דיונים ועיונים בפרשת פקודי

חידושים ופלפולים בפרד"ס התורה

די אחראים: אחראי,גבאי ביהמד

אוועטאר
לכאורה
שר עשרים אלף
תגובות: 28117
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 20, 2009 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לכאורה »

עי' העמק דבר פ' ויקהל
אוועטאר
לכאורה
שר עשרים אלף
תגובות: 28117
זיך איינגעשריבן אום: דינסטאג אקטאבער 20, 2009 2:43 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לכאורה »

העמק דבר קאפיטל ל"ו פסוק י"ג


(יג) ויחבר את היריעות וגו'. משמע שבצלאל חיברם. וביריעות עזים להלן י"ח כתיב לחבר את האהל. משמע שלא עשה בצלאל אלא הכנה לזה שבהקמת המשכן יחברו המקימים. והא דכתיב בפ' הצווי וחברת את היריעות וחברת את האהל. קאי על משה רבינו כמו והקמת את המשכן דכתיב בקרשים. וידוע שמשה לבדו הקים את המשכן. וא"כ יש להבין למאי כתיב ויחבר ביריעות הללו. אבל מזה עמדנו על מדרש חז"ל ברכות דנ"ה א' דלהכי היפך בצלאל את הסדר ועשה תחלה את המשכן ואח"כ את הכלים משום הטעם שאמר בצלאל כלים שאני עושה להיכן אכניסם. והוא פלא. הלא גם לאחר שעשה הכל לא העמיד משה את המשכן עד ר"ח ניסן. והכל נגמר בחנוכה כדאי' בפסיקתא כמש"כ להלן ל"ט ל"ז. וא"כ היכן עמדו הכלים כ"ז המשך. ובלא סוגית הגמ' הייתי אומר טעמו של בצלאל משום שהמחיצות מכשירי כלים דבלא מחיצות אינם משמשים כלום. כמש"כ לעיל ח'. אבל עלינו להבין דברי חז"ל שדייקו קרא שלפנינו שבצלאל עצמו חיבר היריעות הללו לפני הקמת כל המשכן והעמיד היריעות על כלונסאות וכדומה שיעמדו לשעה. כדי להכניס לתוכם את הכלים ולא יעמדו לעין כל אדם בחוץ שאין זה כבוד כלי קודש. משא"כ יריעות עזים באמת לא חיבר בעצמו עד שהקדים משה:
אוועטאר
שוועמל
שר עשרת אלפים
תגובות: 14263
זיך איינגעשריבן אום: מיטוואך יולי 19, 2006 8:40 pm
לאקאציע: גידולו בכל מקום

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שוועמל »

א פלא.
לפ"ז איז געווען די ויכוח דייקא אויף די יריעות (שנקראו משכן). אז בצלאל האט עס גענוצט פראוויזאריש צו באשיצן די כלים, אבער די קרשים זענען לכאורה נישט אויפגעשטעלט געווארן ביז כ"ג אדר.

איך דערמאן זיך ערגעץ א חז"ל אז די ארון מיט די לוחות איז טאקע געליגן בבית משה די גאנצע צייט ביזן הקמת המשכן. הגם דאס שטעלט נאכנישט קלאר דעם ויכוח.
שוש אשיש בה', תגל נפשי באלקי! (ישעיה סא)
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

באנקיר האט געשריבן:די סדרה, איז די איינציגסטע, וואס עס שטייט נישט געדריקט אין דו חומשים סוף סדרה, די סכום פסוקים.

האט די ליובאוויטשע רבי געזאגט:
עס איז דא 92 פסוקים אין פ' פקודי, דער ערשטער דריקער וואס האט געשריבן אויף יעדע סדרה, די סכום פסוקים און א סימן דערויף.
האט מן הסתם געשריבן סוף סדרה, בזה"ל "בלי כל סימן", ווייל בל"י כ"ל איז בגי' 92.

דער צווייטער דריקער - הבחור הזעצער - האט פארשטאנען אז בל"י כ"ל מיינט עס נישט דא קיין סימן.
האט ער באשלאסן, עס איז א שאד צו שרייבן עס איז נישט דא קיין סימן (יעדעס אות האט געקאסט אסאך געלט),
האט ער עס אויסגעמעקט אינגאנצן.

דוק, ותשכח

ראה כאן באריכות http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=117
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

קרעמער האט געשריבן:בליקנדיג אין נועם אליעזר פון אלטן סקולענער רבי'ן זצ"ל, האב איך באמערקט אן אויבנאויף קשיא וואס איז מיר קיינמאל נישט בייגעפאלן און איך האב עס נאך קיינמאל נישט געהערט פרעגן:

עס שטייט די וואך אין רש"י אז קיינער האט נישט געקענט אויפשטעלן די משכן, ביז משה רבינו איז געקומען און דאס אויפגעשטעלט (אדער ער האט דאס אנגעכאפט און עס האט זיך אליינס אויפגעשטעלט). פרעגט ער, עס שטייט דאך ביי די מסעות אז די לוים זעלבסט האבן אויפגעשטעלט די משכן ביי יעדע רוהינג, וויאזוי האבן זיי דאס באוויזן?

ראה ברא"ם ובש"ח.
נא_שכל
שר שבעת אלפים
תגובות: 7999
זיך איינגעשריבן אום: מאנטאג יולי 14, 2008 10:44 pm
לאקאציע: עולם התורה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך נא_שכל »

פייערמאן האט געשריבן:
באנקיר האט געשריבן:די סדרה, איז די איינציגסטע, וואס עס שטייט נישט געדריקט אין דו חומשים סוף סדרה, די סכום פסוקים.

האט די ליובאוויטשע רבי געזאגט:
עס איז דא 92 פסוקים אין פ' פקודי, דער ערשטער דריקער וואס האט געשריבן אויף יעדע סדרה, די סכום פסוקים און א סימן דערויף.
האט מן הסתם געשריבן סוף סדרה, בזה"ל "בלי כל סימן", ווייל בל"י כ"ל איז בגי' 92.

דער צווייטער דריקער - הבחור הזעצער - האט פארשטאנען אז בל"י כ"ל מיינט עס נישט דא קיין סימן.
האט ער באשלאסן, עס איז א שאד צו שרייבן עס איז נישט דא קיין סימן (יעדעס אות האט געקאסט אסאך געלט),
האט ער עס אויסגעמעקט אינגאנצן.

דוק, ותשכח

ראה כאן באריכות http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=117

ווי ערווענט אין יענע מאמר פון ר' יעקב חיים סופר בשם הרה"ג רבי ישראל אברהם גרינבוים שליט"א אז די ווארט פון ליבאוויטשע רבי שטייט באמת אין תפוחי חיים.

ריח"ס פרעגט דארט, אז לו יהא אז די סימן איז געווען "בלי כל", אבער רוב סימנים זענען נעמען פון נ"ך, פארוואס דא איז נישט.

למעשה אין "חומש קוברג" איז יא דא א סימן מיט א נאמען "סבכי", וואס ווערט געברענגט אין דברי הימים א (כ' ד'). ווי אויך א סימן "צב", וואס דאס איז די עגלות.
אטעטשמענטס
חומש-קובורג-הסימנים-סוף-שמות.jpg
וויאזוי צו אויפהייבן דיינע קינדער און נאנטע

"ושכל יצא משכל ..." (ר' ברכיה בן נטרונאי, בהקדמת ספרו 'משלי שועלים').
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

scy4851 האט געשריבן:מיין אייניקעל פרעגט מיך היינט,
פון וויא האבען יודען געהאט ווייץ צו מאכען די לחם הפנים און מדבר?
אויב זיי האבען עס געקויפט פון תגרים, אויב אזוי פארוואס האבען זיי געהאט טענות אויפען מן 'ונפשינו קצה בלחם הקלקל'', זיי האבען דאך געהאט די ברירה צו קויפען ווייץ ביי די תגרים און אליינס מאכען ברויט ?

במשנה במס' מנחות דף מה: פליגי ר"ע עם בן ננס בשתי הלחם אם הכבשים מעכבים הלחם או להיפך הלחם מעכב את הכבשים, ומביא בן ננס ראיה 'שכן מצינו כשהיו ישראל במדבר מ' שנה קרבו כבשים בלא לחם, ובתוס' שם מביאים מרש"י (וכבר העירו דברש"י לפנינו ליתא) לפי שלא היה להם אלא מן, והקשו שם התוס' ממה שאיתא ביומא דאוה"ע היו מביאין להם כל מיני מאכל, ועוד דבמנחות דף צה: מוכח שהיו להם לחם הפנים במדבר, ולפיכך פירשו התוס' בענין אחר, וראה שם בקרן אורה שהעיר אמאי לא הביאו מפסוק מפורש בפרשתינו 'ויערך עליו ערך לחם' שהיה לחה"פ במדבר, עכ"פ לפי שיטת התוס' מיושב שקנו מאוה"ע.

ולגבי מצה כבר הביאו מאב"ע בפר' בא, ובאבן עזרא בפרשתינו (מ-ב) כתב באריכות ושלל תירוץ התוס' וז"ל 'ועוד כי במדבר סיני אין להם לחם שיעשו מצות שבעת ימים, אע"פ שהיו קרובים מהישוב, דבר גדול היה שמצאו לחם לעשות ולאכול על מרורים עם הפסח לילה כי עם רב הי' מאד', וכדברי האב"ע כתב באברבנאל בפירושו עה"ת וכן בהגש"פ זבח פסח.

ובעצם יש לציין למש"כ התוס' בחולין דף פח: שישראל זרעו במדבר וצמח, ובלב ארי' שם מקשה מפר' חוקת דכתיב לא מקום זרע, ומביא מאוהחה"ק שבארו של מרים היה משקה ומעלה אילנות ופרדיסות, ולפי"ז א"ש ששם היה לאחר מיתת מרים שפסקה הבאר. ובאחרונים מביאין מדברי רב האי גאון שכתב ג"כ שזרעו במדבר, אמנם בשו"ת צפנת פענח סי' ע"ו מקשה השואל סתירה מתוס' הנ"ל על מה שכתבו במנחות, ותירץ שאף שצמח, כיון שהיה ע"פ נס לא היה עליו שם לחם.

ואם עשו הלחם הפנים מהמן, יש לציין מה שהקשה האמרי אמת שבמן יש איסור נותר ולחם הפנים השאירו לכל השבוע, וציין למה שנסתפק השפ"א אם במן שנפל בע"ש יש איסור נותר, ויש לציין למש"כ הספורנו בבשלח ט"ז כ"ה, וראה עוד בפרד"י בשלח אות כ"ה. ובאור המאיר מר' מאיר שפירא ז"ל סי' כ"א רוצה לחדש דגם במצה כיון שיש איסור להותיר חשיב מצה שאינה ראוי' לשבעה וזה חידוש גדול.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

שוועמל האט געשריבן:לגבי דעם ויכוח פון משה און בצלאל תחלה משכן ואח"כ כלים צי פארקערט, פארשטיי איך נישט די נפקא מינא אויף למעשה.
ווייל די משכן האט מען זיכער הערשט אויפגעשטעלט א' ניסן, טא אפילו לויט בצלאל וואס האלט תחלה בית, האט מען דאך אבער נישט אריינגעלייגט די נארוואס-פערטיגע כלים אינעם משכן וואס איז נאכ אפילו נישט געשטאנען. ולכאורה מאי הנפק"מ?

שו"ת חת"ס או"ח סי' קפ"ח, וראה בכל"ח כאן.
אטעטשמענטס
חתס.JPG
חתס.JPG (37.21 KiB) געזען 2824 מאל
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

נא_שכל האט געשריבן:ווי ערווענט אין יענע מאמר פון ר' יעקב חיים סופר בשם הרה"ג רבי ישראל אברהם גרינבוים שליט"א אז די ווארט פון ליבאוויטשע רבי שטייט באמת אין תפוחי חיים.

ריח"ס פרעגט דארט, אז לו יהא אז די סימן איז געווען "בלי כל", אבער רוב סימנים זענען נעמען פון נ"ך, פארוואס דא איז נישט.

למעשה אין "חומש קוברג" איז יא דא א סימן מיט א נאמען "סבכי", וואס ווערט געברענגט אין דברי הימים א (כ' ד'). ווי אויך א סימן "צב", וואס דאס איז די עגלות.

זייער אינטערעסאנט, ייש"כ, אינטערעסאנט איז אז דער רוקח אין פר' נשא ביי די פסוק פון עגלות צב שרייבט 'על שם צ"ב ימים כו' וכנגד צ"ב פסוק שבפרשת פקודי'.
אוועטאר
פייערמאן
שר חמש מאות
תגובות: 730
זיך איינגעשריבן אום: זונטאג יוני 05, 2016 10:57 pm

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייערמאן »

פייערמאן האט געשריבן:
scy4851 האט געשריבן:מיין אייניקעל פרעגט מיך היינט,
פון וויא האבען יודען געהאט ווייץ צו מאכען די לחם הפנים און מדבר?
אויב זיי האבען עס געקויפט פון תגרים, אויב אזוי פארוואס האבען זיי געהאט טענות אויפען מן 'ונפשינו קצה בלחם הקלקל'', זיי האבען דאך געהאט די ברירה צו קויפען ווייץ ביי די תגרים און אליינס מאכען ברויט ?

במשנה במס' מנחות דף מה: פליגי ר"ע עם בן ננס בשתי הלחם אם הכבשים מעכבים הלחם או להיפך הלחם מעכב את הכבשים, ומביא בן ננס ראיה 'שכן מצינו כשהיו ישראל במדבר מ' שנה קרבו כבשים בלא לחם, ובתוס' שם מביאים מרש"י (וכבר העירו דברש"י לפנינו ליתא) לפי שלא היה להם אלא מן, והקשו שם התוס' ממה שאיתא ביומא דאוה"ע היו מביאין להם כל מיני מאכל, ועוד דבמנחות דף צה: מוכח שהיו להם לחם הפנים במדבר, ולפיכך פירשו התוס' בענין אחר, וראה שם בקרן אורה שהעיר אמאי לא הביאו מפסוק מפורש בפרשתינו 'ויערך עליו ערך לחם' שהיה לחה"פ במדבר, עכ"פ לפי שיטת התוס' מיושב שקנו מאוה"ע.

https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 3#p1499043
שרייב תגובה

צוריק צו “דברי תורה”