צייט שטיפער האט געשריבן:מעג מען כשר'ן מיט א חמצ'דיגע אינו בן יומו טאפ?
בשער הציון סימן תנ"ב ס"ק ט"ו כתב בזה"ל (טו) ואף היורה שמגעילין בה, נוהגין להגעיל אותם מקודם אף כשהיא אינה בן יומא [ב"ח ופרי חדש]: אך כמובן שמעיקר הדין ההגעלה כשרה.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
צייט שטיפער האט געשריבן:מעג מען כשר'ן מיט א חמצ'דיגע אינו בן יומו טאפ?
בשער הציון סימן תנ"ב ס"ק ט"ו כתב בזה"ל (טו) ואף היורה שמגעילין בה, נוהגין להגעיל אותם מקודם אף כשהיא אינה בן יומא [ב"ח ופרי חדש]: אך כמובן שמעיקר הדין ההגעלה כשרה.
אויב מי ווי וויל כשר'ן די טאפ, [פאר מי כשר'ט אין דעם אנדערע כלים], דארף מען קאכן אין דאם וואסער ביז סי זאל גליטשן אויף די ווענט פון טאפ [אויב מי איז נישט מצליח, איז די עצה צו נעמען א שטיין וואס איז געלעגן אין די פייער ביז סי איז גיווארן מלובן, און אריין ווארפן אין טאפ, ממילא גליטשט אריבער די קאכעדיגע וואסער].
דריידל האט געשריבן:איינער וואס שערט זיך די בארד, איז א נפק"מ וויפול מ'לאזט איבער פון די לענג? איך רעדט באופן ווי ס'איז נישט קיין שאלה פון גילוח כעין תער, איינער וואס לאזט איבער 3 אינטשעס איז עפעס בעסער ווי איבערלאזן בלויז א האלבע אינטש?
איך ווארט אויף א תשובה. איז טאקע נישטא קיינער וואס קען זיך אויס מיט די הלכות?
ע"פ הלכה אין שום חילוק
לכאו' וואס מער סי איז ניכר אז מען לאזט איבער ווייל מי וויל האבן א צורה פון א ייד, איז הכל ריווח, דער גאנצער עניין פון נישט אהן רירן די בארד אינגאנצן, איז עפ"י קבלה [דיקנא קדישא] אדער חסידות, אבער אהן דעם איז דער עיקר האבן די צורה פון א ייד [און אויך וי סי שטייט אין ברכות י"א. "כנגד המשחיתים", דהיינו וייל סי איז דא אזעלכע וואס ל"ע זיינען מגלח און עובר, ווילן מיר בדווקא וייזן פארקערט, און אויס שרייען אז מיר זיינען נישט מגלח [אזוי וי שטייט איןערוך ערך זקן שפי' כנגד המשחיתים המגלחים זקנם כנגדו זה מגדל שערו ונמצא זה חולק עליהם, וכן הוא ברשב"א שם וז"ל אומרים לאחד זקנך מגודל אמר להם יהא כנגד המשחיתים, כלומר אומרים לאחד מפני מה אתה מגדל זקנך אמר להם כנגד אותם שהם משחיתים זקנם ולהוציא מלבם וכן היא שנויה בתוספתא, ובירו' אמרין לאחד מפני מה זקנך מגודל אמר להם כנגד משחיתים עכ"ל].
ראה גם לשון החפץ חיים ב"תפארת אדם"- א. אסור להעביר שער הזקן ולא אסרה התורה אלא בתער שנאמר ולא תשחית את פאת זקנך דבר שהוא משחית וזהו התער והמעבירו בתער עובר בחמשה לאוין שיש בו ה' פאות אבל במספרים אפילו כעין תער דהיינו סמוך לבשרו לא אסרה התורה ומ"מ נזהרין כשמסתפרין במספרים שיעשה הגילוח בהחלק העליון מן המספרים ולא בתחתון שאם יעשה בתחתון לבד הוי כתער, וכ"ז מצד הדין אבל באמת נכון ליזהר אפילו במספרים כי כתבו המקובלים שבזה עוקר צנורות הקדושה מלמעלה ובפרט במדינותינו שהעולם נהגו ליזהר בזה בודאי אין להתיר והוא ככל דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שא"א רשאי להתיר בפניהם וביותר כהיום שנהגו הרבה מפריצי עמנו לפרוץ לאוין אלו לגמרי דהיינו בהשחתת התער מצוה רבה לכלל ישראל להתחזק בזה ושלא להקטין הזקן אפילו במספרים דהיינו להראות לפני הכל שהמצות שצותה התורה להצטיין בהם האיש יהודי חביב אצלנו ואין אנו מתביישין בהם ח"ו. [וכעין זה איתא בברכות י"א משל למה הדבר דומה לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים ופירש בתוספות רבינו יהודה (שנדפס מחדש) שהכונה שזה שאלו מפני מה הוא מגודל כ"כ וזה השיבו מפני שנמצא משחיתים אותו לגמרי ועוברים על לא תשחית וגו' לפיכך הראיתי בהיפוך]: עכ"ל הקדוש.
רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך אבל שאור שבעיסה מעכב.
איך האב אן אינטערעסאנטע שאלה. געזען האב איך ערגעץ אין א גליון וואו עס ווערט נאכגעברענגט, אז דער חפץ חיים האט געזאגט: "אז אפילו איינער האט אפיקורסישע ביכער אינדערהיים און ער ליינט דאס נישט, איז ער אויך עובר אויפן איסור פון ולא תביא תועבה אל ביתך"! איז מיין שאלה אויב ווען מען האט אזאנע ביכער אינדערהיים, איז מען עובר אפילו מען ליינט עס נישט, דאן וואס איז דער חילוק אויפן אינטערנעט קען מען דאך פונקט צוקומען צו אפיקורסישע ביכער, און עובר זיין אפילו מען ליינט דאס נישט?...