא
אבער א רשע וואס האט עטליכע מצוות באקומט ער זיין שכר אויף דער וועלט כדי עס זאל אים גארנישט גוט זיין לעולם הבא
כמ״ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו
ועפ״ז יתכן אז אזא מין שכר ווי פון דעם רשע בעוה״ז הייסט נישט קיין שכר טוב
און דערפאר בעהטען מיר אויף שכר טוב דייקא

געוואלדיג!!!
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1176
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 1:25 pm

לכתחילה אריבער האט געשריבן:
msp האט געשריבן:
צושויער האט געשריבן:יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.


היינט לערנענדיג חק איז מיר איינגעפאלען קרוב לפשוטו
רב נסים גאון ברענגט דארט אז א צדיק וואס האט עטליכע עבירות
ווערט ער באשטראפט אויף דער וועלט
אזוי ווארט עס נישט אויף לעולם הבא
אבער א רשע וואס האט עטליכע מצוות באקומט ער זיין שכר אויף דער וועלט כדי עס זאל אים גארנישט גוט זיין לעולם הבא
כמ״ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו
ועפ״ז יתכן אז אזא מין שכר ווי פון דעם רשע בעוה״ז הייסט נישט קיין שכר טוב
און דערפאר בעהטען מיר אויף שכר טוב דייקא

געוואלדיג!!!

מתוק מדבש

איך טראכט יעצט 'שלא בדרך פשט'
משלם שכר טוב ליראיו, לכאורה איז דאך די גאנצע שכר שלא מן הדין, כמבואר בחז"ל מי הקדימני ואשלם, נאר בתורת מתנה, וואלט געדארפט שטיין 'נותן שכר טוב'
נאר די ישמח משה זאגט אז ביי א עניו איז נישט שייך קיין מי הקדימני
שטייט דאך אין פסוק 'עקב ענוה יראת ה''
ממילא ברוך משלם שכר טוב 'ליראיו' דוקא

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 2:28 pm

שיין ושיין !
מנחם און דרך...
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

דמתה לתמר
שר מאה
תגובות: 149
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 4:20 pm

תגובהדורך דמתה לתמר » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 2:46 pm

צושויער האט געשריבן:יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.

דער מלבים בכמה מקומות איז מזביר אויף דעם אופן החילוק שבין גמול לתשלום
כי יש הבדל בין גמול ותשלומין, התשלומין הם לפי המעש' ומציין רק שילום הפעולה כאשר עשה כן ישלם, ואינו מציין איזה התפעלות אהבה או שנאה רצון או כעס, בין המשלם למקבל התשלום, אבל הגמול מציין התפעליות שיתפעל הגומל בפעולה ההיא מסבת מעשה הנגמל באהבה או בשנאה או ברצון או בכעס, שלפי התפעליות הזה ימדוד אל חיקו טוב או רע,

עס איז דא נאך א מהלך פון רד"ק דאכט זיך מיר כקען עס נישט טרעפען יעצט

אוועטאר
דרךהמלך
שר האלף
תגובות: 1176
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג יולי 30, 2012 11:38 am
לאקאציע: על הדרך

תגובהדורך דרךהמלך » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 2:49 pm

msp האט געשריבן:
צושויער האט געשריבן:יישר כחכם אלע.
שכר טוב איז בעיקר געטייטשט בדרך חסידות, וואס טוט זיך בדרך פשט אין שורש פירוש המלה, איז דאס אזוי ווי גמול וואס מיינט לאו דוקא טוב אדער רע, נאר באצאלן וואס קומט זיך. לפי המעשים. און אויב יא וואס איז טאקע די חילוק פון שכר און גמול.


היינט לערנענדיג חק איז מיר איינגעפאלען קרוב לפשוטו
רב נסים גאון ברענגט דארט אז א צדיק וואס האט עטליכע עבירות
ווערט ער באשטראפט אויף דער וועלט
אזוי ווארט עס נישט אויף לעולם הבא
אבער א רשע וואס האט עטליכע מצוות באקומט ער זיין שכר אויף דער וועלט כדי עס זאל אים גארנישט גוט זיין לעולם הבא
כמ״ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו
ועפ״ז יתכן אז אזא מין שכר ווי פון דעם רשע בעוה״ז הייסט נישט קיין שכר טוב
און דערפאר בעהטען מיר אויף שכר טוב דייקא

יעצט כאפ איך מיר אז ר' מנחם שלום'ס ווערטער איז נכלל אין הרב טייטעלבוים'ס ווערטער
ווייל אזא עשירות וואס איז נאר להאבידו האט נישט אין זיך די שמירה ס'זאל נישט זיין 'וישמן ישורון ויבעט'

צושויער
שר חמש מאות
תגובות: 576
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג ינואר 12, 2014 6:29 pm

תגובהדורך צושויער » מאנטאג נובעמבער 03, 2014 5:02 pm

דאס זאג איך פריער

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » פרייטאג נובעמבער 07, 2014 1:23 am

א)
עדת יעקב בנך בכריך... ומשמחתך ששמחת בו.

געטראכט פארוואס דוקא ביי יעקב איז געווען שמחה.
נאר כידוע אז יעקב איז מרמז למדת תפארת, און תפארת איז מרמז צו די גוף,
ככתוב בפתיחת אליהו: חסד דרועא ימינא, גבורה שמאלא, "תפארת גופא".

ובחז"ל מסופר (ב"מ פז.) על רבי אלעזר ב"ר שמעון דאמר:
"שישו בני מעי שישו" ומה ספיקות שלכם כך ודאית שלכם עאכו"כ.
וזהו הרמז דהיינו על הגוף, הבני מעים שהוא תפארת יעקב, יש שמחה כיון שהוא ודאית, מדת האמת.
וענין האמת הוא סוד ענין הבירורין דנשלם בזרעו של יעקב כולם צדיקי אמת.

והוא רחום יכפר.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מאנטאג נובעמבער 10, 2014 5:51 am

עס איז מיר היינט איינגעפאלען א הערה
דער הייליגער שיניאווער רב זצ״ל טענה׳ט מען זאל נישט זאגען ביי ברכות השחר ולא לידי הרהור עבירה וויבאלד חז״ל זאגען אז אין אדם ניצול מהם
די שאלה איז אז אין די תפלה פאר הנחת תפילין בעהט מען יא להינצל מהרהור
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14186
זיך איינגעשריבען אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

תגובהדורך שוועמל » מאנטאג נובעמבער 10, 2014 3:11 pm

msp האט געשריבן:עס איז מיר היינט איינגעפאלען א הערה
דער הייליגער שיניאווער רב זצ״ל טענה׳ט מען זאל נישט זאגען ביי ברכות השחר ולא לידי הרהור עבירה וויבאלד חז״ל זאגען אז אין אדם ניצול מהם
די שאלה איז אז אין די תפלה פאר הנחת תפילין בעהט מען יא להינצל מהרהור

מערקווירדיג.
למעשה בעט מען עטליכע מאל אויף הרהורי עבירה, אויך ביי ברכת המפיל.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)

אוועטאר
שאינו יודע
שר חמשת אלפים
תגובות: 5643
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 24, 2011 1:27 pm

תגובהדורך שאינו יודע » דינסטאג נובעמבער 11, 2014 9:10 am

ממנו יגורו כל יושבי תבל כי הוא אמר ויהו, יראת הרוממות ולא יראת העונש
אז דו ווייסט נישט, רעד נישט!

אוועטאר
msp
שר עשרת אלפים
תגובות: 18003
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג מארטש 10, 2011 10:03 am
לאקאציע: בין גברא לגברא

תגובהדורך msp » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 8:15 am

א שיינע דערהער
חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב

אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרת אלפים
תגובות: 19989
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע: למטה מעשרה

תגובהדורך לכתחילה אריבער » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 3:19 pm

ווייסט איינער אפשר די פשוטע טייטש פון "לעלם, ולעלמי עלמיא"? וואס איז די חילוק פון "לעלם" און "לעלמי עלמיא"?
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש

דמתה לתמר
שר מאה
תגובות: 149
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 4:20 pm

תגובהדורך דמתה לתמר » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 3:44 pm

לעולם, ועד, מתרגמינן לעלם, ולעלמי עלמיא

אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרת אלפים
תגובות: 19989
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע: למטה מעשרה

תגובהדורך לכתחילה אריבער » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 3:45 pm

דמתה לתמר האט געשריבן:לעולם, ועד, מתרגמינן לעלם, ולעלמי עלמיא

גוט, אבער וואס איז די מיין?
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש

דמתה לתמר
שר מאה
תגובות: 149
זיך איינגעשריבען אום: דאנארשטאג אוקטובער 30, 2014 4:20 pm

תגובהדורך דמתה לתמר » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 3:48 pm

כבר דברנו פעם על ועד?

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלפיים
תגובות: 2824
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 3:53 pm

כתיבה וחתימה טובה. הכ"ד המצפה לישועה קרובה.
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות
בעמ"ח אשכולות התמרים

אוועטאר
לכתחילה אריבער
שר עשרת אלפים
תגובות: 19989
זיך איינגעשריבען אום: זונטאג מאי 09, 2010 7:20 pm
לאקאציע: למטה מעשרה

תגובהדורך לכתחילה אריבער » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 4:51 pm

(מיט הילף)

אין ישעי, קאפיטל ו' פסוק ג', איז ווי תרגום זאגט די ווערטער, און דארט טייטש די רד"ק , "לעלם" אויף צוריק, אזוי איז אלס געווען, און "ולעלמי עלמיא" אויף לעתיד, אז אזוי וועט זיין : רוצה לומר לאורך זמן כן היה וכן יהיה לעולם ועד.

און אין מלבים זאגט ער אויך עפעס איבער "היה הוה ויהיה" אבער כ'בין נישט זיכער אז ער מיינט דאס.

אין דניאל קאפיטל ז' פסוק יח, רעדט מען פון די נבואה וואס דניאל האט געהאט אז די אידן וועלן איבערנעמען די מלוכה פון די פיר קעניגען, זאגט דארט די נביא אז אידן וועלן האלטן דערנאך די מלוכה: "ויחסנון מלכותא עד-עלמא, ועד עלם עלמיא". און דארט טייטש די מלבים "יירשו המלכות עד העולם ועד העולם הנצחי שיבא אחרי העולם הכלה ונפסד". דאס הייסט ווען די וועלט וועט זיך שוין ענדיגען. לכאורה ווען עס וועט זיין די עולם הרוחני נאך אלף השישי.

עכ"פ קען זיין דאס מיינט עס דא אויך.

אויב איינער קען נאך עפעס טרעפן, אדרבה.
"די וועלט זאגט אז מען קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער" - אדמו"ר מהר"ש

אוועטאר
farshlufen
שר עשרים אלפים
תגובות: 24861
זיך איינגעשריבען אום: פרייטאג נובעמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע: אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

תגובהדורך farshlufen » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 5:04 pm

דמתה לתמר האט געשריבן:כבר דברנו פעם על ועד?

פעמיים
זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו בורא רפואות.

אוועטאר
הרבטייטעלבוים
שר האלפיים
תגובות: 2824
זיך איינגעשריבען אום: מאנטאג פאברואר 20, 2012 5:52 pm
לאקאציע: שתולים בבית ד'

תגובהדורך הרבטייטעלבוים » מיטוואך נובעמבער 12, 2014 5:04 pm

מהר"ל נצח ישראל

פירוש, כי השבח הזה שהוא 'אמן יהא שמיה רבה' מורה על מעלת ישראל, כי בו נזכר מה שלא נזכר בשום שבח, שאומר שהוא מברך לעלם ולעלמי עלמיא, רוצה לומר בכל העולמות, אף לעולם הבא.
כתיבה וחתימה טובה. הכ"ד המצפה לישועה קרובה.
הק' איתמר טייטעלבוים
אבד"ק דלאָניע והגלילות
בעמ"ח אשכולות התמרים


צוריק צו “ידיעות התורה”

ווער איז אונליין

באנוצערס וואס דרייען זיך דא: נישטא קיין איינגעשריבענע באנוצערס און 5 געסט